מחשבות כדורסל לקראת הפיינלס / רועי ויינברג

מי השחקן השלישי של הלייקרס?

לרוב האלופות היה שחקן שלישי דומיננטי, בין אם בהגנה או בהתקפה, מעבר לשני הכוכבים שלה – קייל לאורי (או פסקל סיאקם) בטורונטו, דריימונד וקליי בגולדן סטייט וחוזר אחורה. היו קבוצות שלקחו אליפות בהתבסס על שני הכוכבים שלהן: במיאמי של 2006 השחקן השלישי הטוב ביותר היה אנטואן ווקר בפלייאוף חלש וב-2 מ-3 האליפויות של שאקיל וקובי בראיינט גם לא הייתה אופצייה שלישית ברורה.

זה אותו דבר אצל הלייקרס. לברון ודיוויס כנראה שני השחקנים הטובים ביותר בסדרה הזאת, אבל לא ברור מי השחקן השלישי שלהם. מבחינת נקודות למשחק זה קייל קוזמה, אבל בחירת הזריקות הרעה יכולה להוביל קבוצה חכמה כמו מיאמי ל"הגנת האריסון בארנס" – פשוט לתת לו לזרוק, כי זה עדיף על רוב הזריקות האחרות.

ראז'ון רונדו נותן פלייאוף טוב אבל עבר במשחק אחד את רף 12 הנקודות. קנטביוס קלדוול-פופ צריך לקבל יותר קרדיט על כך שהשכיח לגמרי את העדרו של אייברי בראדלי אבל אי אפשר לצפות ממנו ל-15 נקודות עקביות למשחק. אותו דבר תקף גם בקשר לדוויט הווארד ודני גרין: היו להם את הרגעים שלהם, אבל הם מאוד לא יציבים. ההיט יודעים את זה, וסביר שנראה אותם מנסים להתמודד עם העדר השחקן השלישי בהגנה.

נגד בוסטון מרובת היוצרים ראינו אזורית, נגד אינדיאנה סוויצ'ים ונגד מילווקי סוג של "קיר" בצבע נגד יאניס אנטדקומפו. הלייקרס קבוצה יותר מתוחכמת משלושתן ולכן נראה הגנה שונה, אבל סביר שתהיה חזרה של אותו "קיר". לברון ג'יימס קולע ב-35.9% בפלייאוף הזה, 46 מ-128, מחוץ לאזור הטבעת, המשך ישיר של העונה הסדירה (34.8%). ההגעה של לברון לטבעת יכולה להיות יותר מסוכנת מהשלשות של הלייקרס, וזה יהיה התפקיד המרכזי של ג'יי קראודר, ג'ימי באטלר ואנדרה איגודלה בשמירה עליו.

מי שהופך את הלייקרס לקבוצה יותר מסוכנת ממילווקי למשל – שהתבססה בעיקר על החדירות של יאניס – זה אנטוני דיוויס. AD יכול לשבור את החומה הזאת שתסגור את לברון כל פעם שהוא נכנס לצבע ונראה את דיוויס תוקף את השומרים החלשים או הנמוכים שהלייקרס תשים מולו ולהשיג נקודות. לכן סביר שנראה את באם אדביו שומר עליו, כשאולי נראה דקות של אדביו לצד גבוה נוסף בניסיון לשחרר את אדביו לשמירה על שחקן התקפה מוגבל יותר, הווארד למשל, וסיוע הגנתי לאחר חילופים או בצבע. באם במיטבו כ-help defense יותר משומר 1 על 1. זאת הסיבה שבסיבוב השני הוא שמר על ברוק לופז ולא על יאניס אנדטקומפו. כאן לא בטוח שתהיה למיאמי ברירה.

האזורית של מיאמי קרסה במשחק החמישי נגד הסלטיקס כשדניאל ת'ייס קלע כמה זריקות מחצי המרחק או עשה חסימות גבוהות למובילי הכדור של בוסטון. הלייקרס היו במיטבם בגמר המערב כשלברון קיבל חסימות ויריבים נוחים ב-1 על 1. השילוב הזה יכול להיות הרסני: מיאמי משחקת כמעט תמיד עם שני שומרים רעים על המגרש (שניים מבין דראגיץ', רובינסון והירו) ודיוויס שחקן התקפה הרבה יותר מוכשר מת'ייס. לא תהיה כאן אזורית 2-3 מהרגע הראשון בסדרה אחרי שבוסטון, קבוצה פחות אקספלוסיבית, הצליחה להגיע נגדה בקלות לטבעת בחלק מהמשחקים. מה כן? ניסיון להרחיק את לברון מהצבע ומצ'-אפ שיכול להיות קריטי לסדרה בין דיוויס ואדביו.

תחזיות קצרות

דני גרין מתפוצץ (יחסית) במשחק 3. במשחק השלישי של גמר 2013 דני גרין קלע 27 נקודות ב-7 מ-9 מהשלוש. ב-2014 15 נק' ב-7 מ-8 מהשדה ובשנה שעברה 18 ב-6 מ-10 מדאון טאון. גרין אמנם לא במיטבו עד עכשיו בפלייאוף, אבל הוא מגיע לזריקות חופשיות והניסיון שלו בגמר ישפיע. יהיה לו משחק אחד לפחות של 15+, אני עם השלישי.

דוויט הווארד פותח משחק אחד לפחות. הוא קיבל דקות על ניקולה יוקיץ' ועשה עבודה טובה מולו, אז יכול להיות שנראה את הווארד מקבל את הסנטר המוסר של מיאמי – באם אדביו. הלייקרס ניסו למנוע מדיוויס לשמור על יוקיץ' בשביל לאגור כוחות להתקפה ולהיות יותר משמעותי בסיוע בהגנה על באטלר, קראודר או כל אחד אחר במיאמי. הוא יותר טוב מג'בל מגי בפלייאוף הזה ונקודת החוזק המרכזית של הלייקרס נמצאת בקו הקדמי, כך שסביר שנראה אותו בחמישייה.

שחקן נשכח ממיאמי יקבל דקות. לא אודוניס האסלם, אבל יהיה מישהו משמעותי חוץ מ-7 הגדולים (דראגיץ', רובינסון, באטלר, קראודר, אדביו, הירו ואיגודלה). איגודלה בכלל לא היה חלק מהם עד הגמר האזורי ויקבל המון דקות עכשיו על לברון. יכול להיות שזה יהיה דריק ג'ונס בניסיון לסגור את הצבע, יכול להיות שזה יהיה קנדריק נאן שבתקווה יתפוס יום חם ויהיה אקס פקטור באחד המשחקים. יש לספולסטרה קלפים בשרוול, או לפחות על הספסל.

המתג

קבוצות טובות נוטות להאמין שיש להן איזה כפתור מסתורי ויכולת להעלות הילוך כשצריך. ברוב המקרים הכפתור הזה לא קיים שם בכלל, בדומה למצב של הקליפרס, אבל מיאמי הראתה שכן יש לה את זה בשני הסיבובים האחרונים:

יריבהדקות קלאץ'הפרש סלים בקלאץ'*דקות בשאר הסדרההפרש סלים בשאר הסדרה
בוסטון1928+27429-
מילווקי1817+22717+

*קלאץ' – פיגור או יתרון בהפרש של 5 נקודות כשנשארו פחות מ-5 דקות לסיום המשחק.

זה בלט בעיקר בסדרה נגד בוסטון, כשבשני המשחקים הראשונים ההיט נכנסו לפיגור דו-ספרתי והצליחו לצאת ממנו בדקות הסיום. נגד מילווקי, כשמורידים את המשחק הרביעי (36 נקודות וניצחון בהארכה של קריס מידלטון), מיאמי עם 21+ ב-8 דקות קלאץ'. היכולת הזאת להעלות הילוך הגיעה לידי ביטוי בעיקר אצל ג'ימי באטלר – 3.6 זריקות מהשדה ו-3.6 מהעונשין בשני הסיבובים האחרונים ברבע האחרון לעומת 10 ו-5.1 בשאר המשחק.

מיאמי קבוצה חכמה ומגוונת בלי מספר 1 ברור, מה שמאפשר לה להחליף כמה גו-טו-גאיז סגנונות משחק במהלך סדרות ומשחקים. זה אפשר לה להשתלט על משחקים נגד קבוצות שמאבדות את הראש ברגע שמוציאים אותן מאזור הנוחות והיה הגורם המרכזי בריצת הפלייאוף המדהימה של ההיט. אין שחקן אחד מעל כולם – באם אדביו היה השחקן הטוב והסקורר המוביל בגמר המזרח, ג'ימי באטלר הסקורר המוביל והמצטיין נגד מילווקי ודראגיץ' עשה זאת נגד אינדיאנה.

הבעיה היא שהלייקרס הם לא בוסטון, מילווקי או אינדיאנה. לשחקן הטוב ביותר שלהם יש 3 אליפויות ו-9 הופעות בגמר, ולשחקנים חשובים נוספים אליפויות או הופעות במעמדים האלה. קשה לראות את לברון ג'יימס, ראז'ון רונדו ודני גרין מאבדים יתרונות דו-ספרתיים ברבע האחרון בדומה לסלטיקס או נתקעים נגד ההגנה של מיאמי ברגע שהחום עולה. הם חכמים מדי וכבר ראו הכל בגמרים – ג'יימס היה בגמר עם כל תוצאה אפשרית. רונדו וגרין כבר שיחקו במשחק שביעי בגמר.

לכן בשביל לנצח מיאמי תצטרך לשחק מהשנייה הראשונה כאילו היא ברבע האחרון. במשחקים 4 ו-6 ראינו את ג'ימי באטלר הרבה יותר אגרסיבי בהתחלה והוא היה טוב בשניהם, כך שיכול להיות שנראה את מיאמי מנסה ללכת עליו בשלב מוקדם בשביל להכניס אותו לשטף המשחק לצד הניסיון "לחמם" את רובינסון וקראודר מחוץ לקשת. למרות זאת, הניסיון, IQ הכדורסל נופער הכישרון העצום בין הקבוצות, מובילים אותי לתחזית של 4:1 לייקרס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 66 תגובות

  1. ניסיון מעניין לאנטי-ניחוסון, רועי…
    .
    הלייקרס משתמשים במושג "השחקן השלישי" לפי צורך.
    בסדרה מול פורטלנד זה היה… ובכן, לא באמת היה כזה. הלייקרס שיחקו רע, בדגש על הצוות המשלים.
    בסדרה מול יוסטון זה היה רונדו, עם התרומה האדירה ב-2 צדי המשחק.
    ובסדרה מול דנבר זה היה דווייט עם תרומה קריטית בהגנה, ובונוס נחמד בהתקפה.
    .
    מי זה יהיה בסדרה בבאה?
    האם זה יהיה רונדו שיזכה שוב לככב, הפעם מול דראגיץ' (מאצ' אפ מעניין ב-2 צדי המשחק)?
    האם פופ (היה נהדר בסדרה הקודמת)?
    .
    אישית,
    אני מחזיק אצבעות לסדרה של 7. יש לי בירה (וזכויות התרברבות) על הכף.

    1. זה סדרה של 4 משחקים, או במקסימום סוויפ גמטלמי(הלייקרס נוטים להירדם במשחקי 1 לפעמים), הלייקרס גדולים יותר חזקים יותר כישרוניים יותר, הרבה באתר לא מבינים את ההבדל בין תחרותיות לאיכות.

      לליקרס יש גיוון אדיר וכישרון שמיאמי לא יכולה להתמודד איתו, אזורית כשדיוויס אצלנו זה יגמר באסון, בהגנה אישית לא באטלר ולא אדאביו יכולים להאט לשנייה את לברון ג’יימס ודיוויס בהתאמה.
      .
      לווגל מגיע קרדיט ענק על ההתאמות שלו במיוחד בהגנה ,על הרוטציות, על הניהול משחקים.

            1. ברור צ’יקו, הלייקרס בגנטלמני או בסוויפ רגיל

    2. הווארד ורונדו היו מעולים, אבל לא עקביים ב-2 הסדרות האלה. מאמין שהם יהיו השחקנים החשובים יותר אחרי לברון ודיוויס (כשאני לא הייתי נותן לקוזמה דקות כמעט בכלל).
      .
      זה באמת אנטי ניחוסון אם אתה מאמין במה שכתבת?

  2. אין ללייקרס שחקן שלישי זה ברור
    מתוך סל האפשרויות של- רונדו, קרוסו, פופ, הווארד, מוריס, קוזמה, גרין תצוץ בכל משחק קומבינציה שונה של שני שחקנים שיתנו ערך מוסף של "כוכב שלישי".
    הם לא צריכים להיות טובים כל הסדרה אלא שיהיו טובים מספיק ל 4 משחקים.
    (אני מעדיף למשל שגרין יופיע ל 2 משחקים ממש טובים מאשר שיהיה בינוני כל הסדרה)

  3. תודה רועי ניתוח מעניין. מסכים עם מה שדקסטר כתב מעלי על סיפור השחקן השלישי בלייקרס. למיאמי יש מאצ'אפ לא רע בכלל מול הלייקרס ובהחלט במקום ספולסטרה שמראה גמישות בפלייאוף הזה הייתי חושב על ג'ונס להרחבת הרוטציה ואולי גם לאונרד לחבוט ולהציק לדיוויס. בתור אוהד לייקרס אני לגמרי לא רגוע מהסדרה הזו, מיאמי מזכירה לי משום מה את דאלאס 11 .. לא אופתע לראות את הסדרה מגיע עד הקצה למשחק 7..

  4. מיאמי הכי מזכירים את דטרויט של ריפ צונסי ושיד. ללא כוכב אמיתי והרבה נחיתות בכשרון אבל הגנה טובה, פעולות נכונות, ולא מאבדים את הראש או נלחצים.
    למרות זאת נראה לי שהלייקרס גדולים עליהם והסדרה לא תהיה צמודה, כי אם לברון יצרך להעלות הילוך – הוא יעלה, והקבוצה לא מסוכסכת כמו הקבוצה ההיא של שאק וקובי.

    1. השוואה מעניינת. מסכים שהלייקרס של 2020 יותר מחוברים מהלייקרס, אבל גם מיאמי אולי פחות טובה – דטרויט 2004 היא אחת קבוצות ההגנה הטובות שהכדורסל ראה. מיאמי, כרגע, טובה מאוד אבל עדיין לא שם

      1. למרות שומרים אישיים פחות טובים, ההגנה של מיאמי טובה מאוד והצליחה להתמודד עם הקבוצות שהתמודדו מולם.
        גם ריפ וראשיד לא היו שומרים גדולים אבל עבדו מעולה בשיטה.
        בהתקפה לדעתי מיאמי הנוכחית יכולה להיות טובה יותר – אם כי חסרה היציבות שאפיינה את דטרויט.
        בכל אופן התכוונתי בעיקר שלפני הסדרה ההיא אף אחד לא האמין שלדטרויט יקחו יותר ממשחק אחד (בדומה לעכשיו) כי השוואה שחקן שחקן (בעיקר הכוכבים) ברורה לצד אחד.
        לדעתי עדיין הלייקרס יקחו בגלל המחוייבות והמנהיגות הברורה של לברון – לא נראה שדייויס מעוניין להכנס למאבקי אגו.

    2. גם לי כל הזמן עולה ההשוואה של מיאמי עם דטרויט של צ'ונסי, בכלל לא עם דאלאס של נוביצקי.
      אבל כנראה שהפעם לא תהיה הפתעה מצד האנדרדוגית.

  5. תודה רבה רועי, אחלה פוסט.
    .
    מסכים עם דקסטר בנוגע לשחקן השלישי, ומסכים איתך בנוגע לכל שאר הנקודות.
    .
    זה עדיין לא אומר שלא נקבל כאן הפתעה:
    .
    תרחיש א – סטריקים של מיאמי משלוש יכולים להכריע משחק או שניים, כמו ששיין באטייה אמר על הספרס ב-2014 "לכל מי שמבין בכדורסל היה ברור שהסטטיסטיקה של הספרס תתיישר בשלב כלשהו. אבל זה לא קרה" – נקווה לתופעה דומה, הפעם בצד של מיאמי.
    .
    תרחיש ב. – התעלות של שחקן ברגע השיא שמכניסה אותו לhof – קליי תומפסון במשחק 6, למשל. או כמו שאכתוב כאן ב-2024 – "עד כמה שזה נשמע מצחיק בדיעבד, עד הפיינלז ב-2020 גם אני לא הבנתי שאדאביו הרבה יותר טוב מדייויס. כשיהיה לי קצת זמן אכתוב על זה פוסט (איפה הימים של הקורונה, כשהיה לנו זמן, איפה?! ;-))".
    .
    תרחיש ג. – קריסה (בלתי מוסברת?) של לברון או דייויס – אם זה יהיה לברון נבין, בדיעבד, שהוא כבר היה גמור מעייפות, ונראה באור אחר את הלואד מנ'גמנט של קוואי, או שנחמיא לספו על פיצוח בעית לברון לראשונה מזה 2000 שנות גלות. אם זה יהיה דייויס, נטען שהוא עדיין לא מתפקד במעמדים כאלה ("במהלך הסדרה דייויס קלע פחות נקודות מרונדו! רונדו!!! פחחחח", מתוך הבלוג החי של המשחק האחרון), ונתהה אם לברון שגא בבחירת הסיידקיק שלו הפעם.
    .
    תרחיש ד. – פציעות
    .
    תרחיש ה. – ריילי חוטף את ילדיהם של השופטים במשחק 3, לברון ודייויס מורחקים לשני משחקים בתואנה של איום על חיי השופטים. "לא אמרתי להם שום דבר", צרח דייויס במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, "זו קונספירציה נגד הלייקרס", אבל אף אחד לא האמין לו….
    😉

    1. הלוואי 🙂 מתאים לי משחק עם 8 שלשות של דאנקן רובינסון שיעשה 2-2. ה-1 של מיאמי יהיה יום קליעה טוב שלהם,אבל הקליעה לא הייתה יציבה בגמר האזורי למשל כשקלעו טוב רק במשחק הראשון והאחרון

  6. מאנו הספרס באמת הפסיקו לקלוע אחרי משחק 5 באותה סדרה אלמותית.😆 איכשהו מהתרחישים שהעלת רק לי ריילי חוטף ילדים נשמע סביר לגמרי להתרחש???

  7. לייקרס-פורטלנד-1-4
    לייקרס-יוסטון-1-4
    לייקרס-דנבר-1-4

    מיאמי-אינדיאנה-0-4
    מיאמי-מילווקי-1-4
    מיאמי-בוסטון-2-4

    זה או לייקרס ב 5 או מיאמי ב 7

    למרות שהלייקרס פייבוריטים אחרי משחק 2 של מיאמי נגד מילווקי בחצי גמר המזרח הבנתי סופית שמיאמי הם על אמת ושמתי קצת כסף אז שמיאמי יקחו אליפות(לא משהו רציני אבל אם הם יזכו התמורה תהיה נאה).הקליפרס הלוזרים האלו עדיין היו בפלייאוף ששמתי את ההימור על מיאמי.
    אם יש קבוצה אחת מהמזרח שיכולה לנצח את הלייקרס בסדרה זו מיאמי מסיבה אחת.כי היא בניגוד לבוסטון טורונטו ומילווקי מאד עמוקים.בכל עמדה במגרש יש להם לפחות 2 שחקנים לגיטימיים בניגוד ל 3 הקבוצות שהזכרתי שהיו עם ספסל חלש בעיקר בוסטון.מאיירס לאונרד שרוב העונה פתח בחמישייה עד הגעתו של קראודר בטרייד מממפיס משמש בפלייאוף הזה כמעודדת מהספסל ואפילו לא נמצא ברוטציה
    אנטוני דייויס שכתבתי פה בתחילת העונה שהוא הפאוור פוורד הכי גדול בתולדות המשחק פשוט אין לו עדיין את התארים כדי להצדיק את זה עומד להיתקל במשוכה הכי גבוהה שנתקל בה בפלייאוף והיא באם אדבאיו בניגוד ללילי כריות הסמול בול של יוסטון ויוקיץ הלא קיים בהגנה.גם קראודר דרק ג’ונס ודומיהם יעזרו.את לברון נראה לי באטלר יקח כמשימה אישית ואיגי ושאר הגופות שיש להם יעזרו.
    הלייקרס עדיין פייבוריטים בגדול ואם לברון יקח אז הנבואה מ 2016 שלי שהוא לא יקח יותר אליפויות בקריירה שלו תתרסק אבל מבין כל קבוצות המזרח לדעתי מיאמי זה הכי קשה שיכלו לקבל(מיאמי טובה מפורטלנד יוסטון ודנבר שאותם הלייקרס כבר עברו)

    1. קנדריק נאן שפתח בחמישייה כל העונה כמו מאיירס לאונרד נדחק לחמישייה השלישית (שחקנים10-15 ברוטציה בפלייאוף)ומשמש בתור עציץ בפלייאוף הזה.רק זה מראה על העומק של מיאמי ששחקנים שפתחו בחמישייה כל העונה(לאונרד רובה) נדחקו לא לחמישייה השנייה אלא לחמישייה השלישית.זה מראה על העומק של מיאמי שנוצר גם בעקבות הטרייד באמצע העונה שהביא את איגי וקראודר מממפיס

        1. בטופ 3-4 של כל קבוצה כן.גם בוסטון כטופ 3-4 שחקנים עדיפה על מיאמי.אבל בשני דברים מיאמי עדיפה וזה מה שהיה מאפשר לה לנצח את פורטלנד דנבר ויוסטון כפי שניצחו את בוסטון ומילווקי וזה הגנה רצחנית ועומק אדיר.

          1. לדנבר יש הגנה טובה מאד עם גראנט, קרייג, מילסאפ, האריס ועומק בסדר גמור, ומשמעותית יותר כישרון
            גם ליוסטון יש הגנה טובה, ומתאימה מול מיאמי
            לפורטלנד יש הגנה בינונית, אבל כישרון ברמה גבוהה עם לילארד מקולום כרמלו ונורקיץ
            בוסטון שמטה את שני המשחקים הראשונים לדעתי בגלל עייפות ובגלל סגל סופר קצר של 5-6 שחקנים

      1. כמעטנכון.מלא גופות לשים על דייויס בראשות סיאקם והשומר של לברון היה בטח איינאובי בגלל הגובה(לאורי שומר מצויין אבל ל גארדים רגילים לא לסמול פוורדים שהפכו לפוינט גארדים בגודל של לברון).אבל יש לטורונטו פחות עומק ממיאמי וגם לדעתי פחות קליעה למרות שיש שם מי שיקלע מרחוק אבל לא ברמה של השחקנים במיאמי.עדיין מעדיף את מיאמי כאופציה ראשונה טורונטו אופציה שנייה מילווקי אופציה שלישית ובוסטון אופציה אחרונה(לייקרס בוסטון היה נגמר סוויפ קל ללייקרס)

        1. מילה על עומק:
          .
          למיאמי 7 שחקנים ששיחקו השנה בפלייאוף 200+ דקות (במקום ה-8 קלי אולניק עם 145 דקות).
          ללייקרס 9 שחקנים ששיחקו השנה בפלייאוף 200+ דקות (במקום ה-10 מגי עם 135 דקות).

          1. לא אמרתי שלליקרס אין עומק.אמרתי שמהטופ 4 של המזרח יש להם הכי הרבה עומק.לבוסטון לדוגמא יש 6 שחקנים לגיטימיים(הבאים בתור זה אוג׳ילה רוברט וויליאמס קרסן אדוארדס ועוד נובאדיז).למיאמי על כל עמדה במגרש לפחות 2 שחקנים לגיטימיים.

  8. לגבי הנקודה של שחקן שיוצא מהפריזר של ספולסטרה- אם כבר, הייתי מציין את מאיירס לאונרד, שיכול להיות הפתרון לצד באם כשהווארד ישחק לצד דייויס- הגודל יאפשר לו להתמודד מול דוויט, והקליעה מבחוץ תחייב מישהו מבין דייויס/הווארד לצאת אליו, דווייט לא טוב בזה ודייויס לא רוצה בזה, מה שיאפשר יותר מרחב פעולה לבאם בצבע. לאונרד כבר הוכיח שהוא יכול להתפוצץ במשחק נתון (משחק מס' 4 בגמר המערב שנה שעברה). אוליניק מביא דברים דומים לשולחן, אבל מול הלייקרס הגבוהים עוד 7 פוטר שקולע מבחוץ לא יזיק לדעתי
    מסכים איתך שהאזורית של מיאמי לא תעבוד מול היכולת של דייויס לעבוד בחצי מרחק, מצד שני אולי הם יצטרכו לחיות עם זה כדי להקשות כמה שיותר על לברון להיכנס לסל. זה סוג של "בחר את הרעל שלך".
    שני מפתחות מרכזיים למיאמי לדעתי:
    1. שהשלשות יכנסו (כשרובינסון על המגרש, לעבוד בשבילו כמה שיותר, שיתחמם ויפתח את ההגנה)
    2. היכולת של באטלר להקשות על לברון בהגנה- לג'ימי יצא מוניטין של שומר אישי טוב, מוניטין שיעמוד כעת למבחן- אם הוא יוכל להקשות על לברון בלי עזרה, למנוע ממנו להגיע לטבעת ולהתפשר על ג'אמפים- יש למיאמי סיכוי.

    אלו שתי קבוצות די שנואות עלי, אבל אם צריך לבחור בין הנבלה לטרפה אני הולך עם הטרפה, ולו רק בגלל שטריפה זו היא כל מה שאני רוצה לראות מאינדיאנה, קשוחה קבוצתית בנויה ומאומנת היטב- מיאמי, ב7.

    1. מאיירס לנארד יכול לעזור, אבל אצלו זה לא פריזר אלא הקפאה קריוגנית. לא חושב שקיבל דקות משמעותיות בפלייאוף ומאמין שיש סיבה, למרות שתיאורטית יכול לעזור מאוד. 2 נקודות שאכן יהיו קריטיות בסדרה.

  9. יופי של כתיבה ונקודות מצוינות, לגבי ההתחלה גם למיאמי של 2006 וגם ללייקרס של שאקובי דווקא הייתה יופי של עזרה מהצוות באפור, אז ההיסטוריה מלמדת שלא חייבים תמיד לתפקיד הזה שחקנים במיטבם. אחד היתרונות הגדולים בבועה בחוסר בקהל, טיסות וכו' זה שאין צורך להתמודד עם הקהל העצום והטירוף התקשורתי ששונה לחלוטין כשמגיע הפיינלס. כאן ממשיכים לשחק באותו אולם, בלי קהל חוץ מהאח של רונדו, עם אוהדי זום ובלי תקשורת מכל העולם, דבר שמפחית מאוד את היתרון של הניסיון של מי שהיה במעמדים האלה.

    אצל הלייקרס כפי שנכתב כאן וגם כתבתי בסדרות הקודמות יש שני באנקרים שמביאים סטטיסטיקות כל ערב, ולציידם בעת הצורך מגיעים אחרים שתורמים כשצריך. זה יכול להיות רונדו, קארוסו, פופ, גרין עם שלשות כואבות והגנה, האווארד, וגם קוזמה יכול פתאום לתת משחק עם תרומה יפה בהתקפה. אף אחד מהם לא יציב אבל כשיש 60 נק +- מובטחות זה הרבה יותר קל.
    ההיט ממקסמת את הפוטנציאל של הקבוצה הזו בבועה, הם יודעים לשחק על היתרונות שלהם וגם לומדים מטעויות, אלא שהפעם מדובר במשוכה בהחלט גבוהה גם אם לא בלתי אפשרית.
    על הנייר הלייקרס חזקה יותר ואמורה לנצח בגג שישה משחקים, אולם את יחסי הכוחות האמיתיים יודעים רק ברגע שמתחילים באמת לשחק ולפעמים גם לאחר המשחק הראשון לא ניתן באמת לדעת את העוצמה של שתי הקבוצות. לפעמים שחקן שנראה נהדר בכמר איזורי לא מופיע בגמר עצמו ומה שלפעמים נראה כהגנה נפלאה מול קבוצה אחת, מתברר כבעיה רצינית במאץ' אפ מול קבוצה אחרת. בשתי הקבוצות יש מאמנים שיודעים לעשות התאמות ולכן הסדרה יכולה להתפתח למספר כיוונים.
    התקווה הקטנה גדולה שלי היא שהשחקנים והמאמנים יכריעו.

  10. רועי תודה.
    כולם הולכים על ל.א ועדיין יש למיאמי כמה יתרונות.
    בעוד כפי שהראית הפער בל.א בין השחקן השלישי לשני זועק הרי שבמיאמי ישנם הרבה מאד כוחות אש ועוד לא כללנו למשל את.
    נאן שפתח בכל 67 משחקי הסדירה קיבל 29 דק ושם 15 לערב וירד ל 11 דק ב 9/15 משחקים בלבד בהם שיחק בפליאוף.

    זה נכון גם לגבי גונס מ 23 דקות לערב ברגילה ן 9 נק הוא יורד ל 7 דק ב 11 מש .

    לאונרד בכלל נמחק הוא פתח 49/51 בחמישייה בסדירה עם 20 דק והפליאוף הזה ראה 9 דק במשחק בודד יצטרכו אותו מול גבוהי ל.א .

    השלישי בל.א תורם 11 בלבד וזהו קוזמה .אמנם הוא רונדו גרין ופופ משלימים יופי את 2 הגדולים אבל רחוקים מהם בתרומה באופן קיצוני שאיני זוכר כמותו ולכן עצירה ואפילו האטה של אחד מהם לברון /דיוויס תסגור את הסיפור כנראה וכאשר ספולסטרה גם הרבה יותר מנוסה מווגל וגם מכיר היטב את לברון יש לכך סיכוי .

    מיאמי צריכה לרוץ יש לה המון כח אש .
    יש לה 4 שחקנים שקולעים יותר מהשלישי של ל.א יש לה 6 שחקנים שקולעים דאבל פיגרס השביעי הוא איגודלה ועוד 3 יכולים לפרוץ בהסתמך על העונה הסדירה .
    בקיצור זה שקול הרבה יותר ממה שזה נראה.
    ואם לאחד מכוכבי ל.א יקרה חצי ממה שקרה למשל לפול מול דנבר נראה כאן שיחזור של 04 .

    1. מסכים עם השורה התחתונה, אבל יש ללייקרס עוד הילוך להגיע אליו. לברון היה באמת לברון של השנים הקודמות במשחקים בודדים בפלייאוף, עכשיו הוא יכול לתת סדרה שלמה של 40/15/8 למשחק. גם הם עדיין לא ב-100%

      1. למה רק 40\15\8? אולי קוואדרופל (או המחומש, איך שלא אומרים אותו) דאבל של 80, 64, 33, ו19 חסימות?
        בלי קשר, אני לא חושב שהמספרים של לברון חשובים כמו היעילות שבהן זה יקרה. הוא מחזיק בכדור רוב הזמן, ואם הוא יצליח:
        1. לא לתקוע את המשחק למשך כל שעון ה24 (מה שהוא עשה בסדרות הגמר שהוא הפסיד)
        2. לא לאבד הרבה כדורים
        3. לקלוע באיזור ה50 אחוז

        אז המצב של הלייקרס יהיה מצוין.

  11. לברון יסתדר עם השומרים של מיאמי ועשה 25-30 כל משחק, דייויס יצטרך להיות טוב כל ערב, נראה לי 2-1 ללייקרס ומשם 4-1 או 4-2

  12. תרשום תחזית רביעית: יהיה מכות בסדרה הזאת. אני לא יודע מתי ואיך אבל מה שברור לי שבין המעורבים יהיה הווארד ובאטלר
    הניחוש שלי לאיך שזה יקרה זה בטח באחת הפעמים שהווארד ינסה לסחוט מאדביו עבירות, וכמו שהווארד עושה את זה (עם נעילת הידיים ) צפוי כאן מכות על המגרש.
    בנקודה הזאת כדאי להווארד לרוץ לספסל לפני שבאטלר יעיף אותו לשם (או אולי זאת התוכנית של לברון – סטייל דריימונד גרין 2016)

  13. ללל מודיעים בזאת שאם גימי מנצח את השיקצה הוא יקבל מעמד שקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליו בארגון.
    הוא יקרא לעולם סיינט גימי ויועלה לדרגת הקדוש מעל דלונטה הקדוש. כמו כן מנהיג הללל אשך וסגנו יואל ומס 3 בארגון אנכי מתחייבים לשים גראווטר של גימי לשנתיים הקרובות ולהצטרף לציקו.

    1. התאהבתי בגי׳מי השנה עוד לפני הבועה
      אני צריך לתת לעצמי 2 סטירות על זה שלא סבלתי אותו לפני שהגיע למיאמי והשנה בהעדר הספלאש הפך לאהוב עלי בליגה
      הוא פתאום נראה מגניב במקום מעצבן.כל השפת גוף שלו משדרת קוליות.
      גם במשחק הכדורסל עצמו הוא לא כופה את עצמו וחוץ ממשחק 2 בהתחלת הפלייאוף שהיה צריך שהוא ישתלט הוא מתמקד במשימות נקודתיות לא מרבה לזרוק ומשאיר את הבמה לאדבאיו והירו בעיקר ומפרגן להם גם מחוץ למגרש ובכך סותר את התדמית שהייתה לו עם הצעירים.(Kat וויגינס היו רכרוכיים לא הייתה להם מנטליות של dogs כמו באם והירו)
      כשונא לברון גם אם לברון יקח אליפות נגד מיאמי מהשנה הזאת יצאה האהבה שלי לג׳ימי.

  14. תודה רועי. מסכים עם מה שכתבת לגבי ההגנה של ההיט והקושי הצפוי להתמודד עם הגבה. אדביו אכן שחקן הגנה מעולה אוף-דה-בול (וגם באחד על אחד) ויש לו ערך מוסף עצום כשהוא בא לעזור, אבל נגד הלייקרס פשוט אין להיט את מי לשים על דייויס חוץ ממנו. קראודר לא הסתדר עם טייטום ו AD זה ליגה אחרת וגם גבוה יותר. ומשפט אחרון על באם, באמת שחקן נהדר אבל לא השחקן הטוב ביותר של ההיט בפלייאוף וגם לא השני לדעתי (הדרקון ובאטלר לפניו). הוא שיפר מאוד את הזריקות מחצי מרחק ויכול לקחת שחקנים לסל אבל שים לב שרוב הנקודות שלו הן מחיתוכים סטייל כספי בפיקנרול או האסל קרוב לטבעת. הוא חא שחקן יוצר במובן הקלאסי וגם לא יהיה שם, אלא יותר סוג של דריימונד משופר

    1. כנראה כן יאלץ לשמור על דיוויס, למרות שאני מקווה שמיאמי תשחק עם שני גבוהים והשני ינסה להיות יותר פיזי איתו ב-1 על 1 כשבאם מסייע בצבע כל פעם שדיוויס או לברון נכנסים. הקליעה שאדביו מראה עכשיו מזכירה את גרין של לפני ההגעה של דוראנט (היה אז קלע טוב) והעלייה שלו בכמות הזריקות היא סימן נהדר להמשך.
      .
      אני חושב שהקליעה תתפתח – אכן רוב הנקודות שלו הן מחיתוכים לסל או בצבע, אבל הוא קולע ב-82% מהעונשין ו-38% במיד-ריינג' ארוך, אמנם ב-1.7 זריקות למשחק בלבד. היכולת לזרוק נמצאת שם והוא יכול להתפתח לנשק התקפי כזה. שני השחקנים הכי טובים בקבוצה הגדולה ביותר של דריימונד הם שניים מהקלעים הטובים בהיסטוריה. ג'ימי באטלר לא באמת זורק מהשלוש, אז אדביו יצטרך לפתח את זה.

    2. יש לו עוד שנתיים שלוש עד שאולי יתקרא דריימונד משופר, למקורי יש 5 גמרים ו 3 אליפויות עם הרבה מניות בהן

    3. אני לא ככ מסכים עם מה שאתה אומר.
      טייטום לא היה קולע כמעט ברבע הראשון וממעט לקלוע במחצית הראשונה כמעט לאורך כל הסדרה.

      1. איזה תענוג ליברפול בשנתיים וחצי האחרונות אחרי שנות הבצורת
        אני בכדורגל אוהד הפועל חיפה וליברפול אבל בספורט האמריקאי אני אוהד לפי שחקנים.
        ספלאש בראדרס ולפניהם קובי ובהתחלה מג׳יק.גם במשחקים שהם לא משחקים אני בוחר לפי אהדה שלי לשחקנים כך לדוגמא בסדרה של מיאמי-בוסטון הייתי לטובת מיאמי בגלל גימי my new man crash ואדבאיו הירו ואיגי בעיקר
        בפוטבול זה מהומס מהשנייה הראשונה שראיתי אותו משחק התאהבתי במשחק שלו כפי שקרה עם סטף אבל בניגוד לסטף מהומס בלי פציעות הולך לסיים כ Goat
        בינתיים
        עונה 1 כסטארטר MVP וגמר AFC
        עונה 2-זכייה בסופרבול עם MVP של הסופרבול
        עונה 3-בינתיים מאזן 0-3 וניצחון אתמול על היריבה הכי גדולה שלו בקונפרנס

        1. חד משמעית. שנה של אליפות לליברפול, שחרור מהצבא וגמר של מיאמי היא שנה מאוד טובה. הייתה יכולה להפוך למושלמת אם ההופעות של ניק קייב, רד הוט צ'ילי פפרס ואיירון מיידן היו קורות, אבל נסתפק גם בזה 🙂

  15. מיאמי מנצחים 4 – 2 וגם זה רק בגלל השופטים. אוליניק ומיארס מפוצצים את דיוויס בתחילת כל משחק ומוציאים לו את החשק..
    .
    יהיו משחקים מאד פיזיים. ללוס אנגלס דוקא יש שחקנים שיכולים לשחק פיזי אבל הם פחות מוכשרים. לברון ודיוויס לא רגילים לקבל מכות. ג"ס העדיפו לרוץ מסביב לחסימות. מיאמי תכנס בהם גוף בגוף.

  16. רועי, העלת נקודה מעניינת עם על מי אדאביו ישמור, לא חשבתי על זה.
    לקאבס יש עוד סיוטים מהDISLOCATION שאוליניק גרם לכתף של לאב.
    .
    בהמשך לנקודה שלך רועי, אני לא בטוח שזה יהיה רעיון חכם.
    המשחק של מיאמי מבוסס על תנועה לאורך ולרוחב – אוליניק לא מתאים לזה.
    הם, בניגוד ללייקרס, יכולים להעלות הרכב שבו כל ה5 יכולים לכדרר ולחדור. עם אוליניק זה לא יהיה ככה.
    בלי קשר, אני יודע (ALA מנחם) שאדביו עליון פיזית על דייויס, לא בהכרח אתלטית אלא פיזית. אני לא רואה את דייויס דוחף אותו בפוסט וההפרש גובה בינהם הוא לא יותר מאינץ' לטובת דייויס וכנראה פחות, אם בכלל.
    .
    אחד הדברים החשובים בסדרה הוא מה יעשו מיאמי אם וכאשר הלייקרס ילכו על פיק אנד רול שישחרר את לברון מאיגודלה\באטלר. אם זה יקרה, אני צופה שדראגיץ' יקבל את העונש הזה של להתמודד עם לברון על כוחו, מרפקיו והחדירה המצוינת שלו לסל.
    אני רק רוצה לחדד נקודה שאנשי סטטיסטיקה כל הזמן מביאים כאשר הם מדברים על זה שאין ללברון סטופר:
    לברון את הנקודות שלו ישיג בגלל אותם פיק אנד רולים שהביאו לו את קרי\מילס\פארקר ושאר המיס מאצ'ים לאורך השנים. זה לא שהוא לקח את הכדור וחפר את לנארד\איגודלה לסל, ממש אבל ממש לא.
    מה שכן, הוא שאיגודלה\לנארד וכל שומר שהוא באמת שומר טוב, יודע לעכב את לברון בחדירה, לגרום לו לאיבודים, לגרום לו לתקוע את המשחק ולהתפשר על זריקות מחצי מרחק ומעלה – כי בדרייבים לסל לברון הוא מהטובים ביותר ואולי הטוב ביותר שהכרנו. לברון מעולם לא ניצח ולא ינצח סדרה בג'אמפים. שחקן של סביב ה35 אחוז מה3, 70 ומטה מהעונשין וזריקה מאוד חשודה זה לא משהו שמתקנים בסדרה.
    לברון ניצח סדרות כאשר הוא חדר לסל באין מפריע – בנקודה הזו דייויס יכול לעזור בריווח המשחק והוצאה של באם מהצבע, אבל שוב, אני באמת בטוח שאם וכאשר באם ישמור עליו אנחנו נראה סיפור אחר לחלוטין מאשר הגמדים ששמרו עליו עד כה.
    .
    הסדרה הזו אמורה להוות מבחן לכל הרול פליירס של הלייקרס, שבינתיים אצלי מקבלים ציון 9. (היו מקבלים 10 אם היו סוויפים מלאים). הרול פליירס פשוט מצוינים וכל אחד עושה ותורם בחלקו – הווארד מרביץ, רונדו מוסר וקולע את מה שנותנים לו פנוי, גרין מביא מדי פעם DAGGERS שמוציאים ליריב את הורח מהמפרשים, וקוזמה מחמם את הספסל כמו שצריך.
    בסדרה הזו, הרול פליירס יהיו אמורים לרדוף אחרי דראגיץ', הירו, רובינסון וקראודר (אם יואיל בטובו לקלוע) ולגרום להם לעבוד יותר קשה, להוריד להם את האחוזים ולהעניש אותם על לבנותם (בצחוק כמובן) שאמורה להתבטא בנחיתות פיזית\אתלטית\קשיחות.
    מה שמעניין בסדרה הזו, הוא שבסדרה הקודמת, פרט לסמארט ובראון, אף אחד בסלטיקס לא התמקד בלעצור אותם אלא בעיקר למצוא לעצמו את הקליעה.
    בסדרה הזו הסיפור משתנה – רונדו בשנות הזוהר שלו היה שומר אדיר והוא מראה את זה לפרקים ארוכים גם בפליאוף, גרין תמיד היה שומר מצוין, הווארד לא יפספס הזדמנות להכנס במישהו בחסימה, להרביץ ולהציק.
    .
    הצוות המסייע של הלייקרס יצטרך להאט ולעצור את הקלעים של מיאמי, רק שבניגוד לסדרה מול דנבר, הקלעים של מיאמי רצים בלי הפסקה ולא עומדים בעמדה אחת. לא רק שהם רצים בלי הפסקה, אלא שהעליה שלהםושחרור הזריקה מאוד מהירים, הם נעים מאוד מהר וחד בין חסימות וזו התקפה הרבה יותר דינמית משל דנבר.
    .
    לברון: יש גם לקחת בחשבון שהמספרים המאוד מרשימים של לברון הם פועל יוצא של התפוקה המאוד מרשימה של הרול פליירס בלייקרס. כבר לא משאירים אף אחד פנוי בכוונה. לברון לא מקבל דאבל טים או עזרה והוא מנצל מה שהוא מקבל.
    .
    דייויס: דייויס עשה את קפיצת המדרגה משחקן שנעלם ברבע הרביעי לשחקן שממש מנצח משחקים וסדרות.
    עכשיו לדייויס עומד אתגר חדש כאשר ליריב יש שחקן שבאמת יכול לשתק או לפחות להאט אותו. יהיה מאוד מעניין לראות לאן זה יתפתח
    .
    באטלר: מגיע לו כבוד עצום על ההתקדמות שלו כמנהיג, כמנהל משחק וכשחקן התקפה שיודע להביא סל כשצריך. אני לא ראיתי מישהו בבוסטון שממש מתעסק בלעצור אותו ויהיה מעניין את מי ישימו עליו הלייקרס.
    .
    אדאביו: ההזדמנות שלו להראות שהוא אולסטאר ולא רק בגלל שהוא במזרח החלש. ההזדמנות שלו להראות שהוא לא רק דגם מוגדל של דריימונד גרין. יכול להיות שהוא יצטרך לייצר לעצמו ובכל מקרה הוא לא יכול להרשות לעצמו משחקי נפל כמו במשחק 5
    .
    מאמנים: לספולסטרה יש יתרון עצום בנסיון ובכישורים בכלל. לווגל יש הרבה יותר כלים בספסל, מנהלי משחק (לברון, רונדו) ושחקנים מנוסים. ווגל גם השתמש ביותר שחקנים בעוד אנחנו מדברים על לאונרד או דרק ג'ונס שכמעט ולא שיחקו, בזמן שכל הרול פליירס של הלייקרס חמים ומוכנים למשימה, או במקרה של דווייט, פרובוקציה הבאה.
    .
    .
    .
    לסיכום, אני חושב שאם מיאמי לא תקבל פיק ברכיים, והשיפוט יהיה הוגן, צפויה לנו סדרה הרבה יותר מעניינת מהקודמת. לא בהכרח כי מיאמי יותר מוכשרים – הם לא. אלא כי יש להם את ספולסטרה, איגי, באטלר ודראגיץ. מה היה לדנבר? צעירים שהיו מרוצים מעצם ההגעה למעמד ומילסאפ שרגיל להיות שטיח לרגליו של לברון.

    1. תודה על התגובה (וסחתיין על האורך). רוב העונה הם שיחקו עם ביג-מן ליד אדביו (אמנם לנארד) אבל יכול להיות שהיתרון היחסי של אוליניק יעבוד. אני לא רוצה שהוא יפרק לדיוויס את הכתף כמובן, אני כן חושב שהוא יכול לעשות לו חיים קשים. מסכים איתך שאם באטלר/קראודר/איגי יצליחו לעצור את לברון מהכניסות לסל בזמן שהם שומרים עליו זה יהיה טוב ללייקרס, במיוחד כי הם לא עשו הרבה יותר מדי חסימות ללברון נגד דנבר אולי חוץ מכמה דקות במשחק החמישי.
      .
      אדביו יותר מדריימונד גרין. דריימונד לא סיים סדרה עם 22 נקודות במשחק או כסקורר מוביל במצב תחרותי. גרין שחקן הגנה ומוסר עדיף, אבל אדביו סקורר יותר טוב ממה שהוא אי פעם היה. אני חושב שדני גרין ישמור על באטלר, כי הוא המצ'-אפ הכי טוב שלהם ולברון לא צריך להתאמץ בהגנה כבר מהשלב הראשון של הסדרה. רונדו על הירו או דראגיץ', תלוי מי חם יותר. מיאמי לא מפחדים, אבל הרבה פחות טובים וגם אם יהיו משחקים צמודים קשה לי לראות את הלייקרס מפסידה אותם. אשמח לאכול את הכובע

      1. אני מסכים שאדביו יודע לקלוע יותר טוב מגרין, אבל לא הייתי קורא לו סקורר.
        בסדרה מול בוסטון היה לו מאוד קל כשתייס אמור לשמור עליו, אני לא בטוח שבהרכב של שני גבוהים בלייקרס או אפילו רק עם דייויס, הוא יגיע למספרים כאלה.

        אני חושב שפירס אמר יפה לפני כמה ימים ששחקנים מפחדים מלברון.
        המכונה הזאת של השחקן + עדת המעריצים שהןא מביא איתו בדמות שחקנים שהןא מביא איתו + תקשורת וההתגייסות של כולם כל פעם לדבר על עונה 17 וכמה הןא תותח וזיין וזה, גורמת להרבה קבוצות לפקפק בעצמן ולהסתפק במועט.
        היתרון של מירמי על פני דנבר/בוסטון הוא שהם אשכרה אמורים לבןא לשחק וכל סיפורי הנראטיב לא אמורים להשפיע על שחקנים ככ וציקים כדראגיץ או כאלה שהגיעו from something to nothing כבאטלר, או סתם כאלה שהם 1״7 כמו אוליניק שלברון פשוט לא מפחיד אותם.
        .
        לגבי גרין על באטלר ומי על הירו – אני לא בטוח שזה עד כדי כך משנה, בגלל שבאטלר יכול בכיף להיות השחקן הכי טוב במיאמי ולסיים עם 16-20 ושאר השומרים של הלייקרס יכןלים להיות מצוינים במשך 40 דקות כשבשאר ה8 רובינסון והירו יקלעו 7 שלשות.
        .
        כבר ראינו מספיק סדרות בהן לקבוצה יש 2 שחקנים הכי טובים בסדרה או 3 מתוך 4 וזה לא הספיק לה:
        לייקרס מול דטרויט 04
        מיאמי מול דאלאס 2011
        מיאמי מול ספארס 2014
        .
        זה לבד לא יספיק ללייקרס, אבל כמו שהספסל שלהם משחק אין להם מה לדאוג.
        .

  17. לקאשונב בפליאוף הלייקרס תתמודד מול קבוצה שההגנה שלה לא תקרוס בזמן חדירה של לברון או כשמגיעה עזרה על דייויס. למיאמי יש כלים להתמודד עם שני המיס מאצים שהניבו ללייקרס יתרונות קלים וברורים לאורך הפליאוף.
    .
    מצד שני, לראשונה בפליאוף מיאמי תשחק מול קבוצה שיכולה לעצור אותה בצבע. את החצי גמר ניצחו מיאמי בגארדים, אבל את גמר המזרח הם ניצחו לגמרי על היתרון של אדביו: אלי הופים, דאנקים וזריקות מחצי מרחק. אני לא רואה אותו מגיע לצבע בקלות הזאת, מה גם שללייקרס יש כמה גופות לשים עליו: בווארד, מגי, מוריס (בהנחה והם לא רוצים להתיש את דייויס).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט