כל מה שרצית לדעת על צמצום דקות משחק של הכוכבים / מנחם לס

 צמצום דקות המשחק של הכוכבים

****************** 

הקדמה:

 

1. מאמן פילדלפיה סיקסרס ברט בראון הודיע הבוקר בספורטסנטר שהוא "בספק גדול" שנרלנס נואל, הבחירה ה-6 של הסיקסרס בדראפט האחרון, ישחק העונה.  הסיבה שנתן: החלטת צוות ההנהלה והרופאים שנואל לא חוזר עד שהוא "כשר לחלוטין" לחזור, ולא רגע אחד לפני-כן. נואל, שהסיקסרס קיבלו עם הטרייד של דרו הולידיי בערב הדראפט קרע את רצועת ה-ACL בפברואר במשחק של קנטקי ועבר ניתוח במרץ. הפציעה היא תאומה של פציעתו של דרק רוז. בזמן הפציעה הוא ישב על ממוצע של 10.5 נק', 9.5 ריב', 4.4 חסימות, ו-2.1 גניבות, ב-30.5 דקות משחק. רופאי הקבוצה, וכן מנתחיו בבית ספר לרפואה של 'דוק יוניברסיטי', המליצו למנהלת הקבוצה שכדי להבטיח "החלמה מחלטת" עדיף יהיה שלא יחזור לשחק משך שנה וחצי, בדיוק מה שהמליצו רופאיו של דרק רוז.

2. דוויין ווייד – כמובן עם הנהלת מיאמי היט – החליטו שדוויין "WILL GO EASY" משך כל העונה המתחילה בעוד 6 ימים עד הפלייאוף. המשחק הראשון שהוא שיחק העונה היה נגד הספארס, משחק בו קלע – כמו מייקל ג'ורדן בזמנו – "נקודה לדקה". 25 נקודות ב-26 דקות משחק ב-10 מ-14, כולל בוכטה של ריבאונדים ואסיסטים. כשדויין נינוח ואינו פצוע, הוא עדיין אחד משחקני הליגה הטובים ביותר, בהרבה משחקים עדיף אפילו על לברון. אפילו עם פציעתו וסחיבת ברך כואבת משך כל העונה שעברה, הוא עדיין היה אחד מארבעה שחקנים ס"ה (האחרים לברון, קובי, וראסל ווסטברוק) בליגה לעשות 20-5-5 (20 נק', 5 ריב', 5 אס')  למשחק. אף הוא היה אורח בספורטסנטר. הוא אמר: "אני לא אשחק כל משחק העונה. I"LL PICK AND CHOOSE 'EM. אני לא עולה יותר לשחק כשאני מרגיש כאבים או עייפות. אני אעלה לשחק רק כשאני 100% ללא כאב, ונינוח לחלוטין. לפעמים I"LL SKIP משחק אחד. לעתים שני משחקים, ואפילו שבוע. כשיגיע הפלייאוף אני כמובן הולך 'ALL OUT'. המשחק האחרון נגד הספארס הראה לי שזאת הדרך הנכונה עבורי, ועבור מיאמי היט!"

*******

הסיבה שהחלטתי לכתוב מאמר זה היא להאיר את פני כולנו, ולהגביר את ההבנה בחידושי הרפואה היום, כדי שלא נאשים ללא צדק שחקן כמו דרק רוז שהחליט עם רופאיו לא לחזור לשחק עד שהחלמתו תהיה מושלמת ב-"חוסר לב" או "אגואיסטיות", או אפילו "מוגות-לב". הרי כבר כתבו כאן, "אילו רוז היה קובי הוא כבר מזמן היה חוזר…". אתמול  מישהו הגיב בפוסט אחר שהעובדה שנרלנס נואל לא ישחק העונה – כפי שהסיקסרס כבר הודיעה שכנראה יקרה – היא "הוכחה" שהסיקסרס החליטו על טנקינג.

מביאים את קובי כהוכחה ל-"גבריות" כי ישנן שמועות שהוא יחזור לשחק בתחילת העונה. אם יעשה זאת אז הוא, וכל מחלקת הרפואה של הלייקרס, הם חבורת מטומטמים. אבל הוא כנראה לא יעשה זאת כי רופאיו ימליצו נגד חזרה מוקדמת, ולמרות שאיש לא יעמוד עם רובה לרקתו למקרה שיחליט לחזור מוקדם, הוא לא יעשה זאת. כי הוא לא מטומטם, והוא רוצה לשחק עוד 3-4 שנים.

אני לא יודע בדיוק את דרגת חזרתו לכושר גופני מושלם עבורו, אבל כנראה שהוא עדיין לא כשר. אחרת היה מתחיל לאט-לאט להשתתף במשחקי אימון בדיוק כמו שדוויין ווייד עושה. אז מתי יחזור? שמעתי שרק אחרי האול-סטאר, כשהריהביליטציה שלו שלמה ומחלטת. אותו דבר יעשו עם נרלנס נואל כי הוא EQUITY נדיר לשנים רבות. יכניסו אותו מוקדם מדי העונה, והם עלולים לפגוע בו לצמיתות. הוא יהפוך לעוד גרג אודן או אנדרה ביינום שכמעט בטוח חזרו לשחק מוקדם מדי. הם בונים על נואל לשנים רבות כשחקן כשר ב-100% ולכן אלא אם-כן רצועת ה-ACL שלו תחלים לחלוטין, הוא לא ישחק. רק ראו באיזה כושר חזר דרק רוז אחרי שהחליט לא לחזור כשאוהדים רצו, אלא רק כשהוא הרגיש "110% כשר", כפי שאמר. GOOD FOR HIM!

קצת סטטיסטיקה

בעונת 2000-2001, 10  שחקני  NBA שיחקו מעל 40 דקות למשחק בממוצע למשך כל העונה.

בעונה שעברה נדמה לי שאף שחקן לא שיחק מעל 40 דקות למשחק. אם כן אז רק קובי. ואולי לברון.

לא רק הכוכבים הגדולים שאנו מגדירים כסופר-סטארים. הירידה במספר הדקות למשחק היא כללית לשחקני חמישיות. במילים אחרות הדקות מתחלקות יותר בין יותר שחקנים. NBA.COM רפראנס כותב שמספר השחקנים עם 40 דקות למשחק יורד בהדרגה משנת 2000-01  בה ממוצע השחקנים עם 40 דקות למשחק היה 9.4,  ל-6.8 ב-2003-04, ו-0.6 שחקנים ששיחקו 40 דקות למשחק ב-2008-09.

מה הסיבות?

1. סגל רחב של שחקנים

ראשית ההסכם הקיבוצי הגדיל את מספר השחקנים לקבוצה ל-15. למרות שרק 12 נרשמים למשחק, למאמנים ישנה חופשיות גדולה יותר ברוטציה רחבה יותר. מנהלי קבוצות למדו מהעבר וראו שהאלופות האחרונות השתמשו בסגל נרחב יותר של שחקנים: יותר שחקנים – פחות עייפות. יותר שחקנים – פחות דקות לשחקן ופחות סכוי לפציעות. פעם לא היה דבר כזה "SECOND UNIT". היו כמה מחליפים וזהו. היום ישנן קבוצות שה-SECOND UNIT שלהן לא נופל בהראבה מהחמישייה, ודוגמה טובה היא מיאמי היט כשנוריס קול, ריי אלן, מייק ביזלי (או שיין בטייה? ג'יימס ג'ונס?) , רשאד לואיס (ג'ואל אנטוני?) , וכריס אנדרסן (או גרג אודן?) יכולים בקלות להחליף את החמישייה הראשונה מבלי שתרגיש האטה במשחק, ואפילו עם ההטבה משמעותית מהשלוש.

 

2. מנוחה רבה משפרת את רמת ההחלמה מפציעה

עונת ה-NBA היא לא ריצת 100 מטרים. היא מרתון. ככל שתאפשר יותר זמן לריהביליטציה, יותר טוב יהיה מצב הפצוע כשהוא חוזר. זה ייתכן כשיש לך סגל רחב של שחקנים. דרק רוז הקשיב טוב מאד לביל קרטרייט, עוזר המאמן של הבולס שהציע את הסיבה הראשונה. דו"חות בניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, וכן כמה תוצאות מחקרים שפורסמו לאחרונה מדווחים ללא צל של ספק כי ככל שהמנוחה רבה יותר והחזרה לפעילות מקסימלית היא הדרגתית יותר, ההחלמה מהפציעה היא יותר מחלטת.

 

 

 3. ידע משופר על אנטומיה של פציעות 

פעם כשהפציעה לא היתה קרע ברצועה, שריר, או גיד, הטיפול היה כמה אספרינים, קרח, הרמת האבר הפצוע כדי שנוזלים לא יתנקזו בו, מעט מנוחה, וזהו. ישנן עשרות מיני פציעות אחרות המטופלות היום בצורה אורטוסקופית,  רדיו-אקטיבית, וכמובן תרופות משופרות, ופציעות שבעבר סיימו קריירות ע"י שליחת שחקנים למלחמה מוקדם מדי,  הן היום פציעות זמניות שההבראה מהן מושלמת. אבל בעוד שאספרין וקרח הוא טיפול זמני ביותר, כמה מהטיפולים החדשניים הם יסודיים הרבה יותר, וארוכים יותר.

 

4. מוכנות (ואפילו דרישה) של שחקנים למנוחה רבה עד החלמה מלאה 

היום שחקנים חושבים על עצמם לא פחות מאשר על קבוצתם – אלא אם-כן שמם 'קובי'. הם מודעים לעובדה שמנוחה מחלטת אחרי פציעה פועלת לטובתם בסופו של דבר. פעם זה היה עניין של "גבריות". כמו בהוקי-קרח שם עד היום שחקנים משחקים פצועים ושבורים, העיקר לא להודות ב-'חולשה'. בגלל זעזועי המוח וכל החידושים האחרונים בפציעות והדרכים לצמצמן, הספורטאים הפסיקו לחשוב על עצמם כ-'גיבורים' החייבים להראות את אומץ ליבם ע"י חזרה למשחק עם רגל שבורה. היום השחקנים הרבה יותר חכמים מזה. הם חושבים על קריירה ארוכה עם הרבה אפסים אחרי המספר הראשון.

 

 

5. מוכנות שחקני חמישייה לשחק פחות דקות

שחקנים היום חושבים על קריירה ארוכה הרבה יותר משבעבר. קריירה של 15 שנה היא קריירה קצרה יחסית לשחקנים הכוכבים. הם חושבים במושגים של 17-20 שנות משחק, בעיקר אלה המגיעים אחרי שנה ארחת בלבד במכללה. הם בעלי ידע משופר בהרבה באנטומיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תזונה, ואנטרופולוגיה מחבריהם בשנות ה-60 וה-70. הם יודעים שהעומס על השרירים, הרצועות, המפרקים, ומערכת הלב-ריאה הוא עומס מתווסף.  ככל שישחקו פחות – כן יוכלו להוסיף חודשים למשחק בטופ-לבל שלהם. שוב – קובי הוא עוף מיוחד במינו שחושב על הרגע, וסומך על מיוחדות האנטרופומטריה שלו לשאת אותו ב-TOP LEVEL עוד כמה שנים. רוב השחקנים רוצים היום לחלק את מספר הדקות הכולל שרצועה מסוגלת להחזיק מעמד בדרישות של ה-NBA לכמה שיותר שנים ע"י שישחקו פחות דקות בכל שנה נתונה.

 

 

6. צוות גדול ומשופר מבעבר בקבלת החלטות

פעם ההחלטה על כמה דקות משחקים היתה נתונה בידי המאמן בלבד. היום ישנו צוות שלם המעורב בהחלטה. לקבוצות רבות ישנם PH.D ב-SPORTS SCIENCE (אלכס מקיני היה הראשון בטורונטו רפטורס), פסיכולוגים קבוצתיים, מומחי תזונה, וכמובן טריינרים ורופאים. פרטלו אומר: "פעם מוזס מלון שיחק עד שלא יכול היה יותר. ואז ניכנס חזרה לשחק כשהודיע שהוא לא עייף. היום? מוזס מלון היה עובד בדיקות דם לוודא את רמת הברזל בדמו, ההמוגלובין, הפלאזמה; בדיקות פסיכולוגיות לבדיקת עירנות, בדיקות לזמן ריאקציה כתוצאה מעייפוות, ועוד. השחקן עלול לא 'להרגיש' עייף, אבל כל בדיקות המעבדה מלמדות שהוא עייף נפשית וגופנית וחייב להקטנת דקות משחק, אם לא מנוחה מחלטת. כלומר "0" דקות משחק!

 

 

7. תכניות סיסטמטיות למניעת פציעות 

במיאמי היט ובכמה קבוצות אחרות (ובכל קבוצות ה-NFL) ישנו היום כירופרקטור/מסג'יסט (בד"כ) שתוארו הוא "מנהל המחלקה למניעת פציעות" (SYSTEMATIIC  INJURY PREVENTION) שחקנים עוברים אימונים מיוחדים ב-RANGE OF MOTION, מקבלים מסג'ים, ועוברים טיפולים כירופרקטיים לשיפור הגמישות וה-RANGE OF MOTION. במחלקות הללו נמצאים אנשי דיאטה לקביעת משקלים אופטימליים, ומומחי מזון הדואגים לרמות אופטימליות של ויטמינים ומינרלים, ופסיכולוגים לספורט הבודקים מנוחה, שעות שינה, ו- "עייפות מנטלית", שהיא אחד הגורמים הראשיים בפציעות. הקבוצות יודעות שבידיהן רכוש אנושי ששוויו עשרות רבות של מיליוני דולארים, והן עושות היום הכל כדי לתכנן תכניות מניעת פציעות כמה שאפשר. חלק מההמלצות הם ירידה במספר דקות משחק. תכניות 'מניעת פציעות' עולות בחשיבותן ככל שגיל השחקנים עולה. חלק מאחריות המחלקות הללו הוא גם ביקורת CONSUMPTION של אלכוהול.

 

 

8.  עלייה ביעילות משחק 

סטטיסטיקה של עבודות מחקר רבות לתואר מאסטר מוכיחה ללא פשרות שיעילות השחקן היא הפחותה ביותר בדקות הראשונות של משחקו, ואז היא עולה בהדרגה ומגיעה לרמתה הגבוהה ביותר לקראת סוף ברבע השלישי של משחק NBA. היא נשארת באותה רמה בערך בדקות הראשונות של הרבע הרביעי, ואז יורדת דראסטית. זה נעשה בד"כ ע"י בדיקת ה-"EFFICIENCY RATING" של השחקן אחרי דקות משחק רצופות. המאמן צ'אק דיילי לא דיבר על כך מבחינה מדעית אלא מעשית: "כגל שחקן רוצה לשחק 48 דקות, אבל הוא לא מתאר לעצמו כמה רמתו יורדת אחרי הדקה ה-36-38. בעיקר היעילות בהגנה. השחקן מגיע אז לנקודה של DIMINISHING RETURN. פיק שממנו ישנה רק ירידה. הוא לא מרגיש זאת; אבל המאמן מרגיש ויודע זאת".
לכן החוכמה היא לתת לשחקן לשחק 30-32 דקות עד שהוא מגיע לפיק, ואז לתת לו מנוחה, ולהכניסו ברבע הרביעי לעוד 6-7-8 דקות. היעילות הגבוהה ביותר של לברון ג'יימס (31.7) היתה במשחקים בהם שיחק 37.9 דקות.

הצרה שהרבה מאמנים מאמינים שעדיף לשחק עם  "מריו צ'אלמרס עייף" מאשר עם נ"וריס קול טרי". אריק ספואלטרה, למזלה של ההיט, הוא לא אחד מהם. הוא קורא סטטיסטיקה והוא יודע ששחקן טרי הנחשב לפחות טוב, עדיף על שחקן עייף הנחשב לטוב יותר. אבל היום המאמן לשעבר פראטלו אומר שה-NBA הפך להיות הרבה כמו הבייסבול כשמנג'רים עושים חושבים כמה להעסיק את הפיצ'רים 'האסים' שלהם, וכמה לשמר אותם למשחקי האמת.

 

9. שיטות משחק חדשות 

 מיאמי היט הוכיחה שאפשר לנצח עם 'סמול בול'. הלייקרס ניצחה עם 'ביג בול'. אם לקבוצה ישנם שחקנים גם לסמול בול וגם לביג בול, המאמן יחליט באיזו שיטה לשחק, אןו אפילו חלק מהמשחק בשיטה זו ובחלק משחק אחר בשיטה האחרת, וברור שהדקות יחולקו בין יותר שחקנים.

 

 

 

10. הבדלים קטנים יותר בין היכולות של השחקנים 

הנקודה כאן היא 'סטייה נורמלית' (STANDARD DEVIATION) קטנה יותר בתוך הקבוצה. היום כמעט ואין שחקנים לא-אתלטיים בקבוצה, או שחקנים בעלי יכולת מועטת, אבל בגלל גובהם הם ב-NBA, כמו פעם. גם אין כמעט שחקנים בעלי יכולת גבוהה אחת, שהם חלשים בשאר האספקטים של המשחק. אין יותר שחקנים שהם "רק קלעים מרחוק", או "רק חודרים". היום כמעט כל השחקנים יודעים לעשות הכל או שהם לא ב-NBA.  אפשרויות המאמן בהחלקת שחקנים, אם כן, היא גבוהה בהרבה.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. עוזי חבושה

    23 אוק 2013 04:29:36

    מנחם החמצת את כל הסיפור על נואלס, הוא לא ישחק כי הם רוצים את וויגינס, מה שבאנגלית נקרא טאנקינג. אמרת שלא עושים שאת לעולם, אז אמרת. הנה , עושים את זה ועוד מראש.

  2. שעייה

    23 אוק 2013 07:47:54

    אותי זה מבאס. אני רוצה לראות את הסטארים. פתאום פופוביץ שולח את השלישיה לטקסס ומדופק את המשחק מול מיאמי. זה מבאס לגמרי. ממילא הכל משמיים. אם שחקן צריך להיפצע אז זה יקרה.

  4. א.ב

    23 אוק 2013 10:47:31

    משחקים ודקות, דוגמאות מעניינות – קארי שנחשב פצוע מועד אבל בפועל משחק כמעט יותר מכל אחד אחר, פורטלנד נטולי הספסל שטחנו לעצמם את החמישיה בשנה שעברה.

    1 Luol Deng, SF CHI 75 38.7
    2 Kobe Bryant, SG LAL 78 38.6
    3 Damian Lillard, PG POR 82 38.6
    4 Kevin Durant, SF OKC 81 38.5
    5 Nicolas Batum, SF POR 73 38.5
    6 James Harden, SG HOU 78 38.3
    7 Stephen Curry, PG GS 78 38.2
    8 LeBron James, SF MIA 76 37.9
    9 LaMarcus Aldridge, C POR 74 37.7
    10 Paul George, SG IND 79 37.6

  5. יניב

    23 אוק 2013 10:49:23

    מנחם אתה לפעמים מצחיק אותי,זה שקירלינקו ויתר על כסף בכדי לשחק בברוקלין אז ישר יצאת בהצהרות מפוצצות שהוא מקבל מתחת לשולחן ומאפיה רוסית וכדומה וזה שברור שפילדלפיה משביתה את נואל לכל העונה כי היא עושה טנקינג אז מבחינתך זה לא בשביל הטנקינג,בחיאת מנחם אף אחד כולל סילבר ושטרן לא מאמינים בכך

    1. מנחם לס

      23 אוק 2013 14:49:15

      למה לא? אילו מצאת דרך לבדוק "יעילות שחקנים" סטיית התקן של ה-15 היתה קטנה יותר מבעבר. ז"א ה-NORMAL CURVE הוא יותר "צר".

  7. שאול בוורלי הילס

    23 אוק 2013 11:17:59

    מנחם כפרה עלייך למה אתה משחק כל כך הרבה בפונטים, תקבע פונט אחד קריא ותזרום איתו לאורך כל המאמר, גמרת לי את העיניים …

  10. אוגוסטוס

    23 אוק 2013 13:55:33

    לא מבין את ההערה של טנקינג בקשר לנואל. השחקן באמת פצוע
    פילי קפצו על ההזדמנות ולקחו גם סיכון בדרך. שחקן שיכול להיות אולסטאר וגבוה. הם לקחו סיכון בין היתר כי הם יכולים להרשות לעצמם להפסיד.
    הם לא היחידים שבחרו שחקן ואפסנו אותו על המדף. סן אנטוניו בחרה ברובינסון וחיכתה עד שיוכל לשחק בליגה.הקליפרבס בחרו בגריפין בריא אבל נטרלו אותו לעונה שלמה.
    דריק רוז לא שיחק יותר משנה זה גם טנקינג?
    עוד נקודה נניח שנואל חוזר באמצע העונה , הוא לא מכיר את הקבוצה , הוא חלוד ועלול להפצע פעם נוספת . כמה נצחונות זה מוסיף לפילי?
    לא בטוח שפילי תהיה כל כך גרועה, טרנר בכושר טוב ורוצה חוזה חדש. ויליאמס אולי יהיה הגניבה של הדרפט. יאנג שחקן די טוב, האוס לא רע בכלל , יש את ריצרדסון, בראון ותיקים שלא כל כך בא להם להפסיד.
    אני מציע לחכות בסבלנות ואז יתברר שחלק לא קטן של התחזיות מקומן בפח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט