סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן


(פחות מ-30!)

 

שארלוט הורנטס (28 – 32) 110 – גולדן סטייט ווריורס (43 – 17) 121
הכי כצפוי שיש.
אחרי רבע ראשון צמוד, גולדן סטייט פתחו מבערים בתחילת הרבע השני, ותוך 5 דקות הפכו משחק צמוד, להפרש של 14 נק' לטובתם.
עד לסיום, לא באמת היה ספק בכל הנוגע לזהות המנצחת, כאשר שארלוט שוב לא מצליחים לחזור ליתרון במשחק.
קליי (26 נק'), קאזינס (24 נק', 11 רב'), ודוראנט (20 נק'), הצטיינו בשורות גולדן סטייט.
זלר (28 נק', 13 מ-14 מהשדה, 9 רב'), וקמבה (23 נק', 6 אס'), היו קלעי שארלוט הבולטים הלילה.

 

קליבלנד קאבלירס (14 – 47) 110 – פורטלנד טריילבלייזרס (37 – 23) 123
כצפוי, פורטלנד הובילו במשך כל דקות המשחק, וניצחו בהפרש דו ספרתי.
קצת פחות צפוי, היה הקמבאק של הקאבס, שהיו כבר בפיגור של 23 נק' במהלך הרבע השני, ובתחילת הרבע השלישי,
קמבאק שהפך את אותו פיגור מסיבי, להפרש מינימלי של 2 נק' בלבד, 3 דקות לתוך הרבע האחרון.
אבל פורטלנד, הם גדולים על הקאבס. אחרי קמבאק שכזה, נגמרו לפרשים הכוחות, ופורטלנד עם ריצה אחרונה במשחק, העלו שוב את ההפרש לפער דו ספרתי בדקות הסיום, וסגרו את הדלת על סיכויי הניצחון של הקאבס.
מקולם (35 נק', 7 רב'), לילארד (21 נק', 8 אס'), נורקיץ' (15 נק', 8 רב'), וקרי האח (15 נק', 5 מ-5 מהשלוש), היו שחקני פורטלנד הבולטים הלילה.
משחק מצוין נוסף של אוסמן (27 נק' ב-72% אפקטיבי, 7 רב'), לא הפסיק לקאבס בשביל להשלים את הקמבאק.

 

דטרויט פיסטונס (29 – 30) 113 – אינדיאנה פייסרס (40 – 21) 109
מקרה קלסי של "התוצאה משקרת".
הפייסרס עלו ליתרון ראשון, ואחרון, דקה לתוך המשחק. הם איבדו אותו כעבור מספר שניות, וכאמור לא הצליחו להחזיר אותו עד לסיום.
הפיסטונס מצדם, ניהלו משחק של חתול ועכבר עם הפייסרס, כאשר הם מאפשרים ליתרון בן 17 נק' ברבע הראשון להצטמצם לחלוטין כל הדרך לשוויון ברבע השלישי, ואז באותו הרבע הם שוב עולים ליתרון בן 8 נק'.
ברבע האחרון הפייסרס שוב מורידים את ההפרש, הפעם עד ל-4 נק',
והפיסטונס מצדם סותמים את הגולל על המשחק כאשר עם ריצה אחרונה הם מעלים את ההפרש ל-14, 4 דקות לסיום. עד לבאזר הפייסרס יכלו רק לצמצם שוב את ההפרש, אבל לעמדת ניצחון, הם כבר לא הצליחו להגיע.
דראמונד (26 נק', 16 רב', 9 רב' התקפה), גריפין (20 נק', 10 רב', 10 אס'), וקנארד (19 נק', 5 מ-8 מהשלוש), היו מצטייני הפיסטונס במשחק.
יום טוב של בוגדנוביץ' (25 נק'), סאבוניס (23 נק'), וקוליסון (21 נק'), לא הספיק עבור הפייסרס הלילה.

 

ברוקלין נטס (32 – 30) 101 – סן אנטוניו ספרס (33 – 29) 85
לא ככה דמיינו לעצמם הספרס את מסע משחקי החוץ השנתי שלהם, אותו רודיאו מסורתי.
הלילה זה היה משחק החוץ ה-8 ברציפות, והאחרון,
זה היה ההפסד ה-7 מתוך אותם 8 משחקים (הניצחון הבודד, היה בנקודה הפרש, אחרי קמבאק, מול ממפיס),
וזה היה אולי ההפסד "הגרוע" ביותר של הספרס.
לסיים לילה עם 85 נק' בלבד מול ההגנה של הנטס?
זה צריך להפעיל יותר נורות אדומות, מ-130 הנקודות שהם חטפו מהניקס במשחקם הקודם.
לסיים לילה בו 2 הכוכבים קולעים יחדיו 49 מ-85 הנק' של הקבוצה (26 נק' לאלדרידג', 23 לדרוזן)?
זה הכי לא "ספרס" שיש.
הסיפור של המשחק הוא הקושי של כל מי שהוא לא דרוזן או אלדרידג' לקלוע –
הצמד סיימו את הלילה עם 23 מ-35 מהשדה (65%),
שאר הקבוצה סיימו את המשחק עם 12 מ-61 מהשדה, 4 מ-23 מהשלוש (23% אפקטיבי).
צריך לתת מילה טובה על היריבה שמנגד –
הנטס, הם אלו שהצליחו להשאיר את הספרס על 85 נק' בלבד,
כאשר הם שולטים במשחק לכל אורכו (ההפרש כבר היה בן 14 נק' במהלך הרבע השני, 23 נק' ברבע השלישי, ו-24 נק' ברבע האחרון),
לא מעט בזכות יכולתם (להבדיל מהספרס) לקלוע מבחוץ –
19 מ-35 סלי השדה של הנטס היו מהשלוש, כאשר אותן 19 שלשות נכנסו ב-38% לא רעים בכלל.
דאנג'לו ראסל (23 נק', 5 שלשות, 7 רב', 8 אס'), האריס (15 נק', 5 מ-6 מהשלוש), וכריס לאברט (15 נק', 7 אס'), היו מצטייני הנטס במשחק.

 

מיאמי היט (26 – 33) 121 – פיניקס סאנס (12 – 50) 124
משחק מוזר, התנהל הלילה במיאמי.
ההיט, שנמצאים כרגע מרחק משחק וחצי מהמקום השמיני במזרח, נראו היו לפרקים כמי שלא ממש משנה להם תוצאת המשחק.
והסאנס, שהעונה שלהם לא זאת בלבד שהסתיימה ממזמן, היא אף פעם לא באמת התחילה…
עדיין, אחרי שבמהלך המחצית הראשונה ההיט לא מצליחים לברוח, וליצור פער משמעותי (13 הפרש במהלך הרבע השני היה הפרש השיא לטובת ההיט),
ברבע השלישי הם מאפשרים לסאנס לצמצם את ההפרש לנקודה בודדת בלבד,
וברבע האחרון המהפך מושלם, כאשר הסאנס עולים ליתרון ראשון במשחק, 9 דקות לסיומו.
הדקות האחרונות היו מותחות למדי, כאשר עד לשניות הסיום הקבוצות מחליפות ביניהן את היתרון,
כאשר אלו בוקר ואוברה מהעונשין, שמנצלים 2 החטאות של ווייד בחצי הדקה האחרונה, בשביל להבטיח את הניצחון.
בשורות ההיט, מי שבלטו הם חוליית הקו הקדמי, כאשר הם מנצלים את העובדה שהסאנס עלו לשחק בהרכב נמוך, ושלטו בצבע ללא עוררין –
וויטסייד סיים את הלילה עם 29 נק', 14 מ-19 מהשדה, ו-11 רב', כאשר 6 מהם בהתקפה.
לצדו, אולניק הצטיין גם הוא עם 28 נק', 11 מ-17 מהשדה (4 מ-6 מהשלוש), ו-10 רב'.
חשובה לא פחות העובדה שהצמד הצליחו למשוך מאייטון עבירות מהירות (אייטון סיים את המשחק עם 5 עבירות), שהגבילו אותו הלילה על 25 דקות בלבד.
מהצד השני, הקו האחורי של הסאנס, אותו "סמול בול" שהם שיחקו לאורך רוב שלבי המשחק, שלט.
7 משחקני הסאנס סיימו את הלילה בדאבל פיגרס (ביניהם, רק אייטון עם 14 נק', ו-10 רב', הוא גבוה "קלסי"),
כאשר ניהול משחק מצוין של בוקר (20 נק', 9 אס'), והצטיינות מפתיעה של ברידג'ס מהספסל (דקות מצוינות בהן קלע 7 נק', וחשוב יותר, מסר 8 אס'), הם גורמי מפתח בניצחון הנדיר ששבר בצורת של 17 הפסדים רצופים.

 

.
שיקגו בולס (16 – 45) 106 – מילווקי באקס (46 – 14) 117
ניצחון חוץ מרשים לבאקס, שהלילה היו ללא יאניס (פציעה).
ברבע הראשון היה הרושם שהבאקס בדרכם להתפרק, שוב, במשחק בו יאניס לא משחק –
הבולס עלו ליתרון בן 14 נק' לקראת סיומו של הרבע.
אבל מילווקי זו קבוצה מאומנת לעילא ולעילא. הפעם הם לא התפרקו –
רבע שני של 16-38, הפך משחק בו הבולס היו בדרכם להפתעה, לניצחון קל של הבאקס.
השליטה של הבאקס המשיכה גם במחצית השנייה, כאשר יתרון השיא שלהם במשחק עמד על 20 נק' הפרש, מספר דקות לסיום המשחק.
ברוגדון ומידלטון (23 נק' כל אחד) היו מצטייני הבאקס הלילה.
מראקנן ולופז (26 נק' כל אחד) היו הקלעים הבולטים של הבולס במשחק.

 

יוסטון רוקטס (35 – 25) 119 – אטלנטה הוקס (20 – 41) 111
יוסטון הצליחו להפוך משחק שהיה אמור להיות פשוט, לקשה.
הם איבדו 12 נק' הפרש ברבע השני, כל הדרך עד לפיגור בן 2 נק' לקראת המחצית.
הם איבדו 11 נק' הפרש בשלהי הרבע השלישי, כל הדרך ליתרון מינימלי בן נקודה אחת בלבד, באמצע הרבע האחרון.
אבל כוח האש שלהם היה גדול על צעירי ההוקס,
שלא הצליחו להשלים את הקמבאק כל הדרך עד לניצחון.
מה שיזכרו מהלילה הזה זה שזה המשחק בו רצף משחקי ה-30 נק' של הארדן נקטע.
הארדן סיים את הלילה עם 28 נק'. הייתה לו את ההזדמנות לנסות להגיע ל-30, כאשר 7 שניות לסיום, הכדור היה של הרוקטס,
אבל אלו בחרו (לטעמי – בצדק) "להישמע" לנוהג של "לא מנפחים את ההפרש בשניות האחרונות של משחק גמור".
לצדו של הארדן בלט כריס פול עם עוד משחק נהדר (20 נק', 6 רב', 8 אס').
את ההוקס הצעירים הובילו יאנג, כאשר הוא נותן אולי את משחקו הטוב ביותר העונה, ומסיים לילה מרשים עם 36 נק', 8 שלשות, 70% אפקטיבי, ו-8 אסיסטים,
וקולינס שסיים משחק יפה עם 20 נק' (75% אפקטיבי) ו-12 רב'.

 

ממפיס גריזליס (24 – 38) 110 – לוס אנג'לס לייקרס (29 – 31) 105
בדקות הסיום, הייתה ללייקרס את האפשרות "לגנוב" את הניצחון, אבל דקות רעות, שסיכמו משחק רע, של לברון (החטאת עונשין מכרעת, החטאות של 2 שלשות, ועוד 2 איבודי כדור) בפרט, ושל הלייקרס בכלל, סתמו את הגולל על המשחק, ואלי על העונה, של הלייקרס.
ברבע הראשון הלייקרס עוד הובילו, אבל בשלהי הרבע ממפיס עלו ליתרון לראשונה במשחק, והלייקרס, למרות שנשארו קרובים במשך 3 הרבעים הבאים, שוב לא הצליחו לעלות ליתרון במשחק.
אלו הדברים הקטנים שהפסידו ללייקרס את המשחק –
ההפסד בקרב על רב' ההתקפה (15 – 10 לממפיס), ההפסד בקרב על איבודי הכדור (17 ללייקרס, 14 לממפיס),
במשחק בו הקבוצה לא פוגעת (44% מהשדה, 25% מהשלוש), ולברון לא פוגע (8 מ-23 מהשדה, 0 מ-4 מהשלוש), כאשר מפסידים בקרב על ה-"האסל", מפסידים במשחק.
קונלי (30 נק', 5 אס'), ו-JV (20 נק', 13 רב'), היו מצטייני ממפיס הלילה.
אינגראם היה השחקן הבולט בשורות הלייקרס כאשר הוא מסיים את המשחק עם 32 נק' ב-75% אפקטיבי (3 מ-3 מהשלוש).
לברון סיים את הלילה עם 24 נק' (כאמור – באחוזים רעים), 12 רב', 11 אס'.

 

מינסוטה טימברוולבס (29 – 31) 112 – סקרמנטו קינגס (31 – 29) 105
פתיחה טובה של סקרמנטו (30 – 19 ברבע הראשון) נתנה את התחושה שסקרמנטו בדרכם לשפר עמדות בקרב על המקום ה-8 במערב.
רבע שני יוצא דופן של מינסוטה (44 – 23) הפך את המשחק, נתן למינסוטה את השליטה במשחק,
שליטה אותה לא איבדו עד לבאזר.
טאונס היה בלתי עציר הלילה, כאשר 34 נק' ב-80% אפקטיבי, לצד 21 רב', ו-5 אס', הובילו את מינסוטה לניצחון שמחזיר אותם לתמונת המאבק על המקום ה-8 במערב.
לצדו של טאונס בלט רוז (20 נק', 5 אס') מהספסל.
באגלי (25 נק', 11 רב'), ופוקס (23 נק', 5 אס'), היו הקלעים המובילים של הקינגס במשחק.

 

ניו אורלינס פליקנס (27 – 35) 110 – פילדלפיה סיקסרס (39 – 22) 111
בלילה בו אמביד לא שיחק, קצת מזל, והרבה עזרה מצד צוות האימון של הפליקנס, נתנו לסיקסרס את הניצחון.
הפליקנס בחרו במודע לשחק עם "יד אחת קשורה מאחורי הגב", כאשר הם מגבילים את כמות הדקות של דייויס.
הוא שיחק הלילה 21 דקות, בהן הוא קלע 18 נק' (8 מ-14 מהשדה), לצד 6 רב', 3 גגות, ו-2 חטיפות.
אם היה משחק קצת יותר (בהתחשב בעובדה שאמביד לא שיחק, ושהוא היה לב ההגנה בדקות בהן בילה על הפרקט), אולי הפליקנס היו מצליחים להשלים את הקמבאק שלהם בדקות הסיום.
דייויס עזב את המשחק 5 דקות לסיומו של הרבע השלישי, ולא חזר עד לסיום.
קצת פחות מ-3 דקות לסיום, הסיקסרס הובילו 110 – 100. עד לסיום הם הצליחו לקלוע נקודה אחת בלבד,
למזלם זה הספיק.
לחוסר מזלם של הסיקסרס, בובאן מריאנוביץ' עזב את המשחק עם פציעה לא פשוטה, אחרי שבמאבק על הריבאונד רגלו הסתבכה ברגלו של דיאלו, מה שגרם ל-2 להתרסק על הפרקט.
בובאן עזב את המשחק כאשר ניכר שברכו לא כשורה.
האריס (29 נק', 10 רב'), רדיק (16 נק'), וסימונס (14 נק', 12 רב'), בלטו בשורות הסיקסרס.
הולידיי (22 נק', 7 אס') היה הקלע המוביל בשורות הפליקנס.

 

לוס אנג'לס קליפרס (34 – 28) 121 – דאלאס מבריקס (26 – 34) 112
ניצחון מרשים לקליפרס הלילה, ניצחון שמעלה אותם למקום ה-7 במערב על חשבונם של הספרס המתדרדרים,
ופותח פער של 2 משחקים על סקרמנטו שבמקום ה-9, ו-4 משחקים על מינסוטה והלייקרס שבמקומות 10 ו-11 במערב.
המשחק היה צמוד לכל אורכו, כאשר עד לשניות הסיום, שום קבוצה לא מצליחה לפתוח פער דו ספרתי.
אחרי שהקליפרס הובילו במהלך כל הרבע השני, דקות טובות של דאלאס אפשרו להם לחזור ליתרון, כאשר 3 דקות לסיומו של הרבע השלישי הם ביתרון של 5 נק'.
עלייתם של ספסל הקליפרס לפרקט, סימנו את המהפך האחרון במשחק –
הראל הנהדר (32 נק' ב-29 דקות. 14 מ-17 מהשדה), ולו ווילאימס הבלתי נגמר (21 נק', 10 אס'), שוב עלו מהספסל בשביל להוביל מהפך שמסתיים בניצחון.
5 דקות בלבד לקח להם להפוך את אותו פיגור בן 5 נק', ל-9 נק' יתרון. יתרון עליו הקליפרס הצליחו לשמור עד לבאזר.
בשורות המבריקס אלו היו לוקה דונצ'יץ' (28 נק' ב-75% אפקטיבי, 10 רב', 10 אס'), ופאוול (24 נק', 10 מ-11 מהשדה, 8 רב') ששמרו את דאלאס במשחק עד לאותן דקות סיום.

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. תודה רבה גיא על סיקור מהיר ומצוין.

    אני רוצה לראות את הלייקרס בפלייאוף כי זו חוויה לראות אותו שם, אבל באמת שלא מגיע כרגע ללייקרס יותר מלקליפרס או סקרמנטו.
    כמו כן – מה נסגר עם הספרס?

  2. תודה רבה גיא, אחלה סיקור.
    .
    מול הניקס לא הייתה הגנה. מול הנטס לא הייתה התקפה. נראה שקשה לנו לתפקד בשני צידי הפרקט בעת ובעונה אחת. קשה להצליח ככה בליגה.
    .
    הקליפרס ויוסטון ניצחו, הלייקרס והקינגס הפסידו, אז הכל פתוח, אבל כרגע אנחנו במיקום הכי גרוע בליגה – מקום שמיני במערב. צריך לצאת ממנו בכל מחיר, למעלה או למטה. מה עדיף? כמו שאנחנו נראים לאחרונה, אני לא רואה איך אנחנו נותנים פייט לדנבר או אוקלהומה, אז יתכן שכבר עדיף למטה, ולתת לעצמנו סיכוי, ולוא קטנטן, לבחירה גבוהה. יתכן שזה נכון גם ללברון – בחירת אמצע סיבוב ראשון יכולה להיות שימושית בטרייד בקיץ.

  3. גיא המהיר…. תודה על הסיקור המצויין.
    דרק רוז חזר לקצב שלו לגמרי העונה. כיף לראות.
    בנוסף אהבתי את השורה הסטטיסטית של בלייק גריפין. טריפל דאבל מסודר ומאוזן. ממש כמו שכתוב בספר "איך לעשות טריפל דאבל" של אוסקר רוברטסון (המהדורה החדשה, בעריכת ר. ווסטברוק)
    🙂

  4. בזיון אדיר ללייקרס ולברון ותעודת כבוד לממפיס. נראה שהמוטיבציה להאכיל קש את לברון גדולה יותר מאשר המוטיבציה של הלייקרס לנצח…

  5. תודה רבה גיא.
    הספרס מתקשים מול קללת האשך ולכן לא נותר לי אלא להכריז שבוודאות סקרמנטו תעבור אותם.
    (צר לי זיו)

  6. הקליפרס עושים הפוך על הפוך ואני כל-כך שמח מזה.
    הלייקרס עושים עוד צעד מחוץ לפלייאוף ותודה "לפלייאוף מוד" של השיקוץ.
    הזאבים בשוויון עם הלייקרס ואני נותן להם סיכוי גבוה יותר להגיע לפלייאוף מאשר לצהובים אבל מסתמן שהמירוץ מתחיל להיסגר כאשר ס"א (שינצחו במבצר שלהם שהוא הכי טוב במערב) ושחקני הקליפרס שלא נשמעים להוראות הלוגו והדוק לטנקינג יסגרו את המקומות האחרונים לפלייאוף.

  7. גיא תודה על הסיקור המהיר ! הרצף 30+ של הארדן נעצר על 32 משחקים. שימו לב ל….ג'ואקים נואה- בשלושת המשחקים של ממפיס מאז פגרת האולסטאר עומד על ממוצע של 17 נק'
    ו-10 ריב'. לא היו לא כאלה כבר איזה חמש שנים לא??

  8. בוקר נפלא. באמת שלא מגיע ללייקרס פלייאוף לפני קבוצות כמו הקליפרס וסקרמנטו. והספרס צריכים להיזהר הם כבר נוגעים בקו האדום.

  9. הלייקרס היו גבוליים לפלייאוף מתחילת העונה, הידרדרו אחרי הפציעה של לברון, התרסקו אחרי פרשת AD, ועכשיו זה סיכוי של גג 10%.
    מה שצריך להדאיג אותם, בנוסף, זה העובדה שכל 3 התותחים שלהם נותנים את התפוקה. לברון פלוס מינוס, קוזמה יציב מאוד, ואינגרם בזינוק מפתיע למעלה.
    רק שזה לא מספיק לכלום. פשוט אין כוח אש מספיק, הקליעה נוראית מכל הטווחים, וההגנה על הפנים. קבוצה של מקום 10-11 ולא יותר, לקראת פירוק יסודי בקיץ.

  10. זה בהחלט נשמע כמו הזמן המתאים להגיד שלום לוולטון.
    עצוב מה שנהיה מקבוצה שבסך הכל הוציאו ממנה את לונזו בול

  11. סקרמנטו מקום 7 ודנבר מקום 2 יבטיח את סדרת הסיבוב הראשון הכי מהנה…
    הספרס יציקו קצת לגולדן ב-1-8, אוקלהומה-יוטה ב-3-6 זה קלאסיק, יוטה-פורטלנד ב-4-5 זה הרבה סקורינג וקרב סגנונות. נשמע הסידור הכי מעניין.

  12. פשוט בושה הלייקרס.הסיפור עם הגבה גמר את כולם היחידים שעוד קצת מתפקדים הם קוזמה ואינגרם(שהוא נראה נהדר אבל כנראה זה יהיה גורלו שחקן נהדר של קבוצות נכשלות)כל השאר פשוט התאיידו,הארט לא מורגש בשיט,רונדו נראה לי לקח גם ללב את העובדה שגם שמו הוזכר בטרייד כי הוא גם חושך,ספסל לא קיים.
    נורא נורא,זה כנראה העונש לי גם לסבול את לברון בקבוצה שלי וגם שנתרסק 🙁

    1. יכול להיות שהשחקן החשוב ביותר בקבוצה אחרי לברון הוא דווקא לונזו בול?
      נסיון הטרייד הכושל על אנטוני דיוויס פשוט פגע בקבוצה, ושחקנים רבים נראים כבויים וללא מוטיבציה כלל.

      1. לא חושב שבול היה מציל את הקבוצה.זה נראה בהחלט כמו הטרייד של דיוויס.הלייקרס הלכו אול אין והפסידו.העניין שגם שחקנים שלא היו בטרייד נראים פתאום לא קשורים.מקגי חזר לאדמה(למרות שהוא לא בין הכי גרועים הוא לא מביא את האקסטרות כמו מקודם),צנדלר נראה פתאום בפנסיה.השחרור של זובאק גם היה טעות,גם אם לא התכוונתם לשלם לו בסוף העונה,תשאירו אותו בשביל העונה.סטיבנסון שתרם לא מעט העונה גם התפייד ואפילו קוזמה שנותן מספרים בסדר גם נראה מאוד כבוי וחסר חשק

        1. לטעמי, זה רגע השפל בקריירה של לברון.
          .
          לא בגלל המספרים שלו (סבירים),
          לא בגלל כמות הניצחונות (עדיין בטווח פלייאוף).
          אלא בגלל שהוא, שמגדיר את עצמו כ-"מנהיג", איבד את הקבוצה.
          היכולת הנוכחית של הלייקרס, זה "עליו", ועל מג'יק.
          .
          כצופה מהצד (אחד שנטש את עגלת לברון לפני תחילת העונה), אני חייב לציין, שמה שלא יהיה –
          התרסקות, או התעוררות מפתיעה,
          בכל מקרה זה יהיה מרתק לצפייה.

          1. השאלה מי פה אשם.האם אני שפרשתי מה-ללל או שמה אתה שנטשת את עגלת לברון ובכך לקחת ממנו את הכוחות והפכת אותו לבן אנוש רגיל?

          2. האמת שלמפרע אפשר להיות חכמים ולהגיד שזה לא מאוד מפתיע. לברון נחת על קבוצה שהלכה בכיוון של בנייה מחדש עם צעירים לטווח הרחוק, שיבש שם את כל התהליך והזיק לכימיה. זאת לא קליבלנד שלא היה לה הרבה מה להציע לפני שחזר לשם, מה גם שהוא היה מוכר שם והרגיש בבית במועדון. הלייקרס לעומת זאת מועדון גדול עם מורשת והמחשבה שהוא יכול פתאום להגיע ולשנות הכל מתבררת כלא נכונה (אם כי אם יש שחקן שמסוגל לעשות דבר כזה זה לברון).

          3. זה משעשע כאשר כותבים על שחקן עם ממוצעים של 26.8 נק' ב-56.8% אפקטיבי, 8.7 רב', ו-7.7 אס',
            ש-"לקחו את כוחותיו…"
            .
            אתה יודע כמה שחקנים סיימו עונה עם 25+ נק' ב-55% אפקטיבי, לצד 8 רב', ו-7 אס'?
            יש את לברון (העונה זו תהיה הפעם הרביעית), ואת בירד (בשיא הקריירה). זהו.
            .
            כל זה לא משנה נקודה שעבורי היא מאוד משמעותית –
            כדורסל, והצלחה בכדורסל, זה יותר מסטטיסטיקה אישית.
            אני כתבתי לא פעם בעבר, שאני לא מאמין במילה "מנהיג" בספורט המקצועני.
            ואני דבק בעמדתי.
            אבל ההפך –
            שחקן שהתנהלותו מחבלת בקבוצה, בקיומו של אלמנט כזה אני בהחלט מאמין.
            ומה לעשות, כל משבר דייויס, לדעתי, ללברון יש בו חלק לא קטן.
            לטעמי –
            על לברון מוטלת האחריות במקרה של עונה ללא פלייאוף,
            על לברון מוטלת האחריות לנסות ולתקן את מה שאפשר במעט הזמן שנותר לעונה.

          4. על פניו אתה צודק אבל מעבר למנהיג ומעבר למספרים בטח אחרי הפציעה וסאגת דיוויס אתה רואה שלברון למרות שהוא מגיע למספרים יפים משהו שם לא עובד,משהו שם נראה כבוי גם מבחינתו.הוא נראה מאוד כבד,היו לא מעט מקרים שבראדלי שמר עליו ואם פעם הוא היה נושף עליו ושם סל הפעם בלא מעט מקרים הוא לא הצליח לעשות סל

  13. יש טעות – טריי יאנג לא קלע 8 שלשות.
    הוא קלע 8 רביעיות… מאיזה מרחקים.
    ואיזה מסירות … ביצועי אול-סטאר במשחק כדורסל אמיתי.

  14. תודה על הסיקור, גיא.

    אם להיות קטנוני, קצת מוזר לי שאיש של מספרים כמוך קורא לרבע ראשון (30-34) צמוד, לרבע שני (30-34) "פתחו מבערים", רבע שלישי ורביעי צמודים אפילו יותר (בפני עצמם) ו-3 הפרש בנקודה מסוימת זה "אין ספק בזהות המנצחת".

    לא שהיה יותר מדי ספק, אבל רק כי זה גולדן סטייט, לא בגלל מהלך המשחק.

    1. בעייתית, החלוקה לפרקי זמן של 12 דקות.
      מה שאתה כותב –
      מדויק.
      אבל,
      בעוד שבהלך 12 הדקות של הרבע הראשון, היתרון החליף צד 13 פעמים,
      ברבע השני, לא זאת בלבד שגלדן סטייט הוליכו לכל אורכו,
      במשך רובו ההפרש היה דו ספרתי.
      .
      כאשר אני כותב "פתחו מבערים", זה נועד לתאר בקצרה את הריצה שהם עשו –
      20 שניות לסיומו של הרבע הראשון, גולדן סטייט הובילו בנקודה.
      3 דקות וקצת אחר כך, הם כבר הובילו ב-12 הפרש.
      .
      הסיבה שאני לא נכנס לפרוט שכזה בסיקורים של המשחקים,
      היא שזה בלתי אפשרי (לפחות עבורי) לכתוב סיקור של 11 משחקים ברמת פירוט שכזו. בטוח כאשר אחת מהמטרות שלי היא לסיים את הסיקור מוקדם ככל האפשר (הן על מנת שיהיה לקהילת הופס קרקע מוכנה לדיון על משחקי הלילה, והן על מנת שהמשך היום שלי "ישוחרר").
      .
      בכל מקרה, תודה על הביקורת. אני משתדל להקשיב ולהפיק לקחים ככל האפשר.

  15. תודה גיא סיקור נהדר.
    אחד הראשים המדברים בטלוויזיה אמר משהו נכון לגבי האמירה של לברון על היציאה מאיזור הנוחות.
    לברון צריך לצאת מאיזור הנוחות שלו ולקחת את הקבוצה על הגב מבחינת קליעה. אם הוא השחקן הטוב בעולם אז שיקלע 30+ נקודות לערב. שיעשה מה שהארדן עשה ויגיד- 'זה עלי'.
    גם אם זה לא יהיה מהלך פופולרי נראה לי שזה מה שהלייקרס צריכים כרגע. מישהו שיקח את המושכות ולא יאשים כל הזמן את מי שלצידו.

      1. קשה זה לחלשים.
        הרי אמרו על הארדן שיש לפחות עוד 10 שחקנים בליגה שהיו יכולים לעשות מה שהוא עושה ולברון עדיין רואה עצמו כשחקן הכי טוב בליגה. אז יאללה, שיראה את זה.

  16. ולגבי המשחק של יוסטון – אטלנטה.
    וואו טריי יאנג הרביץ משחק אתמול. היה ענק העכברוש.
    שמח מאוד שנגמר הרצף של הארדן ונראה שגם הוא שמח מזה ועכשיו אפשר לחזור לשחק כדורסל. כריס פול מאז פגרת האולסטאר חזר להיות כריס פול של שנה שעברה עם ניהול משחק עילאי גם בגילו.

    1. עכברוש זה כינוי כל כך הולם…
      שחקן נהדר, יאנג. לא התרגש מפתיחת העונה המזעזעת בקליעה מבחוץ (בשליש הראשון של העונה התחרה עם ווסטברוק באחוז האפקטיבי) –
      לא הפסיק לזרוק, רק שינה את בחירת הזריקות.
      למידה כל כך מהירה תוך כדי עונה, זה נדיר, מדהים, ומעורר ציפיות גבוהות מאוד בכל הקשור להמשך הקריירה שלו.

          1. לבדוק את מה ששמעון מציין כעובדה, זה רעיון לא רע בכלל.
            .
            הארדן לקח את הכדור אחרי הסל של ההוקס, חצה את קו החצי, ועצר כאשר הוא מחבק את הכדור, ומריץ את השניות האחרונות.
            לחשוב שהוא לא היה מסוגל לייצר לעצמו מצב זריקה, זה משעשע.
            בנוסף, הוא ממש לא "רדף" אחרי ה-"30", כאשר בדקה וחצי האחרונות, בזמן שהיה ברור שהמשחק גמור, הארדן זרק (וקלע) רק בהתקפה אחת מ-4 ההתקפות האחרונות של יוסטון במשחק.

          2. בגלל זה בדיוק כתבתי שצריך לצפות ולראות מה היה שם באמת
            אבל אם אתה כותב את זה שוב אז (שמעון אל תיעלב) אני נוטה להאמין לך ולא לוקח בחזרה את הכבוד להארדן

    2. גם קפלה חזר. יוסטון מפחידה. וכל הכבוד להארדן שסחב על הגב את הקבוצה כל התקופה הזאת לבד. הוא התראיין אתמול ואמר שהוא בקושי יכול היה לזוז כי שחק את עצמו מאוד.
      אם כל העסק שם מתחבר זו קבוצה שיכולה לקחת גם את הלוחמים לדו קרב משמעותי.

  17. לגבי האחוזים מהשדה בכלל ובפרט של שחקני הספרס ללא אולדרידג ודרוזן: 19.7% מהשדה כללי, 21.05% משתיים ו-17.4% מהשלוש.
    מהשדה לכלל הקבוצה: 96-35 שהם 36.46%.

      1. בכל מקרה צריך לתקן:
        לאולדרידג' ודרוזן 35-21 מהשדה שהם 60% (34-21 משתיים שהם 61.8%) בדיוק ולשאר הקבוצה 61-14 שהם 22.95%.
        ומפני שאולדרידג' החטיא שלשה, הקליעות מהשלוש של כלל הקבוצה היו בדיוק שישית מהזריקות.

      1. ממש לא מסכים. נכון שהוא מנפח את התופעה ומציג אותה כקטסטרופה, אבל בגדול מאוד בולט המרדף של הארדן וווסטברוק אחרי שיאים קצת שרירותיים, ולעתים זה בא על חשבון הקבוצה. קל מאוד למצוא כוכבים שטובת הקבוצה עדיפה בשבילם – יאניס, פול גורג, קרי (ולא, להישאר במשחק בודד בשביל לקלוע עוד שלשה לקבוע שיא שלשות במשחק זה לא דומה למרדף משחק אחרי משחק אחרי רצף טריפל דאבלים) ועוד.
        ברור שיש כמה צדדים לסוגיה, אבל לי ברור שאצל הארדן וראסל זה מאולץ מדי ולפעמים פוגע בקבוצה – ראה את יוסטון במשחקים האחרונים שהארדן היה חלש או לא שיחק והם הסתדרו יפה.

  18. ריברס והשחקנים לא קיבל את ההודעה מווסט שוויתרנו על העונה? כי להינגף בסיבוב הראשון מול גולדן סטייט לא יתרום כלום מצד אחד ויקח לנו את הבחירת דראפט שלנו שיכולה לעזור להנחית בקיץ איזה כוכב או שניים מצד שני

  19. תודה רבה גיא!
    הפסד בעייתי מאוד לדטרויט, ביחד עם הניצחון של פילי זה מסבך אותנו לפני חודש מרץ הקשה.
    משהו קרה לקרי מאז ש קאזינס הצטרף. הוא מעורב פחות במשחק וקר משתמש בו יותר כקלעי שלשות מאשר מנהל משחק.

    1. אני חושב שקרי עושה את מה שהוא עושה הכי טוב. מנהיג קבוצה באינטליגנציית על. השכל שלו והחכמה שלו יותר גדולים אפילו מאיך שהוא זורק שלשות. יש לו שחקן חדש ברוסטר שנקרא קאזינס שחזר מפציעה מטורפת והם חייבים אותו בפליאוף. יש רק עוד 25 משחקים להכניס אותו לעניינים אז כמו שהיה בהתחלה כשדוראנט הגיע הוא מוותר על הסטטיסטיקה האישית שלו. אתה רואה אותו המון פעמים יכול לעשות מהלכים לקלוע בעצמו וכ' אבל הוא מעדיף לתת לקאזינס.
      הוא גאון כדורסל ומנהיג חוץ מאיכות המשחק והקליעה הנדירים שלו. לא מעריכים אותו על זה ונותנים את כל הקרדיט על ניהול האגואים של הלוחמים לסטיב קר אבל לדעתי הרבה מזה זה סטף.

  20. תודה מאוחרת לגיא על הסיקור עם הממים המצוינים.
    הלייקרס פשוט בושה לאנושות, הרבה זה על לברון שעדיין נותן מספרים אבל לא מספיק. חשבתי שאחרי הנצחון המצוין על יוסטון הם יצאו לדרך חדשה אבל נאדה. מפתיעים אותי דווקא הותיקים שמשחקים נורא ואיןם – רונדו, סטיבנסון (כמעט לא רואה מגרש), מגי שירד, צ'אנדלר שלא זז. היה נחמד אם הלייקרס יכנסו לפייאוף רק בשביל הקטעים (עדיף מול ג"ס כמובן).
    הספרס חטפו חזק השנה עם הרודאו טריפ, אני מניח שבבית הם יחזרו לעצמם.
    תודה לאל שהרצף של הארדן נגמר, עכשיו צריך לבנות רוטציה מתפקדת.
    טריי יאנג? הרביץ משחק אלוהי

  21. תודה על הסיקור
    לפי הסטט', לוקה היה גדול היום. קצת קשה לשים לב לזה כשהוא שקוע במדמנה הזו שנקראת דאלאס

    1. היו לו הרבה איבודים ומשחק רשלני לפעמים בהוהלת
      הכדור, הוא כרגיל היה חור בהגנה, והם הפסידו. הסטטיסטיקה ההתקפית של נקודות אחוזים ואסיסטים לא תמיד מספרים את כל הסיפור.

  22. הלייקרס נפלו בגלל הסיפור עם הטרייד. יתקנו בשנה הבאה.
    פילדלפיה סופר בינוניים בלי אמביד. ניו אורלינס עם קצת ריכוז ומוטיבציה היו מנצחים גם בלי דייויס.
    נוביצקי עדיין עם סיכוי לעבור עד סוף העונה את ווילט צ'מברליין, כמה חסר לו? 100 נקודות?

  23. ערב מלא משחקים מעניינים מאד, שבגדול הסתיים ללא הפתעות. הצלחת לעשות סדר מצויין בעניינים גיא, בערב קשה מאד לסקירה!

  24. גיא אחלה סיקור תודה רבה . ראיתי אתמול את הסאנס מנצחים. ראיתי את כל הרצף של ה 17 הפסדים. אני לא מרים ידים לגבי הקבוצה הזאת. אני מאוד מקוה שהם לא יתייאשו וישמרו על הליבה של הקבוצה הזאת. שנתיים ועוד חיזוק פה ושם והם קורעים את הליגה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט