זהו, נקבעו העולות לגמר, וביום שבת נקבל אלופת עולם חדשה!!!
בחצי גמר הראשון ראינו תצוגת תכלית נהדרת של האנגלים שפשוט אימללו את האול-בלאקס ושמו קץ לחלום 3 אליפויות עולם ברציפות. בחצי השני ראינו בעיקר קרב חפירות בין דרום אפריקה לויילס, שבסופו של דבר הנבחרת הטובה יותר ניצחה, אם כי לא בצורה כזו משכנעת.

אם אתם רוצים להיזכר בסיכום רבעי הגמר והפריוויו לחצאי הגמר, לחצו – כאן.

אנגליה – ניו זילנד 7-19

האנגלים פשוט לא השאירו סיכוי לאול-בלאקס, כאשר מבעיטת הפתיחה פשוט הסתערו על הניו זילנדים, לחצו אותם לשטח שלהם, ופשוט לא השאירו שום מקום לטעויות מי הנבחרת היותר טובה על הדשא.
האנגלים בצדק עולים לגמר, בעוד מחזיקת התואר בשתי האליפויות האחרונות הולכת לשחק על המקום השלישי.
איזה מפגן עוצמה ויכולת קיבלנו מהאנגלים בחצי הגמר הזה. הם אומנם לא מלהיבים, אבל מה שהם עשו לאול-בלאקס (שלדעת רבים היא הנבחרת הטובה בעולם) לא ישכח עוד הרבה זמן, ולניו זילנדים יש 4 שנים ללקק את הפצעים. 
מעולם לא ראיתי כזאת הופעה נוראית של האול-בלאקס, פשוט חוסר אונים וחוסר יכולת להוציא מהלך לפועל, גם אם הפשוט ביותר. האנגלים לחצו אותם לשטח שלהם ולהאנסן ולבחורים בשחור לא היו תשובות.
זה התחיל עוד בהאקה, כאשר האנגלים מסתדרים בחצי סהר עצום כדי ל"קבל על עצמם את האתגר", תוך כדי שהשופטים מבקשים מהם ללכת אחורה.

כבר מהתחלה היה נדמה שהאנגלים יודעים מה כל שחקן בשחור יעשה ופשוט חיכו לניו זילנדים במקומות הנכונים ולא נתנו להם לפתח את תוכנית המשחק שלהם. סאם הנדרהיל וטום קארי, צמד הפלנקרים הצעיר והמוכשר של האנגלים, יחד עם מארו איטוג'ה (ההאלק האנגלי, שנבחר לאיש המשחק), פשוט קרעו לגזרים כל שחקן בשחור שהגיע מולם.
כבר בשתי דקות הראשונות האנגלים מגיעים במהרה לקו הטריי הניו זילנדי, מאנו טוילגי במהלך מהיר מוצא את החור בהגנה הניו זילנדית כדי להעלות את האנגלים ליתרון מוקדם (אואן פארל משלים בבעיטה עוד 2 נקודות). משם האנגלים כבר לא הסתכלו לאחור ופשוט לא נתנו לניו זילנדים להוציא אפילו איזה חצי מהלך.
משם, תצוגת הנפל של האול-בלאקס המשיכה עם משחק מפוזר והמון טעויות לא מחויבות למציאות. אבל צריך להודות, האנגלים פשוט שברו את תוכנית המשחק הניו זילנדית ובתצוגה של עליונות פיזית גרמו לניו זילנדים להיראות כל כך רע (וזה עוד אנדרסטייטמנט…).
בדקה ה-25 נפסל טריי של סאם הנדרהיל המצויין, בגלל חסימה לא חוקית של טום קארי, אבל בעיטת עונשין מוצלחת של ג'ורג' פורד חותמת יתרון אנגלי במחצית של 10-0.
הייתי בטוח שלמחצית השנייה האול-בלאקס יעלו עם אנרגיות מחודשות ויתחילו לשטוף את המגרש, אבל מסע הצלב האנגלי לעבר הגמר נמשך, וכאילו שלא הייתה הפסקה, המחצית השנייה המשיכה מאיפה שהראשונה נגמרה – דומיננטיות אנגלית מוחלטת.
כבר אחרי חמש דקות, האנגלים שוב מוצאים את עצמם מעבר לקו הטריי הניו זילנדי, הפעם זה בן יאנגס, אך גם הטריי הזה נפסל, הפעם כי הכדור עבר קדימה בתוך התקבצות השחקנים האנגלית. לאחר מכן, עוד בעיטת עונשין מוצלחת של פורד מעלה את היתרון ל-13-0.
בדקה ה-57, כבר הצופים חשבו שהנה מגיעה נקודת המפנה. האול-בלאקס פרצו את קו ההגנה האנגלי והגיעו קרוב לקו השער, אבל גם זה לא הספיק והכדור יצא החוצה. טעות בהוצאת החוץ האנגלית והכדור מגיע לארדי סבאה שמעלה את ניו זילנד על הלוח בטריי. כן… גם טריי ניו זילנדי מגיע מטעות אנגלית. מואנה משלים שתי נקודות נוספות בבעיטה ל-13-7, והקהל מקווה שאולי סוף סוף יתפתח פה משחק.

אז זהו, שלא… האנגלים פשוט ממשיכים לשלוט בכל מה שקורה על הדשא. גם אם זה לא מתורגם לנקודות, רוב המשחק פשוט בשטח הניו זילנדי, כשהאול-בלאקס בבעיטות הרחקה או בכל מהלך אחר לא מסוגלים לפרוץ את קו ההגנה האנגלים.

שתי בעיטות עונשין (63 + 69) של פורד מעלות את ההפרש ל-19-7, מרחק של יותר מטריי וחותמות את הסיפור.

Monster shot from Sam Underhill on the @AllBlacks captain Kieran Read.#ENGvNZL #RWC2019 #WebbEllisCup

Find out where you can watch at https://t.co/z0BgdPH0sf pic.twitter.com/oO8TGgAFhv

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) October 26, 2019

הפתעה? ממש לא. האנגלים בתצוגה מרשימה גרמו לאול-בלאקס להיראות נורא (אולי אפילו השפלה לפי התקשורת הניו זילנדית). אדי ג'ונס וחניכיו הוציאו לפועל תוכנית משחק מושלמת והם בצדק יכולים לראות את עצמם כמועמדים בגמר. אדי ג'ונס, המאמן האוסטרלי של אנגליה פשוט עשה שחמט ליריבו, סטיב האנסן.
בצד הניו זילנדי, זה היה משחקו האחרון של הקפטן הנפלא, קירון ריד, שחווה את הפסדו הראשון בגביע העולם מאז 2007. הסייבורג הניו זילנדי שהיה שותף לשתי הזכיות הרצופות של האול-בלאקס מסיים קריירה בינלאומית נהדרת במדים השחורים.

🗣 @AllBlacks skipper Kieran Read discusses his side's first RWC defeat since 2007

"It's pretty hard to put into words what it means." #RWC2019 #ENGvNZL #WebbEllisCup #RWCYokohama pic.twitter.com/2L9wLo7tDi

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) October 26, 2019

בנוסף, האול-בלאקס גם נפרדים ממאמנם סטיב האנסן. המאמן המעוטר שהיה עוזר ב-2011 ומאמן ראשי ב-2015, מסיים את תפקידו (השמועות אומרות כי הוא עובר לאמן ביפן) ומפנה את עמדת המאמן.
וכפי שאמר ג'ורג' גרגאן האוסטרלי ב-2003, אז הניו זילנדים הפסידו לאוסטרלים בחצי הגמר, "Four more years boys, four more years boys".

האנגלים שהגיעו לטורניר הזה כשהם רואים את עצמם כנבחרת המסוגלת ללכת עד הסוף, פשוט משתפרים ממשחק למשחק, ההכנה הטקטית שלהם עד כה מושלמת (כפיים לאדי ג'ונס), שלא לדבר על ההגנה הנהדרת שלהם. נבחרת מאוד פיזית שרק הדרום אפריקאים יכולים לקרוא על זה תיגר. אין ספק כי הניצחון המרשים שלהם על אלופת העולם (לשעבר) שם אותם בפייבוריטים.

ויילס – דרום אפריקה 19-16

חצי הגמר השני היה שקול בהרבה, עם קרב חפירות בין שתי נבחרות שרצו מאוד להיות בגמר. במשחק שלא הבטיח יותר מדי ברמה ההתקפית, וסיפק אפילו מעט מאוד בחצי הראשון, לקח לספרינגבוקס 56 דקות עד שהצליחו לחצות את קו הטריי, ואז המשחק קיבל מעט קצב.
לפני זה ראינו בעיקר בעיטות (6 סה"כ)… כאשר פולארד מדרום אפריקה מבקיע 3 משלו מול 3 בעיטות מוצלחות של דן ביגר הוולשי. תוצאת המחצית עמדה על 9-6 לטובת הנבחרת מחצי הכדור הדרומי. כאשר שתי הבעיטות של ביגר אולי המתיקו מעט את הגלולה, עקב פציעות של שניים מחברי קבוצתו: תומאס פרנסיס בעמדת הפרופ שנפצע בכתף ושחקן הכנף, ג'ורג' נורת' עם פציעה בשריר ההאמסטרינג.
בכל אופן, ויילס לא הראתה יותר מדי מהלכים התקפיים ו/או יצירתיות כאשר המשחק שלהם נראה מאוד שמרני וחסר הסיכונים על מנת ולנסות לפרוץ את קו ההגנה הדרום אפריקאי.
15 הדקות הראשונות של המחצית השנייה גם כן היו דלות באירועים ואפילו די משמימות עד שהמשחק קיבל מעט קצב. היה זה פולארד שנתן מעט תנופה למהלך שהסתיים אצל דמיאן דה אלנדה שהתגבר על פני מספר ניסיונות תאקל של שחקני ויילס כדי לרשום טריי ראשון במשחק, דבר שנתן לספרינגבוקס יתרון 7 נקודות, 16-9.

All power, this was an extraordinary finish from @Springboks' Damian De Allende. Insane angles thanks to @Canon_mj #WALvRSA #RWC2019 #WebbEllisCup pic.twitter.com/siasczgvqz

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) October 28, 2019

בדקה ה-57. הוולשים לא נשארו חייבים, ובמהלך ארוך משלהם, שכלל בעיקר פיזיות ונחישות הצליחו להגיע קרוב לקו הטריי הדרום אפריקאי. התוצאה של הלחץ הזה השתלם לויילס כשהם מקבלים סקראם שמתוכו ג'וש אדאמס בטריי משלו (עם בעיטת המשך מוצלחת של האלפני) משווה את התוצאה. 16-16.
ויילס נפלו על חוסר משמעת בדקה ה-76, ארבע דקות לסיום, כשהם נותנים בעיטת עונשין לדרום אפריקאים. מפה אנדרה פולארד אומר תודה רבה ושולח את הספרינגבוקס לגמר ואת ויילס למשחק על המקום השלישי.

דרום אפריקה עולה לגמר שלישי בהיסטוריה, ותחפש לזכות בגביע העולם בפעם השלישית.

South Africa bench and management box go crazy after their side wins a penalty that secures their place in the #RWCFinal #WALvRSA #RWC2019 #WebbEllisCup pic.twitter.com/k6Kt614v3N

— Rugby World Cup (@rugbyworldcup) October 27, 2019

---

משחק על המקום השלישי: ניו זילנד – ויילס (יום שישי, 1/11, 11:00 בבוקר, ספורט 2)

המשחק שאף נבחרת לא רוצה לשחק. נסו אתם לקום בבוקר שלמחרת ההפסד במשחק שמנע ממכם את הגמר… וככה זה הולך להיות המשחק הזה. קרב המאוכזבות. בפינה אחת, האלופה היוצאת והמאוכזבת הראשית מהטורניר (ככה שאתה "מייצג" ספורט שלם), האול-בלאקס של ניו זילנד. ובפינה השנייה, אלופת שש האומות והנבחרת שנכנסה לטורניר במקום הראשון בעולם, ויילס.
לגבי ניו זילנד, הם חטפו מכה כואבת, ואפילו כואבת מאוד, אבל נראה כי ההפסד לאנגלים "הוריד את המסך" עבור כמה דמויות בלתי נשכחות: סטיב האנסן יסיים את תקופת האימון שלו בנבחרת במשחק הזה. וכמו כן, גם סיומה של תקופה עבור חבורת הוותיקים של האול-בלאקס. ראשון זה הקפטן, קירון ריד, ואיתו גם שחקני הכנף הוותיקים, ריאן קרוטי ובן סמית'. גם סוני ביל-וויליאמס כבר רמז שבכוונתו לשנות כיוון לאימון (ולאחרונה קיבל הצעה של 9.7 מיליון דולר לשנתיים מקבוצת ראגבי-ליג קנדית המשחקת באירופה).
בנוסף ,אליהם, לא בטוח שנמשיך לראות את הציוות של צמד הלוקס, ברודי ריטאליק וסמואל וויטלוק, ביחד.
יש כאן גם קרב בין שני מאמנים ניו זילנדים, סטיב האנסן שמסיים כאמור את תפקידו לאחר המשחק, ומולו וורן גטלנד, בעברו הוקר באול-בלאקס, שאולי יחליפו במשרת האימון הנחשקת (כנראה שהיה מקבל את הג'וב אם היה מביא גביע לויילס), אבל לפחות יקבל את משרת האימון בצ'יפס ב-2020, וברזומה שלו אימון הבריטיש ליונס במהלכו השיג שוויון בסבב האחרון שנערך בניו זילנד.
הניו זילנדים לא הפסידו לויילס מאז 1953. הפסד נוסף והסיומת הזו עלולה להותיר כתם שחור מאוד על אליפות העולם הזאת.
הניו זילנדים, על הנייר ובפועל, הם הנבחרת הטובה יותר ובפער, וזה אמור להיראות על המגרש בשישי. האול-בלאקס סוחבים על עצמם מטען גדול מאוד וירצו לפחות לסיים עם טעם מתוק והמקום השלישי, במיוחד שמדובר במשחק האחרון במדים השחורים עבור חלקם.
אני מניח ששתי הנבחרות יתנו למחליפים לשחק, במיוחד אחרי קרבות החצי גמר, ופה גם נמצא היתרון הגדול של האול-בלאקס. בסגל הניו זילנדי אפשר להרכיב שתי נבחרות מצוינות, מה שקשה לומר על ויילס, שהם אומנם פיזים אבל נעדרים כל יצירתיות או לקיחת סיכונים על מנת לנצח כאשר תוכנית המשחק נתקעת.

תחזית: פשוט מאוד, ניו זילנד יבואו לפרוק את העצבים על הוולשים.

משחק הגמר: אנגליה – דרום אפריקה (יום שבת 2/11, 11:00 בבוקר, ספורט 1)

האנגלים מחפשים גביע שני, הדרום אפריקאים מקווים לחגוג זכייה שלישית.
12 שנה אחרי שנפגשו שוב, אנגליה ודרום אפריקה נפגשות בגמר. ב-2007, באליפות שנערכה בצרפת היו אלה הספרינגבוקס שגברו 15-6 על הרד רוזס. אז זה היה בקרב בעיטות (לא היה אף טריי במשחק) עם 4 מ-4 של מונטגומרי הדרום אפריקאי (יחד עם עוד אחת של סטיין) מול ג'וני ווילקנסון האנגלי (2 מ-2).
האנגלים בהחלט יחפשו נקמה מול דרום אפריקה שעומדת על 100% הצלחה במשחקי הגמר שאליהם העפילו (2 מ-2). בנוסף הסטטיסטיקה לטובתם שכן אף נבחרת לא זכתה בטורניר כשהיא סוחבת הפסד משלב הבתים (דרום אפריקה הפסידו במשחק הפתיחה שלהם מול ניו זילנד).
שתי הנבחרות שיחקו אחת מול השנייה 42 פעמים, אנגליה ניצחה רק ב-15 בעוד הספרינגבוקס עם 25 ניצחונות משלהם. ושתי תוצאות תיקו. המשחק האחרון בין שתי הנבחרת היה בנובמבר 2018, בו האנגלים ניצחו 12-11. 
בגביע העולם, האנגלים ניצחו רק פעם אחת את דרום אפריקה, וזה קרה בשלב הבתים ב-2003. לעומתם דרום אפריקה ניצחו את האנגלים 3 פעמים בעבר במשחקי הטורניר, פעמיים ב-2007 ופעם אחת ברבע הגמר ב-1999.
מאמן אנגליה, אדי ג'ונס (אוסטרלי במקור) היה חלק מצוות המאמנים בספרינגבוקס כאשר הם ניצחו את האנגלים ב-2007. אדי ג'ונס גם הפסיד את הגמר היחיד שהיה בו מאמן ראשי, ב-2003 כמאמן אוסטרליה הוא הפסיד לנבחרת האנגלית בגמר.
לקראת הגמר הזה עושה רושם כי הנבחרת האנגלית היא הפייבוריטית. האנגלים פשוט משתפרים ממשחק למשחק, ובנוסף, הם גרמו לאלופה היוצאת מניו זילנד להיראות חסרת אונים במשחק פנטסטי מצידם. דרום אפריקה נכנסו לטורניר הזה כאחת הפייבוריטיות ללכת עד הסוף, ללא ספק, אבל הניצחונות הלא ממש מרשימים ו/או משכנעים שלהם מול יפן ומול ויילס, שהם ניצחו כי הם פשוט היו הנבחרת הטובה יותר בעוד הצד השני פשוט לא הצליח להתמודד עם הכוח הפיזי האדיר שלהם. אבל הניצחונות הללו מעלים סימני שאלה אם הם מסוגלים להתמודד עם הקטר האנגלי.
אבל אם יש נבחרת שמסוגלת לעמוד מול הקו הקדמי של האנגלים אלה הם הדרום אפריקאים. שתי נבחרות מאוד פיזיות עם הגנה קשוחה וחזקה. הדרום אפריקאים יקוו למשחק טוב של שחקני הכנף שלהם (אני חושב ששם נמצא היתרון שלהם), ובמיוחד לכשירות של צ'סלין קולבי שלא שיחק בחצי הגמר עקב פציעת קרסול. ולעוד תצוגת ניהול מופתית של פאף דה-קלרק. האנגלים מצידם גם כן סוחבים קורבנות ממפגש חצי הגמר שלהם, כאשר אואן פארל וג'וני מאי סובלים מפציעות ברגליים וקייל סינקלר עם בעיות בשוק.
שתי הנבחרות מאוד ממושמעות והאנגלים לא ירצו לתת לספרינגבוקס מתנות, שכן אנדרה פולארד פשוט לא מחטיא את הבעיטות שלו בטורניר הזה. והאנגלים ממש לא ירצו לתת לשחקן הקלאץ' הזה לנצח אותם.

תחזית: וואו… לפי חצאי הגמר, האנגלים במומנטום מטורף והם נראים כנבחרת הטובה יותר, עם יותר אופציות ומאמן שיודע להכין אותם בצורה טקטית יוצאת דופן. לפני הטורניר אמרתי שזה יהיה בין ניו זילנד לדרום אפריקה, בעיקר מכיוון שהספרינגבוקס נראו מאוד מפחידים וסופר רעבים לקראת הטורניר. איכשהו הראש אומר אנגליה, אבל אני אומר שהגביע ישאר בחצי הכדור הדרומי – דרום אפריקה בפעם השלישית (בניגוד לכל הגיון…).