מכתב אישי להנהלת שיקגו / צ'יקו

הולי לנד, , ה-17/4/20

להנהלת הבולס היקרה שלום:

את תחילת הרומן עם הקבוצה האדומה התחלתי בגיל 4, בהשפעת האחים הגדולים שחזו בגדול מכולם מטביע את חותמו בעולם כולו בכלל ובכדורסל בפרט. המשיך בעטיפות לספרי הלימודים (ככה זה שאתה הקטן באחים) וירושת הגופיה האדומה-שחורה. ועדיפות תמידית לקבוצה באדום במשחקי מחשב.

נשאבתי ממש לתוך הליגה בגיל 13, בפריחת השושנים. רוז עשה מה שהוא רוצה על המגרש. מסביבו היו חבורה של שוורים קשוחים שנלחמו ולא פחדו מאף אחד: נואה המפחיד, בוזר הטנק, קורבר הצלף, שעולה מהספסל, ודנג המדהים הרכיבו קבוצה לתפארת. יחד עם חבורה של לוחמים לא מוכרים הם הגיעו לגמר מזרח מול מיאמי של לברון וויד והפסידו/נשדדו.

חולצת הירושה המדוברת

בעונות הללו שיקגו הייתה קונטנדרית אמיתית שאיימה על האלופה ועשתה שמות ביריבות. מיאמי האלופה באופן קבוע הייתה מתקשה מול השוורים שיצאו על ידם על העליונה ברוב המקרים. כולל עצירת רצף של 27 ניצחונות רצופים.

אחרי הפציעות הקשות של רוז ונואה, העברת דנג ובניית קבוצה חדשה בראשות באטלר ועוד, החליטה ההנהלה לשנות כיוון לחלוטין ולפטר את המאמן הקשוח של הבולס, משם המצב הדרדר עם מאמן רך שלא יכל לאמן את השחקנים, שהאימונים שלו היו "קלים" מדי ויצירת תרבות אחרת, רכה ומתפשרת. השחקנים החדשים לא נתנו את עצמם למשחק, והתחילו מריבות בחדר הלבשה, בין השחקנים לעצמם, בין השחקנים למאמן ובין ההנהלה לשחקנים.

בסוף עונת 2016 החליטה ההנהלה לשנות שוב כיוון והפעם להעיף את הכוכב של הקבוצה ולהביא שחקנים חדשים, אשר לא ידעו את יוסף. בעונות הבאות שיקגו נראית כמו חמאה, ההגנה מחוררת ההתקפה תקועה והשחקנים מתוסכלים.

השור הזועם תמיד סימן עבורי משהו גדול ומפחיד. אך בשנים האחרונות כל שחקן שהיה במוניטין של "השור הזועם" עם קשיחות, עם מלחמה ועם רצון לנצח נבעט החוצה והשחקנים החדשים באים ונהפכים לחמאה. המאמן חלש וגרוע והמצב עצוב.

הנהלה יקרה, הוכחתם בעבר שאתם יכולים לבנות קבוצה תחרותית ולוחמת, אנא מכם- החזירו עטרה ליושנה. החזירו את הכבוד לעיר ואת הכבוד לסמל. תנו לנו האוהדים סיבה ללבוש שוב את הגופיה עם השור בגאווה, מסכנה היא תלויה בארון כבר יותר מדי זמן.

בצער וכאב

האוהד הקטן מישראל

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. רותם אלרן

    17 אפר 2020 11:13:56

    תודה רבה צ'יקו, אחלה פוסט.
    מבין את מה שאתה מרגיש כלפי הבולס כרגע, הם מאוד מאכזבים, וכנראה שניסו לעשות טוב כשהביאו את בוילן כדי להחזיר קשיחות והגנה, אבל יצא מזה רק ריבים עם השחקנים, הגנה רעה והפיכה שלו לאחד המאמנים השנואים עליי בליגה (הטופ 2 שלי הם לוק וולטון והוא)

  2. מולי

    17 אפר 2020 14:48:21

    תודה על הפוסט. שווה לתרגם ושלוח אליהם, אולי יזיז משהו, אבל חוששני שלא..

    פעם חשבתי שבכל קבוצה, כל הקבוצה רוצה לנצח, ובכל משחק.

    היום אני זוכר את מה שאיל ברקוביץ' נוהג לומר בכל הזדמנות: "כאשר ישבתי על הספסל – רציתי שהקבוצה שלי תפסיד כדי שיכניסו אותי."
    זה נכון גם לגבי ההנהלה…

    אני בכלל לא בטוח שהבעלים וההנהלה רוצים לנצח ולהגיע להישגים. ברור לגמרי שבניו יורק ניקס, למשל, הדחף הזה לא קיים ברמות הגבוהות ביותר.

    כשקוראים את מה שמנחם כתב היום על מייקל, ברור לכל שהבולס חייבים מישהו ברמת המחויבות של מייקל, הן בהנהלה והן על המגרש, אם ברצונם להגיע בקרוב להישגים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט