יומן גולדן סטייט – פרק ראשון – טראומה / עמיחי קטן

יומן גולדן סטייט – פרק ראשון – טראומה / עמיחי קטן

העונה של גולדן סטייט עד כה…

שרשרת אירועים טראומטיים עברו על הלוחמים, מאז רגעי השיא בהם הקבוצה הייתה הטובה בהיסטוריה, או לפחות אחת הטובות, מן הרגע שבו החלה ההתדרדרות – שחרורו של עומרי כספי במרץ 2018, ועד לרגעים אלו, כאשר גולדן סטייט היא הקבוצה שפתחה את העונה הכי גרוע ב-NBA, ולמרות שחל שיפור אחרי זה, עדיין מצבה לא קל, מה שמזכה אותם בטור מעקב מוקדם מהמתוכנן.

רצף האירועים הזה תואר בהרחבה, ולכן, לפחות כרגע, אני אנסה להתעלם מכל הסיפור שמאחורי המצב של גולדן סטייט, ואתמקד בפן המקצועי של הפתיחה המזעזעת שלהם – מה הם מנסים לעשות על הפרקט, למה זה לא הולך להם, ומה הן בכל זאת נקודות האור, ובעיקר איך הן יושמו בניצחון על ניו-אורלינס שהעלה אותם על המפה.

קודם כל, כמה סטטיסטיקות מתקדמות כדי להראות על פי המספרים עד כמה 2 משחקי הפתיחה של גולדן סטייט היו גרועים (פר 100 התקפות):

100.9 רייטינג התקפי (מקום 24) לעומת 124.3 רייטינג הגנתי (מקום אחרון) וביחד – 23.3 נט רייטינג (מקום אחרון), 36.1% מהשדה (מקום אחרון), 26.7% מחוץ לקשת (מקום 29), 20.8 אסיסטים (מקום 22), 41.4% אפקטיבי (מקום אחרון), 49.1 טרו שוטינג (מקום 28). בקיצור, גולדן סטייט הפכו להיות הקבוצה הגרועה בליגה דווקא בדברים בהם הם היו בצמרת הליגה בחצי העשור האחרון ואפילו יותר מזה.

במהלך ההתקפי הראשון של העונה, גרין קיבל את הכדור בפוסט בזמן שסטף חתך לכיוון הצבע ומשך את שאמט לעזור לבברלי. ברגע ששאמט מבין שלא צריך לעזור מגיע כריס לחסום אותו ולהשאיר את קווין דוראנט גלן רובינסון השלישי פנוי לשלשה שהולכת החוצה. בסך הכל מהלך סביר עבור שחקן עם 35.6% בקריירה מחוץ לקשת, אבל כזה שמבהיר את מי ההגנה מוכנה להשאיר פנוי ובינתיים 1/8 עונתי עבורו שהופך את עבודת ההגנה לקלה יותר. ההגנה של הקליפרס, ובעקבותיה גם אוקלהומה וניו-אורלינס, עשתה הבחנה מאוד ברורה בין סטף וראסל, עליהם צריך לשמור צמוד, והם יצטרכו לעבוד קשה עבור זריקה נוחה, ובין כל השאר שקיבלו מבטים פנויים כדי לפתות את סטף וגרין למסור להם.

נגד הקליפרס, בפיגור 14-0, דיאנג'לו ראסל הצליח לייצר סל קשה שהכניס אותו למומנטום, למרות שלוני ורובינסון הפריעו לו בצבע, והוא קלע לבד 10 נקודות שהחזירו את גולדן סטייט למשחק (הסרטון למטה). מהשלב הזה, מי שזרקו היו בעיקר שחקני המשנה, שקיבלו מצבים טובים בזכות הנוכחות של סטף וראסל על הפרקט, במחצית הראשונה נגד הקליפרס הם היו סבירים מספיק כדי לשמור על המשחק חי, אבל ההרכב שפתח את הרבע השלישי לא פגע בכלום, למעט סטף וראסל, והקליפרס ניצלו את זה כדי לברוח ולסגור עניין.

הריצה של ראסל…

רגע לפני שעוברים למשחק באוקלהומה, נסתכל קצת על חוסר התיאום ההגנתי.

הסתכלות על שלושת המהלכים הראשונים בסרטון מראים קשיים של גלן רובינסון השלישי להסתדר עם סגנון ההגנה של גולדן סטייט.

1.שאמט חוסם לקוואי וסטף יוצא אל האיש המצחיק ומצפה לחילוף. רובינסון לוקח צעד אחורה וממתין לקוואי על הקשת בזמן ששאמט מקבל את הכדור לשלה קלה שסטף לא מצליח למנוע.

2.בזמן שראסל וגרין מבצעים חילוף טוב בהגנה וגרין מכסה את המסירה לבברלי, רובינסון עושה צעד וחצי לכיוון בברלי ומשאיר את שאמט לעבור לפינה השנייה לשלשה פנויה נוספת.

3.רובינסון נתקע על חסימה של זובאץ' לקוואי וגרין בא לעזור. רובינסון צריך לכסות את פטרסון בפינה, אבל בכל זאת בא להיות השלישי שעוזר על קוואי ופטרסון אומר תודה בדרך לשלשה נוספת ופער של 11 במחצית הופך ל-18 בפחות מ-2 דקות וסגרנו עניין.

המסקנה העיקרית מהמשחק נגד הקליפרס היא שגולדן סטייט לא ברמה הזאת, כי לקליפרס יש כוכבים לפחות שווי ערך לכוכבי גולדן סטייט, ועומק עצום, בוודאי לעומת הכלום שיש לגולדן סטייט שם. כל זה לא אמור להיות בעיה נגד אוקלהומה, ולכן השערת הרוב הייתה שעם אוקלהומה גולדן סטייט כבר יסתדרו, אז עכשיו נעבור להתבונן על כמה דברים מהמשחק נגד אוקלהומה.

המשחק נפתח עם איבודים של גולדן סטייט עד והדרך היחידה של גולדן סטייט לייצר נקודות היא עם סטף מחוץ לקשת, אחרי חסימה והנד-אוף של גבוה, אבל הוא לא קלע אף שלשה אחרי 4 הדקות הראשונות של המשחק, הרבה מזה בגלל שההגנה של הת'אנדר הרשתה לעצמה לצאת אליו חזק יותר, כי אף אחד לא פגע בגולדן סטייט.

לדוגמא (0:44), 3 שחקנים של אוקלהומה מתמקדים רק בסטף אחרי החסימה. הפעם הוא הצליח למצוא את פסקל לדאנק, אבל ברוב המקרים ההגנה קראה נכון את המסירה ואילצה איבוד או זריקה קשה, או אפילו שלשה פנויה, שלשות שנכנסו לגולדן סטייט ב-5/33 נגד הרעמים ובסופו של דבר זה נתן לאוקלהומה את האפשרות להתכווץ פנימה כל הזמן ולעצור לחלוטין את ההגנה של גולדן סטייט.

הבעיה העיקרית של סטיב קר בהתקפה, בעיקר אחרי המשחק באוקלהומה, הייתה איך הוא מייצר מצבי קליעה נוחים עבור סטף, מה שישחרר את כל הפקק שהיריבות שמות נגדו בצבע, ועכשיו ננסה לבחון איזה שינויים נעשו נגד ניו-אורלינס, כדי לקלוע 11 שלשות ו-42 נקודות יותר. נבחן כרגע שינויים בהתקפה בלבד, כי השיפור של ההגנה היה מינורי, וספק כמה יש לו משמעות להמשך.

קודם כל, סטיב קר עשה שינוי בחמישייה והכניס את ג'ורדן פול הרוקי במקום מרקיז כריס, והלך על סמול בול כמעט לאורך כל המשחק, גם כדי להתמודד עם הפליקנס, ולדעתי בעיקר כדי שיהיה הרכב עם כמה שיותר קלעים על הנייר.

נסתכל על המהלך הראשון במשחק (0:24), מהלך מוכר היטב לצופי גולדן סטייט בשנים האחרונות. גרין יוצא מחסימה ומקבל כדור מסטף, עושה הטעיית מסירה וחודר לסל קל. הסל הבא הוא שלשה פנויה לחלוטין של פול שמגיעה אחרי חסימה מוכרת של גרין (0:33).

אם נסכם את הדקה הראשונה – שמובילה ליתרון הראשון של גולדן סטייט העונה – המפתח שלה הוא דריימונד גרין. בימים בהם הוא מרוכז, גרין מייצר מצבים מצוינים לעצמו ולאחרים בעזרת מסירה, חסימה או הטעייה ובניגוד לרוב הצעירים של גולדן סטייט, יש לו יכולת סיום מוכחת במצבים קשים בצבע.

בהמשך, גרין מוצא את פול אחרי ריבאונד התקפה לעוד שלשה פנויה ומדויקת ובמהלכים הבאים הפליקנס כבר מהססים עם העזרה בהגנה, מה שמאפשר חדירות אחרי חילוף של ראסל וסטף (1:13) ומכניס גם אותם לעניינים. וברגע שההגנה של השקנאים נתקעת בחסימות או יוצאת לעזרה היא חוטפת עוד שלשות, של פול (1:31) אחרי שרובינסון תוקע 2 מגנים בחסימה ושל ראסל (1:46) כשההגנה מתכווצת יותר מדי על סטף וגרין, אבל הלוחמים סוגרים את הרבע עם איבודים מטופשים ויתרון 4 בלבד.

הבריחה של גולדן סטייט הגיעה בתחילת הרבע השני (2:40) כשההגנה כפתה כמה זריקות קשות, שליטה בריבאונד ויציאה למתפרצות, שם דריימונד מנהל את המשחק במעבר ומייצר נקודות קלות בעיקר במסירה. ריצת 11-0 תוך 1:45 דקות הובילה ליתרון דו ספרתי, וההתקפה נכנסה לקצב שהוביל ל-45 נקודות של גולדן סטייט ברבע השני שפתחו פער גדול. המצטיין של הרבע הזה היה דריימונד גרין עם 4 נקודות, 4 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בו לבד, בדרך לטריפל דאבל של 16, 17 ו-10.

נסתכל עכשיו על מהלכים של דיאנג'לו ראסל. הזכרנו נגד הקליפרס את הסל הקשה שלו, למרות הצפיפות בצבע, כשהיה אפשר לראות שהנוכחות של לוני ורובינסון בצבע מקלה על הקליפרס להתמודד עם ראסל, במהלך הראשון שלו (0:57) הוא חודר לסל אחרי חילוף. גולדן סטייט רגילה במצבים דומים לבצע הרבה תנועה וחסימות באגפים, אבל זה עלול להפריע לראסל, אז סטף, רובינסון ופול מתמקמים בפינות וחצאי פינות בלי תנועה, בזמן שגרין מפנה לראסל מקום מתחת לסל ומגיע לריבאונד שמסתיים בשלשה של פול.

במהלך הבא (1:12), גרין חוסם לראסל ומתגלגל החוצה בזמן שכל השאר מחכים בפינות. ראסל מקבל את כל מרחב הצבע לעצמו כדי לחדור ומסיים עם 2 בצבע. ויש עוד כמה דוגמאות, אבל זה מספיק כדי להראות את העניין הזה.

2 ההתאמות המרכזיות שסטיב קר עשה בהתקפה, לעומת המשחקים הקודמים, היו:

1.לערב את גרין יותר בהתקפה. הוא קיבל את הכדור הרבה יותר אחרי חסימה, בפוסט או במעבר, וגם כשהכדור לא היה אצלו הוא נע הרבה יותר וחסם לגארדים או לקלעים, כפי שמעיד הטריפל דאבל, ואחרי 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-2 המשחקים הראשונים ביחד, גרין השתדרג ל-17 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.

2.לפנות לראסל את השטח ולהימנע מתנועה ללא כדור, דבר שבדרך כלל גולדן סטייט מאוד אוהבת לעשות, אבל במקרה של ראסל זה מאפשר להגנה להצטופף עליו. את השיפור של זה ניתן לראות באחוזים של ראסל ל-2 נקודות – 5/17 בשני המשחקים הראשונים לעומת 6/10 נגד ניו-אורלינס.

עוד מוקדם לדעת לאן הולכת להתגלגל העונה הזאת של גולדן סטייט, ואי אפשר להגיע למסקנות ברורות, אבל אין ספק שניתן לראות עקומת למידה חיובית במשחק נגד ניו-אורלינס, ואם גרין וראסל יסייעו לסטף, וסטיב קר יצליח למצוא אקס-פקטורים מהספסל, ניתן לראות סיכוי לשיפור משמעותי גם בהתקפה וגם בהגנה כחלק מהתקדמות העונה, ובסופו של דבר יש תקווה להעמדת קבוצה ראויה בסן פרנסיסקו.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. ניתוח נפלא, במיוחד למשחק נגד הפליקנס. מעניין איך זה יחזיק נגד הגנות טובות יותר, כי יש המון בעיות בהגנה שסופגת 120 נקודות, בערך, במשחק. דריימונד סנטר זה רעיון לא רע אבל אין להם מספיק פורוורדים איכותיים. לדעתי עכשיו זה הזמן של אריק פסקל להתחיל לפרוח, הוא פורוורד שיכול להשתלב טוב ליד גרין בהרכבים נמוכים. כל השאר נורא מאכזבים בינתיים ואולי יתחבר בהמשך, אבל כרגע הם לא טובים.

    1. תודה.
      ההתקפה של גולדן סטייט מבוססת על הכוכבים שלה שמסדרים מצבים לעצמם ולאחרים, וראינו לפרקים נגד הקליפרס שגם נגד הגנות טובות ההתקפה של גולדן סטייט יכולה להיות טובה עם ההתאמות הנדרשות.
      אני מסכים לגבי פסקל. נראה אם הוא יצליח…

      1. נגד הקליפרס ראיתי הרבה תנועה של קרי כשראסל עם הכדור. הם מריצים הרבה יותר פיק-נ'-רול מבשנה שעברה, אבל אין להם מספיק שחקנים טובים שיכולים לרווח. לכן סמול-בול והימור על שחקנים כמו ג'ורדן פול ופסקל יכול להיות מה שישתלם להם, לפחות כל עוד השלשות של רובינסון בחוץ. אלפונזו מקיני יכל לעזור להם מאוד עכשיו.

  2. מאמר יפה.

    מספר הערות למשחק אתמול: ניו אורלינס ללא זיון,הולידי ופאבורס היא מה שהרופא רושם לקבוצות במשבר. גרין לא יכול לשמש כסנטר לכל אורך העונה. קרי לא ברמתו הרגילה. קולע מתחת לממוצע ונראה לי איטי משהו.

    1. תודה.
      אני בהחלט מסכים שזאת יריבה בהזמנה, אבל בהתמקדות בגולדן סטייט בלבד ניכר שיפור בהבנת הסיטואציה ובהתאמה, ואת זה ניסיתי להראות.
      לגבי סטף, הוא עושה מה שצריך לעשות והאחוזים נמוכים. כמו קליי בתחילת עונה שעברה, אותה הוא סיים עם 60% מחוץ לקשת בגמר…

  3. תודה חיים. הגנתית היה ברור שגולדן בבעיה השנה כאשר קליי בחוץ ויש לך צמד גארדים בהגנה כמו סטף וראסל.
    התקפית אני מאמין שהאחוזים של קארי יתיישרו בהקדם למעלה, הסמוך בול מאפשר לדונקי להיות בעיניי הרבה יותר אקטיבי ואפקטיבי. נראה לדעתי בזמן הקרוב הרבה דק' שלו בחמש.

    1. אני מסכים לגבי ההגנה, בכל זאת מעניין לראות שגם השומרים הסבירים על הנייר מתקשים להסתגל לשיטה של גולדן סטייט. בטורים הבאים אני אתמקד קצת יותר בהגנה, אבל כרגע אין לי מספיק חומר.

  4. מידי פעם אני מזכיר לעצמי ולשאר אוהדי ג"ס שרומא לא נבנתה ביום אחד. מי שזוכר, גרין, שחקן עם 4 שנות ניסיון בקולג, בשנתו הראשונה בג"ס היה מקבל 5 עד 10 דקות בתחילת העונה וסיים עם ממוצע של 13.3 דקות למשחק פחות מ 3 נקדות למשחק ו20 אחוז מהשלוש. כבר במשחקים הראשונים אפשר היה לראות שבגארבג טיים החמישיה של הצעירים של ג"ס היתה טובה מזו של היריבה. שיטת המשחק של ג"ס מסובכת יחסית. הפציעות של קאולי סטיין ולוני מאלצות את קר לשחק עם מרקיז כריס וספלמן בסנטר ועמדה 3 מלכתכילה מאוישת בנחיתות גובה ביחס לשאר הקבוצות.

  5. כל ההיסטריה סביב הווריורס קצת מוגזמת. זו קבוצה חדשה לחלוטין למעשה. כל החברה ששיחקו עכשיו למעט קרי וגרין לא היו בקבוצה (וג'קוב אוונס שלא ראה פרקט). בנוסף שאר השחקנים עם מעט מאד ניסיון בליגה גם ככה. אז ברור שבשיטה שבה הם משחקים גם הגנתית וגם התקפית ייקח להם זמן להתייצב ולהגיע לרמה סבירה.
    יחד עם זאת גם כשזה יקרה לפחות השנה אין שם מספיק כישרון כדי ליצור קונטנדרית. הם יבנו בשקט לקראת העונה הבאה.

    1. בול. אני נשמע מופרך גם לעצמי אבל אם קליי חוזר בריא 100אחוז אחרי האולסטאר(שזה כשלעצמו מופרך) אני מאמין שהם ייקחו את המערב

  6. אוף בורח לי. תודה חיים.
    עוד לא יצא לי לראות את אינדי אבל אני מאמין שזה שיש שם לא מעט חתיכות חדשות מקשה מאוד על התיאום שלהם. גם יוטה חורקת (גיא צדקת) לעומתם מיני שרצה ביחד נותנת בראש גם הספרס גם דנבר. נראה לי שיוצאת הדופן אלו הקינגס. מחד והלייקרס שמפוצצת בכישרון מאידך.
    אני חושב שמה שאנחנו רואים אצל הלוחמים זה שילוב של שחקנים חדשים בקבוצה שחקנים חדשים בליגה, לחץ שמתישהו פירק אותם ב2 המשחקים הראשונים וגם קצת נאחס של זריקות שנכנסו ליריב ולא נכנסו להם.

    1. אצל הלייקרס זה בעיקר לו"ז – ניצחו את יוטה החורקת ואת שארלוט. הייתי אומר את זה על הקליפרס שאמנם הפסידו לפיניקס, שנראית מצוין עד כה, אבל הרשימו בשאר.
      במקרה של הלוחמים הבעיה גדולה יותר כי שם מדובר לא רק על שחקנים חדשים בקבוצה, אלא בעיקר על שחקנים חדשים בליגה, שכנראה רובם לא שווים את המקום.

  7. המצב של גולדן סטייט לא רע בכלל. בהמשך, הוא ככל הנראה יהיה מצוין.
    זה לא רע, להיות מסוגלים לבנות שושלת, ורגע לפני שהיא מתפרקת, להצליח לאסוף מספיק חלקים בשביל לבנות את השושלת מחדש.
    אז עד שקליי יחזור (ככל הנראה בעונה הבאה), כל שנותר זה לפתח את הקיים, ולהיות עם האצבע על הדופק.
    אם יש משהו שההנהלה של גולדן סטייט לימדה אותי, זה שהם יודעים לעשות היטב בדיוק את זה –
    לפתח כישרונות. ולנצל הזדמנויות.
    .
    תודה, חיים.

    1. אהבתי מאוד את המשפט השני שלך.
      הנה לכם אדם למוד סבל שכבר יודע: אין להרפות לרגע. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. הך במיפלץ, הך פטיש, הטוב שבנחשים – נחס את ראשו.

  8. תודה רבה חיים, אחלה ניתוח של קבוצה שבמחי קיץ קצר עברה שינוי מהקצה אל הקצה.
    .
    מסכים עם התגובות למעלה – זה יקח זמן, אבל בין קרי, גרין, קר, קליי כשיחזור וההנהלה המצוינת יש להם את כל הכלים להצליח, כנראה רק בשנה הבאה.

    1. אם אנחנו מדברים על מועמדות לאליפות – כרגע נראה שרק בעונה הבאה זה רלוונטי – להגיע לפלייאוף הם יכולים גם העונה, ושם הם יכולים להיות סוס שחור של כל מיני יריבות

      1. איפה שהוא שני המשחקים הראשונים של העונה רק עשו טוב ללוחמים, ככה לחטוף את הזבנג עם הגונג הראשון. מכאן אפשר רק לעלות. מאמין שימצאו את הדרך להראות יותר טוב. יש בקבוצה מספיק אינטליגנציה.
        תודה רבה חיים

  9. תודה על הסקירה, הם קבוצה חכמה שתעשה התאמות, אבל המערב השנה מאד חזק
    מתוך 15 קבוצות את מי הם יקדימו?
    אוק הביסה אותם, מיני בסדר גמור, פניקס ודאלאס בפורמה, ממפיס לא רעים, רק ניו אורלינס גבוליים
    יהיה להם מאד קשה להתקרב לפלייאוף, זה יצריך שיפור גדול
    בקיץ יצטרכו הרבה יצירתיות כדי להיות באזור הצמרת בשנה הבאה
    יש להם את ראסל על דוראנט, איגי, קוק, ועוד כמה שחקנים ברוטציה המאד קצרה שהיתה להם גם אשתקד. גם קליי יאבד מעט מיכולתו סביר להניח, לפחות לזמן מסוים

  10. נכנסתי מאוחר מארד, אחרי כתיבת 'במעורב' של יום רביעי (יום שלישי כמעט חצות), אהל קראתי ברגיעה ונועם ונהניתי.
    על הווריורס אין חדעת. פתאום אמצש הם נתנו משחק מצויין. אין לדעת עליהם. קבוצה כמעט חדשה, אבל השחקנים מלאי גאווה ומרגישים שיש עליהם חובה לשמור איעשהו על המסורת. קליי תומפסון יחזור, והם יעשו את הפלייאוף, ועוד יגרמו צרות לכמה קבוצות. מצויין חיים. הפכת לחלק חשוב מאד מצוות האתר.
    תודה

    1. תודה רבה.
      מוקדם לדעת בכלל, ועוד יותר לגבי הווריורס, בגלל המצב המיוחד שלהם, אבל ברור שתהיה להם עונה סדירה מאתגרת, לראשונה אחרי הרבה זמן…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט