מחשבות כדורסל של ראשון / רועי ויינברג

מיאמי יכולה לעשות משהו?

עד עכשיו זה גמר ה-NBA החד-צדדי ביותר שהיה בשנים האחרונות. אפילו הגמר של 2018 היה יותר צמוד: המשחק הראשון הגיע להארכה וקליבלנד הובילה במשך חלקים ארוכים מהרבע השלישי, למרות שנגמר בסוויפ לגולדן של קרי ודוראנט. בסדרה שלנו ראינו שני משחקים מאוד לא מאוזנים כשמיאמי נמצאת בפיגור חד-ספרתי במשך 29 שניות במצטבר בשתי המחציות השניות.

באם אדביו אמור לחזור למשחק השלישי, אבל לא בטוח שגם הנוכחות שלו על המגרש תשנה משהו – בהרכב מלא, כשהוא וגוראן דראגיץ' בריאים, הם נכנסו לפיגור של 17 נקודות במחצית הראשונה ו-30 נקודות (בלי דראגיץ') ברבע השלישי של משחק 1 נגד הלייקרס. נשארו עוד שני משחקים לסדרת הגמר הלא-מלהיבה הזאת, ויש כמה דברים שהייתי רוצה לראות לפני הסוויפ המסתמן:

ביג בול במיאמי. הלייקרס לקחו יותר כדורים חוזרים בהתקפה, 16 לעומת 6, במשחק השני והצליחו להגיע בקלות לצבע. ההרכבים הנמוכים של מיאמי לא עובדים נגד קבוצה שמשחקת עם 3 שחקנים גבוהים מאוד ולכן מיאמי צריכה לנסות משהו אחר, בדומה למה שהיא עשתה בעונה הסדירה: דקות של באם אדביו כפאוור פורוורד לצד מיירס לנארד או קלי אוליניק. אוליניק טוב יותר עד עכשיו בסדרה בזמן שלנארד שיחק 9 דקות במשחק השני וראה את הלייקרס חוגגים עליו בצבע, אבל השילוב ביניהם יכול להפוך את ההגנה של מיאמי בפנים לקלה יותר. ג'יי קראודר, 2.03 מ' שמתפקד כפאוור פורוורד כל הפלייאוף, יורד לשחק כסמול בזמן שג'ימי באטלר חוזר להיות שוטינג גארד. זה מגיע על חשבון שחקן אחד.

דאנקן רובינסון לספסל. רובינסון נתן עונה סדירה נהדרת, אבל 2 מ-10 מהשלוש בגמר עד עכשיו. ברוב המשחקים של מיאמי הריווח שהוא נתן בהתקפה איזן את הנזק בהגנה אבל הוא לא פוגע בהתקפה וזה לא שווה את חוסר היעילות בהגנה. מיאמי שיחקו לפרקים אזורית (בעיקר ברבעים השני והרביעי) בניסיון גם להחביא את הירו ורובינסון בהגנה. התועלת של הראשון שווה את זה, של השני לא. אל תטעו: המשחק השני היה נגמר בשלב הרבה יותר מוקדם אם גרין וקלדוול פופ היו קולעים יותר מ-3 מ-19 מחוץ לקשת. זה לא יחזור על עצמו. בהנחה שהוא לא תופס יום מהשלוש הוא לא צריך להיות על המגרש. ספולסטרה הבין את זה לקראת דקות הסיום ולכן לא ראינו את רובינסון על המגרש ברבע האחרון ליותר מ-5 שניות.

דריק ג'ונס ג'וניור צריך לקבל דקות. מוטת ידיים של 2.13 מ' הופכת את DJJ לאחד השחקנים הארוכים ביותר של מיאמי ולשחקן שיכול להיות שימושי נגד הלייקרס הארוכה והגבוהה. הוא היה טוב נגד הלייקרס בעונה הסדירה ויכול להיות מסוכן כסמול או פאוור פורוורד לצד גבוה אחר. אין למיאמי אופציות עדיפות על הספסל או המגרש בהגנה והוא יכול להפוך את החיים של מוביל הכדור מ-LA, בין אם זה לברון או רונדו, להרבה יותר קשים.

הבעיה היא שגם שלושת הדברים האלה לא יספיקו. דריק ג'ונס זה לא שחקן שמנצח גמרים ושני הגבוהים שמיאמי תעלה הם לא קווין דוראנט ודריימונד גרין. עד עכשיו הלייקרס שולטת בכל פרמטר של הסדרה הזאת ולא סביר שזה ישתנה – לברון ג'יימס ואנטוני דיוויס משחקים ממש טוב, אבל עדיין לא הגיעו למצב של משחק צמוד כשהם צריכים להשתלט עליו. לכן בהנחה שמיאמי לא תקלע פתאום ב-50% מהשלוש או שג'ימי באטלר לא יתן משחק של 40-50 נקודות הסדרה הזאת גמורה. חבל שפלייאוף כל כך טוב נגמר בסדרת גמר כזאת חלשה.

דוק ריברס בפילדלפיה

המחשבה הראשונה שלי, כשראיתי את המינוי, לא הייתה חיובית במיוחד: ריברס לא הצליח עם סגלים מוכשרים במיוחד בקליפרס וראינו לא מעט שחקנים שלו (החל מגרנט היל באורלנדו, דרך קווין גארנט בבוסטון ועד כריס פול, בלייק גריפין ופול ג'ורג' בקליפרס) לא מצליחים להתמודד עם פציעות ולא מגיעים במצב האידיאלי לפלייאוף – לא בדיוק נקודת ההתחלה שרוצים למאמן של ג'ואל אמביד. הקבוצות של ריברס לאורך השנים הגיעו לשיא שלהן מוקדם מדי או שלא הגיעו אליו בכלל, בדומה למה שקרה העונה, כשהוא לא הצליח להביא קבוצה של קוואי לנארד ופול ג'ורג' לגמר האזורי.

מצד שני, ריברס נותן לפילדלפיה משהו שלא היה לה על הקווים מאז לארי בראון: מאמן מוכח. קשה לראות את הסיקסרס עושים לריברס מה שקרה עם ברט בראון שסבל משינויים משמעותיים בסגל פעם בכמה חודשים. ריברס הצליח לפתח קליעה מרחוק אצל בלייק גריפין ואולי יהיה המאמן שיצליח לגרום לבן סימונס להתחיל לזרוק ולג'ואל אמביד להכנס לכושר שיאפשר לו להיות יעיל ברבע הרביעי. הקבוצות של ריברס, כמעט בכל שלב בקריירה, היו מנצחות או קונטנדריות. מועדון שסבל שנים מאווירת טנקינג ו"פרוסס" יכול להרוויח מזה. ריברס אלוף NBA לשעבר שניצח מעל 50 משחקים ב-8 עונות (9 כולל 49 מ-72 השנה) – משהו שפילדלפיה לא הצליחה לעשות בשנה שעברה.

לכן יכול להיות שמדובר בשדרוג על ברט בראון – התנהלות שקטה יותר ומאמן שידרוש ואולי גם יקבל יותר מאמביד וסימונס. ריברס מבין כדורסל ויכול להוציא מהם יותר בעונה הסדירה, במיוחד בהתקפה (בכל אחת מעונותיו בקליפרס היא הייתה אחת מעשרת הראשונות בדירוג ההתקפי באן.בי.איי), אבל הבעיה של פילדלפיה בשנים הקודמות לא הייתה ניצחונות בעונה הסדירה אלא היכולת להוציא מעצמה 110% בפלייאוף. עכשיו הם החתימו מאמן שאיבד 3 פעמים יתרון של 3-1. זה שיפור מהמאמן הקודם, אבל לא שיפור מספיק גדול בשביל שיהיה אפשר להתחשב בהם כמועמדים לתואר. הבעיה הגדולה נשארה הסגל מסביב לאמביד וסימונס או ההתאמה בין שניהם.

המעגל

המינוי של ריברס בפילדלפיה והשמועות השונות על המאמנים השונים שמועמדים למשרות הפתוחות ברחבי הליגה מעלות אותם שמות שוב ושוב – מייק ד'אנטוני, טיירון לו, דייב יגר וקני אטקינסון (פחות מהשאר), אנשים שכבר היו מאמנים ראשיים באן.בי.איי. השאלה היא אם זה מה שהקבוצות באמת צריכות.

אחרי המינוי של ריברס יש 5 קבוצות NBA שמחפשות מאמן, 4 מתוכן היו בפלייאוף בשנה שעברה: יוסטון, הקליפרס, אוקלהומה ואינדיאנה (ניו אורלינס החמישית). מתוכן יש 3 קבוצות שינסו להתחרות על אליפות או על הגעה לסיבוב השני/גמר אזורי בשנה שעברה כשעדיין לא ברור מה אוקלהומה סיטי מחפשת. המאמנים שיש בשוק, אולי מלבד לו כשאנחנו לא יודעים מה הוא שווה כמאמן ראשי בלי לברון ג'יימס, הם מאמני עונה סדירה טובים שלא הצליחו בפלייאוף – ד'אנטוני, יגר ונייט מקמילן למשל.

לכן הייתי רוצה לראות קבוצות יוצאות מהלופ של אותם 30-35 שמות שחוזרים על עצמם. ניק נרס, אולי המאמן הטוב ב-NBA, הגיע אחרי ניסיון אלטרנטיבי כמאמן ראשי (בג'י ליג ובבריטניה) וכמה שנים כעוזר מאמן בטורונטו. ג'רי סטקהאוס עשה משהו דומה בקבוצת ליגת ההתפתחות של הקנדים ובמכללות עם ונדרבילט. סם קאסל עוזר מאמן במשך שנים בליגה, בקי האמון עוזרת מאמן מוערכת מאוד בספרס ויש עוד מועמדים, בין אם בקולג', ביורוליג או במקומות אחרים. לא כל מאמן בלי ניסיון NBA יהיה נרס, אבל אם קבוצות מחפשות מאמנים שיעשו את ההבדל בפלייאוף יכול להיות שהפתרון יגיע ממקום אחר. ברוקלין ניסתה את זה עם סטיב נאש, יש לי תחושה שהיא לא תהיה האחרונה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 95 תגובות

  1. תודה רועי, אחלה מחשבות. דוגמה למאמן חסר ניסיון שנתן עונה וחצי מדהימות באנ בי איי – דייוויד בלאט שלנו.
    דבר נוסף – מה עם דיוויד פיזדייל? הוא לא בלופ?

  2. האחוזים (וכמות הזריקות) של דנקן זה לא פלא. הלייקרס שמו עליו דגש, כפי שהם יודעים לעשות העונה מול קלעים. בכתבה שפורסמה בסוף השבוע זאק לואו מציין איך הגנת הלייקרס הצליחה העונה לגרום לא פאחת לקלעים מובילים "להיעלם" כאשר הוא מציין משחק מול הפליקנס לקראת סיומה של העןונה, אז רדיק לא קלע (או לא הגיע למצב זריקה, אני לא בטוח) אפילו שלשה אחת.
    .
    אם בהגנת הלייקרס עסקינן,
    במסיבת העיתונאים אחרי משחק 2 דייויס סיפר שהסיבה שהוא נראה זועף וכועס במהלך המשחק הייתה "התנגשות" מול לברון בעקבות טעויות של לברון בכיסוי בהגנה.
    (דה שוט, בבקשה)
    .
    אני מוצא את זה יפה שבקבוצה הזו זה דווקא דייויס שמגלגל עיניים ומזעיף פנים (אחרי שנים רבות בהן ניתן היה לראות את לברון עושה בדיוק את אותו הדבר עת מגיע הפלייאוף). הכימיה בקבוצה הזו בריאה בהרבה, מה שצריך לתת לאוהדי לייקרס אמתיים סיבות טובות לאופטימיות בכל הנוגע לשנים הקרובות.
    .
    תודה, רועי.

    1. אז הוא כן נראה זועף? וזה כן קשור ללברון?
      מעניין 🙂
      (לא באמת ציפית שיאמר ״לברון ייבש אותי״ הלא כן? אבל אני אסתפק בזה ולא אכנס שוב לעוד ויכוח סרק, ברשותך. כמו שהמאמנים השמרנים אוהבים להגיד: ״קח את מה שההגנה נותנת לך…״)
      + 1

        1. 16/14 מהשדה ל-30 נק' בשני רבעים וחצי
          ואז,
          2/1 מהשדה ל-2 נק' ברבע וחצי
          "כעסתי על לברון בהגנה"
          🙂
          הנה סרטון נחמד על דיוויס המאושר, הקשיבו לשדר ברקע. אליבא דה גיא – מה שעובר לדיוויס בראש זה "למה? למה לברון חיפף בהגנה? למההההה?!!!
          חחח…

            1. איך שאתה אוהב לטפח נרטיבים… זה מרשים!
              (נרטיבים ותאוריות קונספירציה. נו, כל אחד צריך תחביב…)

            2. החיים הרבה יותר מעניינים ככה
              🙂

          1. תאכלס –
            יש בארץ בשתי הליגות הבכירות בערך 300 שחקנים פעילים, לפחות חצי מהם רואים בעצמם "סקוררים"
            מעבר להם יש שחקני עבר, אני מניח כמה מאות, אולי אלפים, גם שם לפחות מחצית עם "נפש" של סקוררים.
            תשאל לפחות את כל אלה אשר רואים בעצמם סקוררים, על מה לדעתם אנתוני כעס בסוף המשחק.
            תקבל את התשובה שלי.
            אני לא רוצה להתנשא, באמת שלא, אני בטוח שאתה חכם ומבין בכדורסל (בטח שלא פחות ממני)
            אבל –
            רק מי שלא שיחק בליגה מסוקרת, ולא כתבו עליו בעיתון – לפחות כמה הוא קלע – יכול להגיד את כל מה שאמרת בנושא הזה, מאתמול ועד עכשיו.

            1. אתה יודע מה, אני אתן לך את זה. דייויס ירד עם מחשבה בראש "לעזאזל, הייתי צריך לסיים את הלילה עם 50!"
              .
              ועדיין,
              מה בין זה, והניסיון שלך כבוחן ריאות ולבלב של כדורסלנים,
              לבין המשפט אותו כתבת –
              .
              "מי ששיחק כדורסל יכול לראות בקלות איך לברון לוקח את כל ההתקפות רחוק מדיוויס. "
              .
              זה לא קשור במאומה למה שזה הרגע כתבת. זה קשור נטו לחיבתך המוגזמת לתאוריות קונספירציה, בעיקר כאלו הקשורות ללברון.
              כל מי שצפה מעט בכדורסל, וצפה במשחק מנותק מנרטיב כזה או אחר,
              ראה שהתקפת הלייקרס התנהלה כפי שהיא מתנהלת –
              היא תוקפת באותו מקום בו יש לה יתרון יחסי. זו פריווילגיה אדירה, להחזיק בהרכב שחקן כמו דייויס עם יכולתו למשוך שמירות כפולות, ולצדו 2 מנהלי משחק כמו לברון ורונדו.
              תצפה שוב באותו רבע שלישי. תראה את ההבדלים בהגנה בהשוואה לתחילת הרבע השני.
              .
              זה ילמד אותך איך –
              א. הלייקרס מנצלים את דייויס בצורה אופטימלית כאשר הוא במיס מאצ' של אחד על אחד.
              ב. איך הם פותרים שמירות כפולות (קודם הניסיון הקל – שלשות. לא נכנס? לברון כגבוה הנוסף שמפרק את ההגנה, ורונדו כמנהל המשחק מה-טופ אוף דה קי)

            2. אני אמנם מדבר בשפה מליצית וזה גורם לרבים כאן לקחת את הדברים שלי בצחוק, וזה סבבה מבחינתי כי אני לא לוקח את החיים יותר מדי ברצינות – אבל אני באמת מאמין בחלק גדול ממה שאני אומר.
              אני יכול להראות לך כמו שאתה אוהב פליי ביי פליי איך לברון במודע ובמכוון משתק את דיוויס ומשאיר אותו על 2 זריקות ברבע וחצי, זה כל כך שקוף, יש דרכים לרכז או למנהל ללכת בהתקפה למקומות מסויימים ולהמנע ממקומות אחרים.
              הבעייה היא שאין לי זמן לזה.
              הבטחתי לבת לצבוע לה את החדר – אתה יודע כמה עבודה זה?
              בהתחלה צבעתי לבת הגדולה,
              ואז היא החליפה חדרים, אז צבעתי לה שוב (כולל תקרה! שתי שכבות! מי צובע תקרה?)
              ועכשיו הקטנה מקנאת אז אני צריך לצבוע חדש שלישי.
              הקטע הוא שצבעי עובד הרבה יותר קשה מראסל ווסטברוק – שלדעתי לא עבד דקה אקסטרא על הקליעה שלו מאז שנכנס לליגה – ומקבל הרבה הרבה פחות כסף ממנו.
              העולם הוא אכזרי.
              .
              אולי אם יהיה לי זמן וכוח – אביא לך דוגמה. לא חסרות כאלה בחצי השני משלשום.

            3. מה אני לא אעשה בשבילך 🙂
              (הבת שלי כבר נהיית עצבנית)
              https://youtu.be/QV4RL2aFBlU?t=122
              ככה זה נראה כשמחפשים את דיוויס, כשהמשחק עוד "חי"
              .
              https://youtu.be/QV4RL2aFBlU?t=430
              ככה זה נראה כשמנסים "לכבות" חבר עם 30 נק'
              כדור להיי פוסט – לברון אפילו לא מסתכל למטה – מיד מעביר לרונדו לבד על השלוש – שברור שרונדו יזרוק – גם בגלל חוקי לברון/ווסטברוק שלפיהם צריך לזרוק כאשר הם מוסרים לך וגם בגלל שמיאמי נותנים לו את זה.
              ככה הולכים רחוק מדיוויס. זה הרבה יותר מורכב וחכם ממה שזה נראה.
              אם תעשה פריז ברגע שלברון מקבל את הכדור – תראה כמה אנתוני פנוי. בחצי הראשון זאת הייתה טאצ' פאס.
              .
              יש עוד הרבה דוגמאות, חלקן יותר מורכבות ומתוחכמות.

            4. צדיקים מלכתם נעשית על ידי אחרים…
              .
              עכשיו תוריד את המשקפיים, ותתבונן מחדש על מה שאתה בחרת להביא.
              .
              נתחיל דווקא בסרטון ב' בו לברון בוחר "לייבש" את דייויס.
              מה באמת התרחש –
              בזמן המסירה ללברון, לברון על העונשין עם הגב לסל, דייויס ברסטריקטד. תתבונן טוב. 3 שחקנים מקיפים אותו. אוליניק, דנקן, והירו. ברגע בו לברון מקבל את הכדור, אוליניק נמצא בדיוק בינו לבין הסל, כאשר גם הירו מצטרף עליו. לברון מעביר מסירה מהירה לשלשה קלה.
              .
              הסרטון הראשון –
              לברון מקבל את הכדור בלואו פוסט. אוליניק עליו. נאן רואה איך מסירה של לברון בדרכה לצאת, וחושב שזה מיועד לקוזמה שעומד לבד וגלמוד על קו הבסיס, מוכן לזריקה הכי נוחה שיש לטווח. דייויס מנצל את אותה טעות של נאן בשביל לעשות צעד לצבע, ולברון לא מחמיץ את ההזדמנות לאסיסט קל.
              .
              לפעמים צריך לוותר על הנרטיב, ולבחון את המתרחש בדיוק כפי שהוא.
              .
              בכל הנוגע לחוקי לברון.
              מכל השטויות שכתבת לאחרונה, זו מתעלה על כולם.
              תחזור בסרטון אותו אתה זה עתה הבאת, לרבע השלישי.
              רצץ 4 סלים של דייויס. כולם אחרי "הוקי אסיסט" של לברון (מסירה שהובילה למסירה שהובילה לסל).

            5. דה שוט, איפה אתה רואה מסירה נוחה לדייויס במהלך השני? גם אם לברון מוסר מאחורי הגב או תוך רבע שנייה פונה ימינה, מזהה את דייויס ומוסר חזק זה 50/50 איבוד כדור או הסתבכות שתתן מספיק זמן לעזור על דייויס.
              בקיצור, גם אם הוא היה יכול למסור ואולי אולי זה היה מצליח, זה בטח שלא "כיבוי" מכוון וסתם בזבזת זמן ועצבנת את הילדה.

            6. גיא ואור איך אתם מעיזים להתווכח עם 15 שנות משחק. תתביישו לכם.
              עיינים לכם ולא תראו.

            7. שיחקתי עד גיל 17, אני מבקש.
              .
              הדיונים עם דה שוט משעשעים, בהבנת משחק אני בטוח שהוא לא רואה אותי אבל בתיאוריות הפילוסופיות החורים גדולים מדי בכדי לא להתייחס (והכל בחיוך)

            8. השם שלך היה בעיתון?

            9. https://telechargementfilmhd.com/report/duywgduywqfg-ok3/
              .
              תעברו לדקה 30:15 בסרט, לא יודע איך "לסמן" את הנקודה. אנתוני רץ לחסום ללברון, לברון מעיף לקארוסו, פאול תוקף, 5 שניות נותרו למיאמי. באיזה עולם לברון עושה כזאת טעות?
              בעולם שבו הוא עובר מ-19 נקודות מול 30 של אנתוני – ל-33 מול 32 בסיום.
              .
              אף אחד – כולל אף אחד! – מהגאונים כאן בפורום המלומד – עדיין לא נתן לי תשובה לשאלה הפשוטה, ששאלתי 50 פעמים, ואשאל גם עכשיו, בפעם ה-51 (וזה כולל אותך הרבי מגילרי):
              איך אתם מסבירים שדיוויס עם 16/14 מהשדה ו-30 נק' בשני רבעים וחצי – זורק 2 זריקות וקולע 2 נקודות ברבע וחצי שנותרו?
              נסו פעם לענות עניינית על שאלה פשוטה – תחסכו ממני את ההיערות הסרקסטיות שהן באמת משעשעות, אבל כמה אפשר להתחבא מאחוריהן?
              שאלה פשוטה – תביאו תשובה פשוטה.
              אני – לפחות – הבאתי תשובה.

            10. "לברון לא מנסה לשבור את האיזורית אלא למדר את דיוויס"
              חד משמעית גילרי, סוף סוף אמרת משהו נכון בדיון הזה.
              יש לכם פשוט תגובה פבלובית לדברים שאני ושמעון אומרים, וכמובן שההגמוניה והעדר כאן איתכם – אבל זה לא הופך אותכם לצודקים.
              🙂

            11. איך? כי הוא לא קיבל כדורים (ולא אני לא אחסוך ממך את ההערות הסרקסטיות לאור הנפיחות שבה אתה מגיעה לסיטואציה).
              מכאן ועד "לברון מידר אותו" יש דרך ארוכה.
              שוב הבאת דוגמא קלאסית ללברון משחק חכם…
              דיוויס עולה לחסום ללברון ומושך מיידית את איגואדלה. לברון עושה את הדבר הנכון ומוסר לקארוסו החופשי לחלוטין (בטח שמסירה לדיוויס לא הייתה כאן).

            12. ״כי הוא לא קיבל כדורים״
              מה זה קט סל?
              הבן אדם רותח אש מהשדה, עם שני מנהלי המשחק הטובים בליגה ״לא קיבל כדורים״
              תשובה מעולה.

            13. אור – כבוד! גם מעריב לנוער זה עיתון. פעם פירסמו חמשיר שלי (אבל לא מתקרב לרמה של פאני)

            14. חחחחח, גדול

            15. חלק מזה קשור לכך שהייתה יותר התמקדות בו כשכן קיבל את הכדור במרכז האיזורית (או מניעה ממנו לקבל שם את הכדור על ידי שלושה שחקנים שמתכווצים עליו) או דאבל טים כשהוא מקבל את הכדור למטה.
              בכלל לברון לא ריכז ברבע הזה והכדור היה בעיקר בידיים של הגארדים כשלברון נע יותר למרכז האיזורית.ומוסר או קולע משם.

            16. ולפחות תדייק – הוא היה 1 מ-5 מהרגע שקלע את הנקודה ה-30 ונשארו 4:30 דקות.
              הוא שיחק 13.5 דקות כש-5 מתוכן בלי לברון כשלברון מצא אותו פנוי אז הוא חטף גג מנאן.
              יש מצב שהוא התקרר?
              יכול להיות שהוא מתוסכל מזה לא יודע לא גאון פסיכולוגי כמוך. אבל לנסות לצייר תמונה של מידור על ידי לברון זה כרגיל שמור להבנה המורכבת והמעמיקה שלך את נבכי נפשות השחקנים.

            17. https://telechargementfilmhd.com/report/duywgduywqfg-ok3/
              25:25
              דיוויס נועל את הירו(!) אוליניק מאחר, לברון מעדיף פאול תוקף גבולי והוצאה שמאלה לרונדו מטר מהשלוש.

            18. 1-4 ושניים מהם זה אופנס ריבאונד.
              וכן גילרי – מידור מוחלט ומכוון. אני מאמין בזה ברמ"ח איברי וראו את זה על הפנים שלו, יותר מפעם אחת.
              https://telechargementfilmhd.com/report/duywgduywqfg-ok4/
              30:15
              דיוויס מבקש פעמיים את הכדור, זה אינסטינקט, הוא רוצה לקלוע עוד סל. ברור שלא היה זורק.
              תראה את הפנים שלו בדרך לחדר הלבשה, את שפת הגוף עם לברון, הוא לא מסתכל עליו ומנסה להתקדם, גם לא עונה לו.
              מה, צריך להיות דוקטור כדי להבין שזה לא בגלל שלברון לא שמר טוב? שפת גוף שכל אדם יכול לראות ולפרש. אלף בית של גימל דלית

            19. אהה אז כשדיוויס קולע את שש הקודמות ל'מידור' מאופנסיב ריבאונד אז הוא חם אש אבל כשהוא מחטיא זה בגלל שלא מוסרים לו?אני לא טוען שדיוויס לא היה מתוסכל זה בהחלט אפשרי. אני אומר שהטענות שלך למידור לא מחזיקות מים.

          2. כמעט, מעריב לנוער רצו לכתוב עליי אחרי שזכיתי מקום ראשון במחנה קיץ גדול ברוממה אך העדפתי לא להתפרסם 🙂 מאז הקריירה רק התדרדרה
            .
            בשורה התחתונה – דה שוט מנצח הפעם

            1. התגובה לעידו

            2. אז אתה פשוט לא יכול להבין שלברון לא מנסה לשבור את האיזורית אלא למדר את דיוויס.

            3. אם ככה אני חוזר מהפרישה..

  3. תודה רבה על המחשבות. מסכים עם הכל.
    מחשבות על מחשבות:
    1. לגבי גודל וגובה – הלייקרס לא כל כך יותר גבוהים ממיאמי. בין לברון, דייויס והאוורד אין אחד שמגיע ל2.10. הם פשוט הרבה יותר חזקים והם כולם אתלטים יוצאי דופן, בטח אחרי כל כך הרבה עונות של לברון והאוורד.
    לא יודע מה סנטר מסורתי היה עושה מול דייויס. אם אתה גדול וכבד יותר, לך תרדוף אחריו על כל המגרש ואם תחכה לו בצבע הוא יעשה עליך סטף קרי מהשלוש.
    מה שכן – קבוצות זקוקות לשחקנים חזקים שיכולים להשתלט על ריבאונדים ולספוג מגע. לפחות שניים כאלה. הלייקרס (ואיכשהו גם טורנטו) החזירו את הגבוהים לתמונה. רק שזה לא גבוהים שמשחקים "רק סנטר" כמו ווילט, קארים או שאק….
    *
    2. סימונס ואמביד – אף פעם לא הבנתי למה הם כל כך לא מתאימים ביחד. זה עניין של יחסי אנוש?
    *
    3. כן. קבוצות צריכות לנסות מאמנים חדשים. ממילא הרבה מהן עובדות עם צוות רציני שמגבה את המאמן, זה לא תפקיד פשוט אבל אמור להיות מספיק גיבוי ומשוב למאמן כדי שיהיה אפשר להסתכן עם מאמנים שבאו מצוותים או מחוץ לNBA.

    1. גם יחסי אנוש וגם שניהם הכי טובים באותו אזור (הטבעת). בהנחה שאף אחד מהם לא מפתח קליעה יציבה של 37-40% מהשלוש, ואני לא חושב שזה יקרה, זה שלם שקטן מסכום חלקיו בהנחה שאין סביבם ריווח מדהים. אולי נראה את ריברס מנסה משהו כזה.

      1. זה לא בלתי אפשרי לבנות קבוצה סביב שני שחקנים שהם טובים בעיקר בצבע (איכשהו אמביד הסנטר טוב מעוד טווחים, לגבי סימונס – מבלי לבדוק סטטיסטיקות – אני לא בטוח שיש שם אפילו ג'אמפ שוט ראוי). אבל לא נראה לי שהם עדיין מצאו את הדרך להשתלב.
        באמת שהכי קל להטריד אחד מהם.

  4. מיאמי בדרך להיזכר כקבוצה ההיא שהשתחלה לפיינלס, כמו אורלנדו ב-2009 והנטס ב-2003.
    הלייקרס גדולים עליהם, וכרגע נראה שזה הולך לסוויפ (ובכלל לגמר) הכי חד צדדי בהיסטוריה.

  5. מיאמי – מסכים שצריך לנסות את ג'ונס, וכל עוד רובינסון לא קולע להושיב אותו על הספסל, לצערי לא נראה שזה יעזור יותר מדי, אבל שווה לנסות וללמוד לקראת השנים הבאות.
    .
    מאמנים – חלק גדול מהמאמנים שעזבו/פוטרו הם לא מאמנים מוצלחים במיוחד, אבל האמת שגם לא מאמנים גרועים במיוחד – את הכישלונות, היחסיים, של אוקלהומה, יוסטון ואינדי, למשל, אפשר ליחס לשלל סיבות אחרות – רוסטר מוגבל, מדיניות gm בלתי מושלמת, תחרות קשה, ועוד. הסיבות האלו נותרות שם גם אחרי שהמאמן עוזב, וישפיעו גם על היורש שעל הקווים, בין אם יהיה צעיר או מנוסה.
    לכן, לדעתי זה די חוזר לבייסיקס – תיקח את המאמן הטוב ביותר, והמתאים ביותר, בין אם יש לו ניסיון ובין אם לא, וזה בכל מקרה יהיה הימור.
    לכן, לדעתי, ההמלצה הנכונה היא לא להחתים מאמן חדש לתקופה ארוכה, אלא לנסות שנה/שנתיים ולראות מה קורה. פילי, כמו פילי, החתימו את ריברס ל-5 שנים, ואני לא רואה שום הצדקה לכך.

    1. בעיקרון, אם אתה רוצה את המאמן הטוב ביותר למה שהוא יסכים לוותר על ביטחון כלכלי לחמש שנים עבורך? אפילו טיירון לו סרב לקבל חוזה של שלוש שנים מהלייקרס כי לא רצה שיתייחסו אליו כמאמן של לברון וזהו. זה לא וולט פה, בדרך כלל יש למאמנים יותר כוח וביטחון מקצועי מאשר לקבל חוזה של שנה-שנתיים בלבד.

      1. כי אני לא יודע שהוא באמת המאמן הטוב ביותר. אם אין כוכבים יוצאי דופן, ולדעתי אין, אתה במצב שבו אתה צריך לבחור בין הימורים שנראים לי די שווי תוחלת, וההתחייבות הזו מסנדלת אותך במקרה, הלא בלתי שכיח, שבו מתברר שהוא לא מתאים.
        הלייקרס הם דוגמא טובה – לו לא הסכים לשלוש שנים, ווגל כן, הלכו על ווגל, ונראה שזה עובד. אין לנו ערובה של ממש שעם לו זה היה עובד, אז עדיף לנסות עם מישהו, ואז לראות מה הלאה. אם מחר יאריכו את החוזה של ווגל לחמש שנים לא אערער על ההחלטה, אבל לעשות זאת מראש זה סיכון גדול מדי לדעתי, ובעיקר לא מוצדק.

        1. שלוש שנים זה עדיין לא שנה-שנתיים, ואני מניח שעם ווגל זה קשור לאורך החוזה של לברון. אבל למה שמאמן מבוסס יחסית יסכים להרעת תנאים שפוגעת בו ובשאר החברים שלו למקצוע? אלו שיטות שעובדות בשוק העבודה הרצחני של היום כשרוב העובדים מחפשים כל דבר שיכניס להם קצת כסף ואפשרות לשרוד, אבל ברגע שיש לעובדים מעט כוח הם דואגים להתנגד לזה.

          1. לא חושב שמדובר בהרעת תנאים. כרגע למאמן אין עבודה, זה לא שמושכים אותו מקבוצה אחרת.
            .
            באופן כללי יותר – לא מבין למה לתת חוזה של חמש שנים למישהו, כל מישהו. העולם מתהפך חמש פעמים כל שנה, ואין לנו באמת מושג מה ההתאמה בין העובד לארגון, לא עכשיו, ובטח שלא בעתיד.
            .
            לדעתי, פיננסים בצד, זה גם לא נכון מצד המאמן – אתה לכל היותר יודע איך תראה הקבוצה בשנה הקרובה, וגם זה לא תמיד בגלל טריידים ועניינים. יכול מאד להיות שתוך שנה תחשוב שכל הח** הזה לא מתאים לך. אז חמש שנים?!?
            .
            הסיבה היחידה לדרוש את זה היא שאתה מבטיח לעצמך משכורת לחמש שנים, אבל זו לא סיבה מקצועית, וזה לוקסוס, יחסית ל"עובדים רגילים", שקשה לי להבין למה דווקא מאמנים מיליונרים צריכים לקבל. תגיד לי חוזה לחמש שנים לאיש שמוכר כרטיסים בקופה? לסדרן? אפילו לאיש הוידיאו – סבבה. למאמן? למה?
            .
            אתה רוצה לפתות מאמן שאתה חושב שהוא טוב מאחרים – תציע לו שכר שנתי גבוה יותר, אחלה, אבל לא חוזה ארוך יותר, כי זה לא קשור.
            .
            דוגמא – נניח שהנטס חיזרו אחרי פופ. מאמן עם רקורד? – בהחלט. היה דורש מהם 30% שכר מעבר למועמדים אחרים? לגיטימי. אבל האם באמת יש לנו ערובה שהוא יסתדר עם הנזל וגרטל יותר טוב מסטיב נאש? ממש לא בטוח. אז אם אני רוצה לנסות, אחלה, אם אני מוכן לשלם לו 30% יותר מלנאש, גם אחלה, אבל החמש שנים פשוט לא קשורות לזה.

            1. בטח שהרעת תנאים – הרעת תנאים של המקצוע. גרירת הביטחון התעסוקתי של אנשים שהם עוד יחסית במקצוע עם ביטחון (לפחות כלכלי) לרמת התנאים הגרועה שבכל מקום אחר בעולם. אחת הבעיות הקשות בעולם התעסוקה של היום זה שלעובדים אין שמץ של ביטחון תעסוקתי והם נאלצים כל הזמן לחשוב על הדבר הבא. יש לזה השפעה קשה על בריאות הנפש.
              .
              המאמן יכול להתפטר, אפשר לפטר אותו. אני מעדיף שלעובד יהיה כוח והשפעה. תחשוב על מאמן שצריך כל הזמן להוכיח את עצמו להנהלה מול שחקנים שיודעים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, כי האיש שאמור לקבוע איתם החלטות הוא "ברווז צולע" ויכול לעוף בכל רגע. זה כבר קיים עכשיו מול שחקנים נחשבים במיוחד וזו יכולה להיות בעיה רצינית בסביבת עולם היררכית להחריד כמו הכדורסל.
              .
              אני בעד גם חוזה ארוך טווח וביטחון תעסוקתי לכל האנשים האלו. מאמן פשוט נמצא בעמדה שבה הוא יכול לדרוש את זה, כי יש לו יחסית כוח, ביטחון כלכלי, עמדה וארגון עובדים גדול מאחוריו. הלוואי שהם היו גם נאבקים כדי שגם הסדרנים ואנשי הוידיאו יקבלו ביטחון כזה. אני תמיד מעדיף מאבקים שבהם החזקים עומדים לצד החלשים מאשר ההיפך. לצערי זה פחות קורה, ובדרך כלל קורה ההיפך שמאבק של החזקים משתלט ומעלים את של החלשים. עד אז, לפחות אשתדל שמי שיש לו את היכולת הזו לא יאבד אותה ונשכח שזה דבר שאפשר בכלל להיאבק עליו.

            2. מאנו מה אתה תם? 5 שנים זה חוזה חלומי הוא מבטיח תעסוקה כל 5 שנים ואם מפטרים או שהוא בקבוצה אחרת או שהכסף דופק בהנק מה הכוונה למה מאמח חותם ל5 שנים? גם מיליונרים צריכים להאכיל פיות ולקנות עוד בתים

            3. ליוש – מסכים שליציבות תעסוקתית יש ערך רב, ועדיין, לא יודע אם מאמני נ.ב.א הם דווקא הציבור שבנוגע אליו יש לדאוג בנוגע לך. בנוסף, כמו שכתבת – הרי גם חוזה ארוך טווח לא מבטיח יציבות, אלא רק את הכסף, אז בהארכת החוזה, להבדיל מבהעלאת השכר, לא פתרנו את הבעיה.
              .
              קוריוז – מסכים איתך שזה חוזה חלומי למאמן, חושב שזו טעות מבחינת הקבוצה, לא כי הם רוצים לשלם פחות, זה ברור, אלא כי לדעתי לא ניתן לדעת בעת חתימת החוזה האם המאמן והקבוצה מתאימים זה לזה, לא לטווח הקצר, ובטח לא לטווח הארוך.

            4. אני לא בטוח אם אין הגבלות על הסכום והצורה שבה אפשר לשלם למאמנים. אנחנו יודעים שחצי הולך לשחקנים והשאר לתפעול ורווחים, שאני מניח שכולל מאמנים.
              עניין מעמד המאמן ועמדתו מול שחקנים גם חשוב. לא יתייחסו באותה צורה למאמן עם חוזה של שנה ומאמן שאמור להיות בטוח לכמה שנים. בטח ידו של הבעלים על ההדק תהיה מעט קשה יותר.
              מה שלא ברור לי זה למה זה מאבק חשוב. במקרה הכי גרוע איזה בעלים עשיר שעושה את הונו מחברה טורפנית שרודפת אחרי החלשים בחברה ומכניסה אותם לחובות גדולים עוד יותר (לא מתכוון לאף אחד ספציפי, דן גילברט) ישלם קצת יותר (כלומר ירוויח קצת פחות) על תהליך איתור כושל. זה עדיף בעיניי על האלטרנטיבה.

            5. בנוגע להגבלות – לא יודע.
              בנוגע למעמדו של המאמן – לא חושב שזה משפיע יותר מדי, גם מאמן עם חוזה ארוך טווח הוא "לא קיר", בוודאי לא בעיני הסופרסטארים.
              בנוגע למאבק לא חשוב – מסכים איתך לגמרי. אני בטח לא דואג לכיסם של באלמר או גילברט, אבל כאמור, גם ההפך, כיסו של ריברס, לא מטריד אותי יותר מדי.
              אבל העיקר כאן היא תפיסה עקרונית, ואני מסכים שאולי קצת נאיבית, שאומרת שצריך לקשור את ההשתכרות בכלל, ואורך החוזה בפרט, לתוצאות. חוזה מובטח לחמש שנים מנתק, במידה רבה, את הקשר הזה, ולכן, לדעתי הוא שגוי. שכר לא הוגן הוא רע בעיני באופן עקרוני, גם אם הוא בא על חשבון מי שבעצמו קיבל שכר לא הוגן בעבר.

            6. אוקיי. מקבל מספיק ומה שלא מקבל זה חלק מהבעיה שלי עם החברה בכללי (לדעתי צריך לנתק כל קשר בין יכולת השתכרות לבין תוצאות. בעולם של בולשיט ג'ובס, הרעבת מערכות חיוניות ואיום של הרעבה אמיתית למי שלא נולד עם המזל והנסיבות לקבל יכולות או למעמד שמאפשר להגיע להישגים לימודיים שמתאימים לאותן בולשיט ג'ובס תקופתיות, יצירת קשר בין משכורת ליכולת מקצועית רק מייצר סוג של עריצות כביכול מריטוקרטית שבהכרח משמרת את עצמה ומאשימה את מי שלא הצליח בכישלון שלו), אז לא נפתור את זה דווקא בכדורסל, ובטח לא עם הדוק שיצר קריירה לבן שלו.

  6. אני חושב שבסופו של דבר מדובר בסטאר-פאואר. כבר אמרו את זה כאן לפני (נדמה לי שמעון).
    נכון שהגודל של הלייקרס מפחיד, בעיקר כי לברון ענק וחזק ואנתוני ענק ונייד, ואז יש גם את דווייט המצויין בתפקידו.
    אבל,
    בסופו של יום זה לברון + אנתוני מול באטלר.
    שניהם טופ 5-10 והוא בקושי 20.
    ביוסטון היה חסר כוכב שני, ראס לא סיפק את הסחורה.
    דנבר עם שני טופ 20 גנבו ניצחון, הפסידו על הבאזר, ויש שיאמרו שגם נפגעו משיפוט לרעתם.
    במזרח אין כוכבים. יאניס וטייטום, שהוא עדיין בהתהוות. לצורך המחשה – כיצד ברוקלין בריאה (ואני מאמין שעוד יהיו שם טריידים) הייתה עומדת מול הלייקרס? דוראנט זה לא באטלר, קיירי זה לא רובינסון.
    נותר רק לחכות בכיליון עיניים לעונה הבאה.

      1. שים לב להצלחה של הביג-בול הקשוח ובעיקר החכם. אמביד וסימונס שלך היו יכולים לשלוט במזרח. ביזבזו את התהליך על בראון. בשנה הבאה כבר יהיה מזרח תיכון חדש. ברוקלין יבואו בטירוף, מילווקי ינסו להתחזק. מיאמי לא תיכנס בקושי לשישיה.
        אפרופו סטאר-פאואר, בוסטון חייבים למצוא כוכב נוסף ליד טייטום. הוא הולך להיות טופ 20-10 בקרוב מאוד, הבן אדם מסיים עם 30 בלי ששמים לב. בראון וקמבה זה צוות משלים. תאר לך את טייטום ליד יאניס או בפילי – אפילו ליד המשחיל היקר שלך. תראה איך הלייקרס מכרו הכל בשביל דיוויס – ככה צריך להתנהל.

          1. אני זוכר שהלייקרס עשו את הטרייד כמה אמרו איזה פרייארים הלייקרס משיכנו את כל העתיד שלהם,מילא שנתנו את אניגרם בול הארט אבל ככה לוותר על 3 בחירות דראפט!!! פשוט הזויים.
            וממה שאני זוכר אתה אמרת כבר אז שטויות במיץ עגבניות (גם אני דרך אגב).
            אמרו כבר בזמן הטרייד שדיוויס הוא מסוג השחקנים שאתה נותן כל מה שאתה יכול על מנת להשיג אותו בקבוצה שלך נקודה.

            1. גדול גיא.איזה כיף שהכל מתועד וכתוב.מה שכן אז ממה שראיתי היינו 5-6 שהגנו על הטרייד הזה לעומת כל השאר.
              נקודה לזכות שמעון/דדי על מוריס שבסופו של דבר יגיע ללייקרס וצדקו,למרות ששמעון קצת בלבל אותי אם איזה מוריס

            2. שמעון דיבר כל הזמן על מרכוס למרות שאמרו לו שזה בלתי אפשרי -אז מגיע לו אפס קרדיט על זה.

            3. רגע זה שהיה בבוסטון זה שאחר כך עבר לניקס?
              ואם כן אז תיאורטית זה גם היה אפשרי כי הוא חתם בסוף בקליפרס

            4. הוא לא חתם הוא עבר בטרייד.

            5. הבנתי חשבתי שהוא היה באותה סיטואציה כמו מרקיף

            6. בנקודת זמן ההיא הם היו בדיוק באותה סיטואציה (רק שערך השוק של מרכוס היה גבוה בהרבה משל מרקיף).

            7. כן אני דיברתי על מרקוס.

            8. יניב, לא בפוסט שקישרת אבל אני כתבתי שלהביא את דייויס תמורת כל הקבוצה צריך לעשות בעיניים עצומות (וככל שמעבירים יותר שחקנים חזרה, יותר טוב). איפה שהלייקרס יצאו כביכול "פראיירים" זה שדייויס והלייקרס החזיקו את הפליקנס בביצים אז יכלו לתת פחות בסופו של דבר. בשורה התחתונה בדיוק כמו שכתב דקסטר בפוסט שקישרת, שני הצדדים הרוויחו בענק גם אם הלייקרס שילמו קצת יותר מדי בהתחשב בסיטואציה. הלייקרס זו לא קבוצה שצריכה לתכנן את העתיד 7 שנים קדימה עם בחירות דראפט ודברים כאלה כשהיא יכולה להנחית סופרסטארים בשוק החופשי ו/או בטריידים כוחניים.

            9. הטעות של הלייקרס בטרייד היתה לוותר על אינגראם במקום על קוזמה. כרגע זאת נראית טעות גדולה מאוד

            10. בלי אינגרם לא היה טרייד.
              והם על סף אליפות אז 'טעות' זה בטח לא.

          2. לגריפין לא הייתה ממש ברירה בגלל שדייויס היה על השנה האחרונה בחוזה שלו, ולכן היה חייב להטריד אותו, כמו במקרה קוואי והספרס.
            .
            בניגוד לספרס, הוא גם קיבל חבילה מאד יפה – אינגרם זה לא כלום, גם הארט לא, ובטח שלא הבחירות. לונזו לא נראה לי איזה נכס אבל גם לא מזיק יותר מדי.
            .
            סך הכל, בהתחשב בנסיבות – עסקה מצוינת של גריפין, הלוואי על הספרס עם קוואי.

            1. אני חושב שזה היה WIN-WINץגריפין הוציא כל מה שיכל לקבל על שחקן שבשנה האחרונה לחוזה שלו והלייקרס ובכן קיבלו את דיוויס.

            2. יכל בקלות להוציא גם את קוזמה. נראה לך לברון היה ממשיך גם העונה לשחק איתם? 😂😂

            3. מסכים עם יניב.
              .
              בנוגע לקוזמה – לא חושב שהוא עושה הבדל בטרייד, גם בגלל השחקן שהוא, וגם בגלל שעמדת הpf בניו אורלינס כבר "תפוסה". הוא אולי שווה יותר, כנכס לטרייד, מאשר לונזו, אבל לא בהרבה, וגם זה לא בטוח.

        1. מסכים איתך אם אני בוסטון אני מרים טלפון לאמביד וכולם על הפרק חוץ מטייטום.
          אמביד נותן לבוסטון את המאצאפ מול יאניס ודיוויס אם וכאשר ושלא נדבר על ההגנה שלו שיעלה את הרמה בקבוצה רצינית
          ההוקס לא יביאו את טריי גם אם איינג יתן להם את כל ה11 שחקנים שלו עם 8 בחירות דראפט.

      1. הקליפרס זו נקודה מעניינת – על הנייר יש להם את הסטאר-פאואר הדרוש. ג'ורג' הוא לא בדיוק טופ 10 וגם לא יציב אבל קאוואי מחפה עם טופ-3 בשיאו. הם פישלו כי חטאו בחטא הגדול מכולם – חטא השאננות. 1:3 עם 17 הפרש ביד, לברון לא היה נותן לזה לברוח.

        1. כוכבים לא מספיקים לבד, בדיוק כמו שתוכניות משחק טובות או כימיה לא מספיקות בלי האנשים הנכונים להוציא אותן לפועל.

            1. כדורסל זה הרבה יותר מהשם של הכוכב שלך. זה גם בעיקר ידע בדיעבד – הם הופכים ל"מספיק טובים ללהוביל לאליפות" רק אחרי שהם לוקחים אותה.

        2. רתה צודק לגבי חטא השאננות אבל זה לא התחיל רק בנקודה שציינת-שם זה פשוט היה השיא.זה התחיל מההתנהלות שלהם לאורך כל העונה עם הניהול עומסים,ובכלל בגישה שלהם שהריחה מהם כאילו הם גולדן אחרי 3 אליפויות.הזלזול בעונה הסדירה..עצם העובדה שבמידה והם נגיד שיחקו מול הלייקרס אז הם באו בפול מוטיביציה ולפחות ב2 משחקים הראשונים של העונה מול הלייקרס הם נראו כמו שציפינו מהם-מפחידים וחזקים אבל אז אחרי משחק מול הלייקרס לקחו להם איזה מנוחה של שבוע כי משחקים מול קבוצות פחות טובות פשוט לא עניינו אותם

    1. מקווה להביא אחד בפריוויו. הבת צועקת עלי כל הזמן – היא יותר גרועה מטנש – אני בלחץ של קלאץ' פה

    2. תאכלס הביאו עלי דאבל טים עם אור מחפה – מכים בי עם ווליום שוטינג – הרגו אותי. אני נכנע

  7. תודה על הפוסט
    מיאמי צוברים נסיון בגמר, עשו פלייאוף יפה.
    פילי צריכה טרייד על אמביד או סימונס ששניהם צריכים צבע פנוי.
    בלייקרס ידעו איך לבנות קבוצה כמו שצריך

  8. תודה רבה, מחשבות מעולות.
    אני אישית לא מאוד מרוצה עבור הסיקסרס, ריברס אמנם מאמן מנוסה וטוב ביחסי אנוש, מה שיכול קצת לתת שיפור בין אמביד לסימונס (ובוודאי שכל מאמן שהוא לא ברט בראון ישפר את הקבוצה), אבל מצד שני הוא גם לא באמת הוביל את הקבוצות שלו להצלחות, נותנים לו הרבה יותר מדי קרדיט על האליפות עם בוסטון.

  9. לגבי התיזה של נסיון המידור של דיוויס:
    מודה שלא התעמקתי, אבל מעדיף להשתמש בתער של אוקאם:
    אם יש הסבר פשוט לתופעה כלשהי, זהו כנראה ההסבר הנכון.
    .
    עלה בדעתכם שקרה אחד מהבאים:
    1. דיוויס התקרר
    2. מיאמי הידקו עליו את ההגנה כי הוא תפר אותם (תכלס – מי מגיש את הלחי השניה over and over בלי ללמוד מזה)?
    3. הלייקרס רצו לגוון כדי ששאר השחקנים לא יתייבשו (בדיעבד אפשר לטעון שההחטאות המרובות מהשלוש נבעו גם מזה)
    4. שלשה פנויה נחשבת לזריקה לא פחות טובה מפוסט אפ של דיוויס (וזה גם מאפשר ריב התקפה של הגבה במידה של החטאה).
    .
    .
    כל אלה סתם רעיונות שעלו לי, שעושים לי יותר הגיון מייבוש של חבר לקבוצה.

  10. לא ברור לי מה עובר על ההגנה של מיאמי, אבל לראות את נאן עושה טעו אחרי טעות אחרי טעות זה כבר מראה על אימפוטנציה של קבוצה. אוליניק אולי נותן משהו בהתקפה אבל בהגנה הוא חור שחור. מיאמי יהיו חייבים להיות סופר מרוכזים היום דיוויס חייב להיות מכוסה כל הזמן כי כזכור אף אחת לא חזרה משלוש אפס.

    1. מה עובר עליהם? הם היו קבוצת הגנה בינונית ועכשיו גם חסר להם גם שחקן ההגנה הטוב ביותר שלהם.
      לא מזיק שממול יש שניים משחקני ההתקפה הטובים ביותר בליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט