סיקור משחקי יום שני הגדול \ צוות הופס (לא סלניוז)

בצוות היום – אבי טרכטמן, חיים ושחר צ'קוטאי.

אבי טרכטמן: אז בעוד אני בסן פרנסיסקו מחכה גם למשחק של הווריורס וגם סתם להגיע לדירה הזמנית שלי אחרי שקמתי היום בבוקר ב-4 כדי להגיע מאל.איי לאס.אף, נדמה לי שאפשר גם לכתוב על כמה מהמשחקים המוקדמים יותר ששוחקו היום, והיום – שוחקו המון המון משחקים:

קליבלנד (12-5) – ברוקלין (8-9): 108-106

אז אתם מכירים את המשחקים האלה שבהם למרות שהקבוצה המנצחת לא מובילה ביותר מדי לאורך המשחק, לכולם ברור כולל למאמן היריב, לאשתו ולילדים שעדיין לא נולדו לו שהם יפסידו. אז זהו שהיום לא היה משחק כזה, כלומר כן, כמעט ובערך. אבל לא ממש, כי למרות שברוקלין הבכירה הובילה בטיפה פה וטיפה שם לאורך רוב המשחק מול קליבלנד נטולת קווין אהבה, ולמרות שהבדל האיכויות ברור לטובת ברוקלין (גם ויש שיגידו בגלל שקיירי לא משחק), ולמרות שברוקלין עלתה ליתרון בן 9 נקודות עם 2 דקות לסיום. יתרון שללא ספק היה אמור לקבוע את הניצחון במשחק הקצת מרדים הזה – הקאבס לא אמרו נואש, והבליטו את הגארדים שלהם, סקסטון ובעיקר קלרקסון (שהוא שחקן שהסטטיסטיקה המתקדמת אוהבת בעיקרון) קלעו 9 נקודות רצופות בשביל להשוות.

רק שאז בא אחד הווינרים הגדולים בשנים האחרונות בנ.ב.א – ספנסר דינווידי עם סל מטווח ג'ורדן (כלומר, חצי מרחק ארוך) וקבע את תוצאת הסיום, כמעט עם הבאזר, שחקן שחקן (וגם שחקן השבוע במזרח) קיירי לידיעתך.

לנטס הרבו דינווידי הגיבור עם 23 ו-9 אס'. ג'ארט אלן עשה קפלה עם 21 ריב' וגם 22 נקודות, האריס עם 19, פרינס עם 18.

בקליבלנד הוביל קלרקסון הקלאץ' בעצמו עם 23, נאנס עם 20 ו-13 ריב', סקסטון 18, אוסמן 15, גרלנד 11, וטריסטן אמנם נרגע בקליעה (7) אבל הוריד עשירייה.

.

דטרויט (11-6) – אורלנדו (106): 88-103

מיד עם פתיחת הרבע השני די.ג'יי אוגוסטין קלע שלשה שהרימה את הקהל של אורלנדו ואת המג'יק בעצמם ל-11 הפרש. בכלל, נדמה לי שאורלנדו חושבים שהם רק בטעות עם רגל ורבע מחוץ לפלייאוף ושלכאורה הם רק אמורים להשתפר (למרות הפציעה של ווצ'ביץ'). אבל האמת? לא ככה, כי השלשה הזאת של הדי.ג'יי הייתה שירת הברבור של המג'יק במשחק הפחות מעניין של הערב על הנייר (והאמת, גם למעשה כנראה). למרות שאת הרבע ואת המחצית סיימה אורלנדו ביתרון קטן מאד, הרי שרובו נמחק באדיבות מוריס ובעיקר כריסטיאן ווד, ללא ספק אחד הצעירים המפתיעים יותר העונה, ושחקן שבאמת נדמה שהגיע משום מקום.

הרבע השלישי המשיך להיות התגוששות במשקל בינוני כבד, אבל בדקות הסיום של הרבע, גאלווי וקנארד כבר התחילו לקחת את המושכות, ודטרויט כבר התחילו להוביל. משם הם לא הסתכלו אחורה כשקנארד ו-ווד, בעיקר השניים האלה, לא משאירים לאורלנדו תקווה. הולך להיות קשה בלי הקרואטי הפצוע, והפסד לקבוצת הבוכנות הבינונית בהחלט לא מעורר תקווה.

הרבה לדטרויט קנארד עם 20 ו-7 אסיסטים, גריפין קלע 17, בראון 13, גאלוויי, ווד ומיכאיליוק קלעו תריסר כ"א ודראמונד אמנם שאב 18 אבל האמת היא שלראשונה מזה לא מעט זמן, יש לו השנה המון תחרות על תואר הריבאונד עם החבר השוויצרי של המזוקן.

באורלנדו, רוס קלע 19, פורנייה 17, פולץ 16, אייזיק 10 והבמבה הוריד 10 ריבאונדים.

.

אינדיאנה (6-10) – ממפיס (11-5): 114-126

הפייסרס בנו את עצמם מאד מעניין העונה, והאמת היא שזה מקרה בוחן למשהו שעוד יכול לעבוד. יש להם שורת קלעים שהם חבורה של אגואיסטים מהתחת. ובראש ובראשונה עומד טי.ג'יי וורן. סוליסט כמו ג'יימס הארדן אבל עם רבע מהכישרון. המזל שלו הוא שיש לו גם פי שלוש יותר כשרון מאשר לסוליסטים אחרים (כן, שבאז מוחמד, אני מסתכל עליך). גם ארון הולידיי וג'רמי לאמב הם מסיימים בעיקר, ומוסרים קטנים למדי. זאת קבוצה מוקפת בשחקנים שאוהבים לזרוק כדור.

המזל הוא שיש להם גם שחקנים, אחרים לגמרי שאוהבים למסור כדור. מלקולם ברוגדון, אחד הרכישות היותר טובות של הקיץ האחרון, כמובן, אבל גם דומנטס סבוניס שכרגע הוא אחד השחקנים היעילים בעולם, הוא כזה. שחקן קבוצתי לעילא וגם טי.ג'יי מקונל החביב תמיד, ואיכשהו מקמילן מצליח לבנות מזה קבוצה מנצחת שגם השנה היא אובראצ'יברית שמנצחת יותר משהיא מפסידה, וכזאת שבה לכל שחקן יש מקום מאד מיוחד בפאזל, לפחות כל עוד אולדיפו לא חוזר. אז נכון, ממפיס לא מהווה את התחרות הכי קשה בהיסטוריה, ועדיין. לממפיס יש כמה צעירים חביבים וכולם שיחקו טוב היום, אבל הם צריכים לפחות עוד חתיכה אחת לפאזל. שזה בסדר, כי הם בהחלט יהיו שם בלוטרי הקרוב.

קלעו לאינדיאנה: וורן 26, לאמב 19, ארון הולידיי 16, ברוגדון 14 נק', 6 ריב', 8 אס'. סבוניס עם 13 בריבוע ועוד שישה אסיסטים ומקונל החמוד כהרגלו הוסיף 11 עם 6 אס'.

בממפיס הוביל ג'ארן "אני לא לוקח ריבאונדים בעיקרון" ג'קסון עם 28, ג'ה ג'יעג'ה 19 ועשרה אסיסטים, קלארק החביב והמפתיע מעט עם 17 והליטאי בסנטר קלע י"ד וקטף י"א.

.

מיאמי (4-12) – שארלוט (12-6): 100-117

אז אחרי ששלשום שארלוט הפסידה בשנייה האחרונה לערב קריירה של זאק לאווין (עוד סוליסט שלא כל כך יודע למסור, אפרופו), היום כבר היה הרבה יותר קל למיאמי נגדה, כשהקבוצה הלוהטת (תרתי משמע!) מובילה לאורך כל המשחק למעשה, ויתרונה לא מוטל לרגע לספק.

בכלל, מיאמי, צריך לדבר על מיאמי. כשעידו רבינוביץ' כתב את הפריוויו המעולה לגמרי שלו על מיאמי, חשבתי שהוא אופטימי ברמות אחרות, שלא לומר פנטזיונר. מקום שלישי במזרח? גמר מזרח? ברצינות? אז נדמה לי שיש איזה כובע או שניים שאני צריך לאכול, וזה אפילו בגלל שחקנים שמר רבינוביץ' עצמו לא חשב עליהם והגיעו משום מקום. כנראה שככה זה, כשהשיטה פשוט טובה. והיום? היום כולם היו טובים, גם הוותיקים והמשובחים (באטלר), גם זה שכולם ידעו שיפרוץ (באם), וגם אלו שכמעט אף אחד לא חשב עליהם (הירו) ואלו שאף אחד בחיים לא חשב עליהם אפילו בחלום (נאן). קבוצה קבוצה הקבוצה הזאת. שארלוט דווקא באמת חביבה השנה עם כל מיני סווינגמנים בינוניים אבל סימפטיים, אבל יהיו ימים בהם הם יפסידו ברגע האחרון מול קבוצה רעה, ויהיו ימים בהם הם יפסידו הרבה לפני מול קבוצה טובה, מיאמי נניח.

במיאמי: באטלר (7 אס') ואדביו (13 ריב') 21 כ"א, נאן 19, הירו 18 ואוליניק לא רק קלע 15 עם 4 שלשות אלא גם עשה משהו שהוא בעצמו לעולם לא האמין שהוא יעשה וספר 16 נרות.

שארלוט הובלה על ידי רוזייר (19, 9 ריב'), גרהאם (16, 8 אס'), מונק 13, ביומבו 11, זלר 10.

אטלנטה הוקס (13-4) – מינסוטה טימברוולבס (8-9) 125-113:

פתיחה טובה של וויגינס, שקלע 9 נקודות ברבע הראשון, העלתה את האורחים ליתרון, אבל 7 נקודות ו-4 אסיסטים של יאנג באותו פרק זמן השאירו את אטלנטה קרובים. הרבע השני נפתח בריצת 1-9 של ההוקס ונגמר בריצת 1-9 נוספת ואטלנטה לקחו יתרון 10 במחצית.

הרבע השלישי היה הרבע של טאונס שקלע בו 15 נקודות והוסיף 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ועזר למינסוטה לצמצם, אבל דווקא כשהוא ירד לספסל המהפך הושלם על ידי וויגינס וג'נג. הרכב המחליפים של הזאבים פתח טוב את הרבע האחרון והוביל בריחה נוספת ליתרון דו-ספרתי ועד לסיום השאלה רק הייתה התוצאה הסופית.

בלטו במינסוטה: טאונס עם 28, 13 קרשים ו-8 מתנות לאביוני מינסוטה, וויגינס עם 25, קולבר עם 14 ומהספסל קייטה-דיופ התחבר לג'נג וכל אחד מהם קלע 13.

בלטו באטלנטה: טריי יאנג עם 37 נקודות, 9 אסיסטים ו-6 כדורים חוזרים, פארקר עם 22 בצד עליו הוא מקבל משכורת וברונו פרננדו עם 13.

בוסטון סלטיקס (4-12) – סקרמנטו קינגס (9-7) 102-103:

שתי קבוצות שסובלות ממכת פציעות הגיעו למדינה שהכי קשה לישראלים לבטא את שמה כדי לנסות לצאת מהמומנטום השלילי במקרה של נציגת מסצ'וסטס או להמשיך את המומנטום החיובי במקרה של בירת קליפורניה. הרבע הראשון היה בעיקר מופע של הגנה ואחוזים רעים ויתרון קטן למלכים בסיומו, אבל הרבע השני נפתח בריצה של סקרמנטו שהובילה כבר ליתרון דו-ספרתי לפני שג'יילן בראון הנהיג ריצת 2-15 ואז עוד ריצת 0-8 שסידרה לבוסטון יתרון 7 בהפסקה.

סקרמנטו פתחו את המחצית השנייה בריצת 2-9 שהובילה לשוויון, והצליחו לחזור אל השוויון בכל פעם שבוסטון עשו שני סלים רצופים, כך שבסוף הרבע השלישי היה שוויון 75 וגם ברבע האחרון בוסטון הובילה בהפרשים קטנים, עד ששלשה של ג'וזף השוותה 1:07 דקות לסיום.

במהלך הבא סמארט קלע סל של 2, ומיד שלשה של בוגדנוביץ' העבירה את היתרון לקינגס, אבל סמארט שם עוד ליי-אפ והחזיר את היתרון לבוסטון. הפעם בוגדנוביץ' איבד ובמהלך הבא החטיא את זריקת הניצחון, כך שהפעם בוסטון מנצחים וסקרמנטו יישארו עוד קצת לפחות עם המאזן השלילי.

בלטו בבוסטון: בראון עם 24, טייטום עם 20, סמארט עם 17 ו-7 אסיסטים וקאנטר עם 13 ו-9 ריבאונדים.

הובילו את המלכים: באדי הילד התפוצץ עם 41 נקודות ב-11 שלשות, בארנס קלע 20 ובוגדנוביץ' סיפק 13 נקודות ו-8 אסיסטים, אבל 2/13 בלבד מחוץ לקשת.

טורונטו ראפטורס (4-12) – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (6-11) 96-101:

האלופה הגאה מקנדה הגיעה למשחק נגד היריבה שהכי הקשתה עליה בפלייאוף, והפעם בלי קוואי שקלע כמעט 40 נקודות למשחק בסדרה ההיא, וברבע הראשון נראה היה שהוא חסר לה, בעיקר בהגנה על ריצ'ארדסון שקלע 11 והצעיד את פילדלפיה ליתרון. ברבע השני נזכרו בקנדה שהם מסתדרים לא רע גם בלי קוואי, ואחרי שספגו 34 ברבע הראשון ההגנה התהדקה והם ספגו 15 בלבד בשני. ריצת 0-10 בשלב מוקדם של הרבע העבירה את היתרון לקנדים שסיימו את המחצית ביתרון 2.

הרבע השלישי נפתח עם סל של סימונס שהשווה ואז נדנדת סלים ששמרה על טווח בין שוויון ובין יתרון קל לטורונטו, והרבע השלישי הסתיים ביתרון נקודה של הקנדים. את הרבע האחרון פילי פתחו טוב יותר ולקחו את היתרון למרות 0/3 של ריצ'ארדסון מהקו באחת ההזדמנויות. ריצת 0-7 כבר העלתה את הסיקסרס ליתרון 88-94 וסל נוסף של ריצ'ארדסון קבע 91-96, 4:03 לסיום.

שלשה של ואן ווליט לוותה בהרבה החטאות עד שסיאקם לקח את זה על עצמו ולקח את היתרון עם סל ועבירה של אמביד. האריס החטיא, אבל גם ואן ווליט אחרי הורדת השעון. סימונס קיבל כדור אחרון 17 שניות לסיום, אבל סיאקם חטף ונתן לוואן ווליט לדייק 2 מהקו. האריס ניסה שלשה והחטיא, אבל הריבאונד הגיע לשחקן שמחזיק באותו רגע באחוז מושלם מחוץ לקשת, והוא מנסה שלשה, אבל הפעם מחטיא וגאסול שולח את סיאקם לטאצ'דאון שסוגר עניין.

בלטו אצל האלופה: סיאקם עם 25 ו-7 ריבאונדים, וואן ווליט עם 24 ו-8 אסיסטים, הוליס-ג'פרסון עם 16 נקודות ו-10 כדורים חוזרים, אנונובי עם 12, טרנס דיוויס עם 11, פאוול עם 10 ומארק גאסול עם סדרה חשבונית עולה של 3 נקודות, 6 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, אבל בעיקר הגנה גדולה, כפי שיהיה ניתן לראות מאחד הנתונים בפסקה הבאה.

בלטו אצל "כבר לא טאנקינג" פילדלפיה: ריצ'ארדסון עם 25 נקודות, האריס עם 18, הורפורד עם 11 ו-10 קרשים, סימונס עם 10 נקודות, 9 ריבאונדים ו-14 אסיסטים (מתוך 25 של הקבוצה) וג'ואל אמביד מספק משחק הצהרה משמעותי בשאלת הגבוה הטוב בליגה כאשר הוא מסיים עם 13 ריבאונדים ו-2 אסיסטים על 4 איבודים, ובעיקר 0 (!!) נקודות ב-0/11 מהשדה (יוקיץ' וטאונס ישלחו למארק גאסול זר פרחים גדול מאוד…).

שיקגו (12-6) – פורטלנד (12-6): 117-94

הרבע הראשון היה צמוד עד סופו עם 6 החלפות יתרון ו-4 תיקו, ובסוף הרבע שיקגו מובילה בנקודה. ברבע השני פורטלנד התחילה טוב יותר אבל עדיין צמוד, ריצת 13-4 לבלייזרס הביאה אותם ליתרון 13 אבל ריצת 11-0 של הבולס מורידה למרחק פוזישן אחד, אך הצמד לילארד את מקולם מצליחים להתעשת בזמן ולהגדיל את היתרון, סטפבק של הוד על הבאזר מגדיל את היתרון ל-8 במחצית.

במחצית השנייה פורטלנד לוקחים את המושכות ועולים להובלה של 20 כדי לשלוח את הרבע הרביעי לזבל ואת האוהדים שבורי הלב (שאני בתוכם) למיטות.

את הבולס הוביל לוין עם 18 נק' אך גם עם 6 אב' ו-4 עבירות, וונדל ממשיך בקו העלייה עם 12 נק' ו-9 ריב'.

את פורטלנד, שמסיימים את סבב משחקי החוץ וחוזרים הביתה בתקווה להתחלה חדשה, הוביל כרמלו עם 25 נק' שמביא אותו למקום 18 בכל הזמנים בנקודות כשהוא עובר את אינגליש, אחריו מקולם עם 21, הוד עם 16, לילארד עם 13 נק' ו-12 אס'.

מילווקי באקס (3-14) – יוטה ג'אז (6-11) 118-122:

יאניס פתח את המשחק הזה חזק וקלע 9 מתוך 12 הראשונות של הביתיים עד שהוא ירד לנוח. את דקות המנוחה שלו יוטה ניצלו כדי לקחת יתרון קטן בסוף הרבע הראשון. את הרבע השני הג'אז פתחו עם ריצת 0-10 ושמרו על יתרון בסביבות ה-10 בזמן שהגריק פריק משאיר את הבאקס במשחק עם 9 נקודות גם ברבע השני.

בחלק הראשון של הרבע השלישי יוטה הצליחו לשמור על היתרון, אבל אז החליט ה-MVP להעלות הילוך ואחרי מחצית לא רעה בכלל של 18 נקודות, 3 ריבאונדים ואסיסט אחד הוא רשם ברבע השלישי לבדו 18 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ועל הדרך הוביל ריצת 0-8 לשוויון וריצת 0-10 בסוף הרבע כדי לקחת יתרון 83-90 בסיום הרבע השלישי.

בכל מה שקשור לספסלים היה יתרון מסוים ליוטה היום, וראו אותו גם בפתיחת הרבע האחרון, כאשר מודיאיי הוביל ריצה של יוטה והשווה את התוצאה על 102 אחרי בערך חצי מהרבע האחרון. יאניס חזר לקחת את המשחק עליו וקלע 14 מתוך ה-18 הבאות של מילווקי, בזמן שמיטשל לקח אחריות ביוטה, הוריד את ההפרש ל-2 וקיבל הזדמנות להשוות, אבל נחסם על ידי ברוק לופז והמשחק נסגר מהקו.

בלטו במילווקי: הגריק פריק פתח פער במירוץ ל-MVP עם 50 נקודות ב-17/31 מהשדה, 3/8 לשלוש ו-13/19 מהקו, 14 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, מת'יוס קלע 19, בלדסו 13 וקנונגהאם 11.

בלטו ביוטה: בוגדנוביץ' עם 24, מיטשל עם 20, אינגלס עם 15, ניאנג עם 13, מודיאיי עם 12, ג'ף גרין עם 11 וקונלי חזר לימים הרעים עם 6 נקודות ב-2/10 מהשדה, אבל הוסיף 9 אסיסטים.

סן אנטוניו (12-6) – לוס אנג'לס לייקרס (2-15): 114-104

אם הזכרתי פריוויו אחד שצדק, הפריוויו של מיאמי, עליי גם להודות על האמת ולומר שגם על הלייקרס נכתב פריוויו השנה, על ידי עבדכם הנאמן, שאמנם חשב שיש סיכוי שהלייקרס יהיו עד כדי כך טובים, אבל יותר מכך – חשב שלא, והנה עובדה – הם כן. ועזבו, הנה עובדה אחרת והרבה יותר מעניינת – יותר ויותר מתברר ככל שהעונה נמשכת, שהכוכב הגדול שלה הוא עדיין לברון. דייויס אמנם קולע לא פחות, ועושה את זה ביעילות גבוהה יותר במעט, אבל לברון הוא המנהיג, הוא הרוח, הוא המוסר והפסיליטטור, והוא עדיין קולע המון. אם צריך לבחור MVP מהלייקרס השנה, זה יהיה כמעט ללא שאלה לברון ולא החדגבה, והאמת היא שאני מופתע.

כך למשל, בחמשת המשחקים האחרונים עד היום, קלע לברון 28 בממוצע, בארבעה מהמשחקים הוא מסר לפחות בדאבל פיגר, ובאחד מהם גם נתן טריפל דאבל. מיותר לציין שהקבוצה ניצחה בכל המשחקים האלה. דייויס לעומתו היה דומיננטי לחלוטין בצמד המשחקים מול הת'אנדר החלשים, אבל היה חלש בעצמו מול סקרמנטו ואטלנטה, לא בדיוק אריות בעצמן.

ואכן, גם היום השחקן הטוב של המילניום הנוכחי הוביל קבוצה מול סן אנטוניו קשוחה במיוחד, גם אם השנה נדמה שחוסר הכישרון, וכמויות הקבעון גורמות לה לקפוא, לראשונה מזה שני עשורים וקצת. והיום בכלל, זה היה משחק של כוכבים, אבל אין ספק שהכוכב הנוצץ ביותר על המגרש היה ג'יימס במשחק ענק לגמרי.

ומה נאמר על המשחק, נאמר שהרבע השני היה הרבע של הספרס שניצלו את העובדה שהלייקרס החליטו לשחק מורי בול מובהק באותו רבע. הרבע אמנם נגמר בשלשה ענקית על הבאזר של KCP, אבל בסופו של דבר זה היה הרבע של דרוזן וההגנה של הספרס מול לברון אחד ענק. נאמר גם שמשם והלאה, זה היה משחק של הלייקרס שנזכרו במחצית השנייה שכדורסל משחקים על פני כל המגרש, והצליחו ברבע השלישי להתגבר על רבע ענק דווקא של הכוכב הספרסי המזדקן השני, אלדרידג' שקלע שוב ושוב בדרך ל-14 נקודות ברבע. הרבע האחרון התחיל צמוד, ונגמר עם 12 נקודות מהירות של לברון ג'יימס במשחק עליו הוא השתלט לגמרי.

ורק כדי לסבר את האוזן, הנה השוט צ'ארט המורי בול המובהק של הלייקרס ברבע הרע שלהם:

והנה זה של הקבוצה ברבע השלישי:

ובעיקר, הנה זה של לברון לבד ברבע הרביעי והגדול שלו:

וכך, נראה מורי בול של איש אחד (בעצם, אותו דבר גם הארדן כל משחק וכל רבע, אבל עזבו).

קלעו ללייקרס: לברון 33, 14 אס'. דייויס 19 ו-12, KCP קלע 14, וכאמור שלשה אחת גדולה. רונדו 13, דניאלס 11 וקוזמה 10.

את הספרס הובילו הזקנים, אלדרידג' עם 30, דרוזן עם 24, פורבס הוסיף 13 ו-ווייט 11.

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. עגל

    26 נוב 2019 10:16:14

    תודה על הסיקור לערב לא רע בכלל.
    משהו אחד משך את תשומת ליבי בצ'ייסדאון בלוק של לברון על מורי.
    הוא מוריד את הראש כדי לא להתנגש בקרש של הסל ואז נוחת בצורה חתולית ונמנע מהתנגשות באנשים שיושבים. בן אדם בן 35, איזו אתלטיות מצד אחד וזהירות בנחיתה מצד שני.
    אולי בגלל זה הוא לא נפצע.
    אם זה היה דרק רוז או גורדון היוורד היו צריכים לקרוא לשרת לטאטא את השברים.

  2. Barry

    26 נוב 2019 10:19:27

    איזה יופי שמיאמי משחקים.
    נשאר רק לשחק טוב מול אריות הליגה עצמן, כי עד כה זה לא ממש קורה, למעט ההבלחה מול יוסטון שהיה ברור שייקח לה זמן להתאפס.
    בכל מקרה, סוף החודש ההיט יוצאים ל-3 משחקים חוץ – בברוקלין, בטורנטו, ובבוסטון.
    לדעתי אחריהם נדע הרבה יותר לאן ההיט הולכים. לעונה טובה שתסתיים במקרה הטוב בחצי גמר, או שיש מה לפרטט עם גמר המזרח.

    1. stam

      26 נוב 2019 11:19:18

      בסוף המזרח יהיה הרבה יותר מעניין ממה שכמעט כולם חתמו עליו, הדרך סלולה למילווקי-פילי בגמר.
      לפי מה שרואים עד עכשיו, מיאמי חתיכת סוס שחור. בוסטון, מעל ומעבר לכל הציפיות, והיווארד עדיין בחוץ. אבל הכי: טורונטו! פשוט קבוצה נהדרת, חזקה, מאומנת, ובמרחק טרייד אחד מלקפוץ עוד מדרגה מעלה. האלופה, מיינד יו.
      זו כבר רביעיה מוצקה, וממש לא יודע איך היו מסתיימות סדרות שם היום, בכל קומבינציה מה-6.

    2. צ'יקו

      26 נוב 2019 11:55:02

      מיאמי עד כה הפסידה 3 פעמים בבק-טו-בק, פעם למינסוטה אחרי נצחון בהארכה על מילווקי, פעם ללייקרס אחרי נצחון על פיניקס ופעם אחרונה לפילי בשלמותה אחרי נצחון על הבולס. בשאר המשחקים הם רומסים.
      יש למיאמי מאצ-אפ מעולה עם רוב קבוצות הליגה..
      לדעתי, ברוקלין לא תהווה מכשול, טורונטו תהיה מלחמה טובה ואדביו ישמור על פסקל כאשר גימי על ואןוליט. מול בוסטון יש מצבת פוורודים טובה שיכולה להתמודד עם טייטום ובראון, וגימי על קמבה. מיאמי יכולה לקחת את שלושתם, וצריכה לקחת 2 מהם.

  3. stam

    26 נוב 2019 10:59:35

    דארל אימהוף.
    זה שם הסנטר של הלוס אנג'לס לייקרס, שבמשחק נגד הסינסינטי רויאלס, 29 בדצמבר 1965, זרק 12 פעם לסל. אימהוף לא קלע אף פעם וסיים עם אפס עגול – אבל ליקט 16 ריבאונדים.
    את ההישג המוזר הזה ניסה להשיג הלילה ג'ואל אמביד, שסיים עם 0 מ-11 מהשלוש, אפס עגול של נקודות – ו-13 ריבאונד. יפה! ועדיין לא מספיק.

    1. the artist formerly known as the Shot

      26 נוב 2019 11:53:56

      חחח… פוחד לנחס. שים לב שכל הסלים פגעו בטבעת האחורית – קליעות של קלעי.
      שמעון בתגובה: גם תרנגול עיוור וגו'…

  5. stam

    26 נוב 2019 11:06:52

    אבחנה יפה עם השוט צ'ארטס – אנשים (גם אני) כנראה עוד לא מבינים כמה עמוקה המהפכה שמורי הביא על המשחק.
    אני הרומנטיקן הישן מצפה כמובן לריאקציה ולהתיישרות. אבל לא נראה שזה יקרה בקרוב, אם בכלל.

            1. אור

              26 נוב 2019 11:23:39

              כאמור, לא נראה לי שהם מנסים בכלל

    2. the artist formerly known as the Shot

      26 נוב 2019 11:58:22

      כתבת יפה מאוד לפני שבוע על השינוי באופי המשחק, תוך השוואה בין מלחמת פנים-אל-פנים של המאה הקודמת ובין מלחמת הטילים של ימינו.
      צר לי לאכזב אותך – לא תהיה ריאקציה – לאנשים אין יותר כוח להלחם בעולם הזה. טנקים דוהרים ונחיתות אמפיביות הם חזיונות שחלפו מן העולם (וטוב שכך).

  6. הציפור הנדירה

    26 נוב 2019 12:14:50

    במיאמי יש להזכיר את דראגיץ' שהוביל באסיסטים עם תשעה אף שקלע רק 6 נק'.
    הילד עם 21-11 מהשלוש.
    וורן עם 15-11 מהשדה.
    לברון עם 24-13 מהשדה.

  9. birdman

    26 נוב 2019 13:05:23

    בוסטון שיתפו לראשונה העונה את טרמונט ווטרס. בחירה 51 בדראפט האחרון, 1.78 ס"מ. שיחק 20 דקות, מאזן +/- למשחק: +20!

  11. דקסטר

    26 נוב 2019 14:31:06

    מעניין אם מישהו זוכר שהצעתי להעביר את אמביד בטרייד שנה שעברה ואני לא זוכר אפילו אחד שתמך בהחלטה.
    ושוב החוכמה היא לדעת מה השווי של העסקה/שחקן/ארגון/מניה רגע לפני שגם השאר מבינים..
    .
    מעניין כמה אנשים יתנגדו גם הפעם להעביר אותו בטרייד…

    1. חגי "התותח" ניסני

      26 נוב 2019 15:30:16

      אם זה היה תלוי בי אז בטח שאני מתנגד. הוא הסנטר הטוב בליגה עם מאמן נכון. אולי אפילו טופ 5 בליגה. נשק בלתי עציר אם יתופקד כמו שצריך

      2. דקסטר

        26 נוב 2019 17:58:13

        סנטר טוב בליגה זאת לא ערובה לשום דבר.
        הגארד\סמול הכי טוב בליגה זה כן.
        חוץ מזה שסנטר של קבוצה טובה מאוד צריך להיות שחקן משלים- מילווקי בוסטון במזרח, שתי הקבוצות של ל.א במערב

        2. צ'יטה עם סטפבק

          26 נוב 2019 21:11:08

          כן בטח דיוויס משלים 😂😂😂😂 תוציא אותו ולברון הפורוורד לא עושה פלייאוף.
          איזה פורוורד הוא ערובה לאליפות חוץ מקאווי ויאניס? פול גורג? דוראנט? מי?
          זה תלוי בקבוצה. לפילי יש קבוצה לאליפות ושנה שעברה היה להם מושלמת לטבעת. פשוט הנהלה כסילים ומאמן כסיל וככה זה נראה.
          חבל שלא נותנים לי לאמן את פילי. מסרו לגוש האריס שאני מוכן לעבוד בשכר שאני מכניס עכשיו ואם אני מגיע לגמר הליגה אני מקבל 10 מיליון בונוס ועל אליפות חוזה שמן ל5 שנים.
          אבל שיחתים אותי מהר שב15 בדצמבר כבר אוכל להעיף את סימונס

        3. חגי "התותח" ניסני

          26 נוב 2019 21:26:21

          תלוי איזה גארד/סמול.
          פול ג'ורג' לא ממש עשה משהו בשנים האחרונות. באטלר בוודאי שלא. דורנט הוא אחד בדורות, כנ"ל ג'יימס. קוואי לא עומד על הפרק באף טרייד, וגם לא יאניס- אז על מי תעשה טרייד? על דיימו? קליי יביא לך במו ידיו אליפות? לא מבין את הטיעון שלך. זה כמו שתביא ראיה שרק שוטינג גארד לוקח אליפות – הנה ג'ורדן וקובי. אז מה? יבוא סנטר מספיק מוכשר עם שיטה מספיק טובה והוא יביא אליפות. זה יכול להיות אמביד, יוקיץ' או קא"ט.

    2. צ'יטה עם סטפבק

      26 נוב 2019 16:49:02

      אכן הצעת דקס השאלה תמורת מה. חוץ מהרביעייה שציינתי לא מוכן לתת אותו תמורת אף אחד. לא דיוויס ולא לברון בן 35 ולא פול גורג ולא באטלר ולא קרי. עכשיו איש לא היה לוקח את אמביד על אחד מהרביעיה הזאת גם עונה שעברה. אמביד סובל ממאמן כסיל ומבן סימונס. בנוסף הוא צריך לקבל 3 סטירות מארווידאס

      1. דקסטר

        26 נוב 2019 17:55:43

        טוב שיהיה לכם בהצלחה עם סנטר לא אמין בליגה של גארדים וסמולים…
        רק במזרח ועם 3 שחקני מקס סביבו הוא יכול לראות פלייאוף

  13. מנחם לס

    26 נוב 2019 16:28:03

    הסקירה הזאת היתה עבורי אחת הטובות. אני מתנצל שאני תמיד מגיב מאוחר, אחרי שכבר הפסיקו להגיב בפוסט המיוחד הזה או הזה, ואולי הרבה יפספסו את מה שאני רוצה לומר: לדעתי הפריוויואים והסקירות העונה הם הטובים שהיו לנו אי פעם. אותי מדהים כל יום מחדש כיצד כתב אחד כמו גיא, או דור, או עידו, או הלל (ויש עוד שמדי פעם עושים זאת לבד) מצליח לסקר בצורה כל כך טרייה ומעניינת, אבל מדהים אותי עוד יותר כיצד שלושה – היום אבי, שחר, וחיים – הצליחו להוציא סקירה כל כך "חייה" ומעניינת. אני לא יודע מי כתב מה, אבל ברור שישנם שלושה סגנונות שונים, וכל אחד בדרכו הצליח לעניין, להכניס פרטים חשובים, ומה שעוד חשוב – לבדר. איזה כיף לשבת כאן באטלנטה ולדעת ששניים בישראל ואחד בסן פרנציסקו מצליחים לארגן סקירה נפלאה כזאת. אז תודה לכולם, ותודה ל-"הופס מסקרים" – הרעיון המוצלח ביותר באתר!
    ןשוב, אני מתנצל על התגובות המאוחרות שלי. עכשיו כבר 4:30 אחה"צ אצלכם ואני רק עתה שותה את הקפה וניכנס לאתר, וכמעט תמיד מגיב לכל כתבה, תגובות שאני יודע שהרוב לא קוראים כי כולם כבר מוכנים עתה לערב הבא ולא על מה שהיה אתמול.
    אז תודה לכולם, ואני מבסוט לאללה על 25 הנקודות של כרמלו. אני ידעתי שהוא יפתיע העונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט