השבוע במכללות / ערן שור

לבקשת הקהל (וגם מנחם, שלו הכי קשה להגיד "לא"), ננסה להרים פרוייקט סיכום שבועי על הנעשה במכללות. כרגע האתגר הוא איך לא להפוך את זה ל"השבוע של דיוק", אבל ננסה להאיר גם צדדים אחרים וקבוצות/שחקנים אחרים בעונה הבהחלט מעניינת הזו. ראוי לציין שאנחנו בשלבים מוקדמים מאוד, וכמו שכתבתי בפרוייקט פתיחת העונה, רוב המשחקים בשלב הזה מפגישים את הפייבוריטיות עם מכללות חלשות יחסית. לכן, כדאי לקחת גם את היכולות הקבוצתיות וגם את היכולת של שחקנים אינדיבידואליים בעירבון מוגבל. ובכל זאת, בכדורסל כמו בכדורסל, צריך לחיות את הרגע.

 

1. משחק השבוע: בלתי אפשרי לכתוב על כל המשחקים במהלך שבוע מכללות טיפוסי, ואפילו לא על כל המשחקים הבולטים. ובכל זאת, אנסה לבחור מדי פעם משחק אחד מעניין (בתקוה שייצא לי גם לצפות בו). המשחק של השבוע היה הלילה (רביעי), כשוילאנובה ומישיגן נפגשו לשחזור של גמר המכללות האחרון. לפני חצי שנה זה נגמר כזכור בניצחון קל לחתולי הפרא. אבל הפעם לא היו שם יותר דיויצ'נזו, ברידג'ס, ספלמן וברנסון. מישיגן מצידה איבדה השנה את ואגנר ועבדור-רחמן אבל נראתה מצויין, שיתקה לחלוטין את ההתקפה של וילאנובה, והביסה אותה 46:73, במשחק שהגיע לאיזור השלושים הפרש כבר בחצי הראשון. בוילאנובה אכזבו בערך כולם, כולל הסיניור המוערך אריק פאסקאל. את מישיגן הובילו הסיניור צ'ארלס מאת'יוס (19 נקודות ו-3 חסימות), שממה שראיתי במשחק עושה רושם של סמול פורוורד עם נתונים ואתלטיות טובים ל-נבא (אבל לא קולע טוב משלוש) והפרשמן הקנדי/ליטאי איגי ברזדאיקיס (18 נקודות ו-7 ריבאונדים).

צפו לקפיצה של מישיגן בדירוג של שבוע הבא. מה שמביא אותי ל:

2. חובבי דירוגים (שמעון): במקום סיקור משחקים, אנסה להביא מדי שבוע "פאוור רנקינג" שמשכלל הערכות של מאמנים וסוכנויות דירוג. כמו כל דירוג כח, יש כאן שילוב של מאזן כולל, מה שקבוצות עשו לאחרונה, והתחשבות מיוחדת במאזן וביכולת מול קבוצות אחרות שמדורגות גבוה. מכללות שיסיימו את העונה בתוך הדירוג הזה (ועוד כמה שיהיו קרובות) יבטיחו לעצמן מקום בריקוד הגדול, גם אם לא יצליחו לזכות באליפות הקונפרנס שלהן.

שלא במפתיע, דיוק עשתה כאן את הקפיצה הגדולה בהשוואה לדירוג מלפני תחילת העונה, מהמקום הרביעי לראשון. ווסט וירג'יניה, עם הפסד מפתיע לבאפאלו, צנחה אל מחוץ ל-25 הראשונות.

1. דיוק (0-3)
2. קנזס (0-2).
3. גונזאגה (0-2)
4. וירג'יניה (0-2)
5. טנסי (0-3)
6. נבאדה (0-2)
7. נורת' קרוליינה (0-3)
8. וילאנובה (1-2)
9. אובורן (0-2)
10 קנטאקי (1-2)
11. מישיגן סטייט (1-2)
12. קנזס סטייט (0-2)
13. אורגון (0-2)
14. פלורידה סטייט (0-2)
15. סירקיוז (0-2)
16. וירג'יניה טק (0-1)
17 מיסיסיפי סטייט (0-2)
18. מישיגן (0-3)
19. קלמסון (0-2)
20. UCLA (0-2)
21. טקסס כריסטיאן (0-2)
22. לואיזיאנה סטייט (0-2)
23. פרדו (0-2)
24. מרקט (1-2)
25. באפאלו (0-2)

 

3. חובבי ציון: איזה כיף עם הזאיון הזה (והנה למה חשוב להקפיד על האלף). לא רק שחקן של פעם בדור, גם השם מספק שפע אפשרויות לחידודי לשון לכותבים בשפת הקודש. אפלטון כבר כתב פה פוסט יפה השבוע שהתמקד בתשוקה של זאיון, במחויבות שהוא מראה בשני הצדדים, ובהנאה הברורה שלו מהמשחק. השבוע, אחרי הטבח בקאנטאקי בליל הפתיחה, זאיון התעלל בראשון בצבא ארצות הברית (Army College) עם 27 חיצים, 16 קרשים ו-6 גגות וקינח עם טיול קליל מול איסט מישיגן הלילה. בשלושה משחקים עד עכשיו הוא עומד על 25 נקודות ו-11 ריבאונדים למשחק. אחוזי הקליעה שלו מהשדה הם לא אנושיים (82%), במיוחד לשחקן שהוא לא גבוה קלאסי, אם כי ראוי לציין שכמעט הכל זה ליי אפים והטבעות, כשאף אחד לא מצליח למנוע ממנו להגיע לסל. גם בהגנה הוא נהדר – נלחם, מזיז רגליים, חוסם, ולוקח ריבאונדים. וגם יורד לרצפה כשצריך בלי גינונים של כוכב. כיף של שחקן. הדבר היחיד שחסר עדיין הוא קליעה יציבה משלוש. גם בלי זה, הוא משפיע על המשחק במגוון דרכים, אבל אם וכאשר יצליח לפתח גם את זה (אני בספק), אז מדובר על שחקן של פעם בדור.

 

4. חובבי בולבול: הבן של מאנוט ממשיך להיות אחד הפרוספקטים הכי מעניינים ושנויים במחלוקת במכללות. שני המשחקים הראשונים שלו היו מעודדים למדי, אבל בהתחשב בתחרות החלשה, לא עזרו להסיר את סימני השאלה. מצד אחד, הוא מראה ניידות גבוהה, יד רכה, ויכולת חסימה (18 נקודות, 12 ריבאונדים, ו-3.5 חסימות למשחק בשני המשחקים הראשונים של אורגון). כשהוא במיטבו ומרוכז, רואים פוטנציאל לשחקן ייחודי ומשפיע גם ב-נבא. מצד שני, התהיות לגבי היכולת שלו לשמור על גבוהים חזקים או להגיע לצבע מולם בהתקפה נשארו. וכך גם הנטייה להיעלם תוך כדי משחק ולקחת מנוחות יזומות. שחקן של היי ריסק, היי ריוורד.

 

5. חובבי דראפט: אז מה לעשות, שוב צריך לדבר על השלישייה של דיוק. זאיון, כאמור, בלי ספק הכי מרשים עד עכשיו, אבל כדאי לסייג מעט ולומר שגופנית הוא כבר שחקן בוגר, בעוד שלשניים האחרים יש עוד לא מעט מקום להתחזק ולהתמלא. בארט, אחרי המשחק הנהדר מול קנטאקי, נראה קצת אנוכי בהמשך השבוע (למרות שעדיין יש לו 5 אסיסטים למשחק, בנוסף ל-25 נקודות ו-5 ריבאונדים ב-30 דקות). הוא מכריח יותר מדי וגם השלשות לא נכנסות בינתיים. רדיש נתן שני משחקים ראשונים מצויינים, עם 5 שלשות למשחק ב-50%, אבל אתמול קלע רק 3 נקודות לפני שיצא מהמשחק אחרי 12 דקות בשל מתיחה. לא משהו לדאוג ממנו.

מעבר לשלישייה הזו, סימנתי כאן את נאסיר ליטל מצפון קרוליינה ככישרון שיכול אולי לאיים על המקום הראשון בדראפט. כרגע זה לא נראה ככה. ליטל עולה מהספסל. הוא אקטיבי ונלחם, אבל התרומה הסטטיסטית בינתיים צנועה יחסית (12 נקודות, 5 ריבאונדים ואסיסט אחד למשחק), בטח בהשוואה לטריו. מעניין אם רוי וויליאמס ייתן לו יותר דקות בהמשך. יש לצפון קרוליינה קצת בעייה עם ליטל בסמול, כי הוא עוד לא הוכיח קליעה עקבית (קמרון ג'ונסון, שכרגע פותח בסמול, קלע עד עכשיו 10 מ-14 השלשות שזרק). מצד שני, לוק מאי, הפאוור הפותח הנוכחי, הוא הקלע המוביל של הקבוצה ונמוך מדי לתפקיד הסנטר. אני משער שבהמשך השנה יימצא פיתרון שייתן יותר דקות לליטל. הוא מוכשר מדי כדי להמשיך לעלות מהספסל.

קוונטין גריימס מקנזס ממשיך להיראות טוב מאוד. לא אתלט גדול, אבל שחקן חכם, שמבין מצויין את המשחק ויכול לתפקד כפוינט גארד (7 אסיסטים למשחק). בינתיים גם הקליעה משלוש, שהייתה סימן שאלה, ממשיכה ליפול באחוזים יפים (4 שלשות למשחק ב-57%).

 

6. חובבי מייפל: עד עכשיו אני בהחלט שבע רצון מהקנדים הצעירים. חוץ מבארט, יש ארבעה שביכולת שהם מראים עד עכשיו שווים בחירת סיבוב ראשון, חלקם אולי אפילו בכיוון של הלוטרי. הרוקי לוגנז דורט מאריזונה סטייט פתח את העונה נהדר, ועד עכשיו הוא עם 22 נקודות, 8 ריבאונדים, ו-2.5 חטיפות למשחק. וזה לשחקן שאמור להתבלט בעיקר בהגנה ב-נבא. עוד רוקי שמרשים בפתיחה הוא סימי שיטו מואנדרבילט, שבשני המשחקים שלו עד עכשיו יש לו 16 נקודות, 12.5 ריבאונדים, ו-2.5 חטיפות למשחק (ואנדי עם ניצחון יפה בחוץ על USC בתחילת השבוע). מבין שחקני השנה השנייה בולטים ניקייל אלכסנדר ווקר מוירג'יניה טק (הבן דוד של), ששיחק עד עכשיו רק משחק אחד, אבל נראה בו מצויין (21 נקודות, 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים, ו-4 חטיפות), ואושה בריסט מסירקיוז, עם 18.5 נקודות, 10.5 ריבאונדים ו-2.5 חטיפות בשני המשחקים הראשונים של השנה. מעבר לארבעה הללו, עוד שני פרשמנים קנדיים שנראים טוב עד עכשיו הם איגי ברזדאיקיס ממישיגן (16 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק) ואיי ג'יי לוסון מדרום קרוליינה (17 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק).

בנוסף לכל אלו, שלושה סיניורים קנדים, שלא הזכרתי אותם כאן בעבר, יילכו השנה לדראפט (לייק איט אור נוט). מבין אלו, לפחות שלושה מראים עד עכשיו יכולת ששווה בחירה בסיבוב השני. אולי אפילו סוף סיבוב ראשון, אבל צריך לזכור שלא יותר משלושה ארבעה סיניורים נבחרים בד"כ בסיבוב הראשון. בראנדון קלארק מגונזאגה (במקור בריטיש קולומביה), פאוור פורוורד לא גבוה (2.03) עם קפיצים ברגליים, מנצל בינתיים היטב את ההיעדרות של קליאן טילי הפצוע כדי לתת מספרים מצויינים של 17 נקודות, 11 ריבאונדים, ו-3 חסימות, ביעילות התקפית מרשימה. קייל אלכסנדר, שמשחק בטנסי, הוא סנטר הגנתי קל תנועה בסגנון ג'ארן ג'קסון ג'וניור, 2.11 עם מוטת ידיים של 2.28, שמתאים ל-נבא של ימינו ובינתיים די פורץ השנה, עם 13 נקודות (באחוזים גבוהים), 6 ריבאונדים ו-3 חסימות למשחק. טנסי הגנתית מאוד (מאפשרת ליריבות רק 50 נקודות למשחק), ואלכסנדר עומד במרכז ההגנה הזו. מאריאל שאיוק (מאוטווה במקור) מנצל את ההיעדרות של לינדל וויגינטון הפצוע כדי להוביל כרגע את איווה סטייט בנקודות (20 למשחק). גם שאיוק הוא בעיקר פוטנציאל הגנתי לליגה של הגדולים – גארד בגובה 1.98 עם מוטת ידיים של 2.18. אם יוכל להמשיך לקלוע שלשות ביעילות (39% עד עכשיו), יש לו אולי מקום ב-נבא.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  2. גיא רוזן

    15 נוב 2018 07:20:48

    הכיסוי שלך, ערן, הוא זה שהכניס אותי העונה למעקב אחרי המתרחש במכללות
    (טוב, זה ודיוק. או ליתר דיוק, ציון).
    תודה גדולה!

    אם בדיוק, עסקינן, אז הלילה הם פירקו עוד קבוצה זניחה.
    שוב ציון קלע באחוזים לא הגיוניים.
    אני מת כבר לראות אותו מתקשה פעם, לראות איך הוא מסתגל להגנת שסותמת את הצבע.
    יש מצב, שהשנה בכלל לא תהיה הזדמנות שכזו…

      1. גיא רוזן

        15 נוב 2018 07:31:06

        חוסר הבקיאות שלי בכל הנוגע למכללות, זועק לשמיים.
        בכוונה הוספתי (…) לסוף המשפט על היריבות. מושג אמתי, פשוט אין לי.

        1. ערן

          15 נוב 2018 19:04:04

          דווקא השבוע הם צפויים לפגוש יריבות ראויות ויותר. הם משחקים בטורניר במאווי (שמונה קבוצות), שבו משתתפות בין היתר גונזאגה (המדורגת 3), אובורן (מדורגת 9), אריזונה, ואייווה סטייט. יהיה מסקרן במיוחד אם נזכה לראות אותם נגד קבוצת הוטרנים המאומנת של גונזאגה, במה שצפוי להיות הגמר של הטורניר).

    1. ערן

      15 נוב 2018 19:29:39

      עוד מקרה של סנסציית תיכונים שלא יגיע ל-נבא וספק אפילו אם יהיה מספיק טוב להוביל קבוצה באירופה. אם לא היה לבן אף אחד לא היה שם אליו לב. שחקן נחמד עם אתלטיות טובה, אבל נמוך (1.88) ולא רכז. שלושה משחקים עד עכשיו כרוקי בג'ורג'טאון. 0 מ-11 משלוש, 35% מהשדה, ו-3 אסיסטים מול 3 איבודים למשחק. אבל היה ברור שלא מדובר על שחקן נבא עוד לפני ששיחק משחק אחד בקולג'ים.

  4. אפלטון

    15 נוב 2018 08:59:15

    תודה נהדר ערן.
    לגבי וויליאמסון, צריך לציין ששווה לבדוק את היכולת שלו להחזיק משחקים שלמים. בינתיים הוא מתחיל חזק בכל משחק ונראה שמתעייף ככל שהמשחק מתקדם.
    שווה מעקב, וכמובן שצריך לראות אותם מול תחרות אמיתית. ארמי כן הצליחו להקשות עליהם והם לא איזו קבוצה כשרונית, רק עבדו בתכנית משחק מסודרת.

    1. ערן

      15 נוב 2018 19:14:46

      נכון. יהיו מן הסתם גם משחקים כאלו כמו מול ארמי, שבהם הם באים עם מנטאליות שהם כל כך יותר מוכשרים שלא צריך לעבוד קשה מדי. מה שאגב בסופו של דבר היה נכון מול ארמי, כשבחצי השני הם פתחו 25 הפרש עם קצת ריכוז ואינטנסיביות. נראה אותם השבוע מול זאוויר, אובורן וגונזאגה.

    1. עידו גילרי

      15 נוב 2018 09:29:48

      חחח מה יהיה איתך, מחפש קשרי משפחה בכל מקום.
      בוא נגיד שתספיק לך תמונה שלו כדי להבין שלא.
      מעבר לזה גם מאייתים את השם אחרת.

  8. מנחם לס

    15 נוב 2018 11:48:05

    מת על ה כתיבה שלך ערן.

    לא מאמין שוילנובה נשארה כה גבוה אחרי הקריעה מידי מישיגן. כנראה שהדרוג הוא לפני.

    אני מחובבי ציון (היתה לי פעם אחות של סבתי שגרה בר"ח חובבי ציון בפ"ת ליד תחנת האוטובוסים, והרביתי לבקר אותה כשהייתי ילד כי אהבתי להסתובב בתחנת האוטובוסים ולשמוע את כל הרוכלים) וזה זכרון ראשון בעובדה הזאת אולי לראשונה ב-65 שנה!)

  10. עידן עופר

    15 נוב 2018 12:41:08

    פשוט מעולה ערן, הכיסויים האלה מוסיפים המון לאתר! זאיון מפלצת.. לדעתי הוא החטיא 6 זריקות בשלושה משחקים, ביחד!! מטורף

  11. גל אל-איי

    15 נוב 2018 20:02:58

    אח שלי, נדהם כל פעם מחדש מכמות הידע והדיוק (לא האוניברסיטה) וגם מחוש ההומור השוורי שמבצבץ בין השורות. שאפו ענק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט