שבת בבסיס / קצר וחובט – יוני לב ארי

דונאלד טראמפ ותושבי ארצות הברית, כנראה, עדיין לא מודעים לגודל האסון שנפל עליהם עם התפשטות הקורונה ברחבי היבשת. מספרי הנדבקים והמתים נוסקים למעלה בכל יום מחדש, והיום שבו יגיעו חדשות טובות מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כנראה רחוק.

מגרש בייסבול ריק (צילום: Detroit Free Press)

אז מי אנחנו בעולם הבייסבול שנתלונן על המצב החדש? במהלך משחקי ה-Spring Training נעצרה כל פעילות בליגה, כשתחילה דיברו על דחייה של פתיחת העונה בשבועיים. כל בר דעת הבין שזו דחיה לא מציאותית בעליל, וביטול של חודשיים לפחות נשמע סביר יותר.

עונות קצרות במייג'ור ליג בייסבול הן לא דבר חדש. החלטנו לאסוף לכם את כל סיפורי העונות הקצרות, אם זה בגלל מלחמה או בגלל שביתה (בגלל וירוס עוד לא היה לנו):

מלחמת העולם הראשונה (צילום: ThoughtCo)

עונות 1918 ו-1919 – יוצאים לקרב

המעורבות של ארה"ב במלחת העולם הראשונה החלה אמנם באפריל 1917, אך רק בעונה שלאחר מכן זה החל להשפיע על הליגות הגדולות ביבשת. לאט לאט חלחלה בציבור התודעה לגודל המלחמה, ולקראת תחילת עונת 1918 זה לא היה נראה טוב להמשיך עסקים כרגיל.

הוחלט לקצר את העונה, שהיתה אז 154 משחקים, ל-140. ביולי יצאה הודעה שכל מי ש"לא חיוני", מגוייס. ראשי הליגה קיוו שיראו במשחקים חיוניים, אך לשווא. תוך מספר שבועות כ-15 שחקנים מכל קבוצה גויסו למשימות כאלה או אחרות (השם הבולט ביותר היה טיי קוב). הליגה קוצרה ל-126-128 משחקים לקבוצה, כשגם עונת 1919 נמשכה 140 משחקים בלבד.

רץ לצבא. קוב (צילום: blogspot.com)

למרות שלא מעט שחקנים גויסו גם למלחמת העולם השניה, עם כמה שמות נוצצים כמו יוגי ברה, טד וויליאמס, ג'קי רובינסון, ג'ו דימאג'יו וסטן מיוסיאל, הליגה נמשכה כרגיל ולא קוצרה בשום שלב.

1972 – שקט שובתים

תופעת קיצור / ביטול עונות בשל שביתה נראתה כבר בתחילת שנות ה-70. הראשונה היתה קצרה במיוחד, שבועיים בלבד, בתחילת עונת 1972. הסיבה: השחקנים דרשו העלאה בתשלומי הפנסיה, ולבסוף גם קיבלו.

וויליאמס ודימאג'יו. גם הם גויסו (צילום: Los Angeles Times)

אמנם מדובר בסך הכל ב-13 ימים, אך המשחקים האלה לא הושלמו מעולם, ויש כאלה, בעיקר אוהדי רד סוקס, שלא סולחים על כך עד היום. הוחלט שלא להשלים את המשחקים שלא שוחקו, וכך נוצר מצב שהרד סוקס שיחקו משחק אחד פחות מהטייגרס, שעלו לפלייאוף בגלל ניצחון אחד יותר…

1981 – שתיים במחיר אחד

גם הפעם מדובר בשביתה, אך הפעם היתה דרך יצירתית יותר להתמודד עמה. ראשית כל – הסיבה. הבעלים דרשו שכל קבוצה שמאבדת שחקן חופשי תקבל פיצוי כספי ושחקן נוסף מהקבוצה בה הוא חתם. השחקנים כמובן לא הסכימו, וב-11 ביוני פרצה שביתה שעצרה את המשחקים עד ל-10 באוגוסט.

העונה המפוצלת ב-1981 (צילום: Sporting News)

כשהכל חזר, מה עשו? חילקו את הליגה לשתי עונות. הראשונה – עד השביתה. השניה, מרגע החידוש. ראשי הבתים של שתי הליגות נפגשו לסדרות הפלייאוף בתום העונה "השניה". וכמו תמיד, גם הפעם יש קבוצה אחת שנדפקת: סינסינטי.

הרדס סיימו את העונה כולה, שני החלקים ביחד, עם המאזן הטוב בליגה: 66:42, אך הם לא תפסו את המקום הראשון באף אחד משני החצאים, וכך נוצר מצב הזוי – הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה – מחוץ לפלייאוף. ב-2020, עם כל התקשורת האלקטרונית, מעניין איך זה היה העובר…

קצרים

דילגנו שתי שביתות קצרות: יומיים בעונת 1985, שהושלמו ולא השפיעו על העונה כלל. ועונת 1990, אז ויכוח שוב על פנסיות וכו' דחה את פתיחת העונה בכמה ימים, אך גם משחקים אלה הושלמו.

ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב (צילום: Sporting News)

1994 – הגדולה מכולן

את השביתה הזו רוב אוהדי הבייסבול עדיין זוכרים מצוין. ויכוח על הסכם קיבוצי חדש גרם, בלי שום הודעה מוקדמת, לעצור את העונה ב-11 באוגוסט. אין השלמה, אין פלייאוף, אין אלופה, ובאסה ליאנקיז ולאקספוז, שהובילו בבטחה את שתי הליגות. למעשה, עונת 1994 די נמחקה.

בסופו של דבר הושג הסכם שנחתם בתחילת אפריל 1995, קצת מאוחר מדי, מה שפגע גם בתחילתה של עונת 1995. "ספרינג טריינינג" מזורז הוציא עונה של 144 משחקים לדרך (במקום 162), כשלראשונה חולקה כל ליגה לשלושה בתים, והמצאה חדשה הוצגה לעולם – Wild Card. המשחקים שהיו חסרים אמנם לא הושלמו, אך להבדיל ממקרים קודמים כל קבוצה שיחקה את אותה כמות של משחקים.

הקומישינר, רוב מנפריד. עושה חושבים (צילום: Los Angeles Times)

2020 – איך זה ייגמר

כאמור, עדיין לא ברור מתי יחזרו בארה"ב לשגרה. אמנם ספורט באמריקה הוא חלק אינטגרלי מהחיים, אך עדיין, אסופה של 30-50 אלף צופים במקום אחד – לא נראה סביר בחודשיים הקרובים.

התקווה היא לחזור לשחקן באזור תחילת – אמצע יולי, עונה בת 82 משחקים (חצי עונה). יקדמו לכך כמה משחקי טרום עונה. אנחנו נראה כנראה לא מעט Double Headers, ובשל כך הדיבור הוא על סגלים רחבים יותר מהרגיל. אך שוב, בשלב הזה, הרוב עוסקים בניחושים ולא באמת בעובדות.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. כשאתה מזכיר לי את השבתות הליגה אני ניזכר בכולן. על 1972 כתבתי שלשום ב'מעורב' כי היתה זו שביתת שחקנים ראשונה בהסטוריה, והתאריך הידוע בו שחקנים העיזו לעמוד מול בעלי הקבוצות ולדרוש מה שדרשו. אפריל ללא בייסבול נראה כה מוזר. וכמובן ללא כדורסל. לפחות אנשים נשארים בבית ולא מוצאים סוגי פעילות חדשים בטבע כי אז היתה סכנה שהם יתאבהבו בזה יותר מדי ויחליטו כשהכל יעבור שאולי ישנו תחליף ללכת למשחק בייסבול עם כל המשפחה, שבסופו של יום ההוצאה מתקרבת ל-$400-$500.

    בקשר לאי מוכנות של ארה"ב האשם מס' 1 הוא טראמם שעד לפני 5-6 שבועות טען שכל עניין ה'מגיפה' הוא HOAX של הדמוקרטים להדיחו. בגללו בעיקר – THE BUCK STOPS HERE – ארה"ב הגדולה ניתפסה עם מכנסיים למטה והיא היום דומה מאד למדינת בננה מהעולם השלישי כשבתי חולים בניןו יורק לא יודעים היכן לשים את המתים.

      1. זה דבר שלא קרה מ אז מלחמת האזרחים (מריבות ותחרות חהשגת ציוד בין המדינות השונות, ומושלי מדינות מו=טומטמים כמו מושל ג'ורג'יה שאמר אתמול ש"רק ב-24 השעות האחרונות נודע לי שגם בני אדם 'שלא יודעים שהם חולים ב-CONVID-19 כי אין להם חום או סימנימ מחלה אחרים יכולים להדביק בריאים". אני מוכן להתערב שרוב הילדים בני 7 ומעלה יודעים זאת. עוד מטומטם רפובליקאי

  2. הנושא המרכזי בתקופה הזאת בבייסבול הוא נושא התשלומים לשחקני המיינור ליג.
    אני כמובן לא אעלה את הנקודה הכואבת שאומרת שרוב שחקני המיינור'ס מקבלים שכר נמוך בהרבה משכר המינימום בארה"ב (גם בתוך המדינות), אבל הפעם נוצר מצב אבסורדי לחלוטין שמאפשר לבעלים לא לשלם להם כלל. הפתרון שניתן בינתיים (תשלום אש"ל עד לסוף אפריל) מביך יותר מהפתרונות הכלכליים של ביבי ויוצר מצבים אבסורדיים בהם שחקני מייג'ור ליג משלמים – מעשית – את שכר השחקנים במיינור'ס.
    (הגדיל ועשה כמובן שין-שו צ'ו מהריינג'רס, ששילם $1000 לכל אחד משחקני המיינור'ס של הקבוצה – ויש 191 כאלה).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט