הטור של מל ליום רביעי בערב: שיר הלל לרוביו!

 

פעם, לפני הרבה שנים, חשבתי שכדי להיות בטופ של הטופ של הכדורגל עליך להיות ברזילאי. מדי פעם יכול לצוץ פושקאש, יוסביו, דיאגו מרדונה, יוהן קרויף, או פרנץ בקנבאוור, אבל בגדול עליך להיות ברזילאי כדי להיות בטופ. אותו דבר חשבתי תמיד בכדורסל. כן, היו דראזן פטרוביץ', טוני קוקוץ', דירק נוביצקי, טוני פרקר, מאנו ג'ינובלי. אבל המשחק שמור לאמריקאים.

זה כנראה נכון עוד היום כי ברשימת עשרת הטובים, 9 מהם יהיו אמריקאים והיחיד שייכנס לרשימה הוא ג'ואל אמביד.

זה לא מונע מזרים להתקדם לעבר האמריקאים, אפילו שמה שצף על פני השטח ומציץ מהטופ נשאר טוטאל אמריקן. ז"א אני בינתיים לא רואה זר שיהיה טוב כקווין דוראנט, לברון ג'יימס, ג'יימס הארדן, כריס פול, ראסל ווסטברוק, סטפן קרי, או קיירי אירוינג. קשה לי אפילו לראות זר שיהיה טוב (בינתיים) כדריימונד גרין.

שימו לב ששמתי את ראסל ווסטברוק ברשימת הטובים ביותר שבינתיים אין סכוי שלבן או שחור זר יגיע לרמתם. הגריק פריק הוא האתלט הזר היחיד שאולי עם יסודות טובים יותר כן היה מצליח להגיע לרשימת 10 הטובים ביותר.

אני קצת חושש לכתוב זאת, אבל כשאני כותב "זרים" הכוונה היא למעשה לוונילים אירופאים. אפילו אוסטראלים וקנדים לא נחשבים אצלי לזרים ממש, ובמיוחד אם הם שחורים. אז אולי מלכתחילה הייתי צריך לצמצם את הדיבור על 'זרים' לוונילים אירופאים.

אז אוקיי: אני לא רואה אף ווניל אירופאי מגיע בעתיד הקרוב לרמת עשרת הטובים. למעשה, אולי זה כולל גם וונילים אמריקאים? כן. זה כולל גם וונילים אמריקאים. אז אולי הייתי פשוט צריך לכתוב מלכתחילה שאני לא רואה יותר שחקן לבן השובר את מחסום עשרת השחורים הטובים ביותר בכדורסל.

זהו.

אחרי כתיבה ועצירה, כתיבה ועצירה, הגעתי לאמת:

אני לא רואה שחקן לבן בעתיד הקרוב השובר את מחסום עשרת השחקנים הטובים בעולם בכדורסל!

את חמשת הטובים ביותר בוודאי שלא. היחיד שעשה זאת – ואולי לא יהיה שני כמוהו – היה לארי בירד. הוא, במחברתי, עדיין יושב בביטחה בהר רשמור בחמישייה הגדולה מכולם.

אחריו הווניל הקרוב ביותר היה ג'ון סטוקטון, ואחרי ג'ון – דירק נוביצקי שבוודאי היה מגרד את הכניסה ל'עשרת הטובים' בימיו.

לפתע מגיע אחד כמו ריקי רוביו והופך את הקערה על פיה.

אני לא אומר "טוב יותר", וכמובן שאני לא מעז לומר 'שייך לרשימת העשרה'. ברור שלא. כל מה שאני אומר הוא שנכון לרגעים אלה בהם אני כותב טור זה, ריקי רוביו היה טוב יותר מראסל ווסטברוק היושב בביטחה בעשירייה הגדולה במאבק בין שתי הקבוצות, והוא האחראי הישיר (כמובן לא לבדו: עם דונובן מיצ'ל ורודי גובר) לעובדה הפשוטה שיוטה ג'אז מובילה על אוקלהומה סיטי ת'אנדר 1-3 במשחקים עם סכוי לחתום עניין הלילה.

אני מסתכל עליו ורואה אדם רגיל. קצת גבוה מהממוצע, אבל אפילו עם מיקרוסקופ קשה לגלות שריר בולט מעצמותיו. אם הוא לא הטיפוס האידיאלי להיות סגן מנהל בנק Actividades Kutxabank בדאונטאון מדריד אז שמי אינו מ.ל.

אני מסתכל עליו משחק. הוא מחייך ממש פור גאד סייק.כשהוא מריץ את התקפת הג'אז MASTERFULLY נגד ראסל ווסטברוק וקבוצת הת'אנדר שלו, והריקי הזה מ-ח-י-י-ך  בסידרה הפלייאוף הראשונה בחייו בליגה הגדולה.. הוא נראה כאילו הוא פשוט נהנה מכל העסק: משחק בקלילות, פשטות, טבעיות ואפילו צניעות.

והוא מנצח.

באותו זמן ה-MVP של הליגה (עד שהתואר יינתן להארדן)  דוחף, עושה פאולים, גונח, מתנגח, נאנק, וחורק. מאומה ממה שהוא מנסה לעשות לא הולך לו.

והוא מפסיד.

המצ'אפ בין הג'אז והת'אנדר הוא הסיפור של כל הפלייאוף עד עתה (מלבד אולי במקרה הווריורס): הקבוצה שיש לה את הפוינט גארד הטוב יותר מנצחת.

ובינתיים ריקי רוביו הוא טוב יותר מראס ווסטברוק, ואלה מילים שלפני חודש לא הייתי כותב אפילו תחת LSD.

רוביו טוב יותר מווסטברוק?

כן.

אילו התחלתי קבוצה היום בוודאי שהייתי בוחר בווסטברוק לפני היבהוב עין אחד. אבל בינתיים בסידרה הזאת רוביו טוב יותר בריכוז, בשמירה, בקליעה, בארגון קבוצתו, בקור רוחו, ובכל ההאורה שהוא משדר לכל חברי קבוצתו.

אני תמיד הרגשתי שרוביו היה צריך להיוולד כאן. יש בו משהו 'אמריקאי' שאיני יכול להסביר במילים (אגב, האנגלית שלו מצויינת; טובה בהרבה מכל הוונילים – או השחורים הלא אנגלו סקסים ב-NBA!). יש לו את הסוואגר הנכון, את החוצפה בשפת גופו וחיוכו (לא בדיבורו! הוא ממעט לדבר), ואת האומץ לנצח.

כשהוא נשאל כיצד הוא משחק עד עתה הוא ענה הכי 'ריקי' שאפשר: "אני בא לשחק כדורסל. אני עושה את הג'וב שהמאמן הטיל עלי וזה לרכז ולארגן את הקבוצה. לראות את השחקן הפתוח ולמסור לו את הכדור במקום שהוא אוהב, אבל כשאני פתוח ויש לי את הזריקה, אני לא חושש לקחת אותה".

הוא קולע בינתיים בסידרה זאת 18.5 נק', 7.8 ריב', ו-8.0 אס' למשחק. מי היה מאמין? 7.8 קרשים כשאדאמס, פול ג'ורג', וכרמלו אנטוני שם? זוהי סטטיסטיקה טובה בהרבה מהסטטיסטיקה שלו משך העונה ביוטה, ושש העונות לפני כן במינסוטה. בן ה-27 הזה – שבגלל ההתחלה המצויינת המוקדמת באירופה נדמה לנו שהוא משחק עוד מימי ג'ורג' מייקן וד"ר נייסמית' – עשה העונה את הפלייאוף הראשון שלו בשבע שנות קריירה כאן, ובינתיים הוא עושה מעל ומעבר הטוב ביותר שציפינו ממנו.

ראסל ווסטברוק עשה עד עתה את שגיאתו הגדולה ביותר: במקום לשחק את משחקו ולשכוח מרוביו, הוא בא לשחק כשהפוקוס שלו הוא ריקי רוביו. מה פתאום? זה כאילו שלברון יבוא לשחק הלילה נגד הפייסרס כשהפוקוס שלו הוא לאנס סטפנסון או ת'אדיוס יאנג. ראסל ווסטברוק – במקום לשחק כבוס הגדול ושריקי ינסה לשבש את משחקו – מגיע פסיכולוגית כסגן הסנדק ולוקח על עצמו תפקיד שחייב להיות עבורו משני בתכלית המשניות. ראסל חייב לבוא לשחק ולקלוע 35-40 נקודות. לא 'לשבש' את משחקו של ריקי רוביו בשמירה לוחצת מטופשת שמדביקה לו פאולים שטותיים.

תגידו 'ראסל ווסטברוק קולע 21.3 נק' בסידרה, 11.8 ריב', ו-8.3 אסיסטים. אז מה אתה רוצה ממנו דוק? אולי כבר תרד ממנו?'

כן? הוא קולע 21.3 אבל ב37% עם 21% מה-3. הוא לא משחק את משחקו הרגיל. אולי הוא בכאבי עור מכוויות מה-CUPPING? אולי, אבל כאבי כוויות הם לא פקטור בפלייאוף, והיום משחת אנטיביוטיקה ('בסהטרייסן' או אחת משורת האנטיביוטים האחרים) פשוטה מ-CVS ב-$8 מרפאה לו כל 'כווייה' ביומיים.

הצרה של ווסטברוק היא שהוא בא לחסל את רוביו, וזה כמו וויין גרצקי בא לחסל איזה שחקן ג'ו-שמו נחות ממנו וגורם לאגרופים, ואז שריקה לפאול 'מייג'ור' של ישיבה ב"PENALTY BOX" לשניהם. הקבוצה של גרצקי הפסידה את גרצקי, והקבוצה של ג'ו-שמו הפסידה את ג'ו-שמו.

אבל כאן ג'ו-שמו הוא ריקי רוביו, והוא לא מחוסל. להיפך. הוא פורח מהאובר-דפנס של ווסטברוק, וקולע מעל ממוצעו עם ה-HYPER-DEFENSE של ווסטברוק שלא משיגה מאומה מלבד הפסדים.

אני לא יודע את מי לשים על ריקי, אבל בשום פנים ואופן לא את ווסטברוק, אלא אם-כן הוא מסוגל להכניס לראשו שזאת לא תחרות בינו לבין ריקי, כי הוא – ראסל – אמור להיות שחקן הרבה, הרבה יותר יעיל וטוב, ולא סתם 'הוא נגד הפוינט גארד הנגדי', ועליו לחזור לשחק את משחקו הרגיל, המצויין.

אני בכלל הייתי מעביר את ראסל ווסטברוק לשמור על דונובן מיצ'ל, כי עד עתה שמירתו על ריקי רק BACKFIRED.

אחרי המשחק הרביעי ראסל אמר, מילה במילה: "IT WASN'T ABOUT ME OR HIM. LET'S GET PAST THAT. WE ARE PAST THAT!"

עוד כמה שעות נדע אם זה אמנם כך כי אחרת, אם ראסל ווסטברוק לא בא לשחק משחק רגיל וטבעי שלו (כן, אני יודע על האנוכיות במשחקו טוב כמוכם, אבל בת'אנדר האנוכיות של ראסל היא חלק מהמשחק), והוא שוב בא 'לחסל את רוביו',  הת'אנדר הולכת הביתה הלילה, בהפתעה סופר גדולה, עם השלכות שאני חושש אפילו להתחיל לחשוב עליהן לתקופת הפרי אייג'נסי.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. 100+
    לא רק רוביו מאכיל את ראס ומשחק לו בראש
    אלא גם הווניל האוסטרלי שעושה זאת לגורג

    פשוט מצחיק איך שחקנים בעלי וותק בפליאוף כמוהם נופלים למלכודות של שחקנים כמו אינגלס שנחתך ממכבי ורוביו שנראה כאחד האדם ללא שום דקה בפליאוף.

    נוביצקי לדעתי היה בעשירייה בתקופת זמן כלשהי בשיאו (ואף מדגדג את החמישייה)

    1. WELL, בכל אחת משנות השיא של דירק הוא היה by far בין ה-10 הטובים בליגה. ושלושה מחמשת הצעירים המבטיחים ביותר בליגה הם לא-אמריקנים: סימונס, אמביד, גריקפריק, ואולי אפשר להוסיף להם את האיטריה מהניקס

  2. הטרייד שעשו על רוביו לג'אז הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לו.
    פשוט עצוב לראות איך טאונס ואנדרו נרקבים תחת טום שמבזבז אותם

  3. נדמה לי שיוסביו היה ברזילאי שהתאזרח בפורטוגל …
    קבוצה שהרכז שלה ווסטברוק לא יכולה להגיע לכלום .
    רכז שהוא קודם כל קלע הוא בהכרח מזיק לקבוצה ולא מרכז את המשחק .
    לי הוא מזכיר את ניק ואן אקסל בזמנו…..פול גז בניוטרל …יכולת אישית גבוהה שהורסת את המשחק הקבוצתי ואת הקבוצה.
    ככה היה משחק גם עודד קטש.
    רכז שהוא לא רכז והורס את כל המשחק הקבוצתי.

    1. נשרים עטים הגוויה של ראס .
      בכל זאת הוא עשה משהו בליגה הזו.
      אנשים כבר זורקים אותו לאזורים של ואן-אקסל ומרבורי כי זה מגניב כרגע.

  4. פרשנות מדוייקת!
    הסתכלתי על רוביו כל השנים שלו במינסוטה וקיוויתי שיפרח. לשמחתו ולצערי זה קורה עכשיו על הראש של שחקן שאני מאוד מעריך.

  5. אישית, לא חובב וסטברוק. יש הרבה יצורים בטבע (חלקם לבנים) שמקפצים, מרחפים, מפליאים באתלטיות ובקוארדינצית עין יד שלהם. אף אחד מהם לא מקבל מיליונים לשחק כדורסל.

    ווסטברוק מצליח בזה רק מעט יותר מהם. יש לו כמה שיאים חסרי טעם וריח, וכמה מבצעים מעוררי השתאות. אבל כדורסל הוא לא משחק, ולא ברור אם הוא מבין.

    יאללה סניידר, מיצ'ל, רוביו, גובר… יוטה… גאלו אותנו מייסוריו 🙂

  6. רוביו משחק כאילו יש מאחוריו ניסיון פלייאוף.

    שתי הערות – המצ׳אפ של הפלייאוף עד כה לדעתי היה פורטלנד ניו אורלינס. יוטה אוקייסי סדרה כיפית לאללה אבל אף אחד לא צפה את מה שהשקנאים עשו לצפוניים המסכנים. אני ממש מחכה לראות אם זה היה בלוף או לא, במיוחד כשגם הם וגם הלוחמים מגיעים אחרי מנוחה יחסית.

    ודבר שני, אם אתה באמת רוצה להבין למה אוקלהומה מפסידה את הסדרה הזו כרגע, פשוט קח את הנתון הבא מהמשחק האחרון – בשלב מסוים הם שיחקו 22 דקות ברצף ללא אסיסט. 22 פאקינג דקות, במשחק פלייאוף מאסט ווין, ואחרי שהרכז שלהם לקח על עצמו אחריות ובלה בלה בלה. קבוצה מבולבלת שאין לה טיפת זהות. אסופה של כישרונות, חלקם מזמן לא רלוונטי, שחסרה כל מימד קבוצתי. ואל תבלבלו לי במוח על ממוצע טריפל דאבל והפציעה של רוברטסון, או אפילו דונובן שאני דווקא חושב שבאמת מנסה. אבל רבאק, ראסל עושה מה שבא לו, מלו חייי בסררטט ופול ג׳ורג׳? הוא עסוק בלהמציא לעצמו כינויים לקראת המעבר לאל איי. מסכן פרסטי.

    1. כאשר שאלו את כרמלו בתחילת העונה כשהם היו ברצף הפסדים "האם חשבת לרדת לספסל?" והוא עונה – "שומע,שואלים אותי אם אני יורד לספסל חחחח" .
      לא שהייתי מהמרוצים בהבאתו של כרמלו (הייתי נגד זה מהיום הראשון) אבל אחרי הקשקוש שלו לשאלת העיתונאי זה היה הרגע שנפל האסימון שהבחור עדיין חיי במחשבה שהוא אחד מ10 השחקנים הגדולים בליגה.

      הקטע של ביג 3 הוא בדיחה מהלכת כאשר כוללים את כרמלו (שהוא בעיני מתחת ל50 השחקנים הטובים של הליגה ,וככול שהתקדמנו במשחקים הוא יורד לאזור ה70).
      בילי הוא הבעיה הגדולה ובכלל כל ההנהלה של התאנדר שמלטפים את הכוכבים עם כפפות משי ולא נכנסים בהם (במיוחד בראסל) היא עוד בעיה שמפריעה לתהליך.
      בילי ברונקס …סליחה,בילי דונובן הוא גירסה משוכפלת של סקוט דונובן…סליחה,סקוט ברונקס,שניהם מקובעים ,פחדנים שאינם מסוגלים ללכת ראש בראש מול הכוכבים שלהם (שניהם כל הזמן משבחים את הכוכבים ולא משנה אם היו רעים או גרועים).

  7. טור מעניין שבא מזוית הסתכלות לא שגרתית.
    מה שקורה עם ראסל בפליאוף הזה פשוט מבאס למי שציפה ממנו למשהו (כל אלה שציפו שיפסיק רק לכמה שבועות להיות ראסל) ומבאס גם למי שלא ציפה ממנו לכלום (כמוני שציפיתי לכך שהוא לא יפסיק להיות ראסל – אבל מאוד קיוויתי שכן).
    רוביו….? יש אחלה להקה 10 years after.
    באמת הגיע הזמן שנים ציפו ממנו.
    נראה כמה זמן זה יחזיק.

    1. +1
      סטיב נאש פעמיים MVP זה אחת השערוריות הגדולות בהיסטוריה של הליגה.
      משחק ריצה מטופש שהיווה את הבסיס למשחק השלשות המכוער של ימינו …
      אני מתגעגע לעידן המשחק הפיסי של דטרוייט וכדומה…

  8. נוביצקי נעלב. הוא הלבן השני הכי טוב בהיסטוריה. היה צריך להיות עם 3 אמויפי שנאש שדד ממנו שניים. היחיד בהיסטוריה שלקח אליפות לבד עם פאקן גייסון טרי כמספר 2 ועוד איזה אליפות נתן בראש לקובי דוראנט לברון וויד אחד אחרי השני. סקורר בלתי נלאה והיה בלתי עציר והיה גם טופ 5 בליגה. שחקן היסטורי ואנדרייטד בטירוף. שיבוא שחקן ויקח אליפות עם גייסון קיד גמור בן 200 שון מריון הנגר על וטייסון צנגלר הנגר שהיה שחקן הגנה טוב ועם פזה סטויאקוביץ מעבר לשיאו והכוכבים הם טרי וגי גי בריאה דברו איתי.

    1. צודק בהכל פרט לזה שהוא בטח לא אנדרייטד.
      הוא האירופי הגדול בהיסטוריה זה בטוח …נקווה שנזכה לראות עוד אירופאי שמוביל קבוצה במו ידיו לאליפות…בינתיים אין אחד כזה באופק.
      רק חבל שהוא מתבזה היום ולא פורש כבר.
      עוד עונה ??? WTF ??????

    2. אני חושב שהחלוקה של הMVP של נאש היית צריכה להתחלק בין שאק לקובי (אם נהיה רחמניים אז לפחות אחת מהם)
      שאקיל אוניל וקובי בריאנט מחברים 2 MVP ביחד !!!!!!!!

      1. גם אם תלך עם ההגיון שלך, לא נראה שאתה לגמרי מודע לזה שמארק היה בתקופה מסויימת הסנטר הטוב בליגה ואחד מ 10 השחקנים הטובים בה…

        תנסה טיעון אחר.

  9. כתיבה יפה מנחם אבל לדעתי הגזמת עם הסופרלטיבים לרוביו. בספורט יש נטיה להמליך מלכים מהר מידי ולהיפך וזה פחות או יותר המצב כאן. מסכים איתך שהוא נותן אחלה סדרה (ועונה) ובאופן אישי אני אוהב את הבחור עוד מימי בדאלונה, אבל ברמת נבא הוא פוינט גארד בינוני בעיקר מכיוון שקשה לו לשים את הכדור בסל. הוא אמנם השתפר מאוד ואת ראית המשחק והחוכמה אי אפשר לקחת ממנו אבל תעבור על כל הפוינטים של קבוצות הפלייאוף ותגיד בכנות איפה היית מדרג אותו ולפני מי היית לוקח אותו לקבוצה שלך? במזרח אולי לפני בלאדסו האגואיסט ומי שלא יהיה מקליבלנד (אין שם ממש פוינט) ובמערב אולי לפני ג׳ף טיג וגם זה בקושי. בקיצור הגזמת ..

  10. רוביו הפתעה נעימה בפלייאוף הזה. שחקן שהגיע לסיטואציה ומערכת שממש מותאמת לו ומפיקה ממנו את המירב.
    פלייאוף ראשון ונראה שהוא לא כל כך מתרגש מהמעמד, אולי בגלל הניסיון האירופאי שלו.

    ווסטברוק ממש מתקשה בסדרה הזו, ואני אתן קרדיט להגנת בג'אז. אבל נראה שאחרי עונה שלמה OKC עדיין לא יודעים איזה סגנון משחק הם רוצים מעצמם.
    בסדרה הזו דווקא ג'ורג' הוא הודמיננטי יותר בהתקפה מאשר ווסטברוק.

  11. אחלה טור, תודה
    נקווה שהפליאוף הזה, שבה בסיומה של עונה טובה של רוביו, יהווה רף חדש שלו. מנחם כתב על המנגנון הזה לא מעט, שבו שחקן נותן במשחק, או בפלייאוף במקרה הזה, תצוגת שיא, ורוכש בטחון מנטלי ואמונה שמאפשרים לו לעלות רמה.

      1. וואו, תודה שהגבת, אלך לי עכשיו לפינה ואמתין שם עד שתעלה עובדה במוחי, כי הרי אין שום דבר בעולם מלבד עובדות

  12. רוביו אחד השחקנים האלה שפשוט כיף לראות פורחים…
    מראה שגם שחקנים מצויניים בליגה חייבים את הנסיבות המתאימות והצוות המסייע הנכון כדי למצות את עצמם…

    וזוהי עוד נקודה לזכות המאמן בליגה שבה נקודות למאמנים הם דבר נדיר…

  13. גם סטיב נאש ג'ייסון קיד וג'רי ווסט היו בנקודת זמן כלשהו מהעשייריה אבל אין ספק שאולי חוץ מיאניס(לא כל כך אירופאי) ויוקיץ ואולי דונציץ אין סיכוי גדול לאירופאים

  14. אני לא מבין איך לא עלו על הבלוף הזה שנקרא ראסל ווסטברוק .. בעיני הוא לא ב 30 שחקנים הטובים ביוצר ב nba ואני עדין איתו. חוץ מלנפח סטטיסטיקות הוא לא עושה יותר מדי.. כל שחקן שהיה איתו בלי יוצא מהכלל פרח שעבר לקבוצה אחרת.. ושום קבוצה שהוא משחק אצלה לא תזכה לעולם באליפות הוא משחק את המשחק הפוך מאיך שהוא אמור להיות משוחק בעיני.. אז כן הוא מרשים ועוצמתי ויש לו מספרים מדהימים אבל בתכלס כל זה לא שווה ולא יהיה שווה לעולם כלום. הייתי לוקח את ריקי רוביו על פינו כרכז פותח לקובצה שלי בכל יום! לא מבין איך בכל דירוג שמים אותו בין חמשת מקסימום עשרת תהשחקנים הטובים בליגה זה פשוט לא ייאמן

  15. ואני בכווהנ רושם את הדברים האחה ארי שהיה לו משחק מטורף.. כי זה יפה מאוד שהוא קלע מיליון נקודות עדיין משחק הבא יוטה תנצח למרות שכקבוצה היא הרבה פחות כישורונית מokc אבל יש לה שחקנים שמשחקים את המשחק בצורה הנכונה ומוציאים את המקסימום אחד מהשניתת לאורך כל השנים שאני רואה את ווסטבורק השחקן היחידי שהוא עשה טוב יותר זה סטיבן אדמס. בקיצור יוה מנשצחת משחק הבא ופול גורג עוזב ללייקרס לעשות באן גב במליבו במקום לריב עם ווסטברוק על הכדור

  16. פורזינגיס וגם מרקאנן יכולים להיכנס לדיון הזה, עם כל הכבוד ליוקיץ' אני לא לוקח אותו לפני פורזינגיס.

  17. מנחם קריאה מאוחרת.
    נוביצקי בוודאי בטופ 10 בדורו יותר קרוב לטופ 5.
    מנחם תמצא עוד שחקן אמריקאי אחד שלקח אליפות ללא כוכב נוסף לצידו (וקיד לא ענה להגדרה הזו בגילו המופלג בדלאס ..הוא אפילו לא היה השחקן השני בקבוצה).

    היחיד שיכול להתחרות בנוביצקי בלקחת אליפות עם סגל ללא כוכבים הוא האקים באליפות הראשונה המקוצרת 1994 (שנה אח"כ דרקסלר בא לעזרה).

    לברון הגדול תמיד היה צריך את הטובים ביותר לצידו אם זה וייד ובוש במיאמי או קיירי (ולאב) בקליבלנד.

    בלי כוכבים כאלו …בדיוק כפי שהיה נוביצקי 2001 המאזן הוא פשוט
    נוביצקי הווניל האירופאי גרמני 1. לברון המלך הגדול 0.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט