סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

אינדיאנה פייסרס (25 – 12) 116 – אטלנטה הוקס (11 – 25) 108
כצפוי 1#
לא משחק גדול של הפייסרס,
אבל משחק בו לא באמת היה ספק בנוגע לזהות המנצחת,
היות וההפרש, הוא מטעה במקצת –
ההוקס לא היו ביתרון לרגע במהלך המחצית השנייה. וההפרש, הוא כבר היה בן 17 נק' במהלך הרבע האחרון.
ההבדל העיקרי בין הקבוצות הלילה, זה העומק.
אטלנטה היו לא רעים בדקות בהן קולינס (22 נק', 16 ריב', 4 אס'), לן (19 נק', 7 ריב'), ויאנג (16 נק', 7 אס', 4 מ-6 מהשלוש) היו על הפרקט.
רק שמהצד השני, יש עומק שמאפשר לנצל כל חולשה של היריבה –
אם אלו לא אולדיפו (22 נק', 7 אס', 4 חטיפות), וטרנר (20 נק', 8 ריב', 4 אס', 4 גגות),
אז זה סבוניס מהספסל שממשיך עם המכבש (20 נק', 8 ריב').

 

שארלוט הורנטס (18 – 18) 125 – אורלנדו מג'יק (16 – 20) 100
הכי צפוי 2#
טוב, יש באמת משהו צפוי יותר השנה מזה ששארלוט חוזרים למאזן חצוי? . . .
משחק במעמד צד אחד. באמצע הרבע הראשון, שארלוט עלו ליתרון ראשון במשחק, והם החזיקו בו עד לסיום.
החזיקו זו אולי מילה קצת "חלשה" בשביל לתאר את העובדה שהפער היה דו ספרתי במשך רוב 3 הרבעים הבאים, הפרש שכבר חצה את גבולות ה-30+ נק' במהלך הרבע האחרון.
שארלוט ניצלו את הטיול הקליל הלילה בשביל לשתף 13 שחקנים, כולם קלעו במשחק.
ווקר (24 נק', 7 אס'), ומונק (21 נק', 4 אס') היו הבולטים שביניהם.
גורדון (14 נק', 8 ריב', 5 אס') היה הקלע המוביל של אורלנדו הלילה.

 

סן אנטוניו ספרס (21 – 17) 120 – בוסטון סלטיקס (21 – 15) 111
הכי צפוי 3#
לספרס בתקופה האחרונה יש הילוך נוסף. גם בלילות בהם הם לא במיטבם, יש להם את היכולת לתפוס רבע טוב, להתפוצץ התקפית, ולסגור משחק שעל הנייר היה קשה.
הלילה הרבע הזה היה הרבע השלישי.
אחרי שהסלטיקס הובילו במשך כלך המחצית הראשונה בהפרשים של 5 עד 10 נק',
4 דקות לתוך הרבע השלישי, הספרס לחצו על דוושת הגז, והפכו את המשחק –
סל של הורפורד, העלה את הסלטיקס ליתרון 65 – 60.
הספרס ענו בשלשה של בארטנס שסימנה תחילתה של ריצת 21 – 2 לטובת הספרס, ריצה שהעלתה את הספרס ליתרון דו ספרתי (81 – 67) 3 וחצי דקות לסיום הרבע,
יתרון אותו שמרו עד לבאזר.
אלדרידג' (32 נק', 9 ריב', 5 אס'), ווייט ( 22 נק', והגנה נהדרת בדקות בהן הספרס השתלטו על המשחק), ובארטנס (האס מהשלוש של הספרס השנה. 17 נק', ו-5 שלשות מ-7 ניסיונות היו לו הלילה), הצטיינו בשורות הספרס.
בראון (באחד ממשחקיו הטובים העונה – 30 נק', 10 מ-15 מהשדה), ומוריס (18 נק'), היו הקלעים המובילים של הסלטיקס במשחק.

 

יוסטון רוקטס (21 – 15) 113 – ממפיס גריזליס (18 – 18) 101
הכי צפוי 4#
זה מטורף, לכתוב על טריפל דאבל של 40+ נק', "צפוי".
אבל זה הארדן של העונה הזו –
משחק 4 רצוף עם 40+ נק', משחק 8 רצוף עם 35+ נק', משחק 10 רצוף עם 30+ נק'.
זה גם הטריפל דאבל השלישי באותם 10 משחקים –
פעם אחת טריפל דאבל של 30+ נק', פעם אחת של 50+ נק', והלילה:
43 נק', 10 ריב', 13 אס', 58% אפקטיבי. מדהים.
אני לא יודע מה יותר מפתיע,
זה שיוסטון, לה זה הניצחון ה-10 ב-11 משחקיהם האחרונים, עושה את זה ללא כריס פול, והלילה גם ללא אריק גורדון,
או הדרך –
הם עלו ליתרון 5 דקות לתוך הרבע הראשון, ולא שחררו אותו עד לבאזר.
זה היה יותר מ-"עלו ליתרון". הם הובילו ב-14 במהלך הרבע ראשון,
ב-23 במהלך הרבע השני,
וההפרש כבר הגיע ל-24 במהלך הרבע השלישי, כאשר המשחק בדרכו לרבע אחרון של זמן זבל.
קפלה (19 נק', 13 ריב'), גרין (18 נק'), והאוס (16 נק') בלטו לצדו של הארדן הלילה.
אנדרסון (20 נק'), וקונלי (19 נק', 6 ריב', 5 אס') היו קלעי ממפיס הבולטים.
כספי סיים את הלילה עם 8 נק' ב-16 דקות משחק.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (23 – 13) 122 – דאלאס מבריקס (17 – 19) 102
הכי צפוי 5#
טוב, אם להיות כנה, אני אולי כתבתי לפני המשחק שהת'אנדר ינצחו,
אבל לא צפיתי שזה יהיה בכזו קלות.
לת'אנדר יש את אחת ההגנות החזקות ב-NBA. הלילה זה בלט –
הת'אנדר השאירו את המבריקס על 43 נק' בפחות מ-40% מהשדה, במחצית הראשונה.
הגנה שכזו, לצד משחק שקול לאחראי של ראסל ווסטברוק שלחלוטין כיפר על תצוגת הנפל אמש עם משחק של 32 נק' (באחוזים מצוינים – 13 מ-24 מהשדה. 6 מ-6 מהעונשין. והכי חשוב – זרק רק פעם אחת מהשלוש), 11 ריב', 11 אס', ו-4 חטיפות,
לא השאירו לדאלאס סיכוי של ממש במשחק.
עד כמה השליטה של הת'אנדר הייתה מוחלטת?
דאלאס לא היו ביתרון ולו לרגע. ורוב מוחלט של המשחק התנהל כאשר ההפרש הוא דו ספרתי.
ג'ורג' (22 נק', אבל רק 7 מ-21 מהשדה), גראנט (16 נק'), ואדאמס (12 נק', 13 ריב', 4 אס'), בלטו לצדו של ווסטברוק במשחק.
בארנס (25 נק'), ולוקה דונצ'יץ' (17 נק'), היו קלעי דאלאס הבולטים במשחק.

 

ניו אורלינס פליקנס (17 – 21) 123 – מינסוטה טימברוולבס (17 – 20) 114
הכי צפוי (???) 6#
בחיים לא הייתי כותב לפני המשחק שזה יהיה ניצחון של הפליקנס אם הייתי יודע שדייויס לא ישחק.
בחיים לא.
אבל הלילה, דייויס לא שיחק, והפליקנס, הם נתנו אחלה משחק.
רנדל שניצל את היעדרותו של דייויס לקחת פיקוד, ולהוביל את הפליקנס בלילה של 33 נק', ו-11 ריב',
והולידיי (26 נק', 9 אס'),
סיימו את המשחק כקלעים הבולטים של הפליקנס הלילה.
מי שהבטיחו את הניצחון, הם דווקא חוליית הספסל בהובלתו של מילר (21 נק', 5 שלשות),
שניצחו את ספסל הטימברוולבס 31 – 18.
המשחק עצמו היה הפכפך. אחרי רבע ראשון צמוד, נראה היה שהפליקנס משתלטים על המשחק, אחרי שהובילו במשך כל הרבע השני, ואחרי שעלו ליתרון בן 15 נק' בתחילת הרבע השלישי.
משחק מצוין של טאונס (28 נק', 17 ריב', 6 אס', 5 גגות) דחף קמבאק של מינסוטה,
ואת הרבע האחרון הם פתחו כאשר הם מובילים ביתרון של נק'.
דקות נהדרות של מילר ורנדל ברבע הרביעי החזירו את היתרון לפליקנס, ועד לסיומו של המשחק, כל שיכלו מינסוטה לעשות זה לרדוף אחרי הפליקנס ללא הצלחה.

 

פיניקס סאנס (9 – 29) 109 – גולדן סטייט ווריורס (25 – 13) 132
הכי צפוי 7#
כאשר האלופה פוגשת את הקבוצה הגרועה בליגה,
הדבר היחיד שאפשר לרשום זה "לא כוחות".
ברבע הראשון, הסאנס עוד ניסו להישאר קרובים (31 – 27 לגולדן סטייט בסיומו של הרבע),
ובאמצע הרבע השני הסאנס הצליחו אפילו לחזור לשוויון.
אבל בזה מסתכם מה שלסאנס היה לתת הלילה.
7 דקות לתוך הרבע השני, וגולדן סטייט עולים לפער דו ספרתי. פער אותו רק יגדילו בהדרגה עד לסיומו של המשחק, כאשר לסאנס אין את הכלים להעמיד התנגדות ראויה.
קרי (34 נק', 9 ריב', 4 אס'), דוראנט (25 נק', 4 אס'), וקליי (15 נק'), היו קלעי גולדן סטייט הבולטים במשחק.
אייטון (25 נק', 10 ריב'), ובוקר (20 נק', 6 אס'), הובילו את קלעי הסאנס במשחק.

לפוסט הזה יש 129 תגובות

      1. בול!
        ולמרות הנחת שאני רווה מהם בשבועות האחרונים אני בטוח שחזרה של מורי תשפר עוד את ההגנה אבל תפגע בהתקפה.

        1. דג'ונטה לא יחזור העונה. פופ אישר את זה לפני כמה ימים. לוני ווקר ישאר בקבוצת הדי ליג בטח גם עד עונה הבאה אלא אם יהיו חסרים גופות. רוב הסיכויים שזה הסגל להשנה

          1. לאור – לא מאוכזבים מלוני. הוא נפצע בתחילת העונה והוא בתהליך חזרה לכושר כבר מתחילת חודש דצמבר.

            לעידו – אני מסיק ממה שעשו עם דריק וויט וברין פורבס. דקות מועטות בלבד בקבוצה הבוגרת והרבה דקות בקבוצת הג'י ליג. לוני למרות היותו פרוייקט כבר יכול לעשות כמה פעולות כבר עכשיו מאוד טוב. מקווה שאופתע לטובה והוא יחל לקבל דקות משמעותיות עוד העונה

          2. מורי לא חוזר העונה. השאיפה היא שהוא יהיה כשיר בתחילת האימונים לעונת 19/20 .
            הוא קרע את ה-ACL באוקטובר, לא חוזרים מפציעה שכזו כל כך מהר.
            יותר מכך, כמו שג'ון כתב, פופוביץ' אמר לאחרונה בראיון שאין מצב שמורי חוזר לשחק העונה.

          3. אשך – לוני ווקר כבר חודש בריא ולא מסניף את הרוסטר. הוא כבר 9 משחקים ברצף משחק בג'י ליג.
            אתה יכול להתרשם.
            https://www.youtube.com/watch?v=6wtbY0d5th8

            שנה שעברה דרק וויט בקושי שיחק והפך לכוכב ג'י ליג. אין לי הוכחות שכך יהיה לכל העונה אבל לאחר 9 משחקי ג'י ליג הוא הורד לסבב נוסף ולא הצטרף לקבוצה הבוגרת. שחקן לבונים עליו להשנה היה משתפשף משחק או שניים ומצטרף לרוסטר מיד אחר כך.

    1. גמני. לדעתי שתי סיבות:
      א. הרוסטר לא נוצץ ועבר שינוי משמעותי.
      ב. מה שהאשך כתב – הם נראו נורא. גם ברמה וגם בחוסר סדר ושיטה. גם הפציעות תרמו לכך.
      נכון לעכשיו הם באמת אחלה, נראה מה תהיה התקרה.
      גילרי – כאוהד פיניקס אני חושב שאתה יודע שטנקינג זה לא פינוק. זה לסבול שנה שלמה כדי לקבל סוכריה בסופה.

        1. גם ההחלטה על ריצה לפלייאוף נתונה בידי המועדון – טרייד על ג'ון וול, לפני הפציעה, ופיניקס היו בפלייאוף השנה.
          האם ההופעה הזו בפלייאוף השנה הייתה מצדיקה בעיניך את "אבדן" הטנקינג של השנה ופירותיו הציוניים הצפויים? לדעתי פיניקס + בחירה גבוהה השנה + קצת מזל = קונטנדרית לחמש שנים לפחות. אתה באמת חושב שנכון היה לחזק את הסגל הקיים כבר השנה?
          לדעתי ממש לא, גם מאחר ואני לא רואה בהופעת פלייאוף משהו תחרותי. אי אפשר, כמובן, להבטיח אליפות, אבל השאלה היא האם אתה קונטנדרית או לא, ואם לא, עדיף לחכות ולהתחזק. כבר כתבתי – לדעתי פיניקס במצב יותר טוב מפורטלנד ושאר קבוצות הכמעט.

    2. LaMarcus: 32 PTS | 9 REB | 5 AST
      Derrick: 22 PTS | 3 REB | 3 AST
      Davis: 17 PTS | 5 REB
      Bryn: 15 PTS | 2 AST | 2 REB
      DeMar: 13 PTS | 10 AST | 7 REB
      Patty: 11 PTS
      Marco: 8 PTS | 3 REB | 2 AST
      Jakob: 2 PTS | 6 REB | 5 AST

    1. אז המשפט השגור על כל שקרן/פוליטיקאי שמתחיל ב "אם להיות כנה…." הוא לא תקין ?
      באמת שואל
      (ואולי אפשר לתבוע אותם על זה ? 🙂 )

    2. דווקא זו דוגמא טובה לשפה בריאה ומדוברת. הרי "כֵּנֶה" בא מתוך צורך אמיתי בבידול מהמילה השימושית הרבה יותר כן=YES, ולא סתם זו "טעות רווחת" (מונח מפוקפק כשלעצמו כשמדובר בשפה חיה ודינמית) שחוצה מגזרים ומעמדות כלכליים-חברתיים. אם כבר, המגזר היחיד שמתאפיין בשימוש בצורה "הנכונה", כֵּן ולא כֵּנֶה, הוא מגזר המתקנים…

      1. הייתי עד לדיון נרחב בסוגיית העברית אל מול הישראלית. אני, באופן אישי, מעדיף את העברית. כמובן שלגיטימי להעדיף את הישראלית.
        אני לא לוקח את עקיצת "מגזר המתקנים" באופן אישי. ברם, אני חושב של"מגזר המתקנים" יש חלק לא מבוטל בכך שהישראלית מתרחקת מהעברית בקצב נמוך לעומת מצב בו המגזר הזה היה דליל יותר, לא כל שכן אם לא היה קיים כלל.

        1. אני לא מבין מה אנשים מתרעמים על 'מגזר המתקנים'. הרי במקרה הכי גרוע למדת משהו חדש, ותוכל לעשות בחירה מודעת אם להשתמש בידע הזה או לא.
          כל עוד התיקון נעשה בצורה יפה ולא מתנשאת/פוגענית כמובן.

          1. כי לפעמים במקום שיתייחסו לתוכן, במיוחד כשזה משהו ארוך או שחשוב לך להגיד, מתקנים אותך על איזו שטות – זה מעצבן.

            ואני אומר את זה "מהצד" בתור מי שתמיד כותב בצורה תקינה (או בודק ומתקן לפני שאני לוחץ send).

      2. הבעיה שהשפה המדוברת יכולה לסרבל דברים לעומת השפה התקנית. למשל, המקום שבו מכבסים הוא לפי הכללים "מכבסה" בחיריק במ"ם וקמץ בבי"ת לפי משקל שמות של מקומות כמו: משטרה, מסעדה, משתלה. והמילה למכונה שבה מכבסים צריכה להיות עם פתח במ"ם וצירה בבי"ת, לפי משקל שמות של מכשירים ומכונות כמו: מזמרה, מלגזה, וכדומה. ומה שקרה שמילה זו במקום שתהיה המילה למכונה שבה מכבסים, משתמשים בה למקום שבו מכבסים ואת המכונה מכנים בביטוי "מכונת כביסה" במקום המילה המתאימה".
        ויתרה מזו, בשפה המדוברת ישנם דברים צורמים מאוד כמו שימוש ב"שתי"במקום "שני", או "רכבל" בכ"ף רפויה עם שווא ובי"ת דגושה עם תנועת a, מילה שאין לה כל קשר לדבר עצמו, במקום המונח הנכון עם כ"ף דגושה ובי"ת רפויה ושתיהן עם סגול, מיזוג של רכבת+כבל (כ"ף דגושה ובי"ת רפויה ושתיהן בסגול).

    3. לצערנו, הציבור הרחב לא שם לב כלל לדברים כאלו וישנם שגיאות צורמות יותר כמו "שתי גברים".
      וטעות אחרת הוא "מכבסה" בתנועת a במ"ם ותנועת e בבי"ת וכן טועים כך ב"משתלה", מה שמתאים למשקל שמות של מכשירים כמו "מזמרה".
      צריך להיות חיריק במ"ם וקמץ בבי"ת לפי משקל שמות של מקומות וכך צ"ל mishtala וכן משטרה, מסעדה, מתפרה, וכדומה.

      1. בקשר לשגיאה הראשונה שהזכרת, אני מאשים את השפה העברית.
        אתם לא יכולים גם למגדר רנדומלית כל חפץ ביקום, גם פתאום להפוך את חוקי המגדר הנוקשים בנוגע למספור (אם החלטתם ש-ה' היא סיומת לנקבה, למה סופרים שלושה גברים?) וגם להכריח את הדובר לחשוב ולתכנן מראש את המשפט כך שידע מה המגדר שהוא צריך בסוף המשפט כשהוא רק בתחילתו.
        אני חושב שבעצם אמרתי פה בערך את מה שג'ון אמר מתחתיי.

    4. מתן אם להיות כנה איתך ככל שעובר הזמן חוקי הזכר/נקבה פחות יחולו על תארים. יהיה מיעוט גברי, מיעוט נשי ורוב שמגדיר את עצמו על סוג של רצף מגדרי שכנראה לא אצליח לשננן אותו עד סוף ימיי

    5. אני חושב שזו אחת מהפעמים בהן האקדמיה ללשון תתאים את עצמה לשפה המדוברת ובסוף תאשר את זה.
      זה קרה גם עם צורת עתיד ברבות. לדוג': ילכו/תלכנה. היום שתי הצורות מקובלות.

      1. קבע שיא אישי חדש בהליכה לקו
        השווה את שיא המועדון, של סליפי פלויד מפברואר 1991
        הכי הרבה זריקות עונשין במשחק NBA (לא כולל האק) מאז קובי בראיינט במרץ 2008 (הארכה, 51 דקות)

  1. תודה על הסיקןר המהיר
    גם בעונה שעברה היו 2 רצפים פנטסטיים ליוסטון ( 22 ו 16 אם אני לא טועה )
    הם בדרך לטופ 3 במערב ,אני חושב שפול היה חלק מהבעיה שלהם
    אפשר (ורצוי) לא לאהוב את הארדן אבל הבן אדם מציג מספרים של הגדולים ביותר
    ווסטבטרוק גאון על חלשים ,מר טריפל דאבל ככה הוא יזכר ללא שום הישג משמעותי אחר

  2. תודה על אחלה סיקור!
    כל מי שדיבר על טנקינג של הספרס – זה הזמן להכות על חטא.
    כל אוהד כדורסל אחר – להצדיע!

  3. הרוקטס ניצחו 10 מ-11 משחקיהם האחרונים. לפני הריצה המשוגעת שלהם (ושל הארדן), הם היו במקום ה-14 במערב.
    עכשיו הם במקום ה-4.
    במהלך אותו רצף, להארדן יש 39.7 נק' למשחק, 55% אפקטיבי, 6.3 רב', 8.5 אס', 2.1 חטיפות.
    מתוך אותן 39.7 נק' למשחק, 12.4 מגיעות מקו העונשין, ו-16.6 נק' מה-3 (43.9% מהשלוש בתקופה המדוברת).
    כך שבתקופה הנתונה, אם נספור "נטו" (ללא עונשין) נקודות לשחקני ה-NBA, הארדן עדיין מוביל את הליגה בנק' למשחק.
    .
    במילים אחרות?
    MVP

        1. אמנם סטף קארי היחיד מהכושלים שקבוצתו גם זכתה באליפות באותה עונה, אבל אנדרה איגואדלה/ מתיו דלבדובה חולקים עליך.

  4. גיא תודה על הפריוויו והסיקור המעולים (ותודה על האיזכור, חחח… הוא אפילו דומה לי)
    חזרתי מהופעה של דודו טסה ולא נשארו לי רגליים – מזל שיש את שמעון ואדיסו הבלתי נלאים.
    עשיתי קצת השלמות – כשהמידריינג' נופלים, הגשם יורד.
    שנה טובה, התחילה שנת הת'אנדר!

  5. וואו, הארדן. אפשר לאהוב אותו, אפשר לשנוא אותו, אבל להתעלם מהכישרון שלו זה פשוט ילדותי ומתבכיין.

    תודה גיא על סיקור מעולה וזריז. הסלטיקס בהחלט יכולים להתחיל לדאוג. הגיע הזמן שיתחבר שם כבר.

    1. לא להיפך? אם הוא לא שיחק והם ניצחו, אולם הם לא צריכים אותו…? (ברור שהם צריכים אותו, אבל לא ברור לי למה ניצחון בלעדיו ירגיע את השמועות). נכון, אפשר לטעון שזה ירגיע אותו שיש לו קבוצה סבירה אבל משום מה לא נראה לי שזה כיוון המחשבה שלו…

      1. גם אני הקאתי בפה כמה פעמים, המשחק של הארדן מכוער מגעיל לא נעים לצפייה… למרות זאת הוא מציג יכולת ומספרים שלא נראו בליגה שנים ומי ידע אם יראו שוב, הוא השחקן הטוב בעולם וזה אפילו לא קרוב

  6. תודה גיא. במשחק של הספרס אפשר גם להזכיר את דרק וויט שבזמן האחרון משחק הגנה אדירה, ונותן עבודה על הארדן, קיירי ועוד. מלא חטיפות מלא דפלקששינס נפטר מבעיית העבירות שהיתה לו. אני מריץ אותו לall defense second team

  7. מצוין גיא, תודה רבה.
    אחלה נצחון על בוסטון. אם העסק ממשיך ככה אפשר היה להגיע לפיינלז אם היינו במזרח. במערב יהיה יותר קשה, אבל נראה לאן נגיע.

    בשנה שעברה התברר שהשקנאים טובים גם בלי קאזינס. האם השנה יתברר שהם יכולים גם בלי דייויס?… כנראה שלא, אבל כל הכבוד להם על אתמול.

  8. תודה גיא. היה קשה לצפיה המשחק של הרוקטס נגד ממפיס. בשלב מסוים קמתי רגע כשהארדן על הקו וחזרתי אחרי כמה דקות והוא עדיין היה שם..

  9. תודה גיא על הקדימון והסיקור.
    בוסטון היתה אמורה כבר להתחבר מזמן, אפילו הסבלנים בינינו מתחילים לראות שיש שם בעיה אמיתית.
    אני מקווה בשביל אוהדי אוקלהומה שראסל לא יקח את התצוגה שלו הלילה כרישון להשתולל במשחקים הבאים.
    הארדן בכושר פסיכי שמשתווה לתצוגות הגדולות בכל הזמנים. עם זאת הייתי ממתין לראות את השבועות הקרובים מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא יכול להמשיך ככה.
    ולא, הארדן לא נכשל או קרס בשנה שעברה בה היה ה mvp.

    1. יש בזה משהו מאוד לא הוגן ולא עקבי.
      הקייס הכי משמעותי נגד לברון הוא הכשלונות שלו בגמר.
      זוקפים לחובתו הפסד בגמר עם קליבלנד 2007, אולי הקבוצה הגרועה ביותר שהגיעה לגמר אי פעם, נגד המכונה של הספרז.
      זוקפים לחובתו הפסד בגמר עם קליבלנד של בלאט, היורוליג, בלי קיירי ולאב, נגד גולדן סטייט של קארי MVP.
      זוקפים לחובתו הפסד בגמר השנה שעברה, עם ג'ייאר סמית' ויתר הגרוטאות, קבוצה שלא תעשה השנה 20 נצחונות, נגד דוראנט וכל העגלה.
      הארדן?
      הארדן אפילו לא הגיע לכ"כ הרבה גמרים. אפילו את ה"כלום" הזה, ה"כשלונות" של לברון, שאנשים כמו שמעון אוהבים למנות – הארדן רחוק משם שנות אור.
      הארדן הגיע פעם אחת לגמר, בקבוצת 3 ה-MVP, עם דוראנט, ראסל, הארדן – והפסיד.
      הארדן לא הגיע לשום דבר נוסף כזה בכל הקריירה שלו.
      במקום שבו מונים טבעות כחזות הכל ותו לא, אם לברון הוא "3 מ-8", ולכן "מייקל לעולם גדול יותר כי הוא 6 מ-6" – אז מה עוד נותר לומר על הארדן? —>
      הארדן בפלייאוף = כישלון מזעזע.

      1. זה לא קשור ללא הוגן או לא עקבי זה הכל עניין של ציפיות ועל מה אתה כביכול "נלחם".לברון רוצה להיות הGOAT וככזה שופטים אותו בסטנדרטים הכי מחמירים והכי קשים שיש.הארדן לא נשפט בתנאים האלה כי אף אחד לא חושב שהוא יכול בכלל להיות הGOAT ולכן התנאים פחות מחמירים לגבי הארדן

      2. אין מה לעשות, הארדן לא ברמה של לברון, הוא הרבה מתחת. לדעתי הוא מיצב את עצמו בדרגה אחת מעל קיירי ביכולת שלו לסחוב על גבו קבוצה (אם כי קיירי בסדרת גמר זה מחזה מרהיב).
        הדרוג של השלושה הוא
        1. לברון
        2. הארדן
        3. קיירי
        הבעיה היא שהדרוג הוא בסקלה לוגריתמית (בדיחה של פיסיקאים שמקורה בלנדאו)

        1. הוא יותר טוב מלברון ואמרתי את זה שנה שעברה כבר. התאגיד טוב רק בדירוגים של ערוצי הבית שלו פלוס 2 אולסטארים בלעדיהם ראינו אותו גם העונה.

          1. הוא יותר טוב בשבועות האחרונים וגם היה יותר טוב בעונה שעברה. אבל הוא לא יוכל להמשיך ככה כל העונה, אף אחד לא יכול.

          2. שמעון לברון שנה שעברה בטח בפלייאוף >> משמעותית מהארדן, רק צריך להשוות את הסטטיסטיקה בין השניים בפלייאוף נגד הווריורס (למרות שלברון מאצאפ קשה הרבה יותר).
            בכללי הסגל של יוסטון עונה שעברה גם ללא הארדן היה מצויין, היא להם את היכולת לייצר עצירות בהגנה עם מגני כנפיים מדהימים היה להם עוד מוביל כדור שיכל להוריד את העומס מהארדן (פול ) שבעונת שיא של בידודים, היה להם קלעי שלושות מצויינים, הם נבנו לחולשות של הלוחמים אתה לא יכול להשוות את הסדרה כאינדיקטור שהארדן> לברון . אני די בטוח שלברון עונה שעברה במקום הארדן והאליפות הייתה מגיעה ליוסטון לאחר שני וחצי עשורים.
            השנה הארדן ברמה אחרת מכל השאר.

      3. אל תרמה מה שציינת איש לא זוקף לחובתו אלא את הקריסות ב2011 ו2014 בלבד עם סופר טים.

        לברון הגיע לככ הרבה גמרים כי היה במזרח משם גם הארדן היה עושה 8 גמרים בלי סופרטים.

        נוסיף שהארדן הלך מקבוצת סופר טים ומנהיג לבדו בניגוד לקינג שמראה שבלי 2 אולסטארים לצידו לא שווה יותר מידי למעט סטט יפה.

        לתצוגות הגמר של הקינג אפשר להוסיף גם את סטיב אני לא מביא דאבל טים מצידי שלברון יחגוג באחד על אחד קר.

        1. שוב יש עניין אדיר למאצאף, לברון היה השחקן הטוב בפער אדיר מכולם בפלייאוף 2014, אתה יודע מה הסטטיסטיקה שלו הייתה מול הספרס? הקבוצה הפסידה למרות שהוא היה מדהים הגנתית והתקפית, היה להם מאצאפ מהגיהנום מול הספרס

          1. יופי-גם הארדן היה השחקן הטוב בפלייאוף 2018 במערב, לא במזפח.

            מאצאפ לא מאצפ הפסיד עם סופרטים לספרס לילד קאווי וחבורת סבתות-כמו התהילה גם הכשלון מגיע אליו.

  10. 1. פיניקס לא הקבוצה הגרועה בליגה . יש לפחות שלוש במזפח שגרועות ממנה.
    2 . עם כל הכבוד לקיובאן ולוקה , פלייאוף הם לא ייראו השנה. עם החתמות נכונות וחיזוקים נחוצים , בעיקר מתחת לסל , זה
    יקרה אולי בשנה הבאה.
    3. אבו-זקן משיג את המספר שלו בעזרת הליכות מרובות לקו . ואיך הוא מגיע לקו ? לשופטי ה-NBA הפתרונים .

    1. איך הוא מגיע לקו?
      כי שומרים אותו חזק יותר, וכששומרים חזק לעתים קרובות גם מבצעים פאול.
      למה שומרים אותו חזק? כי בכושר הנוכחי שלו הוא השחקן ההתקפי הטוב בליגה.
      למה אני מגיב לך? תכלס זה מיותר כי אתה סתם הייטר.

      1. הוא מגיע לקו על ידי כניסה לגופם של המגינים , פעולה שהוא שיכלל לרמת אמנות .

        וחוץ מזה – באמת חבל על הויכוח איתך .

        1. הארדן לא הלך אתמול 27 פעמים לקו על ידי הטכניקה שציינת.
          האם הארדן עושה מדי פעם את הטריק הזה? כן, אבל ממש לא בהיקף שאתה והייטרים כמוך מנסים לייחס לו.
          אולי שריקה-2 בממוצע למשחק הן עבור מקרים בהם הארדן ״מרמה״.
          שאר ההליכות שלו לקו הן פשוט כי מבוצעים עליו יותר פאולים – שזה הגיוני כשאתה השחקן העיקרי שמוביל כדור בקבוצה שלך (בטח הלילה שגם פול וגם גורדון היו בחוץ).

    2. רואים שאתה לא רואה משחקים אלא רק היילטס של אנשים שמתלוננים על הארדן סוחט פאולים.
      תסתכל בתגובות לייב של שני המשחקים האחרונים (לא כולל המשחק הזה), של יוסטון. ותבין למה הוא מגיע לעונשין.
      הוא בכושר קליעה מטורף ברצף האחרון. הוא שם את הסטפ בקס שלו במעל 50%. הייתי אומר שבלי פאולים זה יותר לכיוון ה 66%. ולכן המגנים חייבים ממש להצמד אליו, ואז הוא עובר או מטעה אותם בקלות, וסוחט פאולים בלי בעייה כי הם לא מצליחים לשמור עליו, נקודה.
      נמאס מהבכיינות הזאת, אני אגב לא אוהד יוסטון או הארדן בשום צורה. פשוט יצא שראיתי מלא משחקים שלהם בסופש האחרונים.

  11. לא היה שחקן שכיכב מול הנמושות של הליגה יותר מקרי.

    הארדן שינה את החוקים של המשחק ולזכותו יאמר שהוא מחתים מספרים מול ההגנות החזקות בליגה.

  12. נראה ליש לנו פה בקטטובקmvp לזקן.
    חבל דווקא חשבתי שהשנה זה יהיה של יאניס.
    בכל אופן mvp בעונה הסדירה זה לא הקייס הכי אמין ואמיתי לגבי שחקן ויכולתו.
    כל שחקן בסוף נמדד בפלייאוף ומה שהוא נותן לקבוצתו על מנת להגיע כמה שיותר רחוק.
    שנה שעברה הארדן היה טוב בפלייאוף אבל לא רחוק ממצויין ועקבי.
    למספרים שלו בפלייאוף של 25+ הוא יגיע בטוח אבל שם המשחק זה יעילות (%ts).
    שנה שעברה בפלייאוף היעילות שלו הייתה נמוכה משמעותית מהעונה הרגילה, השנה המבחן שלו יהיה בפלייאוף גם להיות עקבי וגם להיות יעיל.

  13. כדורסל הוא קבוצתי.

    ליד הארדן משחקים כוכבים מוכחים כמו ג'ראלד אלוף הטבעות מוכח,טאקר אגדת חולוניה ודנואל האוס שאמא שלו גם לא מאמינה?

    מי משחק ליד קרי קאפקייק והדונקי?

  14. תודה גיא סיקור נהדר.
    הארדן פשוט בא והחליט לקרוע את הליגה. מדהים. והכרחי כי אחרת יוסטון היו מוצאים את עצמם נלחמים על מקום בפלייאוף.
    אבל נקווה שזה לא יפגע בו בהמשך. הוא אמנם ברמה לברונית (לברון צעיר) של עמידות אבל לקחת על עצמך כל כך הרבה כל ערב חייב להשפיע על הגוף לאורך זמן

      1. צריך לראות כיצד פול, גורדון ואניס יהיו כשיחזרו מהפציעות.
        לדעתי מה שכרגע חסר זה עוד איזה פורוורד מנוסה, והסגל דיי סגור.
        ה״מזל״ עם הפציעה של פול זה שמורי נאלץ להביא עוד גארד, וריברס ממש מתאים כמו כפפה בינתיים.
        אבל לאור הכשלון בשילוב כרמלו, והפציעות החוזרות של אניס, מורי חייב לגרד עוד פורוורד איכשהו, כי אי אפשר להסתמך רק על טאקר והאוס (שעושים עבודה מעולה אבל בפלייאוף זה לא יספיק).

        1. עוד שחקן שאין לו תחליף ויש לו אחריות להישגים של הקבוצה בשנתיים האחרונות זה טאקר.
          הבן אדם קולע ב50% מהפינה הימנית של השלוש ומה שהוא נותן בהגנה ובעזרה זה ללא תחליף.
          בריאות שלו זה מאסט והחוסר בפורוורדים מסכן אותו עוד יותר

      1. למרות ששמעון לרוב אומר הרבה טענות חסרות בסיס, פה דווקא יש הגיון. פול בקושי משחק, וליוסטון אין הרבה בשר.
        אני מעדיף את קוזמה, מגי, בול, הארט, סטיבנסון, רונדו, מגי ואינגרם על טאקר, קפלה, גורדון בכושר נוראי, ג'רלד גרין, פול שבקושי משחק, ריברס והאוס. שאר השחקנים הם מחליפים כמו גרביים מדי שבוע.

        1. זה יפה מאוד שאתה מעדיף.

          חוזר ואומרהלייקרס לא עשו פלייאוף בעונה שעב ה מול בסיס שלקחעונה רגילה. די לניגןבי שכל.

          אם חוזרים עונה אחורה.
          לברון היה גם הטוב בעונה שעברה ולא נבחרכmvp למרות שהוביל את אחת הקבוצות הכי חלשות בנבא לעוד גמר.

          1. גם יוסטון בלי הארדן לא בפלייאוף. אין ליוסטון שום שחקן שהלייקרס היו לוקחים למעט הארדן ואולי קאפלה בגלל הגיל.

            יוסטון הייתה לוקחת כמעט כל שחקן של הלייקרס. כל שחקן בלייקרס עדיף על כל שחקן ביוסטון. במשחק של לייקרס בלי לברון מול יוסטון בלי הארדן זה 40 הפרש ללייקרס.

          2. זה כל כך יפה איך שאתה מתאים את התשובות שלך לנרטיב הרצוי.
            כאשר כתבו על יוסטון מול הת'אנדר, זה היה ווסטברוק עם הנגרים ששיחק נגד קבוצה (שמאז התחזקה בכריס פול).
            אבל כאשר צריך לשנמך את ערכם של יוסטון לצורכי נרטיב, ככה בקלות אתה לוחץ על הסוויץ',
            והופס (תרתי משמע), הארדן משחק לצדם של נגרים.
            .
            אני כתבתי את זה בשנה שעברה, ואני בינתיים כותב את זה גם השנה –
            הארדן זכה בזכות ב-MVP, והוא כרגע (לדעתי) מוביל גם השנה.
            זה לא שלצורכי הטיעון אני אהפוך את שאר חברי קבוצתו ל-"נגרים".
            כריס פול, הוא אולסטאר.
            קפלה, יהיה אולסטאר (צריך היה להיות כבר בשנה שעברה).
            גורדון, השחקן השישי ב-NBA לפני שנתיים (כמעט וזכה גם בשנה שעברה).
            .
            להמעיט בערכם לצורכי נרטיב, זה פשוט מגוחך.
            .
            (כאמור – זה לא משנה בכלל את הערכתי למה שהארדן עושה השנה על הפרקט)

          3. חח גיא אתה הוזה שקאפלה אולסטאר. אפילו לא קרוב נגר לקרש סל והלייאופ. הרגת אותי

            פול בגילו כבר לא אולסטאר ופצוע גם.

  15. על משמעות המילה 'קבוצה' – הסטטיסטיקה האישית של שחקני הספרס מהלילה, לעיונכם..:

    LaMarcus: 32 PTS | 9 REB | 5 AST
    Derrick: 22 PTS | 3 REB | 3 AST
    Davis: 17 PTS | 5 REB
    Bryn: 15 PTS | 2 AST | 2 REB
    DeMar: 13 PTS | 10 AST | 7 REB
    Patty: 11 PTS
    Marco: 8 PTS | 3 REB | 2 AST
    Jakob: 2 PTS | 6 REB | 5 AST

        1. Deandre: 33 PTS | 14 REB | 4 STL
          T.J: 22 PTS | 3 REB | 3 AST | 5 STL
          Devin: 27PTS | 8 AST
          Mikal: 17 PTS | 2 REB | 3 AST
          Kelly: 4 PTS | 5 REB | 2 BLK
          Deanthony: 5 PTS | 3 REB | 4 AST | 3 STL
          Josh: 5 PTS | 5 REB | 2 AST

          עובד?

  16. אני אאמין שהארדן השחקן הטוב בליגה כשהוא ידפוק מספרים כאלה במשחקים מכריעים בפלייאוף.
    משחק מס' 6 מול הספרס ב-2017, משחקים 5,6 ו-7 מול גולדן סטייט בפלייאוף האחרון, והסדרה שלו מול מיאמי ב-2012 כשהוא היה באקולהומה. יש לו עוד הרבה להוכיח במאני טיים, בדיוק כמו טורונטו וקייל לאורי.

    1. 100% צודק על 2012 ו-2017. אותו משחק 6 מול הספרס הייתה אחת ההופעות הכי מביכות של שחקן ברמתו בפלייאוף.
      שנה שעברה לעומת זאת, הוא כן ניסה לעשות את המקסימום מול הווריורס במשחקים האחרונים בסדרה, אבל ללא פול זה פשוט לא היה מספיק, בטח מול יריבה היסטורית כמו הווריורס.

  17. במשחק אתמול לפחות, הארדן לא עשה פלופ אחד שאני ראיתי, אמנם היו מעט שריקות גרועות אבל הרוב המוחלט היה מוצדק. ממפיס לא כל כך ידעו איך לעצור אותו בדרכים אחרות.

    בפלייאוף הוא גם מקבל פחות שריקות וגם הקליעה שלו פחות טובה מהרגיל, נראה האם לפחות אחד מהשניים ישתנה הפעם

    1. הבעיה היא לא בהארדן. הוא לא שונה משאק שקיבל מהליגה רשיון חופשי להכניס כתף במגן לפני שהיה מטביע עליו. כשיש חוק צריך לשאול האם החוק מנוסח מספיק טוב בשביל שרוח החוק תצא ממנה. וזה מה שחסר לי השנים האחרונות. השפה האמורפית שהחוקה כתובה בה מאשרת לכל שופט לעשות דין לעצמו ולא יעזור הילוכים חוזרים. כי מה זה "תנועת כדורסל טבעית" של תוקף, או מסלול הישר שמלפניו, או עליה ורטיקאלית? האם יש שופט שיכול למדוד עם נד זוית תוך כדי מהלך?
      .
      2 דוגמאות בולטות. אם שחקן ההגנה קופץ באויר למה שאלוהי הכדורסל ירצה ששחקן ההתקפה יתקע בו כאשר המגן הוא זה שקפץ קודם. מהלך טבעי היה לעקוף אותו בחדירה או לעלות בקו ישר לקליעה. כששחקן חודר לא הגיוני שבכל רגע באמצע החדירה יניף ידיו בפתאומיות תחת ידיו של השחקן ויצור מגע. בסוף בדיוק כפי שאף אחד לא בא לראות את השופטים אף אחד לא מגיע למשחק בשביל לראות מצעד אל הקו.

      1. עם זה אני מסכים, לגבי הדוגמאות שחקן תוקף שנכנס במגן שקופץ במקום זה משהו שכולם עושים ועולה פה פעם בשבועיים כך שאולי גם בליגה מודעים לזה, ולהכניס את היד מתחת למגן זה אחד מהדברים שגם אני לא אוהב אצל הארדן, וכן נכנס להגדרה של פלופ מבחינתי אפילו שאלה החוקים.

  18. הקרייתי אתה ממש צודק לגבי הארדן אבל לגבי לאורי פשוט אל תצפה כי זה לא יקרה לעולמי עד.
    הוא צו'קר הצו'קרים של הפלייאוף.

  19. התגובה שלי כבר הייתה מוכנה. כבר כתבתי אותה בראש במהלך הלילה כשראיתי את תוצאות המשחקים הזמניות, ורק היה צריך לברר אם המציאות הסתדרה כמו שרציתי בבוקר.
    אז כבר תכננתי לחזור לדיון על דמויות הקומיקס, להזכיר את תאנוס (זוכרים? בחור סגול גדול, חובב תכשיטים, רוצה להשמיד רנדומלית חצי מהנפשות ביקום כי הוא לא מבין איך חלוקת שימוש במשאבים עובד והוא חושב שרצח המוני הרבה יותר פשוט מאשר לעבור לאנרגיה מתחדשת? מעניין אם הוא הטיל את הפור גם על עצמו) ואת הניסיון להכניס אותו לחבורת החזקים ביותר בקומיקס, ואז לציין את הקומיקס שבו תאנוס, שיכול ליצור הכל מכלום ולהיות בכל מקום, בחר ליצור ולעוף דווקא בהליקופטר קטנטן ומגוחך (שהוא טרח לכתוב עליו באותיות גדולות "תאנוס") והפסיד בקרב לילד קטן (פעמיים!) ולגיבורת על פחות ידועה בשם The Cat.
    ואז ראיתי שלא רק שאנתוני דייוויס לא שיחק, אלא גם מינסוטה בכיכוב הילד הקטן וקא"ט הצליחה להפסיד.
    מסתבר שביכולת להניע מציאות, אני יותר חלש אפילו מתאנוס "יד הגורל*".
    .
    *בתנאי שאין ילד קטן בסביבה
    ** הגיליון, למי שרוצה: https://www.youtube.com/watch?v=GVolxCoSZRo

  20. גורגי גרם לראס לשמור העונה…

    “I asked Russ at the start of this year if he had an all-Defensive Team (selection) yet, and he said, ‘No,’” George said. “And of
    course, my answer to that was, ‘Why not?’”

    There was a punchline hidden in his personal challenge, of course: Westbrook’s personal mantra, his favorite saying/marketing slogan that denotes fearlessness and a willingness to dream, is ‘Why not?’ It was a light moment, to be sure, but a message had been sent.

    .

    “I think (the defensive improvement is) Russ understanding and knowing what he has behind him has given him an aggression to play defensively,” George told The Athletic.

    “He’s just so gifted naturally, and he’s one of the best athletes this game has seen, so we’re a different team when he’s dialled in and he’s on another level defensively.

    “There’s no team that can score on us.”

    And this isn’t just hyperbole from George.

    https://basketballforever.com/2019/01/01/paul-george-challenged-russell-westbrook-to-become-a-better-defender

    https://theathletic.com/741877/2018/12/31/im-in-a-good-flow-paul-george-reaching-his-career-peak-and-with-it-raising-the-ceiling-on-just-how-far-this-thunder-team-can-go/

      1. לא, לא. צודק. מתקן-

        הו, אדוני במרומים.
        אילו תחרויות ישודרו בערוץ הלועזי טי.אנ.טי ביום חמישי הקרוב הבא עלינו לטובה!
        במטותא, הכווינו שעונכם לאשמורת השניה ותבואו על שכרכם.

  21. עשיתי קצת חקירה על הטבלה, לסיכום שנת 2018, כרגע שוחקו בין 34 ל38 משחקים מתוך 82, בין 41% ל46% מהמשחקים, ויש כבר כמות מכובדת כדי שיהי לניתוח הזה משמעות. הסתכלתי קצת על המאזנים בחיתוכים של בית וחוץ ומול המזרח ומול המערב. מתוך זה יוצאת לי מסקנה אחת:
    טורונטו היא הקבוצה החזקה בליגה, ובצורה משמעותית, וזה למרות חודש דצמבר הדי גרוע שלה (מאזן 8-7, אחרי שנכנסה אליו במאזן 19-4, וככה היא ירדה ממאזן של 81% ל71%). בכל מקרה, היא דומיננטית בכל חתך: 10-4 מול המערב, 13-7 מחוץ לבית – הם תמיד דומיננטיים.
    אם תסתכלו למשל על דנבר וג"ס: מחוץ לבית הם ממש לא מאיימים: 9-8 לדנבר, ו-10-8 לג"ס. חיובי אבל לא חד משמעי.
    אם נסתכל על באקס הנהדרים, אז מחוץ לבית הם 9-7 ומול המערביות הם 8-5: עדיפים כן, אבל לא בצורה מוחלטת.
    נסתכל על אינדיאנה שהמאזן שלה לא פחות טוב מדנבר, אז היא המאזן שלה מול המערב שלילי! 6-7.
    בקיצור, זה לא מקרה בכלל שטורונטו מדורגת מספר אחת בליגה בכל דירוג – היא בהחלט שולטת בכל מגרש ובכל חתך!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט