פגרת הבייסבול של 2019-2020 תיזכר בעיקר בצל סקנדל אחד גדול – פרשת ה-Cheating של האסטרוז. שחקן עבר של הקבוצה מיוסטון יצא לתקשורת, וסיפר שבקבוצה היו משתמשים בעזרים טכנולוגיים כדי "לגנוב סימנים", בזכותם כנראה זכו שחקני יוסטון באליפות ב-2017, הגיעו לגמר האמריקן ליג ב-2018, והיו רחוקים ניצחון אחד מאליפות נוספת ב-2019.

עדיין לא נכתב הפרק האחרון בסיפור הזה, כך שקשה להסיק מסקנות, אך בשלב זה נראה שהעונשים שהוטלו עד כה אינם חמורים דיים, כשאף אחד לא הושעה מהמשחק, אלא רק הרחקות קצרות מועד פה ושם. במבט קצר להיסטוריה, הסיפור של פיט רוז הוא הדוגמה הטובה ביותר כדי להסביר זאת. אך לזה נגיע בסוף.

Charlie Hustle

פיט אדוארד רוז נולד ב-14 באפריל 1941, בסינסינטי, אוהיו. בתחילת הדרך, כמו רוב הספורטאים המוצלחים, הוא שילב בייסבול ופוטבול, אך במהלך לימודיו בתיכון בחר בבייסבול, וטוב שכך. הוא שיחק בלבנון (לא המדינה, עיר באוהיו), וכשסיים את לימודיו, הציג רוז ממוצע חבטות מדהים של 626., הוחתם על ידי הסינסינטי רדס, כשעונת הרוקי שלו היתה ב-1963.

כבר במשחקי ההכנה הבטיח לעצמו רוז מקום בבסיס השני, לאחר שמי שאייש את העמדה, דון בלסינגיים, נפצע. לאחר כמה ימים זכה גם לכינוי שליווה אותו לאורך הקריירה – Charlie Hustle, זאת לאחר שרץ במהירות לבסיס הראשון למרות שקיבל Walk. לאחר פתיחה של 0 מ-11 התעורר פיט, חבט 273. בעונת הבכורה שלו וזכה בתואר רוקי העונה.

Private Rose

במהלך הפגרה, לאחר עונת הרוקי שלו, גויס רוז לחצי שנה בצבא. היתה זו תקופת מלחמת וייטנאם, וכמעט כל אחד גויס בשלב הזה לתפקיד זה או אחר. בכל מקרה זה לא פגע בקריירה של האינפילדר הצעיר, כשבתום הפגרה חזר לשחק. לאחר עונה שניה בינונית, ויתר רוז על מנוחה והמשיך לליגה הוונצואליאנית, על מנת להשתפר – מהלך שבהחלט הוכיח את עצמו.

החל מעונת 1965, רשם פיט רוז תשע עונות רצופות עם ממוצע חבטות 300. ומעלה, ו-14 מתוך 15 עונות כאלה, נתונים מטורפים בכל קנה מידה. הוא לא העיף הרבה הום ראנס, לא גנב הרבה בסיסים, אך עלה על בסיס והגיע הביתה – מהות הבייסבול. השיא הגיע ב-1969, קצת לאחר שעבר לשחק באאוטפילד, רוז חבט 348. (שיא קריירה), וזכה בכפפת זהב ראשונה מתוך שתיים רצופות.

The Big Red Machine

בתחילת שנות השבעים החלה להיבנות בסינסינטי קבוצה סופר חזקה, שכונתה The Big Red Machine, כשרוז אחת הצלעות החשובות שבה, לצד כוכבים כמו ג'וני בנץ' וג'ו מורגן. ב-1973 הוא זכה לראשונה ב-MVP, בדרך לעוד מעבר תפקיד על המגרש, הפעם לעמדת הבסיס השלישי. מי אמר ורסטילי ולא קיבל?

בשנתיים הבאות הוביל רוז את הרדס לשתי אליפויות (1975, 1976), הראשונות מזה 35 שנה. בסדרת הגמר הראשונה ניצחו הרדס את הרד סוקס בשבעה משחקים, כשרוז זוכה לתואר ה-MVP של הוורלד סירייס, כשהוא חובט 370.. בפלייאוף של 1976 ניצחה המכונה האדומה 0:3 את הפיליס ו-0:4 את היאנקיז. בכך היא רשומה עד היום על דפי ההיסטוריה כקבוצה היחידה מאז שהורחב הפלייאוף (1969) שלא נוצחה באוקטובר.

מדגדג את דימאג'יו

בשנים הבאות רוז רשם כמה הישגים אישיים, כשהוא מגיע לחבטה ה-3,000 שלו ב-1978 (יסיים עם 4,256, מקום ראשון עד היום), ורצף מדהים של 44 משחקים עם חבטה אחת מצלחת לפחות, רחוק רק 11 משיא המטורף של ג'ו דימאג'יו. עד היום תופס רוז את המקום השלישי ברשימה הסופר מכובדת הזו.

בגיל 38 החל רוז את הפרק האחרון בקריירה, כשהוא עובר לפיליס, ולבסיס ראשון. הקבוצה מפילדלפיה, שסיימה שלוש עונות רצוף ראשונה בבית אך ללא אליפות, נתנה לו את החוזה הגבוה ביותר במשחק – 3.2 מיליון דולר לארבע עונות (פרופורציות). ב-1980 רוז והפיליס זכו באליפות הראשונה של המועדון. משם עבר רוז המזדקן (43) למוטריאול אקספוז, שם הוא חבט את ההיט ה-4,000 שלו. באמצע העונה הוא חזר שוב הביתה – לרדס, לסיים את הקריירה.

מנג'ר – שחקן

כשהגיע רוז בחזרה לסינסינטי, הוא מונה למנג'ר שחקן עד לסיום העונה, ובכך התחיל את הפרק הבא בחייו. ב-11 בנובמבר 1986 הורד רוז סופית מהסגל של הרדס, ובכך בגיל 45, כשהוא מחזיק בכל כך הרבה שיאים, פרש רוז סופית ממשחק פעיל. רוז סיים את הקריירה במקום הראשון (עד היום) בחבטות (4,256), סינגלים (3,215) ומשחקים (3,562), עם 17 הופעות באול-סטאר, שלוש אליפויות, שתי כפפות זהב, רוקי השנה וממוצע חבטות מרשים של 303.. המספרים האלה הם לא מקום בהיכל התהילה, הם מקום בסוויטה של ה-הול אוף פיים.

רוז המשיך לאמן את הרדס עד לקרוב לסוף עונת 1989, כשהוא מחזיק בסיום במאזן של 388:426, מקום חמישי בהיסטוריה של סינסי. אך אז החלו הצרות. זה החל עוד במהלך העונה האחרונה, בהשעיה של 30 יום, לאחר שדחף והפיל שופט, אבל זה הכסף הקטן.

צרות בצרורות

בפברואר 1989 זומן רוז לחקירה במשרדי הקומישינר, כשהחשד – הימורים. מי שניהל את החקירה היה נשיא הנשיונל ליג, בארט ג'יאמאטי, שמונה במהירה לקומישינר הבא, ועו"ד ג'ון דאווד, ובכך זכה הסיפור לכינוי: 'דו"ח דאווד'. רוז, כמובן, הכחיש מהרגע הראשון. במאי באותה השנה הוגש הדו"ח, לאחר שדאווד מיצה את החקירה. על פי הדו"ח, הימר רוז על לפחות 52 משחקים ב-1987, כשהיה מנג'ר, על סכומים שעלו על 10,000 דולר ליום.

רוז התקשה לקבל את רוע הגזרה הקרבה ובאה, כשהוא נקרא לדיון במשרדו של ג'יאמאטי ולא התייצב. הוא השיב בהגשת תביעה משפטית כנגד ג'יאמאטי, בטענה שהקומישינר לא קיים משפט הוגן. בסופו של דבר, ב-24 באוגוסט 1989, הסכים רוז לקבל עונש של השעיה מהמייג'ור ליג בייסבול לכל החיים, כשהוא מודה שיש לכך סיבה, כשבתמורה לא יוגשו כנגדו תביעות. שבוע לאחר מכן הלך ג'יאמאטי לעולמו בעקבות התקף לב.

בעד או נגד?

ואז החלה להישאל השאלה, אולי המעניינת ביותר בסיפור הזה – האם רוז הימר נגד הרדס, או שבכל המקרים הוא שם כסף על כך שקבוצתו תנצח. למרות שבדו"ח נכתב כי לא הוכח הימור על הפסד של סינסינטי, סיפר דאווד בראיון ב-2002 כי לדעתו זה כן קרה. חוקי הליגה, אגב, לא מבדילים בין הימור על קבוצתך או כנגד, אך מן הסתם, אם תהמר על הפסד קבוצתך אתה בהחלט יכול לגרום לכך לקרות, ובכך להפר את הערך הספורטיבי של המשחק, דבר שלא ניתן לעשות כשאתה מהמר על ניצחון קבוצתך.

רוז המשיך לעשות בעיות, כשב-20 באפריל 1990 הוא הודה באשמה כי לא שילם מיסים על מכירת תמונות חתומות ועל רווחים מהימורי סוסים. ב-19 ביולי נכנס רוז לכלא, במריון, אילינוי, שם הוא הוחזק עד ה-7 בינואר 1991. מאז ניסה רוז להיבחר להיכל התהילה שבקופרסטאון, אך ועידה שהוקמה ב-1991 החליטה כי מי שהושעה לכל החיים לא יכול להיבחר להיכל התהילה, ובכך אחת הקריירות היותר מרשימות במשחק נותרה בחוץ.

"הייתי מהמר על הקבוצה שלי בכל משחק"

ב-8 בינואר 2004 פרסם רוז את ספרו, My Prison Without Bars, שם הוא הודה לראשונה כי הימר כששיחק והיה מנג'ר של הרדס. כמו כן הוא טען בתוקף כי מעולם לא הימר נגד קבוצתו. בהמשך אמר בראיון ל-ESPN: "הייתי מהמר על הקבוצה שלי בכל משחק, לא רק ארבע פעמים בשבוע, כיוון שאני אוהב אותה ומאמין בה. עשיתי הכל כדי לנצח כל משחק, תמיד".

גם חייו הפרטיים של רוז יצרו כותרות. הוא התחתן והתגרש פעמיים, כשבין לבין נודע לו על בת נוספת ששייכת אליו. זוגתו השלישית היתה כוכבת פלייבוי בשם קיאנה קים, כשעל השניים שודרה תכנית ריאלטי בשם "Pete Rose: Hits & Mrs". ביולי 2016 התראיין דאווד, כשהוא מספר שבשנות השבעים קיים רוז יחסי מין עם קטינה, דבר שהוכחש כמובן. בקיצור, אין עם מיסטר רוז רגע דל.

אז נכון, מדובר בדמות, שבמקרה הטוב ניתן להגדיר אותה צבעונית, ובהחלט לא מהווה דוגמה לנוער. אך ההשעיה של רוז מבייסבול לכל החיים גורמת לתהייה ברורה: האם לא צריך להשעות את ראשי ושחקני יוסטון, שניצחו משחקים בזכות שימוש בעזרים טכנולוגיים, לכל החיים? תגידו אתם.