יומן קורונה 31# – 17/04/2020 – מולי

שמו של אחד מהספרים הלא גמורים שלי הוא "אמבטיה בפריז וגם בלונדון – יומן בין אמבטיות", סיפורו של טיול מאורגן לפריז ולונדון בשילוב של מה שאני מכנה "הגיגי אמבטיה".

היום ביליתי שעה באמבטיה. לא במקלחת – באמבטיה! כאשר בחנתי על עצמי בעודי מקשיב לפודראסט על ספורט, נזכרתי בעמוד הפתיחה של ה"יומן בין אמבטיות". בעמוד זה כתבתי שיש המון דרכים להתחיל סיפור מסע ונתתי כמה דוגמות, אבל גם כתבתי ש…

אבל אני, אני בחרתי להתחיל דווקא באמבטיה…

"אמבטיה של מלון אי שם בפריז.  אמבטיה מלאה במים מחוסרי קצף לבן ואיש קירח עם כרס שוכב בתוכה, וכותב במחברת שכריכתה קשה הנשענת על קצה כרסו.  מאחר ופקק  האמבטיה במלון לא נסגר בצורה טובה, הוא דואג לכך שמי האמבט ימשיכו להתמלא בזרם חלש אך קבוע של מים חמים, מה שגורם לכך שענני אדים מערבלים את הראייה בחדר האמבט…"

חלק מהכריכה המתוכננת לספר שלי "אמבטיה בפריז וגם בלונדון – מסע בין אמבטיות"

אז היום, ללא המחברת ההיא, ובאמבטיה שבבית שלי שהפקק בה תקין לחלוטין, חייכתי לעצמי אשר עדיין ראיתי "אמבטיה מלאה במים מחוסרי קצף," ועוד יותר חייכתי כאשר עדיין ראיתי "איש קירח עם כרס…". ולא יכולתי שלא לחשוב מה גדול השינוי בין העידן ההוא בו ביליתי באמבטיה פריזאית חסרת פקק תקין לבין שלוותה של אמבטיה בשעות ה(אין)עבודה בעידן הקורונה.

"מקלחת," זכורני שניסחתי זאת פעם, "היא עניין ענייני. מהותה ניקוי ולא בילוי!" ואני זוכר שלאחר מחשבה, הוספתי גם את חלקו השני של המשפט, שהוא: "ואילו אמבטיה – לעומתה – כל מהותה הוא תענוגות ומותרות."

למרות שאני איש של אמבטיות, ברובם המוחלט של הימים אני מסתפק במקלחת. כדי לחוות את "זמן המים", (כך קראתי לאחד משיריי באחד מספרי השירה שלי שעדיין לא פורסם,) הרי אין חובה לעשות אמבטיה. מקלחת מספיקה לכך בה במידה.

אמבטיה היא חוויה חושית מתמשכת, הדהוד לזמנים בהם ברווזי האמבט היו חבריך הטובים ביותר. היא משימה מתמשכת שכל מהותה עינוגי הגוף והנפש ולא מירוקם. אמבטיה איננה ומעולם לא היתה – לפחות עבורי – עניין של ניקיון, לפחות לא של ניקיון הגוף, לשם כך קיימת המקלחת.

אז בעידן קורונה זה, יש זמן גם או אפילו לאמבטיות. זמן לנינוחות שאינה חלק ממרדף החיים, זמן להניח לשלווה שתחלחל לכל תא ותא מגופך, וחשוב יותר: מנפשך, דרך המים העוטפים.

ממליץ לכל אחד ואחד מכם, גם אם אתם מהמכורים למקלחות, לנצל את ימי הקורונה הללו למצוא זמן לאמבטיה על כל פינוקיה. הביאו אליה ספר וקצף, בלו בה לפחות שעה וחצי עם שמנים ארומטיים וסנדוויץ, או בחברת מוזיקה לטעמכם… ובעיקר, בעיקר הניחו למים לחדור ולהשפיע על גופכם ועל נפשכם. אני באמת ובתמים חושב שזה מועיל חשוב, בעיקר לאור לחצי עידן הקורונה של ימינו.

נ.ב.

  1. ק קו קור קורא לכם להצטרף אלי לעשיית אמבטיה. אמנם לא בזום ולא באותו חדר אמבטיה, אבל כן לאותה חוויה משכרת חושים.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. כשהייתי אב לשתי תינוקות בנות 5 ו-2, והאמר – אשתי – רינה ז"ל שהתה חודשים על גבי חודשים בבית חולים בבולטימור, הייתי עושה אמבטיה עם סיגל ואפרת. צחוקים, התזות, סירות ומה לא. דמעות עולות בעיני כשאני ניזכר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט