לפני שבועיים סיפרנו כאן על השיא המדהים של ג'ו דימאג'יו, 56 משחקים ברציפות עם חבטה אחת מוצלחת לפחות. יש לא מעט, ומנחם לס בהם, שטוענים שזה לא השיא שיהיה הכי קשה להגיע אליו. אלא השיא של קאל ריפקין ג'וניור: "שום פציעה, שום כאב בטן, תקר במכונית, חתונה של בן, או בת, או בת של אח או אחות, או לווייה, או לך תדע מה", סיכם זאת מנחם.

כששומעים על השיא של ריפקין ג'וניור, קשה לקלוט עד כמה הוא גדול. 2,632 משחקים ברציפות זה נשמע הרבה, אבל זה הרבה יותר מזה. הנה כמה נתוני פתיחה, כדי להבין עד כמה הוא גדול:

ריפקין שיחק בסך הכל 3,001 משחקים לאורך כל הקריירה. 2,632 מהם – ברצף. כשהוא החל את השיא אני הייתי בכיתה א'. כשהוא סיים – הייתי חייל משוחרר למעלה משנה. ריפקין שבר את השיא של גריג, שעמד על 2,130. הבא בתור אחריהם – סקוט אוורט, עם 1,307, פחות מחצי מהשיא של ריפקין.

שחקן בייסבול מלידה

אבל נתחיל בהתחלה. ריפקין נולד ב-1960 (יחגוג באוגוסט יום הולד 60), לוויולט וקאל סיניור, שאימן את הבולטימור אוריולס בין 1976 ל-1992, ואף הוביל אותה לאליפות ב-1983. קאל הצעיר גדל סביב הקבוצה, כשאביו טען שכבר בגיל צעיר היו לו שאלות טובות יותר משל רוב העיתונאים.

ב-10 באוגוסט 1981 רשם ריפקין את הבכורה שלו במייג'ורס, במדי בולטימור כמובן, קבוצתו היחידה בקריירה, אך החצי עונה הראשונה לא בישרה על הבאות, כשקאל הצעיר חובט 182. בלבד. את עונת 1982 הוא פתח עם הום ראן כבר בניסיון הראשון, כשהוא הופך לשחקן הבסיס השלישי הקבוע של הקבוצה.

הרצף יוצא לדרך

ב-29 במאי ריפקין פספס את המשחק השני של דאבל הדר, וזו היתה הפעם האחרונה שהוא מפספס משחק עד 1998, והפעם האחרונה בזמן הזה שישוחק משחק של האוריולס בלעדיו. קשה להאמין. לאחר כחודש עבר האינפילדר הצעיר לעמדת השורט סטופ, שם הוא יישאר לאורך כל הקריירה. את העונה הזו הוא סיים עם 28 הום ראנס ותואר רוקי השנה. האוריולס, אגב, פספסו את הפלייאוף במשחק האחרון של העונה. עד כאן הרצף עומד על 118 משחקים.

עונת 1983 היתה מהטובות בקריירה, כשריפקין מופיע לראשונה באול סטאר (יגיעו עוד 18 כאלה בהמשך), חובט 318., מעיף 27 הום ראנס וזוכה ב-MVP  של האמריקן ליג. בכך הוא הפך לראשון בהיסטוריה שזוכה ברוקי השנה ועונה לאחר מכן ב-MVP. למרות שהוא לא בלט במהלך הפלייאוף, עונה זו הסתיימה עם האליפות היחידה של ריפקין בקריירה. אנחנו עומדים על 280 משחקי ליגה ברציפות.

מבחינה קבוצתית עונת 1984 לא זכורה לטובה, כשבולטימור סיימה במקום החמישי, אך ריפקין שוב הופיע באול-סטאר, כשהוא חובט 304, מעיף 27 הום ראנס, מביא הביתה 103 רצים, ומשחק ב-162 משחקים. אנחנו עומדים על 442.

• עובדת "השיא של ריפקין" ראשונה: במהלך תקופת הרצף כיהנו בארה"ב שלושה נשיאים: רונאלד רייגן, ג'ורג' בוש האב וביל קלינטון.

כמעט הכל נעצר

כשהמספר עומד על 444, במשחק השני של עונת 1985, נפצע ריפקין במשחק בטקסס ונקע את הקרסול. השורט סטופ אמנם קיבל הנחיה לנוח 24 שעות, אך למחרת היה לאוריולס יום חופשי – אפשר להמשיך. הוא סיים את העונה עם ממוצע חבטות 282., ו-123 דאבל פליי – מקום ראשון בליגה. ריפקין הופיע ב-161 המשחקים של בולטימור, והעמיד את הרצף, שמתחיל להיות מעניין, על 603.

עונת 1986 היתה עוד שנה כושלת קבוצתית, כשהאוריולס סיימו לראשונה בהיסטוריה של המועדון במקום האחרון, אך לריפקין היה במהלך העונה רצף של 17 משחקים עם חבטה מוצלחת לפחות. הוא סגר עוד עונה עם ממוצע חבטות של 282., לצד 162 משחקים שהביאו את הרצף ל-765. ממשיכים.

• עובדת "השיא של ריפקין" שניה: ב-29 במאי 1995 רשם דרק ג'יטר את המשחק הראשון בקריירה. מרגע תחילת הרצף של ריפקין עד לאותו היום, שיחקו במדי היאנקיז 17 שחקנים שונים בעמדת השורט סטופ.

כאן גרים בכיף

חלפה שנה, וה-ריפקינ'ס הפכו את מגרשה הביתי של בולטימור למפגש משפחתי. קאל ריפקין האב היה המנג'ר, ולצד קאל הצעיר שיחק גם אחיו, בילי. אגב, השניים רשמו בסך הכל 663 משחקים משותפים במדי האוריולס, כשהם משלימים 287 דאבל פלייס! מה אתם עשיתם עם אחיכם בזמן הזה?

במהלך העונה הוחלף ריפקין באחד המשחקים, ובכך נעצר רצף מרשים של 8,243 אינינגים בהם ריפקין שיחק. למרות כל זאת, זו היתה עונה חלשה של קאל, עם ממוצע חבטות 252., הנמוך בקריירה. אבל תוסיפו עוד 162 משחקים, הרצף עומד על 927.

• עובדת "השיא של ריפקין" שלישית: למזלו של קאל, בנו ראיין נולד ביום מנוחה של האוריולס.

מתחיל לסקרן

עונת 1988 החלה עם מאזן מזעזע של 21:0, מה שהביא לפיטוריו של ריפקין האב. גם לבן לא היתה עונה מרשימה במיוחד, אך הרצף חצה את גבול האלף – 1,088. במהלך עונת 1989 עלה ריפקין למקום השלישי ברשימת המשחקים הרצופים, כשהוא משחק את המשחק ה-1,208 שלו. בניו יורק טיימס נכתב אז: "מעטים חשבו שריפקין, או כל אחד אחר, יעבור את גריג". האוריולס השתפרו, אך לא הגיעו לפלייאוף, רפיקין סגר את העונה עם 1,250 משחקים ברציפות.

בינתיים, מעבר לשיא ההולך ונרקם, ריפקין אמנם רשם עוד עונה התקפית בינונית, אך המשיך להרשים הגנתית, כשהוא סוגר 95 משחקים ברציפות בלי Error. האוהדים פחות התרשמו מזה, ושרקו לו בוז בשל יכולות ההתקפה הבינוניות. ריפקין סיים את 1990 עם רצף של 1,411 משחקים.

• עובדת "השיא של ריפקין" רביעית: במהלך הרצף היו שבע עונות בהן ריפקין לא היה זה שהוביל את הליגה במשחקים. לדוגמה, ב-1986 היו כאלה ששיחקו 163 משחקים, כשריפקין שיחק 162.

כמו קאל לכפפה

עונת 1991 היתה הטובה ביותר של ריפקין מבחינה התקפית. ממוצע חבטות של 323., לצד 34 הום ראנס, זכיה שניה ב-MVP וראשונה בכפפת הזהב, כמו גם זכיה ב-MVP של האול סטאר. בהחלט מרשים. האוריולס שוב היו חלשים, אך הרצף נסק ל-1,573 משחקים. גריג מתחיל להתעניין… גם בעונת 1992 לא היה הרבה מעבר לזכיה נוספת בכפפת הזהב, ובשיפור הרצף, שהגיע ל-1,735.

במהלך עונת 1993 היה רגע שנראה היה שהרצף נעצר, כשריפקין נפצע במהלך קטטה במשחק מול סיאטל, אך למחרת, למרות החששות, חל שיפור משמעותי בברך הפגועה וריפקין פתח במשחק הבא. בשל היכולת הבינונית של קאל, נשמעה לא מעט ביקורת על כך שהוא משחק כל יום, אך המנג'ר שלו הסביר: "רק ריפקין יודע אם הוא צריך מנוחה או לא". במהלך העונה הזו ריפקין השיג את החבטה ה-2,000 שלו בקריירה, והעמיד את רצף המשחקים על 1,897.

• עובדת "השיא של ריפקין" חמישית: לאחר שריפקין העמיד את השיא על 2,632, הכי קרוב שמישהו הגיע אליו היה מיגל טהאדה (גם הוא שיחק בבולטימור), עם 1,152 משחקים (חמישי בכל הזמנים), פחות מחצי.

שקט, שובתים

1994 הביאה איתה, חוץ מהגיוס שלי לצה"ל, שני סימני דרך: ריפקין העיף את ההום ראן ה-300 בקריירה, ועבר את מחסום ה-2,000 ברצף. בעונה זו הוא התקדם פחות מהרגיל, כששביתה קיצרה את העונה, וריפקין נעמד על 2009 משחקים ברציפות.

בשל אותה שביתה, נראה היה שקבוצות יעלו למשחקים ב-1995 עם שחקנים מחליפים ולא עם השובתים. מהלך כזה היה עוצר את הרצף של ריפקין, אך בסופו של דבר ממש בשניה האחרונה הושג הסכם, וריפקין פתח כמו כולם.

• עובדת "השיא של ריפקין" שישית: השיא של ריפקין יותר מכפול משיא הנשיונל ליג, כשסטיב גארווי הופיע ב-1,207 משחקים ברצף.

לבדו בפסגה

ואז הגיע הרגע. ה-6 בספטמבר 1995, ריפקין השאיר את גריג מאחור, ורשם את המשחק ה-2,131 שלו ברציפות, כבש את המקום הראשון ויישאר שם לנצח. המשחק שודר במקומות רבים בעולם בשידור חי, ונחשב למקום השני בשיא הרייטינג של משחק בייסבול ב-ESPN, סגן רק למשחק מספר 7 של וורלד סירייס 1986. הנשיא ביל קלינטון נכח במשחק, לצד סגנו אל גור, וכל אלה ראו את ריפקין עובר את לו גריג בסטייל, כשהוא מעיף הום ראן באינינג הרביעי.

לאחר שהמשחק הפך רשמי, ריפקין זכה ל-22 דקות של מחיאות כפיים, מהשחקנים, השופטים והקהל, כש-ESPN משדרת הכל לייב. בינתיים רץ ריפקין מסביב למגרש ולחץ ידיים לאוהדים.

• עובדת "השיא של ריפקין" שביעית: כשריפקין החל את הרצף היו בליגה 26 קבוצות. כשהוא סיים – 30.

"המקום הטוב בעולם לשחק"

"היום אני עומד פה, נרגש", נאם ריפקין בסיום המשחק, "כששמי מוזכר לצידו של לו גריג הגדול. אני נפעם מהעובדה שהשמות שלו ושלי מחוברים. העונה הזו היתה מדהימה, הריעו לי בכל מגרש, אנשים הראו לי את האהבה שלהם למשחק. אני מודה לאוהדים בכל מקום, הערב חשוב לי שתבינו איך אני מרגיש. גדלתי פה, חלמתי להיות 'אוריול', אני רוצה להודות לכולם, במיוחד לאוהדי בולטימור, מעמקי נשמתי. זה המקום הטוב בעולם לשחק בו". העונה הזו, אגב, הסתיימה ב-2,153 משחקים ברציפות.

ב-1996 הוסיף לעצמו ריפקין שיא נוסף, כשעבר את סאצ'יו קינוגאסה, עם 2,216 משחקים רצופים – שיא עולמי, גם מחוץ לארה"ב. אותו יפני חביב נכח במשחק. היתה זו השנה הראשונה מזה 13 עונות שריפקין והאוריולס מגיעים לפלייאוף, אך החבורה מבולטימור הודחה בידי ג'פרי מאייר (סיפור בפני עצמו) והיאנקיז בסיבוב הראשון.

• עובדת "השיא של ריפקין" שמינית: בזמן הרצף נרשמו בליגה 5,045 מקרים בהם שחקנים נפצעו והוצאו ל-Disabled List. לריפקין, כמובן, היו 0 כאלה בתקופה זו.

ישברו לו את האף אבל לא את הרוח

אגב, במשחק האול-סטאר של אותה העונה שבר ריפקין את האף, דווקא כשרוברטו הרננדס, שחקן הווייט סוקס, החליק במהלך צילום קבוצתי. האף נשבר, אך לא ריפקין, שהשתתף במשחק, ויומיים לאחר מכן פתח במשחק של האוריולס. עד כאן עומד הרצף על 2,316. עונה לאחר מכן, כשעבר לשחק בבסיס שלישי קבוע, הוא כבר העמיד את השיא על 2,478 משחקים ברציפות.

ב-20 בספטמבר 1998, החליט ריפקין שדי. רגע לפני תחילת המשחק הוא פנה למנג'ר שלו וביקש להישאר על הספסל. הרוקי ראיין מיינור, שבכלל נבחר שנתיים קודם לכן על ידי פילדלפיה 76 מה-NBA, פתח במקומו, והשיא החדש ננעל על 2,632 משחקים.

תם ולא נשלם

כשדייויד וולס, האייס של היאנקיז, ושאר שחקני האורחת קלטו שריפקין לא בליינאפ, הם החלו למחוא לו כפיים. לאחר שצ'אק נבלאק נפסל – אאוט ראשון, נעצר המשחק וכולם מחאו לריפקין כפיים. היה זה הבית האחרון של האוריולס באותה העונה. לאחר מכן סיפר קאל כי הוא החליט לסיים את הרצף כדי להימנע מספקולציות במהלך הפגרה.

וזה לא שריפקין הפסיק פה. ב-1999 הוא רשם אולי את עונת השיא בקריירה, עם ממוצע חבטות של 340., ומשחק השיא בקריירה, עם 6 מ-6 נגד ג'ון סמולץ והברייבס, אולי בגלל שהוא נח מדי פעם. אפשר לדמיין כיצד היו נראים המספרים שלו אם לא הרצף… בהמשך הגיעו גם ה-הום ראן ה-400, החבטה ה-3,000, כשבין לבין הוא נפצע לא מעט. במהלך עונת 2001 הודיע ריפקין כי יפרוש בתום העונה, רגע לפני שהוא מופיע בפעם ה-19 במשחק האול-סטאר. ב-6 באוקטובר 2001 לבש ריפקין את מדי האוריולס בפעם האחרונה.

אז לפני שבועיים הגענו למסקנה שהשיא של ג'ו דימאג'יו, חבטה מוצלחת ב-56 משחקים רצופים, לא יישבר לעולם. כעת הוספנו את השיא של ריפקין. ומה דעתכם על השיאים הבאים? 511 ניצחונות בקריירה של סיי יאנג, 59 ניצחונות בעונה של אולד הוס רדבורן, 5,714 סטרייק אאוטס של נולן ראיין, או 4,256 חבטות של פיט רוז? ימים יגידו.

פינה חדשה: הכירו את השחקן

שם: זאב מור.

גיל: 19.

עמדה: אינפילדר.

בכמה מילים: זאב מור החל את דרכו באגודה הישראלית לבייסבול בגיל 12. מאז ייצג זאב את ישראל בכמה נבחרות, האחרונה מבניהן, נבחרת הנוער (גילאי 18 ומטה), שהעפילה לאליפות אירופה לנבחרות בקיץ 2019. כיום זאב הוא אחד משלושה ספורטאים מצטיינים בצה"ל, וממשיך לייצג ולשרת את המדינה דרך הבייסבול.

שחקן אהוב: נולאן ארנאדו, קולורדו רוקיז.

קבוצה אהודה: ניו יורק יאנקיז.

כמה מילים מזאב: "רגעים קשים גורמים לאנשים מסוימים לחפש תירוצים, ולאחרים לעשות היסטוריה".

בהצלחה, זאב.