מעורב ספורט ליום שלישי: האם "נוסעי ההליקופטר תרמו לתאונה"!??? / האם תום בריידי עזב בגלל מאמניו? / מנחם לס

1.תביעה נגדית של הטייס טוענת שכל אשמת התאונה מוטלת על כמה מנוסעי ההליקופטר

מאז תאונת ההליקופטר בה נהרגו – בין השאר – קובי בריאנט ובתו ג'יאנה, לא פסקו החקירות והבדיקות לנסות למצוא את הסיבה(ות). הקול האחרון שנשמע הבוקר וזכה לכותרות ראשיות היה מצד טייס ההליקופטר, שכמובן נהרג אף הוא (כל הנוסעים נהרגו).

וונסה בריאנט הגישה תביעה ("WRONGFUL DEATH LAWSUIT") נגד הטייס ארה זוביאן וחברת התעופה עבורה הוא עבד.

לפי TMZ , משפחתו של הטייס ענתה על התביעה בתביעה משלה, בה האשמה על התאונה מוטלת על נוסעי ההליקופטר (שהם לא ציטטו בשם https://www.tmz.com/2020/05/11/kobe-bryant-pilot-blames-fatal-crash-on-passengers/)

התביעה הנגדית מצהירה ש-

“any injuries or damages to plaintiffs and/or their decedent were directly caused in full or in part by the negligence or fault of plaintiffs and/or their decedent, including their knowing and voluntary encounter with the risks involved, and that this negligence was a substantial factor in causing their purported damages, for which this answering defendant bears no responsibility.”

המאבק המשפטי רק מתחיל.

2. מסתבר שתום בריידי עזב את הפאטס בגלל מאמניו

כולם יודעים שתום בריידי, הקוורטרבק של הפטריוטס, עזב את הניו-אינגלנד פטריוטס כי יחסיו עם המאמן בילל ביליצ'ק הגיעו לשרטון שלא היתה אפשרות לעבור אותו. לא מעליו ולא מצידיו.

אבל הוא לא היחיד מצוות האימון של הפאטס שבריידי עייף ממנו. אני מדבר על מאמן ההתקפה ג'אש מקדניאלס שבריידי עייף ממנו. הוא היה מאמן התקפה שלא נתן לבריידי את החופשיות הקטנה ביותר לקרוא תרגילים, עובדה שקשה לבלוע כשיש לך את הקוורטרבק מספר אחד בליגה, ובוודאות גם הקוורטרבק הגדול בכל הזמנים.

לא לתת לקוורטרבק המתגאה בשש טבעות סופרבול ו-14 פעמים 'אול NFL' ב-20 שנות משחק להחליט – או לפחות לנהביע דעתו – בבחירת תרגילים מדי פעם זה כמו שאיזה מנהל ב'ידיעות אחרונות' לא ייתן רשות לאריה מליניאק להחליט על מה לכתוב. זה לא מובן; זה אידיוטי; זה מראה על משהו דפוק ב-SYSTEM.

השניים היו פעם כמו אחים. אבל בעונה בעונה האחרונה הכל התרסק. תום בריידי טען (כמובן שבחדרי חדרים) בפני ביליצ'ק ומקדניאלס שהוא לא בטוטח באף WR בקבוצה מלבד אדלמן. הוא ביקש שלא יקראו יותר מדי מספרי משחק לאחרים.

נאמר לו שתפקידו לזרוק, ותפקיד המאמנים הוא לאמן ולהחליט מה ולמי לזרוק. אתה לא מדבר כך לקוורטרבק הנמצא בליגה 20 שנה ובוודאי מכיר את שחקני ההתקפה שאיתו טוב יותר ממאמן בגיל העמידה, ומאמן אחר שהוא בגילו של בריידי, אבל עשה בפוטבול הרבה פחות.

לבריידי ומקדניאלס היה כמה וכמה – בואו נכנה אותם כ-CONFRONTATIONS – משך השנים אבל שניהם אמרו לכולם לא לדאוג, שאלה היו, פשוט, חילוקי דיעות בין שני טיפוסים מאד תחרותיים ועצמאים – עם הבדל קטן: אחד מאמן והשני שחקן. אמנם החשוב ביותר בקבוצה אבל עדיין שחקן (https://larrybrownsports.com/football/tom-brady-ballistic-josh-mcdaniels-video/413228

כנראה שהיחסים הם חמורים בהרבה מעוד 'התנגשויות של שני גברים המאמינים באותו דבר אבל בעלי אישיות שונה'. משהו עמוק יותר. דווקא בריידי היה זה שתמיד ניסה להקטין את מה שנראה כבעייה רצינית בין הקוורטרבק ומאמניו. אחרי 20 שנה יחד, אולי פרידה היא הפתרון הטוב ביותר.

3. שחקני משנה מספרים על מייקל

בוודאי ראיתם ב-LAST DANCE את סקוט בורל שהגיע לבולס ב-1998, העונה האחרונה של מייקל. אני זוכר אותו במיוחד כי הוא היה מיוקון, ומאז נדב הנפלד ודורון שפר יוקון הפכה לקבוצה שאני תמיד עוקב אחריה.

סקוט בורל הפך לנער החבטות של מייקל, אבל מייקל בחר בנער חבטות לא נכון. בורל לא ויתר ל-MJ אפילו ברבע סנטימטר. באימונים כשהם שמרו אישית אחד על השני כל אימון הפך לקרב. פיל ג'קסון היה חייב לעצור כל אימון ולבקש מהם להירגע לפני שהשניים היו הולכים מכות.

סקוט בורל לא התרשם במיוחד ממייקל. לפני כן בהורנטס הוא כבר שיחק עם כוכבים כמו לארי ג'ונסון, קני אנדרסון, וגלן רייס. הם כמובן לא היו בכיתהה של מייקל, אבל אף אחד לא היה. לבורל היה כבוד למייקל, אבל לא יראת כבוד. הוא מיד הבין שחיים בבולס הם לא כמו חיים באף קבוצה אחרת.

"בהורנטס היה SECURITY MAN אחד לכל הקבוצה. כשבבולס הציגו אותי לשומר ואמרו לי שהוא השומר האישי שלי כמעט נפלתי מרגלי. שומר אישי? למה? כי MJ הפך את כולנו ל-HIGH CELEBRITIES. אני לא חושב שהיה אחד בקבוצה שאהב זאת, אבל ככה זה כשאתה משחק עם כוכב כג'ורדן. לא היה ולא יהיה דבר כזה בספורט. לא היינו קבוצת כדורסל. היינו THE BEATLES".

בראד סלרס הגיע מעיר קטנה וורנסוויל הייטס, אוהיו. כשהבולס בחרו בו בסיבוב הראשון של 1986 דראפט, ג'ורדן היה כבר בדרכו לכוכבות-על. ב-1985 הוא זכה ברוקי העונה, וה-AIR JORDAN שיצאו לשוק כמה חודשים אחרי כבר הכניסו 100 מיליון.

"אבל ה-FUN שלי רק התחיל", אומר סלרס. הוא מעיר קטנה באוהיו. MJ הוא מעיר קטנה בצפון קרולינה. סקוטי פיפן הוא מעיר קטנה בארקנסאו. היינו קאונטרי בויס בשיקגו. לאנשים קשה להבין מה זה אומר לצעירים בני 20 או 21 בעיר העצומה הזאת. WE KNEW NOTHING FROM NOTHING", הוא אומר.

אגב, היום בראד סלרס הוא ראש העיר וורנסוויל הייטס, שם נולד, גדל, ושיחק תיכון. "לא אכנס לפרטים", הוא אומר היום, "אבל שלוש השנים בבולס, עם מייקל, היו השנים של החיים שלנו".

"פעם שאלתי את מייקל היכן הוא אוכל. הרי אם היה אוכל במסעדה המקום היה הופך לחגיגה. היו מתאספים שם אלפים ועוצרים את כל התנועה. הוא אמר לי שהוא ב-JEWEL OSCO – שרשרת חנויות מכולת בהזמנה. הם יודעים מתי שהוא מגיע – 10 דקות אחרי שעת הסגירה ב-11 בערב. הוא מאד נדיב. זה היה בתקופה שהוא השתכר מיליון דולארים, לא 30 או 40 מיליון. הוא משאיר טיפים לכל העובדים שנשארו בשבילו עוד 20 דקות. בנדיבות-לב כזאת שממש הפתיעה אותי".

בורל מספר שכשהיה משחק והשחקנים היו צריכים להיות באולם ב-5, הוא היה מגיע לביתו של מייקל 20 דקות לפני חמש. ב-15 דקות לפני 5 מייקל היה מניע את המרמדס שלו. היו שם כבר 3-4 מכוניות משטרה. הם נסעו מלפניו ומאחוריו – ואני עם השברולט שלי מיד אחריו; מלפנינו ומאחורינו מכוניות משטרה עם אורות מהבהבים וצופרים, והיינו מגיעים לאולם בדיוק ב-5. בלי זה? הייתי צריך לצאת מביתי ב-3:30 עם כל פקקי התנועה. לנסוע מאחורי מייקל היה כמו לנסוע מאחורי מלך או נשיא".

בורל אומר:

Burrell’s one year in Chicago turned out to be the most amazing season in his career.

ואז:

The most talented, the most focused team that I ever played for, by far,” Burrell said. “Led by a guy who never took a day off, because it wasn’t in his DNA. Just an amazing guy to watch every day.

דניס הופסון אומר: "לבוא לאימון היה כמו לבוא למשחק 7 של הפלייאוף. 'הוד מעלתו' היה בוחן אותנו כל שנייה. לא יכולת להירגע…לא יכולת לנוח…היית חייב להיות במיטבך כל רגע וכל שנייה…"

רון הארפר:

Mike was on a mission to win a championship every day and every season , and he’d come at you to make sure he had the right teammates around him to accomplish that.”

"הוא קרא כל עתון, כל מגזין, וכשהאינטרנט החל להיות הדבר הוא חיפש, חיפש. הוא לא חיפש שבחים ומחמאות. הוא חיפש רק דברים שליליים שניכתבו. הוא עשה זאת כי הוא חיפש יריבים. הוא חיפש אתגרים. הוא רצה להוכיח לכותב המלכלך עליו כמה הוא מטומטם. הוא חיפש בזכוכית מגדלת כל דבר שיאתגר אותו! nd if he found something?” Sellers asked. “He’d use it against you. Everybody was in his crosshairs.”

ג'אד ביוקנר, הקלעי הנפלא של הבולס בשלוש האליפויות האחרונות אומר:

Mike was always testing you, and always wanted to see how tough you were and whether you would back down with what he was giving to you,” Hopson said. “As difficult as he made it for you, you couldn’t back down. If you did, he knew he had you.”

ואז הוא מוסיף: "הוא פעם ניסה נגד סטיב קאר. סטיב לא ויתר לו. מייקל החטיף לו מכה. קאר היה מוכן ללכת לקרב – משקל זבוב נגד משקל בינוני – וכמובן שמיד היפרדנו ביניהם. מייקל צילצל לקאר בערב והתנצל. קאר קיבל את התנצלותו. מאז מייקל לא אמר אפילו מילה אחת לסטיב קאר. סטיב קנה את אמונו של MJ!"

אני יכול להמשיך לכתוב עוד ועוד. הכל יפורסם היום או מחר.

4. מרק סטיבנס, ש'דחף קצת יותר' את קייל לאורי בזמן שהיה בנפילה, חוזר לתפקידו

מרק סטיבנס, אחד מבעלי הווריורס שבפלייאוף האחרון ניתפס דוחף את קייל לאורי בשנת שזינק להציל כדור – ויכול היה לגרום לפציעה חמורה – הוחזר היום לכל התפקידים שנילקחו ממנו.

הביליונר הזה דחף את לאורי בעת שהיה באוויר במשחק ה-3 באורקל ארינה. המקרה הזה כל כך בייש ופגע במאמן הווריורס סטיב קאר שהוא עצמו התנצל על מה שקרה ( https://larrybrownsports.com/basketball/steve-kerr-apologizes-kyle-lowry-raptors-owner-push/497191). ה-NBA הענישה את סטיבנס בקנס של $500,000 ואסרה עליו כניסה לכל משחק NBA בעונת 2019.

5. הנכד של האוארד קוסל, איש הטיווי של המטס, פתח קו לחולי נגיף הקורונה

הדרישה למילה טובה הפכה לשטפון. בן של רופאה במחלקת חרום. בן של סבא במצב קשה.

קולין קוסל, שאילולא הנגיף היה היום עם המיקרופון ב-CITY FIELD קורא פליי-ביי-פליי של המטס, הכין 600 קליפים המגיבים לכל דורש – והוא ממשיך להכין עוד ועוד – שיגיבו לכל צלצול טלפון בסלולרי, והקליפ הנכון ייבחר ויענה למצלצל. כל קליפ הוא בן חצי דקה בערך.

הזקוקים לעזרתו מתקשרים דרך טוויטר @CallMeUpCollin

כמה שצילצלו מודים לו בכל לב וטוענים שהוא 'MADE A BIG DIFFERENCE'.

קולין קוסל מחקה את סבו האוארד קוסל (בהכנסתו של טים מקרבר להיכל התהילה של הבייסבול)

6. אטלנטה בחרה את ארבעת שחקני 'הר רשמור' שלה

כמובן שעתון העיר 'אטלנטה ג'ורנל קונסטיטושיון' גנבה את הרעיון מהופס. 4,319 מקוראי העתון בחרו בדומיניק וילקינס, ג'ו ג'ונסון, לו הודסון, ופיט מרביץ'.

רוב הבוחרים היו בוחרים בבוב פטיט, אבל למרות ששיחק בהאוקס, זה היה בסיינט לואיס. גם קליף הייגן היה ניבחר, אבל היתה לו אותה בעייה שהיתה לפטיט.

אחרי הארבעה ניבחרו דיקמבה מוטומבו, לני וילקינס, דוק ריברס, טרי רולינס, דן ראונפילד, וולט בלאמי, ג'אש סמית', מייק פרטלו, קווין וויליס, ואל הורפורד.

7. אתגר: היכן בשם אלוהים SUNDIATA (שם פרטי) שיחק בישראל?

הוא שיחק אפילו בישראל.

מישהו יודע היכן?

הפוינט גארד הזה מאוניברסיטת ג'ורג'יה שיחק – כמובן – בארה"ב, אבל גם באיטליה (פעמיים), ערב הסעודית, סין, אורוגאוי, ישראל, וונצואלה, ובלגיה. כמעט שכחתי: הוא שיחק גם עבור ARMIA בטיבליסי. בארה"ה הוא שיחק עבור קבוצות ה-G-LEAGUE ברינו, סולט סיטי, בויס (איידהו), והיה תקופות קצרות (חוזי עשרה ימים) ביוטה ג'אז, מינסוטה וולבס, טורונטו רפטורס, ובנטס.

הוא היום בן 34

מה שם משפחתו והיכן בישראל הוא שיחק?

8. התפרסם עלי אתמול מאמר ב'מקור ראשון' (שאני מבין שהוא דתי/מסורתי) העונה לכמה שאלות בקשר לזהותי וכו'.

https://www.makorrishon.co.il/culture/228167/

9. היי, מצאתי עוד תעודה: מקום שני בישראל באליפות 'אות הספורט' של בתי-ספר היסודיים

מה זה 'אות הספורט'?

אני לא יודע אם שמעתם, אם קראתם, ואם זה עדיין קיים. בשנות ה-50 זה היה ה-ד-ב-ר בבתי הספר היסודיים לילדי כיתות ז' ו-ח'.

לא תאמינו, אבל פעם היה ספורט בארץ. היתה א"ק בבתי הספר היסודים והתיכונים.

'אות הספורט' לבתי הספר היסודים (שאז היו כיתות א' – ח') היתה מין 'קרב ארבע' שכלל ריצת 60 מ', קפיצה לרוחק, זריקת כדור הוקי למרחק, וריצה/הליכה ל-800 מ'. לא יודע מה בדיוק היה אחרי, אבל בשנת תשי"א (ולפניה) כל ילד וילדה בישראל התחרו בארבעת המקצועות הללו. היו גמרים אזוריים, וגמר ארצי.

אז היו בישראל לפחות 20 'איצטדיונים' לא"ק. "איצטדיון" היה מגרש כדורגל – לרוב באחד ממגרשי הכדורגל לליגות א', ב', או -ג' – שמסביבו היו 6 מסלולי ריצה ל-400 מ'. בכמה מגרשים ה-400 מ' היה קצת יותר מסיבוב אחד, ובור קפיצה לרוחק עם מסלול ריצה.

בשנת תשי"א (אין לי מושג מה היתה השנה! אני סתם מעתיק מהתעודה!) לקחתי מקום שני בישראל בקפיצה לרוחק – 5.12 מ'. אני זוכר שגם בזריקת כדור הוקי למרחק הייתי בין 6 הראשונים, ןוכשאמצא את התעודה אכניס אותה.

למזלי (שהפך לחוסר מזלי…) הייתי 1.70 מ' כבר בכיתה ז', וגוף די שרירי. הצרה היא שמאז לא גבהתי אפילו בחצי סנטימטר, ובעשר השנים האחרונות הצטמקתי ל-1.64 מ'…

היו זמנים.

CREATOR: gd-jpeg v1.0 (using IJG JPEG v62), quality = 82

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. מאמר נהדר מנחם .
    יש לך סיפור חיים עשיר ומגוון ולמרות שהוא לא תמיד היה פשוט (בלשון המעטה)הוא גם אופטימי .

  2. אשר לאליפות בתי הספר .
    בתקופתי לפני כ 30 שנה
    היו במסגרת היסודי בירושלים
    מירוצי שדה
    וכן אליפויות ב 60 מטר גובה ורוחק .

    בהיותי בישיבה התיכונית הייתה אגב רמה מאד גבוה ובמסגרת האליפות .
    התמודדונו
    ב 100 מטר , 800 מטר ( ט-י ) / 1500 (יא-י"ב).
    קפיצה לרוחק , קפיצה לגובה , וכדור ברזל .
    וכן מירוץ שבדי ( הראשון 400 השני 300 השלישי 200 והרביעי 100 ).
    היו גם מקצועות ראשות במשולשת וב 800 (י"א -י"ב).

    יש לי אינספור סיפורים על אליפויות אלו כולל סיפורים אישיים ועוד .
    רק אומר חלק מהמתחרים באליפות הזו הגיעו לגדולה מקומית וזכו למשל באליפות צה"ל ועוד .

    זאת ההזדמנות לספר חלק …אולי פעם אכתוב על כך מאמר .

    1. הניקוד לכל ישיבה היה במקצועות החובה שם כל מוסד יכול היה לשלוח 2 נציגים לתחרות אישית .
    כאשר הניקוד במירוץ הקבוצתי היה כפול .
    בתחרויות הרשות לא נתקבל כל ניקוד.
    אף נציג לא יכול להתחרות יותר משני מקצועות חובה .

    2. בשביל לסבר את האוזן יום אחד הגיעה לתחרות איזה מוסד עם ילדים אתיופים הללו היו כל אחד רץ בליגה אחרת שלא ראינו עד אז .
    אבל מה הם לא ידעו להעביר מקל כמו שצריך לשליחים ואז ראיתי מחזה מרהיב.
    מתחילה הריצה השבדית הראשון ירוץ 400 והרץ האחרון יסיים ב 100 .
    טוב מתחילה הריצה הראשון מהם טס כאילו הוא בולט…ביחס אלינו ומסיים באיזה 20 מטר פור …אממה הם לא יודעים להחליף מקל …הוא עוצר לגמרי השני לוקח ממנו מקל אבל אחרי שמאבדים את כל התנופה ….הוא יורד למקום האחרון …אבל אל דאגה את ה 300 שלו הוא שוב מסיים ראשון ובפור….אבל אותה הבעיה הם לא יודעים להחליף מקל והרץ השלישי יורד למקום אחרון ….ובכל זאת גם 200 מטר מספיקים לו בכדי לחזור למקום הראשון ובפער ….אבל שוב החילוף האחרון קטסטרופה והפעם אין זמן לסגור את הפער כי זה 100 בודד .
    ואם איני טועה גם נפל להם לגמרי המקל וסיימו אחרונים …ואני חשבתי אילו השבדי היה הפוך זאת אומרת שהרץ האחרון היה רץ 400 הם היו זוכים .

    אישית זכיתי באליפות משולשת בכיתה י"א ובאליפות הרוחק בכיתה י"ב למה שהפך להיות לפסגת הישגיי הספורטיבים.

    1. זה עדיין קיים? אליפות ב ין ישיבות? אגב, גייל ואני סיימנו לראות את כל 24 האפיזודות של שטיסל. הפכנו למכורים של הסידרה. חבל שנסתיימה. אבל בצורה שהסתיימה יש לי רושם שיהיה ההמשך

      1. כן ואף השתדרג יש אליפויות כדורסל ורגל.
        הרמה לפי אינדיקציות שלי לא נופלת מרמת אליפות התיכונים או לפחות קרובה לכך

  3. מקור ראשון הוא עיתון משובח מאוד עם אוריינטציה ימנית. גם הוא בבעלות שלדון אדלסון שהוא הבעלים של "ישראל היום".

      1. מקור ראשון עיתון מעולה.
        לא רק בגלל שהוא ימני אלא רמתו גבוה והוא יחסית אוביקטיבי.
        אם נשווה זאת להארץ .
        אז רמתו גבוה לא פחות (גם אם פחות פלצני)
        אך באוביקטיביות גבוהה בהרבה .

  4. אחלה מעורב
    התואר הרשמי הכי חשוב שלי הוא אליפות בית הספר בשש בש.
    אולי יעלה חיוך על פניכם אבל אני חייב לציין שמדובר בבית הספר הפתוח אבשלום ושש בש היה חלק בלתי נפרד מהווי בית הספר (יחד עם פינג פונג ו וויסט משחק הקלפים המשובח)
    את השלבים המוקדמים ניצחתי בקלילות.
    בחצי הגמר היה משחק בלתי נשכח מול ענבל (שהייתה זוגתי באותו זמן). משחק צמוד ומותח. הייתי קרוב להפסיד אבל הצלחתי לבסוף לנצח עם 6-6 מהחלל.
    בגמר ניצחתי את איציק מלבורו שווגאס המקומי נתנו לו את מירב הסיכויים.
    אושר שמחה וגיל (ועראק)
    🙂

      1. כתבתי גם פעם תוכנה שמשחקת מול מהמרים….
        בסוף זה לא יצא אל הפועל. אני די שמח על זה.
        וביקור באטלנטיק סיטי הראה לי שבמשחקי מזל אין לי מזל, את כל המזל אני מבזבז על החיים
        🙂

  5. תודה על המעורב.
    ממה שכתבת לא מדובר בתביעה נגדית אלא בטענת הגנה המכונה במשפט הישראלי "אשם תורם" – כלומר אין לפסוק פיצוי מלא בעבור הנזקים שנגרמו אלא יש לקזז ממנו בגין חלקם של הנוסעים שעלו למסוק בידיעה שיש בכך סיכון.

  6. תודה רבה דוק!
    צפיתי אתמול בפרקים 7 ו-8 של הריקוד האחרון. המחויבות של מייקל ג'ורדן (בנטרול הדברים הרעים שאולי הם בעצם חלק מהחבילה) והמקצוענות שלו זה משהו שאפשר ללמוד ממנו המון. המסר העיקרי: לא מספיק כישרון ונתונים. כדי להיות הטוב ביותר בכל יום חייבים לעבוד בלי סוף.

  7. אני לא עורך דין (וגם לא טייס), אבל ממה שהבנתי את נסיבות המקרה, הטענה של משפחת הטייס נכונה אבל. האופן שבו נוסעים ״רמי דרג״ ובראיינט ובתו הם אכן בקטגוריה הזו מנסים לבוא לטייסים בדרישות חריגות ידוע, אלא שההחלטה לשעות לדרישות החריגות ולטוס בתנאים מסכנים היא של הטייס. הוא יכול להגיד לנוסעים שעם כל הכבוד, שיודיעו שהם מאחרים/לא מגיעים כי הוא לא מתכוון להמר על חייו וחייהם ואין פה משחקים, זה לא שהם יכולים לתבוע אותו או את החברה שלו על הפרת חוזה, ברגע שלפי שיקול דעתו של הטייס המראה, או במידה והוא נתקל בקשיים ההחלטה לא לנחות אלא להמשיך מסכנת את חיי היושבים בכלי הטיס.
    כלומר, גם אם בראיינט עשה על הטייס אבו-עלי, וממה שהבנתי משהו שהרבה אנשים מהסוג שלו עושים, זה רק מוציא את הטייס יותר גרוע. זה כאמור לא חוות דעת משפטית ככה שאני לא יודע מה יקרה עם התביעה של בני המשפחה שכנראה הוגשה כדי לצמצם נזקים.

    1. זה בהנחה שהיה ידוע שמזג האויר מסוכן מידי לטיסה.
      אני מניח שלא בהכרח, אחרת, גם לא היו משאירים את ההחלטה בידי הטייס.
      אם המשפחה רוצה להאשים את הטייס בשיקול דעת מוטעה, באה משפחת הטייס ואומרת, גם הנוסעים תרמו לשיקול הדעת הזה.

      1. גם אם במהלך הטיסה הטייס מחליט שמסוכן מדי להמשיך אבל הנוסעים נותנים לו בראש בקטע של ״אני משלם פה ואתה תמשיך לטוס, ואם אתה נוחת אני אדאג שיפטרו אותך״, זה לא נתון לשיקול דעתם, בסופו של דבר לא בראיינט הטיס את המסוק, לא הוא יכל לאמוד את הסכנה. זה לא באותה רמה של נהג מונית שהנוסע אומר לו ״תחתוך כמה רמזורים שתוכל ואני אוסיף לך 200 ש״ח לחשבון״.

        1. שוב, אתה מדבר על מצבים של וודאות, ואז אין שאלה שהאחריות היא של הטייס.
          יש גם מצבים שבהם לוקחים סיכון מחושב, שהתגלה כטעות. מצב שבו הטייס יכל להמריא, אבל גם יכל שלא. אם הנוסעים תובעים על מצב כזה, ולא על רשלנות, יש טעם להכניס למשוואה את הלחץ של הנוסעים.

  8. היה שווה לקרוא את המעורב ולו רק בגלל הסיפור והקליפ של הנכד של הווארד קוסל. לא היה שדר ספורט שהגיע לקרסוליים של קוסל. השפה העשירה והסגנון הייחודי שלו היו משהו מיוחד שהנכד קולין קוסל כה היטיב לחקות. אגב אם אני לא טועה הווארד קוסל ורעייתו תרמו למרפאת שיניים לסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים הנקראת על שמם.

  9. מנחמנו, פספוס כמוך עשה 5.12 מטר ולקח מקום שני בארץ?
    כבוד כבוד ועוד כבוד.
    כמה אתה עושה היום?
    🙂

  10. לא שאר הבעלים של גולדן סטייט אמרו שיכריחו את מארק סטיבנס למכור את המניות שלו בקבוצה ולעזוב? עכשיו גם מקצצים לו בעונש (כי לא עברה שנה מלאה להרחקה שלו)?
    .
    בהקשר אחר – מדיסון סקוור גארדן, שמאז 1982 לא משלם מיסים לעיריית ניו יורק בגלל "טעות" בהסכם, הוא אחד מהחברות שדורשות ביילאאוט מהמדינה בעקבות הקורונה.

  11. אני שמח שהשם שלך ממשיך לעלות בעיתונות הכתובה והמסחרית, אין הרבה עיתונאים שהכבוד הזה מגיע להם, ועוד יותר חשוב שהשם שלך יהיה ידוע גם לדורות שכבר לא זכו לרוץ לעיתון בבוקר כדי לקרוא אותך. גאווה גדולה.
    .
    לגבי מקדניאלס – מדובר בבחור שהגיע לדנבר כמאמן ראשי בן 30 והדבר הראשון שעשה בתפקיד הוא להגיד לק"ב שלו שהוא אפס ושאסור לו לשחק בליגה, מיד כשחזר ממשחק הפרובול. יכול להיות (ראיות נסיבתיות בלבד) שזה אותו בחור שסיכם בקולטס, שכנע עוזרי מאמן לחתום בקבוצה ואז ברגע האחרון בחר להישאר בניו אינגלד. אין לנו הוכחות מצולמות, אבל זה במקרה אותו אחד שבראיונות *שביצע* לקבוצות בפגרה הנוכחית (אין כאן שגיאה) כדי לבחור לאן "לקחת את הכישרון שלו" הוא הגיע עם אישתו שהיתה שותפה לכל התהליך.
    בקיצור, לא מדובר באיש נעים על הבריות באופן כללי, אבל אולי כן אפשר לדבר על גאון התקפי.
    .
    זה מביא אותי לנקודה הבאה – אין ק"ב בעולם שיכול להגיד שיש רק רסיבר אחד שהוא מוסר אליו ושכל המהלכים יילכו רק אליו. אנחנו לא בשנות ה-50, ואפילו בלו"ז המגוחך שהיה לפטס בשנה שעברה ההגנות היו עולות על זה בקלות.
    יותר מזה, בכל מהלך התקפי יש לפחות 3 התפצלויות, שאני מניח שרובן הובילו לאדון אדלמן. הרב בריידי שליט"א היה יכול פשוט לבחור למי למסור באותו מהלך (אה, רגע, זה לא חכם כי ההגנה תעלה על זה ישר?…).

  12. ובנושא אחר:
    יצא לי לפגוש ולדבר עם בראד סלרס וסקוטי הופסון בתקופה ששיחקו בראשל"צ. הופסון היה קורקטי אבל סלרס היה מאוד ידידותי ויצא לי לדבר איתו יותר מפעם אחת.
    עם זאת, הדבר שאני הכי זוכר משניהם זה את העובדה שבמשחקים שלהם היית רואה הרבה שחקנים זרים שיושבים איתך ביציע. כששאלתי אחד מהם למה כולם מגיעים הוא ענה לי: "they played for the Bulls, man!"

  13. לא ברור לי מה דחוף כל כך לונסה בריאנט לתבוע, זה לא שחסר לה כסף. אם היתה רשלנות של הטייס אז הוא כבר לא איתנו ולהכנס בגופה זה לא ממש קלאסי.

  14. כן ואף השתדרג יש אליפויות כדורסל ורגל.
    הרמה לפי אינדיקציות שלי לא נופלת מרמת אליפות התיכונים או לפחות קרובה לכך

  15. לפי סירטון שראיתי שבו מומחה ניתח את המקרה, הטייס טעה פעמיים – הן בשיקול הדעת לבצע את הטיסה והן טכנית בביצוע נסיקה+פנייה שגרמה לו לורטיגו ולצלילה במצב של חוסר ראות.
    מהצד של הנוסעים ישנן 2 נקודות ברורות – הם בטוח הפעילו לחץ לביצוע הטיסה והם בטוח לא אחראיים על כך (האחריות על הטייס).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט