סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – בוסטון VS פילדלפיה 1981 נגד אינדיאנה VS ניקס 1995 / עמיחי קטן

נתחיל כמובן מהקראת התוצאות. הסדרה בין הבולס לניקס מ-1992 ממשיכה איתנו לאחר קרב מאוד צמוד בו היא ניצחה בסופו של דבר 81- 70, מה שמעניק לה 53.64%. העסק כבר מתחיל להיות צמוד יותר ויותר…

הפעם בצד אחד מחכה לארי בירד הצעיר עם טייני ארצ'יבלד ועוד כמה חברים צעירים מול ד"ר ג'יי והחברים שלו מצד אחד, ואילו מהצד השני עומד רג'י מילר ועסוק בעיקר בהפגנת תנועות חניקה כאלה ואחרות. את 2 הסדרות מייצג הפעם חיים.

בוסטון נגד פילדלפיה 1981:

כולם כאן מכירים את הביטוי "הגמר האמיתי". מדובר לרוב בסדרת גמר אזורי אליה הגיעו 2 הקבוצות הטובות בליגה, כאשר שתיהן מאותו איזור גיאוגרפי. הסדרה הזאת תהיה תמיד צמודה ואיכותית יותר מהגמר, גם אם קבוצה אחרת תזכה בטבעת בגלל עייפות ועוד. כאן מופיע מקרה קלאסי כזה, בעוד גם אינדיאנה וגם הניקס לא היו הקבוצות הטובות בקונפרנס שלהן באותו זמן. אין ספק מי היו הקבוצות הטובות יותר.

עם כל הכבוד לרג'י מילר, אין ספק באיזו סדרה היו השחקנים הטובים יותר, ובראשם ה-MVP, ד"ר ג'יי, לארי בירד הנפלא ועוד כמה שמות נהדרים כמו מו צ'יקס, דארל דוקינס, אנדרו טוני, צמד האחים ג'ונס, רוברט פאריש, נייט ארצ'יבלד ועוד. גם אם נחפש את מי שנחנק ברגעי ההכרעה נמצא לא רק את פטריק יואינג בסדרה האחרת, אלא גם כמות גדולה של נציגי פילדלפיה.

אפילו בתחום הקאמבק – זה שרשום על שמו של רג'י – ספק אם אכן מצבו עדיף, כי אין דין קאמבק אחד, גדול ככל שיהיה, מול סדרה שכל אחד מ-3 משחקיה האחרונה הניב קאמבק של בוסטון, וביחד כולם הביאו קאמבק מפיגור 3- 1 לניצחון בסדרה. בכל אחד מ-4 המשחקים האחרונים יתרון גדול של הסיקסרס הפך לדרמה גדולה, וב-3 המקרים האחרונים הצליח לארי בירד לסחוב את הסלטיקס לניצחונות דרמטיים ביותר (הפרש כולל של 5 ב-3 המשחקים האחרונים) ולהוביל את הקאמבק.

גם בשאלת המשחקים הצמודים יש יתרון לסדרה הותיקה יותר. 5 משחקים שהסתיימו בהפרש של 2 נקודות ומטה היו בסדרה הזאת, לעומת 4 בסדרה האחרת, וכאן זה כולל את כל ארבעת המשחקים האחרונים של הסדרה. עכשיו אתם תזכירו לי סל ניצחון שיוזכר בחלק של הסדרה השנייה, אבל גם כאן יש לנו אחד כזה, של הרוקי אנדרו טוני.

נקפוץ כעת אל משחק 7, לא כי ראוי לדלג על האחרים, אלא כדי להתמקד במשחק האחד שיתפוס את העין. במשחק 7 השליטה הייתה, שוב, בידי הסיקסרס, ו-4:34 לסיום הם החזיקו ביתרון 7. שוב הסלטיקס צמצמו, ובירד קבע שוויון 89, 2:45 לסיום. אחרי זה התחולל כאוס כמעט מוחלט על הפרקט כשאף אחד לא הצליח למצוא את הסל במשך קרוב ל-2 דקות. נקודות לא ראינו, אבל מלחמה מטורפת על כל כדור ראינו גם ראינו.

בירד הצליח לצאת למתפרצת ולקבוע יתרון 91- 89 לבוסטון דקה לסיום, ובכך להמשיך ריצת 8- 0 של הסלטיקס. שמירה כפולה על ד"ר ג'יי גררה איבוד שלו, אבל ליונל הולינס חטף לג'ראלד הנדרסון ומו צ'יקס יצא למתפרצת וסחט עבירה, ממנה הוא דייק רק בהזדמנות אחת מהקו מתוך השתיים שהיו לו, מה שהשאיר לבוסטון יתרון נקודה. ארצ'יבלד הוריד את השעון ומצא את מ.ל. קאר לזריקה פנויה שהלכה החוצה, 5 שניות לסיום, אבל מאבק של פאריש על הריבאונד השאיר לסיקסרס שנייה אחת בלבד. בובי ג'ונס ניסה להרים אלי-הופ, אבל הכדור נחת בחלק העליון של הקרש ושלח את בוסטון לחגיגות.

אז יש לנו סדרה עם חומר שחקנים היסטורי הרבה יותר מהסדרה היריבה, סדרה שהיא חלק מיריבות לא פחות היסטוריה, התנקזות של יותר משחקים צמודים ויותר קאמבקים, וגם בסלי הניצחון לא חסר. ניקח עוד נתון, מעט מוזר, אבל כזה שיתרום להוכחה, בחסות האנציקלופדיה החופשית – ויקיפדיה. ערך הויקיפדיה של פליאוף 1981 מתאר את התוצאות של כל המשחקים ולעיתים מוסיף הערה בסוגריים אחרי משחק כזה או אחר. בסדרה הזאת מתחת לרשימת התוצאות יש תיאור עובדתי של לא פחות מ-15 פסקאות על כל מה שהלך ב-4 המשחקים האחרונים של הסדרה. בסדרה בין הפייסרס לניקס יש רק את הסוגריים בכמה מהמשחקים. מש"ל.

אינדיאנה נגד ניקס 1995:

היה זה שחזור של גמר המזרח בעונה הקודמת, כך שיהיה קשה לטעון שהקבוצות לא מספיק טובות, גם אם במקרה הזה יגיע אחד שאק וישלח הביתה את המנצחת עוד לפני הגמר. הקבוצות לא סתם נפגשו בשנתיים שקדמו לסדרה הזאת, אלא הגיעו אחרי סדרה אחת רווית דם רע בשנה הקודמת. על בוסטון ופילדלפיה אפשר לומר שהן נפגשו המון, אבל כמות הדם הרע שעברה שם לא מתקרבת אפילו לנקודה אחת מתוך אותן 8 ידועות של רג'י.

בסדרה שלפנינו כאן יש לא פחות מ-3 רגעים אייקונים שונים – הסיומת הידועה של משחק 1, סל הניצחון של פטריק יואינג במשחק 5, וההחטאה של יואינג במשחק 7. בסדרה שמנגד זוכרים רק ששתי הקבוצות החטיאו בלי סוף ברגעי ההכרעה.

אין ספק שמבחינת שמות יש יתרון לסלטיקס ולסיקסרס, אבל ההבדל בין רג'י מילר כשם ובין רג'י מילר כשהוא נגד הניקס הוא בערך כמו ההבדל בין משחקי הכנה שדנבר עולה עם 5 סנטרים ובין משחק 7 בגמר. אמרנו רג'י, ובצדק אמרנו, אז כעת חובה להיזכר בריק סמיתס. אולי השם הזה לא אומר לכם כלום, או שכן אומר מעט מאוד, ואולי אתם בעצם כן יודעים במי מדובר, אבל אנחנו נסתפק כאן בציון העובדה שהוא קלע בסדרה בדיוק אותה כמות נקודות עבור אינדיאנה כמו רג'י מילר.

בצד של הניקס יש קודם ככל את פטריק יואינג שהיה מרחק נגיעה מלהפוך לגיבור שמוביל קאמבק מדהים לא פחות מזה של בוסטון בסדרה האחרת, אבל סיים בלי כלום ועם הגדרה נצחית כלוזר. בתחום הקלעים מבחוץ יש לא רק את ג'ון סטארקס, אלא גם את דרק הארפל שקלע בסדרה הזאת 2.57 שלשות למשחק ב-54.5% מחוץ לקשת, ובסך הכל הניקס קלעו 7.57 שלשות למשחק, נתון מתקדם מאוד לתקופתם. בסיכום הדברים, היתרון בקטגורייה הזאת הוא קטן ולא כל כך משמעותי.

אנחנו קצת מזלזלים בשתי הקבוצות האלה בגלל שאין להן טבעות, אבל מדובר בשתי קבוצות שמתחו את ג'ורדן פעם אחר פעם בפלייאוף, ורק על זה מגיע להן להיחשב קבוצות גדולות. היריבות הגדולה ביניהן, שבסדרה הזאת כבר הייתה לוהטת אולי יותר מכל יריבות אחרת אי פעם, קיבלה כמה מרגעי השיא שלה, וגם את הסדרה שהפכה את זה ליריבות היסטורית, ולא רק אינדיאנה שעושה צרות לניקס ומפסידה בסוף, כמו בשני המקרים הקודמים.

בסופו של דבר, ברור ש-3 דברים מרכזיים הם שעומדים כאן לזכות הפייסרס והניקס, והם שלושת הרגעים האייקוניים של הסדרה, ולכן הם יופיעו כאן אחד אחרי השני.

סדרות פלייאוף תמיד נזכרות בזכות אותם רגעים מיוחדים, וכאן קיבלנו כמות יוצאת דופן שלהם, בעיקר כשבסדרה היריבה זוכרים החטאות ואירוע שבכלל קרה שנה אחר כך ("Beat LA"), ולכן זו הסדרה שבה אתם צריכים לבחור.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  2. MacLeod 1

    27 יול 2020 09:51:04

    אחלה דו קרב, בוסטון קל, למרות שהסדרה השנייה מצויינת והלוואי עלינו סדרות כאלה אינטנסיביות ואמוציונליות בימינו.
    בראייה היסטורית סלטיק סיקסרס זו סדרה חשובה והייתה חלק מניע בתהליך הפיכת הליגה ממאורת ג'אנקים לתחרות מקצוענית.

  4. חיים

    27 יול 2020 11:44:01

    לגבי המשך הלו"ז של הפרויקט (כמובן שיכולים להיות עוד שינויים, אבל זה התכנון בינתיים) :
    זה הקרב הרביעי והאחרון של רבע הגמר.
    לרגל פתיחת העונה, וגם בגלל תשעה באב, החלק הבא, חצי הגמר הראשון, נדחה לשבוע הבא, בו יהיו שני החלקים של חצי הגמר ב-3/8 וה-6/8.
    שבוע לאחר חצי הגמר השני יהיה הגמר הגדול ב-13/8 ואחרי עוד שבוע תגיע ההכרזה על הסדרה המנצחת וסיכום הפרויקט ב-20/8.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט