מה הם הדברים שאינני אוהב ב-NBA? / דקסטר

דברים שאני לא אוהב בליגת ה-NBA

 

1.טריפל דאבל

עד לפני כמה שנים המושג טריפל דאבל ציין הישג של שחקן שבאמת עשה הכל על המגרש.

אולי לא תמיד היה הקלע המוביל אבל זה עם הטריפל דאבל עשה המון דברים שבסופו של דבר נראו בסטטיסטיקה ובאמת תרמו לקבוצה, כחלק אורגני משטף המשחק.

כיוון שזו לא הייתה המטרה, אירועי טריפל דאבלס היו מיוחדים והזרקור היו מופנה לאותו שחקן שביצע את ה-TB המהולל גם אם היה מדובר ב 12 נק' ולא ב 32 נק'.

בדר"כ נהוג לדבר על מה שהיה לפני כמה עשורים ומה קורה עכשיו. במקרה הספציפי הזה מדובר על שינוי שחל בשנים האחרונות, בהן שחקנים החלו לרדוף בצורה מודעת אחרי אותו נתון על בסיס עשרוני שנקרא "טריפל דאבל".

הרי שורה של 30-15-9 זאת סתם סטטיסטיקה יפה אבל 14-10-10 זה כבר משהו עם שם מכובד- טריפל דאבל.

ככל שהמדיה רדפה אחרי הנתון הזה שלפתע הפך יוקרתי במיוחד, כך השחקנים השתדלו ועיקמו את המשחק כך שיצליחו להשיג את ה-TB המיוחל.

מי שבאמת "אנס" את הדבר הזה שנקרא "טריפל דאבל" הוא ראסל ווסטברוק. עם כל הכבוד לאתלטיות שלו, גארד גמד כמוהו לא אמור להיות הריבאונדר המוביל בקבוצה. זה רק אומר לי דבר אחד, בעצם שניים- (1) שהקבוצה שלו מלאה בשחקנים שפוטים;  ו-(2) שהוא נמצא במקום הלא נכון במגרש.

באופן כללי גארדים בימינו לוקחים יותר ריבאונדים כיוון ששחקני הפנים הגבוהים משחקים יותר בחוץ, מה שמשאיר חלל די ריק לקחת את הכדור החוזר. זה לא שווסטברוק (או לונזו) קופצים מעל שחקן 2.08 ולוקחים לו את הכדור מהיד. הכדור פשוט נפל לידם. ויאללה עוד ריבאונד לאוסף.

מי שזוכר את קובי וג'ורדן יודע שכל ריבאונד שלהם היה כחלק ממאבק ולמעשה הכריע את הפוזשן.

בכדורסל של היום היו להם 10 בממוצע.

אגיד לכם עוד משהו: אם לברון -שהוא האול ארואנד פלייר הכי טוב מעולם שיכול למסור יותר טוב מכל הרכזים בליגה ויכול לקחת ריבאונד יותר טוב מרוב השחקנים  בליגה לא מוליך את טבלת הטריפל דאבל, זוהי ההוכחה הטובה ביותר עבורי שמי שכן מוביל את טבלת ה-TD (ווסטברוק במקרה זה) עושה זאת בצורה לא טבעית ולוקח ריבאונדים שלא שייכים לו, ושחברי קבוצתו מוותרים עבורו.

2. ספירת 'אסיסטים'

אדבר על זה בקיצור. היום מישהו שמתעטש בטעות ליד השחקן שקלע ,מיד רושמים  לו אסיסט! נתינת אסיסטים לשחקנים הפכה היום בדיחה. אני לא מבין בדיוק מה הליגה מנסה להראות בזה. אולי שב-NBA משחקים 'משחק קבוצתי וחכם' ולא משחק של ISOLATION? אני לא מבין. ממה הם חוששים? שאנשים יקנו פחות כרטיסים אם הם יקראו בעיתון שלמעשה יש חצי אסיסטים במשחק מהמספר המודפס?

 

3. פר 36

בואו נתחיל מהשורה התחתונה.

אם שחקן היה טוב מספיק, ויכול היה לשחק 36 דקות שרקמ מוסיפים לקבוצה – הוא היה משחק 36 דקות!

מי היה יכול להמציא כזה נתון לא משמעותי?

-כאלה שלא שיחקו כדורסל…

-כאלה שמשעמם להם מהססטיסטיקות הקיימות ומחפשים מספרים בכוח…

-אמא של השחקן שמשחק רק 12 דק' ורוצה להשוויץ מה היה קורה אם…

-אבל כנראה שהאמת היא – אמריקאים משועממים! הכל מתחיל משחקנים שעושים הרבה במעט דקות ואז מתחילות הספוקלציות.

כדי שכולם יהיו רגועים אגיד לכם במי מדובר-

א)-שחקנים שעקב כניסה לבעיית עבירות לא יכולים לשחק יותר מ 15-20 דק'!

ב)-שחקנים שיותר טובים לעלות מהספסל במצבים מסוימים!

ג)-שחקנים שכל תפקידם לקלוע כמה שיותר כדי להחזיק את היחידה השניה כמה שיותר בחיים על הפארקט!

ד)+-שחקנים שעקב עומסים פיזיולגיים לא יכולים לשחק יותר

 

יכולה כמובן להיות שילוב של יותר מסיבה אחת מדוע שחקנים לא משחקים 36 דקות.

שחקן טוב הוא שחקן שמשחק 30 דק'+. לא קיים מאמן שלא יתן לשחקן לשחק במידה והוא יכול לתרום לו יותר (אלא אם כן קוראים לו לוק וולטון!!!)

 

4. ססטיסטיקות בקבוצות לא תחרותיות

גארי האריס, דנבר 16.9 נק'.

זאק רנדולף, סקרמנטו 15 נק'.

רודני הוד, יוטה 16.5 נק'.

אהרון גורדון, אורלנדו 18.8 נק'.

ג'רמי לין, ברוקלין 18 נק'.

אינגראם, לייקרס 16.4 נק'.

 

מה ברצוני לומר בזה? שסטטיסטיקות בקבוצות שלא מתחרות על מקום בפלייאוף והן לא תחרותיות ועצם קיומן הוא רק עבור "בנייה לעתיד", לא אומרות לי כלום.

אותו שחקן בקבוצה רצינית יותר המתחרה על מיקום גבוה בפלייאוף, יכול להפוך מראשון לחמישי בחשיבותו. כי זה פשוט לא מספיק טוב לרמה הבאה והאופציות שהוא יקבל לעשות נקודות לא קיימות עקב שמירה הדוקה יותר\סגנון משחק\שחקנים טובים ממנו בקבוצה. אף אחד לא יחשיב את גארי האריס או רודני הוד לשחקנים משמעותיים, אבל הם מספקים את הנקודות כי פשוט אין מישהו אחר וכן כי הקבוצה לא בנויה להשיג יותר ממאזן חצוי במקרה הטוב.

מה זה אומר על אינגראם למשל שקולע 16.4 נק'? שהוא משחק באחת מ 3 הקבוצות הגרועות בליגה ואף אחד לא לוקח קבוצה כזו ברצינות גבוהה (וגם כי הוא משחק בקבוצה שהיא רול פליירס אחת גדולה). סטיב קר לא מכין את הווריוס ללייקרס כמו שהוא מכין אותם לקליבלנד, כן?

5. בחירת שחקנים לבניית פרנצ'ייז

מכירים את הרשימות הדביליות האלה של GM לפני פתיחת עונה השואלים "עם איזה שחקן הייתם מתחילים לבנות קבוצה?" אז הנה לכם למה יש 5 GMים נורמליים בליגה הזאת שעושים צחוק משאר ה 25. כל פעם שאתם רואים את השם 1. אמביד, 2. טאונס, 3. פורזינגיס, 4. אנטטפונקו 5. ודיוויס תבדקו מי בחר ואני אשלח לו זר ניחומים  עבור הפיטורין הצפויים לו (ואם לא מפטרים אותו אז אלה שמעליו לא חכמים מספיק) או שהקבוצה הולכת ללוטרי ולא תחזור משם.

גם בראייה קדימה של עשור- 3 שנים של לברון או קרי יכולות לשנות פני מועדון יותר מ 10 שנים של טאונס שלוקח קבוצה מהמקום ה 15 למקום ה 13; או יאניס שבקושי לוקח את מילווקי לפלייאוף. מה עושה כמו לברון? לוקח שחקנים כמו לארי יוז ודרו גודן לגמר NBA.

 

6. "אייזה תומאס הוא 90 אחוז קיירי אירווינג"

טיעון שנושמע לאחרונה וחייבים לסגור אותו כמה שיותר מהר.

תומאס נתן שנה אחת טובה. אולי אפילו טובה מאוד. אבל זאת רק שנה אחת עם מומנטום מסוים. הסיבה שהוא יושב על חוזה של 6 מיליון דולר בגיל מתקדם היא שהוא גמד שלא יודע לעשות הגנה.

אז תגידו לי שהוא יודע לעשות הרבה דברים אחרים ויחסית לגובה הוא… בלה בלה בלה… צודקים. הוא עדיין לא שחקן טופ 10 כמו קיירי ולא משנה איזו סטטיסטיקה תמצאו. גם בעונה הכי טובה בוסטון היתה בינונית בקונפרנס חלש להחריד שבנס ניצלה מתבוסה לשיקגו עקב חסרונו של רונדו ואם קליבלנד היו רוצים היו שמים עליהם סוויפ קל.

ההצלחה של בוסטון העונה היא הרבה בזכות קיירי שאגב נותן את העונה הכי טובה שלו בקריירה וזה לא רק כמות הנקודות כמו מתי לשים אותן ווזה לא הכניסות לסל כמו מתי להיכנס, וזה לא האסיסטים כמו מתי לחלק.

אגב אתם יודעים שאם מסתכלים רק על הסטטיסטיקה, מג'יק הוא לא כזה גדול?  20 נק' ממוצע למשחק לא אמורים להרשים אף אחד. אבל זה לא הנקודות כמו המנהיגות האנרגיות והחיבור לקבוצה.

ועוד משהו קטן לגבי כמות נק':

אם הקבוצה בפיגור 15 ברבע הרביעי 4 דק' לסיום ושחקן דופק 2 שלשות רצופות הוא שם 6 נק'.

ואם שחקן אחר שם 2 נק' במצב של 34-34, עוד 2 נק' במצב של 68-70 ועוד 2 נק' במצב של 90-94 גם הוא עם 6 נק'.

מי שלא מסתכל על המשחק לא יכול להבחין ביניהם.

אבל יש 6 נק' ויש 6 נק'…

אותו כנ"ל אפשר להגיד שיאניס הוא 90% לברון, וליליארד הוא 90% קארי. אבל כולם יודעים שזה לא ככה ויש הרבה מעבר למספרים האישיים.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. קלמנטה

    15 ינו 2018 23:31:28

    הקטע עם הרב' של ווסטברוק אבל ממש ידוע ודובר עליו
    הסנטרים של הקבוצה ממש עושים BOX OUT לקבוצה היריבה ונתונים לו לקחת את הכדור.
    לא מוסיף דבר למשחק. כלום.
    מוסיף לסלידה שלי מהסוליסט הלא-יוצלח הזה.

  4. מנחם לס

    15 ינו 2018 23:52:09

    דקסטר, המרה היא שאין יותר מלברון אחד וסטף קרי אחד. אז מה יכולות לעשות שאר הקבוצות? לוקחות את הבא בתור, כמו הגריק פריק למשל.

  6. Ish

    16 ינו 2018 00:38:42

    לא שיש לי משהו נגד להתלונן רק בשביל להתלונן….

    2. לגבי האסיסטים
    במה אתה חושב שהמצב היום שונה מהמצב פעם?
    מה אתה היית רוצה לראות במקום?
    איך אתה חושב שניתן ליישם את זה?

    4.
    א) 'סטטיסטיקות בקבוצות שלא מתחרות על מקום בפלייאוף והן לא תחרותיות ועצם קיומן הוא רק עבור "בנייה לעתיד", לא אומרות לי כלום.'

    (אני מניח שאתה מתכוון שזה לא אומר לך דבר על איכות השחקנים האלו)

    איזה סטטיסטיקות כן אומרות לך משהו?

    ב) 'מה זה אומר על אינגראם למשל שקולע 16.4 נק'?'

    כן, מה באמת אתה חושב שזה אומר עליו?

    5. אני חושב שאתה פשוט מפרש אחרת את השאלה ממה שהם מפרשים אותה. אתה מסתכל על השאלה ומפרש אותה מה יעשה על המועדון השפעה חיובית הכי גדולה ולכן להביא את לברון לשלוש שנים זה טוב כי זה יביא בעקבותיו עוד כוכבים שימשיכו אחריו שבתורם יביאו עוד כוכבים, בעוד שהם מפרשים את השאלה כמצב בו הקבוצה מתבססת על השחקן הספציפי הנבחר לאורך כל הזמן. ולא שגם בתשובה לשאלה הזו הבחירות שלהם בהכרח טובות.

    תת סעיפצ'יק) 'לוקח שחקנים כמו לארי יוז ודרו גודן לגמר NBA'
    א) גם כן גמר, איזה 3-4 קבוצות במערב יותר טובות מכל קבוצה במזרח ההוא.
    ב) דווקא את לארי יוז לקחת כדוגמה אחד מהשחקנים המועטים יחסית שנראה הרבה פחות טוב לצד לברון מבלעדיו.

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 01:10:59

      2. במקור סעיף האסיסטים היה מחובר לעניין הטריפל דאבל
      4. זה פשוט לא אומר לי כלום חוץ ממבחן העין
      ב) אינגראם לא יותר מבינוני ויהיה גג בינוני פלוס
      5. לא. הם באמת סתומים. גם אם לא יביאו כוכבים אחרים עדיף להיות בטופ 3 שנים ו 7 שנים רעות מאשר 10 שנים של מקום 8-9. מכל הבחינות.
      ב) לא משנה תבחר איזה שחקן אחר שבא לך

      1. Ish

        16 ינו 2018 01:26:32

        2. אוקיי.., אבל זה לא עונה על השאלה שלי

        4. אבל יש איזה סטטיסטיקות שכן אומרות לך משהו?
        אם בכל מקרה אתה אומר זה לא אומר לי כלום אני הולך לפי מבחן העין איפה ההבדל בין הסטטיסטיקות הספציפיות האלו והשאר?

        'אינגראם לא יותר מבינוני ויהיה גג בינוני פלוס'
        זה הסטטיסטיקה אומרת לך או מבחן העין?

        5. קודם כל אף אחד לא מבטיח לך שהפירוש של זה הוא 3 שנים בטופ ושבע בקנטים מול עשור של 8-9, באותה מידה יכול להיות שמדובר ב3 שנים של 9, 5 שנים של 4-6 ושנתיים בטופ והשאלה של מה עדיף היא כבר הרבה פחות ברורה, וכאן בעצם הבעיה עם התזה שלך. לא הכוכב קובע אם הקבוצה תהיה בטופ אלא הסה"כ של כל הקבוצה(ואם אתה לא חושב ככה אולי כדאי שתנהל שיחה עם לברון או דוראנט כי נראה שהם דווקא מבינים את זה טוב מאוד).

  8. טיג קליעה חשודה

    16 ינו 2018 00:53:02

    לא לגמרי מסכים עם סעיף 5,קרי רק בגיל 27 עשה זאת ועם מאמן ומערכת שבנויה לנצל את היתרונות שלו,לברון הוא יוצא דופן אבל בו נזכור שגם הליגה אז הייתה שונה,קשה לשפוט שחקנים כמו יאניס דיוויס שמסביב החומר לא משהו והארגון והמאמן נראים כמו שהם נראים.מבחינה אישית השנה הם מעמידים נתונים מטורפים,לברון בגיל 22 העמיד 27/6.7/6,בהשוואה יאניס 28/10/4.5.

    נכון שעכשיו עדיף 3 שנים של סטף דוראנט או לברון על שאר השחקנים אבל אי אפשר לשאר מה הם יהיו בעוד שלוש ארבע שנים.

  12. אפלטון

    16 ינו 2018 01:59:53

    דקסטר הפעם לא מסכים איתך כמעט על כלום, אבל דבר אחד צריך להבהיר. פר 36 דקות יכול להיות כלי טוב למדד פוטנציאל, ולא למדד עכשווי או להשוואה של עונה בודדת.
    כששחקן בשנה ראשונה משחק 10 דקות למשחק והפר 36 דקות שלו הוא טוב, זה לא אומר הרבה אבל אם מעלים בהדרגה את כמות הדקות והפר 36 נשאר זהה או עולה, זה אומר שיש כאן פוטנציאל ששווה לבדוק או להמר עליו.
    נכון שלא כל השחקנים יתנו תפוקה בקצב זהה ב 36 דקות כמו שיתנו ב20 דקות, אבל בהימור על פוטנציאל של שחקן, זהו מדד חשוב.

    1. עידן עופר

      16 ינו 2018 04:41:42

      אני חושב שכל הסטטיסטיקה המתקדמת שקיימת היום הרבה יותר טוב ומאפשרת אינדיקציה נכונה יותר לגבי היכולות של השחקן. לקחת שחקן שב-18 דקות קולע תשע נקודות ולהכפיל את זה, זה פשוט חסר היגיון.

      1. השרת

        16 ינו 2018 15:51:05

        החוזקה של הפר 36 היא לא כדי להשוות בין שחקנים שמשחקים מעל 30 דקות לאלו שפחות אלא כדי להבחין בקצה העליון בין אלו שמשחקים 38 דק לבין אלו שמשחקים 32 דק.

  13. יואל

    16 ינו 2018 03:58:29

    הבידור המפגר בהפסקות,המוזיקה הנוראית,הרקדניות עצמם אחלה,אבל אחרי כל המי טו והילדודס בקהל בני 4-5,לא נורמליים

  14. הטמיר המקורי גלוח האשך מחוץ לתחתונים של ביל ליימביר

    16 ינו 2018 04:32:34

    תודה רבה! טור מצוין – מסכים עם הרוב.
    יש עוד המון דברים שאני שונא בליגה.
    אבל אם הייתי מדבר אחד זה בבירור היה נושא השיפוט.

  15. עידן עופר

    16 ינו 2018 04:39:38

    טור אדיר!! הקטע עם הסטט' פר 36 דק' כל כך נכון, לא מבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה. אף אחד לא יכול לנחש מה יקרה לשחקן שמשחק 18 דקות בעוד כמות זהה של דקות..
    האמריקאים באמת אוהבים מספרים, זו הסיבה שהטריפל דאבלס של ווסטברוק קיבלו סיקור נרחב.

  17. חגי - התותח הקטמוני

    16 ינו 2018 06:17:21

    תודה דקסטר
    אני חושב שאתה קצת בוחן דברים בחכמת הדיעבד
    3 פר 36 כמו כל סטטיסטיקה נותן אינדיקציה מסויימת – עוד אחת מיני רבות. למשל EFG זו סטטיסטיקה שנותנת אינדיקציה מצויינת למצב השחקן והקבוצה – גם היא כמובן יכולה לשקר – שחקן שזרק 3/3 כל העונה בוודאי שהוא לא כזה קלע גדול.
    4 סטטיסטיקה מנופחת בקבוצה לא חשובה. האינדיקציה הכי טובה לזה זה לראות מה קורה כאשר שחקן עובר לקבוצה טובה. IT שעוד נחזור אליו שיחק בקבוצות לא משו ונתן שם ממוצעים יפים ואחר כך סחב על עצמו קבוצה לגמר איזורי.
    5 טוב זה כבר ממש מוגזם אני חושב שכתבו את זה לפניי אבל האינדיקציה לחוסר ההצלחה של השחקנים הללו היא מה מעגלית הם כושלים כי הם לא מצליחים להביא את הקבוצה לפלייאוף. כמו הרבה סטטיסטיקות זו עוד אינדיקציה אבל אוי ואבוי למי שלא ייקח את השחקנים הללו לקבוצה שלו אם הוא יכול
    6 אני מוכן להתערב איתך כאן ועכשיו שכל עוד הגרעין הקשה של קליבלנד משחק (לברון לאב IT TT סמית וויד קורבר וגרין) משחקים הם עוברים את בוסטון בסדרה ולא משנה מי משחק בקרב בוסטון.
    קיירי הוא שחקן מצויין בנאדם נפלא וכו' אבל לגמד את הגמד עוד יותר ולהאחז בכל מיני מושגים מופשטים תוך כדי מתן שמות מפוצצים כמו "כריזמה, מנהיגות" וכו' על אף היותם מושגים שאין להתעלם מהם אבל על הבמה הזו להוכיח את ההשפעה שלהם על המשחק זה כמעט בלתי אפשרי.
    סתם נקודה למחשבה מה זה אומר על התכונה המנהיגות אם קארים השקט לקח אליפות בלי מג'יק אבל הפוך זה לא קרה?

  18. MBK

    16 ינו 2018 06:43:07

    פוסט מעולה
    ווסטברוק כופה טריפל דאבל
    בשנה שעברה המרדף אחר אוסקר והשורה של ממוצע עונתי היה ההייפ הכי מוגזם בתולדות המשחק
    ווסטברוק נרגע רק כשמגיע ל 10 ריבאונדים ואז הוא מתחיל לצבור נקודת
    מילא הריבאונד הוא גם מנסה למסור במצבים שהוא יכל להשיג 2 קלות והרבה פעמים זה נגמר באיבוד כדור
    ובכלל ההליכה העיוורות והסגידה למספרים מסוכנת, זה שווסטברוק והארדן עם ממוצע אסיסטים גבוה לא הופך אותם למנהלי משחק דגולים

  19. MBK

    16 ינו 2018 06:47:39

    סתם תחושה אבל אני מרגיש שקבוצות כיום פחות מאומנות
    יש לא מעט משחקים שאני רואה הרכבים על המגרש שאני אומר לעצמי שאין מצב שבר דעת עשה את זה
    זה נגמר לרוב בריצות של 10-15 נקודות וזה לא מובן
    זה שכל גבוה שקולע ב 36 אחוז אפקטיבי מדאון טאון בימים זוגיים אחרי מנוחה דופק זריקות מ 9 מטר מכער את המשחק גם כן

  21. Ljos

    16 ינו 2018 07:39:20

    אפשר לתקן משהו? לא – לא קיים מאמן שלא יתן לשחקן לשחק במידה והוא יכול לתרום לו יותר. אלא – כנראה שמאמן יתן לשחקן שהוא חושב שיוכל לתרום לו יותר לשחק. שינוי קטן אבל חשוב. כי מאמנים גם שבויים בנטיות שלהם. ואם יש דרך להגיד למאמנים "היי, אולי כדאי לתת לשחקן הזה שלא ממש חשבתם עליו כפותח עוד חמש דקות ולראות מה קורה?", לא כדאי לנסות?

    ועכשיו קופצים לשאלת "מה זו תרומה? ומתי?". אם ניתן לשחקן את המפתחות עכשיו, כשהיד שלו בקושי מצליחה להקיף את המחזיק מפתחות הענקי שמחובר כמו תינוק שמחזיק תפוח, ויהיו לנו 30 נצחונות העונה, אבל כשהוא יגדל, וכבר לא תצחיק אותך המחשבה על תינוק נוגס בתפוח, יש סיכוי שנתקרב ל-60 בשנתיים-שלוש הקרובים, לא עדיף?

    לא הבנתי את סעיף 4 כל כך. אתה אומר שאף שחקן באף קבוצה שלא נמצאת בפלייאוף לא שווה התייחסות? אי אפשר לראות את ההתקדמות של גאריס ולחשוב שאולי היא תמשך כי בכל זאת מדובר בשחקן צעיר? מה שלו וויליאמס עושה לא היה צריך לקרות כי הוא עשה את זה בשנה שעברה בלייקרס שבתחתית?

    מסכים לגבי הטריפל דאבלים.

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 09:03:16

      לא. אני אומר שזה לא רלוונטי לשאלה של מה הוא יכול לעשות ברמה הגבוהה יותר. מספרים טובים יש לרבע ליגה.
      פשוט שאומרים לי ממוצע נק זה לא אומר לי כלום אם אני לא רואה בעיניים איך משחק

  22. דדי

    16 ינו 2018 07:46:30

    לא מסכים כמעט עם כלום, אולי חוץ מהטריפל דאבלים.

    שטחי וחסר.

    דוגמה הכי בנאלית – 4 סיבות רשומות כהסבר לזה ששחקן לא משחק 36 דקות, ואף אחת מהן היא לא הזהות של השחקנים האחרים בסגל – ובמיוחד אלה שמשחקים על העמדה שלו…

    לא רציני.

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 08:58:00

      שטחי לחלוטין. מאוד מאוד חסר. לא יודע איך מנחם העלה בדעתו להכניס לאתר

      הדוגמה שלך מצויינת! רק חבל שהיא לא נכונה או מעניינת

  23. מתן גילור

    16 ינו 2018 08:00:59

    תודה על הטור.
    הסיבות ללמה שחקן לא משחק X דקות פחות רלוונטיות בעיני. זה לא משנה שמדובר על השוואה סופר בעייתית שמתעלמת מתפוקה שולית פוחתת מעל 25-30 דק'. אי אפשר להשוות בין שחקן שמשחק 20 דקות ונמצא במצב טורבו לשחק שמשחק 40 דקות וצריך לשמור כוחות.
    בעיקר כשעוברים את 35 דק' ואז כבר כל דקה נהיית יותר ויותר משמעותית (לא בדקתי סטטיסטית – מדבר מתחושה).
    אותו כנ"ל לגבי 100 פוזשנים.

  24. הייט אשברי

    16 ינו 2018 08:10:11

    מסכים כמעט עם הכל .
    עם מה לא ?
    ריבאונדים ואסיסטים כנתון נפרד , לא כחלק מ-TD , תמיד היו ב-NBA . זה לא השתנה.
    פר 36 – זה נכון , אבל צריך לתת הנחה לוטרנים . אתה לא מצפה מבני 35 פלוס שיפזזו על המגרש רוב המשחק . ולכן , במקרה שלהם , נתון הפר רלוונטי מאוד.

  25. שחר

    16 ינו 2018 08:24:53

    מסכים עם הכל.
    ואם כבר התמונה שבחרת, אציין שגם החגיגות המוגזמות האלה אחרי סל זניח עם מחוות גופניות מטופשות לגמרי, נראה דבילי לגמרי והתיאור היחידי שעולה לראש מתקשר אוטומטית לגזענות אז אני אוותר. ווסטברוק עושה זאת לא מעט גם יאניס מגזים בקטע הזה ויש עוד עשרות שחקנים שחוטאים בזה מידי פעם.

  26. ולדי קוגן

    16 ינו 2018 09:17:13

    עם הרוב מסכים,אולי חוץ מה-36 דקות שזה כלי סביר לדעתי למדוד תרומות של שחקנים.לגבי השחקנים שנותנים מספרים בקבוצות פח ביל סימונס קורא לזה-good stats on a bad team guy.
    הייתה מציין גם את כל העצירות וכל המופעים המטופשים עם כל התותחים והמעודדות, אפשר היה לקצץ בשטויות האלה ולהתמקד בכדורסל נטו.

  27. amitlahev

    16 ינו 2018 09:35:43

    פוסט מעולה. נהניתי לקרוא על אף שאני לא מסכים עם כל מה שנכתב.
    לדעתי החמרת עם האריס בסעיף 4. הקבוצה שלו תחרותית ומהנה לצפייה.
    לגבי סעיף 5 – אם הייתי בעלים של קבוצה והמנג'ר שלי לא היה בוחר את טאונס או דייויס – הייתי שולח לו מכתב פיטורים אתמול. יש הרבה דברים מעבר לשליטתנו שמשתנים עם השנים, לטוב ולרע.
    עם שאר הדברים אני מסכים.

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 10:20:46

      ולך היית שולח מכתב ניחומים.
      טאונס???
      מזכיר לי שאותו דיבור היה על דיוויס שנחשב כשרון גדול יותר אפילו.
      יש שחקנים שנועדו להיות מס 2/3 בהיררכיה. טאונס הוא אחד מהם.
      הוא לא יוביל לכלום. אלא אם כן אתה פריק של בחירות לוטרי.

      יש מעט מאוד קובעי טון בליגה בכל תקופה.
      טאונס הוא ממש לא אחד מהם ואפילו הוא לא השחקן הצעיר הכי טוב בליגה. פלוס סנטר. זה התפקיד האחרון איתו בונים קבוצה.

      איך אני יודע?
      קליבלנד
      ווריוס
      טורונטו
      בוסטון
      יוסטון
      סאן אנטוניו

      הקבוצות הכי טובות בליגה עם סנטר שחקן משלים או סוג של אלתור

      1. amitlahev

        16 ינו 2018 11:45:13

        תסתכל ביחס לדראפט שלו ולא ביחס ל-10 שנות דראפט. אני מזכיר לך שהבחירה בטאונס כמספר 1 לא הייתה מובנת מאליה, אז דווקא כן מגיע ח"ח ל-GM של מינסוטה. שוב – קשה מאוד לשים יד על פרוספקט עתידי. דברים משתנים עם השנים. מי חשב שסטף יגיע למה שיגיע? גם אחרי שנבחר בדראפט לקח זמן עד שתפרו לו שיטה מושלמת שהבליטה אותו מעל כל שחקן אחר בליגה שהוא לא לברון.

        1. דקסטר

          16 ינו 2018 16:30:14

          מה קשור בחירת דראפט?
          אני מדבר על הסקרים של תחילת העונה אחרי!!! שהיכולת של כולם ידועה ורלוונטית לאותה שנה. לא צריך לנחש כלום.
          כל תשובה שלא כוללת את לברון קרי דוראנט קוואי או הארדן היא מבחינת אשפוז דחוף.

          לא מדובר על דראפט מכללות אלא דראפט שחקני נ.ב.א נכון להיום

  28. john

    16 ינו 2018 10:17:52

    טור מעניין. הייתי מוסיף כמה דוגמאות.

    1. לגבי הטריפל דאבלים יש בליגה נטייה להתאהב בתופעה חדשה אך לתקן כשזה לא מרגש או כשהרמאות נחשפת. דוגמה טובה היא וויטסייד והחסימות שלו. מאז שלא שמים על חסימות כנתון מרכזי לבחירת שחקן ההגנה נתוני החסימות בירידה ויש הערכה רבה דווקה לשחקנים ששומרים על העמדה שלהם ויכולים לבצע חילופים ומורידים את האחוזים ליריבה. ווסטברוק שם מספרים דומים לשנה שעברה בחודש האחרון ואני לא רואה התרגשות בליגה מזה.

    2. אסיסטים – צודק. מכיוון שיש פחות כדרורים כל קאץ' אנד שוט הוא אסיסט גם אם שחקן ללא שמירה העביר כדור לשחקן עם שמירה צמודה וזה קלע לו על הפרצוף. בנוסף במתפרצות אני מזהה שנותנים אסיסט גם כשהשחקן שקיבל את הכדור כדרר כמה פעמים ונכנס לסל כאשר אילו לא היה זה במתפרצת ככל הנראה לא היו נותנים אסיסט. אין דרך בלייב לוודא שהמסירה אכן תרמה באופן משמעותי לסיכויי הסל מכיוון שכל מסירה תורמת. בעיני הבליץ שעשו קליבלנד השבוע גם על קארי וגם על דרוזן שהוביל אותם למסור לשחקן פנוי שהוביל ל4 על 3 בהתקפה עומדת גרמה לסלים לקרות יותר מהמסירה הסופית שיצרה את האסיסט. בנוסף אם שחקן מחזיק בכדור עד 5 שניות לסוף ההתקפה ומשחרר מסירה שמכריחה שחקן לזרוק לסל הוא מבטיח ממוצע אססטים גבוה. לסטפן מרבורי היתה נטייה לעשות את זה. היתה לו עונה עם 10 אסיסטים למשחק תוך כדי שהקבוצה שלו הסריחה. הפיתרון הוא לקבוע סטנדרט מדיד ומדוייק אבל חשוב יותר להפסיק להתאהב בסטטיסטיקות מתקדמות ופשוטות שמאדירות את האסיסט כנתון אישי (כקבוצתי אני עדיין רואה חשיבות מסויימת).

    3. פה לעניות דעתי אתה טועה ביג טיים! אף אחד לא משתמש בפר 36 בצורה שטוחה להשוות שחקן של 10 דקות לשחקן של 40 דקות. לפי זה רוקי העונה צריך להיות איבן ראב שפר 36 קולע 27 נקודות למשחק (שיחק 8 דקות העונה חחח..) זה נכון שאם שחקן כמו סטף מחזיק מים ל33 דקות (הוא זז יותר מכמעט כל שחקן בליגה) ל36-7 דקות אז לאו דווקא נראה שיפור אלא אפילו ירידה ביעילות. ולא לשם כך כדאי להשתמש בפר 36. זה נועד כדי לבדוק פוטנציאל של שחקנים בעלי דקות מוגבלות אך יציבות מסיבות סוביקטיביות (החלטת מאמן לא עבירות או עייפות). זו הסיבה שיוקיץ לקח פיקוד בדנבר על חשבון נרקיץ'. זו הסיבה שדונובן מיטשל החל לקבל יותר דקות (בלי קשר רק לפציעות). זה לא אומר שעכשיו ניקח את טבלת הרוקיז ננרמל לפר 36 ונשווה מי הכי טוב. ברור שיש אלמנט גם מול מי השחקן משחק. אבל נרמול כן עזר ללא מעט שחקנים לקבל לפחות הזדמנות על סמך הפוטנציאל. למשל? הרוקי ג'ון קולינס מאטלנטה הוא בעל פוטנציאל גדול לא פחות מקייל קוזמה להיות כוכב. מחזיקים אותו קצר כדי שאטלנטה לא תנצח יותר מדי בטעות. אבל בכל רגע שהוא על המגרש הוא מפלצת. כשמנרמלים פר 36 רואים שאין רוקי שקולע 17 ב58% עם 12 ריבאונד חטיפה ושתי חסימות.

    4. אני מסכים שלא צריך להתרשם מנקודות בלבד אבל כאשר הקבוצה שלך בנט שלילי של -1.5 ואתה מחוץ לתמונת הפלייאוף זה אומר שלרוב הקבוצה שלך תחרותית בלא מעט שלבי משחק. רודני הוד הוא הסרטן הקבוצתי של יוטה. בשניה שראול נטו נפצע והוד חזר ידעתי שיוטה תחזור להיות בבלגן. מישהו בארגון בדחיפה של פרשנים מespn שדחפו את ההימור רצו שהוא יפרוץ השנה ויהפוך לכוכב. רודני הוד לא מתאים לג'ז ולא מתאים למשחק העכשוי. אבל מספיק להסתכל על נתוני היעילות + מה קורה שהוא על המגרש כדי לא להתבלבל ממספר הנקודות שלו. אם GM כלשהו יראה ב16.5 נקודות למשחק סיבה מספקת לחוזה מקסימום אז יאללה עוד פראייר לתחתית הליגה.

    5. פעם מישהו אמר לי שכאשר שואלים אותך שאלה מטופשת תענה תשובה עוד יותר מטופשת. ככה הGMים מתייחסים לשאלה 'ממי הייתם בוחרים להתחיל פרנצ'ייז'. לפי התשובות נראה לי שהם הפכו את השאלה לאיזה חוזה הייתה הכי רוצה לקבל לדסק שלך. כי בסוף חוזה של שחקן צעיר שניתן לבנות לו קבוצה כמה שנים קדימה על חוזה נוח (אם לליקרס היה את טאונס וויגינס לאבין וכריס דאן אני מניח שכן יכלו להנחיט פרי אייג'נטס רציניים שנה שעברה) זה נכס שקשה להתעלם ממנו. בנוסף כ-GM שרוב העבודה שלך היא שרידות + טביעת האצבע\הכרה על הקבוצה לברון הוא לא בדיוק פרוספק טוב. שרידות הופכת למלחמת קיום (תשאלו את גריפין שחותם אבטלה) וכל קהילת הNBA קוראת לכוכב שלך LeGM כאילו כל השעות שעבדת שוות 0 כי ההוא בטח עשה טלפון כדי לגרום להכל לקרות… לגבי סטף כל GM יודע שסטף שחקן מדהים אבל הוא צריך בנייה מאוד מסויימת סביבו. הגאונות שלו היא תנועה ללא כדור וקריאת ההגנה\החברים שלו. לא בטוח שכל GM יודע לבנות לסטף קבוצה. אם כל זאת… אני מסכים שיש קצת האדרה של ילדים בני 21 כאילו הם יכפילו כוכם עד 25 וחוסר התייחסות לכך שלרוב קבוצות עם ותק זוכות בתארים.

    6. מסכים. מילה במילה. עדיין מוקדם לשפוט את תומאס עם הקאבס עד סוף מרץ

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 10:26:59

      הי ג'ון תודה על התגובה המפורטת.
      הוספת בנקודה 2 את כל מה שהיה לי בראש ויותר את מה שכתבתי בקצרה..

      3. הלוואי והיו משתמשים בנק הזו רק למדד פוטנציאל. אבל משתמשים בה לגבי כל שחקן בכל מצב.
      זה סוג של אנליזה פנים ארגונית שהפכה למיינסטרים על כל זבוב.

  29. THE KING RUSSELL

    16 ינו 2018 10:18:08

    עם הרוב הסכמתי, ומאד נהניתי לקרוא.

    לגבי האסיסטים, אני חושב ככלל, שצריך לייצר מדד חדש שמודד את איכות הזריקה שהשחקן מסר אליה כלומר, הרי המון אסי' פוטנציאלים הולכים "לאיבוד" בגלל שחקנים שלא קולעים, ועל זה יש נתנוים באתר הליגה, כמה זריקות נלקחו אחרי מסירות של השחקן, אבל אני רוצה שיהיה מדד גם לאיכות הזריקות שכולל בתוכו בעיקר מרחק מהשומר.

    אם שחקן מסר בשניה האחרונה של ההתתקפה לסנטר מגושם והוא ירה שלשה על השמירה ובמקרה היא נכנסה, זה לא צריך להחשב אסי' כמו יצירת מצב לקלעי 3 לגיטימי באמצע ההתקפה ללא שומר עליו.
    המדד היום בנוי על הנחה שהסטטיסטיקה תתאזן. אבל לדעתי זה ממש לא נכון, ושחקנים בקבוצות רעות מקופחים בגלל זה.

  30. דקסטר

    16 ינו 2018 10:30:53

    תודה לכל המפרגנים!
    ומי שלא.. לכו תז***** סתם סתם תודה גם לכם על הקריאה וההשקעה בתגובה (גם אם היא ספק נכונה..)

  31. יניב

    16 ינו 2018 10:45:35

    לי יש בעיה רק עם סעיף 4.נכון ששחקן בקבוצה גרועה משפר סטטיסטיקות אבל זה לאו דוקא דבר רע וזה בטח לא מעיד על מה הוא יהיה מסוגל לעשות בקבוצה טובה.קח לדוגמא את קובינגטון מפילי שהגיע לשם בשיא התהליך ולקח את ההזדמנות שהוא בקבוצה גרועה ודי השתלט עליה והיום הוא שחקן מצויין בליגה.אז לא כל שחקן מגיע לשחק בקונדוטיורית והדרך להיות שחקן טוב בליגה בהחלט עוברת גם דרך הקבוצות הגרועות

  32. הציפור הנדירה

    16 ינו 2018 10:48:53

    אני לא אוהב את עומס המשחקים.
    לא צריך יותר משני משחקים בין כל שתי קבוצות ולא יותר ממשחק כל שלושה ימים, שני ימים ללא משחקים בין כל שני ימי משחקים.
    הבעיה שאלו שקובעים, הכסף חשוב להם יותר מבריאות השחקנים.

  33. Berch

    16 ינו 2018 10:50:41

    טור מצויין דקסטר
    אני גם לא מסכים אתך בכמה מקומות אבל אלחם כארי כדי שתוכל להציג את דעותיך (המוטעות, כן ? ) פה באתר.
    יישר כח 🙂

  34. הציפור הנדירה

    16 ינו 2018 10:51:08

    את הנתונים ביחס ל-36 דק' אני דווקא אוהב. זהמדד טוב להשוות בין שחקנים עם מספר דקות שונה, למשל בין כוכב שמשחק 30 דק' למשחק לכוכב שמשחק 40 דק' למשחק.

  35. אהרון שדה

    16 ינו 2018 10:53:49

    מסכים עם הרוב (טרם קראתי את התגובות אז מקווה שאיני חוזר).
    אבל דווקא עם מדד 36 איני מסכים.
    שכן ישנם הרבה שחקנים שחקנים שבגלל סיטואציות שונות ומגוונות משחקים פחות ולפעמים יותר ועל מנת לתת מדד השוואתי קבעו את מדד 36 (שזה בהחלט הגיוני ).

  36. ori88

    16 ינו 2018 12:04:23

    דקסטר, כל הכבוד על מאמר זה !
    (בחלק מהסעיפים הרגשתי שהוצאת מילים מפי. ממש מה שאני מרגיש, ואל תענה למלעיזים…).
    האמריקאים "חולים" על סטטיסטיקה מיותרת מסיבה נוספת – אפשר להמר על זה בהימורי ספורט.

    מעוניין להוסיף משהו למדדים (לא ממציא כלום) :
    ——————————————————-
    1. איכות של פליימקר – יחס אסיסטים לאיבודים ולא רק אסיסטים (ואז ה – 10 אסיסטים של הארדן ייראו אחרת)
    2. א. חטיפה ואיבוד כדור הם כמעט הפכים.
    ב. תרומה להתקפות הקבוצה = חטיפות פחות איבודים.

  37. משה פ.

    16 ינו 2018 12:31:55

    בהתחלה רציתי לכתוב שאני מסכים עם כל מילה, אבל אחרי שקראתי את התגובות, שיניתי את דעתי מעט.

    הנושא קצת יותר מורכב לדעתי ולכן אחלק את תגובתי לשתיים: לכתב ולמגיבים.

    נתחיל עם המגיבים:

    נראה לי שמה שהכתב רצה להגיד, זה שסטטיסטיקה זה דבר חשוב אבל זה לא חזות הכל, וזו לא יכולה להיות הדרך שבה בוחרים את השחקן הטוב ביותר, השחקן המצטיין, ה- MVP או כל טייטל אחר בסגנון.

    ובשים האחרונות יש תחושה של סחף לכיוון מדידה סטטיסטית על חשבון מה שקורה במגרש, וחמור מכך – מדידה של סטטיסטיקה אזוטרית שלא באמת משנה משהו, ולדוגמא הטריפל-דאבל שאכן מתחיל כבר להימאס. אגב, לחובבי הסטטיסטיקה – האם מישהו מדד האם בכלל יש קשר בין טריפל-דאבל של שחקן בודד לנצחון של קבוצה?

    לכן בנקודה הזו אני מסכים כמעט עם כל מילה.
    לברון הוא עדיין השחקן הטוב בעולם גם אם לא מוביל בטבלת הקלעים, קרי הוא עדיין הרכז הטוב בעולם גם אם לא מככב באסיסטים, וקאווי לאונרד הוא עדיין השחקן שצריך היה להיות ה- MVP של העונה הקודמת, גם אם לא הוביל בטריפל-דאבלים.

    אפילו סטיטיסטיקות יותר מתוחכמות, כגון מדד +/-, יחס איבודים לאסיסטים וכו' נותנות הרבה פעמים תוצאות שלא באות לידי ביטוי תכלס בתוצאת המשחק הסופית.

    1. משה פ.

      16 ינו 2018 12:39:59

      וכעת התגובה לכתב –

      את התגובה הכי טובה כתב האדון הנכבד, הבעלים של האתר מנחם לס בתגובה 4 למעלה.

      בתמצית – סטטיסטיקה לא יכולה לבחור את השחקנים המובילים, הסופר/מגה/אול סטארים, אבל היא מאד עוזרת כשאתה צריך לבחור את כל שאר החברים לקבוצה – שחקנים משלימים, רול פליירס, שחקני ספסל וכו'.

      פה המנג'ר/מאמן צריך לבחור רוסטר של 5-10 שחקנים מבין 200-300 שחקנים בינוניים יותר או פחות, חלקם עם התמחות ספציפית, חלקם טובים אך לא מצויינים בשלל אספקטים של המשחק. חלקם אפילו שחקנים לא משהו בכלל, אבל עם עלות-תועלת גבוהה (אהממ… עמרי כספי….).

      כאן הסטטיסטיקה נכנסת חזק לתמונה, ואפילו היא הרבה פעמים תקבע את השחקן השישי למשל.

      בקיצור, התמונה אינה שחור לבן, לכאן ולכאן.

  38. דה שוט

    16 ינו 2018 12:44:04

    טור מצויין. לא עם הכל אני מסכים אבל אלה דברים שחשוב שייאמרו.
    לגבי ראסל ווסטברוק – שנה עם ממוצע TD מעידה על בערה פנימית ואינטנסיביות על בסיס יומי – כאלה שהיו רק למייקל ולקובי. ההישג הוא במאמץ ולא במספרים.

    1. Havliceck stole the ball

      17 ינו 2018 00:54:43

      Oh please. ראסל רצה את המספרים. לשים אותו באותה מדרגה כמו קובי (גם לא ברורה הציונות של ג'ורדן וקובי. מה לטום 2 ולטופ 20?).
      אתה הומר ואתה רואה רק את המאמץ האדיר. הוא שחקן ספקטקולרי. אך הוא לא יכול להוביל קבוצה לאליפות או לא להיות הטופ-דוג. למייקל היה את התכונה הראשונה (באבוה) וקובי עד שהחליט להיות השליט כבר זכה בשלוש אליפויות (אגב, אליפויות 09-10 הן האליפויות הסתמיות ביותר בתולדות הליגה).

        1. Havliceck stole the ball

          17 ינו 2018 15:33:03

          בייב רות׳ , ג׳קי רובינסון, ג׳ו לואיס, ג׳ים בראון ומוחמד עלי , עם או בלי המדליה, מוסרים היי.
          כנ"ל ניטשה, דוסטויבסקי, דה וינצ׳י, דנטה ואפלטון.

          2. Havliceck stole the ball

            18 ינו 2018 08:06:35

            Sta
            Ga
            Dish

            טיעון "העבר גרוע כי הוא עבר" הוא, well, גרוע.
            או שאתה אומר שכל מה שהיה לפני 79 בליגה לא רלוונטי, ואז זה סתם טיפשי בעיני. או שאתה מדבר על 59-66 בלבד, ואז אתה סתם מתנגח בגלל הכינוי שלי.
            אבל מה אני מופתע כשזה נוגע אלייך? דעה אמיתית אף פעם אין ותמיד על לשון השלילה. אפילו אצל סוקרטס זה מעצבן, אז אצל מאו דהוא מהופס?
            ניחא, מה שמעביר לך את היום.

  39. גיא הרשע

    16 ינו 2018 12:57:42

    דברים שאני לא אוהב ב-NBA:

    את הצבע הצהוב.
    כמעט כל הגופים המשדרים (ובראשם ESPN) הפכו לצהובונים מגעילים, וכמות ההתעסקות בתפל ובטפל, הפכה לבלתי נסבלת.
    (זה שהצבע הצהוב הוא חלק אינטגרלי מהלייקרס והדאבס, זה האייסינג על העוגה…)

    את האות ב' (B). מי היה מאמין שבן אדם אחד לא משמעותי יצליח להמאיס חלק מהאלף בית.
    (עוד יותר מדהים? איך ההכפלה או השילוש של האות B, יכולה לגרום למיאוס עוד יותר עמוק…)

    תודה, דקסטר.
    אחלה פוסט.
    עם לא מעט מהבחירות שלך אני ממש לא מסכים, אבל בעולם סובייקטיבי, את הבחירות שלך נימקת עם רציונל ברור ורהוט.

  40. tomer

    16 ינו 2018 13:02:48

    תודה רבה!

    פחות מסכים עם חלק מהדברים שכתבת (3 ו-4 בעיקר). אך גם את אותם סעיפים נימקת וסיפקת הסבר ברור ומפורט

  42. דקסטר

    16 ינו 2018 14:59:22

    תודה למגיבים והבהרה-
    כמו שהמגיב משה פ. כתב.. אין הכוונה שאלו דברים שאני לא מאמין בהם לחלוטין או שלא נכונים במידה מסויימת אלא שמקבלים קרדיט יתר על המידה או שהרלוונטיות שלהם ממש נמוכה.

    אבל כיוון שאני אוהב להגיד דברים בצורה חדה הסתפקתי בכותרת קצרה וסמכתי על האינטליגנציה של המגיבים שיבצעו את ההתאמה

    לדוגמה..
    אף אחד לא יחזיק מספנסר דינדווידי רכז של קבוצה טופ 5 בליגה אבל הממוצעים שלו לא רעים בכלל וזה לא אומר שום דבר רע לגביו.
    זה רק אומר ששחקנים "סקסיים יותר" צריכים להישפט באותה מידה.

    ולסטטיסטיקה יש סיפור. והסיפור יותר חשוב מהמספרים עצמם.

  43. פינקי

    16 ינו 2018 15:49:42

    יפה מאוד, אני חושב שהגיוון בתגובות (בין "צודק לגמרי" עד ל"מה אתה מבלבל ת'שכל") מראה שהצלחת לגעת בנושאים מעניינים.

    אישית מסכים לגבי כמעט הכל, חוץ מנקודה 4.
    בNBA גם בקבוצות הכי פח יש לא מעט כישרון, וגם הן מתמודדות כמו כולן גם נגד הטובות ביותר.
    אם שחקן מצליח לשים באופן קונסיסטנטי 15-20 נק' על הלוח מבחינתי הוא שחקן ששווה התייחסות.
    ברור שזה לא אוטומטית הופך אותו לכוכב, אבל אחד כזה בהחלט צריך למשוך תשומת לב מGM's שמחפשים שחקני רוטציה לסגל.

  45. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    16 ינו 2018 21:40:28

    דקסטר טור מצוין ובדיוק במקום.
    לא ברור לי איך שכחת את הוידאו ריוויו, שעוצר כל מהלך להתייעצות מיותרת של השופטים. לראות את זה בלייב זה סיוט.
    לגבי הפר 36, כבר דיברנו על זה בינינו. קרא לזה ״פר דקה״ ולא פר 36, זה עוזר?
    הנקודה שלי היא שזה מדד להשוואה בין שני שחקנים שוליים, לא בין שחקן שולי לשחקן בכיר. ואז, בין שני שחקנים כאלה, זה שקולע יותר פר דקה, סביר שיקלע יותר גם אם שניהם ישחקו הרבה.
    אותו דבר, שחקן שלוקח יותר כ״ח פר דקה מחברו, סביר שיקח יותר גם במשחק שלם.
    כמובן שכמו שאמרת, התפקוד במארג הקבוצתי הוא שונה לחלוטין כששחקן משחק הרבה דקות, וההקשר הקבוצתי הוא מה שבאמת חשוב.

    1. דקסטר

      16 ינו 2018 23:04:29

      תודה רבה עגל!

      מה ז"א איך שכחתי.. לא שכחתי.להיות עליהם מחלוקת, בין אם זה עקב תפיסת מציאות אחרת או סתם קיבעון.

      לגבי הפר 36 כמו שהגבתי למעלה, הקריטריון הזה הפך להיות ביטוי שגור יתר על המידה במקום סוג של ערך מוסף פנים ארגוני בקבלת החלטות תוך כדי עונה לגבי שחקנים שוליים ברוטציה וגם הוא בכוכבית.
      הבעיה היא באופן השימוש שלנו.

      2. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

        17 ינו 2018 07:43:58

        לגבי הפר 36 או כל מדד אחר, אתה צודק שהבעיה היא בשימוש. כשהופכים מדד כלשהו לחזות הכל, הוא יוצא מהקונטקסט המקורי ומתחיל לאבד מהמשמעות שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט