ניו אורלינס פליקנס  –  לאן? / מולי

רוב האנשים בעולם אוהבים להיות צודקים, אבל אוהדי ספורט הם סוג האוכלוסייה היחידי שממש מתעב שמבלבלים אותו עם עובדות.

התחלה לא ממבשרת טובות הקביעה הזו, אבל נרצה או לא, מאחר ואני אוהד מוצהר של הניו אורלינס פליקנס – אני רוצה שהקבוצה "שלי" תצליח,  ובשל היותי ישראלי, אני רוצה גם, שזה יקרה בדרכי שלי ושנבואותיי לגבי העתיד תתממשנה.

ב"משחקי הדראפט" שנערכו לפני כמה שבועות ב"הופס" שימשתי בפעם השנייה ברציפות כ-"GM" של ניו אורלינס פליקנס. לא אחדש מאומה לאף אחד באמירה שלמרות שאנתוני דייוויס חתום עד 2021, כשמונים וחמישה אחוזים מהעסקאות שהוצעו לי כללו מעבר של אנתוני דייוויס לקבוצה אחרת.

"אין לכם עתיד אתו!" הם קבעו.

• "אז למה כולם רוצים אותו?" שאלתי בלב.

"לכו לבנייה מחדש," הם הציעו בנדיבות פתאומית.

• "כדי להפוך את הפליקנס לקבוצה עוד יותר חסרת-מזל…" חשבתי בלב.

ולכולם עניתי: "מטורף ה- GM שמוותר כעת מיוזמתו על אנתוני דייוויס!"

אחרי שדרשו הסבר לקביעתי זו (כאילו שאינה ברורה שאליה), נתתי הסבר האומר שאין במערכת הפליקנס כעת מי שמסוגל לקבל החלטה בדרג כזה (הבעלים לא בדיוק מתפקד ולאף אחד מ"מחליפיו" אין מספיק כוח במועדון למהפך-מרצון שכזה), והאומר שכל מי שאפילו ייזום דיון השוקל לוותר על דייוויס – יפוטר מיד. ברורה היתה לי (ולדעתי לכולם) התובנה שוויתור על דייוויס פירושו וויתור מרצון על כל שביב של תחרותיות למשך עשור לפחות.

אבל את מה שלא אמרתי אז אני אומר כעת בנבואת לב מתיימרת: אני מתנבא ומאמין בלב שלם שלא רק שאנתוני דייוויס יישאר עוד הרבה שנים בפליקנס, ולא רק זאת, אלא גם שהיום – היום שאחרי האולסטאר – אני מוכן גם להמשיך ולהתנבא שגם דמרקוס קאזינס יישאר אתו בשנים הקרובות בניו אורלינס.

רבים מנסים להיכנס לראשם של שחקנים, להבין את מערך השיקולים שלהם, אז הנה צמד הפרוטות שלי לגבי תשוקות נפשו של אנתוני דייוויס:

קודם כל ומעבר לכל: טוב לו בניו אורלינס. ברור לכל בר-בי-רב שאם לא היה לו טוב, לפני שנתיים הוא לא היה מאריך את החוזה שלו לחמש שנים.

אין לי מושג עד כמה חשוב לו לזכות באליפות, סביר שחשוב,  אבל נראה לי שגם אם זה חשוב לו מאוד, הרי בפליקנס מציעים לו כעת משהו לא פחות מאתגר: הם מציעים לו, יחד עם בוגי קאזינס, לא רק לנסות להגיע לאליפות, אלא גם לנסות לשנות את הדרך בה משחקים כעת כדורסל: ללכת נגד הזרם הנוכחי באן.בי.איי. ולנסות להגיע להישגים בדרך בה הוא חושב שצריך לשחק כדורסל!

את הדרך הזו, שראינו מתגבשת לכלל הישגים בעשרת המשחקים לפני פציעתו של קאזינס, עוד יש לפתח ולשכלל, אך למרות הפציעה ואובדן השנה הנוכחית, היא עודנה בגדר הבטחה הניתנת לקיום.

אבל, ואני מודה שזה אבל גדול, אבל החלק השני החיוני באתגר הוא שקאזינס ישחק בעונה הבאה בניו אורלינס…

אני מודה שאני לא ממש מכיר (לשון המעטה) את נפשו של קאזינס, אני לא יודע מה הכי חשוב לו. אבל אני בטוח לחלוטין שכעת יש רק קבוצה אחת באן. בי. איי. שתהיה מוכנה לשלם לו את המקסימום ושתהיה מוכנה להמר עליו חצי מנכסיה: הפליקנס.

אני יודע שזה לא מספיק, אבל גם נראה לי שאצל קאזינס הצורך להראות לכולם הוא החזק ביותר. אני חושב שהוא אוהב את האתגר שהפליקנס הציבו לפניו ולפני דייוויס אפילו יותר מדייוויס.  אבל הרבה הרבה יותר מהכול:

אני חושב שנוצרה ברית בין שני המרכיבים החיוניים האלו לעתיד הפליקנס!

ומאחר ותמונה שווה יותר מאלף מילים, שימו לב לכיתוב על חולצתו של דייוויס באול סטאר: