🏉🏆🇿🇦

דרום אפריקה זוכה בגביע השלישי שלה, 12 שנים אחרי הזכייה בגמר מול אנגליה שנערך בצרפת. הפעם הגמר היה ביפן, אנגליה הגיעה עם המומנטום לאחר הניצחון האדיר בחצי הגמר, אבל המכבש האנגלי קיבל שיעור בעוצמה ונחישות מהמכונה הדרום אפריקאית.
גביע העולם נשאר בחצי הכדור הדרומי.

הספרינגבוקס זוכים בגביע, ונכנסים למועדון ה-3 זכיות יחד עם האול בלאקס (שיום קודם זכו בארד לאחר ניצחון על ויילס).

Magical moment as fans in Cape Town celebrate together after @Springboks won their third Rugby World Cup#ENGvRSA #RWC2019 #RWCFinal pic.twitter.com/V45nV94b3r

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 2, 2019

סיקור חצאי הגמר והפריוויו לגמר – כאן.

אנגליה – דרום אפריקה 32-12

זה היה גמר די חד צדדי אם שואלים אותי. הדרום אפריקאים פשוט שלטו במשחק מהתחלה עם מפגן של פיזיות ועוצמה. כנראה הספרינגבוקס ראו את קלטת המשחק של חצי הגמר של האנגלים והחליטו שהם יראו לאנגלים מיהו הבריון השכונתי, והוא לובש ירוק ודוחף ממש חזק!
האנגלים נראו כמו הקבוצות האלו בליגה הישראלית בכדורסל מלפני עשור, שלאחר ניצחון גדול על מכבי, מתפרקות בשבוע שלאחר מכן. אדי ג'ונס שהוכיח יכולות טקטיות בלתי רגילות והכנה למשחק בוודאי לא ציפה לתצוגה שכזו וחניכיו, בטח שהאנגלים הוכיחו שהם השתפרו ממשחק למשחק בטורניר, אבל הפעם החזרה/נפילה לקרקע הייתה כואבת במיוחד.
המשחק עצמו התאפיין בעיקר במפגן עוצמה של שתי הנבחרות והיעדר יצירתיות, כאשר הנבחרת של חצי הכדור הדרומי שולטת במשחק אבל לא מצליחה להביא זאת לידי ביטוי על לוח התוצאות. כמו שאומרים… ראגבי מנצחים עם ה-First-Five. מי שדוחף חזק יותר, מנצח. שתי הקבוצות לא ממש הצליחו לשבור את קווי ההגנה אחת של השניה ואף בקושי הצליחו להגיע לקו הטרי. מי שבעיקר שיחקו הם שחקני הקו הקדמי שפשוט כתשו אחד את השני. מצד שני, ה"חברה הקטנים והמהירים", שחקני הכנף, לא ממש באים לידי ביטוי ולא מצליחים להוציא מהלכי ריצה לפועל.
ב-60 הדקות הראשונות של המשחק בעיקר ראינו את הבועטים של שתי הקבוצות, פולארד הדרום אפריקאי מול פארל האנגלי, שמכניסים את הכדור בין העמודים מכל מיני זוויות שונות במגרש. כל בעיטת עונשין של הספרינגבוקס נענתה בבעיטת עונשין מוצלחת של האנגלים.
3-0
3-3
6-3
6-6
הגנה מדהימה של דרום אפריקה!!! האנגלים ממש יושבים על קו הטרי, אחרי סדרה של 25 מהלכים (Phases), אולי הכי קרוב שהגיעו במשחק, אבל החומה האיתנה של הדרום אפריקאים פשוט בלתי עבירה, כולל מהלך הגנתי גדול של צ'סלין קולבי (כנראה השחקן הקטן, וה"רזה" במגרש).
מדהים לראות את ההגנה של הספרינגבוקס!
9-6
12-6 לדרום אפריקה במחצית.
15-6
15-9
סדקים ראשונים אצל האנגלים. אואן פארל מחמיץ בעיטת עונשין שהייתה יכולה לצמצם את היתרון הדרום אפריקאים. נראה כי האנגלים מתחילים להישבר.
18-9
18-12
הדרום אפריקאים פשוט לא מאבדים את היתרון. אנדרה פולארד המצויין מחליט לנסות בעיטת עונשין מ-58 מטר, עם 17 דקות לסיום, ועל פניו נראה כי הספרינגבוקס סחוטים מהמאמץ הפיזי האדיר. פולארד מחמיץ את הניסיון היומרני מדי (בכל זאת, 58 מטר…). ואולי המומנטום יעבור צד.
קפטן הספרינגבוקס, סייה קוליסי, מפנה את מקומו על המגרש ויורד לקול תשואות הקהל.
בדקה ה-66 קיבלנו את הרגע שסיים את המשחק. סוף סוף שחקני הכנף של הספרינגבוקס קיבלו מקום לרוץ, העבירו מספר מסירות מהירות שהגיעו למקזולה מפימפי המצויין, שלא התבלבל והמשיך קדימה בבעיטה, רק כדי שלוקאנו אם יאסוף את הכדור ויעביר למפימפי כדי לחגוג טרי ראשון במשחק (וטרי ראשון אי פעם לספרינגבוקס במשחקי הגמר בגביע העולם). השופטים עוד הלכו לוידאו כדי לבדוק שלא הייתה מסירה קדימה (נראה מאוד גבולי, האנגלים כבר הודיעו ש"נשדדו"), אבל בסופו של דבר הטרי אושר והמשחק "גמור", 25-12 ירוק.
בדקה ה-74, המסמרים ננעצו בארון הקבורה האנגלי. ההגנה של הספרינגבוקס המשיכה בשלה עם חטיפת כדור, צ'סלין קולבי לא היה צריך יותר מכמה מטרים פנויים כדי לחלוף בזריזות על השחקנים האנגלים כדי לנעוץ את הטרי ולשלוח את הדרום אפריקאים לחגיגות הניצחון. אנדרה פולארד המשיך עם בעיטה מוצלחת, בדרך ל-22 נקודות במשחק מבעיטות (6 עונשין ו-2 בעיטות המשך).
שתי דקות מאוחר יותר פאף דה קלרק, המנוע של הספרינגבוקס ואולי הסקרם-הלף הטוב בעולם היום, קיבל את תשואות הקהל כאשר הוחלף, איזה טורניר אדיר ל"הרקולס" הקטן של דרום אפריקה.
זה נתן את האות למארגנים להתחיל ולחרוט את השם של דרום אפריקה על הגביע.

The final touches on the #WebbEllisCup for @Springboks #RWC2019 #RWCFinal pic.twitter.com/YDkazZik2s

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 2, 2019

דרום אפריקה מסיימים שנה נהדרת מבחינתם עם הזכייה בגביע העולם (לאחר שזכו גם בטורניר של חצי הכדור הדרומי שנערך ממש לפני אליפות העולם). הספרינגבוקס מהדקה הראשונה היו ראויים לגביע הזה. הם החזירו את האנגלים לקרקע… ולימדו אותם שיעור בפיזיות ועוצמה, ובמשחק מסודר.

The @Mastercard #ENGvRSA Player of the Match – Duane Vermeulen 👏

The Number 8 was a dynamic, physical and relentless presence 💪#RWCFinal #RWC2019 #RWCYokohama #POTM #WebbEllisCup pic.twitter.com/cDrCpPCyzF

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 2, 2019

רבים חשבו, בטח לאחר חצי הגמר, שהאנגלים בלתי מנוצחים, אבל כנראה שהתשוקה הדרום אפריקאית חזקה יותר מכל הכסף והמשאבים האנגלים. אואן פארל, הכוכב האנגלי, סיכם זאת: "לא פתחנו היטב את המשחק. הייתה לנו מחצית ראשונה מאכזבת. אבל אני גאה בחבורה הזו, במה שעשינו. הקרדיט לדרום אפריקה, הם היו טובים מאוד היום".
הם גם הראשונים לזכות בטורניר כשהם סוחבים הפסד משלב הבתים (ההפסד במשחק הראשון לאול בלאקס). לפני הטורניר הם נראו כנבחרת הכי עוצמתית ורעבה לזכייה ובסופו של (כמעט) חודש וחצי, הם האחרונים לעמוד.
סייה קוליסי, הקפטן השחור הראשון של דרום אפריקה, קיבל את הכבוד להניף את הגביע.

This team, just incredible.

Congratulations to @Springboks, Rugby World Cup 2019 champions!#RWC2019 #RWCFinal #WebbEllisCup pic.twitter.com/MT6jWcphem

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 2, 2019

קצת לפני שנה, ראיתי את הדרום אפריקאים מנצחים את הניו זילנדים בוולינגטון, ניו זילנד – באנו, דחפנו (יותר חזק), ניצחנו!!!. ניצחון ראשון של הספרינגבוקס על אדמת ניו זילנד מאז 2009, אתן לעצמי את הקרדיט ששם ראיתי את הספרינגבוקס מתחילים את דרכם לעבר זכייתם בגביע העולם 😁.

ניו זילנד – ויילס 17-40

ניו זילנד זוכה במקום השלישי, וממתיקה את הגלולה המרה של האליפות הזו עם ניצחון די קליל על הנבחרת העייפה של ויילס.
במשחק ש"אף קבוצה לא רוצה לשחק" האול-בלאקס שמו מאחוריהם את ההאכזבה מחצי הגמר ונתנו לחברה הוותיקים שלהם ניצחון באקורד הסיום, של האליפות ושל הקריירה המפוארת שלהם.
גם בויילס זה היה משחק אחרון עבור מאמנם, וורן גטלנד, שמסיים 12 שנים בהדרכת הנבחרת. זאת כנראה לא תוצאת הטורניר שאותה הוא רצה, אבל אין לו בכלל במה להתבייש. למרות הקשיחות והעוצמה שנבחרתו הציגה, הם פשוט היו נחותים מדי מול העומק והכישרון הניו זילנדי.
אבל גטלנד יזכר על מה שהפך את ויילס בתקופת כהונתו בעבודתו בעמדת המאמן. הוריד מהם את תווית האנדרדוג, הוביל אותם לארבע זכיות בטורניר שש האומות וגם זכה להיות מדורג במקום הראשון בעולם (ויילס נכנסה לטורניר מהמקום ה-1). המאמן הניו זילנדי מותיר אחריו מורשת נהדרת, ומי יודע… אולי הוא יקבל את התפקיד בארצו כאשר הנסן מפנה את מקומו (לדעתי לא, וכי רוב הסיכויים אצל מאמן הקרוסיידרס, סקוט רובינסון, אם יחליט שברצונו לאמן את הנבחרת).
קירון ריד, קפטן ניו זילנד ב-4 השנים האחרונות, קיבל את הכבוד במשחקו האחרון במדים הלאומיים כדי להוביל את ריקוד ההאקה האחרון באליפות ואת שלו במדים השחורים. כבוד גדול עבור הקפטן שחותם קריירה מדהימה.

HAKA! Kieran Read leads the @AllBlacks haka for the last time at #RWC2019#NZLvWAL pic.twitter.com/NZiM8QHMSo

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 1, 2019

האול בלאקס, שפתחו בהרכב עם כמה מהשחקנים הוותיקים שלהם לפני שהם יורדים מהבמה הגדולה, פתחו בלחץ ישר מהפתיחה. מסירות מהירות בין מואנה לריד לריטאליק מוצאות את הפירצה בהגנה האדומה, ריטאליק ממשיך עוד קצת לפני שמעביר את הכדור לג'ו מודי שחותם טרי ראשון במשחק עבור הניו זילנדים לאחר 5 דקות. בדקה ה-13 אהרון סמית' מוצא את באודן בארט שמעביר הילוך לטרי שני של האול בלאקס.
חניכיו של וורן גטלנד חזרו למשחק בדקה ה-19 עם טרי פנטסטי של אלם אמוס.
תוך רבע שעה במשחק אני מוצא את עצמי "מקלל" את הניו זילנדים ושואל איפה הם היו בחצי הגמר?!
אבל אז התחילה הצגת הפרידה של שחקן הכנף הנהדר, בן סמית' (שעובר לשחק לצרפת), שבהופעתו ה-84 הבטיח הצגה שיזכרו עבורו. בדקה ה-33, כאשר הניו זילנדים נמצאים בערך 20 מטר מקו הטרי, סמית' קיבל את הכדור, ובשינוי כיוון השאיר מאחוריו שישה משחקני ויילס בדרך לטרי ה-38 בקריירה שלו (ועוקף את ג'ונה לומו המנוח בכמות הטרי). ממש לפני המחצית, אהרון סמית' מוצא את סמית' בכנף הימנית לפריצה מסחררת בדרך לטרי שני במשחק ויתרון 28-10 בהפסקה. איזה סיומת פנטסטית לשחקן הנהדר הזה.

המחצית השנייה נפתחה מהמקום בו הראשונה הסתיימה. האול בלאקס הגדילו את ההובלה שלהם עם עוד טרי בדרך ל-35-10 (ועוד טרי שלישי של בן סמית' נפסל). הפעם זה היה ראיין קרוטי הנפלא, שגם הוא מקבל סיום הולם לקריירה הבינלאומית, ומתכבד בטרי פרידה (ותודה לסוני ביל-וויליאמס על הפריצה והאסיסט, שגם מסיים את דרכו במדים הלאומיים).
בדקה ה-56, אלון וין ג'ונס, הקפטן העצום של ויילס בן ה-34, קיבל את הכבוד וירד מהמגרש לקול תשואות הקהל האצטדיון, סיום נפלא ומכובד לקריירה אדירה.

A true legend. @AlunWynJones gets a brilliant ovation as he leaves the field at #RWC2019#NZLvWAL pic.twitter.com/Ju0cp3VOYa

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 1, 2019

בדקה ה-59, ויילס הצליחה סוף סוף להגיע לקו הטרי של הניו זילנדים. התקפה ארוכה מסתיימת בטרי של ג'וש אדאמס שחותם טורניר מצויין מבחינתו (7 טרי בכל הטורניר – שיא טורניר חדש!).
הניו זילנדים המשיכו לשייט בשלהם וקיבלו סקראם מספר מטרים מקו הטרי. ריצ'י מואנה (שכבר הכניס 5 בעיטות המשך) ניצל את הזריזות האופיינית שלו לטרי אחרון וחתם את התוצאה 40-17.

…..Cheeky Offload…..🙈#RWC2019 #NZLvWAL pic.twitter.com/bAc5FPnUsA

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) November 1, 2019

בשתי הקבוצות יש חבורת ותיקים המסיימים את הקריירה הלאומית. אצל האול בלאקס מדובר בחבורה שהייתה שותפה לשתי הזכיות האחרונות (2011+2015) ויורדת מהבמה כדי לתת לדור הצעיר להשתלט על העניינים. בהחלט יהיה מעניין לראות את הסגל שהאול בלאקס הולכים להעמיד בשנה הבאה.

---

בקיבוץ צובה (אצל זיגי בפאב, אלא מה…), נערכה הקרנה עבור חובבי הראגבי באזור ירושלים והסביבה, ברביקיו ושתייה כיד המלך (זיגי… הראשון לשמו, ההולך יחף, מחלק הכרטיסים לקיפצובה, ומאמן אריות ירושלים), לפי התמונות… היה טעים!

בהזדמנות זו ברצוני להודות לכל מי שעקב (והגיב) אחר המאמרים שלי לאורך האליפות הנהדרת הזו. מאוד מקווה שנהנתם לקרוא ולשמוע לאורך כל האליפות כמו שאני נהנתי לכתוב ולסקר.
כמי שחווה את האליפות הזו בניו זילנד (The Green Man Pub – וולינגטון. תנו צלצול אם אתם באזור), אומר שזאת חוויה נהדרת לראות ולשמוע את הקולות של המקומיים ואת האהבה הגדולה שלהם לנבחרת. ובהחלט חווית צפייה במשחקים עצמם בתוך הטירוף וסערת הרגשות במשחק עצמו.
בגמר עצמו מצאנו את עצמינו יושבים בפאב, מוקפים באוהדים אנגלים. חברי לשולחן היה הבחור היחיד שלבש את חולצת הספרינגבוקס (פשוט רכש אותה לפני שנה בביקור בפרטוריה בדרום אפריקה), והפך לאטרקציה מהסובבים, ולאיש שאליו עלו לרגל לאחר הזכייה כדי לברך אותו. בהחלט היה משעשע, במיוחד כאשר בסוף המשחק אוהדת דרום פאריקה נעמדה מול כולם, הרימה 4 אצבעות וצעקה "Four more years".
בנוסף, תודה לרוגבי ישראל – Rugby Israel בפייסבוק שפרסמו את המאמרים שלי לאורך האליפות.

תודה רבה!