לילה בלי כוכב – סיקור משחקי שבת / צוות הופס

לילה מרתק עבר על הליגה למרות שלא מעט כוכבים נעדרו מהמגרשים. קאווי לנארד מנהל העומסים, לוקה דונצ'יץ שנפצע, דווין בוקר הפצוע וראסל ווסטברוק העייף שנח לא שיחקו אבל אלו שכן היו על המגרש נתנו לנו כמה מותחנים ראויים.

היום בצוות: LJOS, ראובן, חגי ועידו.

טורונטו ראפטורס (8-17) 110 – ברוקלין נטס (12-13) 102

הראפטורס אוהבים לפגוש את היריבות מהבית האטלנטי בטורונטו, הפעם האחרונה בה הם הפסידו ליריבה מהבית שלהם בקנדה היתה לפני יותר מ 4 שנים (34 נצחונות רצופים). גם הלילה מול ברוקלין הם שמרו על הרצף. רבע ראשון מצויין של סיאקם נתן להם פער שאחריו ברוקלין רדפה לאורך כל המשחק ולא הצליחה להדביק. הראפטורס גם הציגו הגנה מצויינת ששמרה את הנטס על 102 נקודות – 10 פחות מהממוצע שלהם.

10 חסימות וחטיפות כפו הראפטורס על הנטס, הנה כמה דוגמאות :

סיאקם הוביל את הראפטורס עם 30 ו 10, נורמן פאוול הוסיף 24 לפני שיצא ב 6 עבירות מארק גאסול תרם שיאים עונתיים של 17 ו 15. דיווינדי הוביל את ברוקלין עם 24 באחוזים לא טובים.

שיקגו בולס (18-10) 109- לוס אנג'לס קליפרס (8-20) 106

שתי הקבוצות ביום השני של בק טו בק, בקליפרס זה אומר שקוואי לא משחק. תוסיפו לזה את ההיעדרות של ווילאמס ובברלי ותקבלו כמה הסברים למשחק הצמוד הלילה ביונייטד סנטר.

הארל עם 17 נקודות במחצית הראשונה(30 במשחק) הוביל את הקליפרס ליתרון שיא של 15 נקודות ברבע השני. זאק לאבין שסיים עם 31 נקודות, החזיר את הבולס למשחק בחצי השני. 2 שניות לסיום, שניהם נפגשו במהלך שנתן לבולס את הניצחון. שוויון 106, לאבין בדרייב מהיר אל תוך הצבע והגוף של הארל, שחרור גבוה של הכדור , קרש סל וניצחון.הארל לא הצליח לעצור וגם הוסיף עבירה.

עוד לפני הסל של לאבין , דקה לסיום פול ג'ורג (27 נקודות) מעלה את הקליפרס ליתרון 3 106-103 בנקודות הארונות שלהם במשחק. בדקה שנשארה הוא לקח את כל הזריקות של הקליפרס והחטיא .

פיניקס סאנס (14-11) 119 – סן אנטוניו ספרס (15-10) 121 הארכה

כולם מכירים את הסיפור על הברווזון המכוער. סיפור על ברווז צעיר שכולם התעללו בו בשל כיעורו יוצא הדופן, עד היום בו הוא גדל ומגלה שהוא בעצם ברבור יפהפה. חלק פחות מסופר באגדה הוא על הצד האכזרי והמרושע של הברבורים היפים, צד שמחייב לחשוב שסוף הסיפור נקמני ואלים יותר משאנחנו מספרים לילדים. הלילה, במקסיקו סיטי, פיניקס רצתה להיות אותו ברבור. גדלה כברווז צולע ומכוער. ברווזון שהברווזים המרושעים של סן אנטוניו נהנו להתעלל בו ודחפו אותו על הספסלים בכל הזדמנות. פיניקס רצו לחזור, עכשיו כשהם יפים וסוף סוף למדו שהם קבוצת כדורסל, ולפרק את סן אנטוניו הנופלת. אך ללא בוקר, ללא אייטון ועם פלאשבק קטן אל העבר, העבודה שלהם הייתה הרבה יותר קשה.

המשחק היה צמוד כמעט לכל אורכו. סן אנטוניו לקחו בקלות את הרבע הראשון 18-28, פיניקס לקחה בחזרה את הרבע השני ליתרון 44-48 ומאז שתי הקבוצות לא הצליחו לייצר הפרדה. כך היה עד שלוש דקות לסוף המשחק, 94-96 לסאנס, כאשר שתי שלשות רצופות של פאטי מילס, ההוא שזוכר את הברווזון המכוער מפעם, הובילו לרגע הפלאשבק הכואב של פיניקס: הכדור יצא החוצה. השופטים נתנו את הכדור לסן אנטוניו, אבל ספסל פיניקס היה בטוח שהכדור נגע בלמרקוס אולדרידג' אחרון והם היו מוכנים להילחם על זה. רוביו קיבל טכנית על ויכוח עם השופטים. מיד אחריו דווין בוקר קיבל טכנית על שנכנס למגרש במהלך הויכוחים. והופ, ספרס קיבלו יתרון מבטיח.
פיניקס הצליחה לא להתפרק, ובדקה האחרונה רצה ל-0-6, כולל שלשה גדולה של אוברה עם 3.2 שניות לסוף המשחק , ששלחה את המשחק להארכה. שיוויון 109.

פיניקס לא הצליחה למשוך את המומנטום אל ההארכה, כאשר לא קלעה אף סל בשלוש הדקות הראשונות. אבל היא הצליחה להתאושש, וקיבלנו הארכה מרתקת: דקה וחצי לסוף, פיניקס כבר הצליחה לעלות ליתרון 113-114 עם סל של רוביו. פילס החזיר את היתרון עם שלשה. קאם ג'ונסון הטביע בדיוק כשהשעון הראה דקה לסיום והשווה. אולדרידג' נשלח לקו וקלע אחד משתיים. רוביו, עכשיו כבר חצי דקה לבאזר, קלע שלשה שהעלתה את פיניקס ליתרון שתי נקודות. 5.5 שניות לסוף דרוזן השווה עם פלואטר ונשלח לקו להוסיף עוד אחת לניצחון. דמאר הצליח להחטיא מהקו, אבל במאבק על הריבאונד הכדור פגע בשחקן פיניקס ויצא החוצה. סן אנטוניו, עם הזדמנות לנצח, 3.8 טיקים על השעון. ואז מי אם לא הביריון הישן, פאטי מילס, קיבל את הכדור, והחליט שזו שירת הברבור של המשחק:

דמאר דרוזן, דג'ונטה מרי ולמרקוס אולדרידג' סיימו עם סטטיסטיקה דומה מאוד – 18 נקודות כל אחד, 7 ריבאונדים לביגמן ולגארד, 6 לקנדי לשעבר. מילס הוסיף 26 נקודות והשווה שיא עונתי של 6 שלשות. לוני ווקר, האיש, השיער והארבע דורות עם אותו שם בדיוק, חגג יום הולדת עם 16 נקודות מהספסל. סן אנטוניו ממשיכים לתת פייט קשוח לאטלנטה על קבוצת העונשין בקלאץ' הגרועה בליגה. אולי אם קצת ישתפרו בתחום, משחק הבא לא יהיה החמישי שלהם ברציפות שהולך להארכה.
פיניקס נשענה על 25 נקודות של רוביו, 17 של אוברה, ותופעה נדירה: קמינסקי ושאריץ' נותנים משחק טוב באותו הזמן. 22 נקודות לסנטר, 19 לקרואטי.

דנבר נאגטס (8-16) 110 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (14-11) 102

ה-15 בדצמבר. לא התאריך הכי מלהיב בלוח השנה הגרגוריאני. במדינות אסייתיות מסויימות חוגגים בו את יום התה. בהולנד חוגגים בו את יום הממלכה, היום בו הם חתמו שקורסאו וסינט מארטן הם חלק מממלכת הולנד (זה אפילו לא יום חג לאומי. הפטריוטים ביותר מניפים דגל לזכר היום). בדרום קרולינה חוגגים בתאריך זה את התיקון השני לחוקה – הזכות לשאת נשק. חגיגה שבאוקלהומה העדיפו להעביר לסוף יוני. אם כך, רק בדנבר עצמה באמת מחכים ל-15 בדצמבר, וחוגגים אותו בעוצמה. יום השנה להכנסתו של יוקיץ' להרכב על חשבון נורקיץ'. היום בשנה בו בכל פעם מחדש, אחרי גמגומי פתיחה, דנבר מתחילה להתחבר וההתקפה מוצאת את מקומה מחדש. היום בשנה בו דנבר הופכת מעוד קבוצה לקבוצה מיוחדת. הפעם יוקיץ' בחר לחגוג את יום השנה עם 28 נקודות, 14 ריבאונדים ו-12 אסיסטים וניצחון משכנע על אוקלהומה.

רוב המשחק היה בשליטה מוחלטת של דנבר, אוקלהומה רק הצליחה להישאר מספיק קרובה כדי שהמשחק יהיה תחרותי. ברבע השלישי דנבר הצליחה גם לנער את זה וניצחה 19-30. אוקלהומה המשיכה לא לוותר ובריצת 3-11 צימקה את ההפרש ל-5, 88-93, עם שבע דקות לסוף. אז יוקיץ' חזר להיות יוקיץ'. שבע נקודות שלו, בריצת 0-9, שכללו דאנק מפתיע שלו ושלשה הקפיצו את דנבר לעמדה בטוחה שוב. אוקלהומה שוב התאמצה והצליחה להוריד מ-88-102 ל-100-108, אבל שם זה נגמר.

ליוקיץ' עזרו 18 נקודות של ברטון, 14 של מרי ו-50% מהשדה של הקבוצה. עבור אוקלהומה התאמצו לשווא 22 נקודות של שרודר, 16 של גילגוס-אלכסנדר, 18 ו-14 ריבאונדים של אדמס ו-15 ו-10 ריבאונדים של פול. שתי הקבוצות קלעו בצורה מזעזעת מהשלוש, 26% כל אחת.

ממפיס גריזליס (17-9) 128 – וושינגטון וויזארדס (17-7) 111

לוויזארדס יש את ההגנה הגרועה בליגה והגריזליס בהחלט ניצלו זאת הערב להתרעננות אחרי המפגש מול ההגנה הטובה בליגה, של הבאקס, ערב קודם.

דווקא האורחים עלו ליתרון מוקדם 6-13 בזכות שלשות של ביל וסמית' אבל החבורה האנרגטית של הגריזליס טחנה אותם מתחת לסל והפכה את הקערה על פיה ל30-35 בסוף הרבע. הרבע השני התחיל מאוזן אבל אז לקראת המחצית ברנדון קלארק פשוט התעלל בגבוהי הוויזארדס והקפיץ את התוצאה ל54-69 כשבמאזנו 19 נקודות.

הוויזארדס לא הגיעו מספיק נחושים לצי השני והיו עסוקים בעיקר במרדף כשההפרש נע סביב ה15-20 נקודות רוב הזמן. זה גם די קשה לצמצם הפרשים כשאין לך הגנה מתפקדת. זה גם איפשר לברוקס, מוראנט וקלארק לשפר מאזנים עד הסיום.

עבור הוויזארדס בראדלי ביל קלע 29 נקודות אבל רק ב8 מ-23 מהשדה והוסיף 10 ריבאונדים. טרוי בראון הוסיף 16 כשאיש סמית' ואדמירל סקופילד רושמים 14 נקודות כל אחד.

בגריזליס דילון ברוקס בכושר מצוין תרם 27 נקודות כשברנדון קלארק עם משחק מרשים קולע 25 משלו. ג'ה מוראנט סיים עם 18 ו-5 אסיסטים כשתיוס ג'ונס מנווט יפה את המשחק מהספסל עם 9 נקודות ו-9 אסיסטים.

דאלאס מאבריקס (8-17) 118 – מיאמי היט (7-19) 121

מיאמי שיחקו מול לברון אתמול והגיעו להתארח אצל מי שלא מעט אנשים רואים כמחליף שלו ביום שאחרי. דקה וארבעים לתוך הרבע הראשון, והמחליף אוחז את הרגל אחרי שדרך ממש לא טוב, ונראה שגם הסדרנים מתפללים שהכל בסדר. מסתבר שלא. לוקה ירד מהמגרש מדדה. 

את מיאמי זה לא עניין כשהם התחילו את המשחק עם 6/7 מהשלוש וסירבו להחטיא ברבע הראשון, כשהם מסיימים אותו בסך הכל עם 7/11 מהשלוש. המאבס בהיעדרו של לוקה התקשו מאוד, והיה נראה שגם כשהם מצליחים לקלוע זה מקרי בהחלט, כמו כמה הטבעות של פורזינגיס אחרי החטאות של החברים. 

5 וחצי דקות בתוך הרבע השני מיאמי עם יתרון 20: 52-32. בצר לה הגיע דאלאס עד לג'י ג'י בראה,  בכל פעם שדאלס עושה קולות של חזרה ומורידה, מישהו במיאמי נותן סל או שלשה, כאשר הירו מניע כדור נפלא ואוליניק משחק נהדר עם 3/3 מחוץ  לקשת ו4/4 בסך הכל עד סוף המחצית. התוצאה 73-50 חותמת את המחצית הראשונה.

למחצית השנייה דאלאס יוצאת מההלם ועולה מעולה. כשהפעם מי שמחליף את לוקה בPG אינו דלון רייט אלא ברונסון, שמצליח לסדר יותר את המשחק של של דאלאס. שלשות של פוואל הרדוואי וזינגר והם מורידים את ההפרש ל14, כשעכשיו דווקא מיאמי לא מוצאת את היד מחוץ לקשת. 5 וחצי ברבע השני וההפרש שהיה 23 במחצית יורד ל9 בלבד אחרי עוד שלשה של הרדוואי.

מיאמי מתעשתת אבל זה נגמר הרבע הזה נגמר בסוף ב31-18 לדאלאס עם תקווה לרבע האחרון. לרגע היה נראה כי זהו, מיאמי התעשתה, ונקודות של אדביו שמים אותם בהפרש 14. אבל דאלאס לא נבהלה, ואכלה את ההפרש עד ל5, בזכות ריבאונדים בהתקפה, סל מטורף של הקרי המופנם יותר, סחיטת תוקף של בראה הקשיש מנאן הרוקי (כפול 2. זה יגיע גם בהמשך) ושלשה של קלאבר. 

ג'ימי איז באק. לא שזה עוזר למיאמי. האמת שזה היה ערב לא משהו שלו. הוא די תקע את המשחק וכפה הרבה זריקות קשות בגלל ניהול משחק לא טוב שלו. 5:30  לסיום והרדוואי כמעט ומחטיא דאנק אבל המזל והגרוויטציה היו לטובתו הערב, והוא מצמצם ל2 בלבד. 4:30 לסיום יתרון ראשון לדאלאס אחרי הטבעה של קלאבר. שלשות של זינגר מצד אחד, ושל ג'ונס מצד שני וזה עדיין הפרש של נקודה. הרדוואי חודר השופטים שורקים לתוקף שלו על באטלר אבל צ'אלנג' של קרלייל והשופטים אשכרה משנים את השריקה לבלוקינג. 

סל גדול של ג'יימי איז היר מצד אחד, ושלשה ענקית של טים "אני בשנת חוזה" הרדוואי מצד שני + ברונסון וזה 4 לדאלאס 1:08 לסיום. סל של אדביו והגנה אדירה של באטלר שחוטף לברונסון וגם מוציא ממנו עבירה במהלך הזה, וגימי הולך לזרוק. ג'ימי מדייק ב2 ורבותיי יש לנו שוויון. הרדוואי מנסה לחדור על ג'ימי אבל ללא הועיל. התקפה אחרונה וג'ימי לוקח שלשה שלא ממש עושה רושם, והמשחק הולך להארכה.

משחק די מבולבל של 2 הקבוצות שכלל הרבה איבודים לא ייצר כדורסל גדול אבל נתן הרבה מאוד מתח. כאשר ברונסון וזינגר מייצרים נקודות לדאלאס, באטלר הירו ואדביו נותנים נקודות למיאמי. יתרון נקודה למיאמי וברונסון יוצא להתקפה אך מחטיא (וייתכן שהייתה שם עבירה שלא נשרקה). דאלאס מבצעת עבירה על ג'ימי. הוא מחטיא את 2 הזריקות אבל אדביו ראשון והכדור חוזר למיאמי 6 שניות לסיום, מיאמי מוציאים כדור מהצד אחרי הדיפה של דאלאס הכדור הולך עוד הפעם לג'ימי שהפעם מדייק ב2. דאלס להתקפה אחרונה בהחלט וברונסון מגיע למצב טוב בשביל להשוות אך מחטיא.

יופי של משחק היה לנו כאן במיאמי. באטלר עם 27, אבל 8/22 מהשדה ו1/6 מהשלוש. אדביו עם השילוש הקדוש של 18 נקודות 11 ריב' 10 אסיסטים, וגם 2 חסימות. סך הכל מיאמי הייתה על הקו היום 34 פעמים (מול 17 של דאלאס) מה שנתן לה פוש לניצחון. בדאלאס טימי ג'וניור עם 28 וזינגר שנראה לכמה דקות כשחקן מקס עם 22 (7/21 מהשדה 3/9 מהשלוש) והוסיף 14 ריב' ו2 חסימות.
מילה על משחק הגבוהים של דאלאס. זה נראה שהיכולת שלהם למתוח את ההגנה, מייצרת המון עבור המאבס. הן קלאבר והן פאוול יכולים לעמוד על השלוש ולקלוע באחוזים טובים. אבל בנוסף היכולת שלהם היא לזהות גם מתי לעשות את החיתוך לסל, בין אם זה דרך הבק-דור ובין אם זה מהטופ אוף דה קי ולקבל ללוב. זה גם יפה וגם יעיל. שרק ימשיכו ככה. 

מילווקי באקס (3-24) 125 – קליבלנד קבאלירס (20-6) 108

אמש התארחו מלווקי אצל ממפיס ועל אף משחק לא גדול במשך שלושה רבעים הם הצליחו לדרוס בסוף. היום הגיע לביתם קבוצה נוספת שאינה מאריות הליגה. הקאבס הגיעו למשחק כשבראשם עוד מהדהד הניצחון המוזר על הספרס. 

בקאבס חסר רכז וזה זועק: הם מקום רביעי מהסוף באסיסטים ומקום שישי באיבודים פר 100 פוזשנס. הם מתקשים להניע כדור ומתבססים בעיקר על פיק&רול למרות שיש להם כלים רבים יותר להפעיל את קווין לאב, או בכלל להשתמש באתלטיות והכוח שיש לקבוצה הזו  (כזכור משחקים בה טרישה "אנחנו עדיין אלופי המזרח מתישהו" ונאנס ג'וניור, שבהחלט יכולים לתרום יותר לצד עושה משחק שיפעיל אותם כמו שצריך).

עד אמצע הרבע השני זה היה צמוד כאשר מלווקי נראים על בקרת שיוט אבל כשהתוצאה 45-42 מלווקי עושה ריצה ומגיע למחצית עם 69-51 כאשר הם פשוט משחקים נהדר במתפרצת ובמעבר. הקאבס היו דווקא עם מחצית מצוינת מהשלוש – 7/15 אך לא הצליחו לתרגם את זה לייתרון כלשהו על המגרש.

אצל מלווקי למעט פט קנינגהם כל שחקני מילווקי נמצאים ב-/+ חיובי במחצית, בקרת השיוט שהותקנה למלווקי השנה (בסך הכל עובדת בסדר למרות שגרמה לכמה הפסדים) ממשיכה לעבוד כאשר הקאבס באמת מנסים אבל זה לא כוחות – לא בערב שבו מלווקי מעל קולעת ב37.8% מהשלוש מהשלוש, ואפילו הלופז העוד יותר גמלוני מצליח לתקוע להם שלשה. בתכלס המשחק נגמר בריצה של סוף המחצית הראשונה. 

למלווקי יאניס עם 29 ב24 דקות, מידלטון עם 24 ב22 וחצי דקות.לקאבס קווין פורטר ג'וניור (אה? מי זה?) עם 15 וקלרקסון עם 13. לאב עם 12 נקודות ו10 ריב'. 

יוסטון רוקטס (9-17) 107 – דטרויט פיסטונס (15-11) 115

זו שאלה מעניינת, מתי ולמה הפכו האריות לסמל לאומץ? מדובר בחיה חזקה מאוד שהולכת וצדה לה חיות חלשות יותר, ואז הולכת לנמנם 21 שעות ביממה. זה נשמע אמיץ למישהו? למזלה של דטרויט, הפעם הם הצליחו לתפוס את יוסטון המנמנמת, והצליחה לצאת עם הניצחון.

יוסטון אמנם הגיעו למשחק ללא ווסטברוק ולילה אחרי ניצחון מרשים באורלנדו, אך דטרויט הגיעה גם היא למשחק עייפה משהו. אחרי שבוע של מסעות חוץ, כולל נסיעה לצד השני של הגבול הדרומי, אחרי שאיבדה בדרך את דראמונד לאלרגיה לאבוקדו, ואחרי שבלייק גריפין לא תרם כלום במשחק (2 נקודות, 0-7 מהשדה, ויצא בגלל פציעה במחצית הראשונה). והם עדיין יצאו עם היד שלהם עליונה. איכשהו עם כל זה, בכל רבע שחקן אחר בדטרויט התעלה כדי להוביל לניצחון.

הרבע הראשון היה של לוק קנארד. 12 נקודות היו לו, כשהוא דאג לכפות על בלייק הפצוע והשאיר את דטרויט במרחק נגיעה מיוסטון. הרבע השני היה של לנגסטון גלאוויי שעם 10 נקודות הקפיץ את דטרויט ליתרון 52-62 לאחר מחצית של כדורסל. הרבע השלישי היה של ברוס בראון. לברוס הייתה המשימה הקשה מכולם: לשמור על הארדן ולמנוע ממנו, בכוחות עצמו, להחזיר את יוסטון למשחק. הארדן אמנם במשחק שני של בק2בק, אבל למי שחשב שזה מפריע לו, הנה נתון – בעונה שעברה והעונה, כאשר הארדן משחק במשחק השני של בק2בק הוא עם ממוצע של 40.6 נקודות, 8.3 אסיסטים, 6.6 ריבאונדים, 2.1 חטיפות ו-42% לשלוש. גם הלילה הוא כמעט היה שם עם 39 נקודות, 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, רק עם 30% לשלוש שהרבה מהן הן בזכות בראון שהכריח את הארדן לזרוק 33 זריקות בשביל להגיע לאותן 39 נקודות.

הרבע האחרון היה שייך לדרק רוז. יוסטון התחילה לסגור פערים כששתי זריקות עונשין של הארדן צימקו ל-7 הפרש, 3:37 דקות לסוף. רוז קלע ארבע רצופות והוסיף אסיסט לליי אפ קל של קנארד שהעלו את ההפרש ל-12 וסיימו מעשית את המשחק.

קנארד הוביל את דטרויט בנקודות עם 22, אבל רוז היה קרוב מאוד מהספסל והוסיף 20 עם 12 אסיסטים. ברוס בראון הצליח להוסיף להגנה על הארדן גם 16 נקודות ו-10 ריבאונדים. אפילו טוני סנל הצטרף לחגיגה עם 15 נקודות משלו.
ביוסטון עזרו להפסד 3 נקודות של טאקר, 9 של האוס, ו-13 של מקלמור. 12 נקודות ו-19 ריבאונדים של קאפלה ו-17 נקודות לקלמונס עוד ניסו להשאיר את יוסטון בתמונה.


לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה על הסיקור המצויין
    קצת רשמים מהסיום של דאלאס היט:
    1. ייתכן שמחוסר ברירה (בלי דראגיץ'), אבל מיאמי לא מפחדים לתת את הכדור לנאן ורובינסון בדקות הכרעה, זה כבר משתלם להם ויכול גם לעזור מאד לניסיון של השניים האלו כדי שיוכלו לתרום גם בפלייאוף.
    2. פורזינגיס – הוא לא מספיק טוב התקפית, כרגע אני אופטימי לגבי הזריקה כי נראה שזה הרבה עניין של ביטחון שעוד לא חזר אליו באופן מלא. הוא מהוסס בזריקה ומסבך את עצמו בניסיונות מוזרים במקום לקבל כדור ולזרוק ישר מעל הראש של השומר שלו. לגבי משחק עם הגב לסל, אולי זה עניין של פחד לשחק פיזי, אולי בעיית יכולת, נראה. למה אני אופטימי – כי הוא מראה אופי, מתאמץ ומשפיע בהגנה (בלוק וחטיפה בשתיים מההתקפות האחרונות של מיאמי במשחק) עד השניות האחרונות גם אם בהתקפה לא הולך לו, ולא מראה שום סימני פרימדונה.
    3. ברונסון ורייט – בסך הכל הם טובים, אני עוד לא יודע לגבי פלייאוף, שניהם שחקנים עם מגבלות בולטות ונגד הגנות חזקות ומוכנות יהיו בעיות. בכלל התחושה שלי שהצוות המסייע בדאלאס קצת אוברייטד, את קלאבר אני מחבב יותר מפעם, שחקן חכם, אבל השאר נראים כמו שחקנים נחמדים ודי מוגבלים.

  2. תודה לצוות על סיקור מהיר וטוב!
    שיקגו כמעט ואיבדו את המשחק לקליפרס, יותר מזל משכל, האהבה (דנדל וולנטיין) וזאק לוין (שאני שונא אך הוא מתחיל לעשות עבודה טובה) אחד מנעו את ההפסד הכה מעצבן.
    .
    הלילה באטלר לא היה טוב, אך גם מיאמי בלעדיו לא היו משהו, בק-טו-בק זה נקודת החולשה של מיאמי העונה. למעשה 2 הפסדים הגיעו אחרי הארכה בערב הראשון של הגב-לגב. בנוסף בשבוע האחרון כל המשחקים של ההיט היו צמודים להפליא. הראשונה נגד הבולס שנגמר בהארכה, אטלנטה שנגמר בהארכה, לייקרס שנגמר בהחטאה והלילה..
    דבר נוסף שמיאמי משתפת 9 שחקנים מדי משחק, כאשר הם ברוטציה קצרה בגלל פציעות ושחקנים שאי אפשר לסמוך עליהם. חסר להם גבוה נוסף מלבד אדביו. לא הייתי שולל טרייד על לאונרד, וויטרס וגיימס גונסון
    .
    רוז פשוט שידרג את משחקו. קליעה תמיד הייתה לו אבל ניהול משחק וחלוקת אסיסטים היו עקב אכילס של רכז הבולס לשעבר הפציעה וכעת הוא מחלק 5.7 אס' למשחק עם 3 משחקים שמעל 10 ועוד 2 של 9. הוא מעולה מהספסל!

    1. הוא מוסר בקצב שלא נראה מאז השיא שלו לפני הפציעה.
      מאד מרשים בעיני השינוי שהוא עשה בשנתיים-שלוש האחרונות, שחקן שהיכולות האתלטיות, היתרון המרכזי שהמשחק שלו נשען עליו, נפגעו משמעותית. בשנתיים האחרונות הצליח להביא את עצמו להיות שחקן אפקטיבי (גם אם רחוק ממה שהיה), זה לא פשוט.

  3. בדיוק כפי שחזיתי אתמול לדטרויט יש את הכלים להתמודד עם היוסטון רוקטס.

    האמת העצובה שהקבוצה הזאת לא מצליחה למצוא יציבות למרות שהעמידה סגל טוב בשנים האחרונות.
    הכל מתחיל מאנדריי דראמונד שנותן את המספרים שלו אבל לא מדובר בגבוה דומיננטי שיכול להיות שחקן פרנצ'יז מוביל.
    השיקול של דטרויט היא מה היא יכולה להשיג עליו.

    הריצה היפה של ההיט ממשיכה מול קבוצה שחסרה את הכוכב שלה.
    זה עדיין מוקדם מדי לכריז עליהם כקבוצה שבאמת תוכל לתהמודד במזרח. הליגה ארוכה והנפילה עוד תבוא.

  4. או, הנה מצאנו את היתרון היחסי שלנו השנה – בהארכה כולם נופלים מהרגליים, ולא רק הזריקות שלנו, אלא גם של היריב, לא נכנסות. זה מצמצם את הפער האיכותי והנה אנחנו על הגל. עכשיו רק צריך לשרוד 48 דקות בלי להפסיד.
    .
    ותודה לדווין בוקר שלא שיחק.
    .
    רוביו אדיר.
    .
    אנחנו יותר טובים כשדרוזן ולעתים גם למרקוס על הספסל. והמבין יבין.

    1. דרוזן היה ממש רע היום, וזה בא אחרי כמה משחקים שהוא קולע שלשות ומשחק טוב (4 שלשות נגד הקינגס?)
      לגבי אולדריג', אולי זה הפיתרון, פחות דקות, לשמור אותו טרי לרבע האחרון.
      הזוועה האמיתית היום היה רודי… זה פשוט היה כואב לראות אותו, ממש רודי שלפני הספרס, רע מאוד.
      .
      מצד שני, גם מארי וגם ווקר היו טובים, ופולטל ווייט היו לא רעים. פופ צריך לתת יותר לדרק וויט, על חשבון פורבס.
      .
      כל ההארכה כזאת מקצרת לי את החיים. אז נכון שזה עובד, אבל בחייאת, תקלעו עונשין

  5. קמתי בבוקר ראיתי בליג פאס את דאלאס מיאמי כמובן, ואחרי זה עברתי על הלייב בלוג, איזה בוקר תענוג, איזה משחק, איזה בלוג תוסס תודה לכולם.
    .
    כמו שאני אומר מתחילת העונה דאלאס הם על אמת למרות ההפסד. מיאמי גם על אמת, לנצח בהארכה אחרי באק טו בק לא פשוט, גימי באטלר שקטלו אותו ווינר לא ווינר בסופו של דבר יצא עם ידו על העליונה במשחק. משמע כן ווינר.
    .
    נכון, לוקה נפצע מיאמי בק טו באק וכמובן שאפשר להשתמש בזה כתירוצים לשני הצדדים, מצד שני אפשר לראות בזה סיבות להיות מעודדים לגבי שתי הקבוצות.
    .
    בתחילת העונה הנחתי כובע שדאלאס יסיימו 6-8, זה נראה לי כבר לא כובע, הם יהיו בפליאוף (נטולי פציעות משמעותיות כמובן, לוקה בטח יחזור תוך שבועיים) על מיאמי לא הימרתי גבוה אבל כפי שהם נראים והיו הרבה סימני שאלה לגביהם לפני הפריצות של הצעירים ובמיוחד יחד עם התזה המובילה בעולם מבית היוצר של שימון שגימי בא לחגוג במועדונים – מקום 4 וביתיות זו צריכה להיות המטרה של שני המועדונים האלו. מיאמי אולי אפילו גבוה יותר.
    .
    חיכיתי לפחות שליש עונה לפני שאני חווה דעה לגבי הלטבי, לצערי הרב 😜 אני חייב להסכים במאה אחוז עם שימון ידידי, תגובתו מאתמול בלייב: ״
    תקשיבו אני אומר לוקה מסכן נפל חזק עם הלטבי בפלייאוף יהיה פי 4 יותר חמור זה מונטה אליס בגוף של 2.21. חור בהגנה וזורק רק שלשות בגאמפים ובסיבוב מחצי מרחק רך כמו מרגרינה זה לא שחקן של אליפויות הוא יותר גרוע מבוזר שהיה ליד לברון. טרייד מהר..לפני שיפצע שוב
    את התרומה שלו ויותר מזה אפשר לקבל ממרקוס מוריס בחצי מחיר ולמרקוס מוריס יש אפילו סטפבק״. – שמעון טבדי, אתה צודק באלף אחוז!!!
    .
    פסקת סיום, סתאם,shadow וכל השאר, מה שהורס בלוגים זה תגובות לגופו של אדם שמנוסחות באופן שלילי ומרעיל, אני מעריך את שניכם על תגובתכם המוסיפות לדיון הכדורסל ולפעמים סולד כשאתם יורדים לפסים אישיים, זה נחמד לגלוש לפסים אישיים כשזה נעשה בעוקצנות מתוקה כפי שקורה כאן הרבה וזה חלק מהקסם כאן בהופס, את שאר האנרגיות השליליות צריך להשאיר במקום אחר. סתם נקודה קטנה למחשבה…

    1. על מבוססת הדיעה שפורזינגיס "חור בהגנה"? גם במדדים הסטטיסטיים הוא סבבה וגם בצפיה אפשר לראות כמה שחקנים משנים את הזריקה כשהוא מתחת לסל, גם אם הוא לא חוסם ודאלאס במקום לא רע באמצע מבחינת דירוג ההגנה כשאין לה בסגל אפילו שומר אחד רציני (פיני סמית' לא רע, ובערך זהו, פאוול חור, קלאבר איטי, דונצ'יץ' בינוני, קארי ובראה איכשהו פחות טובים מלשחק 4 נגד 5).
      קשה לו מול שחקנים פיזיים (אבל כמה סנטרים כאלו יש שהם פקטור בהתקפה?) וב-2.21 הוא לא השחקן האידיאלי לסוויצ'ים (אבל יחסית סביר).
      הוא משחק רך אבל זה לגמרי יכול להשתפר אצל שחקן שחוזר משנה בלי מגרש ואם הקליעה תתייצב הוא גם לא צריך את זה כדי להיות פקטור משמעותי בהתקפה.

      בקיצור – פורזינגיס הוא לא השחקן שיוביל אותך לאליפות אם אתה הולך להתמודד בפלייאוף של 1995, אבל ב-2019 אם אתה הולך לחפש שחקנים שיקשו עליו אתה לא מוצא כלום חוץ מאמביד.

      1. אתה צודק בהחלט, ישר שקראתי את תגובתי לאחר ששלחתי אותה חשבתי על כך שאני לא באמת מסכים עם שמעון באלף אחוז כי פורזי לא באמת חור בהגנה, הוא נטל התקפי ובזה שמעון צודק, בהגנה הוא מצד אחד רך לפעמים וקופץ לפני הזמן מצד שני משנה הרבה זריקות, חוסם הרבה וגם יחסית נייד ביחס לגובה אחרי חילופים מול גארדים.

          1. פורזי מגן קטסטרופה ונוראי אוויר מהלך שמנצלים נגדו כל פיק אנד רול ולא יכול לסגור אף אחד בפרימטר. כמה גגות ושינוי זריקות גם גבארי פרקר עשה במשחקים מה קרה לכם אתם רואים טוב? אז נתן גג ושינה 2 זריקות להיט בסיום והפכתם אותו למגן טוב?
            גובר????

            1. לא שתי זריקות במשחק אחד באמצע דצמבר. אלא קריירה שלמה שבה הוא מכריח כל שחקן שמנסה לחדור מולו לחשוב טוב טוב איזו זריקה הוא מתכוון לקחת.

        1. שמעון אני יותר סומך על מראה העיניים שלי שלא פיספס אף דקה של דאלאס העונה. פורזינגיס שומר נהדר, בהתקפה אני מסכים עם התזה שלך לעומת זאת.

  6. סן אנטוניו מובילים ב-3 על פיניקס בשניות הסיום של הרבע הרביעי. ברור שפופוביץ' לא יעשה פאול, כי אז זו תהיה הודאה בטעות על אי-עשיית פאול נגד מיאמי, שעלתה באליפות. השלשה של אוברה צוללת פנימה ועושה צדק פואטי.

  7. עדיף מאוחר-
    תודה רבה על הסיקור.
    באסה בסלובניה- בטח סימנו מזמן את הדרבי בין דראגיץ' לדונצ'יץ' ובסוף קיבלו את פורזינגיס נגד אוליניק..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט