פריוויו סן אנטוניו ספרס – סיזיפוס מתחיל שוב / דור בלוך (23)

סן אנטוניו ספרס – סיזיפוס מתחיל שוב

איצטדיון- AT&T center (18,581 מושבים)

רקורד בעונה הקודמת- 58-24, מקום שני במערב והפסד בגמר ה-NBA למיאמי היט (4-3)

מאמן- גרג פופוביץ' (מאמן הקבוצה מאז, ובכן, תקופת האבן, תודה ששאלתם)

הגיעו- מארקו בלינלי, ג'ף איירס (שינה את שמו מפנדנגרף, שמו של אביו המאמץ, לשמו של אביו הביולוגי).

עזבו– גארי ניל, דחואן בלייר, טרייסי מקגריידי

חמישייה אפשרית– טוני פרקר, דני גרין, קוואי לנארד, טים דנקן, תיאגו ספליטר.

כמו סיזיפוס עליו נגזר לגלגל סלע ענק לראש ההר בכל פעם, רק כדי שהסלע יתדרדר בחזרה למטה והוא יצטרך להתחיל מחדש, כך סן אנטוניו, שמעולם לא זכתה בשתי אליפויות רצופות, נאלצת בכל פעם לראות את הסלע מתדרדר למטה, ובחריצות אין קץ פופוביץ', דנקן, פרקר וג'נובילי מתחילים לגלגל אותו מחדש.

ולא הייתה פעם כואבת יותר מהפעם האחרונה כשריי אלן בעט בסלע רגע לפני שהוא הגיע שוב לפסגה. אם פופוביץ' וסן אנטוניו כולה תצליח להתאושש מהטראומה לעוד ריצה אחת, אפשר יהיה לזקוף את הקרדיט לבתו של מאמן הספרס שאמרה לו את המילים הנפלאות הבאות, שכולנו יכולים ללמוד מהן:

"אוקיי אבא, תן לי להבין, זכית בארבע אליפויות, הגעת פעם נוספת לגמר והפסדת, מאמנים אחרים מפסידים כל הזמן, אבל גרגי המסכן לא יכול להפסיד בגלל שהוא כזה מיוחד? תתאפס על עצמך".

ניתוח SWOT:

חוזקות:

החוזקה העיקרית של הספרס מאז ומעולם (כלומר מאז תחילת עידן פופוביץ'), היא העובדה שהשלם תמיד גדול שם מסך חלקיו. מוטיבציה, טקטיקה, כימיה, תקראו לזה איך שתרצו, הספרס תמיד טובים יותר מהשחקנים שמרכיבים אותה.

והשחקנים שמרכיבים אותה העונה טובים מאוד. הקבוצה שהייתה רחוקה מרחק 1 מ-50 דברים שהשתבשו מלקחת את האליפות ממיאמי ולחסל את שושלת ההיט for good שמרה על הסגל שלה, החליפה את גארי ניל במארקו בלינלי, לטעמי שדרוג, אבל זה נתון לוויכוח.

יש להם את מי שהיו בעונה שעברה אחד מ-5 הרכזים הטובים בליגה, וכנראה את הגבוה הטוב בליגה, קוואי לנארד הוא סופרסטאר בהתהוות שמסוגל לעשות הכל, ודני גרין הראה בגמר סימנים של פוטנציאל להחליף את ריי אלן כ-pure shooter הטוב בליגה.

יש להם ניסיון, יש להם מסורת, יש להם איזון בין קלעים מבחוץ ואפשרויות בצבע, יש להם קשיחות, יש להם כל סיבה להאמין שיש להם סיכוי לקחת אליפות השנה, לא פחות מאף קבוצה אחרת.

חולשות:

החולשה הכי בולטת היא שהקבוצה סיימה במקום ה-29 בריבאונד התקפה, כאשר בכל שאר הקטגוריות היא מדורגת בעשרת המקומות הראשונים או סמוך מאוד לכך.

מבחינת חומר השחקנים, אין לקבוצה מחליף טבעי בעמדה 3, וגם האפשרויות למתן דקות מנוחה לדנקן, סוגיה שתהיה קריטית במהלך העונה הסדירה הן מוגבלות (בונר, ג'ף איירס ובוריס דיאו).

בחמישייה הראשונה חוסר היציבות של טיאגו ספליטר וסימני השאלה לגבי התאמתו לקבוצה שמועמת לזכות באליפות, סימני שאלה שהוסרו במעט בפלייאוף האחרון, הוא הדבר היחיד שיכול להיחשב כחולשה.

הזדמנויות:

לספרס יש כמה מהשחקנים הצעירים המלהיבים בליגה, והעובדה שהספרס לא צפויים להיתקל בקשיים מיוחדים לסיים במקום גבוה בעונה הסדירה, לצד הצורך לתת דקות מנוחה לשחקנים הוותיקים, צפויים לאפשר לקורי ג'וזף, דני גרין טיאגו ספליטר, נאנדו דה קולו, אארון ביינס וקוואי לנארד זמן להתפתח, ולרכוש ביטחון וניסיון לקראת הפלייאוף.

סיכונים:

הגיל של השחקנים המובילים הוא הסיכון הגדול של הספרס, אם פרקר אחרי אליפות אירופה מתישה, דנקן וג'ינובילי יתקשו להישמר מפציעות, ולשמור על כושר משחק שיאפשר להם לשחק בפלייאוף 40 דקות במשחק (לפחות בכל הנוגע לדנקן ופרקר) הספרס יהיו בבעיה קשה, פציעה של פרקר או דנקן משמעותה יציאה מיידית של הספרס ממעגל המועמדות לאליפות וזה סיכון שפופוביץ' יצטרך לנהל.

סיכון נוסף הוא כמובן שבירה מנטלית בעקבות ההפסד הסופר כואב בשנה שעברה, פופוביץ' אולי התגבר עליו, אבל השאלה האם הספרס כארגון התגברו עליו תכריע במידה רבה כמה גבוה הספרס יוכלו לגלגל את הסלע העונה.

השאלות הבוערות:

  1. האם קוואי לנארד יכול להיות פרנצ'ייז פלייר בליגה הזאת?
  2. האם דני גרין יהיה ה-pure shooter הכי טוב בליגה?
  3. עד כמה תסבול הקבוצה מפציעות העונה, עד איזה גיל דנקן ופרקר יכולים להמשיך להיות רלבנטיים לדיון לגבי הסנטר/רכז הכי טוב בליגה, והאם לג'ינובילי נותרו קסמים בשרוול?
  4. עד כמה הספרס יסבלו מדילול הסגל המקצועי בעקבות קידומם של עוזרי המאמנים של פופוביץ' לתפקידי מאמן ראשי ברחבי הליגה?
  5. איך מרקו בלינלי ישתלב בספרס?

תחזית אופטימית:

אליפות ה-NBA, עדיף עם ניצחון על מיאמי בגמר, אבל לא חובה. עם הפציעה של ווסטברוק, שסימני שאלה מרחפים מעל חזרתו סן אנטוניו הופכים להיות המועמדים הטבעיים לקחת את המערב, ובגמר כבר ראינו הכל יכול לקרות. אם ההזדמנויות ינוצלו והסיכונים לא יתממשו, סן אנטוניו עשויה להיות זאת שתניף את הגביע בסוף העונה.

תחזית פאסימית:

דנקן הופך ל-KG, ג'ינובילי נגמר סופית, הילדים לא מתבגרים, וסן אנטוניו נזרקת לבנייה מחדש. KG נתן עונה מופתית בגיל דומה לגילו של דנקן, רק כדי לקרוס לחלוטין בעונה שאחרי. אם זה יקרה לדנקן, לסן אנטוניו אין סיכוי להגיע רחוק העונה, ואם היא לא תצליח להגיע רחוק העונה, זה יהיה הזמן לבנייה מחדש, ככל הנראה סביב קוואי לנארד, ואז תצטרך להישאל שאלה נוספת: האם לגרג פופוביץ' יש אנרגיות לבנות עוד קבוצה אלופה?

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. מה יש להוסיף על קבוצה מבוגרת שעשתה מאומה מלבד להוסיף שנה לתעודות הלידה לכוכביה המבוגרים? הספארס גם הפסידה שחקנים טובים יותר משהביאה.
    המסקנה: המנכ"ל והפלח ARE LOSING IT!

  2. מסכים עם אדיר בעניין בלינלי. הוא הרבה יותר טקטי וממושמע מניל. ויש לו יד קטלנית לא פחות. על בלייר חבל לדבר כי ממילא לא קיבל הזדמנויות. המפתח הוא דנקן. אם הוא לא קורס אז הם מועמדים מס 1 לאליפות ב"ה.
    בעניין ספליטר, מדובר בשחקן סופר חשוב במערך של הספרס. ההתמצאות שלו ברחבה בעיקר בהגנה זה משהו שלא רואים בסטטיסטיקה. לא סתם הספרס שילמו לו 9 מיליון. חצי ליגה הייתה משלמת לו 9+

  3. אף פעם אל תזלזלו בסן אנטוניו,כל שנה אנחנו חושבים שהם גמרו את הסוס וכל שנה הם מפתיעים מחדש,אני אין לי מושג מה יהיה אני בעיקר חושב שזה תלוי בדאנקן,אם הוא נותן עונה כמו עונה שעברה אז הם מועמדים לגיטימיים לאליפות,במידה ולא אז באמת תסתיים השושלת

  4. חוץ מהקליפרס וגולדן סטייט, אף קבוצת צמרת במערב לא התחזקה.
    גולדן סטייט בפליאוף לדעתי מאד תלויה בבריאות של בוגוט.
    במצב הזה, חוץ מירידה משמעותית ביכולת של דאנקן (ג'ינובילי לא היה פקטור משמעותי כבר בפלייאוף האחרון) אין סיבה שלא יגיעו שוב לגמר מערב ושם זה פתוח עם יתרון לספרס.
    מאותה סיבה, אין שום היגיון בלנבא להם אליפות אם יפגשו שוב את מיאמי, שתי קבוצות ששינו מעט מאד ואף אחת מהן לא נשענת על צעירים שיכולים לפרוץ (הפקטור היחיד, ואני נותן לו בערך 10% סיכוי הצלחה, זה גרג אודן עם 15 דקות לערב ביכולת של 80% מהעונה שיחסית שיחק בה ואז האליפות סגורה)

  5. לדעתי הגמר שנה שעברה גמר אותם. כל עוד פופוביץ' מאמן הם מועמדים, אם לא לאליפות אז לפחות לקחת את המערב. השאלה היא מה הרוח שנותרה בהם אחרי שתי הדקות האחרונות של משחק 6.
    מטורף שבארבע השנים האחרונות כל פעם הספידו את הקבוצה הזאת וכל פעם היא ידעה להראות לכל המספידים מאיפה משתין הדג.
    לדעתי שנה שעברה היה באמת הצ'אנס האחרון של הbig three האמיתית לקחת אליפות. אני מקווה שאני טועה, אמנם הם לא הקבוצה שאני אוהד בNBA אבל הם הקבוצה שאני הכי מעריך.

  6. שיהיה להם בהצלחה

    אבל גם אני חושב ששנה שעברה זה היה הצ'אנס האחרון של השלישיה הגדולה.
    הם גם נהנו מעונת מעבר שעברה על המערב, בין שקיעת האימפריות הישנות (דאלאס, לייקרס) ועליית הכוחות החדשים (גולדן סטייט, יוסטון, קליפרס), וגם נהנו מפציעות אצל היריבות (דיוויד לי, וכמובן ווסטברוק שבלם את אקלהומה).
    לטעמי הם גם נחלשו לעומת שנה שעברה.

    יופי של מטאפורה לסיזיפוס.

  7. כל מי שחושב שדאנקן ושות' יזדקנו ויתעייפו השנה, שינסה להיזכר מה הוא חשב לפני שנה. ושנה לפני כן. סיכוי טוב שאם הם היו מספיק טובים בשנה שעברה כך יהיה גם השנה. אבל אין לדעת.
    לפי דעתי בונים הרבה על קוואהי, או שהפרשנים בארה"ב עפים עליו מוקדם מידי. הוא עוד לא סופרסטאר. הוא עוד לא סטאר. היה לו אחלה פלייאוף. כמו בארנס (גולדן סטייט).

    גם אני מחבב את ספליטר. מקווה יום אחד לחסום זריקה שלו… סתם! הוא בורג חשוב בפיק אנד רול שלהם.

  8. נראה שיהיה קשה מאוד לשחזר את הצלחת העונה הקודמת
    לייקרס ללא גארדים בסיבוב הראשון
    גולדן סטייט עם דויד לי פצוע בסיבוב השני
    וממפיס בגמר המערב ( הפציעה של ווסטברוק )

    ג'ינובלי כבר לא סוחב , דאנקאן יתקשה לשחר את העונה הקודמת
    טוני פרקאר הוא בעל הבית האמיתי
    נראה לי שדני גרין יעצר

    המערב לא התחזק ביחס לעונה הקודמת אבל הספרס עלולים להתדרדר למקום 5-6

  9. אני חושב שאיירס (פנדגרף) הולך להפתיע הרבה אנשים.
    הוא שחקן גבוה, אינטיליגנטי עם קליעה מציינת, ולדעתי פופ יוכל לשלב אותו היטב בפאזל.
    אין לי ספק שהוא יקלע להם כמה קליעות מפתח העונה.

    דווקא מספליטר אני פחות מחזיק יחסית לחוזה שנתנו לו, אבל הוא בסך הכל סביר.

    אני חושב שהם יצטרכו מחליף יותר טוב לעמדה 3 כדי שיהיה להם סיכוי לחזור לגמר.

    ולאונרד עם כל הכבוד שחקן מצויין, אבל לא סופרסטאר, ולעולם לא יהיה כזה.
    אולסטאר נראה אפשרי בעתיד. סוג של דנג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט