You are currently viewing מעורב הופס ליום שני: מעדיף את דוראנט על לברון! / מנחם לס

מעורב הופס ליום שני: מעדיף את דוראנט על לברון! / מנחם לס

 

1.אנא היכנסו ל-gravatar.com וצרפו תמונה לשמכם!

אחד היתרונות של האתר שלנו שהוא מלא צבע – ואני מאמין שגם – לא לוקח דברים ברצינות גדולה מדי. מדי פעם אין לי (או למומי, או לאשך, ולשאר סוטי המין שבצוות) בעייה להכניס איזו בובה מספורטס אילוסטרייטד עם חוט המשמש כביקיני, סתם להוסיף קצת חן, עונג, ותרבות לחיינו הקשים והכבדים.

מה שמוסיף המון צבע אלה התמונות המלוות את שמות אלה שהצטרפו לגרבטאר כשהם נכנסים להגיב. כמה (מעטים מאד!) מאיתנו – כמוני, הדוק למשל – שמים את התמונה האמיתית שלנו כי אנחנו גאים בפרצופנו ובגבריותנו. הבעייה היא שכמה חברי צוות וגולשים הם כאלה מכוערים שהם חייבים להכניס תמונה מדומה. גם זה בסדר.

אז אנא היכנסו ל-gravatar.com וזה עניין של מקסימום 5 דקות להכניס תמונה (שעליכם לשמור קודם במחשב שלכם) שהיא פרצופכם, גופכם השמן, או כל תמונה שבאה לכם. רק אל תעברו את הגבול ושימרו על טעם טוב כי אחרת אאלץ לבטל את כניסתכם.

כשתגיעו לבחירת הרשאה לשימוש, בחרו באופציה "G".

תודה

2. יש לי חדשות עבורכם: לברון הוא לא הטוב בהיסטוריה. הוא לא טוב כמייקל ג'ורדן. הוא אפילו – לדעתי – לא טוב כדוראנט!

חזיתי ביומיים האחרונים כמו רבים מכם בלברון וקבוצתו מנצחים עם הבאזר את הרפטורס מטורונטו, והיום (אתמול) בקווין דוראנט משחק בקלות של משחק אימון והורס את הניו אורלינס פליקנס כאילו היוו לא יותר מהטרדה קלה שחייבים לעבור – כי ככה מחייבת הליגה – לשלב הבא.

בכל העיתונים  (ועוד מעט תקראו מה 'טורונטו סאנס' כתבו עליו, אפילו נתנו לו כינוי חדש  LEBRONTO, על משקל לברונטו אוכל את טורונטו   התחרו היום כיצד להלל את לברון יותר. כל עיתון וכל אתר כתבו על דבר אחד, ודבר אחר בלבד: על הקליעה המופלאה של לברון עם הבאזר אחרי כדרור של כל המגרש, ואז עלייה לקליעה בעזרת הזכוכית, לאחד הסלים היוצאים מן הכלל שייכנסו לכל היילייט היסטורי של כדורסל.

מה לא עשו מהסל הזה? מה לא כתבו עליו? איזה מסקנה מהללת יותר מהשנייה לא כתבו עליו? "הסל שמראה שלא היה שחקן כלברון…"; "סל שאף שחקן אחר לא היה קולע באותו מצב…"; "סל שהוא אבסורדי, ו-RIDICULOUS באותו זמן…"; סל המראה על קור רוח והרגשה פנימית של שעון הזמן עד לעשירית השנייה…"

אתם יודעים מה אני חושב?

שזה היה סל של מזל. לברון בכלל לא תכנן לקלוע עם הזכוכית, אבל למזלו ככה זה יצא, ועכשיו כולם מאמינים שהכול היה מתוכנן עד לעשירית השנייה האחרונה. לברון הוא לא רק טוב. הוא גם בנזונה בר מזל שדברים עובדים עבורו ברוב המקרים. כאילו ישנה לו גישה מיוחדת וסודית לאלוהים עצמו.

אני מסופק מאד אם כך הדבר. הרי אלוהים עצמו הוא מייקל, ומייקל היה שולח את הכדור לכיוון אחר כי לברון מתקרב יותר ויותר לכיתה בה יושב ג'ורדן לבדו, ומסתכל מלמעלה למטה על כל הנחותים.

ואז בא המשחק של גולדן סטייט נגד השקנאים מניו-אורלינס, וראיתי שחקן העושה את כל מה שלברון עושה אבל בקלות ובחן, בעדינות, ובטבעיות. לשחקן הזה קוראים קווין דוראנט.

חשבתי: אילו התחלת קבוצה היום (בלי להתחשב בגילים כי אז ישנו BIAS לכיוון דוראנט בן ה-29 לעומת לברון בן ה-33), במי היית בוחר ראשון?

אתם יודעים מה, נטולי, רפי, וביינוני-הבנה? לא תאמינו אבל הייתי בוחר בדוראנט.

למה? כי מטרת המשחק היא לשים כדור בחור וזאת יודע דוראנט לעשות טוב יותר מכל שחקן אחר בעולם. ראיתי אותו קולע היום בקלות כזאת, מכל משבצת על הפארקט – מרחוק מאד, מרחוק, מחצי מרחק, מרבע מרחק, ומכל זווית והכל בקלות כזאת עם עלייה לגובה כזה שאף אחד לא מסוגל לחסמו.

לברון זרק כמה פיידאוויי מטורפים ממש שנכנסו. דרגת קושי ישר מהגייהנום. אני לא מאמין שהוא יכול לקבור אותם בקביעות כל שהיא כפי שעשה בשני המשחקים האחרונים. זה לא ייתכן לקלוע זריקות כאלה עם ניתור אחורנית, והרבה אפילו בחצי סיבוב, בקביעות. אבל בכל מקרה, כל סל מטורף כזה (שזכה בכמות מיוחדת של מזל) עם סל מטורף כזה, מזכה רק בשתי נקודות, או שלוש נקודות, תלוי מהיכן נזרק.  ב-ד-י-ו-ק  כמו סליו הפשוטים של דוראנט שכולם נקלעו בניתור ישר, מרפק מתיישר, וכף יד גדולה עוטפת את הכדור בצורה מושלמת, ואז שחרור אופטימלי בשיא הגובה, ואתה מיד מרגיש שהכדור עומד להיכנס. בזריקות של לברון ההרגשה היא כמו בקרקס כשאתה מסתכל על הלוליין מלא מחשבות של "אם כן" ו-"אם לא". בזריקות של דוראנט אתה מרגיש, "ככה לימדו אותי", עם הרגשה שהכדור נכנס כפועל יוצא, ולא עם נס משמים.

שניהם קברו 38 נקודות. אבל של דוראנט באו בקלות, באותנטיות, כאילו זה הרגל מובן מאליו ונורמלי, ללא כל פראות ושגעון. הכל שגרתי, ומובן מאליו. לעומתו כל סל של לברון ניכנס כמין להטוט. כאילו כישוף עזר למהלך שנראה כמו מן פלא מגי, נס שאתה רואה פעם ביובל. במילים אחרות, לי לפחות הסלים הפראיים של לברון במצבים ששמרו עליו והברירה היחידה היתה ניתור אחורנית, ולעתים אפילו עם הטיית גוף הצידה, לי הם נראו כסלים ברי מזל שלא יקרו יותר. הרי בג'אמפ ישר ללא ניתור אחורנית הוא קלע העונה 44%, (ורק 36% מהטריי), אז מה קרה פתאום אתמול כשהוא קולע 53%, והרוב בג'אמפים ארוכים – לא שלשות, אבל ג'אמפים ארוכים? (כאן חובה להסבר קצר: הוא קלע העונה 60% מהפארקט אבל 'סינרג'י.קום' חישב שללא לייאפס אחוזו היה רק 44% בג'אמפים).

אני לא איש סטטיסטיקה בכדורסל כי אני מעדיף להסתמך על תחושתי(אפילו שלימדתי סטטיסטיקה 40 שנה באוניברסיטת אדלפי…), אבל אם אנשים מתעקשים, הסטטיסטיקה של השניים העונה שווה בערך. העונה לברון קלע 27.5 ב-38.8 דק' משחק ב-60% מהפארקט 36% מה-3 ו-73% מהקו, עם 8.6 ריב' ו-9.1 אסיסטים. דוראנט קלע העונה 26.4 נק' למשחק ב-34.1 דק' למשחק, 52% מהפארקט, 42% מה-3, 89% מהקו, עם 7.1 ריב' ו-3.9 אסיסטים.

שתי נקודות חשובות הקשורות להבנת הסטטיסטיקה: דוראנט משחק עם שחקנים טובים בהרבה מהשחקנים שלברון משחק איתם, ולכן הוא משחק פחות דקות ועליו לשתף אחרים בכדור הרבה יותר מלברון. הנקודה השנייה החשובה להבנה היא ההבדל המשמעותי היחיד  ביניהם שהוא באסיסטים, וזה בגלל שלברון הוא אשכרה פוינט גארד של הקאבס, ודוראנט הוא סמול פורוורד אמיתי.

כמובן שלברון שאינו מהפייבוריטים שלי הוא הכוכב הזוהר. הוא זה שפרצופו מראה על מאמצים על-אנושיים, והוא נראה כאילו הוא הנושא את הקבוצה כולה על שכמו.

דוראנט? אני לא אוהב את העלוקה הזאת. משהו בפרצופו מעצבן אותי ודוחף אותי לקוות שייכשל ושיחטיא. אבל הבנזונה עם החצ'קונים בא כל משחק, קולע מכל מקום וכל חור, והכל בכזאת קלות וטבעיות שנדמה לך שהוא יכול לשחק שלושה משחקים רצופים.

ביומיים האחרונים עשו מלברון מתנת האל להופס. אולי יש בזה משהו, אבל אם אני בוחר קבוצה, וכסף רב יושב על מנצח המשחק, ואני בוחר ראשון, בחירתי היא העלוקה.

 

3. "אתה מאמין שדייויד בלאט ומכבי ת"א לא רצו אותו?"

*


היו כמה רגעים על הכיפאק במשחק!
*
אני לא זוכר את שמו של האנליסט שישב ליד רג'י מילר במשחק שזה עתה הסתיים, אבל החלק המבדר (ואותי גם המעורר) מהמשחק הזה שמלבד תוצאת 85-80 כמה דקות מהסוף היה שעמום  מתמשך, הייתה הערתו, "אתה מאמין שדייויד בלאט, מאמן הקאבס לשעבר, לא רצה שג'ו אינגלס ימשיך במכבי ת"א בישראל כששיחק שם?"

טוב, זה בוודאי לא היה דייויד בלאט שהחליט או לא החליט, ורצה או לא רצה להחתימו להמשך שירותו במכבי, אבל זה היה בכל זאת רגע די מבדר.

רגע אחר די מבדר היה ההתגוששות בין קפלה ודונובן מיצ'ל, ובסוף המשחק ההשתוללות המבדרת של קפלה לעיני מצלמות הטיווי שהראו שבפנים קפלה שעד המשחק הזה לא ראיתיו מחייך אף פעם או מוציא מילה באנגלית, צרפתית, גרמנית, או שוויצרית (ישנה שפה כזאת?) וכבר חשבתי שאולי הוא רובוט ולא בנאדם, והנה היום הוא נולד לחיים, והראה שיש בו אחלה PASSION, ואפילו הומור.

לקח לו כמה שנים אבל בסוף הכל יצא החוצה.

מה שפנטסטי ביוסטון רוקטס שכשג'יימס הארדן יושב בחוץ (חלק גדול מסוף הרבע השלישי וחצי מהרבע הרביעי), כריס פול לוקח את המושכות ועושה דברים דומים מאד לאלה של הארדן. לשניהם היה יום פאנקי מה-3 אבל הכניסות שלהם והסלים מחצי מרחק היו מצויינות. קלינט קפלה חסם 6, שתיים מהן אשכרה חסימות על רודי גובר.

דונובן מיצ'ל חזר להיות השחקן המצוין שהוא מלבד כמה השתוללויות בסוף, וכמה כניסות במהירות עצומה כזאת שהכדור מגיע לזכוכית עם מומנטום גדול מדי ומקפץ החוצה במקום להיכנס לטבעת. הוא החמיץ לפחות 3 סלים רק בגלל המהירות העצומה בה נכנס לסל, ואז שימושו בזכוכית, כשהאפשרות היחידה היא הטבעה.

 

 

Rockets
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
T. ArizaSF 32 2-7 2-7 0-0 0 4 4 0 0 0 0 3 +10 6
P. TuckerSF 35 3-6 3-5 2-2 1 6 7 1 0 1 0 2 +12 11
C. CapelaC 37 6-11 0-0 0-0 5 10 15 2 2 6 0 2 +3 12
C. PaulPG 35 12-23 1-6 2-2 2 10 12 6 2 1 1 3 +10 27
J. HardenPG 36 8-22 1-7 7-8 0 4 4 3 4 0 8 3 +16 24
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. Mbah a MoutePF 16 1-3 0-2 1-1 0 2 2 0 2 1 1 0 +3 3
N. HilarioC 10 0-1 0-0 2-2 1 1 2 1 1 0 1 3 +7 2
E. GordonSG 26 3-10 1-6 2-2 0 2 2 2 0 0 2 3 +3 9
G. GreenSG 13 2-5 2-5 0-0 0 1 1 0 0 0 0 2 +1 6
T. BlackPF DNP-COACH'S DECISION
R. AndersonPF DNP-COACH'S DECISION
M. BrownSG DNP-COACH'S DECISION
R.J. HunterSG DNP-COACH'S DECISION
J. JohnsonSG DNP-COACH'S DECISION
A. JacksonG DNP-COACH'S DECISION
TEAM 37-88 10-38 16-17 9 40 49 15 11 9 13 21 100
42.0% 26.3% 94.1%
Jazz
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
J. CrowderPF 34 1-11 1-7 2-2 0 5 5 2 1 2 0 2 -9 5
R. O'NealeSF 28 3-7 0-3 2-2 0 5 5 1 0 0 4 3 -11 8
J. InglesSF 41 6-13 2-7 1-2 0 8 8 4 1 0 2 3 -7 15
R. GobertC 32 5-7 0-0 1-2 4 6 10 0 1 3 3 1 -27 11
D. MitchellSG 38 8-24 2-7 7-7 1 8 9 2 4 0 3 6 -6 25
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
J. JerebkoPF 14 0-1 0-1 0-0 0 1 1 2 0 0 0 1 -4 0
D. FavorsPF 16 2-2 0-0 1-2 1 0 1 1 1 0 1 1 +14 5
D. ExumPG 10 4-6 0-1 1-2 0 0 0 1 0 0 0 3 -9 9
R. NetoPG 18 3-10 2-3 1-1 1 1 2 2 0 0 2 1 +3 9
A. BurksSG 9 0-2 0-0 0-0 1 3 4 1 0 0 1 0 -9 0
G. NiangF DNP-COACH'S DECISION
E. McCreeSF DNP-COACH'S DECISION
T. BradleyC DNP-COACH'S DECISION
E. UdohC DNP-COACH'S DECISION
D. StocktonPG DNP-COACH'S DECISION
TEAM 32-83 7-29 16-20 8 37 45 16 8 5 16 21 87
38.6% 24.1% 80.0%

4. זכר ונקבה

 

אני לא מבין את ההתקפה עלי כשכתבתי שהמון היא "הנקבה הראשונה" להתראיין למשרת מאמן ראשי ב-NBA. המורה שלי קווינט לימד אותנו בכיתה ב' שיש שני מינים: זכר ונקבה. אז מה הבעיה להשתמש במילה?

קראתי כמה מההסברים בתגובות על הג'נדר זכר ונקבה, ועל המין איש ואישה. אבל מה אם המונד היתה בת 17? נראה לי מוזר לרשום על בת 17 "האישה הראשונה להתראיין" או "הצעירה הראשונה להתראיין" (אבל אולי היתה 'מבוגרת' שכבר התראיינה?).

אז שכל אחד יבחר את המילה המועדפת עליו אבל אני מבטיח לכם שאין כאן כל CONNOTATION גזעני. 8 האנשים החשובים ביותר בחיי הן נקבות: אשתי גייל; בנותיי סיגל ואפרת, ונכדותיי (לפי הסדר) דריה, אמי, טלי, שירה, ורומי.5

5. לברונטו

את הכינוי LEBRONTO – זה שמחזיק את כל העיר טורונטו באשכיה – הדביק לו לא אחר מהעיתון TORONTO SUN.

הוא עשה זאת הפעם עם RIDICULOUSLY ABSURD BUZZER BEATER (שאני אפילו לא בטוח שהוא כיוון שיפגע קודם בזכוכית, או שהיה זה סתם עניין של 'לברונטו' – הרגע בו הוא כובש את העיר הקנדית במקרה, במזל, או במכוון. מה זה משנה? התוצאה שווה!!!).

כנראה שאין גבול לצורות ולאופנים ש'לברונטו  קורע את טורונטו'.

לאלה שהחמיצו, הנה, שוב:

*

כנראה שאין דבר שהוא לא יכול לעשות נגד הרפטורס, וכנראה שאין דבר שהוא לא יעשה נגד הרפטורס!  אפילו להוציא להם את הקרביים ולתלותם על חבל על מגדל CN, הגבוה בטורונטו – 553 מטרים. (אגב, רק פיסת ידע: טורונטו היא העיר השנייה ב'גובהה' בעולם לפי ויקיפידיה)

 

טורונטו סאנס כתב: "אין דבר שהוא לא יעשה נגדנו, אבל…

 But this is an entirely different level. And more than that, this is arguably the most painful dagger LeBron has ever stuck into the heart of Toronto

טורונטו חזרה מדפיציט של 14 ברביעי להשוות עם 8 טיקים, אבל גם זה היה לשווא. וואללה. כמה תסכול יכול לסבול אדם – או 12 בני אדם וצוות המאמנים – ולא לומר "עבור מה? מה הטעם לכל הדבר הזה?.

עוד מהעיתון: "מה הם – הרפטורס – יכלו לעשות?

What else can you do? What can the Raptors do? It doesn’t matter. If LeBron James is on the court against the Raptors, it’s no contest. There’s nothing else Toronto can do at this point..

מה שלי יש לומר הוא שהיה עדיף לסיים את העינוי כאן. חבל שחוק ה-NBA מכריח משחק רביעי.

6. POJOLS חובט את החבטה ה-3000 שלו

ה-'סלאגר' (חובט) של הלוס אנג'לס אנגלס, אלברט פוג'ו חבט את החבטה מספר 3,000 שלו. בזה הפך לחובט מס' 32 בתולדות הליגה להשיג את ה-LANDMARK הזה.

הוא עשה זאת עם חבטת SINGLE במחבט שנשבר לשניים, ציורי מאד ומתאים לחובט העוצמתי הזה, שעשה זאת באינינג החמישי  נגד סיאטל.

בכך הוא גם חבר לקבוצה הרבה יותר מצומצמת – והרבה יותר יוקרתית – של האנק ארון, ווילי מייז, ואלכס רודריגז, של חובטי 3,000 חבטות, עם 600 הום-ראנס.

7. הדודג'רס זרקו NO HITTER נגד סן דיאגו במכסיקו

לדודג'רס יש הכי הרבה נו-היטרס (אף שחקן לא חובט בהצלחה, אבל שחקנים הגיעו לבסיס הראשון לפחות בהליכה, מה שמבדיל NO HITTER מ-PERFECT GAME) במייג'ורס בארה"ב. עכשיו גם במכסיקו.

הם עשו זאת בעיר היפהפיה מונטריי, מכסיקו, שמחכה כבר עשרות שנים למשחק 'מייג'ורס'. אז היא זכתב לא רק לסתם משחק, אלא למשחק הסטורי, ס"ה המשחק ה-12 בהסטוריה של ה-MLB של NO HITTER בהשתתפות יותר מפיצ'ר אחד.

הרוקי וולקר רוהלר – במשחקו השלישי ס"ה במייג'ורס – היה הפיצ'ר הראשי הפותח, והיה לו נו היטר משך 6 אינינגס. אחרי 93 זריקות הוא הוחלף בטוני סינגרני – שהוליך שניים באינינג השביעי. אחריו השלימו את הנו-היטר יימי גרסיה ואדם ליברטור.

את הפיץ' הטכסי הראשון זרק פרננדו ולנצואלה, הפיצ'ר המכסיקאי האגדי במייג'ורס, שעבורו נוצרה ה-"FERNANDOMANIA" בשנות ה-80.

8. הטרייד השלישי ב'זיפתותו' (מהמילה 'זיפת') בהיסטוריה (המשך)

קרים עבדול ג'אבר זה עתה הביא אליפות למילווקי באקס. העונה היא 1970-71, והוא קלע 30.4 נק' ממוצע עם 15.3 ריבאונדים. לא בניצחון האליפות בלבד ולא בשנת האליפות בלבד (1970-71), אלא ממוצע בכל שש שנותיו שם, בבירת הגבינה הצהובה של ארה"ב.

הספיק לו הקור והשהייה בעיר שדה. הוא רוצה OUT.

מילווקי היתה פייר איתו. היא הרגישה שהוא עשה מספיק עבור העיר, ומגיעה לו השתתפות פעילה של הארגון בטרייד (הוא יכול היה לעזוב ממילא כשחקן חופשי שנה אחרי). הם הסכימו על טרייד שלו – ושל וולט ווסלי – ללייקרס עבור ג'וניור ברידג'מן, דייב מאיירס, אלמור סמית', ובריאן וינטרס.

בטרייד הזה הבאקס ויתרו על כל מחשבות אליפות עתידיות, בעוד שהלייקרס זכו בכוכב שהביא להם 5 אליפויות.

 9. היום לפני 46 שנים: הלייקרס גוברת על הניקס במשחק 5 לאליפות

*

*
הלייקרס חוזרים הביתה ביתרון של 1-3 במשחקים עם צ'אנס לאליפות ראשונה בלוס אנג'לס. אם יפסידו, המשחק הששי בניו-יורק ואז עלול להיות 3-3. כולם ידעו שזה משחק שחובה לנצח בו.

החצי הסתיים 53-53.

בחצי השני הניקס נראתה עייפה והלייקרס ברחה קדימה. ווילט צ'מברליין שלט תחת שני הסלים כשהוא מפלרטט עם quadruple-double כשיש לו 24 נק', 29 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-8 חסימות ב-42 דקות. חסימות לא היו אז ברשימה הרשמית של הסטטיסטיקה.

ג'רי ווסט וגייל גודריץ' התחברו ל-48 נק'. מהצד השני וולט פרייזר קלע 27 עם 10 אס' ו-8 ריב'. הלייקרס ניצחו 110-114. צ'מברליין ניבחר ל-MVP של סידרת הגמר.

*****

הניקס תעשה את הריבנג' שלה שנה אחרי במדיסון סקוור גארדן, סדרת גמר שהייתי בכל משחקיה (ולפי מיטב זכרוני הייתי גם בכל משחקי הבית של הניקס מהסיבוב הראשון עד האליפות), שהסתיימה אף היא 1-4.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 472 תגובות

  1. תודה בוס.
    אחלה מעורב כיף על הבוקר-
    (עשיתי REFRESH לדף בערך 20 פעם עד שהמעורב פורסם… ובטוח שלא רק אני)

    יום טוב לכולם!

    (שני הסנט שלי על לברון: באזר-ביטרים שהם סל או הארכה לא שווים כלום. באזר-ביטר ממינוס 1/2 לניצחון- כאן כל הקסם (והלחץ על הזורק)).

    1. אני ניכנס ברבע שנייה. הגיע הזמן למחשב חדש, או ראוטר חדש, או לעבור דירה לאזור בו האינטרנט מתפקד יותר טוב מאשר בסביבה שלך, או בתימן

      1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

        מנחם, אני חושב שקלמנטה לא התלונן על העניין הטכני, אלא פשוט עשה ריפרש כי ציפה למעורב בכיליון עיניים. זה לא עניין טכני אלא יותר OCD והתמכרות למעורבים שלך. איך אני יודע? כי גם אני ריפרשתי ללא הרף 🙂

    2. אשך טמיר המקורי

      +1000 לשתי הנקודות.

      לא מדברים מספיק על הנקודה השנייה.
      לברון מאז ומעולם חיבב את הזריקות של "צל"ש או כלום" בהן הוא רק יכול להרוויח ולא להפסיד משחק.

      1. אני מצטרף!
        1000+ ל-2 הנקודות!

        בו נבדוק –
        בפלייאוף, כאשר לברון לקח זריקה בפיגור של נק' או 2, ב-5 השניות האחרונות של המשחק,
        המאזן של לברון הוא –
        3 מ-6.

        אופס.

        1. למה אתה שוב ושוב הורס פה לאנשים עם המציאות???
          אתה ממש ממש מבאס.
          אנשים רוצים ליצור ולהמציא לעצמם נרטיב והם מנסים בכל כוחם להקטין גדולה על מנת לחזק את הנרטיב ואתה בא והורס …..שוב ושוב.
          על כן אתה מכנה את עצמך "הרשע"?

          הבאזר ביטרים של לברון הם נגד קבוצות חלשות.
          הם באים מתי שהם פחות קריטיים.
          הוא קולע אותם במזל (היה כאן 0 מזל והוא לחלוטין! כיוון את הזריקה עם הלוח) .

          לברון קולע קשה.
          דוראנט קולע קל (הכי הזוי אלו האחוזים של דוראנט בפלייאוף לעומת האחוזים של לברון בזמן הזה של העונה אבל שוב, למה מציאות כשאפשר להביא "תחושות"?)
          ועוד ועוד המצאות.
          ואתה? שוב מביא מציאות.
          מספיק עם המציאות הזו כבר.

  2. רבע רביעי, 8 הפרש, מיצ'ל בחטיפה נהדרת מהרדן, רץ לסל לצעד וחצי, הרדן מכה את ידו, והשופט ליד לא שורק, אלא שורק לעבירה של מיצ'ל המתוסכל על הכדור החוזר. שיפוט שגומר משחק. בהתקפה הבאה הרדן כמובן מקבל שריקה לעבירה בצעד וחצי. דובר המון על, וגם אולדיפו באולפן של TNT במחצית הסביר, שהרדן מוכר את העבירות יותר מכל אחד אחר. באמת שלא כיף לצפות בשחקן הזה.

    1. שששששש, אסור להתלונן על שיפוט, זה פוגע באנשים שרוצים לשמר תפיסת עולם שהשיפוט בליגה הוגן ואף פעם לא משפיע על התוצאה הסופית. לא שמעת?

  3. תודה על המעורב המעולה:
    לגבי לברון, נגעת בדיוק בנקודה. הויכוחים אם הוא ה- goat או לא, הם מעניינים במיוחד כשהוא לא ה- SF הטוב בליגה.
    אבל זה בהחלט הגיוני, עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי.
    קארים הוא אחד מהטופ 5 שלי בכל הזמנים, ולמרות זאת כמעט בכל נקודה בקריירה שלו היה סנטר טוב ממנו: צ'מברלין, ביל וולטון, מוזס מאלון ואולי אפילו רוברט פאריש.
    אבל יש עוד משהו חמקמק שקשה להסביר וזה נושא המורשת.
    לברון יכול להגיע ל-10 אליפויות, לחתום קבע באליפות המזרח ולשבור את כל שיאי הסטטיסטיקה.
    בחיים, אבל בחיים הוא לא יגיע להילה, לסטייל ולאגדות שיש על לארי

    ב. האינטרנט הוא מדיה נפלאה, אך בעייתית. היא לא מווסת עוצמות.
    כן, ביקרתי אותך אתמול. כן, אני באמת חושב שאתה סוג של דינוזאור בכל הקשור לתקינות פוליטית. אבל הכל נעשה בהרבה אהבה והערכה.
    אתה רץ למילון ומנסה להסבייר למה התכוונת, ואני אומר תקשיב למוסיקה. כשאני מעצבן את הבנות שלי, אני משתמש במילה נקבה. היא באה להגדיר סט לא מחמיא של תכונות אופי.
    כשאני אומר על מישהי שהיא גברת – זאת לא מחמאה.
    הבנות שלי הן צעירות, נשים. נערות, בנות (גם היא מילת ביקורת בקונוטציה הנכונה) .
    שלך בכנות, מיכאל צינורוב

        1. הממזר של סטוקטון

          נשמע לי כמו מישהו שצריך לעברת את שם משפחה שלו..

          או מינימום לעשות לשם משפחה ברית מילה.

          זה צינור עם יותר מדי עורלה.

          1. מיכאל צינורוב, אם אני זוכר נכון, זה שם הדמות שמגלם מוני מושונוב בסרט "כבלים" של אריק איינשטיין. הוא משחק שם רקדן בלט רוסי שניתן לראות שיש לו "חבילה" מרשימה, ועל זה הם צוחקים במערכון

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      ניתוח יפה מאוד של לברון.

      ההשוואה לבירד מעסיקה אותי הרבה, בעיקר בהקשר של החמישיה הגדולה בכל הזמנים. מצד אחד לברון, בטוטאל, יותר טוב, אבל מצד שני ברור לי שהייתי לוקח את בירד כsf לחמישיה הזו.

      באמת קשה מאד להסביר למה, ואחד הטיעונים, הסובייקטיביים לחלוטין כמובן, שעולים לי הוא שלברון עושה דברים שאחרים גם עושים. הוא פשוט עושה אותם טוב יותר, באופן יציב יותר, לאורך שנים רבות יותר, אבל הוא לא שחקן שאי אפשר היה לדמיין. תתכנן את שחקן הכדורסל המושלם והוא יראה די דומה ללברון, אולי קצת פחות טוב ממנו… לברון הוא באמת איזה מיצוי עילאי של תכנית המוצר הקיימת. גם דוראנט כזה.

      בירד, לעומת זאת, הוא מוטציה. איזה באג בדיזיין שמישהו באר.אנ.די לא שם לב אליו, תכנת "עם הטעות", ובאיזה נס הדבר הזה לא רק עובד אלא עובד מצויין ועושה דברים שאף אחד לא יכול היה לתכנן או לצפות. מיץ ענבים (לבנים) שהפך לשמפניה במקום ליין רגיל.

      לכן, לדעתי, הייחודיות של בירד היא אולי זו שגורמת לנו לבחור בו. אנחנו מבינים שאין חיה כזו, לא הייתה כזו (למיטב זכרוני, או לפחות בימי חיי), וכמו שמג'יק קבע – לא יהיה כזה.

      1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

        בחייכם, הפכנו לאתר שמלמד את שמעון מבוא לסטטיסטיקה??? 307 תגובות ואף אחד לא מתייחס להשוואה (היפה!) בין לברון לבירד? נעלבתי לי ודי, אני עובר לאתר הנ.ב.א של יתד נאמן…

    2. מהרגע שקארים הגיע לליגה, הוא היה הסנטר הטוב בליגה, ובהפרש.
      ווילט של אותה תקופה זה כבר לא ווילט של אמצע שנות ה-60'.
      כבר בעונת הרוקי שלו קארים היה שני בליגה בנק' למשחק,
      ובעונתו השנייה הוא כבר הוביל את הליגה.
      אותו הדבר גם בהגנה –
      חסימות מודדים ב-NBA רק מעונת 74',
      אבל מהרגע שמדדו, מעונת 74' עד עונת 80', הוא היה בטופ 2 בחסימות בכל עונה (4 פעמים ראשון). ככל הנראה, גם ב-4 עונותיו הראשונות הוא היה בטופ 2.

      היעילות שלו בשנות ה-70' הייתה ברמה אחרת –
      הוא היה הסנטר הטוב בליגה,
      כמו שג'ורדן היה בתקופתו השוטינג גארד הטוב בליגה. . .

      1. מלון לא ספר את קרים הוא פירק אותו בכל פעם שנפגשו. גם ווילט בסוף הקריירה נתן לו פייט ענק והביס אותו בריבאונד. ווילט הסנטר הכי גדול שהיה ללא ספק בכלל ובפער ענק על שאר המתחרים.

        1. בעונה השנייה של קארים בליגה, בפלייאוף:
          26.6 נק', 51.5% מהשדה, 17 רב'.
          ווילט בפלייאוף באותה עונה:
          18.3 נק', 45.5% מהשדה, 20.2 רב'.

          1. אני ניסיתי לדלות כל טיפת חומר שאפשר בשביל לצפות במשחקי שנות ה-70'.
            והמסקנה שלי, היא שקארים באותה תקופה היה ראש מעל כולם (תרתי משמע…)

            בחישוב הכולל, איך הוא בהשוואה לווילט או ראסל בשיאם?
            אני אהיה כנה ואומר שאני פשוט לא יודע.
            איך אפשר לשפוט משהו שלא ראית?
            הנתונים הסטטיסטיים הם רק זה, נתונים סטטיסטיים.
            בלי לצפות במשחקם, אי אפשר באמת לחרוץ בנושא.

          2. הבעייה עם ווילט היא שהוא שינה את משחקו לחלוטין. כפי שהיה ב-1962 לא היה אף שחקן אחר. זאת היתה שנה בה הוא עשה דברים מדהימים שחשבתי שאם ימשיך איתם, יצטרכו לשנות עוד כמה חוקי ליגה. אבל אז חל שינוי משמעותי בצורת משחקו – לא יודע מה קרה לו – והוא לא חזר יותר ליכולתו מ-1962 למרות גילו הצעיר.

            לכן ב'ממוצע' אני מעדיף את קרים ואת ראסל ואת שאקיל עליו. אבל כשהוא היה במיטבו – לא היה אף אחד שהגיע לדרגתו.

    3. הציפור הנדירה

      כארים היה טוב משמעותית מפאריש והוא היה גם טוב ממוזס. וולטון היה ביכולת המרשימה שלו מספר עונות בודדות בגלל הפציעות.
      היסטורית כארים טוב מכל הסנטרים שהזכרת חוץ מווילט ואולי מוולטון כשהיה בריא. הוא היה לא פחות טוב בהתקפה אם לא יותר וחכם לא פחות ומוסר לא פחות טוב ומנהיג ווינר לא פחות, חוסם גדול יותר וריבאונדר לא פחות טוב.
      בכל מקרה 4 השנים הראשונות שלו היו 4 האחרונות של וילט ובנקודת הזמן הזו כארים היה טוב יותר.

  4. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    תודה רבה מנחם. אחלה מעורב.

    שאלה טובה בעניין דוראנט או לברון. אם לברון יעבור בקיץ לסופרטים ויקבל תפקיד מוגבל יותר, ועזרה רבה יותר יהיה מעניין לראות אם ואיך זה משנה את צורת המשחק שלו.

  5. המטרה היא אכן להכניס את הכדור לסל.
    אז בו נראה –
    השנה, בעונה הרגילה, לברון קלע 27.5 נק' למשחק.
    דוראנט קלע 26.4 נק'.

    לברון קלע את הנק' שלו ב-59% אפקטיבי.
    דוראנט קלע את הנק' שלו ב-58.6% אפקטיבי.

    אבל זו רק עונה רגילה.

    בו נראה מה קורה בפלייאוף –

    לברון בפלייאוף קולע 34.8 נק' למשחק,
    והוא קולע אותן ב-57.9% אפקטיבי.

    דוראנט, הוא קולע השנה בפלייאוף 28.4 נק',
    והוא קולע אותן ב-53.4% אפקטיבי.

    אז גם בכמות, וגם ביעילות, יש יתרון ברור ללברון.
    וזה למרות שדוראנט נהנה מתשומת הלב ש-2 מגדולי הקלעים של המשחק, שמשחקים, לצדו, מושכים.
    למרות שרמת הקושי של הזריקות של לברון בפלייאוף היא מטורפת.

    8.2 רב' ו-4.8 האסיסטים של דוראנט השנה בפליאוף, הם באמת מרשימים.
    רק שקצת פחות מ-9.5 רב', ו-8.8 אס', שיש ללברון.

    למרבה הפלא, למרות שדוראנט מוסר הרבה פחות, ומחזיק בכדור הרבה פחות,
    יש לו רק 0.2 איבודים למשחק פחות מאשר ללברון (3.2 ללברון. 3 לדוראנט).

    לדוראנט השנה בפלייאוף, 1.1 חס', ו-0.9 חטיפות.
    ללברון 1 חס', ו-1.5 חט'.

    ואז יש את סלי ניצחון של לברון.
    מנחם, אתה יכול לקרוא להם מזל. אבל ללברון יש יותר באזרביטרס לניצחון/שוויון בפלייאוף בקריירה מאשר לקובי ולג'ורדן ביחד.
    5 סלים כאלו, מ-9 ניסיונות.
    זה לא סתם "מזל".

    לדוראנט, דרך אגב,
    לו יש 0 כאלו, מ-3 ניסיונות.

    דרך אגב,
    לטעמי יש טעות אחת בסיסית בהשוואה בין דוראנט ללברון –
    זה צריך היה להיות קרי, שמשווים אותו ללברון.
    קרי בשיאו מביא לפרקט דברים שלא לברון, ולא דוראנט, מסוגלים להביא.
    ללברון יש עכשיו רצף של קליעה ברמת קושי מטורפת,
    קרי מסוגל לרצפים דומים, אז הוא גורם לקליעה מ-10 מטר להראות קלה להחריד.
    זו כבר השוואה יותר מעניינת.
    (שלא לדבר על העובדה הברורה שקרי היה השנה השחקן הטוב בשורות גולדן סטייט, ובהפרש)

      1. בפלייאוף, ההגנה של לברון לא נופלת מזו של דוראנט.
        עזוב את הנתונים היבשים (לטובת לברון),
        בגלל שנתון החטיפות למשחק זה נתון שמרמה.
        זו העובדה שבמאני טיים הוא תמיד על השחקן הכי טוב של היריבה.

        דקות?
        בפלייאוף, 41.7 דקות ללברון. 36.8 דקות לדוראנט.

        אני לא מבין למה דקות זה נתון שזוקפים לחובתו של שחקן?
        אם כבר, העובדה שהוא מסוגל לשחקן כל כך הרבה דקות, ועדיין להיות עד כדי כך יעיל, זה בכלל פלא.

        1. הממזר של סטוקטון

          לא יודע מה הנתונים היבשים. אני יודע מה אני רואה בעין.
          מולל אינדי היו לא הרבה רגעים שהוא לא היה קיים. טורונטו לא ממש צפיתי.

          לגבי הדק', הסבר בהגזמה על מנת להמחיש את ההבדל :

          מן הסתם עדיף לקלוע 30 נק' באחוזים טובים ברבע שעה, מאשר 30 נק' באחוזים טובים 40 דק'. ברור שזה לא אותו יחס דק', אבל העקרון נחשב, במיוחד כשמדובר על ממוצע לאורך שנה שלמה.

          1. הממזר של סטוקטון

            ובכלל לגביי נתונים :

            שוב, להשוות את כמות האסס' של דוראנט לשל לברון כששתי הקבוצות משחקות כדורסל אחר לגמרי זה לא אומר כלום. זה תקף גם לגבי נתונים אחרים.

          2. בן ממזר,
            גם כאשר מנרמלים את הנתונים לפוזשנים, כך שאין יתרון ליותר דקות, או לקצב גבוה יותר,
            לברון קולע 43.2 נק' ב-100 פוזשנים,
            דוראנט 36.8 נק' ב-100 פוזשנים.

            וכאמור, לברון עושה את זה ביעילות גבוהה יותר.

          3. הממזר של סטוקטון

            אני ממש לא אומר שדוראנט יותר טוב. זה גם לא ממש אכפת לי.

            אני אגיד יותר מזה, בסגנון שקליבלנד משחקת, אין שחקן שישחק את הסגנון הריכוזי הזה יותר טוב מלברון, אבל אני אומר שדוראנט כרגע משחק סגנון אחר לגמרי, שלא בהכרח משרת את הסטט' שלו והנתונים האישיים.

          4. מבלי להיכנס לדיון המסי/רונאלדו הזה, זה ממש לא "מן הסתם". זה תלוי מה השחקן עושה בשאר הזמן. אם בשאר הזמן הוא טוב בהגנה או עוזר בניהול המשחק או רץ בלי הפסקה ומושך אש או 1,001 דברים אחרים שתורמים לקבוצה, אז בהחלט שיש ערך להיותו על המגרש גם אם הגדלת מכסת הדקות לא באה לידי ביטוי בגידול בכמות הנקודות.
            כמובן שגם חשובה האלטרנטיבה. אם מהספסל יעלה שחקן שיזרוק בהרבה ויחטיא או ישמור גרוע וכיו"ב אז ישנה בעיתיות.
            בקיצור, יש תוקף קטגורי לטיעון הזה.

          5. הממזר של סטוקטון

            ברור שאם הוא קושר חבל ערסל לטבעת של סל 1 ואת הקצה השני לטבעת הסל הנגדי ומתערסל עם ג'וינט ביד, אז זה בעייתי.

            הכוונה היתה :

            א. שלמספר דק' יש חשיבות
            ב. שאם מובדדים את הנתון הזה כשלעצמו ומתייחסים רק אליו ספציפית – אז אם נניח מס' הנק' אותו דבר, ומספר ה% אותו דבר, אז יש עדיפות למי שקולע בפחות זמן.
            ג. ואם תגיד לי – "כן אבל זה תלוי בעוד הרבה משתנים, שמקשים לקבוע" אני אענה "דהה, זה בדיוק הבעיה שלי עם סטט'…"

          6. אז הבעיה שלך עם סטט' די דומה לבעיה שתורה היחסות הכללית לא מתיישרת עם מכניקת הקוונטים. האם זה אומר שאל לנו להשתמש בה בהיבט של גופים גדולים שלא במצבי סינגולריות כי חלקיקים מתנהגים אחרת? אני ממש לא בטוח.
            עד שתהיה לנו תאוריה מקיפה על היקום למצבים ספציפיים אפשר להשתמש בתיאוריה ספציפית נכונה.
            ועד שיהיה לנו את אבי כל המדדים, אפשר להשתמש בסטטיסטיקות מסוימות ורלוונטיות כדי לעגן או להפריך מראה עיניים.

          7. הממזר של סטוקטון

            זה לא דומה בכלל.

            עם תורת היחסות אתה יכול להרים לווינים לחלל.

            עם סטט' אתה לא מסוגל לקבוע באמת מי שחקן יותר טוב, שזה הדיון בפוסט. אני לא אומר שאי אפשר להיעזר בסטט', אבל תמיד צריך להיות עם היד על הדופק, וחשדן, כי הסטט' הטובה של היום, היא לא בהכרח הסטט' הטובה של מחר – למשל עניין ה TD.

          8. ולאהממזר של סטוקטון

            אז אם אני מבין נכון זה יכול להגיד הרבה דברים כמו למשל שחלוקת הנטל ההתקפי בגולדן פחות ריכוזית עקב שיטת משחק וארסנל התקפי זה לא נתון שבהכרח מציג את דוראנט באור שלילי יותר מול לברון. בדרך שבא אני מסתכל על המשחק זה אפילו להפך.

          9. זה נכון שזה יכול ללמד על פערים בחלוקת הנטל.
            מה שכתבתי היה כתגובה להערה על כמות דקות המשחק.

            יש דבר אחד שלטעמי מלמד יותר –
            היעילות.
            לברון קולע יותר נק', גם פר פוזשין, וגם בכלל,
            והוא קולע אותן ביעילות גבוהה יותר.
            כך שבכל מרכיב של המושג "סקורר", לברון עילאי על דוראנט.
            גם בניהול המשחק, וביעילות ניהול המשחק, לברון עולה על דוראנט:
            פר פוזשין לברון מוסר הרבה יותר אסיסטים (10.9 מול 6.2) , ומאבד כמעט את אותה כמות של כדורים (4 מול 3.9).

            דרך אגב, אם היית כותב את נקודת הריכוזיות על קרי, לדוגמה, היה הרבה צדק מאחורי דבריך.
            דוראנט?
            הוא הרבה מאוד פעמים הופך ל-"תחנה אחרונה דוראנט".
            לגביו, אני לא מסכים.

        2. תאמין לי, הלוואי וזה היה טראש טוק

          'למרבה הפלא, למרות שדוראנט מוסר הרבה פחות, ומחזיק בכדור הרבה פחות,
          יש לו רק 0.2 איבודים למשחק פחות מאשר ללברון (3.2 ללברון. 3 לדוראנט).'

          כאילו אתה מבין שבאמת כתבת את זה?

          1. אתה תצטרך להסביר יותר לעומק את הבעיה במושג "יחס אסיסטים/איבודים",
            שבמקרה של דוראנט ולברון, הוא בהחלט מושג רלוונטי.

          2. א) כשישרקו להם צעדים ותוקף כמו שהם באמת מבצעים אז אולי יהיה טעם לדבר על זה

            ב) אני לא חושב שאני מסוגל לדבר ברצינות עם בן אדם שמקבל סרטון דיפיניטיבי, ואישור של מקור מוסמך כמו שהוא אוהב למה התרחש במהלך ואז לבוא ולומר אחרי זה שבעצם יכול להיות שלא היה גולטנד

          3. הממזר של סטוקטון

            לברון לא קולע אותן ביעילות יותר טובה אם מסתכלים על טרושוטינג, בנוסף כמו שכבר כתבתי, גם את סך הנק' היותר גבוה, גם את פ פוזשן, אפשר להסביר בחלוקת נטל, שיטת משחק, ואלמנטים אחרים שאתה אפילו לא בכיוון לחשוב עליהם כי הם לא קונבנציונלים, ובלל אין להם מאפיין סטט' (למשל כמה השקעה נותנת קבוצה יריבה מול גולדן, כי היא אלופה ו "טים טו ביט" לעומת קליבלנד" זה אולי נשמע כמו תירוץ אבל זו דוגמא לאלמנטים פסיכולוגים שמופיעים במשחק ללא דף סטט' ויש להם השפעה לעיתים יותר גדולה מדברים שנראים לנו טריוויאלים.

            גם ניקוד האס' ל ניתן למדידה כי לבון מחזיק משמעותית יותר זמן ממנו עם הכדור בהתקפה, מה שנותן לו יותר זמן ושליטה על מהלך למציאת שחקן.

          4. א) כנראה החמצת את הקטע בתגובה שהצהיר שאני לא מעוניין להתדיין איתך בנושא שאין לך שום יכולת להיות שום דבר מלבד מוטה עד כדי עיוורון מוחלט בו.

            ב) נראה לי שסומסום הקדים אותך עם זה וכבר רשם על זה זכויות יוצרים

          5. בן ממזר,
            לברון קולע ביותר יעילות את סלי השדה שלו. ה-TS% בעונה הרגילה אכן נמוך יותר (יש הבדל בין יעילות קליעה, ליעילות השגת נקודות).

            השנה בפלייאוף, דרך אגב, ללברון TS% גבוה משל דוראנט.

          6. הממזר של סטוקטון

            תסביר לי בבקשה את הכוונה בהבדל הזה…

            עכשיו זה נהייה קצת צ'רי פיקינג, פלייאוף/עונה רגילה, מה יותר חשוב.. מתי מסתכלים על פלייאוף, מתי אנחנו בוחים להסתכל על עונה רגילה, וכן הלאה…

            אני רק מראה שבסך הכל דוראנט, מבחינה סטט' בעונה רגילה יותר יעיל, בניגוד למה שחושבים. זה לא אומר שבגלל זה אני חושב שדוראנט כרגע שחקן יות טוב, או שהוא אפילו באופן אובייקטיבי יותר יעיל, כי המשתנים רבים מספור.

          7. "מטרת המשחק היא לשים כדור בחור וזאת יודע דוראנט לעשות טוב יותר מכל שחקן אחר בעולם. ראיתי אותו קולע היום בקלות כזאת, מכל משבצת על הפארקט – מרחוק מאד, מרחוק, מחצי מרחק, מרבע מרחק, ומכל זווית והכל בקלות כזאת עם עלייה לגובה כזה שאף אחד לא מסוגל לחסמו."

            זה מה שמנחם כתב.
            והקליעה של לברון, השנה, גם בעונה הרגילה, וגם בפלייאוף –
            יעילה מזו של דוראנט (אחוז אפקטיבי – מייצג את יעילות הקליעה)

            לגבי היעילות ההתקפית, כאן יש לדוראט יתרון בעונה הרגילה בגלל החיסרון הגדול ביותר של לברון כשחקן –
            אחוזי הקליעה מהעונשין.
            (TS% – מייצג את היעילות ההתקפית הכוללת)

            לגבי הנתונים בפלייאוף –
            לטעמי הם רלוונטיים, בגלל שמה שלברון עושה השנה בפלייאוף,
            לא ראיתי אותו עושה אף פעם לפני כן.

          8. הממזר של סטוקטון

            מה רציני ?

            או שאני טמבל, ואני לגמרי מפספס מה זה טרושוטינג או שאתם יצאתם לגבמרי שמעון, אם איך שאתם (אתה, גילרי, וגילור) מתייחסים לאלמנט הזריקות עונשין, כמחוץ לתחום..

            "(אחוז אפקטיבי – מייצג את יעילות הקליעה)"

            נו.. ומה זה זריקות עונשין ? לא חלק מיעילות הקליעה ? מה זה לא זריקות ?
            זה פאקינג פוזשן התקפי ! מה זה משנה אם דוראנט קבר את הפוזשן הזה בג'אמפר, או מהקו ?..
            אתה יכול לקחת את את 2 הזריקות שהןא קלע מהקו ולהמיר את זה באחוז של ג'אמפר. לכן דוראנט בשקלול של הכל יותר יעיל, וככה צריך לשקלל את זה, בדיוק כמו שאתה ממיר את אחוזי השדה לאפקטיבי..

            "גבי הנתונים בפלייאוף –
            לטעמי הם רלוונטיים, בגלל שמה שלברון עושה השנה בפלייאוף,
            לא ראיתי אותו עושה אף פעם לפני כן." – לא רלוונטי. הכוונה לא לאחוזים בפלייאוף, ברור שהם רלוונטים, אלא מה ראית אותו עושה לפני כן..

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      תגובה מצויינת!

      עוד נקודה – לברון עושה את זה כש"הכל עליו", בעוד שדוראנט נהנה מחלוקת האחריות וההובלה עם קרי. במובן זה, לברון, לפחות אמור להיות, תחת הרבה יותר לחץ מדוראנט ולמרות זאת הלחץ הזה לא משפיע עליו לשלילה אלא אולי אפילו לטובה. בעוד שדוראנט, לפחות לפי הקדנציה באוקלהומה, שם האחריות הייתה בראש ובראשונה עליו (לדעת כל מי שלא עונה לשם ראסל ווסטברוק), תיפקד פחות טוב בסיטואציה כזו.

        1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

          מסכים, לכן הגבתי במקום אחר שיהיה מעניין להסתכל על זה שוב אם לברון יעבור לאיזו סופרטים כזו (יוסטון נניח) בקיץ.

    2. הייט אשברי

      רשע – שכחת דבר קטן אחד – היריבות שממול ב-2 הסיבובים הראשונים ,
      וגם אלה שצפויות להם בדמר הקונפרנסים.
      ואידך זיל גמור .

        1. הממזר של סטוקטון

          אני חושב שיש פה ספק גדול לגבי זה.

          אבל זה ויכוח שלא יוביל לשום מקום חוץ מעצבים הדדיים.

          אני רק מזכיר שהיית די משוכנע, בתור קנדי… ביכולות של טורונטו, זה קצת התפוצץ לך בפנים.

          1. אני קנדי אוהד לברון( קאל) ככה שזה לא ביאס אותי, בהחלט חשבתי שטורונטו הולכים לעבור אותו, חשבתי ככה גם על אינדיאנה. לא דמיינתי שלברון יכול לספק כאלה תצוגות אפיות אחת אחרי השניה, אני עדיין חושב שטורונטו היא בטופ חמש בליגה מבחינת יכולת.

        2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

          הלו, הלו – והדרת פני זקן, שכחת?!?
          היתרון האמיתי של סאן אנטוניו על טורונטו השנה הוא היציבות – הספרס מחמיצים לאורך כל העונה ולא רק בפלייאוף. מ.ש.ל

      1. בו נבדוק מי היו היריבות של גולדן סטייט ושל הקאבס ב-2 הסיבובים הראשונים:
        סן אנטוניו, פליקנס.
        פייסרס, טורונטו.

        לטורונטו 3 ניצחונות והפסד בודד מול 2 המערביות.
        לפייסרס 2 ניצחונות, 2 הפסדים מול 2 המערביות.

        לפליקנס ולספרס היה בעונה הרגילה מאזן שלילי מול קבוצות 50%+
        לפייסרס היה בדיוק שוויון. לטורונטו מאזן חיובי.

        ואידך זיל גמור . . .

        (לא שזה צריך להיות לחובתם של גולדן סטייט. הם הרוויחו ביושר את הזכות להתמודד מול היריבות החלשות יותר, בכך שבעונה הרגילה הם סיימו עם המאזן ה-2 בטיבו במערב.
        אבל זה לא משנה את העובדה שהטיעון, במילים עדינות, לא נכון)

          1. לא משהו.
            אתה מוזמן לבדוק. ESPN, ו-NBA.COM, יש הם את כל המידע זמין.

            דרך אגב, קראת את התגובה של מלובני על וויכוח ההתערבות?

          2. הממזר של סטוקטון

            אז אם המאזן של קליבלנד שלילי נניח מול ס"א, זה אומר שהם יפסידו להם סדרה ?

            זה כל כך עקום השימוש הזה בסטט'.

          3. הממזר של סטוקטון

            מלובני הוא פאן בוי שלך, הוא יגן עליך גם אם*

            *השלם את הדבר הכי נורא שעולה בדעתך שאתה יכול לעשות לו

          4. הכל עקום ופשטני, כאשר זה לא משרת את הנרטיב שלך.
            לדעתי, הקאבס במהדורת טרום הטרייד, הייתה מפסידה לספרס.
            הקאבס במהדורתה הנוכחית – לא.

            ברור ש-4 משחקים נגד 2 קבוצות לא מלמדים משהו.
            אבל המאזנים מול קבוצות 50%+
            הם דווקא כן יכולים ללמד.

            אתה משתמש בתוצאה בסדרה של טורונטו נגד הקאבס, בשביל להראות שהם פחות טובים.
            איזה מן היגיון עקום זה?

          5. הממזר של סטוקטון

            זה פשטני, כי אפשר לסובב את התוצאות האלו לאן שבא לך, הכל בהתאם לאג'נדה.

            אני פחות משתמש בתוצאות, אני יותר מסתכל על על רמת משחק, אבל מכיוון שכמו שאמרתי, כמעט לא ראיתי טורונטו-קליבלנד, אני אצטרך לסמוך עליך ולהמר שלמרות ה 0-3 טורונטו יותר טובים מקליבלנד… סמיילי.

          6. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

            כמה שהייתי רוצה להאמין בזה, אני לא רואה את הספרס של השנה עוברים את קליבלנד. נכון שפופ יודע לצמצם את פגיעתו של לברון, אבל ללברון, לאב ווייד ביחד יותר כשרון מכל החמש עשרה בסגל של הספרס. גם לא היה מי שישמור את לברון, גיי לא מספיק טוב וסלו-מו לא מספיק… אההה… מהיר….

          7. לא רואה את הקאבס לא עוברים את השאריות של הספרס, אבל כנראה שהגנה יותר טובה עליו מהפייסרס והרפטורס הם דווקא כן היו מייצרים

    3. הציפור הנדירה

      רק בקליעה יש מה להשוות בין קארי ללברון, אך ביכולת הכללית ההשוואה הנכונה היא בין שחקנים באתה עמדה.

    4. לא אוהב את הסגנון של לברון , טנק עם גינונים של טווס.
      אבל דוראנט צריך עוד הרבה קילומטרז כדי להיות בדרג ההיסטורי של לברון.

    5. בהמשך לתגובה שלי לדברייך מלמעלה .

      שוב פעם אתה והמציאות.
      ממש מתסכל.
      לברון נותן הופעות (כבר כמה שנים ברציפות) היסטוריות, בלתי נתפסות שאף אחד!! אבל אף אחד לא עשה זאת באופן כה מרשים וקונסיסטנטי ממנו.
      אז יסבירו שזה פחות יפה, נעים, אין את הלשון משתרבבת החוצה, יש לו נשירה רצינית מהראש, יש לו פרצוף של גורילה וזקן של שאהיד.
      לא מפסיקים לנסות להסביר ולספר סיפורים שישמעו לעצמם וליתק השונאים כל כך יפים, רומנטיים ואמיתיים.
      יש כאן כל כך הרבה אנשים אינטלגינטיים שזה די מדהים שהאתר הזה איגד כל כך הרבה מגיבים ברמה אנושית כה גבוהה טלמרות זאת, השנאה מעוורת אותם וגורמת להם להשתמש באינטליגציה הכה גבוהה שלהם בהמצאת נרטיבים שישרתו את השנאה ויפחיתו במעט את הסבל שנגרם להם עקב הגדולה שמושא שינאתם מפעל עליהם שנה אחרי שנה.
      אז יהיו לארי, יהיה קובי וכמובן יהיה מייקל ועוד כאלו וכאלו מושאי השוואה.

      לפחות לי, בתור אוהד לברון (כן, אני מודה) המציאות שאתה מביא כאן כבר כל כך הרבה שנים , מאוד נעימה.
      תודה.

    6. אתה יודע מה, גיא? אז אתה תבחר ראשון בלברון ואני אבחר ראשון בדוראנט, למרות "ההבדלים המשמעותיים" ('משמעותיים'???) ביניהם.

    7. תומר שור ליבפלד

      אני רוצה להדגיש את הנקודה הכי חשובה (לדעתי) של הרשע. הנתונים של דוראנט הם כאשר תשומת הלב של ההגנה מתחלקת לרוצחים סדרתיים כגון קרי…
      כל ההבדל ממצב בו כל העיניים מופנות אליך.
      זה אגב, המסקנה העיקרית של לברון עוד מסוף תקופתו בקליבלנד. הקושי בהתמודדות סדרה אחר סדרה, כאשר כל תשומת הלב מופנית לנטרולו.
      ואכן, כאשר דוראנט היה 'לבד', הוא לא הצליח להגיע רחוק – עם קבוצה מוכשרת הרבה יותר משל לברון.

  6. ברור שדוראנט שחקן טוב מלברון היום אבל מבחינת קריירה דוראנט לא מדגדג ולא ידגדג לעולם גם אם יקח 10 אליפויות. לברון בשיאו היה שומר הרבה יותר טוב ממה שדוראנט היה אי פעם.

    דוראנט זכה בMVP רק פעם אחת ולברון זכה 4. דוראנט הלך לקבוצת כוכבים עם 2 הקלעים הטובים בעולם יחד איתו שזה יותר מאשר קבוצת הכוכבים שהלך אליה לברון.

    אם שניהם בתחילת קריירה היום לוקח את לברון המאלומן בקלות לפני הקאפקייק.

    מה שכן דוראנט הוא מהקלעים הגדולים בהיסטוריה והקלעי השני הכי טוב בעולם אחרי קרי היום ולכן הכל נראה קל עבורו או כמו שאתה אומר לשים את הכדור בסל.

    קרי, דוראנט, מייקל, קובי ובירד לטעמי חמשת הקלעים הכי טובים בהיסטוריה (מייקל וקובי היו הכי טובים מחצי מרחק).

    בשיא הקריירה אני לוקח את קרי לפני לברון ולפני דוראנט.

    1. אז איך אתה מסביר שכיום דוראנט קולע פחות נק', באחוז אפקטיבי פחות טוב?
      הרי הוא משחק לצדם של קרי וקליי.
      כמות המבטים הפנויים שיש לו במשחק שווה לזו שיש ללברון בחודש. . .

      1. גיא עזוב רגע את הסטטיסטיקות.לברון לדוגמא נתן סטטיסטיקה מדהימה בגמר הנבא שנה שעברה וזה לא שיקף לדעתי את מה שקרה.הוא היה בינוני מאד בסדרה הזאת וקטסטרופה בהגנה.נגמר לו האויר ברוב המשחקים כבר באמצע הרבע השלישי ודוראנט עשה ממנו סביבון.וזה לא שלא היה לו צוות מסייע טוב מאד כמו קיירי ולאב פלוס עוד שוטרים מסביבו כמו שהוא אוהב כמו קורבר וגיי אר סמית

          1. לברון בהחלט נותן השנה פלייאוף אדיר.על זה אין לי ויכוח איתך.אם יתן את התצוגות שהוא נותן נגד טורונטו גם נגד הוורירס או הרוקטס בפיינלס השנה אז אסכים איתך גם לגבי המספר 1 נכון ל 2018

      2. הסבר? דוראנט משחק בקבוצה יותר טובה אז זה מתחלק, דוראנט משחק פחות דקות, דוראנט זורק מטווחים יותר רחוקים מלברון ופחות חודר ומתחת לסל.

        והמשפט האחרון שלך בכלל מצחיק. על לברון ודוראנט שומר תמיד שחקן אחד, הם זוכים לאותה שמירה, ראיתי לעיתים נדירות דאבל טים על לברון.

    2. מצא את השונה – 5 עונות הקליעה הטובות ביותר של כל שחקן מבחינת יעילות ייצור הנקודות (אחוז אפקטיבי מהשדה):

      שחקן א': 33.6 נק' ב-55%, 31.5 נק' ב-54.7%, 32.5 נק' ב-54.6%, 35 נק' ב-53.7%, 30.1 נק' ב-52.6%.

      שחקן ב': 30.1 נק' ב-63%, 26.4 נק' ב-61.8%, 23.8 נק' ב-59.4%, 25.3 נק' ב-58%, 14.7 נק' ב-58.3%.

      שחקן ג': 25.1 נק' ב-59.4%, 26.4 נק' ב-58.6%, 25.4 נק' ב-57.8%, 28.2 נק' ב-57.3%, 32 נק' ב-56%.

      שחקן ד': 29.9 נק' ב-55.6%, 28.1 נק' ב-55.5%, 28.7 נק' ב-53.8%, 25.8 נק' ב-52.1%, 23.6 נק' ב-51.2%.

      שחקן ה': 27.3 נק' ב-50.4%, 28.3 נק' ב-50.3%, 31.6 נק' ב-50.2%, 26.8 נק' ב-50.2%, 35.4 נק' ב-49.1%.

      שמעון, האם יש פה מישהו שלא שייך? שיעילות ייצור הנקודות שלו לא מתקרבת לזו של האחרים? (והייתי עדין. אם היינו מגדילים את המדגם ל-8 עונות ההבדלים היו עוד יותר גדולים.)

      1. לא הבנתי מה באת להגיד? אם מדובר על היום, ראה תשובתי לגיא לעיל. אם מדובר על שנות שיא ברור שלברון.

        אחוזי האפקטיביות שהבאת רק מראים שלברון חודר יותר וזורק ממטר את רוב זריקותיו בקריירה. דוראנט פשוט קלעי טוב יותר משלשות וחצי מרחק וגאמ שוט ומה שבא לך. אם אתה מנסה לרמוז שלברון קולע ברמה שלו שיהיה לך לבריאות זכותך לשוב ככה, אותי בטוח לא תשכנע.

          1. "קרי, דוראנט, מייקל, קובי ובירד לטעמי חמשת הקלעים הכי טובים בהיסטוריה"
            אז לקחתי את כולם והבאתי לך נתוני יעילות ייתור נקודות בלי שמות.
            האם בנתונים של הרשימה (הדמיונית לצורך העניין) שכתבתי לעיל עושה רושם שמישהו לא שייך?

          2. טוב נו אשחק במשחק שלך בלי לבדוק מי זה מי נראה איך אני

            שחקן א- מייקל

            שחקן ב- בירד

            שחקן ג- דוראנט

            שחקן ד- קרי

            שחקן ה-קובי

            צדקתי? שחקן ד יוצא דופן כי לא הגיע ל30 נק אף פעם?

          3. החלפת בין קרי לבירד.
            ואני חושב שאתה יודע יפה מאד מי יוצא הדופן ולפיכך למה אין לו מקום בקלעים הגדולים בכל הזמנים (תחת ההנחה שאנחנו מגדירים "קלעי" באופן דומה).

          4. נו מתן תגלה לי, אל תהיה כזה :). מי אתה חושב שלא שייך?

            אני רואה את כולם אותה רמה פחות או יותר. או שאתה מדבר על בירד שלא הגיע ל30 נק או שאתה מדבר על קובי כי אחוזיו סובבים סביב ה50? שזה אדיר לגארד?

            מהיום אני אקרא לך הג'וקר אתה תמיד עונה בשאלה!

            וואלה פגעתי יפה, האמת קובי זכרתי שקלע 35 ממוצע וגם מייקל אז די ידעתי שזה הם, דוראנט גם זכרתי 28 נק ממוצע מתישהו אבל לא הייתי בטוח 🙂

          5. בוודאי שקובי יוצא דופן. אני לא אומר שהוא שחקן פחות טוב מהאחרים או שהוא פחות גדול מהאחרים או שהוא שחקן התקפה פחות טוב מהאחרים. אני כן אומר שהוא קלעי פחות טוב מהאחרים.

          6. נו בסדר, יש הסכמה בינינו, נגיד הוא מקום 5, זה מכובד. הסדר שכתבתי את השחקנים לא היה דירוג אלא סתם מהראש.

            בחצי מרחק בלבד אני חושב שהוא מקום שני אחרי מייקל.
            בשלשות הוא רביעי לפני מייקל שהיה מקום אחרון לדעתי.

            שלשות:

            סטפן
            דוראנט
            בירד
            קובי
            מייקל

            חצי מרחק

            מייקל
            קובי
            דוראנט
            סטפן
            בירד

            טוטאל

            קרי
            מייקל
            דוראנט
            בירד
            קובי

            בקליעה בלבד

            מבחינת דירוג היסטורי כולל הכל כשחקנים

            מייקל
            קובי
            בירד
            קרי
            דוראנט

          7. הציפור הנדירה

            אין מצב שקובי לפני בירד. בירד היה גאון כדורסל שקובי לא יכול היה להיות ושחקן שעשה את השחקנים שסביבו לטובים יותר יותר מקובי, יכולת קליעה טובה יותר גם באופן כללי וגם מהשלוש ומהקו, מנהיג ווינר גדול יותר, מוסר וחוטף טוב יותר, וריבאונדר גדול יותר. הדבר היחיד שקובי עלה על בירד הוא הגנה אישית שקשור להבדל הטבעי הגדול באתלטיות. אך במכלול בירד שחקן גדול יותר בבירור!
            אפילו כלייקר יש כמה שחקנים לפניו: וילט, כארים ושאק שחקני הציר ווסט שהיה החבילה השלמה בדומה למייקל רק שעשה את הדברים ברמה פחות טובה מרמתו של מייקל: הוא היה חכם מאוד, מנהיג ווינר, מעולה בשני צדי המגרש, מצוין בריבאונד וחסימות יחסית לעמדתו וגובהו, מוסר משובח וחוטף נהדר. היה טוב בפער ניכר מקובי במסירה בחט' והחס' (אמנם עד לעונתו האחרונה לא חושבו רשמית החט' והחס' אך בעונתו האחרונה השיג 2.5 חט' למשחק ובמשחק שבו השיג בפועל קוואדרופל דאבל עשה זאת עם 10 חס' וכן 44 נק' ושנים-עשר כ"ח ועשרה אס'.

          8. לא שמעון. הוא מקום 5 ברשימה שלך. רק שבינו לבין השאר אפשר להכניס עוד כמה וכמה שחקנים (שוב, רק בהיבט של הקליעה).

  7. גם השמירה על דוראנט קצת פחות הדוקה בהתחשב בזה שיש לו עוד שחקנים בקבוצה…. מה שעושה את הנקודות של לברון יותר "שוות"….
    אחלה מעורב בכל מקרה 🙂

  8. דוראנט כבר שנתיים מעל לברון לפי דעתי האישית ואני חוזר על זה לא מעט במהלך השנתיים הללו.מבחינת קריירה דוראנט עדיין לא מתקרב ללברון.
    כבר כתבתי את זה לפני כמה ימים.אתם יכולים לאהוב או לא לאהוב את הסגנון משחק שלו לחשוב שהוא לא מתאים לסגנון של הוורירס לדבר על האישיות שלו אבל ב 30 שנים שאני רואה נבא מעולם לא ראיתי מכונה התקפית ברמה של דוראנט.

      1. כשאני מדבר על מכונה התקפית אני מתכוון לוורסטיליות בהתקפה.דוראנט הוא 9-10 בכל מהלכי ההתקפה.מייקל וקובי לא היו קלעים גדולים מרחוק וסטף אמנם הקלע שלשות הכי טוב בהיסטוריה אבל אין לו את שאר הכלים שיש לדוראנט בהתקפה שחלק מהם נובעים מזה שהוא 7 פוט עם יכולת של גארד

        1. דוראנט מנהל משחק מאד חלש, זה ניכר כל פעם שהוא לבד ובלט מאד בOKC, דוראנט פשוט גדול בגובה וגודל ולכן זה נראה ככה.

          לסטפן יש יותר כלים מדוראנט, דריבליסט בחסד, מנהל משחק קטלני, עושה חיתוכים וקלעי שאלוהים ישמור מכל הטווחים. דוראנט הוא שחקן של טריק שניים פשוט קטלני בקליעה אבל מאד צפוי.

      2. הציפור הנדירה

        כתבת קובי בטח ובטח כאילו קובי היה מכונה התקפית יותר ממייקל. מייקל הייתה המכונה ההתקפית הגדולה ביותר והפער של מייקל על קובי גדול יותר בפלייאוף וגדול עוד יותר בגמרים.

    1. אם בפיינלס של השנה שעברה כתבתי שדוראנט מדביק/הדביק את לברון,
      אז השנה למדתי שטעיתי.
      היכולת של גולדן סטייט ללא קרי, עם דוראנט, הראתה לי שהפער עדיין גדול.
      הוא עדיין מכריח זריקות, והוא לעתים תוקע את השטף של הקבוצה.
      שחקן עם יכולות התקפיות כמוהו, בגולדן סטייט, צריך לסיים עונה עם 60% אפקטיבי, ועם 7+ אסיסטים. בקלות.
      קרי עשה את זה בעבר. דוראנט? אני בספק אם הוא מסוגל לכך.

      1. הייט אשברי

        אתה שכחת דבר אחד קטן בכל שלל המספרים שאתה מביא , שלא כלול בהם. קוראים לו הגנה. דוראנט עובד קשה ב-2 צידי המגרש . לברון נח בצד אחד כדי שיהיה לו כח לצד השני. את הזיוף המתמשך שלו בהגנה אין אחד שלא מזהה.

          1. הייט אשברי

            אני מעדיף את סטף על דוראנט בגלל היופי והשירה שבתנועה שלו והדרך שג"ס משחקת איתו ובהיעדר דוראנט.
            אבל היעילות של דוראנט מ-2 צידי המגרש גבוהה מאוד.

        1. הייט. צפיתי השנה בכל משחקי הקאבס בפלייאוף. החמצחי משחק אחד של גולדן סטייט.
          להבדיל מהעונה הרגילה, בפלייאוף, לברון לא פחות טוב מדוראנט.
          ,ובמאני טיים, לברון הוא זה שלוקח את הכוכב של היריבה.
          דוראנט?
          לצדו יש את קליי (אדיר. מוריד בפניו את הכובע), וגרין.

          יש בעיה בסטטיסטיקה של ההגנה. היא נוטה לרמות.
          שחקן שמשחק המון דקות, מקבל קרדיט על ההגנה שעושים חבריו (ע"ע ווסטברוק).
          שחקן ששומר כמו שצריך, צובר פחות נתונים סטטיסטיים (חטיפות חסימות), אבל מצליח לגרום ליריביו לשחק פחות טוב (ע"ע קליי שיש לו בפלייאוף 0.4 חס', 0.3 חט')

  9. דוראנט ולברון תופעות ייחודיות בעולם הכדורסל. אני לא מצליח להבין את ההשוואה ביניהם, תפקידם במשחק לא דומה בכלל.
    דוראנט הוא סקורר-על שהדבר היחיד המצופה ממנו הוא לקלוע כמה שיותר, ואת זה הוא עושה באופן כמעט מושלם עם קבוצת הכוכבים של הווריורס.
    לברון, לעומתו, לא מוגדר כסקורר אפילו שהוא קולע הכי הרבה בקבוצה.. לברון הוא הפוקאל-פוינט, נקודת הציר, השמש סביבה סובבים שאר השחקנים. זה תפקיד אחר לחלוטין מאשר מה שדוראנט צריך למלא.
    ובקשר לרמת היריבות שעלתה פה- פשוט מגוחך לטעון שהספרס (הספרס, פור קריינג אאוט לאוד, שלא מסוגלים לקלוע שלשה גם אם מכבים את האור ומשאירים אותם לבד באולם) והפליקאנס יותר חזקות מאינדיאנה וטורונטו. בולשיט.

    1. הממזר של סטוקטון

      איך הם יקלעו שלשה באולם מוחשך ?

      טורונטו 0-3 מול קליבלנד

      ניו אורלינס לפחות גנבה משחק, ועוד מול גולדן, והיא בכלל מדורגת 6..

      היא לא "אמורה" לעבור את גולדן.

      אבל כל 1 בוחר לראות זאת מהזווית הנוחה לו.

    2. הייט אשברי

      אתה באמת פאני סטאף . ס"א משחקת הגנה חזקה והיתה עם הרייטינג ההגנתי הגבוה העונה . היא טובה ומאורגנת מטורונטו ואינדיאנה. גם הפליקאנס טובים משתיהן .

      1. סאן אנטוניו לא טובים מאף קבוצה בפלייאוף הנוכחי, יש להם הגנה טובה אבל ההתקפה שלהם נוראית, ולניו אורלינס יש התקפה מצוינת אבל הגנה רעה, לטורונטו העונה הסדירה יש התקפה טופ 3 בליגה והגנה טופ 6 בליגה, ואני הייתי מהמר על טורונטו בסדרה גם מול סאן אנטוניו וגם מול הפליקאנס.

  10. עם כל הסופרלטיבים שלי לדוראנט הוא רק במקום ה 4 מהשחקנים שאני אוהב בוורירס.
    1-דריימונד
    2-סטף
    3-קליי
    4-דוראנט
    5-ג’אבל

    אבל שוב הוא חיה התקפית מפחידה ומגוונת כל כך

  11. המורה להיסטוריה

    דוראנט שחקן מלוטש ואסתטי יותר מלברון, אבל אין ספק שלברון שחקן טוב בהרבה (ואני מתעב אותו באופן עמוק ומייחל לכשלונו….).
    היכולת של לברון להשתלט על משחק עולה על זו של דוראנט עשרות מונים.
    דוראנט מוקף בכ"כ הרבה כישרון התקפי, תוך שהוא מתמודד (בשני הסיבובים הללו) מול מגינים כ"כ עלובים, שאין ספק שהוא חופשי בהרבה לירות מכל הכיוונים בהצלחה.

          1. מול AD הוא הוריד כדרור קודם כדי ליצור מרחק… AD אחד היחידים שיכול להקשות אולי, אבל הוא לא יצליח להתמודד עם המהירות שלו, זה לא יקרה הרבה – כנראה גם כי AD לא רוצה להיות מושפל.

  12. קוין ג'ונסון

    א) המילה "מגדר" היא מומצאת ולא מבטאת משהו אמיתי אלא חלוקה מלאכותית.

    ב) המילה "מין" היא סוג – "ראיתי בשוק כמה מיני תפוחים, בסוף קניתי רוגעלך וברכתי 'בורא מיני מזונות'.

    ג) המילה "מין" לא שמשה בלשון הקודש ליחסים בין המינים, רק בעברית של בן יהודה, אולי. בלשון הקודש אומרים "ביאה, אישות, בעילה". גם יחסי מין נשמע הגיוני, יחסי אישות בין המינים.

    ד) כבר הרמבם שם לב ב"מורה נבוכים" שאין בלשון הקודש מילה לאיבר הרביה. ציטוט בתרגום של מיכאל שוורץ מאוני' תל אביב (שמחליף את העברית בלשון הקודש, אבל נעזוב את זה):
    "יש לי גם הנמקה מדוע נקראת לשוננו זאת בשם לשון הקודש. ואל נא יחשבו שאלה דברים בטלים מצדנו או טעות.
    אלא זאת אמת, כי בלשון המקודשת הזאת לא נקבע כלל שם לאיבר המשגל, לא של הגברים ולא של הנשים, ולא לעצם המעשה המביא להעמדת צאצאים, לא לזרע, לא לשתן ולא לצואה. ( – אלו מילים לא ייחודיות, זרע תפוח, צואת האוזן, גם שתן לא ייחודי…) לכל הדברים האלה לא נקבעו כלל בשׂפה העברית מילים המציינות אותם במשמעותן הראשונה, אלא מביעים אותם בשמות מושאלים וברמזים. הכוונה בזאת הייתה שלא ראוי להזכיר דברים אלה. לכן לא נקבעו להם שמות. אלה דברים שיפה להם השתיקה. כאשר יש הכרח להזכירם מתחבלים לכנותם בכינויים מביטויים אחרים, כמו שכאשר ההכרח מביא לעשות דברים אלה עושׂים כל מאמץ לעשׂותם בסתר."

    ה) אעפ"כ, נקבה וזכר שייכים יותר לפן הפזיולוגי ומשותפים גם לחיות, ואיש ואשה בעיקר לבני אדם, למרות שיש בתורה יוצאי דופן, אבל הם יוצאי דופן במודע. (למשל תיאור כפול לבריאת האדם, פעם כזכר ונקבה ופעם כאיש ואשה, ומצד שני החיות שבאו לתיבת נוח "איש ואשתו")

    1. קוין ג'ונסון

      ו) אין סתירה בין א' לה', "מגדר" מנסה לבטא רעיון שאין קשר בין הזכר לבין האיש ובין הנקבה לבין האשה", בלשון הקודש עד כמה שאני יודע זה לא שייך כי זה לא נכון. הקשר בין גוף ונפש הוא לכתחילי, לא ניתן לשינוי אבל ניתן לקלקול (ולתיקון).
      כשמדברים על "שני המינים" מבינים לפי ההקשר אם מתייחסים בעיקר לפן האנושי או לפן הפיזיולוגי.

          1. הממזר של סטוקטון

            קאפקייק.. קח רגע הפסקה מה ג'ירו להסביר לי את

            "כן. מהבחינה הזו TS הוא יותר מדד ליעילות ביצירת נקודות וה-EFG ליעילות הקליעה."

            לא מבין את זה. איך טרו שוטינג זה לא יעילות קליעה ?

          2. אגב הג׳ירו, עידו –

            אני השבוע במילואים בסיציליה, בכפר קטן וחצי נטוש בשם פוג׳וריאל וברביעי יש כאן את הפינאלה של הג׳ירו ממש מחוץ לדלת החדר שלי. וזה אחרי שבחמישי שישי ירושלים הייתה התחנה גם מחוץ לדלת שלי…

          3. צודק, זה עובר כאן ברביעי והסיום בעיירה קרובה (שהרגע הייתי בה כדי לקנות סים מקומי). כולם פה סופר מתרגשים, ורק אנחנו חצי מתבאסים כי "בזכות" זה כל הגברים שונמכו מחדר במלון ללחלוק חדרים בהוסטל זול בלי אינטרנט. אבל היי, לפחות לנשים יש תנאים לעילא ולעילא..

            לגבי המילואים – חיובי. זו רק תחנה בדרך (בשלוש השנים האחרונות היו גם ירדן, מונטנגרו, שווייץ וקפריסין). חלק מהשירות ביחצ"א.

          4. חס וחלילה, לא מתלונן. הכל יחסי בחיים.

            ותאמין לי שהכל מתאזן – אחרי רעידת האדמה בנפאל קיבלתי שם שבוע בלי שירותים, שינה, הגיינה או כל צורך אנושי בסיסי אחר. ועוד שבוע התאוששות בארץ.

  13. הייט, כמה שטויות אתה כותב.

    לסן אנטוניו לא היה הדיפנסיב רייטינג הגובה בליגה.
    סן אנטוניו הפסידו יותר מכל קבוצת פלייאוף אחרת (למעט מילווקי) לקבוצות 50%+

    ההתקפה של סן אנטוניו, היא דורגה במקום ה-17 בליגה העונה. בחצי השני של העונה הם היו ההתקפה ה-19 בטיבה, והם דורגו באותה תקופה במקום ה-25 באחוזי קליעה.
    (היו להם סיבות מצוינות לכך שהם היו בינוניים השנה. אני באמת מאמין שרק בזכות פופ הם הגיעו לפלייאוף)

    טורונטו?
    הם ברמה או 2 מעל הפליקנס והספרס.
    תבדוק מה עשו העונה הפליקנס נגד טורונטו. תבדוק מה הם עשו נגד קבוצות 50%+
    ואז תבדוק את טורונטו.
    אין מקום להשוואה.

        1. דווקא לא רע בכלל, יותר טובים מהאחוז האפקטיבי של לברון.

          נפילה רק עם אוק.

          גולדן מנגבים את הפרקט, הארדן מנגב חומוס עם באגט צרפתי, הקינג מנגב את טורנטו, אני יכול להוציא חומוס מסדרת הניגובים.

          המראה עיניים שלך מטעה כמו לברון בקלאץ 🙂

          1. וגם הקינג ניגב אעם אולדיפו וסאבוניס את הפרקט. 4 מ5 בניגובים.

            צפויים עוד 2 ניגובים, לברון ינגב עם סטיבנס את הפרקט וגולדן סטייט ינגבו ייבשו וינגבו שוב את הפרקט עם המלך

          1. למה ללכלך? אתה מוזמן לבדוק ולראות שזה נאמר על 5 סדרות שמתוכן צדקתי ב-4. אם תמצא לי סדרות אחרות בבקשה. לדעתי אני לא זוכר אבל גם אמרתי שבוסטון מנגבים את הפרקט עם מילווקי אז תעשה את זה 5 מ6 (אבל זה אני לא זוכר במדוייק אז לא יודע).

            תן קרדיט :), יהיו מספיק הזדמנויות אחרות למצוא טעויות שלי אל תדאג 🙂

          2. דווקא רציתי לעשות קטע מצחיק על הימור ה4-1 שלי על אוק מול יוטה אבל לא התאפשר. מישהו בעבר העלה פה סרטון של פרשן בלירה על הסידרה בין נ"א לפורטלנד שבו הוא אומר שיהיה סוויפ של פורטלנד ונותן את כל הסיבות ושאין סיכוי לנ"א ואומר את זה אפילו ביותר בטחון ממני, זה היה אחד המצחיקים, רציתי להביא את זה אבל מחקו את הסרטון, הוא מחק מהר המניאק. זה היה קורע

  14. לא מסכים בעניין לברון-דוראנט.וזה בא ממישהו ממחנה קובי שלקח לו קצת זמן לשחרר ולנהות מלברון עד הסוף. כמות המשחקים והסדרות שרשומות על שמו בפלייאוף בלתי נתפסת. העובדה שכולנו יודעים ודי נינוחים עם העובדה שבמשחק מפתח בסדרה, שהקבוצה חייבת ניצחון יש סיכוי גבוה לראות משחק של 40+ עם 60% מהשדה, וזה נראה לנו נורמלי לחלוטין מראה עד כמה הוא דומיננטי. אני מתקשה לחשוב על כמה סדרות שדוראנט נתן באותה רמת דומיננטיות, בטח שהקבוצה שלו נחותה/לא מתפקדת. הוא יתן את ה30 שלו יזרוק קצת יותר או פחות, אבל לא תרגיש שהוא מתאבד על הניצחון. רוב הזמן אתה מתאר את אותו טירוף במשחק כמשהו חיובי, למה הפעם ציינת את זה לשלילה?
    למי אכפת מכמה הבנאדם "קלעי טבעי" שבפועל הוא קולע באחוזים פסיכים על בסיס קבוע, ובכמות היסטורית.

  15. מעורב פסיכי מנחם
    לכתוב שדוראנט יותר גדול מלברון זה חילול הקודש
    ברגעים מסוימים על המגרש אני חושב שדוראנט הוא הסקורר הי גדול בהיסטוריה לדעתי הוא עדין לא ב 100 אחוז פוטנציאל
    פוהולוס אדיר גם 3000 חבטות גם 600 HR600 דאבלים ו
    MVP
    מאז שהוא באל איי הוא ירד במספרים ,מעניין אם יגיע ל 700 הומראן עד סוף הקריירה ( יש לו 3 עונות בחוזה )

  16. ולאהממזר של סטוקטון

    אגב יש איזו מסויימת שאנחנו משתמשים באפקטיבי כשאנחנו משווים בין השחקנים ולא בטרו שוטינג ?..

          1. עידו גילרי

            לא. כמו שציינתי קודם השאלה היא האם אתה רוצה להסתכל על אפקטיביות ביצירת נקודות או על אפקטיביות בקליעה. שניהם קשורים אבל טיפה שונים.
            הבדל מהותי יהיה כששחקן אחד הולך לקו הרבה יותר משחקן אחר או כשהוא קולע הרבה יותר טוב מהקו.

          2. הממזר של סטוקטון

            נו…אז אתה להגיד שאין הבדל משמעותי בין נניח הארדן שהולך הרבה יותר לקו ובאחוזים יותר טובים מלברון ?

            זה מרגיש לי קצת כמו שפעם הסתכלנו על אחוזיי שדה ולא אפקטיבי… כמו שמעון ..🐐

          3. הממזר של סטוקטון

            כן, אבל זה נכון גם לגבי לברון ודוראנט, אם הסתכלתי בעמודות הנכונות, אז ללברון אפקטיבי שעולה על של דוראנט אך כש מחשבים עם זריקות עונשין, יעני טרו שוטינג, אז הוא יעיל ממנו, איך זה לא משמעותי ?

    1. אני בכלל דוגל באחוזי שדה. התוספת של ה0.5 לשלשות זה תיאורטי, אני לא מאמין בנוסחאות תיאורטיות אלא במציאות. זה ששחקן זורק יותר שלשות זו בעיה שלו כנראה הוא חושב שמשם הוא הכי טוב וזה יתן לו הכי הרבה סיכוי לסל, למה לצפר אותם? לא רוצה שלשות? שיזרוק ל-2.

      אני לא מאמין במדדים תיאורטים.

      1. עידו גילרי

        בא לי לתלוש את השערות. מה זה תיאורטי? נקודות הן תיאורטיות? אתה מעדיף לא לקרוא לזה אחוזים אז תקרא לזה נקודות פר זריקה.
        מדהים שאתה עוד מתיימר לעשות כאן מחקרים סטטיסטיים.

        1. ה-0.5 תוספת לנוסחא זה תיאוריה שבאה מסטטיסטיקה כלשהי.

          תוסיף לקרי 1.5 לנוסחא הוא זרק יותר ממטר מה3 לעומת שחקן שזורק בדיוק מהקשת, למה אני אמור להוסיף לו? כי הוא זורק מרחוק? בעיה שלו אז שיחדור לסל.

          אחוזי שדה בסופו של יום זה התכלס, כמה זרקת כמה קלעת, הכי פשוט.

          כל המדדי תיאוריה של 100 פוזשנים וכו ופר 36 דקות זה חרטא מארץ החארטות. אני מאמין במציאות בלי התערבות של נוסחאות.

          1. ?
            אחוז מהשדה זו לא נוסחה?
            כמות הסלים חלקי כמות הזריקות. נוסחה.

            בדיוק כמו שאחוז אפקטיבי זו נוסחה שלוקחת בחשבון שיש בכדורסל סלים של 2 נק', וסלים של 3 נקודות. ומה לעשות, 3 חלקי 2 שווה 1.5

          2. עידו גילרי

            מה זה אמור להוסיף? השאלה היא מה אתה בא למדוד.
            ומה שאנחנו רוצים למדוד הוא עד כמה שחקן מנצל את הזריקות שלו ליצירת נקודות. לכן כשאתה קולע שלשה אתה מרוויח יותר (ולכן כל הליגה עשתה שיפט בכיוון הזה).
            מה שהוא חרטא זה חוסר היכולת שלך להבין מה חשוב. להלן במקרה הנוכחי כמה נקודות קלעת מהזריקות שלקחת.

          3. נקודות פר דקה זה סה"כ נקודות חלקי סה"כ דקות. פשוט מאד.

            אני יודע שפגעתי לכם בקודש הקודשים זה בסדר, אני באופן אישי לא מאמין בסטטיסטיקות מתקדמות. הרבה מאמינים בזה שיהיה לבריאות.

          4. אף אחד לא דיבר על נקודות לדקה.
            PPP = נקודות למהלך (זריקה).

            זה לא "סטטיסטיקה מתקדמת". אין כאן תעדוף, או הצבת ערכים שונים, לנתונים שונים (מה שווה יותר, סל שדה או רב'? התעדוף ביניהם, הקביעה של נוסחה שמכמתת את שלל הנותנים למספר אחד, זה סטטיסטיקה מתקדמת).
            PPP (שהוא הפועל היוצא של אחוז אפקטיבי) = כמה נק' שווה זריקה ממוצעת של שחקן.
            והיות את משחק הכדורסל מנצחת הקבוצה שקולעת יותר נק', זה לחלוטין הנתון החשוב יותר, בעוד שאחוז מהשדה, הוא נכשל בלקחת בחשבון את העובדה שיש סלים ששווים 3 נק'.

          5. אחוז אפקטיבי זה התכלס.

            כמה זרקת כמה נקודות קלעת.

            אחוז שדה זה הפרווה, כמה זרקת כמה סלים קלעת.

            וכמו שכבר כתבו פה מי שקולע יותר נקודות מנצח לא מי שקולע יותר סלים.

      2. שמעון אתה מדבר שטויות.

        לפי ההגיון שלך סל מאחורי קשת השלוש שווה רק 2 נקודות, והנקודה השלישית שמתווספת היא תיאורטית שכולם מדמיינים.

        פשוט תודה שטעית בדיון הזה של אחוזי שדה מול טרו שוטינג.

        להתעקש בקבעון כמו שאתה עושה כרגע זה אחת הסיבות שאני נוטה לדלג על התגובות שלך.

        1. אני דיברתי על אחוז אפקטיבי מה הקשר TS???

          שלשה שווה 3 נקודות, החטאה משלשה לא צריכה להיות שווה יותר מהחטאה ל-2

          מה אכפת לי מאיפה השחקן זורק? זה לא בעיה שלי. קרי זורק מטר מה-3 אולי נוסיף לו לנוסחא 1.5 במקום 0.5? כי הוא זורק ממרחקים יותר קשים. הוא זורק משם כי הוא מאמין שמשם יקלע הכי טוב, אני לא רואה סיבה לצפר החטאות שלו כי הוא זרק מטווח רחוק יותר

          1. לא מצפרים את ההחטאות, אלא את הקליעות.
            אין לצפר את קרי, כי התרומה של שלדה מטר מהקשת הוא בדיוק אוץו דבר כמו שלשה רגילה.

          2. התכוונת לכתוב אפקטיבי, בכל מקרה זה לא משנה את העובדה שאתה מתבצר מאחורי טעות ולצורך העניין גם טרו שוטינג זה לא מדד תיאורתי. זה תיאור מדוייק של המציאות, בעוד אחוזי שדה הם תיאור יותר מכליל ופחות פרטני של המציאות.

      3. שמעון, בוא נעשה את זה פשוט:
        שחקן א' זרק 10 פעמים מהשדה וקלע 6.
        שחקן ב' זרק 10 פעמים מהשדה וקלע 4.
        שניהם עם 12 נקודות מ-10 זריקות מהשדה.
        מה נותן לך הנתון שלשחקן א' 60% ולשחקן ב' 40%? זה הרבה יותר "תאורטי". במציאות, שניהם ייצרו 12 נקודות ב-10 זריקות מהשדה, או אם תעדיף ב-60 EFG%.

        1. שחקן ב בחר לזרוק 4 שלשות. למה שהוא יקבל על זה 0.5 נק? זה בעיה שלו שיזרוק 2 אם בא לו ויקלע 6 זריקות, מישהו הכריח אותו לזרוק שלשות? הוא זרק שלשות כי הוא האמין שיקלע טוב משם או שזה מה שההגנה נתנה לו.

          1. שמעון,
            עיינתי מחדש ב-CBA האחרון, ואז בתקנון ה-NBA המעודכן.
            אני די משוכנע שב-NBA, מנצחת הקבוצה שקולעת יותר נק',
            ולא זו הקולעת יותר סלים. . .

            (וזו גם תשובה לבן הממזר –
            צודק. בהשוואה בין לברון לדוראנט, ה-TS% בהחלט רלוונטי)

          2. לא! הוא לא זורק שלשה כי הוא מאמין שיקלע אותה יותר טוב מאשר זריקת 2, אלא כי הוא מאמין שהנזק באחוזי השדה יהיה פחות מבתוספת הנקודה. או במילים פשוטות יותר – הגברת יעילות ייצור הנקודות.

          3. צורת החשיבה וההתבטאות שלך בנושא הזה באמת מעלה את השאלה איך אתה יכול לפרסם ניתוחים סטטיסטים כאן באתר. כדי לא לקלקל את שמך ואת העבודות שעשית כאן בעבר אני פשוט אייחס לתרבות הדיון שלך כאן אירוע נקודתי של קבעון ילדותי.

            אנא עשה לכולנו טובה, תעשה מחשבה רצינית ועמוקה, ותחזור עם התנצלות. אחרת יאלצו לנגב איתך את הפרקט הוירטואלי 😜

          4. שמעון, בוא נעשה לך את זה אפילו יותר פשוט.
            אם שחקן א' לקח 100 זריקות לשלוש קלע 34 מתוכן (34 אחוז) ושחקן ב' לקח 100 זריקות ל-2 קלע 50 מתוכן (50 אחוז) מי יקלע יותר נקודות?

          5. מתן כל הכבוד על הסבלנות.

            זה מזכיר לי את הויכוח של שאק וקני על הדלק באולפן של TNT, רק שכאן אני מאה אחוז בטוח שזה לא מבוים, וזה לא רק קני אלא כמה וכמה קני בראשות מתן שמסבירים ממש טוב לעומת קני המקורי שניסה להסביר כמו אידיוט…

            שמעון בגלל שכנראה לא הבנת – אתה שאק.

  17. מנחם תודה מעורב נהדר.

    אני בתקופה עמוסה ולא יוצא לי כמעט להגיב, אבל אני צופה כמעט בכל המשחקים וקורא את כל הקדימונים סיקורים והמעורבים..

    1. e F G % = F G + 0.5 ∗ 3 P /F G A

      למה זה 0.5 ולא 1.5? למה האחוז שדה שלו אמור לגדול כי הוא קלע יותר מה-3? יש מדד נקודות פר דקה וזה כבר יגדל לבד. אבל האחוז? למה לעוות את האחוז?

      יש מדד אחוזי שדה ומדד סה"כ נק חלקי סה"כ דקות. אין פה עיוות, 2 מדדים מעולים שמייתרים את הצורך ב-EFG מבחינתי.

      1. עידו גילרי

        אתה עד כדי כך אטום?
        תנסה לקרוא מה שמנסים להסביר לך. אל תחשוב על זה כאחוזים ותשים את הדקות בצד. עכשיו תשאל את עצמך כמה נקודות שחקן מסווים מייצר לכל זריקה שהוא לוקח. זו בדיוק הנוסחה.
        למה זה חשוב? כי יש מספר סופי של זריות למשחק והתוצאה הסופית נקבעת על פי כמה נקודות צברת (זו בדיוק הסיבה שפעם הסתכלנו על אחוזים מהשדה – רק שהיום יש שלשות).

      2. מהיכן הגיעו הדקות???

        חשבון פשוט –
        זריקה משלוש נקודות נותנת 150% יותר מזריקה ל-2 נקודות. לכן בנוסחה,
        זה שלל סלי השדה (שכוללים את השלשות) + 0.5 כפול מספר השלשות (מה שנותן לזריקה משלוש את הערך האמתית שלה = 150% היחס לזריקה ל-2),
        התוצאה חלקי מספר ניסיונות הזריקה מהשדה. אלגברה פשוטה.
        אין כאן הקצאת ערכים סובייקטיבית. יש נטו נתונים.
        לא בשונה מאחוז מהשדה (בכל הנוגע לאובייקטיביות), רק מדוייק יותר כאשר באים לבחון את המתרחש במשחק.

        1. זה הסבר מדוייק.

          שמעון אם אתה לא מקבל אותו קבל עם ועדה, לצערי, כי אתה מוסיף המון צבע לאתר, אני אאלץ להפסיק לקרוא אותך לחלוטין. כבר 20 דקות ביבזתי הבוקר עליך, וזה טעות שעשיתי שאני מוכן להודות בה.

  18. מנחם נפלת בפח של ההיטרים.

    המזל לא יכול לפגוע כלכך הרבה פעמים בשחקן אחד.
    להשוות את דורנאט לג'יימס זה בדיחה לא רעה של חסרי ההבנה באתר.

  19. מבחינה מקצועית ומנטאלית דורנאט הוא לא מנהיג מטבעו.
    ולכן אם אני צריך לבסס שחקן אחד על הפרנצ'יז הוא מבין האחרונים מכוכבי הליגה שאני בוחר בעמדה 3.

    אני יבחר באלפא כמו סימונס,אנטקמפומפו,באטלר,רוזן ואולדיפו לפניו.

  20. {\displaystyle TS\%={\frac {PTS}{2(FGA+(0.44\times FTA))}}}x 100

    מי קבע שעונשין זה 0.44? או 100 פוזשינים? או כפול 2? תיאורטי, לא קשור למציאות ולמשחק. אלא תיאוריה שנראית נכונה.

    שרת- הניתוחים הסטטיסטים שלי לא הכילו נוסחאות אלו.

    היו כאלו עם אחוז אפקטיבי כי ביקשו פה אז נעניתי לבקשה כי זה מה שהקהל דרש, זה לא אומר שאני מאמין בזה.

    1. עידו גילרי

      הניתוחים הסטטיסטיים שלך גם היו אחד הדברים הכי מעוותים שעלו כאן באתר שלא לדבר על זה שהכילו נתונים לא מדויקים אבל נשים את זה בצד.

    2. עידו גילרי

      tאם תרצה אני אסביר לך את ה0.44 אבל בימינו אפשר לחשב את זה יותר במדויק כי הוא ממוצע על כלל השחקנים. בסך הכללי זה בא למדוד את אותו דבר בדיוק. כמה נקודות השחקן ייצר לפוזשן שהוא סיים בזריקה כלשהיא לסל (דהיינו מוסיף גם פעמים שהלכת לקו – חשוב מאד לסקוררים כמו קובי או הארדן).

    3. הניתוחים הסטטיסטים שלך בהחלט הכילו משוואות מונפצות.

      לקחת את ממוצע הדירוג של שחקן בחמש קטוגוריות סטטיסטיות שיש בהן חפיפה. בסופו של דבר מה שמיצעת זה את דירוג השחקן בקטגוריה שאתה הגדרת. הלכת הרבה יותר רחוק מהמציאות שאתה כל כך מעריך מאשר משוואת האחוז האפקטיבי. למעשה יצרת משוואה תיאורטית שהמשתנים שלה הם דירוגים, אפילו ה0.44 יותר קרוב למציאות מהמשוואות שלך.

      אחוז אפקטיבי, הוא משוואה מאוד פשוטה שלוקחת 3 משתנים עובדתיים, סך הקליעות מ-2, סך הקליעות מ-3 וסך הזריקות מהשדה. היא מרכיבה אותם באופן שנצמד למציאות, ה0.5 שכל כך מפחיד אותך מתאר את ההבדל ביחס הנקודות בין קליעה מ-3 לבין קליעה מ-2.

      שים לב במשוואה שהחצי הזה מוכפל בכמות הקליעות משלוש, לכן אף שחקן לא מצופר על החטאה משלוש, זה חשבון פשוט, כל מספר ממשי כפול 0 שווה ל-0, גם 0.5.

  21. אחלה מעורב מנחם. דוראנט ולברון הם לא שחקנים דומים כך שקשה להשוות ביניהם, וצריך גם לזכור עם מי הם משחקים.ברור שלדוראנט דברים ילכו יותר קל. בדרך כלל גם אנשים יבחרו מישהו מאוד צעיר לבנות סביבו קבוצה, דוראנט השנה יהיה בן 30,לא יודע כמה עוד שנים יש לו ברמה הזו.

  22. לא מבין את הקטע הזה של לזלזל בג'יימס.
    אני מבין שלא אוהבים את הסגנון השחצני והמתנשא, גם אני לא מת על זה, אבל כשחקן הוא השחקן הכי גדול שיש בליגה כרגע, בלי תחרות בכלל.
    אז בסדר, דוראנט קלע אתמול המון סלים קלים, אבל מהחלקים של המשחק אתמול שאני ראיתי, רובם באו מול שומר שנמוך ממנו בראש, כשדייויס למשל שמר עליו היה לו הרבה יותר קשה וגם נראה לי שהיה איזה איירבול אחד (אבל אני לא בטוח ב100% שזה היה הוא).
    במקום לבזבז זמן על שנאה וכעס, תהנו מהתופעה החד פעמית הזאת שנקראת לברון ג'יימס, כי הוא לא יהיה כאן עוד הרבה זמן.

    1. עם דיוויס הוא פשוט הוריד כדרור אחד או שניים שנתנו לו ספייס…

      העניין עם דוראנט הוא שאין חיה כמותו מבחינת סייז+מהירות+שליטה בכדור+קליעה, ולכן אין שומר שיכול לעצור אותו והכל נראה קל.

      גם אין חיה כמו לברון, אבל בגלל שהוא קלעי פחות טוב (פעם הוא היה *הרבה* פחות טוב והוא השתפר המון), הוא צריך להתאמץ יותר כדי לעשות סל.

      לא שיש לו בעיה עם זה והוא גם למד לעשות את זה בצורה שהוא מוצא לעצמו איפה לנוח, ובמילים פשוטות להסיט את כל כובד המשקל של כל משחק מול כל יריבה אפשרית לכיוונו כך שהוא או יקלע או ימסור למישהו פנוי.
      השאלה הנותרת היא רק אם מישהו יקלע את הזריקות ויעזור לו לשמור בצד השני…

  23. כשאתה משחק בקבוצה של 3 הקלעים הכי טובים בליגה החיים מאוד קלים והביצועים יותר טובים

    האחוזים האפקטיביים וה-TS של דוראנט בפלייאוף הכי גבוהים באופן משמעותי בשנתיים האחרונות בגולדן סטייט, לפני העונה של אוקלהומה הגדולה (עם הארדן), לפני העונות האחרות. פשוט. קבוצות הרבה יותר טובות

    כמו שכרמלו אנתוני כוכב בדרים טים. מה הבעיה

    1. אני מסכים. האחוזים עולים גם בגלל שהם פוגשים יריבות פצועות כמו הספרס והפליקאנס.
      לאונרד זה השחקן היחידי שיכל להתמודד איתם במערב.

      תשים את רוזן,אנקטמפומפו,באטלר בסיטואציה של דורנאט והתוצאה תהיה דומה.

  24. לברון כבר באזור חיוג של מייקל, הוא משתלט על כל משחק גם אם הוא מפסיד בו, אני אוהב מאוד את דוראנט אבל אי אפשר להשוות בין השניים מבחינת גדולה.

  25. דוראנט פשוט דוחה
    כל כדור
    אבל כל כדור שמגיע אליו הוא זורק
    הרס את כל היופי במשחק של הלוחמים
    הזמן הכי כיפי במשחק זה שהוא על הספסל וקרי וקליי משחקים
    ביום טוב שלו זה מנצח את המשחק אבל ככה לא לוקחים אליפות כי יהיו לו ימים פחות טובים ומול שומרים יותר טובים

  26. מעבר לזה שנראה לי שלאורך זמן דוראנט שחקן הגנה יותר טוב מלברון, אז עם כל הקליעה המדהימה של דוראנט והעונה של 90 40 50, לברון של השנים האחרונות סגר את כל הפינות ביחס לקליעה שלו, והפך ליעיל כל כך, שדוראנט המופלא ממש לא עובר אותו.

  27. קודם על תודה על המעורב
    אני חושב שדוראנט הוא סקורר יותר טבעי מלברון לכן זה נראה שבא לו יותר בקלות, וצריך גם לזכור שיש לו עוד אופציות לא רעות סביבו לכן הוא לא חוטף את אותן מכות כמו לברון ולא שומרים עליו כמו לברון. ומצד שני, אני מאמין שלברון עושה את השחקנים שלצידו טובים יותר

  28. אפשר גם להזכיר את הפיינלס של שנה שעברה. דוראנט נתן הצגה נהדרת משני הצדדים וזכה בפיינלס mvp ועדיין, אם אני לא טועה, המספרים לברון היו יותר טובים…

    1. בדקתי. המספרים של לברון היו מרשימים והוא גמר את הסדרה עם ממצוע טריפל דאבל. אבל היעילות של דוראנט הייתה משהו שלא היה כמוהו מעולם בסדרת גמר. הוא גמר את הסדרה העם 35.2 נקודות בממוצע ב93% מהקו, 47% מהשלוש ו57% מהשדה. כששומרים עליו הכי חזק שיכולים. זה גמר. במקביל הוא שמר על לברון ולמרות שהוא נתן מספרים דוראנט הוריד לו את היעילות. זאת אומרת שתכלס ממש ראש בראש דוראנט יצא ממש לא רע מהמלחמה הזאת.

  29. דוראנט סקורר טוב יותר מלברון אבל בכל שאר בפרמטרים לברון טוב ממנו. כמו כן יש עוד משהו שמפריע לי בדוראנט כשקוואי שמר אותו בגמר המערב שנה שעברה הוא לא הצליח להתמודד איתו יהיה מעניין לראות אותו שוב מולו

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      קשה לסמן בעיה על סמך 20 דקות במשחק בודד… אם לא בשביל שום דבר אחר – נקווה שקוואי יחזור, ויחזור לספרס, ושהם יגיעו לסדרה מול הלוחמים, כך שנוכל לבדוק את העניין הזה… 😉

  30. עידו גילרי

    קאפקייק – ברור שעונשין זו גם מיומנות קליעה. אבל כשאנחנו רוצים לדבר על קלעי טוב /גרוע אנחנו בסדרך כלל חושבים בזמן שיש מולו שומר. עונשין זו זריקה ללא שמירה. אז בהחלט ביצירת נקודות יש משמעות גדולה לסחיטת עבירות – להלן הארדן.
    אם יותר נוח לך לקרוא לזה הבדל סמנטי אין לי בעיה עם זה. אני רק מדגיש מה ההבדל בין השניים.

    1. הממזר של סטוקטון

      זה נשמע לי הזוי..

      נראה לי שלהפך.. אם אתה רוצה לדבר על קלעי טוב/רע, אז תסתכל על כל גוף העבודה של קלעי, כמכלול, ולא רק נניח, פיידאוויז תחת שמירה סביבוב, אלא גם כשמים אותך על הקו תחת לחץ, תקבור את הפוזשן בסל.. זה פאקינג פוזשן, זה זריקה, זה אלמנט קליעה

      זה ממש לצאת פה שמעון, זה בדיוק כמו שהוא יגיד לך "אני מחשיב רק זריקת ג'אמפר מחצי מרחק כי היא יותר קשה, מזריקת 3 פתוחה"

      למי אכפת ? העניין זה ה י ע י ל ו ת. !

        1. הממזר של סטוקטון

          וואלה אתה צדיק בסדום.

          אז למה אפקטיבי לא הופך להיות לטרושוטינג מה שהאחוז מהשדה הפך להיות לאפקטיבי ? (יעני לא רלוונטי – למרות שהיחס קצת פרופרציונלי)

          1. עידו גילרי

            שתי סיבות (לדעתי):
            1. לרוב אין הבדל משמעותי וה-EFG נותן בסיס מצויין להשוואה.
            2. כמו שמתן ציין יש בנוסחא חלק שנובע ממיצוע על כלל האוכלוסיה של השחקנים. למעשה היום ניתן לעשות חישוב מדויק של ה-TS של שחקן ללא הנוסחא רק מתוך נתוני הפליי-ביי-פליי. אבל אז זה לא נוסיא פשוטה שכל אחד יכול להציב מספרים ולקבל תוצאה בשנייה…

          2. הממזר של סטוקטון

            1. אבל למה להתעלם מאלמנט זריקות העונשין כשאפשר להוסיף אותו ולהיות יותר מדוייקים ? בלי זה אין מיצוי של מה שווה שחקן באחוזי קליעה, למה לוותר על זה ביודעין, גם אם זה קצת שולי ? זה מוזר כי הסטטיסטיקאים האלו סופרים עד הספרה השלישית אחרי הנקודה, ואז מוותרים על אלמנט שלגמרי משנה את האחוזים…

            2. את סעיף 2 תנסה להסביר כאילו למישהו מאותגר שכלית. אני לא מהתחום.

          3. עידו גילרי

            1. שוב- ענין של הרגל ואנשים לא אוהבים להשתמש בנוסחא שהם לא יכולים להסביר בקלות. יש הרבה שכן משתמשים ב-TS ולא ב-EFG.(אם אתה רוצה לטעון ש"אנחנו" כאן צריכים לעשות את זה אז אני מקבל ואבצע.)
            2. הבעיה היא כשרוצים לחשב כמה פעמים ייצרת נקודות פר פוזשן שסיימת הוא שצריך לספור כמה פזושנים הלכת לקו. אז או שעוברים כל משחק וסופרים כמה פעמים קיבלת שתי זריקות כמה 3 וכמה פעמים אנד-וואן או שעושים איזשהו ממוצע כללי – הממוצע הכללי הזה הוא הערכה שככאשר מסתכלים לכל שחקן בתמונה הכללית (דהיינו לאורך עונה,קריירה) משנה אולי בכמה עשיריות האחוז. ברור יחסית?

          4. הממזר של סטוקטון

            2. כן. תודה. נראה לי אבל שדווקא ה אנד 1, צריך עוד יותר להוות מוטיבציה להכניס את הנתון הזה לשקלול, כי זו סוג זריקת בונוס, שנעלמת מהראדר הסטט' למרות שאת הפוזשן שלה, עליו קיבלת 2 נק' כן מחשיבים.
            דבר שני, האם ההבדל הזה הוא לא מינורי הרבה יותר מדי בשביל לפסול את אלמנט זריקת העונשין בתוספת לאחוזים האפקטיביים ? זאת אומרת שנראה כי הפער בין הפרדת זריקות העונשין לאפקטיבי יותר "זועק לשמיים" מאשר הסטייה הקטנה הזו של ה אנד וואן, ולא שווה בגלל הסטייה הזו להוריד אלמנט קליעה שלם, משכלול היעילות הסטטיסטית.

          5. עידו גילרי

            למה לפסול? אף אחד לא פוסל את ה-TS להיפך בקרב אנשי האנליטיקס הוא מאד מדובר. אתה מרגיש שבגדול לא מתייחסים אליו?
            לגבי ההבדל אתה יכול בקלות לחשב אם בנוסחא תציב במקום 0.44 0.5.
            בכלל נראה לי שהפקטור עוד יקטן בשנים הקרובות בגלל התרבות מקרי העבירות על זריקה לשלוש.

          6. הממזר של סטוקטון

            אני רואה שהרבה יותר נותנים משקל ומצוטטים את האפקטיבי, כאשר הTS דווקא הוא, יותר שלם. שוב, זה די מזכיר את % מהשדה של פעם לעומת האפקטיבי, למרות שהפער יותר קטן בין אפקטיבי ל TS.

            הנה, למשל דוגמא מהיום, עונה רגילה נראה שלברון יותר יעיל בגלל אפקטיבי, עד שמחשיבים גם זריקות עונשין.. שזה פוזשן לכל דבר.

  31. קראתי את שתי הנקודות הראשונות, ונראה שהן נכתבו בהשפעת הרגע, ויש בהן מכנה משותף.
    התפקיד של דוראנט, ושל אינגלס שונה מאד ממה שהיה בקבוצות הקודמות שלהן.
    דוראנט היה המנהיג של אוקייסי, ואניגלס היה אמור להיות של מכבי. שניהם לא עמדו בציפיות.
    אני לא חושב כמובן, שדוראנט היה לא טוב באוקייסי, הוא היה מצויין, אבל עם כל הכבוד, זה לא לברון, זה לא פוינט גארד.
    חיכיתי לרגע שהזיכרון הקצר יעשה את שלו ויתחילו להלל את דוראנט, והנה זה הגיע.
    אגב, בנקודה הזו בזמן, יכול להיות שדוראנט משתווה ללברון, ואף יותר טוב, אבל רק בתור שחקן נוסף, ולא כמנהיג, לא כמישהו לסמוך עליו שיוביל, לא כמישהו שאפשר לרכז את כל מאמצי הקבוצה היריבה בו, לא כמישהו שצריך לחשוב, לשנות, לעשות התאמות, לשנות את המשחק.
    לברון מתמודד עם הרבה יותר, הוא הפוינט גארד של הקבוצה, הוא סקורר, הוא נדרש לשמור (לא תמיד), הוא המנהיג. כשיש ללברון משחק חלש, בד"כ מפסידים, לדוראנט יש עוד 2 וחצי שחקנים שביום טוב יכולים לגמור את המשחק, פלוס ספסל, פלוס קבוצה אמיתית, שלא כמו קליבלנד.
    לצורך השוואה, זה כמו ההבדל בין דונובן מיצ'ל הרכז והמנהיג, למיצ'ל הסקורר, שמיים וארץ.
    ההבדל באתלטיות והשמירה בין דוראנט ללברון, הוא בדיוק 4 השנים ביניהם, אבל התפקיד שלהם בקבוצה שונה לגמרי.
    זה חוסר הבנה של המשחק, ושל הדינאמיקה הקבוצתית להשוות ביניהם.

    1. באופן כללי כבני אדם, לברון הוא מנהיג ופורץ דרך, דוראנט בעיני ועפ"י הצהרתו, הוא אדם נסמך שזקוק להנהגה.
      אני הולך עם לברון בכל קבוצה, בכל מצב, גם עכשיו.

  32. מבחינתי המעורב היום היה ממש מופע סטנד אפ דוראנט שחקן ללא אי קיו כדור סל מוגבל שהולך אם הראש בקיר שבלי סטף היה מחאה את הקבוצה הטובה בהיסטוריה ומפסיד להארדן אין בכלל מה להשוות הייתי לוקח את קאווי לפניו מסכן ראס שלמד מימנו איך להיות ראש בקיר ואני רק מדמייין אותו במקום לברון אם שלושה שומרים ובלי אוויר עושה במכנסיים .אם גולדן אמרו בקיץ שהם רוצים את דיוויס כנראה שהם יודעים למה

  33. סטוק, אני מאד אוהב את השימוש ב-TS% ואכן משתמש בו לא מעט. לא מבין למה אתה טוען אחרת.
    אבל… יש דברים שצריך לקחת בחשבון:
    1. החישוב של TS% הוא לא מדויק (ושל EFG% כן).
    2. טבעי ששחקן של 70% מהעונשין לא יזרוק טכניות ושחקן של 90% מהעונשין כן. זה משפיע על הTS%, למרות שזה לא פושזן התקפי, אז יש פה הטיה. עכשיו ברור שזה יתרון של שחקן של 90% שייתנו לו לזרוק טכניות, אבל זה גם ברור שאם השחקן של ה-70% היה זורק את הטכניות הוא היה מעלה את ה-TS% שלו.
    ***יודגש כי אני כותב זאת באופן כללי ולא כחלק מהדיון של מסי/רונאלדו***

      1. בגלל זה תלוי על איזו תקופה מסתכלים.
        אם אתה בוחן קריירה או עונה סביר להניח שזניח (לא בדקתי, רק לפי תחושה). אם אתה בודק סיבוב פלייאוף למשל, אז מן הסתם שזה יכול להיות יותר משמעותי.

    1. הממזר של סטוקטון

      אני גם לא כותב זאת מהצד של דוראנט/לברון.

      1. הוא אולי טיפה לא מדויק, אבל הוא הרבה יותר מדויק, כאשר הוא כולל אלמנט משמעותי ביותר בהתקפה.

      2. אם קיבלת זריקה טכנית. קיבלת פוזשן התקפי…

      "עכשיו ברור שזה יתרון של שחקן של 90% שייתנו לו לזרוק טכניות, אבל זה גם ברור שאם השחקן של ה-70% היה זורק את הטכניות הוא היה מעלה את ה-TS% שלו."

      אתה בא מעולם הכדורגל – אז אני אגיד לך שזה קצת כמו פנדל (גם אם בוודאי לא אותה רמת חשיבות) אתה נותן לזרוק למי שזה היתרון שלו, ואתה נותן לבעוט פנדל למי שיודע, גם הבלם היה יכול להגדיל את מסכת השערים שלו אם היה בועט פנדל, אבל הולכים על בטוח, זה חלק מארסנל התקפי.

      1. 1. פנדל הוא כן פוזשן התקפי.
        2. יש דמיון לפנדל ואני חושב שלספור פנדלים במאבק על מלכות שערים לא פחות בעייתי. יש הרבה פעמים שהכוכב של הקבוצה או הכובש העיקרי שלה בועט למרות שיש בקבוצה בועטים טובים ממנו. אנחנו קצת סוטים מהנושא, אבל אם כבר… אני חושב שאו שצריכים להפסיק לייחס פנדל לטובת הכובש או שהשחקן עליו נעשתה העבירה יבעט. הסיפור עם הפנדלים נהייה פארסה.

        1. הממזר של סטוקטון

          1. גם טכנית זה סוג של פוזשן, מה זה משנה אם אתה על הקו כי עשו עליך עבירה, או כי חרגו קצת מהכללים, תכלס קיבלת עוד הזדמנות לקלוע.

          מתן, דיברת על כך שבפלייאוף זה יכול להיות משמעותי, לכן היתרון הזה מתחדד, אתה לא תהמר על שחקן עם 60% מהקו תחת לחץ פלייאוף או קראץ' טיים, כשיש לך חבר במועדון 90%.. משחקים על היתרונות.

          1. רק שזה לא הופך אותו ליצרן נקודות יעיל יותר.
            אם אני צריך להחליט לאיזה שחקן אני הולך כדי שישיג לי נקודות, זה ממש לא רלוונטי מה כל שחקן עשה בעבירה טכנית.

          2. הממזר של סטוקטון

            אבל אתה זה שכתב שזה לא זניח, ושזה יכול להיות משמעותי.

            "אם אתה בודק סיבוב פלייאוף למשל, אז מן הסתם שזה יכול להיות יותר משמעותי."

            אז אם נוצת אופציה, בא זה יכול להיות משמעותי, לא כל כך משנה, איך היא נוצרת.

            זה אותו דבר אם לברון או דוראנט עושים נק' בריבאונד התקפה – לא ממש הלכת עליהם הם פשוט ניצלו סיטואציה קלה להטבעה פשוטה, איך זה מלמד על יכולת יצירת הנק' שלהם ? או אם מישהו חטף כדור, ודוראנט או לבון כבר היו מתחת לסל בלי שמירה לליי אפ קל או הטבעה, זה לא מלמד אותנו כלום על יכולת יצירת הנק' שלהם, וזה קורה בתדירות הרבה הרבה יותר גדולה במשחקים, מאשר טכניות.. סלים קלים שגם אני קולע..

          3. הממזר של סטוקטון

            אני פשוט רוצה להראות איך יש סלים הרבה יותר שרירותיים, לא מחייבי מציאות, שמנפחים סטט' באופן תדיר ומשפיעים על הסטט' ועל איך שאנחנו תופסים קלעים מסויימים בדירוג שלנו, שלא באמת מלמדים על יכולת קליעה הרבה יותר מטכניות איזוטריות.

          4. הממזר של סטוקטון

            אגב, לברון לא הזורק טכניות בקאבס ?

            אני יכול להישבע שראיתי אותו זורק עם קורבר על הפרקט..

            נדמה לי גם שהוא החטיא.

            לא בא לנגח, אבל גם הוא משתמש באופן יצירת נק' הזה.

          5. שחקן שמסוגל לייצר נק' מחטיפה את כ"ח בהחלט יכול להוות שיקול בטקטיקה.
            יאללה, עכשיו תביא את הטיעון ששחקן שקולע טוב טכניות יגרום לקבוצה לנסות וליצור פרובוקציות ונסיים את הדיון הזה. 😉
            שוב, לא נכנס לדיון מסי/רונאלדו הזה.
            מספיק לי לראות את הספקולציות ההזויות (לא שלך) כדי להבין שאין לי כל רצון לקחת חלק בדיון.

          6. הממזר של סטוקטון

            אני לא מדבר על נק' ששחקן חטף כדור. אני מדב על דברים מקריים לחלוטין שקורים המון, על בסיס קבוע הרבה יותר מטכניות.

            אתה רוצה דוגמא : נניח, קליבלנד יצאו להתקפה, החטיאו, לברון לא מספיק לרדת להגנה, בינתיים ג'ורג' היל נניח חטף כדור לפני שהטרנזישן מתפתחת ומוסר ללברון שנמצא לבד מתחת לסל.
            איך זה מלמד אותי על היכולות הקליעה של לברון, בזמן שזה לגמרי משנה את האחוזים.

            עד דוגמא: גולדן יוצאים להתקפה, קארי עולה לשלשה, מחטיא, הכדור ניתז לדוראנט במהלך מאבק על הריבאונד בין 2 שחקנים אחרים, שנמצא חצי מטר משם וקובר אותו בסל.

            זה לא מלמד אותי כלום על מי ללכת "אם אני צריך להחליט לאיזה שחקן אני הולך כדי שישיג לי נקודות".
            אלו סתם תאונות מנפחות סטט'..

            חשבתי על הדוגמא של גרין…

          7. הממזר של סטוקטון

            קאפקייק, הרשע כתב שדוראנט זרק 8, ולברון זרק 9…

            ככה שללברון היו יותר הזדמנויות "לנפח" סטט' על ידי טכניות…

            אבל באמת זה כל כך שולי. אני לא עושה מזה עניין.

  34. תודה על המעורב מנחם.
    ב-2016 דוראנט השתלט על ג"ס ההיסטורית והפסיד בגלל ליקוי מאורות.
    לברון ניצח את אותה הקבוצה, שהגיעה אליו מותשת וחבולה, ואיבדה באמצע את גרין (שבכלל היה אמור להיות מורחק מול דוראנט).
    סביב שניהם היו קבוצות דומות (ראס ואיבקה מול קיירי ולאב).

    בשנה שעברה הסטטיסטיקות של לברון בגמר היו חסרות משמעות, לא הייתה תחרות בסדרה הזאת.
    דוראנט טוב מלברון בכל פרמטר, בעיקר בהגנה. מבחינה סטטיסטית – לברון "מרפד" טוב יותר, וגם כך המספרים דומים.
    מבחינת "מנהיגות" – זה לא מדיד.
    מבחינת הישגים – יש מצב שבעוד שנה וחודשיים מהיום – הם משתווים.
    "המלך" הוא בעיקר "המלך של המזרח".
    אוף… אני כבר עייף מעצמי.

    1. מה זה אומר "מרפד"?
      (המספרים, הם בכלל לא דומים. אלו של לברון טובים משמעותית)

      איך דוראנט טוב מלברון בכל פרמטר. תנמק,
      ככה כל מה שאתה רושם זו הצהרה נטולת בסיס.
      (אם לברון היה משחק בת'אנדר במקום דוראנט, לת'אנדר היו 7 אליפויות.
      לפחות…)

      1. אצלך (ועוד כמה אחרים) המילה "נימוק" מתייחסת אך ורק לסטטיסטיקה.
        אני מתייחס לסטטיסטיקה בעירבון מוגבל, בעיני לא פעם היא פשוט מציגה מצג-שווא.
        תאכלס – אין לי דרך "לנמק" את עצמי בשיח הזה.
        לברון במיאמי לא היה טוב כמו בשנתיים האחרונות. הוא נהנה מקבוצה אדירה עם ווייד ובוש בשיאם, ואחד ריי אלן. שים את דוראנט שם במקומו – מי היה עוצר אותם? נוביצקי ו-ס"א היו ניגפות בפניהם.
        לברון באוק' סיטי לא היה מגיע לכלום.

        1. אז נאלץ שלא להסכים.

          לברון בת'אנדר?
          הוא היה עושה לבעלים את המוות, ולא "בולע" את הצפרדע של הטרייד המוזר על הארדן.
          וב-2013, הוא היה יושב לריי אלן הראש שיצטרף לת'אנדר במקום להיט של דוראנט…

      2. אם לברון היה הת'אנדרס במקום דוראנט היו לו 10 אליפויות היום.
        הנתונים של לברון מרגישים לי טובים פי 10 משך דוראנט.
        מאמין שבשלב הזה אחרי 10 אליפויות באוקייסי לברון היה כבר נברח לנשיאות ארה"ב.
        תפקיד על המגרש, מנהיגות, זה לא מדיד, אז אני לא מתייחס לזה, לעומת זאת ההרגשה שלי לגבי נתונים היא מדד חשוב ותקף. לא מרגיש צורך לגבות את ההצהרות שלי.
        מגיע לי:
        +500
        תודה

        1. זהו. ישבתי על המספרים – וטכנית, בגלל ה-and 1 של הנשיאות,
          מגיע לך +468.5
          ככה, אנחנו אנשי המספרים. חייבים לדייק…

        2. גם אתה, כמו רבים כאן, שבוי לחלוטין בתוך התפיסה לפיה "גיבוי" משמעו "סטטיסטיקה".
          אם כך – למה לשחק ? בואו נשקלל את הנתונים והמדדים המתקדמים של השחקנים, לפי חמישיות וזמני משחק של מחליפים – נקבל תוצאה ונחליט עליה כתוצאת המשחק.
          כדורסל איננו מדע מדוייק. יש חשיבות למראה עיניים.
          לברון של מיאמי היה חלש בהרבה מלברון של היום וב-2011 היה גם חסר קליעה. דוראנט עם ווייד ובוש בשיאם, עם אלן, באטייה, בירדמן וכל החבר'ה – היה טוחן את המזרח ולוקח 4 אליפויות. בחיים לא היה מפסיד לדאלאס.
          לברון ניצח את ס"א והפסיד לה בגמר הכללי והיה משיג תוצאות דומות מולה עם אוק' סיטי בגמר האיזורי.

          1. לברון של 2012 שחקן טוב בהרבה מדוראנט של 2012.
            לברון היה אז מפלצת בהגנה, ושחקן התקפה יעיל ומגוון בהרבה מדוראנט.
            אני לא רואה איך הגרסה החלשה פיזית של דוראנט 2012 היה מצליח לקחת את ההיט על הגב, ומנתח את משחק 6 מול בוסטון, בבוסטון.
            אני לא רואנ איך הוא היה מצליח לנצל את השמירה האגרסיבית של היריבה בשביל ליצור לחבריו מצבי קליעה
            (לברון בפיינלס שיחק בפוסט, ומשם ניהל את המשחק).

          2. דבר נוסף –
            הבחירה לגבות את דברי בנתונים לא אומרת שאני לא צופה בכדורסל.
            אני לא אנמק משהו על מישהו אם לא צפיתי בו קודם לכן.
            אני משתמש בנתונים רק בשביל לאשש את מה שראיתי על הפרקט.

            מפעם לפעם יש לי את התחושה שלא מעט מאלו שזועקים "די עם הסטטיסטיקה" הם מי שבכלל לא צופים במשחקים, אלא מגיעים למסקנות אחרי צפייה בהיילייטס.

          3. לדה שוט, אני מסכים איתך שלא חייבים להשתמש בסטטיסטיקה, אבל אתה פשוט חווה את דעתך. אין בזה שום ערך, לצורך הדיון, מלבד זה שאני מבין שזו דעתך.
            גיא מנמק סטטיסטית, וזה דבר שאפשר להתדיין עליו, כולל על האם זה נכון, מול ההצהרות האלה אין מה להגיד.
            לברון של 2012 היה פחות טוב? דוראנט יותר טוב? למה? מה הסיבה, סטטיסטית או לא.

          4. גיא ההרגשה שאני לפחות מקבל ממך זה שקודם כל הסטטיסטיקה ואז אתה צופה במשחקים לאשש את הסטטיסטיקה.
            או למשל שבהרבה טיעונים כמו למי יש דרך קלה יותר להגיע לגמר,אז תמיד תמיד אתה תשלוף את הסטטיסטיקה ותראה איך למשל טורנטו היא המצטיינת של העונה מבחינת כל המדדים הסטטיסטים ,אבל אתה תתעלם מהעובדה למשל שטורנטו בפליאוף זאת טורנטו אחרת לגמרי ממה שהיא הציגה בליגה.

          5. יניב, אם זו הייתה וושינגטון, או אפילו בוסטון/פילדלפיה שהייתה מדיחה את טורונטו –
            אז היית צודק.
            אבל ב-3 השנים האחרונות זו הקאבס שמעיפה את טורונטו מהפלייאוף.
            זו אותה קאבס שמעיפה את כל קבוצות המזרח שהיא פוגשת מהפלייאוף.
            אז לטעמי, המסקנה שלך לא נכונה.

          6. גיא – אני יודע שאתה צופה במשחקים (אולי יותר מכולם) ואני מעריך מאוד את הנתונים הסטטיסטיים שאתה מביא. עם זאת, טענה לגבי החוסן הפיזי של לברון 2012 מול דוראנט דאז וניהול המשחק מהפוסט – חזקה בעיני יותר מהנתונים היבשים.
            נתן – שוב – אתה שבוי בתפיסה לפיה סטטיסטיקה זה "גיבוי". מבחינתי זה לא מגבה כלום. או שזה מראה לי מה שאני כבר יודע (שקרי קולע טוב וראסל לא), או שזה משקר (שטורונטו חזקים מקליבלנד). יש גם עניין של סלקטיביות, אילו נתונים אתה מביא, ואילו לא.
            "גיביתי" את כל דברי על דוראנט עד כה בנתונים קבוצתיים שאני בחרתי להציג אותם: 16:1 בפלייאוף אשתקד, סדרות מעולות מול הלוחמים ו-ס"א ב-2016, למעט קריסה נקודתית, קריירה בקונפרנס קשה ותחרותי בהרבה מזה של לברון, ואפשרות להיות בגיל צעיר משל לברון – עם יותר טבעות.
            מנגד – לברון חוגג שנים על קונפרנס ללא HOF משמעותי, מטייל לגמר ללא תחרות ושם – כושל יותר מאשר מצליח. לברון לא משתלט על כלום בעיני – מלבד על המזרח העלוב של העשור האחרון. ניהול נכון של עצמו, בשילוב עם יח"צ מדהים ואישיות מיוחדת במינה מחוץ למגרש – לרבות האינטיליגנציה הגבוהה ביותר שראיתי משחקן כדורסל – שמה אותו בעמדה בה הוא נמצא – בתודעת הרוב (לא כולם!).
            מה שכן – 15 עונות, חלקן ללא הגנה וללא פציעות (טפו טפו), רובן בגיל צעיר – שמו בידיו חלק גדול מהשיאים האישיים האפשריים ובכך הוא מסנוור את ההמונים. מה שווים המספרים הפסיכיים שלו מהגמר אשתקד? לא היה להם שום ערך ספורטיבי. גם על הטבעת של 2016 אפשר להתווכח עד מחר – מעניין איפה הייתה המורשת שלו לו לא היו מרחיקים את גרין – שלברון עבר מעליו בפרובוקציה זולה.
            אוף… אני באמת מעייף את עצמי.
            נ.ב. סל הניצחון שלשום היה פוקס, מעבר לכך – לא זכור לי סל ניצחון של לברון ממצב של פיגור (אשמח אם מישהו יתקן אותי). רובם (כולם?) הגיעו ממצב של שוויון. ייכנס – אני ווינר; לא ייכנס? לא קרה כלום.

          7. דה שוט –
            רק בגלל שאתה מבקש יפה:
            במשחק פלייאוף, בפיגור של 1 – 2 נק', 5 שניות או פחות לסיום הרבע האחרון או ההארכה,
            המאזן של לברון הוא 3 מ-6.

            המאזן של דוראנט בתנאים דומים הוא 1 מ- 4
            המאזן של קרי בתנאים דומים הוא 0 מ-1
            המאזן של ווסטברוק הוא 1 מ-5
            המאזן של קובי הוא 2 מ-7

            מפתיע, הפער בין הנרטיב למציאות . . .

          8. רגע אז אתה טוען שלטורנטו יש בעיה מול קליבלנד 🙂
            עכשיו ברצינות אז מה שאתה למשל אומר זה שכל הנתונים הסטטיסטים על איכותה של קבוצה מהמזרח תקפים רק במידה והם היו מתמודדים במשחק היפוטטי נגד יריבות של המערב אבל ברגע שזה מגיע לקליבלנד אז הם לא רלוונטים.
            עכשיו אם נחזור לויכוח שהיה לך עם הייט אתמול דרך של מי יותר קשה אז אני לדעתי בלי גיבוי של סטטיסיטיקה אומר שאינדיאנה היו יריב יותר קשה מהספרס הפצועים אבל מצד שני ניו אורלינס יריבה הרבה יותר קשה מטורנטו וזה למרות שהסטטיסטיקה של הקבוצות מראה הפוך

          9. זה וויכוח כל כך מיותר.
            אני אטען ככה, אתה תטען אחרת.
            איך אפשר להוכיח מי חזקה יותר בלי להתבונן במאזני העונה הרגילה, בהפרשי הסלים, ובמאזנים מול קבוצות פלייאוף?

            לטעמי, טורונטו חזקה מכל יריבה שהיא לא יוסטון/גולדן סטייט/קאבס.
            טענתי את זה לאורך כל העונה,
            ואני עדיין דבק בעמדתי.

            היו שלבים בהם חשבתי שהקאבס כבר לא יתחברו, אבל תמיד סייגתי את דברי מתוך ידיעה שיש קבוצות שמסוגלות להשתנות בפלייאוף.
            הסלטיקס של גרנט/אלן/פירס ידעו לעשות זאת.
            ההיט של ווייד/לברון ידעו לעשות זאת,
            והקאבס בגרסתם הנוכחית יודעים לעשות זאת.

            זה לא הופך את הקבוצות מולן התמודדו לפחות טובות. זה רק מסביר למה הן ניצחו.

          10. הויכוח גיא היה לצורך ההדגמה לא לנהל את הויכוח עצמו מי באמת יותר טובה.אני אומר שהנתונים בליגה לא אומרים שום דבר חוץ מזה שאתה היית טוב בעונה הרגילה .ההסבר שאתה נותן מגיע גם ביחס הפוך,טורנטו לאורך כל השנים במתכונת הנוכחית מסתבכים ומציגים יכולת הרבה פחות טובה מאשר בליגה(בלי קשר לקליבלנד,בשנה שהם הגיעו לגמר המזרח הם גם הסתבכו מול קבוצות אחרות ובקושי בקושי הגיעו לגמר המזרח.לצורך העניין יש את דרוזן של הליגה ויש של הפליאוף כמו שיש את רונדו של הליגה ורונדו של הפליאוף.להשתמש גם בנתונים של הליגה זה בא להוכיח סטטיסטית את הטענה שלך שבעולם בלי קליבלנד/יוסטון/גולדן אז טורנטו אלופים ואני אומר שהם בכלל לא מנצחים את המזרח.

          11. דה שוט, אם אתה לא זוכר אני אזכיר לך.
            https://www.youtube.com/watch?v=4p3xWG3mkXE
            https://www.youtube.com/watch?v=VkvTLOhm-TQ
            https://www.youtube.com/watch?v=wtf7kQZC6gw
            https://www.youtube.com/watch?v=jqpF1COUzoU
            וזה רק בפלייאוף.
            בעונה הסדירה
            https://www.youtube.com/watch?v=0wXZ48__zI0
            https://www.youtube.com/watch?v=kfNyjbkaYqI זה לא סל ניצחון אבל פיגור 3, שלח את המשחק להארכה.
            כמובן שיש עוד סלים נוספים שכמובן היו במצב של שוויון.

  35. כאשר לוקחים בחשבון and 1 (ללברון השנה 84 כאלו, לדוראנט 44), עבירות ל-3 (5 על לברון, 14 על דוראנט), וטכניות שנזרקו (9 ללברון, 8 לדוראנט),
    אז חישוב ה-TS% משתנה:

    ה-TS% של לברון עולה ל-62.6% (עלייה של חצי אחוז).
    של דוראנט נשאר 64%

    1. עידו גילרי

      יש עוד כמה עשיריות אחוז שלא התקטננתם עליהן…
      (אחר כך אל תבוא בטענות לאח שלי כשאתה עושה הכל כדי להצדיק את מה שהוא אומר).

      1. לשבת ולחפש את ה-TS% המדויק,
        זו שריטה שלא קשורה בלברון או בקאבס.
        ברגע שהתחיל הדיון על ההבדלים, הייתי חייב לבדוק עד כמה יש פערים בין הממוצע, לבין הפליי בי פליי.

        לפני אותו דיון, התגובה הראשונה שלי לבן הממזר הייתה שהוא צודק.

          1. עידו גילרי

            אני מנסה לחשוב על שחקן בולט שהאחוז שלו ייהיה יותר נמוך. מישהו שהולך הרבה לקו אבל בלי טכניות או אנד וואנס). רעיונות?

          2. דרוזן מהשרוול נראה לי מתאים.
            קרי? אולי נופל בגלל הטכניות
            וול?
            לילארד?

            אפשר אולי לבדוק נתונים מהשנים האחרונות של שחקנים שאולי התאימו לפני כן להגדרה (אולי פרקר? קוואי? לא סגור על כמה הם הלכו לקו אבל)

          3. הממ, מוריס טווינס?
            מקולום?
            טאקר או אריזה?
            קווין לאב – תכלס מלא פאולים אבל אין לו כזה הרבה אנד וואנס כשחושבים על זה. יכולת הסיום שלו לא משהו.

          4. עידו גילרי

            לאב היה רעיון מצוין אבל הוא זרק הרבה טכניות וגם לא מעט 3 זריקות. בסך הכל יורד מ61.4% ל-61.2%.
            טאקר, אריזה, רוברסון בקושי הולכים לקו.מקולום והמוריסים מגיעים פחות או יותר לממוצע ואז יש טכניות ושלוש זריקות.

  36. שני שחקנים פסיכים התקפית, שלכל אחד יש תטענות שלו.
    לדעתי דןראנט יותר מגוון התקפית ברמה של סט יכולות של 1 על 1(הכוונה שקלול, של קליעה, חדירה, פוסט).. ובמערל קבוצתי לברון
    או בקיצור מבחענת יכולות התקפה דוראנט. במשחק התקפי לברון.
    אבל שוב מאוד קרוב.
    דבר רק שלא ראיתי שהזכירו- לברון משחק במוד פיינלס מתחילת הפליאוף בעוד דוראנט בסוג של הליכה.
    מישהו יכול להביא את הנתונים של שניהם מהפיינלס שנה שעברה שהיו אחד מול השני?

    1. אני אגיב כאן בלי סטטיסטיקה אחת לרפואה.
      לברון נותן את הופעת הפלייאוף הכי גדולה שאני זוכר משחקן.
      בנקודת הזמן הנוכחית הוא השחקן הטוב בתבל, ואולי הכי טוב שהיה.
      הוא לבד=קונטנדרית.
      זה בלתי נתפס. דוראנט לא באותה הסקאלה בכלל, עד כמה שהוא שחקן מצויין.

          1. דוראנט עם עוזריו הקטנטנים סטפן קרי, קליי תומפסון ודריימונד גרין.
            פשוט מגוחך שהוא מקבל קרדיט כשחקן מוביל אחרי שהצטרף לחבורה הזאת של 73 נצחונות

          2. חד משמעית אפלטון.

            לא ברור לי מה הבסיס להצהרה כזו חזרה על דוראנט מול לברון, כשההישגים המשמעותיים האחרונים של הראשון הושגו בעיקר כחלק מקבוצה ב-ה-ר-ב-ה יותר טובה מהקאבס ולא משנה בכלל הקונפרנס, בטח ובטח השנה. וזה לא שלא ראינו את דוראנט בשנים עברו, וזה לא שלא ראינו אותו עם עוד כוכבים בקבוצה. לברון השנה (שוב, ללא קשר לקונפרנס לדעתי) נותן פשוט פוסט סיזן מהסרטים ובמו ידיו מביא את קליבלנד לגמר האזורי. אני אמנם לא אוהב משחקי what if אבל בתכלס, שים את דוראנט בקליבלנד של השנה מול אינדי בסיבוב הראשון (בהנחה שהשחקנים המשלימים (לא) יתפקדו בהתאם) וזה נגמר ב 5-6 לאינדיאנה. טורונטו בכלל לא יהיה רלוונטי. דוראנט ייתן ממוצעים של 30 נקודות ורק יפסיד.

        1. דוראנט ויתר על הזכות להתמודד מול לברון כשווה מול שווה כשעזב לווריורס, ממש כמו שכל שחקן בווריורס ויתר על הגדולה האישית שלו כדי להרכיב סופר-טים שלא היתה כמותה, גם לא במיאמי.

          1. ארז, תיזהר. אתה מסומן
            הדבר הבא זה סטוקטון שיתחיל להטריל בשמך. הוא מוכה שנאה ללברון שעבר להיות "אוהד גולדן סטיט" בגלל פרשת בלאט, וקוואי לא הביא לו את הסחורה. אתה מסומן וימיך ספורים

        2. לדה שוט:
          אני פשוט לא יכול שלא להגיב, מה אתה מחכה לגמר? למה בדיוק? אתה עושה מאיתנו או מעצמך צחוק? לא ברור לך שהווריורס ינצחו כל אחד בגמר? או שהמשוואה 73-9 פלוס הול אוף פיימר שווה אליפות לא ברורה לך? ההיתממות הזו הופכת אותך לבדיחה.
          אתה כמו ילד בגן שיושב על הכתפיים של מבוגר ומתגרה בילדים אחרים. ואם דוראנט יקלע שוב 35, ואם הווריורס יחנקו את לברון, מה זה בדיוק אומר? זה די צפוי שזה מה שיקרה, אלא אם תהיה פציעה.
          התגובות שלך הן סוג של בדיחה.

  37. חגי - התותח הקטמוני

    תודה מנחם.
    תמהני כמה מתייעל היה המשק הישראלי וכמה שעות עבודה נוספות היו בו אם לא היה את אתר הופס

  38. לדה שוט, אני מסכים איתך שלא חייבים להשתמש בסטטיסטיקה, אבל אתה פשוט חווה את דעתך. אין בזה שום ערך, לצורך הדיון, מלבד זה שאני מבין שזו דעתך.
    גיא מנמק סטטיסטית, וזה דבר שאפשר להתדיין עליו, כולל על האם זה נכון, מול ההצהרות האלה אין מה להגיד.
    לברון של 2012 היה פחות טוב? דוראנט יותר טוב? למה? מה הסיבה, סטטיסטית או לא.

    1. למה אתה חושב שה"נימוק" הסטטיסטי הזה שווה משהו יותר מהדעה של דה שוט או כל אחד אחר? איפה ומה בדיוק הערך המוסף של הנתונים הסטטיסטים האלו מביאים לדיון?

      1. עוד קשה הבנת הנקרא…
        דעה פלוס הסבר (כלשהו)
        שווה יותר מדעה בלבד.
        אלא אם אתה מאמן בליגה/הול אוף פיימר/מלאך/שרף/שליח/קוסם/פיה/אביר ג'דיי

        1. מאיזה חלק בתגובה שלי היה לא ברור שאין בנימוק הסטטיסטי את הדבר הזה שאתה קורא לו הסבר? מהקטע בו שאלתי מה הערך המוסף שהנתונים הסטטיסטים מביאים לדיון או מהרווחים בין המילים?

          1. ולמה אתה חושב שהתגובות שלך, מרובות השלילה הכפולה והתחביר המסורבל, עם הרבה סימני שאלה, ועוד יותר חמיצות ויהירות ריקה, ראויות לתשובה דבר אחד, ועוד לפני כן בכל מובנות?

          2. לא התלוננת על הבנת הנקרא? הנה אומר במפורש. לדעתי הסטטיסטיקה הזאת אינה הסבר , נקודה. לכן שאלתי מה הערך המוסף שאתה מוצא שמתווסף לדיון מהנימוק הסטטיסטי.

          1. מדהים איך כל הרומנטיזציה של זה מתמוססת כשמגלים שבחלק מהמקרים זה אקט כפוי תקשורתית. אני יכול רק לנחש שבשנים האחרונות המדיה היא הסיבה העיקרית לזה ששחקנים עושים את זה…

  39. לא אתם סופית החלקתם על השכל..

    דוראט לא רק שחבר ל 3 אולסטארים שכולם שחקנים סופר מכילים ויודעים לחלוק בכדור ובתהילה דבר הוא כמעט בלתי אפשרי, אלא גם חבר לקבוצה הכי בריאה בליגה עם המערכת הכדורסלנית מספר 1.
    מערכת בה מגי הפך להיות שחקן מוערך ברוטציה, קווין קוק שחקן של חוזה זמני הפך לבורג חשוב וכל שחקן כמו איגואלה ווסט ופ'אצ'וליה יודע במדויק את תפקידו ואף אחד לא דורך במקום של האחר.

    לתוך כל זה הבריגו את השחקן שנחשב מס 2 בעולם. אז ברור שזה יהיה המשחק "הכי נוח" שהוא אי פעם ישחק בחיים שלו.
    הוא מקבל את הכדור תמיד בדיוק איפה שהוא צריך ויש לו את כל הביטחון בעולם לעשות מה שהוא יודע בין אם זה מתוך השחקנים או מצוות האימון.

    דוראנט הוא סופרסטאר ברמה הגבוהה ביותר.

    אבל מה שלברון עושה השנה זה מעבר למה שאנחנו רגילים.
    זה לחלוטין במדרגה של ג'ורדן.
    כמו שלא צריך סטטיסטיקה כדי לשפוט מה שראינו כשג'ורדן שיחק כך גם לא צריך כאן ואני בטוח שיש כאן סטטיסטיקה מעולה ואולי עילאית.

    לא רק שלברון משחק ברמה הכי גבוהה שניתן לעלות על הדעת הוא גם חיבר את הקבוצה מהמשבר שהייתה בו רוב העונה-
    הייתם לוקחים לחמישייה שלכם שחקנים כמו קורבר, סמית או TT? אין להם אפילו מקום בספסל ביוסטון או גולדן סטייט.

    אז מה שדוראנט עושה זה נחמד אבל זה המינימום שאני מצפה ממנו אחרי שהצטרף לגולדן סטייט.
    פחות מזה הייתי שם אותו אחרי קוואי לפני הפציעה או הארדן

      1. אין לך מושג כמה.
        קודם כל תקן אותי אם אני טועה אבל הוא קיבל את מספר הדקות השני מהספסל וקלע הכי הרבה.

        נגד הסוללה של יוסטון הוא יהיה אפילו חשוב יותר

          1. אתה רוצה להתחיל להסתכל על משחקים או מה?

            כל שחקן שמינייה ראשונה בקבוצה שמועמדת לקחת אליפות הוא בורג חשוב. מה איכפת לי מה הסטטסיטיקה אומרת אתה יכול לבלבל איתה את המוח למישהו אחר.

          2. אתה צוחק עלי? אתה העלית את הדקות משחק מהספסל, וסופר אותו כשחקן שמינייה ראשונה.
            להסתכל על משחקים זה בדיוק מה שיסביר לך כמה הטענה שלך לא מחזיקה מים.

            אם מקאו וקרי לא היו פצועים הוא היה רואה פחות דקות פליאוף מכספי.

    1. כל הכבוד ללברון שמעולם לא הצטרף לקבוצת כוכבים שהסכימה להכיל אותו במערכת יציבה שהופכת שחקן מלבנון לחוזה מקסימום.

    2. צודק 100% (דקסטר).

      בדיוק מה שכתבתי איפשהו למטה-
      אי אפשר להשוות בין דוראנט ללברון. הראשון הוא סקורר-על שמה שמצופה ממנו הוא נקודות בלבד והשני הוא נקודת הציר של הקבוצה וכל העומס, הלחץ וההובלה מועמסים על כתפיו.

    3. לברון עבר את אינדיאנה בשבעה משחקים ועכשיו יעבור – שוב – את טורונטו, אלופת הפלייאוף, בדרך לגמר המזרח העלוב והחלש. מה כל כך מיוחד בזה?

          1. הספרס באמת היו עוברים את אינדיאנה.
            ב-2014 אמנם, אבל עוברים.

            ?R U kidding me

            אולדיפו היה (ברוח התקופה) מנגב איתם את הפארקט ועוטף איתם חבילות חציר לשימחתם של חקלאי אינדיאנה.

      1. לא מסכים כלל. במיוחד לגבי אינדי. על מה אתה בדיוק מתבסס? כמעט כל היתרונות היחסיים של לאב מתגמדים מול המצ'אפ של הפייסרס אז ממש לא ברור לי על סמך מה ההשוואה.

        ברור שבאחד על אחד לאב כשרוני יותר, אבל אם לא שמת לב זה לא טורניר אחד על אחד.

        וטורונטו מוכיחה את זה. נראה לך שסתם לאב מתפקד מולם בצורה טובה, באופן כמעט קבוע? לא, פשוט מבחינת המצ'אפ יותר קל לו מולם.

        1. קווין לאב היה אולסטאר עוד בימי מיניסוטה, ובוודאי במדי קליבלנד. הוא יותר חזק, איכותי, חכם ויעיל מכל הפורוורדים במזרח ביחד. הוא טופ 3 בליגה בעמדה שלו, ביחד עם גרין ולמרכוס.
          אנשים כאן שוכחים מהר, לא סתם לברון התעקש עליו אז, וחיכה לו השנה. הוא ההבדל בין קליבלנד של סוף העונה לזו של הפלייאוף, בעיקר זו שמול טורונטו.
          לגבי אינדיאנה – נו באמת – רכז נמוך, כוכב לא יציב שנעלם לשלושה משחקים, גבוהים אפורים, ילד מהספסל ו-"וניל" שנתן הצגת שיא ומיד אחריה הצגת שפל. אה כן – ופסיכופת אחד. קבוצה נחמדה עם מאמן מצויין, לא הייתה עוברת אף קבוצה במערב (ללא ביתיות).

          1. גם בוקר כוכב בפיניקס. סו וואט?

            מעבר לזה שלחלוטין התעלמת מהטיעון שלי בנוגע למצ'אפ, שאשמח אם תתייחס אליו, הגבוהים של אינדיאנה ממש לא אפורים. כנראה לא צפית בהם כלל השנה. היופי הוא שאי אפשר להתחמק מזה שהייתה לאינדי עונה מעולה בערך בכל פרמטר אפשרי, בטח ובטח ביחס לציפיות מהם.

            רכז נמוך? מה הקשר בכלל? כוכב לא יציב – השחקן המשתפר של השנה הטבע שלו זה להיות לא יציב, זה לא מוריד מגודל ההישג של לסחוב את לברון ל-7 משחקים לאור ההיסטוריה של קבוצות אחרות בסיבוב הראשון מולו. חוץ מזה שאת הסגל של הקאבס אפשר לתאר לא פחות גרוע אז לא ממש רואה את הנקודה שלך כאן. (זקנים, פצועים, גם וגם, צעירים חסרי ניסיון וכו'). לדעתי היו נותנים פייט גם במערב אבל זה סובייקטיבי כמובן.

            ואחרון – "הוא יותר חזק, איכותי, חכם ויעיל מכל הפורוורדים במזרח ביחד." – לא הגזמת בכלל.

          2. לאב שחקן תותח ויכול לתת ככ הרבה יותר. הוא פשוט מסורס וחד גוני אצל הקינג. הוא בד"כ רק קאץ אן שוט ולא נוגע בכלל בכדור דקות ארוכות. בקבוצות אחרות הוא היה נראה HOF, בוסטון למשל. זה פשוט לברון הורג אותו והוא נראה סתם עוד נגר לבן. אותו דבר היה עם בוש שאנשים לכלכו עליו נון סטופ. זה הכל בשיטת המלך.

    4. אתה משתמש באותו טיעון רק הפוך לכל צד. יש בזה כשל לוגי. מצד אחד אתה אומר שאפילו שחקנים כמו קוק, מגי איגודאלה וווסט הם ברגים חשובים בג"ס. מצד שני אתה אומר שאף אחד לא ירצה את קורבר סמית וtt. אז אני אחסוך לך את כל הפירוט על כל שחקן משני הצדדים, אבל כנראה שאם היית שם את השחקנים של קליבלנד בג"ס הם היו נראים ממש טוב. ואם היית שם את השחקנים של ג"ס בקליבלנד היית אומר מי ירצה אותם.. הווה אומר, ההבדל הוא לא בשחקנים אלא במי שמשחק איתם.. לברון, בכוונה, או מה שרוב הסיכוי שנכון, לא בכוונה מנפח את עצמו על חשבון הקבוצה. מה שפוגע בקבוצה בטווח הארוך. לדידי, כדורסל הוא משחק קבוצתי ויש משמעות בעיקר להתקדמות ולתארים. יש טקטיקות שלמות שנועדו למנוע משאר הקבוצה לקלוע ולתת לכוכב לעשות כאוות נפשו. במקרים כאלו הכוכבים ייתן סטטיסטיקות מטורפות אבל הקבוצה תפסיד. אני חושב בדומה למי שכתבו למעלה שאם תחליף את דור טוב בלברון לא יהיה הרבה הבדל..

  40. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    כולכם השתגעתם לגמרי.
    אז גם לי מותר להוסיף עוד משהו. כשאני רואה את ההרקולס הזה לברון משחק בפלייאוף השנה, כמה שהוא מזיע ומתאמץ, אני חושב על חירניק בגולני. המאגיסט של המחלקה המחורעת שמסתערת בחורף על גבעה בצעקות. המאגיסט הוא מלך החבורה הנערץ, רץ, נתקל באבן שמסתתרת בבוץ ומועד, שם גלגול מסורבל, קם שרוט ומלוכלך נאנח וממשיך, כולם רצים אחריו. כולם צועקים ויורים כמו משוגעים לכל כיוון (וכמעט לא פוגעים כמובן). זוכים למלוא מבטי ההערכה מהמח"ט שעומד בצד מתבונן.
    דוראנט? זה טייס ב F15, יוצא לגיחה עם המבנה שלו, יושב בקוקפיט הממוזג, שולח כמה טילים, וחוזר לבסיס לשוקו ולחמניה בלי להזיע.

  41. חברים, האמת, כפי שכבר הזכרתי קודם בדיון (תגובה 39 ו39.1), ועוד מישהו שאל כאן אחרי זה בדרך, יש לנו מקרה שבו הם לגמרי נלחמו ראש בראש. זה היה ממש לא מזמן, בגמר שנה שעברה. ללברון היו איתו קיירי ולאב וטריסטן וסוויש וקורבר ועוד. כולם בריאים ומשחקים. גם בג"ס המצב מצויין הכל טוב, ולפני סדרת הגמר פו-פו-פו, 0-12 בלי שום בעיה. גם קליבנד היגיעו לגמר בקלות. 1-12. איבדו רק משחק אחד מול בוסטון, משחק הכי חלש לדעתי אי פעם של לברון בפלייאוף (11 נקודות ב14-3, 4-0 מהשלוש, 6 ריבאונדים 6 אסיסטים ו6 איבודים) והפסידו בהפרש 3 נקודות…
    בדרך לגמר, ב0-12, דוראנט לא ממש היה צריך להתאמץ. 2 משחקים הוא גם לא שיחק בסיבוב הראשון. ואחרי זה שיחק כ35 דקות בשני הסיבובים הבאים, והתחיל להתחמם. עדיין אף סדרה לפני הגמר עם ממוצע מעל 30 נקודות. לעומת זאת לברון עבד בהחלט קשה כרגיל, 40+ דקות, כל המשחקים, 30-40 נקודות במשחק.
    הגענו לפיינלס. שם בפירוש דוראנט הפך לשובר שיוויון. זה ששינה את המשחק לטובת הלוחמים. הם גם שיחקו אחד מול השני. הרבה דקות כל אחד שמר על השני. אז המספרים לטעמי ממש נותנים את הדבר הכי קרוב למלחמה של אחד בשני.אז הנה המספרים, אנסה להכניס כאן כל מיני דברים שהוזכרו במהלך הדיון.:
    %TS% EFG
    לברון (42.4 דקות) 61.5 63
    דוראנט (39.8 דקות) 63.9 69.8

    ניכר כאן בהחלט פערים ביעילות. אני טוען שההפרש בדקות משחק הוא למעשה די זניח, ולעומת זאת ביעילות ההפרש משמעותי.
    נקודות: לברון 33.6, דוראנט 35.2. הפרש לא גדול.
    לברון זרק מהשדה 23.4 פעמים, מתוך זה 6.2 מהשלוש, והלך 7.4 פעמים לקו. הוא דייק 56.4% יפים מהשדה, 38.7% נאים בהחלט מהשלוש, ו64.9% מבאסים מהקו.
    דוראנט זרק ממש לא הרבה פחות, 21.4 פעמים מהשדה, מתוך זה 7.6 מהשלוש, והלך 8.2 פעמים לקו. הוא דייק ב55.6% נאים מהשדה, 47.4% מדהימים מהשלוש, ו92.7% נפלאים מהקו. מכונת קליעה.
    עכשיו דברים אחרים. נכון שהתפקידים שלהם אחרים. לברון ממש פוינט פורוורד, לגמרי מרכז את המשחק, ודוראנט יותר 3 קלאסי והרכז הוא קארי. אבל נא לזכור שליד לברון יש קיירי וגם הוא חולק איתו את הובלת הכדור. במספרי USG%, לברון 30.6 קיירי 30.9, דוראנט 28.6, קארי 27.9.
    אז לברון חילק 10 אסיסטים ואיבד 4.2 כדורים. דוראנט חילק 5.4 ואיבד 2.2 יחס A/T דומה, אבל דוראנט טיפה יותר טוב (2.45 לעומת 2.38).
    ריבאונדים: לברון 12, דוראנט 8.2.
    גניבות: לברון 1.4, דוראנט 1.0
    חסימות: לברון 1.0, דוראנט 1.6.
    בקיצור, שורה תחתונה, לא סתם דוראנט קיבל פיינלס MVP. הוא הצליח בהחלט ממש מול לברון, להשתוות אליו ואף לעלות עליו.
    אם נחשב את הנוסחה של GmSc גיים סקור, שמחושבת כך:
    Game Score = Points Scored + (0.4 x Field Goals) – (0.7 x Field Goal Attempts) – (0.4 x (Free Throw Attempts – Free Throws)) + (0.7 x Offensive Rebounds) + (0.3 x Defensive Rebounds) + Steals + (0.7 x Assists) + (0.7 x Blocks) – (0.4 x Personal Fouls) – Turnovers
    אז הם מאוד קרובים, הרבה מעל כל שאר השחקנים בסדרה, ודוראנט טיפה מעל לברון: 30.3 לדוראנט, ו29.6 ללברון, בסיכום הסדרה הזאת של 5 משחקים. השחקן הבא הוא קארי עם 24.1, ואחריו קיירי עם 18.2.
    בקיצור, יש מצב שנראה את המלחמה הזאת שוב השנה, ונראה איך יצא. מצבו של לברון השנה הרבה פחות טוב מבחינת הצוות המסייע. אבל שנה שעברה, במבט לאחור, זה היה די פייר פייט, ודוראנט לקח. צמוד, אבל לקח.

    1. הכל כבר נאמר למעלה, רק אציין שהתגובה שלך היא בדיחה מנומקת סטטיסטית. בעיקר משום שלברון שחקן מוביל בקבוצה שלו, ודוראנט בורג במערכת הכי טובה שיש. היה ביניהם עוד מפגש שלא טרחת להביא, מעניין למה.

      1. אני לא חושב שראוי להשוות את המפגש של 2012, עם זה של 2017. סיטואציות אחרות. הגמר שנה שעברה הוא הכי קרוב למצב היום, והשוואה של מנחם היא למצב היום.
        אני לא טוען שאני מסכים עם ההצהרה של מנחם. אני רק אומר שיש לו קייס, בין השאר בגלל מה שהבאתי כאן מהגמר. זה מאוד מאוד צמוד. בטח שאין פה נוקאאוט. לא לטובת לברון, ולא לטובת דוראנט. ותכלס אנחנו נהנים משני ענקים כל כך טובים, שמשחקים זה מול זה ונותנים לנו הצגות. מצבנו טוב.

        1. אבל בשבילך, בדקתי שוב את 2012. זה היה גמר שלישי של לברון, וראשון של דוראנט. הפערים ביעילות הקליעה הרבה יותר גדולים לטובת דוראנט. כן מיאמי ניצחה כי בסופו של דבר רעדו הידיים לOKC כקבוצה. הארדן השחקן השישי של העונה לא הצליח להתעלות בגמר, ואיבקה בכלל נעלם. זה היה מיאמי מאוזנת, עם 5 שחקנים שקולעים מעל 10, עם פיינל MVP שקוראים לו וייד בתור השחקן השני ליד לברון, ועם כוכב שלישי שנקרא בוש, ושיין בטייה הגאון ההגנתי, וצ'רלמס המאוד אפקטיבי, כאשר מהצד השני רק דוראנט וראס תפקדו, וראס היה ראס – דהיינו כולל כל הבעיות שלו. אז כן, עם קבוצה עדיפה בהרבה, לברון ניצח את דוראנט, והוא קיבל פיינלס MVP, אבל היעילות של דוראנט הייתה משמעותית טובה יותר, והוא גם קלע יותר נקודות מלברון. בקיצור, עוד שחקן אחד מנוסה וטוב באותה קבוצה נהדרת של OKC, וזה היה נגמר אחרת אחרת.

          1. הידיים בOKC רעדו בגמר רק להארדן. לכו תצפו במשחקים, החטיא זריקות לבד בלי שמירה כל הסידרה. אם הוא היה ביכולת סבירה אוק היו מנצחים את ההיט. ההיט הימרו עליו נון סטופ.

    2. נתן, אם אתה רוצה, אז נמשיך עם זה, ונסתכל כל אחד על הגמר הראשון שלו. של לברון בשנה רביעית בליגה, ב2007, של חבורת נגרים שלא תאומן מול הספרס הגדולה. זה נגמר בסוויפ טוטלי, כאשר לברון קלע 22 באחוזים גרועים, ומולו הייתה הצגה של טוני עם 24.5 נקודות וזכיה בפיינלס MVP. לעומת זאת כמו שהצגתי קודם, דוראנט ב2012, שנה חמישית בליגה, בקבוצה לא רעה בכלל אך צעירה, מול מיאמי הגדולה של השלישיה שמשחקת שנה שניה יחד, נתן הצגה נהדרת, על 30 נקודות למשחק ביעילות גדולה, כולל נצחון במשחק הראשון בסדרה, כאשר באותו משחק הוא מתעלה אפילו על לברון המנוסה בצורה ברורה (קלע 36 נקודות באחוזים מטורפים, 8 ריבאונדים ו4 אסיסטים, חסימה אחת ו2 איבודים, כאשר לברון קולע 30 באחוזים סבירים, 9 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 גניבות ו4 איבודים). בקיצור, הקאפקייק הזה מול לברון ממש מתעלה.

  42. לקח לי יותר משעה לקרוא את כל התגובות (ולהתעמק בחלק מהן). אז אחרי הקריאה והמחשבה, אם אני מתחיל קבוצה היום, אני בוחר בעלוקה! (דוראנט)

    1. הנקודה היא לא את מי אתה לוקח להתחלה, אלא לאלו הישגים תגיע איתו ועם הקבוצה שתבנה מסביבו. אז אם כבר, הדיון למעלה מלמד שדוראנט שחקן ענק פשוט – כשמשחקים לצידו 3 אולסטארים ועוד כמה לא רעים במערכת משומנת ונדירה בחוסר אגו שלה. אם תצליח לגייס כזו קבוצה לידו – אני איתך. אבל בגלל שאין סיכוי שתצליח, בין השאר כי גם היסטורית הקבוצה הזו נבנתה בחלון הזדמנויות שלא היה ואולי לא יהיה כמוהו – לדעתי הטיעון של בניית קבוצה הוא לא רלוונטי.

      ומשום שהסיכויים (כפי שההיסטוריה לימדה אותנו) מראים שכאשר משלימים אותך רול פליירז ובגדול סגל בינוני אזי לברון לוקח בהליכה, לא מבין למה אתה מתכוון.

      1. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

        +1 על ההבחנה על תהליך הבניה
        דוראנט הוא חתיכה בפאזל. חתיכה ענקית אמנם אבל עדיין חתיכה.
        לברון הוא השיטה, המסגרת שמחזיקה את הפאזל יחדיו

        1. יותר מזה, דוראנט בהרבה מובנים הוא החתיכה החסרה בפאזל שלם. ואיכשהו, התוספת שלו פשוט הופכת את הפאזל לתלת ממדי ולכן בליגה אחרת משאר הפאזלים בליגה.

          1. כן הוא היה באוק חתיכה לפאזל או הפאזל בעצמו? אם הטמבל לא היה עוזב הוא היה מביא כבר שנה שעברה אליפות עם אוק. דוראנט כמו לברון חיפש את הדרך הקלה לאליפות בלי מאמץ. ללברון זה הלך פחות טוב כי היה לו קליעה חלשה. אצל דוראנט זה הולך חלק כי הוא צלף. זה כל ההבדל. והשחקנים ליד דוראנט יותר טובים ממה שהיה ללברון בהיט. לברון בהיט היה אמור להיראות כמו גולדן סטייט אבל לברום וויד ובוש לא ברמת הקליעה של דוראנט קרי וקליי ולכן להיט הכל הלך קשה אבל זה לא היה בתכנון של לברון. במקור זה היה צריך להיות ככ קל שהיו צריכים להגיע 8 טבעות. הוא כנראה התכוון לאליפויות המזרח

          2. הא?

            באוקייסי הוא ללא ספק היה חלק משמעותי מהפאזל אבל בהחלט לא הפאזל עצמו. היו לו עוד כמה שחקנים לידו.

            מסכים שהוא חיפש את הדרך הקלה יותר לטבעת, וזו זכותו. הקליעה של לברון חלשה אבל שאר האספקטים בהתקפה לא ממש רעים, לא?

            לא מסכים שאם לא היה עוזב היה מביא אליפות. אין שום דרך לדעת את זה כזו החלטיות לא משנה מה תגיד.

            מול ההיט לא תמיד היו קבוצות נחותות מאוד (שיקגו, בוסטון, אינדי). זה למה זה הלך קשה. זה, וגם העובדה שזה כדורסל מקצועני ואין לדעת איך יתפתח משחק מסוים בשל כמות הכישרון על הפרקט.

            במקור זה לא היה קל, אלא יהיר ומיותר.

          3. + 100 לשמעון
            ורק אוסיף – אם בברלי לא היה פוצע את ראס – המסלול של דוראנט היה עשוי להתקצר. בתאכלס – רק פציעות עצרו את דוראנט עד 2016.
            מנחם צודק – אם אני צריך לבחור היום שחקן בשיאו, כדי לבנות סביבו סופר טים – אני בוחר את דוראנט. שיבואו וויד ובוש, או קרי וקליי, או קיירי ולאב, הוא ישתלב עם כל זוג מהם יותר טוב מלברון. כל מי ששיחק לידו פרח, כולל ראס (איבקה, הארדן, ווייטרס, אדאמס, קאנטר, רוברסון… כולם).

          4. אם ואם ואם. אם תמשיך להאמין בזה, אולי תשנה את ההיסטוריה. בתאכלס, מה שעצר את דוראנט זה פשוט שהקבוצות שמולו ניצחו אותו when it really mattered.

            מנחם לא דיבר על בניית סופר טים, אלא בניית קבוצה. שני דברים שונים מאוד. ומה זה שיבואו? נהיית גילברט? כל הספקולציות על מי יעבוד עם מי הן מצחיקות – רק תסתכל על ההד קייס באווטאר שלך.

            אם הארדן כל כך פרח, למה הטרידו אותו? ראס "פרח" גם בלי KD, גם אם לא באופן הכי יעיל בעולם. כמעט כל שאר מי שציינת המשיכו לפרוח גם אחר כך, אז לא כל כך מסכים עם הטענה. אלא אם כן עכשיו תגיד ש-KD גם מאמן ומפתח שחקנים.

          5. "ללברון זה הלך פחות טוב כי היה לו קליעה חלשה."
            כן…. זה והעובדה שהוא היה צריך לבנות קבוצה חדשה (עם סופרסטארים, לא צריך לרחם עליו) לעומת דורנט שהצטרף לקבוצה מוכנה תפורה בדיוק למידותיו שבדיוק שברה את המאזן הכי טוב בהיסטוריה והייתה רחוקה סל בודד או פיוז אחד מחוזק טוב יותר אצל שחקן שלה כדי לעשות ריפיט…

        2. כל שחקן יהיה יותר יעיל בתנאים מסוימים ופחות יעיל בתנאים אחרים. תקיף את לברון בשחקנים שלא מתאימים לשיטה (הכנראה יחידה שעובדת עבורו) והוא גם לא מגיע לאן שהוא מגיע. למעשה זה עיקר מה שהקאבס עשו בטריידים שלהם השנה, זרקו את כל אלה שלא התאימו לשיטה והימרו שהחלקים שבאו במקום יתאימו יותר טוב.

          1. לא מסכים לגמרי. ברור שכל שחקן יהיה יעיל בתנאים מסוימים, אבל מי יהיה יותר יעיל ביותר סוגים של תנאים? לדעתי לברון.

          2. לא יודע למה אתה חושב ככה. לדעתי ראינו את לברון מצליח רק בצורה אחת ואני בספק כמה היתרונות שלו יבואו לידי ביטוי בצורות משחק או שיטות שונות. אני כל הקריירה שלו חשבתי שלברון יהיה אפילו יותר יעיל אם ישחק גם יותר אוף דה בול אבל זה אף פעם לא באמת נבחן.
            אם נשווה לדוראנט לדוגמה נראה לי שהוא בנוי הרבה יותר טוב להצליח בצורות משחק שונות.
            זה נדיר יחסית שיוצא לראות שחקן בקנה מידה כזה מתפקד בצורה שונה או בשיטות שונות. קובי לדוגמה הצליח בתפקוד שונה במה שבגדול היה אותה שיטה. אפשר לטעמי לספור לדוראנט הצלחה גם בווריירס וגם בתאנדר בשתי שיטות שונות.

          3. כמובן שזה סובייקטיבי אבל להלן דעתי הקצרה:

            – תגדיר הצלחה. האם מדובר באליפות, גמר אזורי, גמר הליגה, סוויפים מול יריבות קשות, all the above?

            – לאיזו צורת משחק שמתאימה ללברון אתה מתכוון בדיוק? אשמח לשמוע איך היא זהה בכל אחת מהקבוצות איתן הגיע להישג משמעותי.

            – מסכים שתיאורטית לברון יכול להיות יעיל אוף דה בול, אבל אני חושב שהאופי הדומיננטי-ריכוזי שלו לא היה מאפשר את זה באופן מקסימלי. האם אתה חושב, סתם להשוואה (לא ראיתי אז את הליגה), שהשנה הראשונה שלו בהיט עם כל הדיבורים שלא היה ברור מה ההיררכיה היא דוגמא טובה לסגנון שונה שעבד אבל לא הגיע לתוצאה האולטימטיבית?

            אין לי ספק שדוראנט יכול להצליח בצורות שונות. הבנאדם מפלצת. אבל – הרבה מזה הוא משום העובדה הפשוטה שהוא עילוי בלשים את הכדור בסל ויש לו ארסנל התקפי אינדיבידואליסטי משובח. לטעמי, אם היה סקורר ברמה של לברון (ולא 1-2 רמות מעל) היה מצליח פחות בשתי הסיטואציות שציינת.

        3. במילים אחרות- לברון ענק כי הוא מכופף למרותו. דוראנט קאפקייק כי הוא מגוון ומשתלב בשיטה אחרת שעובדת. לברון מלך כי כוכבים אחרים ידעו שאי אפשר לעבוד איתו אם לא בדרך שלו. דוראנט נחש כי שיתף פעולה עם אחרים. לברון הוא הקפיטליזם במיטבו. דוראנט אפס.

      2. אבי שיטת 3 האולסטארים איתך בקבוצה הוא לברון. דוראנט רק למד ממורו ורבו. לברון עם סגל בלי כוכבים הגיע לכלום בדיוק כמו דוראנט. היום התלמיד עולה על מורו ורבו ובבידרת הגמר הוא יעשה לו פוליש למרות שזה לא באמת כוחות.

        1. קליבלנד של 2007 הייתה בית אבות גריאטרי+כיתת חנ"מ, לברון הצליח להגיע איתה לגמר. חוץ מזה, לג'ורדן לא היו עוד שני אולסטארים איתו בקבוצה? הלייקרס והסלטיקס של שנות ה-70 לא היו עם איזה 3 אולסטארים בכל קבוצה? קל לא לעבור קבוצה כשיש לידך עוזרים איכותיים, ללברון לא היה את זה בקליבלנד כשהוא עזב אותה.

          1. הקאבס שיחקו במזרח פח של החיים. ברור שהקאבס 07 היו פחי זבל, הם היו בדיוק ברמה של היום פשוט לברון היום פי 10 יותר טוב ועם קליעה שאז הוא בעיקר היה מעיף סלעים.

            למייקל היה רק פיפן סופרסטאר. אני לא מחשיב את רודמן ודריימונד גרין אולסטארים אמיתיים אבל נעזוב את זה. מייקל התמודד מול תחרות יותר חלשה מלברון ברוב המקרים.

            לכל כוכב בהיסטוריה למעט דרק היה מספר 2 כוכב.

            היחיד שלקח אליפות לבד היה דירק והאליפות שלו היא הגדולה מכולם לדעתי. לא מייקל לרא לברון לא שאק ולא קובי ולא בירד ומגיק היו לוקחים אליפות עם גייסון טרי מספר 2.

          2. אתה לא מחשיב את רודמן אולסטאר.
            אבל הוא HOF…

            דניס רודמן היה מכונת הגנה, וחלק משמעותי בהגנה המטורפת של שיקגו 2.0

          3. אז ההגדרה לאול סטאר הוא מי שאתה מחליט שהוא אולסטאר ולא מי שהשתתף?
            אף אחד לא לקח לבד, גם לא נוביצקי. היה איתו איזה hof אומנם בשלב מאוחר בקריירה ועוד איזה שחקן הגנה של השנה ואולסטאר בעצמו.
            מעבר לזה, 3 אולסטארים לברון המציא? באמת? אז אני מבין שפסלת את הבולס (למה שוב רודמן לא אול סטאר?), דאנקן מנו פרקר? גארנט פירס אלן? הלייקרס הגדולה? בוסטון הגדולה?

          4. אין אף שחקן בעולם ובהיסטוריה למעט דירק שהיה לוקח אליפות עם המאבס. כולם היו בוכים שאין עם מי לשחק. קאט דה בולשיט. היו לו 2 נגרי על צנדלר ומריון מעבר לשיא. קיד עם חצי רגל בקבר וכוכבי על גייסון טרי וגיי גיי בריאה ופזה מעבר לשיא. פחים ונגרים זה מה היה לו. הוא בא ונתן בראש אחד אחרי השני לקובי, דוראנט, לברון וויד לשחקנים הכי טובים בעולם וניגב את את הפרקט בתורות.

            עלאק היו לו HOF מה אתם עובדים על עצמכם?

          5. אתה בטוח שאנחנו אלה שעובדים על עצמנו?
            אתה סה שטוען שרודמן הוא לא אולסטאר
            שטייסון צנדלר היה מעבר לשיא כשלמעשה היה בין 29 שנה אחר כך זכה בשחקן ההגנה, שנתיים אחר כך באול סטאר
            שון מריון היה בן 33, אולי לא השיא, אבל גם לא נורא.
            קיד היה אומנם בן 37 קלע פחות נקודות מאשר בקריירה באותה שנה (8 לעומת 12.6) אבל באחוזים קצת יותר טובים ושאר המדדים סטטיסטים דומים סה"כ.
            בקיצור, אין מה להוריד מהאליפות של נוביצקי, אני אוהב מאד את לברון וגם את נוביצקי בקיד, אבל אתה מצייר את זה כאילו הוא שיחק עם 4 קונוסים (תיאור שהרבה יותר מתאים ללברון של 2007)

          6. נוביצקי שיחק עם 6 קונוסים וזכה, לא 4. הסגל שלו היה ברמה של הקאבס 2007. קיד בגיל 37 היה טיפה יותר טוב מבובי גיבסון. צנדלר וביג זי היו אותה רמה.

            סשה פאבלוביץ היה ברמה של פז'ה, דרו גודן היה ברמה של שון מריון ובשיאו. גי גי בריאה היה ברמה של לארי יוז.

            רק טרי היה טוב יותר. כן כן עכשיו גרמת לי עוד יותר להעריך עם איזה נגרים דירק זכה. עובדה שאחרי אותה שנה הם נעלמו כולם, דירק וקרלייל הצליחו להביא אותם לפיק חד פעמי.

            תן כבוד לדירק. אף שחקן בהיסטוריה לא היה לוקח אליפות עם דירק טרי כמספר 2. לך להיסטוריה כל האליפויות מ1980 זה עם מספרי 2 סופרסטארים וHOF. למעט דטרויט 04 שזה נס יותר גדול מהמאבס כי להם בקושי היו 2 אולסטרים בלחץ אם אפשר לקרוא להם אולסטארים. הקבוצה היחידה בהיסטוריה שלקחה אליפות בלי סופרסטאר בכלל.

          7. אני ממש לא מזלזל בהישג של דאלאס –
            אליפות אדירה, שנמצאת בשורה אחת עם דטרויט 04' ברשימת האנדרדוגים הגדולים.

            מה שאני לא מבין זה את הצורך לשנמך לצורך חיזוק הטיעון.
            רודמן לא היה סתם אולסטאר, הוא גם נבחר חמישיית העונה השלישית, רגע לפני שהגיע לבולס.
            מדובר על שומר על, ריבאונדר על, ושחקן שמשנה לחלוטין את ההגנה של קבוצתו בכל דקה שלהוא על הפרקט.
            הוא זה שפתר את החיסרון היחיד של הבולס 1.0 –
            ההתמודדות עם הסנטרים הדומיננטיים.

      3. לברון זכה בשני הגמרים הראשונים שלו בגלל בניית קבוצה מעולה של סופרסטרים, עם מערכת הכי טובה שיש של פט ריילי וספו. הזכיה השלישית בקליבלנד, הייתה על הקסקס, באמת בזכות התעלות נהדרת של לברון וקיירי, והרחקת גרין ממשחק. ז"א מול לברון קיירי, וטריסטן וסוויש שדי התעלו, לאב שהיה פצוע ולא במיטבו, קארי וקליי שהיו בסדר, אבל לא התעלו, וגרין שהיה מעולה אבל הורחק ממשחק אחד ואיגי ולויננגסטון שהיו סבירים, אז במצב הזה, לברון זכה בקרב אדיר שנגמר ב3-4. ואגב, היעילות שלו ושל קיירי, הייתה מעל ליעילות של כל שחקן בלוחמים.
        בקיצור, כדי לזכות בגמר, גם לברון צריך לידו עוד סופרסטאר בכושר טוב. אחרת זה לא קורה. אז בהשוואה לזה דוראנט לא נראה רע בכלל.

        1. כמה דברים:

          כל הנסיבות שציינת – חלק מהמשחק ואין לייחס להן חשיבות לדעתי אחרת הדיון לא נגמר, כפי שראינו פה מיליון פעם בעבר.

          חוץ מזה, ולמרות שאליפות זה ההישג המשמעותי ביותר, היא כמובן לא ההישג המשמעותי היחיד. מעולם לא טענתי שאין צורך בעוד סופרסטאר כדי לזכות באליפות, אלא שמבחינת הישגים רציניים לברון הגיע ליותר כאלה כשמסביבו גם קבוצות ללא סופרסטארים. אני מתכוון בעיקר להישגים קבוצתיים ולא אישיים.

          "ואגב, היעילות שלו ושל קיירי, הייתה מעל ליעילות של כל שחקן בלוחמים" – יופי להם. למה זה צריך להיות לרעתם או להוריד מההישג?

          בכלל, לא מבין את כל הקטע של "התעלו". זה הפאקינג תפקיד שלהם! בסדרת הגמר של 2015 ליווינגסטון ניצח משחק אחד, ואיגי arguably ניצח להם את הסדרה. למה זו נקודה לרעתם? זה גמר, הם ווטרנים שמרוויחים המון ומשחקים בקונטנדרית. הם א-מ-ו-ר-י-ם להתעלות, רצוי כמה שיותר.

          בקיצור, כדי לזכות בגמר לברון צריך עוד סופרסטאר לידו. דוראנט היה צריך עוד שלושה.

          1. ואני סופר לפחות שתי קבוצות. לא מבין את הטיעון שלך.

            חוץ מזה, איך זה קשור למה שכתבתי? לגבי השופטים והמנהלת – שיהיה לך לבריאות. הנקודה בסוף הייתה פרפראזה לצביקה, שבניגוד אליך/אלייך מגיב לעניין.

          2. לברון אדיר. אני לא מתווכח. ולא מוריד כלום מההישג העצום שלו בגמר לפני שנתיים. זאת האליפות הכי גדולה שלו, ובה הוא היה הכוכב המוביל הותיק והמנוסה והמנצח והמכריע. והוא זכה נגד הקבוצה של 9-73. אבל הייתה לו קבוצה טובה, סופרסטאר חבר שהתעלה לא פחות ממנו, ועוד נוספים שהתעלו. וגרין הוטרחק ממשחק. וככה ניצחו 3-4. לעומת זאת בשנה שעברה, כשדוראנט זכה, הוא היחיד שבאמת התעלה בקבוצה שלו. בפרשים התעלו לברון וקיירי ולאב וסוויש, בלוחמים קארי היה טוב, ולא מעבר, כנ"ל קליי וגרין. מי שבאמת התעלה זה דוראנט, וזה הביא את הנצחון המוחץ 1-4.

          3. אין וויכוח על זה שהוא התעלה, אלא האם התוצאות היו זהות כשמסביבו לא הקבוצה אולי הטובה בהיסטוריה. יותר קל להתעלות בסיטואציה שהוא היה בה ומבחינתי זה כן מוריד טיפה מההישג שלו. לא הרבה, אבל מספיק לצורך הדיון.

            לדעתי, אין סיכוי שהיה מגיע לתוצאות זהות אפילו עם שחקן אחד משמעותי פחות (קארי, קליי, דריימונד) בקבוצה של 2017. אבל כמובן שאי אפשר לדעת.

  43. ראשית, מה הקשר לקבוצת 3 אולסטארים? הדיון כאן היה על בניית קבוצה מסביב לשחקן, והטענה שלי הייתה שלבנות סביב דוראנט את הקבוצה שהוא נמצא בה היום זה בלתי סביר.

    שנית, לברון עם סגל ללא כוכבים לא הגיע לכלום, אלא לגמר הקונפרנס, כמה פעמים. דוראנט הגיע להישגים דומים עם קבוצות טובות יותר יחסית. תן לי דוגמא אחת לקבוצה חרא שדוראנט היה בה והגיע להישג משמעותי.

    שלישית, אם זה לא באמת כוחות מה שווה הפוליש?

    1. אתה עכשיו השוות את המזרח של אז למערב של אז? אם לברון היה משחק במערב סביר להניח שבקושי היה רואה גמר.

      נכון הפוליש לא שווה אבל לדוראנט לא אכפת, אליפות זה אליפות בשבילו.

      1. קשה לי עם הסביר להניח. על סמך מה? אם כבר, מההיכרות עם לברון ה-MO שלו הרבה יותר אופורטוניסטי ממה שאתה מדמיין. גם במערב "סביר להניח" שהיה בסופר טים שבנויה למידותיו ומתחרה ישירה על התואר. כי זה לברון. לא מבין איך אפשר להשוות את לברון של המזרח ללברון ספקולטיבי של המערב.

  44. אני הייתי בונה קבוצה סביב סטף לפני לברון ודוראנט. הוא היחידי שמשפר את חבריו לקבוצה מבלי לגעת בכדור, זו תכונת כדורסל מאוד מיוחדת.

  45. מנחם אחרי שהסערה שככה וכולם הלכו מפה וגם תחת ההנחה שאף אחד לא יקרא את התגובה הזאת אומר רק שאין בכלל ספק בעייני שדוראנט טוב מלברון . הסל של לברון לא היה מזל הוא היה מכוון לגוע בקרש אבל זה לא עושה אותו goat. שמייקל הוא האלוהים. שקלינט קאפלה הוא האיש הכי חשוב של הרוקטס. ובקי האמונד היא נקבה. סבבה של נקבה דרך אגב. ולדעתי אתה צריך להתחיל לשקול להצביע לרפובליקנים ולא לדמוקרטים כי הדמוקרטים עם הפוליטיקלי קורקט שלהם הרסו את העולם. כבר אי אפשר להגיד על נקבה שהיא נקבה. זועה. מנחם היקר תודה על המעורב.
    דוק מה שמעניין אותי לגביך זה שיש לנו אותו ראש. אני רואה דברים וחושב על דברים שרוב האנשים לא רואים ולא חושבים עליהם ולמחרת פתאום אני רואה אותם כתובים באתר כשמי שכותב אותם זה אתה.
    מוזר.
    אני אלך לקרוא את המעורב של היום . לפעמים אין לי זמן אז לא נכנס און ליין אבל חוזר לקרוא.
    תודה מנחם.

  46. הבעיה העיקרית בהשווה בין לברון לדוראנט היא:
    אם דוראנט היה חוטף רבע מהמכות שלברון חטף במשחק 4 בשני הרבעים האחרונים, לגולדן סטיים כנראה לא היתה אליפות, כיוון שדוראנט היה רואה את גמר המערב מהבית בעודו מגובס ב 4 גפיים.

כתיבת תגובה