אלוף שתי היבשות – בוב מקאדו עושה הסטוריה / שחר אלוני

אלוף שתי היבשות – בוב מקאדו עושה הסטוריה

אחד השחקנים הטובים ביותר שעוברים מתחת לרדאר אצל רבים מאיתנו הוא בוב מקאדו.
הוא נבחר בדראפט 1972 במקום השני (פול ווסטפול נבחר 10, דר' ג'יי (ארווינג) נבחר 12, אך הגיע בסוף לאיי.בי.איי). מקאדו הגיע לקבוצת ה NBA, בפאלו ברייבס בה שיתף פעולה לזמן קצר עם מוזס מלון.
מקאדו נבחר ב 1973 לרוקי העונה, ובמשך שלוש שנים 73 – 75 היה מלך הסלים של הליגה, כבר בעונותיו הראשונות. הוא גם השחקן האחרון עד היום שסיים עונה עם ממוצעים של 30 נק' ו 15 ריב'.
בעונת 74/5 נבחר ל MVP של הליגה עם ממוצעים של 34.5 , 14.1 , 2.1 (חסימות).
בהמשך נדד בין מספר קבוצות בהן סבל מפציעות עד שנחת בלייקרס כשחקן שישי (!) בשנים 81-85.
מקאדו היה שחקן משמעותי בשושלת הלייקרס שזכתה בשתי אליפויות בתקופה שלו והגיעה עוד פעמיים לגמר.
כל זה הספיק כמובן כדי להכניס אותו להיכל התהילה:
2 אליפויות ליגה
MVP של העונה הסדירה
בחירות לחמישיה הראשונה והשניה של העונה
5 הופעות אולסטאר רצופות (לפני הפציעות)
3 פעמים מלך הסלים של הליגה


לאחר קריירה מפוארת של 15 עונות ב NBA , בגיל 35 החליט מקאדו לעבור לאירופה ולשחק באולימפיה מילאנו.
מקאדו היה מהשחקנים הגדולים ביותר שהופיעו עד אז באירופה, וחלקינו בטח זוכרים  את שני הגמרים של מכבי ב 87 ו 88 מול טרסר מילאנו.
הגמר הראשון זכור במיוחד, שכן במצב של 2 הפרש לאיטלקים והתקפה אחרונה במשחק של מכבי, ביקש מיקי ברקוביץ' מהמאמן שרף להיכנס למשחק להתקפה האחרונה וממש התחנן לכך, אך שרף סירב. זה נגמר בהעברת 19 שניות מהמשחק בכדרור של ליפין ואז זריקה נואשת של ג'מצ'י שלא נכנסה ומילאנו עם מקאדו הניפה את הראשון מבין שני גביעי אירופה רצופים. אחד משחקני מילאנו – קני בארלו, בלט בגמר השני ב 88 והועבר למכבי בעונה שלאחר מכן (למיטב זכרוני ביחד עם המעבר השנוי במחלוקת של מרסר). אולם העברות אלה לא הספיקו למכבי שאמנם ניצחה בחצי הגמר את גאליס אך נעצרה מול קוקוץ' וראדג'ה בגמר.

מקאדו שיחק במילאנו ארבע עונות והוביל אותה לשתי אליפויות איטליה, גביע איטלקי,  ושתי אליפויות אירופה (26.1 , 10.2) ואף היה מצטיין הפיינל פור ב 88. הוא נבחר ב 2008 לאחד מ 50 התורמים הגדולים בהסטוריה של היורוליג.

לאחר מכן היה עוזר מאמן במיאמי למשך 20 עונות ובהן 3 אליפויות. 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. בוקר טוב
    יפה מאד שחר . אכן , מקאדו זכור היטב בתור אחד מן השניים שמנעו מקווין מגי המנוח לזכות במה שלבטח היה מבטיח לו את התואר הלא רשמי של גדול השחקנים ששיחקו בקבוצה ישראלית . מי זוכר את הרכז שלו במילאנו שהיה מפציץ מטווחים עצומים ? על כל פנים , לטעמי , גדול שחקני הנבא ששיחקו בגביע אירופה לאלופות .

  2. תודה שחר.
    כיליד 75 אני כמובן לא זוכר את מקאדו בנ.ב.א
    אבל באירופה אני זוכר אותה היטב כחלק מהסיירת של מילאנו הגדולה שנקראה אז סימאק מילאנו ואז טרסר מילאנו .
    הקבוצה הזו
    כללה את החמשייה עם דאנטוני היום מאמן יוסטון .
    פרמייר הקלעי הנהדר שדפק שלשות.
    כמובן קני בראלו שהגיע לכאן
    דינו מנגין ( עשור שלם ברצף בגמר גביע אירופה עם וארזה ואז התארים עם מילאנו ).
    ומקאדו שהיה על סף גיל 40 בשנותיו במילאנו כשזכו בגביע אירופה
    יחד איתם היה עוד שם שברח לי נראה לי רכז.

    בארלו הגיע למכבי בעונת 87-88 ואני זוכר היטב כבר את משחקו הראשון המפלצתי מול ברצלונה שנגמר 107-108 ( לא שודר) מיקי כמובן ניצח בסוף אבל בארלו הזה נתן משחק של 36 נק וכמעט 20 ר .
    מכבי הזו הייתה אז
    קבוצה שהגיע 3 פעמים ברצף לגמר גביע אירופה בפעמיים הראשונות מול מילאנו
    מכבי עברה חילופי דורות תוך כדי שנים אלו.
    בתחילה היו אלו מיקי ומוטי ולקראת סוף התקופה הם עזבו וגמצי ווילי סימס תפסו את מקומם .
    גם חן ליפין היה בקבוצה זו ובהמשך גם מוטי דניאל.
    בקצה הספסל ישבו קורנליוס וכמובן איציק כהן הזכור לטוב.
    המתאזרח הנוסף לסימס היה האווי לאסוף ובעונת 87-88 הוא חתך להפועל ואז מכבי הביאו שנה אח"כ בעונת 88-89 כתגובה את לבאן מרסר .
    הזרים היו בתחילה מגי המנוח והאגדי יחד עם לי ג'ונסון כשהאחרון חתך לאיטליה הגיע בארלו במקומו.

    אגב גם בקווים מכבי עברה שינויים את עונת 86-87 אימן צביקה שרף
    בעונת 87-88 הגיע רלף קליין ז"ל ובעונת 88-89 חזר שוב צביקה ( יבדל"א).

    תולדות המאבק מול מילאנו בשנים אלו .

    עונת 86-87
    התמודדו במחזור השני לאחר שמכבי הביסה את זאדר ( ויורם ארבל אמר שזה לא יספיק למילאנו).
    מילאנו באה לכאן ורמסה את מכבי 97-79 ביד אליהו .
    בימים אלו הפסד בית היה סוף העולם שכן בית הגמר מנה 6 קבוצות ורק 2 עלו לגמר ובנוסף הביתיות הייתה הרבה יותר משמעותית מהיום.
    ואכן מכבי נאלצה לחזור מבור באותה עונה אחרי המשחק היא הפסידה באורטז הפתעת העונה ( עם עבירת חצי מפוקפקת של גמצי) ובהמשך הפסידה
    לקובנה של סאבוניס בבלגיה .
    למה בבלגיה ?
    כי בעידן ההוא הקבוצות הסוביטיות לא הסכימו לשחק בארץ אז המשחקים שוחקו באולם נטראלי וכאשר הם שיחקו הם שיחקו פעמיים גם כנגד הסיבוב הבא .

    בקיצור אחרי המשחק הראשון מול קובנה מכבי ב 3-1 ואז היה כלל בלתי כתוב שאומר שפחות מ 3-7 אין לך סיכוי מעשי להגיע לגמר מה שהכריח את מכבי ל 6 ניצחונות רצופים

    המשחק הבא כעבור 48 שעות שוב מול קובנה זכורה החטיפה והסל של מיקי ברקוביץ שעשה 84-88 וניצחה את המשחק.
    שבוע אח"כ הגיעה לתל אביב ריאל מדריד הגדולה
    במשחק להיות או לחדול קלאסי
    ריאל הובילה 80-79 עבירה על ליפין 14 שניות לסיום.
    אז היה כלל של 1+1 קרי רק אם אתה קולע הראשונה אתה מקבל כדור שני ( במקרה של אי איום לסל).
    צביקה לא לקח סיכון והוציא כדור חוץ למיקי ברקוביץ מי אם לא שקלע את סל הניצחון 9 שניות לסוף לא לפני שפרננדו מרטין הסנטר המנוח ( האירופאי הראשון כמדומני בנ.ב.א ) החטיא הטבעה בשניית הסיום נגמר 80-81 צהוב .

    תחילת סיבוב שני ומכבי נוסעת לזאדר אלופת יוגוסלביה דאז סופת שלגים מונעת מהשופטים להגיע ומכבי מקבלת שופטים יוגוסלבים ולא אוביקטיבים ובכל זאת מנצחת 81-78
    ואז הגיע המשחק במילאנו משחק אדיר של מכבי שגם היום אני מדרג אותו בטופ 10 ובוודאי בטופ 3 משחקי החוץ מכבי מביסה 94-79 עם הצגות של ג'ונסון ומכבי ומכבי חוזרת להיות תלויה בעצמה
    בהמשך היא מביסה כאן את אורטז 87-106 ובמחזור הסיום אורטז מפסידה בקובנה ומכבי עולה עוד לפני המשחק במדריד אך שרף שומר את התוצאה בסוד ( אז היה אפשרי ) ומכבי מנצחת לראשונה בהיסטוריה במדריד ( 89-82 ).

    ועולה לגמר בלוזאן.
    שם סיפרת כבר מכבי מפסידה 71-69 בסיום כשהתוצאה בעינייה מנגין מחטיא כדור שלא היה צריך כלל לזרוק ומכבי מקבלת הזדמנות לנצח ליפין מאבד את הזמן לריק וגמצי זורק אייר בול .
    מיקי אוכל עצמו בספסל יחד עם מוטי ארואסטי שיפרוש בתום אותה עונה ( יחזור אח"כ מפרישה ויתאחד עם מיקי בראשון).

    בעונת 87-88 מכבי עברה מתיחת פנים בעיקר רלף במקום צביקה בקווים ובארלו במקום ג'ונסון שעבר לאבלינו.
    השיטה שונתה ל בית גמר של 8 קבוצות ו 4 הראשונות עולות לפיינל פור בשיטה שנותרה עד היום בכל הקשור לפיינל פור .

    מכבי למעשה נאבקה על כרטיס 4 עם ברצלונה שהחלה רע אך אז ניצחה כל משחק.
    פרטיזן , אריס ומילאנו העפילו מעשית כבר בשלב מוקדם יחסית לפיינל פור .
    מילאנו ניצחה כאן ובפורים תשמ"ח נתנה למכבי מעל 30 הפרש.
    מה שאני זוכר הוא לא את המשחק ( אותו לא ראיתי) אלא את התגובה של פרמאייר לאחר מכן .
    הוא אמר 2 מילים
    "להתראות בגמר"
    זה היה נראה הזוי בייחוד שמכבי נראתה על הקרשים וירדה למעשה למקום 5 אליו עלתה ברסה שהיו לה משחקים קלים מאד עד הסוף .

    ואז בערב יום רביעי אחד לאחר עוד ערב מבאס בו נבחרת ישראל רגל מודחת בעוד קמפיין שוב מול אוסטרליה ( הפעם במוקדמות סיאול 88 ).

    מודיע אורי לוי ממש בסוף שברצלונה מפסידה בדן בוש מהולנד שהייתה קבוצה חלשה אך ניצחה את מכבי ואז את ברצלונה בזכות שחקן אחד ענק בשם פול תומפסון ( בהמשך בהרצליה) .
    בעקבות ההפסד הזה מכבי חזורת להיות תלויה בעצמה היא מנצחת 4/4 אחרונים כולל סטאורן קלן לימוז אריס והמשחק המכריע את פרטיזן של דיוואץ הצעיר אלופת העונה הסדירה ( 84-98 ).
    מכבי מגיעה לפיינל פור מול אותה פרטיזן ומנצחת אותה 82-89 בדיוק באותה תוצאה תנצח מילאנו מאוחר יותר את אריס של גאליס והופ פרמאייר צדק .

    בגמר ( שלא ראיתי ליל שביעי של פסח אבל שמעתי את השכנים).
    מכבי איבדה את מגי בעבירות ואז עלה לשחק נער הפוסטר הקלאסי איציק כהן שנתן את משחק חייו 6 נק (3/3) עם 6 רי ומכבי חזרה לשוויון .
    אבל כוחה לא עמד לה ומילאנו הביסה 84-90 .
    מילאנו זכתה בגביע אירופה השני ברצף שלה והאחרון ואז תם העידן.
    הקבוצה הודחה בגמר הפליאוף מול סקוליאני פזארו ולא העפילה כלל לגביע האלופות בעונת 88-89 ( כך היה פעם ) והקבוצה התפרקה .
    מאז מילאנו ניסתה לחזור בהרכב אחר עם ביבי גורליה בעונת 92 היא הגיעה לפיינל פור ונוצחה בידי פרטיזן הצעירה ומאז היא לא רק שלא זוכה אלא גם לא בפיינל פור ..את נס מילאנו 2014 כולם זוכרים וכן את השמות הנוספים.

    בקיצור הייתה זו יריבות נהדרת וכאוהד מבחינתי נס מילאנו היה סוג של נקמה ספורטיבית על המרורים של אז .

    תודה רבה שחר על נוסטלגיה נהדרת.

      1. היו 2 חידות בתגובה שלי . הרכז כמובן היה מייק ד'אנטוני שהיה מעיף שלשות מ-8 מטר עוד לפני שסטף וקווין נולדו . לאחר 2 גמרים שבהם מקאדו תסכל את מכבי בא הגמר השלישי הרצוף מול הילדים של ספליט . בהפתעה טקטית שמכבי לא התכוננה אליה , ספליט הביאה שמירות כפולות ומשולשות על מגי , על פי הכלל הידוע : "שהאחרים ינצחו אותנו , לא הוא".מגי קלע 10 נקודות במשחק שבו הוא שותק לחלוטין , ומצד שני קוקוץ' כיכב . ( זה השני ) . עד כמה שהיה ידוע , בעקבות הכשלון הזה מכבי החליטה להפרד ממגי בסיום החוזה , על סמך המסקנה שהוא לא יביא אותה לארץ המובטחת . הפרידה ממגי היתה אחד הרגעים העצובים והגרועים שחויתי כאוהד ספורט .

        1. מגי נשאר גם אחרי שלושת הגמרים מכבי נפרדה ממנו רק לאחר עונת 89-90 שהייתה מאכזבת שהסתיימה במקום 6 ללא פיינל פור .
          ב 89 למרות ההפסד בגמר הוא היה הכי טוב באירופה ובפער מתחרו הגדול היה נוריס של ברצלונה .

        2. כן, דאנטוני כמובן 🙂

          ספליט אז שיחקה בינוני במחזור האחרון מול מכבי ובגמר לקחה למרות שקוקוץ כנהוג נכנס רק דקה 8

  3. אהרן צהריים טובים
    תקרא שוב מה כתבתי , "בסיום החוזה" , החוזה לא נגמר אחרי הגמר הזה . מה שהיה ידוע אז בחוגי האוהדים , שהוחלט לא להמשיך איתו עם סיום החוזה , מאחר והוא "לא יכול לספק את הסחורה" ( הסחורה : גביע אירופה לאלופות , הנימוק : מתרסק מול שמירות כפולות ומשולשות ) . המשחק האחרון של קווין מגי במכבי היה גמר גביע המדינה מול מכבי ראשון ב-1989 . היכולת שלו במשחק הזה , והפרידה שלו מהאוהדים היו אחת החויות הכי קשות ועצובות בקריירה שלי כאוהד . למותר לציין שלא רק מגי נפרד ממכבי באותו ערב , אלא גם יוסי שהיה אוהד מושבע של הקבוצה מ-1963 . אם מישהו מעונין לדעת למה הנימוק הזה הועלה , אני אשמח להרחיב . אהרן , בטוח ראית את הגמר מול ספליט , אתה זוכר למה .

  4. למי שלא יודע , קווין מגי קיבל 2 חוזים של 3 שנים במכבי . החוזה השני שלו היה ידוע כאחד החוזים הגדולים ביותר שהיו בספורט הישראלי עד אותו זמן . לטעמי , השחקן הטוב ביותר ששיחק בארץ תקופה משמעותית . ( כך ששורט ומיצ'ל לא מועמדים , אני בהחלט חושב שמבחינת יכולת אישית עלה בהרבה על אנטוני פרקר ) . שחקן העבר , זה לדעתי בתקופת הזוהר שלך , מה דעתך ?

    1. בראיה היסטורית ונוסטלגיית קווין מגי הוא ה GOAT
      אבל …
      בשנות ה 80 התלות בזרים הייתה אבסולוטית
      אני חושב שפארקר דונטה סמית ודווין סמית׳ + ניקולה ווציץ לא נופלים ממנו ביכולת
      מגי היה שחקן ענק של 2-3 מובים, אחוזי הקליעה שלו מהשדה היו פסיכים (סביב 60 אחוז לשחקן שזורק לא מעט מחצי מרחק) וריבואנדר ענק
      אני לא זוכר אסיסט ממנו 🙂
      אם קווין מגי היה משחק בשנות ה 2000 הוא לא היה כל כך דומיננטי בגלל האופי של המשחק, ריבוי הזרים/בוסמנים וכו

      1. מידן אהלן
        ברור שזו תחושה סוביקטיבית , כמספר האוהדים כך מספר העיזים 😉 להזכירך , לפני כמה זמן היה דיון באתר לגבי ההשתלבות של כוכבי נבא משנות השבעים בנבא של ימינו . הקונצנזוס היה שרובם היו עגלונים ( שמעון , ככה כינינו פעם נגרים ) ולא היו משתלבים בכלל . אני העליתי טיעון נגדי , ששחקנים שאז לא השתלבו ונאלצו לשחק מחוץ לארהב , היו בימינו הופכים לאול סטארים . בפרספקטיבה של כמעט 40 שנה , אני היום משוכנע שמגי היה אולסטאר בנבא של ימינו . כל החולשות שלו שבגינן הוא נפלט מהליגה , נפוצות כיום אצל רוב שחקני הליגה . תזכר , שמגי היה גם קלע שלשות מצוין , לא ציינת את זה , אבל איזה פאוור בימים ההם קלע שלשות ? אתה צודק בענין האסיסטים , זו בסופו של דבר היתה הסיבה שהגיעו למסקנה העגומה שהזכרתי . אבל גם , ואולי בעיקר , היתה הרבה אחריות למאמנים בענין הזה .
        היחיד מהשמות שהזכרת שהיה פוטנציאל לאול סטאר אם לא היתה לו שריטה במח , זה דונטה סמית . מגי נוסף לכשרון היה גם ידוע כמקצוען גדול בגישה שלו למשחק. צר על דאבדין ולא משתכחין .

        1. זה לא קשור לסט יכולות
          בשנות ה 80 זר היה שחקן של 20 נקודות ו 10 ריבאונדים
          סוללת הזרים של מכבי תל אביב הייתה מפוארת וכללה שחקנים כמו לי ג’ונסון, אולסי ארל ווילאמס וכמובן שמעל כולם קווין מגי
          הוא היה סמל למקצוענות, כתבי עליו פוסט לפני כמה שנים אם זכור לי
          אני רק אומר שכיום עם 6-7 זרים הוא לא היה מציג מספרים של 25-12
          אבל יש מצב שבגלל הסמול בול הוא יכל למצוא את עצמו ב NBa כסנטר

        2. לדעתי מגי הוא שני בכל הזמנים רק לפארקר.
          אולי שלישי לשאראס .
          הוא היה טוב גם מניקולה רק שהאחרון היה יותר חכם ממנו .
          הוא כמה ליגות יותר משמעותי מדווין סמית .
          דונטה היה נהדר אבל מחוץ למכבי החיים אחרים ולא ניתנים להשוואה .
          הוא היה שחקן אגדי שאם היה רק לוקח גמר אחד היה בלבל של פארקר שהיה באמת אישיות זו דעתי .

    2. בסופו של דבר פארקר מעליו כי הוא ידע להיות טוב גם בגמרים (גם אם לא בכולם) והיה וינר ומנהיג גדול יותר באופן משמעותי.

  5. תכלס הוא הגיע לאירופה בצורה הכיממטורפת אי פעם… יותר מדומיניק ווילקינס ומכל אחד אחר, ברמת הלא פייר…

  6. מקאדו ומילאנו ניצחו את מכבי תל אביב ב 2 גמרים
    הראשון נגמר 69:71 והסתיים באיירבול של גמצ׳י
    בגמר של 88 קווין מגי נקלע לבעיית עבירות ואיציק כהן סיפק 6 נקודות נדירות שלא הספיקו ומכבי הפסידה 90:84
    מק׳אדו קלע 25 ונבחר ל MVP של הפיינל-פור, עזר לו ריקרדו פיטיס ומנגין עם הגנה נהדרת על מגי.
    מק׳אדו עבר פציעות קשות ולכן הירידה ביכולתו בשנות ה 80.

  7. אני הייתי במיאמי היט בכל השנים שבוב מקאדו היה שם עוזר מאמן, כולל 3 האליפויות. השחקנים תמיד אהבו את האדם השקט שלא התערב הרבה במעשי המאמנים, אבל כשכן התערב, תמיד הוא הוסיף משהו חשוב ביותר בקבוצה שרק הוא ראה. שחקן מצויין, מהטובים ביותר, ואדם צנוע ונחמד ביותר.
    תודה שחר

  8. תודה פוסט מצויין בכללי פרט לקארים שהפך גם אולסטאר בעשור אחרי אני לא מחזיק משחקנים משנות ה70 60 , הרמה הייתה סופר נמוכה זה היייתה ליגה של מכורים לקוק, נבחרת המכללות של 84 פירקה את האולסטאר של הליגה

    1. אהלן ברוך
      קווין המנוח שיחק בשנות השמונים . הוא נבחר על ידי דטרויט ונפלט משם עקב פציעה בברך שהגבילה את הניתור שלו וגם בגלל שהיה נמוך מדי לעמדות 4,5 לשם הוא יועד . הוא שיחק במכבי 6 עונות , ומהר מאד התגלה כאחד מגדולי השחקנים באירופה . היו לו מהלכי פוסט בלתי עצירים וקליעה רכה ומדויקת מ-2 ו-3 . למרות נחיתות בגובה ( 2.02 ) היה לו מיקום ובוקס אאוט מצוין , מה שהפך אותו לריבאונדר הטוב ביותר בגביע אירופה . היו לו 2 חולשות ברורות : הגנה אישית לקויה ( החליקו על זה ) , והוא לא אהב/ידע למסור . בפרט , לא ידע למצוא את השחקן הפנוי ברגע שהיה עליו דאבל/טריפל טים . ככה ספליט נטרלו אותו והפתיעו את מכבי שהיתה פייבוריטית ברורה אחרי שנתיים של אנדרדוגיות מול מילאנו . בזמן אמת , חשבתי שצביקה לא הכין טוב את הקבוצה , לא יודע מה הוא חושב על זה . לדעתי , מגי היה משתלב בנבא של ימינו הרבה יותר טוב מאשר אז .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט