מחשבות כדורסל של שישי בבוקר / רועי ויינברג

הגאולה של ג'יימס הארדן

זה מרגיש כאילו בשנים האחרונות הארדן הופך לשחקן חד מימדי. גם בעבר ראינו אותו מתבסס על ניסיונות לזריקות עונשין או ג'אמפ-שוטים מהשלוש, אבל השנה זה מרגיש אחרת: רוב הנקודות שלו, 54.9% (18.9 במשחק), היו דרך סטפ-בק לשלוש או זריקת עונשין. בעונת ה-MVP שלו, למשל, 48.6% מהנקודות היו מג'אמפ שוט רגיל או מהקו. הוא אחד מהסקוררים היעילים ביותר בתולדות האן.בי.איי בעונה הסדירה, אבל חד המימדיות הזאת פוגעת בו בפלייאוף.

היא פגעה בו השנה כשלו דורט עשה עליו הגנה נהדרת כולל עצירה על 4 מ-15 במשחק השישי שנגמר בהפסד של יוסטון. היא פגעה בו כשהלייקרס תקפו אותו בטראפים אחרי חסימות בסדרה השנה ואפילו בגמר המערב ההוא, ב-2017, כשהארדן קלע 32 נקודות מתוך 92 של הרוקטס שהחטיאה 27 שלשות ברצף והפסידה משחק 7 בבית נגד גולדן סטייט. הארדן חטף לא מעט ביקורת, מוצדקת בחלקה הגדול, על "ההעלמות" הזאת בפלייאוף. אין לו רגע פלייאוף זכור כמו הכוכבים הגדולים האחרים, גם ברמה היסטורית וגם חלק מהכוכבים האחרים היום. יש שיגדירו את זה כ"החנקות" או חוסר מזל, אבל זה מושפע גם מכך שהארדן יחסית צפוי – או שהוא ינסה לסחוט פאול, או יקח צעד אחורה ויזרוק מהשלוש.

העזיבה של דריל מורי, גורו האנליטיקס והמנג'ר הותיק של יוסטון, יחד עם זאת של מייק ד'אנטוני, יכולות להיות התחלה של עידן חדש בשביל הארדן: מאמן והנהלה שלא יצפו ממנו לקחת את המהלכים היעילים ביותר שהוא יכול מבחינה מתמטית, אלא לגוון בשביל להפוך את ההגנה נגדו לפחות צפויה. יותר זריקות ממסירה (41.2% מהשלוש בשנתיים האחרונות. הבעיה היא שהיו רק 155 זריקות כאלה), יותר מיד-ריינג' או שלשות מהפינה. אולי אפילו מהלכים בהם הוא מקבל את הכדור אחרי שהוא חוסם לווסטברוק או שחקן אחר ומנצל את המסה שלו בשביל דרך נוחה להגיע לסל לו או לאחד השחקנים האחרים של יוסטון.

יכול להיות שהארדן שחקן הבידודים הגדול ביותר של השנים האחרונות. היכולת שלו להשיג סל באחד על אחד מדהימה, גם אם לא יפה במיוחד לצפייה. בפלייאוף האחרון ראינו אותו עושה גם עבודה טובה מאוד בחצי השני של המגרש, ההגנה, אחרי כמה שנים רעות. המטרה של ההנהלה החדשה של יוסטון והמאמן החדש, מי שהוא יהיה, היא להפוך את החיים שלו להרבה יותר קלים כשהוא עושה את זה. השינוי הזה מתחיל גם מהארדן. יש עוד דרכים לסל חוץ מסטפ-בק וזריקת עונשין.

טיירון לו בקליפרס – מה אנחנו יודעים?

לא הרבה. לו אמנם היה מאמן לשנתיים וחצי בקליבלנד (נוסף ל-6 משחקים מזעזעים בלי לברון ב-2018/19), אבל קשה לקחת מהם דברים לקראת העונה הבאה – בשנה אחת הייתה להם ריצת פלייאוף אדירה, 12:1, שנתקלה באחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה וב-4:1 בגמר. בשנה לאחר מכן ראינו את קליבלנד משנה את הפנים של הקבוצה פעמיים: 12 שחקנים פתחו במספר דו ספרתי של משחקים בחמישייה בעונה הסדירה והגיעו לגמר.

זה הרגיש כאילו לו דמות משנה בשנתיים האלה בקליבלנד ובחצי העונה של 2015/16 שנגמרה באליפות. זאת הייתה הקבוצה של לברון ג'יימס, אולי יותר מכל קבוצה אחרת שלו בקריירה. הוא שיחק 37 דקות למשחק וב-78 משחקים למשחק בשתי העונות המלאות של לו, לא בטוח שקוואי וג'ורג' יוכלו לעמוד בעומס הזה. לזכותו יאמר שהקליפרס קבוצה הרבה יותר טובה ועמוקה ממה שהקאבלירס היו, גם בעונה עם קיירי אירווינג ובמיוחד בעונה בלעדיו. לנארד וג'ורג' לא יצטרכו לשחק את כל הדקות האלה כשיש את לו וויליאמס ואולי גם מונטרז הארל, אם האחרון ישאר בקבוצה.

ההגנה של קליבלנד בתקופת לו הייתה רעה, אבל הוא מגיע לקבוצה שהייתה החמישית בטיבה בדירוג ההגנתי בעונה האחרונה אחרי שנה כעוזר מאמן. לו לא יצטרך לתקן דברים בעונה הסדירה או בפלייאוף, כי כשהם בריאים ומשחקים ביחד ג'ורג' ולנארד טובים יותר כמעט מכל קבוצה אחרת. הוא יצטרך לוודא שהסירה לא שוקעת והוא עשה את זה בעבר: החזרה של קליבלנד מפיגור 3-1, לא מעט בזכותו, נוסף לחזרה מפיגור 2-0 ו-3-2 בגמר המזרח נגד הסלטיקס. בקאמבקים האלה לא דיברו עליו אלא על מי שהוציא אותם לפועל על המגרש, לברון ג'יימס. קוואי ובמיוחד ג'ורג' הם לא לברון, אבל הראשון היה פעמיים MVP גמר והשני אחד השחקנים הטובים בליגה בעונה הסדירה.

לו חתם על חוזה ל-5 שנים בזמן שהחוזים של ג'ורג', לנארד ולו וויליאמס נגמרים בסיום 2020/21 (לשניים הראשונים יש אופצית שחקן). זה צעד שמראה על אמון מבחינת ההנהלה של הקליפרס והשאלה היא גם אם יהיה את האמון מהשחקנים. לו התמודד עם המון לחץ תקשורתי כמאמן הראשי של ג'יימס ועכשיו יצטרך לעשות אותה משימה. החשיבות שלו לא תהיה בעיקר טקטית, אלא יותר ברמה המנטלית אחרי שהקליפרס התפרקו ואיבדו 3-1 משלהם נגד דנבר. אין לו זמן לבזבז. אם הקליפרס לא יגיעו העונה לגמר או יזכו באליפות בהרכב בריא יכול להיות שבקיץ שני הכוכבים שלהם ימשיכו הלאה.

חבילות טרייד אפשריות לדראפט 2020

האירוע היחיד בעתיד הקרוב של ה-NBA עם תאריך זה הדראפט שיהיה ב-18.11. זה לא נחשב דראפט עמוק במיוחד כשיש לא מעט קבוצות שאולי יהיו מוכנות להעביר את הבחירה, בין אם כחלק מניסיון לבנות קבוצה תחרותית עכשיו או בניסיון להתמודד עם הנזק הכלכלי ממשחקים בלי קהל והקורונה לקראת העונה הבאה (כמה מנג'רים שונים ברחבי הליגה חשבו שיהיו בחירות שימכרו תמורת כסף, בדומה למה שקורה בסיבוב השני). זאת הזדמנות טובה לעבור על חלק מהשחקנים המנוסים שקבוצות ישמחו לקבל תמורת הבחירות שלהן:

דטרויט פיסטונס – דריק רוז. הפיסטונס יחסית קצרים בכישרונות ויוכלו להרוויח מבחירות נוספות לצד סקו דומבויה, לוק קנארד, סבי מיכאליוק וברוס בראון. רוז מסיים חוזה השנה, 7.6 מיליון דולר, ובשנתיים האחרונות הוא היה סקורר מוכח מהספסל. יכול להיות גיים צ'יינג'ר.

שיקגו בולס – ת'דאוס יאנג ותומאס סאטורנסקי. בין אם שניהם ביחד או בנפרד, הבולס יכולים להתקדם בדראפט, לנקות את תקרת השכר או להשיג שחקנים צעירים אחרים תמורתם. סאטו ויאנג לא מתאימים לטיים-ליין של הקבוצה כשיאנג עלה מהספסל העונה ויכול לתרום בהרחבה בקונטנדרית כשחקן הגנה טוב מאוד עם קליעה ממוצעת מהשלוש. סאטורנסקי אפשרות מעניינת אחרת: הוא יכול להיות מוביל כדור משני כמוסר טוב שממעט לאבד ובשנותיו בוויזארדס קלע טוב בקאץ' אנד שוט. אופתע אם שניהם ישארו בשיקגו בתחילת העונה הבאה.

ניו אורלינס פליקנס – ג'יי ג'יי רדיק. חוזה נגמר קלע אבסולוטי שיכול לתרום מאוד לקבוצות עם מובילי כדור טובים או דומיננטיים ויכול להיות שווה בחירה גבוהה יותר, אולי למשל הבחירה ה-18 של דאלאס (כשהחוזה של קורטני לי מפנה לה 19 מיליון דולר). יש לניו אורלינס המון שחקני כנף – ג'וש הארט, ברנדון אינגרם, ניקייל אלכסנדר-ווקר, ג'רו הולידיי ואולי גם אטואן מור אם הוא יחזור לפליקנס. לא בטוח שיש להם מספיק דקות לכולם ויכול להיות שיהיו באזור הבחירה הזאת שחקנים שיותר מתאימים לה כמו רכזים או גבוהים שקולעים מרחוק כמו ג'יילן סמית'.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. בסד
    שלום רועי.
    תודה רבה.
    חלק חשוב מהעבודה של איירון תהיה להשאיר את 2 הכוכבים מרוצים.
    אחרת עוד שנה הקליםרס עלולה להתפרק וללכת לבניה מחדש.
    שבת שלום ומבורכת לכולם.

      1. לגבי טיירון לו הוא חידה בעיני. לך תדע מה היה עושה ללא לברון. דבר אחד ה[בטוח: הוא יסתדר עם השחקנים ויקשיב לכל אחד. אישית – אולי הוא קרוב מדי לקוואי וג'ורג' כחברים.

  2. תודה רבה רועי, פוסט נהדר.
    אני בוחר כאן בעיקר להתרכז במה שכתבת על הסיטואציה של הארדן ביוסטון – מעניין מאוד מי הם יבחרו כמאמן, וכאחד משחקני הפיק נ' רול היותר טובים בליגה בשנים האחרונות, חייבים להשתמש בו שם יותר, כשהשנה הוא הריץ רק 5.6 מהלכים כאלו למשחק. זו כמות נמוכה להחריד, במיוחד לאור זה ששחקנים כמו ספנסר דינווידי או דיאנג'לו ראסל מריצים פי 2 יותר פיק נ' רולים כמובילי כדור.
    זה חייב להשתנות, ולא חסרים גבוהים שיכולים לסיים בטבעת, ועכשיו כשמורי בחוץ, אין סיבה שלא יחתימו אחד כזה.

  3. הארדן – כתבתי משהו דומה כשכתבתי עליו ב"כוכב במעקב".
    לו – הבעת אמון במערכת כשמפטרים רק את המאמן הראשי וחושבים זה עוזר.
    טריידים – יש לי תחושה שאנחנו לקראת משהו גדול יותר. זה כמובן לא סותר את הכיוונים ההגיוניים שהבאת.

  4. יוסטון הלכו על קונספט של ניסוי
    התוצאות היו ידועות מראש
    אני ממש לא חושב שהארדן חד ממדי, קארים היה משתמש בסקייהוק זה הופך אותו לחד ממדי?
    הארדן משתמש בשכל ביתרון היחסי שלו
    אני חושב שיוסטון יכלה לעקוץ את הלייקרס, הבעיה שם זה בכלל ווסטברוק שנראה גמור בסדרה.
    נראה שיוסטון לאחר כל הניסויים, צריכה ללכת לפירוק והרכבה מחדש

  5. תודה על הטור.
    הארדן – נכון. זה עניין הגיוון. גם כל יוסטון. אם הפלייאוף הזה לימד משהו זה על החשיבות של שחקנים מובילים מגוונים וקבוצות עם רוסטר מגוון. יוסטון פירשו בצורה מעניינת את הרעיון של "סמול בול". הרעיון הוא שגם גבוהים יידעו לשחק עם הפנים לסל ולזרוק מרחוק, לא שגבוהים ייעלמו. הם כאילו פספסו שם שדוראנט, דייויס ויאניס מגיעים להישגים בליגה ובזמנם דאנקן ונוביצקי הובילו קבוצות לאליפויות.
    *
    יאניס אגב גבוה שמשחק כמו גארד אבל בעיני גם לו חסר הרה גיוון בהתקפה וזו הייתה חלק מהבעיה של מילווקי.

    1. מסכים. ללייקרס, למיאמי ולראפטורס בשנתיים האחרונות היה את הגיוון הזה. יוסטון הלכה עם הדרך שלה עד הסוף, הבעיה היא שבפלייאוף צריך גם דרך אחרת. הלייקרס נתנו ל-7 שחקנים שונים לפתוח בפלייאוף כשכולם בריאים

  6. לגבי הדראפט – כולם רוצים לעשות טרייד דאון. דיברו על ניו יורק שצריכים כוכב פוטנציאלי אבל לא היה להם מזל בלוטרי כיעד לטרייד דאון בשביל ג"ס או מינסוטה – ומסתבר שאפילו הם מחפשים טרייד דאון.
    סיכוי סביר שצריך לדבר על מי שחקן הדראםט שהכי מתאים לכל קבוצה.
    סיכוי שהשחקנים היחידים שנראה עוברים תמורת בחירות דראפט זה שחקנים שקבוצות יישמחו להיפטר מהם. רובם בטח חתולים בשק.

    1. "סיכוי סביר שצריך לדבר על מי שחקן הדראםט שהכי מתאים לכל קבוצה." – אני מתכוון שרוב הקבוצות פשוט ייתקעו עם הבחירה שלהן…

  7. למה שפגע בהארדן קוראים דאבל טים לחץ על הכדור ווסטברוק. אין שום קשר לחד מימדיות. גם לברון מאד חד מימדי תחליף את דיוויס בוסטברוק תביא עליו דאבל טים ולחץ ותראה.

    1. וסטברוק לא היה בעונה הקודמת והארדן לא נראה שונה מאוד בפלייאוף הזה מהעונה הקודמת, או העונה שלפניה.
      *
      לברון חד מימדי? איך אתה מגדיר רב מימדיות?

  8. מעניין מאוד, תודה רבה
    השאלה אם ביוסטון יחליטו ללכת על פריש מיש. אחרי הזעזועים שם למעלה, לא בטוח שהרוסטר ישרוד את הקיץ (יותר בכיוון של סתו השנה)

  9. רועי, הארדן משחק כפי שמשחק כי כך הוא רוצה. מורי ודאנטוני הלכו איתו אבל הם לא כפו את הסגנון הזה עליו. כשכריס פול התנגד הוא נשלח לארוז מהלך שחיסל את הסיכוי של הקבוצה לאליפות הזו לעשור הקרוב.
    .
    הצעד הנכון מצד ההנהלה הוא מכירת חיסול והמרת חוזים בבחירות עתידיות . את וסטברוק הם ישאירו כי אף אחד א יתן כלום נגדו וכל קבוצה מחוייבת להוצאה כספית מינימלית ממילא. לא חושב שזה מה שיעשו.

    1. יכול להיות שהארדן משחק ככה כי הוא רוצה לשחק ככה והוא גם חלק מהבעיה. ממש לא הקורבן של השיטה או משהו כזה. השאלה היא איך הנהלה ומאמנים חדשים יוכלו לדחוף אותו לצאת מהנוחות הזאת שלא מביאה תוצאות

    2. ווסטברוק הוא עדיין מושך קהל ועניין. הוא ייקבל ביקורת בדיונים של גיקים של כדורסל אבל יש אנשים שבשבילם הטריפל דאבל כל משחק וההטבעות האלימות מספקות מספיק עניין.
      הוא יכול לקבל טרייד למספיק קבוצות שלא צופות להגיע רחוק ועדיין רוצות למכור כרטיסים ומרצ'נדייז.

  10. בפני הבעלים של ג"ס עומדת דילמה. לקבוצה יש אפשרות לרכוש שחקנים תוך שימוש ב TPE – סכום של 17.2 מיליון שעונד לרשותה כתוצאה מהעסקה להעברת איגואדלה לממפיס ויפקע שבוע אחרי התחלת עונת השחקנים החופשיים ו ה MLE למשלמי מס – סכום של 5.7 מיליון שעומד לרשות קבוצות שעברו את תקרת המס (109 מיליון ככול הנראה). מכיון הקבוצה כבר חורגת מתקרת המס ש 10 מיליון דולר עוד לפני חתימת החוזה עם השחקן שיבחר בדראפט שימוש במלא הסכום של ה TPE ו MLE יגרור תשלומי מס גדולים פי 3 – 3.5 ז"א תשלום של בערך 100 מיליון מעבר להתחיבויות שנובעות מהחוזים שכבר חתומים. זה סכום עצום. יש קבוצות שלא מגיעות לסכום הזה עבור התשלום של כל החוזים שיש להן.
    .
    התכנון הכלכלי של ג"ס, טרום קורונה, התבסס על תזרים הכנסות של מעל ל 600 מיליון דולר מהאולם וקומפלס הנדלן שמקיף אותו. באה הקורונה ומחקה כמעט לחלוטין את זרם ההכנסות האלו. אף אחד לא יודע מה יהי ב 2021 וטח שלא ב 2022.
    .
    מה הם יעשו? יש דרך לאכול חלק גדול מהעוגה ולשמור על רובה במקביל. הפתרון מתבסס על העובדה שתשלום המס נקבע לפי ערך החוזים בסוף השנה לא בתחילתה או במהלכה. לפני תחילת העונה יעשו שימוש רק ב TPE או בחלקו הגדול. את ה MLE ישמרו לשימוש לאמצע העונה לשלב שבו קבוצות שרותות לחסוך משחררות שחקנים. במקביל באותו שלב הם יכולים לנסות ולהעביר את השחקן שרכשו ב TPE לקבוצה אחרת. מהלך כזה עולה בדרך כלל בבחירת דרפט אבל הוא אפשרי.
    .
    בקיצור עידו וגיא ושאר אוהדי פיניקס, אתם פורקים אצלנו את החוזה של אוברה? זה יפנה לכם כסף להחתמה של ואן פליט.

        1. כתבתי שזה נסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני מתקשה לראות את ליקוב מתחייב להוצאה נוספת (במצב החוזים הנוכחי ג"ס כבר מחוייבת ל 60 מיליון מס חריגה מתקרת השכר) של 100 מיליון מבלי שתהיה לו תחזית הכנסות ראלית – דבר שלא יהיה לו לפני מארס במקרה הטוב. האופציה שאני מציג הוא לרכוש שחקן שמתאים לצרכים של הקבוצה – שחקן כנף גבוה – תוך שמירה על יכולות תמרון במהלך העונה להפתר מהחוזה שלו ולהחתים שחקנים זולים יותר שישתחררו מחוזים לקראת מועד סיום עונת ההחלפות (איזור פגרת האול סטאר). בצורה הזו תוספת המס שהקבוצה תצטרך לשם תהיה באזור של-30 – 40 מיליון במקום 100 מיליון.

    1. נניח שהבנתי את כל הקומבינה עם השכר של ג"ס (לא באמת הבנתי), ונניח שמעבר של אוברה הגיוני עבור ג"ס (לא ממש יש להם את וויגיניס גרין ופסקל על הכנפיים וזה לא שאוברה הוא קלעי גדול בהרבה מאחד מהם) אבל מה פיניקס צריכה את ואן פליט? כרגע העיבוי של הסאנס חייב להיות בספסל (היה אחד הספסלים החלשים מבחינת צבירת נקודות וגם מדד ה-/+ לא טוב) ואן פליט אחלה אבל הסאנס צריכים עכשיו עומק וואן פליט הולך לעלות מינימום 20 מליון לעונה בשנים הקרובות.

      1. עבור פניקס ואן פליט הוא חלום. הם ניסו להשיג אותו לפני שחתם בטורונטו. הוא יפתח לצד בוקר ורוביו יעבור לספסל (או שיהיה שחקן שישי ) החוזה של רוביו פג עוד שנתיים וואן פליט יהיה הרכז העתידי.

      1. מאנו, אין לך מושג באיזו נקודת מפתח נגעת – למרות שה״מנגנון״ עצמו לא ישתנה.
        .
        הולך להיות מאבק על זה עם הרבה משמעויות לשני הצדדים – בעלים ושחקנים, וזה יכלול עימותים על גובה תקרת השכר, גובה הכספים שמועברים לנאמנות כל קיץ, וגם המס.
        .
        הפשרה הכי הגיונית היא שתקרת המס תוגבה למרות שהתקרה לכל היותר תישאר כמו בעונה שעברה.
        .
        בכל מקרה, הרבה תכניות של הרבה קבוצות תלויות באיך יסתיים המשא ומתן הזה.

        1. צודק. צריך לשים לב שיש למעשה שתי תקרות. יש תקרה (בערך 109 מיליון) לנחשבת לצורך החתמת שחקנים חופשיים וקביעת שכר לרוקיז ולשחקני מקס ויש תקרה גבוהה יותר (בערך 132 מיליון) לצורך תשלום מס (בפועל קנס על החריגה). לשחקנים חשובה התקרה הראשונה. הם רוצים אותה גבוהה ככל האפשר. לחלק מהבעלים חשובה בעיקר התקרה השניה כי היא קובעת כמה מס ישלמו. לחלק אחר, אלו שאמורים להנות מתקבולי המס יש אינטרס הפוך. לקבצה כמו ג"ס למשל שבכל מצב תשלם מס, כל מיליון דולר של העלאה של התקרה הגבוהה חוסכת בערך 3.75 -4.25 מליון דולר תשלום מס.
          .
          לכן המו"מ כל כך מסובך. הבעלים במקרה הזה אינם חזית אחידה.
          .
          מסתמן שהתקרות יקבעו השנה בצורה מלאכותית ולא כנגזרת אוטומטית של רמת ההכנסות בפועל כפי שנעשה כל שנה. הסיבה , כדי למנוע קפיצות חדות בשנים הבאות שרמות ההכנסות חזרו לרמה טרום הקורונה. המין האנושי אופטימי לנצח.

    2. עשית סלט שלם.
      .
      או שישתמשו בחריגות או שלא, ובמקרה אני גם יודע שכבר פנו לאטלנטה לבדוק טרייד של 2 תמורת 6 + קאפלה, אז נראה שיש להם את כל הכוונה להשתמש בכל מה שעומד לרשותם.
      .
      מה שכן, אני מניח שקודם יבדקו טוב טוב מה קורה עם ג׳יאניס כי היכולת לספוג את בלדסו עם ה tpe היא עוד ״נכס״ בטרייד כזה, גם אם לא הכי חשוב.
      .
      אולי במקרה שכזה ינסו להיפטר מבלדסו עבור מישהו שמרוויח פחות, אבל בעיקרון הם מתכוונים להשתמש בזה להתחזק לכל העונה ולא לכמה חודשים.
      המטרה היא אליפות.
      .
      גם השמועות על פנייה להווארד (שעליהם אני לא יודע מעבר לפרסומים בתקשורת), אם הן נכונות, בטוח מלמדות על כוונה להשתמש ב tax payer mle.

        1. הם לא מציעים שחקנים אלא החלפת בחירות, וישתמשו ב tpe כדי לספוג את קאפלה כ״פיצוי״.
          .
          בהנחה שזה בכלל יקרה… אני מניח שבשלב כזה זה רק ״בדיקה״…

      1. דדי, בדיקות לחוד ועסקאות לחוד. ליקוב אינו באלמר. אין לו כיסים בלתי נגמרים. התוכנית העסקית של ג"ס התבססה על מפלצת הנדלן שהם בנו, במימון עצמי, בסן פרנציסקו. לפי פורבס היא היתה אמורה ליצר זרם הכנסות שני רק לזה שיש לדאלאס קאובויז. במצב הזה הם תכננו להגיעה בניצול מלא של TPE ו MLE להוצאה של 340 מיליון דולר (תשלום של כ 160 מיליון מס). באה הקורונה וטרפה להם את הקלפים. אז מיירס עושה את העבודה שלו ובודק את כל האופציות אבל עד אמצע נובמבר (מועד הדראפט) ליקוב חייב להחליט על תקציב ולהנחות את מיירס. אני בטוח שהוא לא ישן הרבה בלילות בחודש הזה.

        1. אפשר להתווכח או לנחש אם הוא ירצה להוציא את הכסף או לא.
          וכמו שהסכמנו, עוד יכולים להיות שינויים משמעותיים בגובה תקרת המס.
          .
          אבל בשום מקרה הוא לא ישתמש ב tpe כדי לספוג שחקן שבהגדרה מרוויח יותר מדי כסף (אחרת הקבוצה שלו לא תיתן אותו בלי שהווריורס יוסיפו איזה בחירת דראפט), בשאיפה בהנחה שהוא איך שהוא יצליח להיפטר מאותו שחקן ואותה משכורת גבוהה באמצע העונה, כשלאף קבוצה לא יהיה מקום מתחת לתקרה לספוג אותו, נדיר מאד שיש אפילו tpe לאיזה קבוצה בגודל הזה, וזה גם יעלה לו בנכסים כמו בחירות דראפט.
          .
          כל הסיפור הזה מופרך לחלוטין.
          או שהווריורס ישתמשו בחריגות, או שלא.
          .
          התסריט היחיד שבו אולי הם יחפשו להיפטר משחקן שרכשו בעזרת ה tpe למטרות חיסכון, הוא שאותו שחקן היה ״מס״ לא רצוי שהם שילמו כדי לקבל שחקן אחר, או כמובן תסריט של פציעה חמורה.
          אבל גם אז, הסיכוי להיפטר ממנו לגמרי הוא נמוך ביותר, ובטח לא משהו שקבוצה תבנה עליו.

          1. המטרה של התרגיל הזה היא הארכה של תאריך התפוגה של ה TPE. ליקוב הוא איש שגדל בתעשית הון סיכון והוא נוטה לקחת הימורים אבל שואף לגדר אותם. לא סביר בעיני שיחליט לקחת התחייבות של 100 מיליון דולר נוספים מעל למה שהוא כבר מחוייב – סכום שכשלעצמו חורג מתחזית ההכנסות אם לא יהיה קהל העונה – מבלי למצוא דרך להקטין את הסיכון. היתרון של ה MTE על ה TPE שאפשר להשתמש בה עד סוף העונה.
            .
            מסתובבות כל מיני שמועות משמעות שונות על עסקאות של ג"ס. כולן בלוני ניסוי לדעתי. על הצעדים שיהיו בפועל לאף עיתונאי אין מידע, כך היה בכל העסקאות של ג"ס בעבר. חלק מהשמעות מדברות על עסקאות יום הדין – עסקאות שבהן נעשה שימוש בנכסים – בחירות דראפט – כדי להתשתחרר מההתחיבות שכרוכה בחוזה של וויגינס ולצמצם בצורה דרסטית את תשלומי המס.

            1. זה לא מאריך את תאריך התפוגה של ה tpe.
              זה פשוט תסריט לא הגיוני בעליל.
              אם יהיה טרייד יותר גדול שיכלול את וויגינס ויביא לווריורס בין השאר (או אפילו רק) שחקן שמרוויח מתחת ל 17.3 מיליון, אז ישתמשו ב tpe הקיים לספוג אותו וייצרו tpe חדש עם תוקף לשנה, אבל זה לא מה שתיארת.
              .
              ובהחלט יש הרבה עיתונאים עם מידע.
              הם אפילו לא חייבים להיות עיתונאים שמסקרים את הווריורס ברגע שהם מדברים עם קבוצה אחרת.
              אבל בכל מקרה אף עיתונאי רציני גם לא מפרסם את כל מה שהוא יודע, אחרת ידאגו שהוא לא ידע יותר…

  11. תודה רועי, הארדן עומד למבחן המכריע עבורו.
    .
    לגבי הטריידים, שיקגו בהחלט צריכה לבנות קבוצה צעירה ועמוקה. תד יאנג וסאטו בהחלט יכלו להביא את את הבחירות הללו.
    .
    מוחמד במבה למיאמי – יכול לעבוד?

    1. תלוי איך הוא יחזור אחרי שסבל מתסמיני פוסט קורונה. אם הוא מבריא אז כן, יכול להיות מעולה ואני חושב שגם באורלנדו זה יכול להצליח. אם לא אז אני לא יודע כמה הוא יוכל בכלל לשחק בליגה

  12. תודה רועי.
    להארדן היה חלון ב-2018, אבל 0 מ-27 סגרו אותו, ואז נפתחה לו דלת ב-2019 עם הפציעה של דוראנט, אבל שם הוא התאדה ונעלם.
    הוא קיבל את הצ'אנס אבל לא לקח אותו. בסוף באמת זוכרים אותו בפלייאוף עם 0 מ-27 והגג של ג'ינובילי.

  13. מיקי בשבילך. הנה מה שמצאתי על החוזים של כל המאמנים הנוכחים/מסיימים.
    אני חושב שתוכל לראות ש4-5 שנים הוא הסטנדרט:
    אטלנטה: לוייד פירס – 3 שנים +1 אופציה
    בוסטון : בראד סטיבנס : מקורי 6 שנים + הארכת חוזה שנייה
    ברוקלין: סטיב נאש – 4 שנים
    שארלוט – ג'יימס בורגו – 4 שנים
    שיקגו – בילי דונובן 4 שנים
    קליבלנד :ג'יי בי ביקרסטף – 4 שנים (4 +)
    דאלאס: ריק קרלייל – חוזה קודם 5 שנים + 3 שנים הארכת חוזה.
    דנבר: מייק מאלון -חוזה קודם 3 שניםן(2016) + הארכת חוזה שנייה עד 2023.
    דטרויט: דווין קייסי – 5 שנים
    גולדן סטייט: סטיב קר: חוזה מקורי 5 שנים + הארכת חוזה.
    יוסטון: מייק דאנטוני סיים חוזה של 4 שנים
    אינדיאנה: נייט מקמילן – פוטר אחרי חוזה מקורי של 3 שהוארך בשנתיים
    לוס אנג'לס קליפרס: טיירון לו – 5 שנים
    לוס אנג'לס לייקרס: פרנק ווגל – 3 שנים
    ממפיס: טיילור ג'נקינס – לא מצאתי אורך אבל הם אמרו שהם שוכרים אותו לטווח הארוך
    מיאמי: אריק ספולסטרה – סיים חוזה של 6 שנים מתחיל חדש של 5.
    מילווקי: מייק בודנהולצר – 4 שנים
    מינסוטה: ריאן סונדרס – לא מצאתי כרגע.
    ניו אורלינס: אלווין ג'נטרי פוטר אחרי חוזה של 4 + 2 הארכה.
    ניו יורק: טום תיבודו – 5 שנים
    אוקלהומה סיטי – בילי דונובן סיים חוזה של 5 שנים
    אורלנדו: סטיב קליפורד – 4 שנים
    פילדלפיה: דוק ריברס – 5 שנים
    פיניקס: מונטי וויליאמס – 5 שנים
    פורטלנד: טרי סטוטס – 5 שנים שהוארך בשנתיים
    סקרמנטו: לוק וולטון – 4 שנים (אחרי שפוטר מחוזה 5 שנתי בלייקרס)
    סן אנטוניו: גרג פופוביץ' – סיים חוזה 6 שנתי והאריך בעוד 3.
    טורונטו: ניק נרס – 3 שנים שהוארך למשך לא ברור.
    יוטה: קווין סניידר – 5 שנים שהוארך בעוד שנתיים
    וושינגטון: סקוט ברוקס – 5 שנים

  14. תודה רועי, אני חושב שדאנטוני והארדן הוציאו את המקסימום האפשרי מהסגל שהיה לקבוצה (עד כדי פציעה פה ושלשה שם) אך מיצו את העניין והגיע הזמן לנסות משהו אחר. כנראה שהכיוון שלהם מעכשיו הוא רק למטה אבל אין מה להפסיד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט