תעיות ותהיות ליום שישי בבוקר/ רותם אלרן

ברוק לופז – אחד מהמשלימים החשובים בליגה

עד כה העונה המילווקי באקס היא הקבוצה הטובה ביותר במזרח ובליגה כולה, ויחד עם הכוכבים יאניס אנטטקומפו וקריס מידלטון, ישנם מספר שחקנים משלימים ותורמים מאוד – אריק בלדסו מביא קשיחות הגנתית ובולדוגיות ודונטה דיוינצ'נזו נותן אנרגיה מהספסל, ולצידם גם שחקנים כפאט קונטון וקייל קורבר נותנים תרומה בדקות שלהם, אך בחשיבות לבאקס, במיוחד הגנתית, ברוק לופז הוא השחקן השלישי הכי חשוב בקבוצה.

אמנם העונה הוא ירד מאוד בתרומה ההתקפית, כשהאחוזים משלוש צנחו אל מתחת לרף 30 האחוזים מהטווח, אך הוא עדיין מסוגל לתרום בצד זה כשהוא מהווה איום בחלק מהמשחקים וכשהזריקה נכנסת, הוא מסוכן מאוד, בנוסף לכך שהסנטר הוותיק הראה שהוא לא שכח לקלוע בצבע כשבהפסד ליוסטון לפני כמה ימים קלע 23 נקודות כשרק 2 זריקות שלו הגיעו מעבר לקשת ואת רוב הנקודות השיג בצבע.

אך התרומה ההתקפית היא לא החלק החשוב במה שלופז מביא אל האיילים, אלא העיקר במשחק שלו בקבוצה היא ההגנה. השיטה ההגנתית של מילווקי נוטה לאפשר הרבה זריקות מחוץ לקשת ומאוד מתאימה לשחקן איטי כמוהו והוא יכול להישאר ליד הטבעת ולשנות הרבה זריקות באיזור זה, כשהיריבים קולעים מולו בצבע ב-43.6% בטווח, ירידה של 17.7% מהממוצע שלהם. זה נתון מרשים מאוד וניתן לראות אותו גם בכמה מהמצ'אפים שלו העונה, כשהתמודד בהצלחה ראש בראש עם כמה מהגבוהים בליגה – ג'ואל אמביד קלע מולו 9 זריקות בלבד מ-30 נסיונות, דומנטאס סאבוניס קלע 9 מ-25 ובאם אדביו ירד גם הוא לאחוזים נמוכים מול לופז כשקלע ב-5/20 מהשדה.

טעימה ממה שלופז מביא לפרקט בשני צידי המגרש

התרומה ההגנתית המדהימה של לופז היא חשובה מאוד לתפקוד הקבוצתי של מילווקי בצד זה, וכל עוד ימשיך לספק את 2.5 החסימות למשחק ושינוי הזריקות הדראסטי בצבע הוא יישאר נכס משמעותי לקבוצה.

הפריחה של קמרון ג'ונסון בבועה

כשמשחקי העונה הרגילה הרשמיים התחילו בבועה לפני מעט יותר משבוע, ציפו מפיניקס להיות אחד הקבוצות החלשות ביותר בבועה יחד עם קבוצות כמו וושינגטון וברוקלין, אך למרות הציפיות השליליות מאוד לגביהם, הם כעת הקבוצה המושלמת היחידה בבועה כשניצחו את ארבעת המשחקים הראשונים שלהם, מהם שלושה מול קבוצות מצוינות בפייסרס, דאלאס והקליפרס, כשהמשחקים מול דאלאס ולוס אנג'לס נגמרים בהפרש שתי נקודות בלבד והאחרון בזכות סל ניצחון קשה מאוד של האולסטאר דווין בוקר.

ההצלחה מגיעה בזכות שחקנים מצוינים כמו בוקר שהזכרתי בפסקה הקודמת, דיאנדרה אייטון שממשיך לפתח את המשחק שלו ולהשתפר וריקי רוביו שמנהל את ההצגה מעמדת הפוינט גארד, אבל האקס פקטור עד כה והשחקן שהחליף את קלי אוברה הפצוע שלא הגיע לבועה, הוא לא אחר מהרוקי קמרון ג'ונסון. ג'ונסון הוא אחד מהרוקים המבוגרים ביותר של המחזור הזה לאחר שהיה 5 שנים בכדורסל המכללות, והשילוב של הגובה שלו (2.03 מ') ויכולת הקליעה, ג'ונסון הצליח למלא את עמדת הפורוורד (לצד מיקאל ברידג'ס בעמדת הפורוורד השנייה שיוצר צמד נמוך יחסית בעמדות אלו) בחמישייה מצוין עד כה כשהוא מביא את הקליעה שלו לכדי ביטוי כשבמשחק נגד דאלאס תפר 4 שלשות משמונה נסיונות.

מלבד הקליעה והסקורינג, ג'ונסון מראה עד כה בבועה כישורי ריבאונדינג מצוינים ומפתיע מאוד בכך, כשלקח כבר 12 ריבאונדים בשני משחקים שונים ועוד אחד בו קטף 7 קרשים. המסוגלות הזו חשובה מאוד לאור חוסר ביכולת ריבאונדינג טובה בחמישייה הפותחת (מלבד אצל אייטון) והיכולת הזו מביאה הרבה ערך מוסף לקבוצה.

היעילות שהוא מביא לפארקט ויכולת הריבאונד המפתיעה עד מאוד הופכת אותו לאחד השחקנים המעניינים והמפתיעים ביותר של הבועה ויכולה לנסוך תקווה בפיניקס לקראת השנים הקרובות.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. אופי וקליעה. אלו הסיבות שקמרון ג'ונסון נבחר (למרות לא מעט מחאות) בבחירה גבוהה יחסית.
    אבל האנרגיות, הקפיציות, יכולת הסיום המתפתחת?
    אלו בונוס רציני שהולך ומתגלה בשלהי העונה.
    .
    האמת?
    אני לא יכול להיות מרוצה יותר. לקח לו, לקמרון ג'ונסון, מעט זמן ללמוד את הקצב של הליגה. בתחילת העונה הוא היה מאבד שחקנים על ימין ועל שמאל, והוא התקשה למצוא הדרך לנוע "נכון" ללא כדור.
    אישית, אני מאמין שהעובדה שמשחק בקבוצה שחקן כמו רוביו, מאיצה את קצב ההתקדמות של כל הגארדים בקבוצה.
    (על רוביו אפשר לכתוב המון תלונות, רובן קשורות ליכולת קליעה, או ליציבות… אבל את העובדה שהבן אדם יודע מה זה "כדורסל נכון", אי אפשר לקחת ממנו)
    היכולות ג'ונסון (לצד מיקל ברידג'ס) מגלה עכשיו בחלקה האחרון של העונה,
    הופכות אותו לשחקן שלם, כזה שאפשר בהחלט לדמיין אותו הופך לסטראצ' 4 בסאנס העתידית.
    .
    תודה, רותם. אחלה פוסט.

  2. אחלה מחשבות
    לופז אחד הפועלים השחורים המשובחים בליגה כבר הרבה שנים.
    החלק על פניקס היה כיף לקרוא רק כדי לדעת שעשית לגיא את הסופ"ש
    🙂

  3. אחלה פוסט. הקליעה של ברוק לופז נעלמה והוא מתחת ל-30% העונה, אבל אני אוהב את השימוש של מילווקי בלופז בהתקפה. לפני הבועה הוא קלע 11 נקודות למשחק כש-50% מהזריקות שלו היו מהשלוש, בבועה הוא עם 18 למשחק כש-30% מהזריקות שלו מחוץ לקשת. מילווקי שולחת אותו הרבה יותר לצבע, מה שהושפע מזה ששניים משלושת המשחקים שלו היו נגד בוסטון ויוסטון הנמוכות, וזה עובד. לא מקרי שאתמול הוא היה עם 35+ בניצחון של מיאמי

  4. מסקרנות, למה להציג את המשחק היחיד שקמרון ג'ונסון קלע טוב מטווח השלוש? הוא גם קלע 1-3, 1-5 ו 2-9? הוא כן קלע שלשות טוב, אבל אי אפשר להגיד שהוא הביא את זה (בינתיים) לבועה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט