בעוד כשני עשורים, כאשר תתפרץ המגיפה הבאה שתשבית את הגולבוס כולו פעם נוספת ואת עולם הספורט בפעם השנייה במילניום, נחזור לנבור בארכיון הזיכרון שלנו ולחפש אחר המשחקים הגדולים והקבוצות הטובות בהיסטוריה. ESPN ונטפליקס לא יכלו לבקש טיימינג מושלם יותר מלשדר את 'הריקוד האחרון' ובו הם מציגים את שיקאגו בולס, המאמי הבינלאומית של שנות ה90 שזוכה לאהדה חסרת תקדים בעידן הקורונה. אני אמנם עוד לא נולדתי כאשר מייקל זכה באליפות השישית בקריירה שלו, אך אני רואה כיצד ילידי שנות ה70 וה80 מתרפקים כיום על סדרת הדוקו שעוקבת אחר גיבור ילדותם ומחזירה לזיכרונות ילדות מתוקים מהשחקן הגדול בהיסטוריה ומהשושלת המפוארת ביותר בעידן הNBA הנוכחי. שש אליפויות, בשש עונות (להוציא את את שתי העונות בהן פרש לבייסבול) הן מרשימות ביותר, אך כשיש לך יכולת כדורסל יחידה במינה לצד שני סופרסטארים בהתהוות, תחת אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה וקהל אוהד בכל רחבי ארה"ב – הייתי אומר שזהו התסריט המתבקש. אינני יודע מה היו התחושות בזמן אמת, אך לי נראה כי שיקאגו שלטה ביד רמה בליגה באותם השנים. שנת 1998 סומנה מראש כשנה האחרונה של השושלת האדירה, וצוות הצילום שעקב באדיקות אחר המתרחש בארגון לאורך כל השנה זכה לסוף הכי מתוק שאפשר עבורו. כולי קנאה באוהדי שיקאגו כיום, שזוכים להצצה נדירה לעונה האחרונה של הכוכבים. אני רק מקווה שבפרוץ המגיפה הבאה גם אני אזכה לצפות בסדרת דוקו ייחודית שעקבה אחרי השושלת הגדולה בהיסטוריה בשנים בהן אני אוהד ספורט ואחר גיבור ילדותי – טום בריידי והניו אינגלנד פטריוטס.
ההבדלים בין הפטריוטס של שני העשורים האחרונים לאלו של שיקאגו בולס בשנות ה90 הם כל כך מהותיים. שיקאגו כפי שניתן לראות מהסדרה זכתה לאהדה בכל מקום אליו הגיעה ואפילו הצליחה לעורר הדים רבים באירופה. במקרה של המקבילה מהפוטבול תתקשו למצוא אוהד שלהם שלא גר במדינת מסצ'וסטס. מייקל נבחר בבחירה השלישית בדראפט וסומן מהרגע הראשון להתפתח להיות סופרסטאר על. הוא זכה ברוקי העונה של הליגה, וקיבל חבר לקבוצה בדמות סקוטי פיפן – בחירה חמישית בדראפט ופונטציאל נהדר. טום בריידי לעומת זאת, נבחר בסיבוב השישי בדראפט הNFL, הגיע לקבוצה כדי להיות הקווטרבק השלישי, זכה למקום בהרכב רק בעונתו השנייה בליגה, בשל פציעה של הקווטרבק דאז דרו בלדסו, והצליח להרשים על אף היותו לא אתלטי, איטי להחריד עם עבודת רגליים מוזרה בפוקט. והצוות המסייע בעשור האחרון? רוב גרונקובסקי מהסיבוב השלישי בדראפט וג'וליאן אדלמן שנבחר בסיבוב השביעי, שחקני הגנה ממכללות קטנות שנבחרו אף הם בסיבובים המאוחרים כשבין לבין הקבוצה סובלת משעוריריות רבות דוגמת פרשת ה'דיפלייט גייט' וכן הרשעתו ברצח של שחקן הקבוצה ארון הרננדז, שנה לאחר שקיבל חוזה עתק.
אינני יודע מה דחף את אדם סילבר להתעקש לשלוח צוות צילום לחדר ההלבשה של שיקאגו ב1998, וכל שאני יכול לקוות לו הוא שאותו מניע בדיוק הניע את אחד מגורמי ההנהלה בליגת הNFL לדחוף מצלמות לחדר ההלבשה שאולי הכי מסקרן את כל אוהדי הפובטול באשר הם, חדר ההלבשה של הניו אינגלנד פטריוטס. סדרה שלמה על פלחן האישיות של ג'ורדן היא מרתקת בפני עצמה, אך כיצד ניתן להשוות זאת לקווטרבק לא מבטיח, שכבר בעונתו הראשונה כשחקן בהרכב זוכה באליפות, כשבהמשך הוא מתחתן עם אחת הנשים המבוקשות ביותר בעולם (הדוגמנית הברזילאית הנודעת ג'יזל) וקורע רצועה צולבת בגיל 31. ב2013, בהיותו בן 35 הוא רושם עונה מזעזעת ומגלה סימנים של סוף קריירה בגיל מופלג ממילא עבור שחקן פוטבול, והפטריוטס בוחרים את ג'ימי גארופולו כמחליפו העתידי, ולמעשה מסמנים לו את הדרך החוצה. באורח פלא, וכנגד כל הסיכויים בריידי יוצא למסע מופלא כשהוא זוכה באליפות סנסציונית ב2014 הודות לחטיפה בשנייה האחרונה באנדזון, מבצע את המהפך הגדול בהיסטוריה בסופרבול 2016 במהלך המחצית השנייה, ומוסיף זכייה בגיל 41 ב2018 לאחר הסופרבול הכי גרוע שיכלנו לבקש בניצחון על הראמס. פוטבול ידוע בתור ענף שאחרי 4 שנים בליגה מרבית השחקנים פורשים. אבל TB12 נשאר יציב על הרגליים גם בגיל 43.
לייצר שושלת זה תמיד קשה. כולם מסמנים את הקבוצה הזוכה באליפות כמטרה ומגיעים באקסטרה מוטיבציה לנצח. כפי שנראה בסדרה מייקל סבל קבוצות רבות שהתנכלו אליו ופוצצו אותו מכות בצבע. אך כשיש לך כמות כישרון מספקת, כפי שהוכח במהלך ההיסטוריה זה אמור להספיק ,ונראה שבליגת הNBA יעשו הכל כדי להבטיח שלקבוצות יהיה מספיק כישרון. אינני רוצה להוריד מההישג של שיקאגו אך דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו סקוטי פיפן היה משתכר כפי הראוי לו באמת. וודאי השחקנים שסובבים אותם היו חלשים יותר בעקבות מגבלות תקרת השכר ואני מטיל ספק אילו היו מצלחים לשחזר את ההצלחה המסחררת עם שחקנים אחרים. בלי קשר לשיקאגו, תקרת השכר בNBA היא הרכה ביותר בספורט הקבוצתי בארה"ב ומאפשרת די בקלות להחתים כוכבים ולשבור את התקרה באמצעות חוקים משונים. תשאלו את גולדן סטייט איך הם הצליחו להחתים את סטף ודוראנט על חוזים דרקוניים. פרקטית – יותר קל לייצר שושלת בNBA. בפוטבול לעומת זאת, תקרת השכר היא מהקשוחות ביותר, וכמעט ולא ניתן לחצות אותה. כך, במשך שנים נאלצו הפטריוטס לאבד שחקנים שסיימו את חוזה הרוקי שלהם ועשו את המיליונים בקבוצות האחרות. תקרת השכר שמקשה על קבוצות לשמור על כל הכוכבים ביחד, הופכת את הניסיון ליצור שושלת לכמעט בלתי אפשרית. אבל הפטריוטס עשו את זה, ובגדול.
ליוצרים של רשתות הטלוויזיה אולי קשה היה לנחש מתי ואיך בדיוק תסתיים השושלת המפוארת של ניו אינגלנד. טום בריידי ומאמנו הוותיק ביל בליצ'ק לא העזו להזכיר את המילה פרישה. סימנים ראשונים של סדקים בשריון התגלו כשאר רוב גרונקבסקי, הטטיטאנד האגדי הודיע על פרישה מוקדמת מיד לאחר הסופרבול ב2018. את 2019 פתחה הפטריוטס שוב כשהיא מועמדת מובילה לזכות בדיוויז'ן, אך עם סגל בינוני ואפור להחריד. ושוב, בלי שום התארה מוקדמת הפאטס פתחו את העונה בסערה עם מאזן של 0-8 כשהם מציגים את ההגנה הטובה בהיסטוריה. הקבוצה עברה טלטלות אדירות בדמות ההחתמה של אנטוניו בראון ושחרורו שבוע בלבד לאחר מכן, הפרת כללי ההתנהגות של הליגה של ג'וש גורדון פעם נוספת ושאר רסיברים שהיגעו ועזבו כמו גרביים. מאמצע העונה מגדל הקלפים החל לקרוס, והקבוצה הודחה לבסוף בבושת פנים במשחק הווילד קארד על ידי טנסי טייטאנס, בעונה שבדיעבד הייתה הריקוד שאחרי האחרון. שנת 2020 עומדת בסימן שסוף העולם מתקרב עם הגעתו של נגיף שרוצח המונים בארצות הברית, ובצירוף מקרים משעשע – בדיוק באותן שעות בהן הכריזו במדינת ישראל על הכנסת כל האזרחים לסגר ממושך, פרסם טום בריידי את הודעת העזיבה שלו מהפאטס. בימים שלאחר מכן הקבוצה עברה לפירוק טוטאלי עם פרישות של דמויות וותיקות דוגמת הבועט סטפן גוסטובסקי, הפולבק ג'יימס דוולין, ועזיבות של שחקני הגנה רבים שסתמו את הגולל עבור השושלת הגדולה בהיסטוריה של הפוטבול המודרני.
אין לי מושג כיצד תיצרב ניו אינגלנד פטריוטס מודל 2001-2019 בזיכרון הקולקטיבי של אוהדי הספורט. מצד אחד – שש אליפויות, 17 זכיות בתואר ראשות הבית (10 רצופות), הצלחה חסרת תקדים עבור קבוצת פוטבול וקווטרבק בן 43 שניצח על המקהלה כנגד כל הסיכויים. מנגד – הקבוצה הייתה לשנואת נפשם של שאר אוהדי הליגה, נהנתה לאורך שנים משיפוט מוטה לכאורה לטובתה, הואשמה בפרשת שחיתות מהחמורות בתולדות הליגה במהלך משחק פלייאוף, ומשחקת תחת מאמן קר מזג שלא פעם התייחס בעוינות כלפי התקשות, כשהוא לא משתף פעולה ומתקשה להראות סימני רגש כלשהם עבור הציבור הרחב. ריבים מתוקשרים בין בליצ'ק לבריידי וקראפט התפרסמו לאורך השנים כשעדויות של שחקנים נשמעו כשהוא דיכא אותם במהלך תקופתם בפטריוטס. עבורי, איך שלא נסתכל על זה השושלת של הפטריוטס הייתה גדולה יותר משל שיקאגו והיא וודאי ראויה לסדרת דוקו ראוותנית שתמשוך את קהל הצופים.
עונת הפוטבול של 2020 תהיה מוזרה מאוד מבחינתי (בתקווה שתיפתח). לראות את בריידי לובש אדום ומשלב כוחות יחד עם רוב גרונקובסקי שחזר מפרישה רק כדי לא לשחק תחת ביל בליצ'ק, יהיה מחזה הזוי עבור נער בן 18 שכל שהתרגלתי הוא לראות את בריידי משחק בכחול-לבן בג'ילט סטאדיום. באווירה של סיום העידן המדהים שעבר על הפטריוטס, כל שנותר לי לבקש הוא שניו אינגלנד תיזכר בתור השושלת הגדולה בהיסטוריה. היא ראוייה לכך. ועוד בקשה קטנה, ליוצרים של נטפליקס וESPN – אנא מכם תפתיעו אותי עם סדרת דוקו חדשה על הניו אינגלנד פטריוטס של השנים הללו. גם היא עקבה אחרי העונה הפחות מוצלחת שעברה על הארגון בשנה האחרונה – תנו לי הזדמנות להציץ אל גיבורי ילדותי גם אם מדובר בריקוד אחד אחרי הריקוד האחרון. כי בינתיים, סדרת הדוקו היחידה בהשתתפות הפטריוטס בנטפליקס, עוסקת ברוצח מטורלל שהתברר כהומו בארון והתאבד בכלא מס' ימים לאחר שזוכה מרצח אחד, אבל נאשם ברצח אחר שנתיים קודם לכן. מגיע לניו אינגלנד פטריוטס סדרת דוקו. מגיע להם להיצרב בזיכרון כגדולים מכולם. ובין כל הריב המגוחך בין מי הטוב ביותר – מייקל או לברון, בתאכלס, טום בריידי הוא הGOAT האמיתי.
Berch
10 מאי 2020 14:06:38אחלה טור
אני לא מבין בפוטבול אבל כתבת מעולה
🙂
Zvika Bar-Lev
10 מאי 2020 14:52:40יפה מואד!
הקוריוז
10 מאי 2020 14:57:09לא מבין כלום בפוטבול אבל נראה לי שהוא הgoat 😎
Ljos
10 מאי 2020 16:32:04מניח שצוות צילום היה עוזר מאוד לפרשת הדיפלייטגייט. ואולי גם לאחרות.
אישית, אני מקווה שבעוד עשרים שנה יזכרו את טום בריידי כמו את הזוכים האחרונים בספורט המסופוטמי פיץ, במשיכת "חבל" ויקינגית ובקפיצה לבריכה לרוחק (ותודה שוב לאולימפיאדת 1904). אבל סחטיין על האופטימיות שבוירוס החדש שיתקוף אותנו בעוד עשרים שנה.
Ljos
10 מאי 2020 17:02:00ועוד דבר קטן, ואזהרה לספייס ג'אם 2: לפוטבול היום אין את ההילה שהייתה לכדורסל בשנות התשעים, אז ה-NBA היה הדבר הכי נכון ואהוב ביקום, קצת מעל סקייטבורד.
ההשוואה, מבחינת הסרטים שכביכול יעשו, נופלת כבר כאן. למרות שהייתי מת שיעשו סרט על החאי אלאי של שנות השבעים.
שחר דלאל
10 מאי 2020 17:27:10אם ביל סימונס והצוות של 30 על 30 לא הצליחו לעשות סרט ארוך יותר מ-15 דק' אז מדובר במקרה אבוד…
http://www.espn.com/30for30/film/_/page/whathappenedjaialai
Ljos
10 מאי 2020 18:57:57זה מאכזב ומעניין בו זמנית. תודה.
birdman
10 מאי 2020 16:39:42כתבה מעניינת, תודה.
באמת אדם סילבר עומד מאחרי סדרת last dance?
ג'וליאן אדלמן שיחק קווטרבאק בקולג', אבל החליף לרסיבר לפני הדראפט, כי הבין שבתור קב' אין לו סיכוי להיבחר.
לדעתי היה צריך לפסול את האליפות של דיפלייטגייט שהושגה במרמה. העונש האחר שהם קיבלו לא רלוונטי.
עידו גילרי
10 מאי 2020 16:49:34לפסול אליפות על מרמה שלא הוכח שאכן קרתה…מעניין.
birdman
10 מאי 2020 17:04:28אם המרמה לא הוכח, למה הם קיבלו עונש… מעניין.
עידו גילרי
10 מאי 2020 17:06:27כי גודל בטוח שהוא יכול לעשות מה שבא לו.
Ljos
10 מאי 2020 17:09:10מישהו אי פעם ניסה לרמוז לו אחרת?
עידו גילרי
10 מאי 2020 17:28:08הוא לא טוב ברמזים…
Ljos
10 מאי 2020 17:31:03אשאל אחרת.
יש לי טלפון. סיני, לא תגיד משהו יקר מחברת כבלי ההטענה האמריקאית אייפון. זול יחסית.
הטלפון שלי שבור לחלוטין. כל פעם שאני מדבר איתו אני מודה לאל התקשורת הגדול שבשמיים שהזכוכיות לא השאירו את האוזן שלי דבוקה קבוע לטלפון. הייתי עובר לדיבור ברמקול כשאפשר, אבל הוא כל כך גמור שתמיד נשמע כאילו גילברט גודפריד צועק עליי מהקו השני (והבטחנו שבשביל הבריאות הנפשית שלי אני מרשה לו לצעוק עליי רק פעם בחודש). כשאני מנסה להיכנס לאינטרנט לוקח בממוצע זמן חשיבה על תגובה ארוכה כמו זו כדי לגרום לטלפון להבין שלחצתי על כפתור. ואז זה תמיד שהוא מבין שלחצתי על כפתור אחר ולוקח שעה לסגור את הדבר האחר שהוא הפעיל ולהיכנס לאינטרנט באמת.
הוא לא טלפון מתפקד מי יודע מה.
ועדיין, אני משתמש בו. לא זרקתי, לא פירקתי לחתיכות, לא מכרתי ליצירת אומנות שטטרגר אותי כל פעם שאעבור בפלורנטין.
מסתבר שטום בריידי מאמין שכל פעם שנגמר לו "הזמן" בטלפון צריך לשבור אותו לרסיסים ולזרוק כמה שיותר מהר ולהשיג חדש.
כן, זה מראה על הפער העצום שהחיים שלנו נמצאים בהם, בכי על אמריקה ומה לא. אבל באיזשהו מקום –
לא עדיף להודות בפרשה די נוראית מאשר להיות זה שמחריב ומחליף טלפונים בקצב יותר מחברת אייפון ביום שהיא מוציאה טלפון חדש?
עידו גילרי
10 מאי 2020 17:38:29אז אם דרדרת את הרכב שלך מצוק זה סימן שאתה רוצח?
עדיף כבר להודות לא?
Ljos
10 מאי 2020 17:42:46רק אם אתה אומר שאתה זורק את הרכב מצוק כל שבוע כשהוא כבר בלוי וקונה חדש.
לאנשים כאלה בהחלט עדיף להודות ברצח.
עידו גילרי
10 מאי 2020 17:44:43גם בלי הוכחה שיש קורבן?
Ljos
10 מאי 2020 18:03:39אם אין קורבן זה אפילו יותר גרוע.
(מודה שעדיין לא ברור לי אם אני נקלח פה ברצינות. אני לא אמור. סתם מבקר מהצד את אופן השימוש בטלפון של בריידי, אם זה באמת מה שהוא עושה. כאילו, זה מחשיד, מאוד מחשיד, אבל אי אפשר להפליל על מחשיד)
עידו גילרי
10 מאי 2020 18:13:01א. נכון.
ב. אם תקרא ברצינות על מה עוד שהוא עושה על בסיס קבוע אתה תחשוד בו בהרבה יותר דברים…
Ljos
10 מאי 2020 18:17:32או, מעניין. כמו מה למשל?
(שמעתי פעם שהוא, רחמנא לצלן, משחק פוטבול. אבל אולי אתה לא מתכוון לזה)
עידו גילרי
10 מאי 2020 18:18:36תקרא על שיטת TB12 ותגיד לי שהוא לא הקים כת.
Ljos
10 מאי 2020 18:56:16להלן המחשבות שלי תוך כדי קריאה:
.
נתחיל מהשם – כל כך צנוע, הבחור.
בטח, בטח, אם תאכלו ותשתו נכון אין סכנה לכוויות שמש. כמה אני צריך להיות מופתע שהוא מקדם תזונה שאמורה למנוע כל שינוי של צבע העור מלבן חלק ל…
Muscle Pliability. זו מילה מסתבר. יש לי מילה אחרת לזה. Poppycock.
אה, אפשר לשנות pH של בנאדם בעזרת תוספי מזון (ניתנים למכירה אצלו באתר. אין החזר כספי. אין הבטחה שיעבוד. אם גדלים לכם כנפיים קטנטנות בטוסיק למשך יותר מארבע שעות יש לפנות לרופא אבל רק אחרי שהורדתם את כל שאר התוספים באסלה). טוב לדעת.
GOOP. עכשיו גם בגברים.
קראתי, לפי מה שהוא מבטיח זה אומר שעכשיו אני יודע איך להיות מוצלח בספורט כמו הבחור עם הפרצוף הכי פאנצ'בל בהיסטוריה?
שחר דלאל
10 מאי 2020 16:57:43לצערי סדרה כזאת לא תהיה, כי ביליצ'יק לעולם לא יכניס מצלמות לקודש הקודשים שלו. וחבל. כי בדומה לבולס, קיבלו בו זמנית את השחקן והמאמן הטובים בהיסטוריה.
.
שושלות ב-NFL קשורות קשר מהותי לקווטרבק שנמצא בקבוצה. שחקנים באים ומתחלפים, הגנות קורסות וכוכבים נפצעים. הקבוע היחידי בכל הקבוצות המנצחות של 40 השנים האחרונות הוא הקווטרבק. השושלות של הניינרס, דאלאס, סיאטל, גרין ביי (שנהנו משני ק"ב אחד אחרי השני) וכמובן הפטס, הן כאלה שזכו להצלחה בזכות הק"ב שלהם. החריגה היחידה היא בולטימור שזכתה בשתי אליפויות ללא ק"ב.
קווטרבק עושה את הקבוצה טובה יותר, וזה משהו שלא ניתן להגיד בענפי ספורט אחרים (פעם זה היה נכון גם לגבי הרכז, היום ממש לא). לא סתם השחקנים שעוזבים את ניו אינגלנד לא מצליחים במקומות אחרים, גם כאלה שחתמו על חוזים גדולים.
.
היום הקבוצות מבינות שללא השחקן הכי חשוב בסגל אין להן מה לחפש בפלייאוף. בגלל זה אתה רואה הימורים על ג'ראד גוף, מיטץ' טרוביסקי או ג'וש אלן. הסיכוי לנצח עם ק"ב בינוני כמעט לא קיים, אז אתה מהמר על פוטנציאל בתקווה שיצליח, גם אם האחוזים נגדך.
מנחם לס
10 מאי 2020 18:18:24אני זוכר שלפני המון שנים ראיתי פתאןם את מיקי ברקוביץ משחק עם מדי הפועל. הרגשתי טעם של אבטיח שמרחו עליו חרדל ואני צריך לקחת ביס. פשוט לא מתקבל על הדעת. לא טבעי. כמו שג'יטר היה עובר מהיאנקיס לרדסוקס
פינגבק: הריקוד האחרון 2: אלקטריק בוגאלו / Ljos – Hoops