מה עובר עליך, סבסטיאן / אורן פראג׳

מכל מה שאירע על המסלול בסילברסטון, וקרו דברים, הדבר היחיד שלא הצלחתי להבין היה התאונה המוזרה של סבסטיאן ומקס. או שסבסטיאן חלם, או שהוא באמת לא מחובר למה שקורה. כמובן שזה דרש התנצלות והוא אכן התנצל, אבל אם הוא לא רוצה להתעורר למציאות שבה הוא נהג שני בפרארי (ובפועל מבחינת נקודות זה כבר שם) – שיתעורר עכשיו.

חייב להתפקס

תוצאות המירוץ (לא ספוילר, אין הפתעות..) – לואיס מנצח את המירוץ השישי שלו בסילברסטון, ואלטרי שני ולקלר שלישי. גאסלי רביעי בהופעה חשובה, ומקס חמישי אחרי מפגש מרגיז ומיותר עם סבסטיאן.

עוד לפני הפתיחה אפשר היה לראות שכלל הגריד מרגיש יותר בבית, תחושת הקלה ומזג אויר מוכרים שנדרשו אחרי המרוצים האחרונים. זה מזג אויר וקהל שכולם יודעים להתמודד איתו. יכול להיות שהחזרה של מרצדס לפורמט הקבוע, עזרה בהנמכת ציפיות משאר הקבוצות והנהגים. אבל המירוץ דווקא היה טוב.

מיד לאחר הפתיחה לואיס מהמקום השני שם לחץ על ואלטרי, ברמת דיוק ואגרסיביות של טייס ספיטפייר בהשראת המקורות של המסלול. זה הבית שלו, ואף אחד לא יקח לו את זה. נהיגה מדויקת מהשניה הראשונה שכל המטרה שלה היתה לגרום לואלטרי לעשות טעות. הוא לא פספס שום תרגיל – קרוס אובר, קאט בקס, מעברים בין המראות, בלימות לא צפויות. הוא שיגע את ואלטרי בתצוגת נחישות מדויקת. זה היה כל כך גדול על ואלטרי שזה לקח רק ארבע הקפות לטעות הזאת להגיע. למזלו הטעות הזאת השאירה אותו בקו הפנימי של הפניה הבאה והוא הצליח לקחת את המקום הראשון בחזרה. לואיס לקח קצת אויר, וקצת אחורה כדי לשמור על הצמיגים וטמפרטורת הבלמים. נהיגה כזאת אינטנסיבית עולה הרבה מבחינת החומרה.

בהקפה ה 14 רד בול שוברת את רצף העצירות המהירות של ווילאמס, ושוברת גם שיא – עצירה של 1.9 שניות (אפשר לדבר הרבה על עצירות – זה תחום מרתק בפני עצמו). צוות הפיטס של רד בול עשה למקס את העבודה והעניק לו את העקיפה על לקלר במקום להילחם על המסלול ולאבד צמיגים. מקס מצידו מיד לאחר היציאה על צמיגים קרים עשה טעות (נדירה מבחינתו), איבד אחיזה והשאיר פניה פתוחה לחלוטין. לא היה צריך להגיד ללקלר פעמיים, הוא מיד נטל את המקום השלישי בחזרה. בכלל, המשחק בין שניהם נמשך לאורך דקות ארוכות במירוץ והיה מרתק.

כך נראית עצירה של 1.9 שניות. מהרבה זוויות.

רנו מצליחה עם אנדר קאט של דניאל על נוריס בעצירה הראשונה, ונראה שהמירוץ במיד פילד הולך להיות הסיפור פה.

בשלב הזה יצאה מכונית בטיחות בעקבות פרישה של אנטוניו, שכאילו הוזמנה על ידי לואיס וסבסטיאן, שמאפשרת למרצדס ופרארי לתזמן באופן מושלם את העצירות שלהם ולבצע מהלך של אובר קאט על ואלטרי מצדו של לואיס, ועל הרד בולים מבחינת סבסטיאן. המהלך הזה גם אפשר לפרארי לתקן את אסטרטגיית פתיחת המרוץ על צמיגי הסופט שהסתבר כהימור לא נכון.

רד בול מצידה קראה את המהלך והגיבה בשינוי אסטרטגיה מיידי, והכניסה את מקס לקבל צמיגים קשים בכוונה לנסות למשוך עד הסוף. פרארי הגיבה לרד בול, ועצרה את לקלר שוב. התגובה המאוחרת הזו עולה לו ביוקר, כשהוא מאבד שלושה מקומות (!). רד בול לא רק נראית יותר טוב על המסלול, אלא גם מנצלת את השמרנות של פרארי ומפתיעה אותה פעם אחר פעם בהחלטות אסטרטגיות אמיצות.

מקס ולקלר ניהלו מרוץ מטורף בניהם, נחוש אבל מחושב והוגן. מקס – איכשהו למרות הטעויות והירידות מהמסלול, לא איבד מומנטום או קצב וכל פעם חזר ונטל את המיקום בחזרה. מתפתחת פה יריבות טובה שתלך איתנו עוד הרבה זמן, ומקס מוכיח שהוא מתחיל למצוא את המקום הרגוע והטוב שלו. זה מוציא ממנו דברים מדהימים על המסלול.


לקלר ומקס, כל מפגש התרחש על הקצוות

כשהמרוץ החל להיפתח שוב מבחינת פערים, צ׳קו פרז וניקו הולקנברג מחליפים מבטים וצמיגים. ניקו משאיר מספיק מקום, אבל האייפקס המאוחר בפניה והמהירות של פרז לא איפשרו לו לנצל את המקום הזה. הוא הגיע רחב ומהר מדי, ועף ישר לתוך ניקו. זה עלה לפרז בכנף הקדמית, ושלח אותו לסוף הטור. באופן מקל ומשחרר הארוע מוגדר כרייסינג אינסידנט והחיים ממשיכים כרגיל.

סרג׳יו פרז. האשים את באלאנס הבלמים.

בינתיים במרצדס מעבירים את שיא המסלול בין לואיס לואלטרי. לא שזה שינה משהו למישהו, אבל לואיס בשלב הזה הרחיב את הפער מואלטרי לשתי שניות, מה שגרם לו לוותר על העצירה הבאה שהייתה מתוכננת עבורו. אפשר להגיד שמבחינת ההובלה / ניצחון כבר היה ברור איך המירוץ יסתיים.

המירוץ במידפילד בין רנו ומקלארן, רד בול ופרארי, זה כבר היה סיפור אחר. שם המירוץ היה צמוד, קרוב מאוד מבחינת הנהגים. מי שמחפש את האס – לא צריך ללכת רחוק. בהקפה הראשונה הם נגעו אחד בשני אחרי שקווין ניסה לבצע עקיפה בלתי אפשרית מהקו החיצוני על – בדיוק, גרוז׳יין. שוב. רומן לא אחד שיוותר, והם נוגעים נגיעה קלה שמספיקה כדי להוציא את שניהם מהמירוץ אחרי עוד כמה הקפות.

אחרי לא מעט תקריות בין מקס ללקלר, רד בול במה שנראה כמו הנחייה קבוצתית, חכמה מאוד, מבקשת מפייר גאסלי לאפשר למקס לעבור (כי נראה שהוא הרים את הרגל מהדוושה), כדי לאפשר למקס לממש את הקצב שלו ולפתוח פער מול לקלר. הם משאירים את לקלר להתמודד עם פייר בזמן שהוא רואה את מקס נעלם לעבר האופק. פתרון פשוט לבעיה גדולה, ושוב רד בול מוכיחה את יכולת קבלת ההחלטות הדינמית על המסלול שלה.

אגב הסטאפ של רד בול נראה יותר מוצלח משל פרארי, ונראה שהמכוניות שלהם נהנות מיותר כוח הצמדה. לקלר במרדף אחרי גאסלי נראה סובל מאובר סטיר בנסיונות להדביק את הקצב של הרד בול. הרד בול יצאה מהפניות חלק ומהר באופן שהרחיק את הפרארי אחרי כל הצלחה שהייתה ללקלר להתקרב.

בסופו של דבר בהקפה ה 36 לקלר מבצע עקיפה מבריקה על גאסלי. מהקו החיצוני – שמעביר אותו מיד לקו הפנימי בפניה הצמודה, למעשה הוא מבטל את היתרון של הרד בול ביציאה מהפניה. מכאן הרד בול צריכה להצמודד עם היתרון של פרארי במהירות בישורת, ולקלר משלים את העקיפה.

מיד אחר כך בהקפה ה 38 מקס מנצל כל גרם מהכישרון שלו ומפתיע את סבסטיאן בעקיפה לא צפויה. הוא תפס את סבסטיאן כל כך לא מוכן, שסבסטיאן בנסיון לחזור מאבד את הבלימה ונכנס ברד בול של מקס מאחור. הוא כנראה איבד לרגע את המיקום שלהם על המסלול, ופספס את העובדה שהם כבר נכנסו לפניה הבאה – ופשוט שכח לבלום עד שזה היה מאוחר מדי. שוב, מגיע התשלום – עצירה נוספת להחלפת כנף קדמית, וקדימה לסוף הטור. מתסכל. מקס – למרבה המזל – איבד רק מקום אחד. טוב נו, לא באמת – לגאסלי.

סבסטיאן מעלה את מקס לגבהים של באקו

ובינתיים בראש הטור, החצים הכסופים משייטים לעבר 1-2 נוסף, מנותקים לחלוטין מכל הדרמה שמתרחשת כ 15 שניות נצחיות מאחוריהם.

מקלארן בשלב הזה הצליחה להחזיק את הרנו של דניאל מאחור, במה שנראה כמו ניצחון חשוב של מנוע הונדה על רנו. אין ספק שמשהו טוב קורה במקלארן, הם מוכיחים לאט לאט שמה שקורה להם הוא לא באג אלא פיצ׳ר.

סבסטיאן מקבל עונש מובן וברור של 10 שניות, שלא באמת משפיע על התוצאה שלו אבל מתבקש בהחלט. דניאל הפעם לא עושה מהלך של הרגע האחרון ונשאר מאחורי קרלוס עד לסיום המירוץ.

ופה היה קטע מעניין בגזרת מרצדס. טוב לא בדיוק שלהם, אבל הנה – בהקפה האחרונה כשהוא מבצע הקפות מהירות כדי לזכות בנקודת העודף על הקפה מהירה, לואיס מבצע הקפה על צמיגים קשים בני 32 הקפות, שהייתה יותר מהירה מהקפת הדירוג המהירה של ווילאמס. זהו, עכשיו שותקים.

לואיס חולף על דגל הסיום לקול תרועות אנגליות (אם זה היה איטלקי באיטליה השמיים היו עפים מהרעש) כשהוא עובר את אלן פרוסט וג׳ים קלארק עם שישה נצחונות בסילברסטון. ואלטרי שני, ולקלר בזכות סבסטיאן ומקס לוקח את המקום השלישי.

מחוץ למסלול, אחרי המירוץ, מתיאה בינוטו (הבוס של פרארי) מודה שפרארי כבר לא לבד בנסיון להיות הקבוצה השניה הטובה אחרי מרצדס, ונראה שרד בול מאוד קרובה אליהם. אני מכיר אנשים שיגידו שזה כבר מאחוריהם – אבל כנראה שזה תלוי אם אתם מעדיפים דג וצ׳יפס או פסטה. בכל מקרה, רד בול אמורה לקבל עדכון מנועים מהונדה שלפי השמועות אמור לשים אותם בשורה אחת עם המנועים של מרצדס. אם זה יתממש, פרארי תאלץ להתרגל לראות את תיבות ההילוכים של רד בול מאחור, וזה ממש לא רחוק.

עוד מחוץ למסלול, במהלך הראיונות אחרי אחד האימונים, דניאל לא מפספס הזדמנות לעקוץ את מקס ולהפגין את אהבתו אליו אחרי התקופה ברד בול, בהתעלמות מוחלטת מכללי הטקס והמצלמה. עוד סיבה שאנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא יהיה לא ברנו.

אגב, למתעניינים בסאגה בין האס לריץ׳ – אנחנו כעת בשלב שריץ׳ מאשימה את האס בלובי להדחת מנכ״ל ריץ׳. זה יהיה פרק מעניין בעונה הבאה של הסדרה בנטפליקס. וטרי מהיום בבוקר – תביעה של רד בול נגד ריץ׳, בהאשמה של הפרת זכויות לוגו (?). וכנראה שריץ׳ עוברת בעלות, או משהו כזה. נמשיך לעקוב.

בטבלת הנהגים לואיס וואלטרי במקומות 1-2 בפער עצום, כשמאחוריהם מקס וסבסטיאן בהתאמה בפער זעום של 13 נקודות. עוד 3 נקודות ללקלר, וגאסלי אחריו במרחק גדול מדי בשביל לספור.

באליפות היצרנים מרצדס מן הסתם, פרארי ורד בול בפער של 52 נקודות שיכול עוד להיסגר – זה יהיה החלק המעניין של העונה מכאן והלאה (אבל זה מאוד תלוי בגאסלי).

המירוץ הבא יערך בהוקנהיים – גרמניה, ב 28 ליולי (סופ״ש הבא). מסלול של ישורות, מנועים הולכים לעבוד קשה וסטאפים של כח הצמדה נמוך. פריוויו נפרד לגרמניה יעלה במהלך שבוע הבא.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. קודם כל המון תודה, עונג לקרוא אותך.

    כמה דברים שתפסו לי את העין:
    *יש אוסף גדול מדי של בעיות ותקלות בפרארי מכל כיוון אפשרי שגורם לך אפילו לשקול חבלות מכוונות.

    *לואיס המילטון מדהים אותי כל פעם מחדש. אני זוכר את המירוצים שלו כנער והוא לא איבד מאומה מהרצון לנצח שהיה כה ברור לעין כבר אז.

    *חייבים לקצוב זמנים לקבלת תוצאות ההחלטות השיפוטיות.

    1. התקלות בפרארי הן בעיקר בהתנהלות – בצד של החומרה הם יחסית בסדר. בטח לעומת רד בול, שאפילו נאלצה להחליף כנף אחורית (!) על הגריד לפני הפתיחה. החבלות הן פנימיות 🙂
      לואיס כבר מזמן בליגה אחרת מכל מה שיש היום. עכשיו הרצון שלו לנצח כבר מחובר למנגנון פנימי וכשרון שהם פשוט שלמות, ההשוואות הן כבר לענקי הספורט.

  2. סיקור נהדר אורן, תודה רבה.
    אני חייב לציין שזה היה המירוץ השני ברציפות שממש נהנתי לראות, עד כה העונה לא היו הרבה מירוצים שאפשר להגיד שהיו מעניינים, כאן כמו באוסטריה היה עניין והיה כיף לצפות, היו הרבה שינויי מקום, היו המון מלחמות מיקום ואין ספק שהקרב בין לקלר למקס מתפתח להיות יריבות היסטורית שאנו חוזים בהתחלה שלה והיא כבר עכשיו מבטיחה רבות.
    עוד משהו להוסיף לגבי האס – שני הנהגים שלה נכנסו אחד בשני בתחילת המירוץ וסיימו אותו כבר בשלב מוקדם עקב תאונה בין שניהם, אני כבר לא יודע עד לאן הקבוצה הזו יכולה להתדרדר, בעצם אני כן יודע – וויליאמס יעקפו אותם וזה יהיה השיא.

    1. רק להוסיף לגבי התאונה של וטל עם מקס – מדהים היה לראות שהמכונית של מקס הצליחה לסיים את המירוץ בלי נזק ממשי וזה אחרי שהוא עף עם כל הגלגלים אל החצץ.
      לא ברור מה וטל עושה, הוא פשוט ממשיך לחפור לעצמו בור.

      1. כן, המירוצים מתחילים להיות כיף – שלא נתרגל רק. וביום שוויליאמס יעקפו את האס, הדרינקים עליי 🙂
        וכן, זה הזוי שאחרי התעופה של מקס באויר לא קרה כלום למכונית. ושוב – זה אחרי החלפה של כל המגנון של הכנף האחורית 10 דקות לפני הזינוק.

  3. מי זה רד בול? האם שייכים לאיזו חברת מכוניות רצינית?
    ומעניין מה הקשר בין מכונית המרוץ והמותג. אוקיי, למרצדס היו הרבה בעיות, אבל לזאת הנוסעת בכביש ת"א – חיפה אין כל בעיות, מלבד שתיית דלק גדולהץ

    1. מדובר בחברת מירוצים שהקים ג'קי סטיוארט (הנהג האגדי) שממוקמת באנגליה ונקנתה בסופו של דבר ע"י חברת רד בול כמהלך שיווקי. החברה מייצרת את המכונית וקונה את המנוע מאחד מספקי המנועים לפורמולה 1, בדומה למקלארן לדוגמה. את המנועים לקבוצה סיפקו יצרנים ותיקים ועתירי מסורת כמו קוסוורת', פרארי, רנו והונדה. הקבוצה מאוד מצליחה בעיקר בזכות אדריאן ניואי – מתכנן המכוניות המצוין שהגיע ממקלארן.

      1. רק מוסיף – יש להם ארבע אליפויות עולם, וקבוצת בת (טורו רוסו) שהם משתמשים בה ״לגדל״ נהגים לקבוצה הבוגרת. מאוד רציניים בפורמולה אחת (השקעה של כ 400 מיליון יורו), קשוחים מאוד בכל המדיניות שלהם להשיג נצחונות. נכון מאוד לגבי אדריאן ניואי – היכולת שלהם לשמור אותו בקבוצה היא הישג, הוא הקלף המנצח האמיתי שלהם וכל הקבוצות מחזרות אחריו בהצעות מפתות מאוד.
        בשנים האחרונות הם איבדו את סבסטיאן לפרארי והתקשו למצוא נהג מנוסה ברמתו שיעזור לפתח את המכונית, וגם ההימור שלהם על מנועי רנו נכשל והגיע לשיא מתוקשר שבו רנו הודיעה רשמית שהיא מפסיקה להתייחס לרד בול כי מבחינתם הם ״לקוח בכיין״ כהגדרתם.

  4. ווטל בפאנק רציני מאז גרמניה שנה שעברה (אפשר לשמוע על סף דמעות בקשר הפנימי). כבר ראינו אלופי עבר שכבר "לא היה להם את זה" אבל כזאת שבירה מנטלית מנהג ברמתו של ווטל זה משהו מפתיע, במיוחד שבעבר הוא ידע להתעלות במצבים שנראו בלתי אפשריים.

    הבעיה של פרארי היא הרבה יותר רצינית. הם עוד מעט סוגרים עשור שבו היה להם 2 מ-3 מנהגים הכי טובים בעולם והם לא הצליחו להשיג שום דבר בזמן הזה. קשה להאמין שזו אותה הקבוצה שדחפה החוצה את ההנהגה שהביאה להם 6 אליפויות ברצף רק כי הם נחלשו קצת? הם צריכים לעשות ניקוי אורוות טוטאלי כמו שמקלארן עשו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט