NBA – סיכום ביניים עונת 2017/2018 / מתן גילור

תמונה קשורה

כדרכי בקודש, זו השנה הרביעית ברציפות, להלן חלוקת תעודות סמסטר א'. נקודת האמצע, כידוע, היא 41 משחקים. נכון לכתיבת שורות אלה, הקבוצות שיחקו בין 39 ל-44 משחקים. סביר לעניין. כל הנתונים בטור נכונים ליום שישי 12 בינואר 2018.

(הערה: נא להתעלם מהסימן (א) שמופיע בטור. תפקידו הוא לגרום לוורדפרס למחול על השילוב בין האותיות הלועזיות והעבריות.)

*

המאמן: בראד סטיבנס – הקבוצה שינתה את פניה ואיבדה את אחד מכוכביה בדקות הראשונות של העונה. בחמישייה משחקים רוקי ושחקן שנה שניה. למרות כל אלה הקבוצה עם המאזן השני בטיבו בליגה, רק חצי משחק מהלוחמים, כשהיא מובילה את המזרח בגאון. כל זאת כשעומס המשחקים עליה היה הגדול בליגה. הקבוצה גם רשמה את רצף הניצחונות הגדול ביותר. בוסטון קבוצת הגנה מצוינת וגם אם פה ושם ההתקפה נתקעת, סטיבנס יודע למצוא את הפתרונות. ייתכן שההכנה למשחקים אינה מושלמת ולא פעם בוסטון נקלעים לפיגור גדול, אבל ניהול משחק מבריק בתוספת התנהלות שמוסיפה רבות לביטחון השחקנים מאפשרים ביצוע מהפך לא פעם. הקבוצה הספיקה לגבור על כל הקונטנדריות האחרות.

 

MVP: ג'יימס הארדן.

המספרים מספרים: 32.3 נקודות למשחק (מקום ראשון בהפרש) ב-54.9 eFG% ו-62.7 TS%(א). פשוט נפלא. הארדן מוסיף 5 כדורים חוזרים ו-9.1 אסיסטים, 1.8 חטיפות ו-0.9 חסימות למשחק.

סטטיסטיקות מתקדמות לזכותו: ראשון ב-RPM, ראשון ב-RPM WINS, ראשון ב-ORPM, שלישי ב-PIE, ראשון ב-PER, שלישי ב-VA, שלישי ב-EWA, ראשון ב-WS, ראשון ב-WS/48, ראשון ב-OWS, שלישי ב-VORP, שני ב-BPM, שני ב-OBPM.

כללי: הארדן הוא שחקן ההתקפה הטוב ביותר העונה. נכון, הוא לא מצטיין הגנתית, אבל הוא נותן לקבוצה מה שהיא צריכה ממנו ומזיז נפלא את כל מערכת הטילים. ואת כל זה הוא עושה כשהקבוצה סבלה מלא מעט פציעות של שחקני מפתח, בדגש על כריס פול. כמו כן, להארדן חלק בשילוב המצוין של פול בקבוצה. אם לסכם – להארדן יש חלק ביותר ניצחונות מכל שחקן אחר בליגה העונה והוא מביא ערך בשפיץ של הליגה לקבוצה אובראצ'יברית. הסיכוי שלו לזכות בתואר בסיום העונה תלוי לא מעט בכמות המשחקים מהם ייעדר עקב הפציעה.

 

החמישייה:

ג'יימס הארדן – ע"ע MVP לעיל.

סטפן קרי.

המספרים מספרים: 27.9 נק' ב-60.8 eFG% ו-67.1 TS% (שני בליגה, ראשון מבין אלה שמשחקים מעל 11 דק'), 5.2 כ"ח, 6.4 אס', 1.7 חט', 0.1 חס'.

סטטיסטיקות מתקדמות לזכותו: רביעי ב-PER, שני ב-RPM, שני ב-ORPM, עשירי ב-WS, שני ב-WS/48, שביעי ב-OWS, עשירי ב-VORP, שלישי ב-BPM, ראשון ב-OBPM.

כללי: קרי הוא מרכז ההתקפה של הקבוצה הטובה בליגה. הוא לב השיטה שמניעה את המכונה המופלאה. הוא קולע כמות נקודות גדולה מאד באחוזי יעילות מטורפים. כמו הארדן גם לו יש חסך הגנתי. לקרי יורדות נקודות על מספר משחקים נמוך ועל מנוחות יזומות שמיפות מעט את המספרים באותו האופן בו קנסנו שחקנים אחרים באופן דומה בעונות הקודמות. הקייס של קרי לתואר האישי, ככל הנראה, יהיה תלוי במספר המשחקים שלו בהמשך העונה. ככל הנראה מדובר על השחקן שמשפיע יותר מכל על המספרים של חבריו לקבוצה גם ברגעים בהם הוא רחוק מהכדור. האם זה עומד לזכותו או לחובתו שהקבוצה תפקדה היטב גם בלעדיו? כנראה שכל אחד יכריע לפי האג'נדה שלו.

לברון ג'יימס.

המספרים מספרים: 27.1 נק' ב-60.8 eFG% ו-64.2 TS% (שני בין הכוכבים), 8 כ"ח, 8.8 אס', 1.7 חט', 1.1 חס'.

סטטיסטיקות מתקדמות לזכותו: שלישי ב-RPM, שלישי ב-ORPM, שני ב-RPM WINS, שלישי ב-PER, ראשון ב-VA, ראשון ב-EWA, שני ב-WS, חמישי ב-WS/48, ראשון ב-VORP, ראשון ב-BPM, שלישי ב-OBPM, שני ב-PIE.

כללי: לברון ג'יימס בעונה אישית מבהילה. לברון שיחק את כל משחקי קבוצתו ומחזיק בלא פחות ניצחונות מכל אחד אחר בחמישייה הראשונה שלי. הוא עושה את כל זה תחת מכת פציעות חריפה מאד של חברי קבוצתו, בדגש על עמדות בעייתיות ושחקנים באותה העמדה. בדומה להארדן וקרי, גם לחובת לברון עומדת ההגנה. הוא שחקן הגנה טוב מהם, אבל לא אותו שחקן שהיה בעבר. באופן ממוצע מדובר על שחקן הגנה בינוני. לזכותו עומדת העובדה שבקווצ'ים ההגנתיים שהוא עושה הוא בטופ של הליגה. יצא לו לשמור היטב בקלאץ' על פורזינגיס, אנדטוקומבו, וול, שרודר, גריפין ועוד. בודדים השחקנים שמסוגלים לעשות זאת. היה עושה זאת לדקות ארוכות ובהחלט ייתכן ששמו היה מעטר את התואר האישי המרכזי. אבל הוא לא. וגם ביצועי הקבוצה שלו חרף הפציעות, אינם מספקי טובים.

יאניס אנדטוקומבו.

המספרים מספרים: 28.7 נק' ב-56.7 eFG% ו-62.2 TS%(א). 10 כ"ח, 4.6 אס', 1.6 חט', 1.3 חס'.

סטטיסטיקות מתקדמות לזכותו: שני ב-PER, שני ב-VA, שני ב-EWA, שישי ב-RPM, חמישי ב-RPM WINS, שלישי ב-WS, רביעי ב-WS/48, שישי ב-BPM, שביעי ב-OBPM, רביעי ב-VORP, ראשון ב-PIE.

כללי: יאניס מוכיח העונה שהוא בטופ ההתקפי וההגנתי של הליגה. מבחינת יכולת אישית הוא לגמרי שם, למרות החסך בקליעה מבחוץ. לי בכל אופן הוא עדיין לא נותן את התחושה שהוא יכול לקחת את הקבוצה על עצמו מספיק רחוק, כפי שעולה גם מהמאזן הקבוצתי.

דמרקוס קאזינס.

המספרים מספרים: 25.9 נק' ב-54.3 eFG% ו-59.4 TS%(א), 12.4 כ"ח, 5 אס', 1.5 חט', 1.5 חס'.

סטטיסטיקות מתקדמות לזכותו: שמיני ב-VA, שמיני ב-EWA, שביעי ב-RPM, שישי ב-RPM WINS, שישי ב-DWS, שלושה עשר ב-BPM, תשיעי ב-DBPM, תשיעי ב-VORP.

כללי: קאזינס מוביל את הקו הקדמי הטוב בליגה. הוא בולט הן התקפית והן הגנתית. וכן, הוא מרוויח בגדול מחולשת העמדה. הכדורסל המודרני גרם לזה שדור (כמעט) שלם של שחקני ציר הפכו לשחקנים משלימים. בין היתר הואיל והתחנכו על ברכי סגנון משחק מסוים והשינוי היה לא פשוט עבורם. לאחרונה החלו לבלוט שחקני ציר שמותאמים יותר לשינויים בליגה ונראה שימים בהם שחקנים דוגמת דיאנדרה ג'ורדן משתחלים לחמישייה הראשונה לא יחזרו בקרוב.

 

החמישייה השניה:

קיירי אירווינג.

המספרים מספרים: 24 נק' ב-54.6 eFG% ו-58.9 TS%(א), 3.5 כ"ח, 5 אס', 1.2 חט', 0.3 חס'.

כללי: אירווינג עבר הקיץ שינוי גדול. ככל הנראה הגדול ביותר בשלוש החמישיות. הגנתית יש לו קבוצה שתפורה למידותיו. בכל עמדה יש שחקן הגנה מצוין והמערכת מתפקדת הגנתית נפלא. אירווינג עדיין שחקן הגנה לא טוב, אבל ההגנה של בוסטון יודעת להחביא אותו והשיפור שבכל זאת מורגש אצלו מסייע לה לעשות כן. אבל אירווינג פה לא בגלל ההגנה, אלא בגלל ההתקפה. ישנו עיתונאי ישראלי שמגדיר שחקן שמכריח שמירה כפולה כ"שחקן שגורם להגנה לקרוס". לבוסטון יש שחקני התקפה לא רעים, אבל רק אירווינג גורם להגנה לקרוס. וכשאתה שחקן היחיד בקבוצה שעושה זאת, וכשאתה נדרש לעשות זאת באופן בלעדי לראשונה בקבוצה תחרותית, זה קשה. והוא עומד במשימה בהצלחה רבה. כמו כן, לא מעט ספקות הוסרו לגבי כישורי המנהיגות שלו.

דמאר דרוזן.

המספרים מספרים: 25 נק' ב-51.2 eFG% ו-57.9 TS%(א), 4.2 כ"ח, 5.1 אס', 1.2 חט', 0.3 חס'.

כללי: פני טורונטו כפני הדרוזנוזאוס. פחות בידודים, יותר שלשות. דרוזן אולי לא תמיד השחקן המהנה ביותר לצפייה, אבל מה שהוא עושה עובד. ועובד טוב. טוב מספיק בשביל מקום שני במזרח, טוב מספיק בשביל מקום שלישי בליגה, טוב מספיק גם כשחברו לקו האחורי נעדר.

קווין דוראנט.

המספרים מספרים: 26.3 נק' ב-57.7 eFG% ו-62.7 TS%(א), 7.3 כ"ח, 5.4 אס', 0.8 חט', 2.3 חס' (רביעי בליגה).

כללי: דוראנט פחות בולט סטטיסטית, אבל הוא בטופ של הליגה בשני צדי המגרש. דוראנט נהדר בהגנה והמטרייה האווירית שלו יושבת בראש של כל מי שנכנס לצבע של הלוחמים. לזכות דוראנט עומדת העובדה שהוביל את הקבוצה לניצחונות רבים ללא שחקני מפתח בכלל וקרי בפרט, גם אם הוא לא משחק בדיוק לפי הפרדיגמה של קר. לחובתו (לעומת הפורוורדים בחמישייה הראשוה) עומדים המשחקים שהחסיר.

אל הורפורד.

המספרים מספרים: 13.4 נק' ב-58.5 eFG% ו-60 TS%(א), 7.9 כ"ח, 5.3 אס', 0.6 חט', 1 חס'.

כללי: את הסיפור של הורפורד לא תראו במספרים האישיים. שר ההגנה של קבוצת ההגנה הטובה בליגה עד כה, מנהיג את בוסטון בצורה שקטה, חלק משמעותי בניהול ההתקפות, מייצר נקודות בצורה יעילה ועושה את כל הדברים הקטנים האלה שעושה מנהיג שקט ושחקן הגנה מצוין. אם יש איש על הפרקט שאחראי למאזן של בוסטון זה קודם כל הורפורד. [במאמר מוסגר אציין שבמקור נכנס כסנטר לחמישייה הראשונה, אבל ראיתי שברוב המקומות מתויג העונה כפאוור פורווד (הגיוני, באמת שם מבלה את רוב הדקות), ולכן הוסב אחר כבוד לחמישייה השניה.]

ג'ואל אמביד.

המספרים מספרים: 23.5 נק' ב-51.1 eFG% ו-58 TS%(א), 10.8 כ"ח, 3.4 אס', 0.6 חט', 2 חס'.

כללי: המספרים של אמביד יפים מאד, אבל לא בשמים. בניגוד לשאר הנבחרים עד כה, הקבוצה שלו, כרגע, לא בפלייאוף. אבל אמביד הוא השחקן המרכזי לצד שחקנים שהם או מבוגרים מדי או צעירים מדי או שחקנים משלימים. אין לצידו שחקן בפרופיל גבוה בגיל שמתקרב לשיא הקריירה. ולמרות זאת הוא מציג עונה טובה מאד. הוא טוב בהתקפה וטוב מאד בהגנה. ואם את קרי ו-28 משחקיו הכנסנו לחמישייה הראשונה, גם אמביד וה-30 שלו יכולים להיכנס לשניה.

 

החמישייה השלישית:

ראסל ווסטברוק.

המספרים מספרים: 25.1 נק' ב-47.2 eFG% ו-51.5 TS%(א), 9.6 כ"ח, 10 אס', 2 חט', 0.2 חס'.

כללי: אפשר להפחית מערכם של מספרים רק עד גבול מסוים. והגבול במקרה של ווסטברוק הוא החמישייה השלישית. עוד עונה סטטיסטית מרשימה של הצ'יטה, כשניכר שיפור אסטרונומי בהגנה (כנראה תודות גם לשאר הקבוצה) שגם מכניסה אותו לפה. הקבוצה במקום השישי במערב. לא מספיק טוב עבור פרופיל שחקנים שכזה וקבוצה עם מעט פציעות של שחקני מפתח, אבל גם לא קטסטרופה עבור קבוצה חדשה.

ג'ימי באטלר.

המספרים מספרים: 21.6 נק' ב-50.9 eFG% ו-58.6 TS%(א), 5.4 כ"ח, 5.2 אס', 2 חט', 0.3 חס'.

כללי: לנוכח שחקני ההגנה שסביבו, באטלר נדרש לעשות הגנה עבור 2.5 שחקנים ועומד במשימה בהצלחה. הוא גם נותן יופי של תוצרת התקפית בהתחשב בשחקנים שלצדו, שלא תמיד משתפים פעולה ורוצים לדאוג למספרים האישיים. באטלר הוא חתיכת הפאזל החסרה מחבורה מוכשרת לקבוצת ביתיות בפלייאוף.

אנתוני דיוויס.

המספרים מספרים: 25.8 נק' ב-58.2 eFG% ו-64 TS%(א), 10.3 כ"ח, 2.4 אס', 1.1 חט', 2.1 חס'.

כללי: דיוויס "נפגע" מהעובדה שהוא משחק כפורוורד ולא כסנטר לעניין הבחירות. מבחינת כדורסל אני חושב שזה עובד לטובתו. מדובר על שחקן התקפה מצוין ושחקן הגנה עילאי. הבעיה היא שלמרות שלצידו משחק הסנטר הטוב בליגה, הם עדיין בקושי מגרדים את הפלייאוף. לא באשמתם כמובן, אבל שחקנים גדולים יותר ידעו לקחת קבוצות מוגבלות גבוה יותר.

למרקוס אולדריג'.

המספרים מספרים: 22.6 נק' ב-50.9 eFG% ו-56.2 TS%(א), 8.6 כ"ח, 1.9 אס', 0.5 חט', 1.1 חס'.

כללי: בהעדרו של קוואי לאונרד (שעוד לא ממש חזר לעניינים) אולדריג' מוביל חבורה של שחקנים לא יותר מדי מוכשרים או מאד מוכשרים אך בשלהי הקריירה למקום השלישי במערב. כן, יש לצדו את מערכת הספורט הטובה בעולם. אבל אי אפשר להתעלם ממה שהוא עושה. תפוקה בשני צדי המגרש ושיפור ניכר מאז שהדרים.

אנדרה דראמונד.

המספרים מספרים: 14.4 נק' ב-53.8 eFG% ו-56.7 TS%(א) (62.7 FT%)(א), 15 כ"ח, 3.8 אס', 1.4 חט', 1.2 חס'.

כללי: לא רק שהדראמונד שקצת נעלם לנו חזר, אלא שהוא חזר עם קליעה מהקו ועם הגנה מפלצתית. דראמונד מוביל קבוצה לפלייאוף. וזה כשהשחקן היוצר החשוב ביותר של הקבוצה נעדר.

 

שחקן ההגנה: אל הורפורד.

שר ההגנה של קבוצת ההגנה הכי טובה בליגה. מתמודד היטב עם כל סוגי השחקנים בחילופים, מכוון את שאר השחקנים ונותן ביטחון ודרור לחרגולים הצעירים לקחת סיכונים.

 

חמישיית ההגנה: ג'ימי באטלר, אנדרה רוברסון, דריימונד גרין, אל הורפורד, אנדרה דראמונד.

חמישיית ההגנה השניה: מרקוס סמארט, ג'יליאן בראון, קווין דוראנט, אנתוני דיוויס, ג'ואל אמביד.

 

השחקן המשתפר: ויקטור אולדיפו.

המספרים מספרים (בסוגריים השיפור לעומת העונה שעברה): 24.6 נק' (15.9) ב-56.3 eFG% (51) ו-60.2 TS%(א) (53.4), 5.3 כ"ח (4.3), 4.1 אס' (2.6), 1.9 חט' (1.2), 0.9 חס' (0.3).

כללי: אולדיפו לא רק שהקפיץ את המספרים שלו ולא רק שהקפיץ את ההתקפה שלו ולא רק שהקפיץ את ההגנה שלו, אלא שעבר מניצב בכלוב החתולים הגדולים לפרנצ'ייז פלייר של קבוצת פלייאוף. וזה שיפור יותר מכל מה שמספר זה או אחר יראו.

 

הרוקי: ג'ייסון טייטום.

המספרים מספרים: 13.9 נק' ב-57.2 eFG% ו-62.5 TS%(א), 5.5 כ"ח, 1.3 אס', 1 חט', 0.8 חס'.

כללי: הדבר הכי חשוב הוא שטייטום לא רק מתקיף פנטסטי בשביל רוקי ולא רק מגן פנטסטי בשביל רוקי ולא רק שחקן בוגר וחכם ולא רק מתעלה ברגעי ההכרעה, אלא שטייטום שחקן חמישייה של 31 דקות בקבוצה עם המאזן השני בטיבו בליגה. נכון, יש שחקני שנה ראשונה שיותר מרכזיים ממנו בקבוצה ומציגים מספרים מרשימים יותר, אבל בניגוד אליהם ממנו מצפים לנצח. לו אין את אותו מרווח טעות. ובכל זאת הוא מצטיין.

 

חמישיית הרוקיס:

בן סימונס.

המספרים מספרים: 16.9 נק' ב-51.3 eFG% ו-52.9 TS%(א), 8.2 כ"ח, 7.3 אס', 1.9 חט', 0.9 חס'.

כללי: האם צריך יותר מהמספרים המופלאים הללו? אם כן, אז מדובר על השחקן היוצר של קבוצתו שמציג יכולת מרשימה להגיע קרוב לטבעת ועל מגן מצוין. פלייאוף ויש לו קייס חזק מאד לתואר האישי.

דונובן מיטשל.

המספרים מספרים: 18.4 נק' ב-50.7 eFG% ו-54.1 TS%(א), 3.3 כ"ח, 3.4 אס', 1.5 חט', 0.5 חס'.

כללי: מספרים מעולים, הרבה דקות, קבוצה הרבה פחות גרועה ממה שציפו, קל וחמר לנוכח הפציעות. ומעבר לכל זה, לי ישנה ההרגשה שמדובר על ה- GO TO GUYשל הקבוצה.

ג'ייסון טייטום – ע"ע רוקי העונה לעיל.

קייל קוזמה.

המספרים מספרים: 16.7 נק' ב-53.1 eFG% ו-55.8 TS%(א), 6.3 כ"ח, 1.8 אס', 0.5 חט', 0.5 חס'.

כללי: למרות שהמערכת מצידו לא ממש פורחת מצד אחד וכן נותנת במה לשחקנים צעירים מצד שני, אי אפשר להתעלם מהיכולת המרשימה של קוזמה.

לאורי מרקאנן.

המספרים מספרים: 15.4 נק' ב-52.2 eFG% ו-55.4 TS%(א), 7.6 כ"ח, 1.3 אס', 0.5 חט', 0.5 חס'.

כללי: אחד הגורמים המרכזיים לכך שהקבוצה שרבים הימרו עליה כגרועה בליגה אינה כזו בכלל ולאחרונה אפילו לא נראית כקבוצת טנקינג.

 

חמישיית רוקיס שניה: לונזו בול, דניס סמית' ג'וניור, בוגדן בוגדנוביץ', ג'ון קולינס, או.ג'י. אנונובי.

 

השחקן השישי: לואיס ווליאמס.

המספרים מספרים: 23.1 נק' ב-53.9 eFG%, 60.8 TS%(א), 2.6 כ"ח, 5 אס', 0.8 חט', 0.2 חס'.

כללי: מדובר על מספרים נהדרים שכמעט כל שחקן חמישייה היה מרוצה מהם מאד. כשהוא על המגרש הוא לא רק יצרן נקודות, אלא יודע גם ליצור לאחרים. למרות הכלים המוגבלים של קליפרס והפציעות, מדובר על קבוצת סף פלייאוף לא מעט בגללו.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    13 ינו 2018 09:02:48

    אחלה סיכום, תודה רבה מתן.
    הייתי מוסיף קטגוריה לא פורמלית של השחקן הזקן – יש כמה וטרנים בעונה מרשימה לגילם, גם מבחינת היכולת האישית וגם מבחינת התרומה לקבוצה – פאו גאסול, מאנו ודווין וייד למשל.

  2. tomer

    13 ינו 2018 09:27:40

    תודה רבה! מסכים עם כל הבחירות חמעט רוקי העונה ושחקן ההגנה.

    רוקי העונה שלי הוא מיטשל בינתיים. עם כל הכבוד לטייטום, מיטשל מציג יכולת יותר טובה ומשךיע על יוטה הרגה יותר מהשפעתו של טייטום (פרט לקלאץ' כמובן, שם טייטום ראשון בליגה לדעתי).
    שחקן ההגנה שלי הוא דיוויס – המספרים מדברים בעד עצמם לדעתי

    2. מתן גילור

      13 ינו 2018 09:43:44

      תודה.
      מבחינה מספרית אני חושב שלדראמוד מספרי ההגנה המרשימים ביותר.
      הוא מוביל את הליגה הן ב-Defensive Win Shares, הן ב-Defensive Box Plus/Minus, הן ב-Defensive Rating והן ב-Defensive Rebound Pct.

  4. המשגיח

    13 ינו 2018 09:46:11

    בחירות טובות.
    לגבי החמישייה הראשונה, בוגי ללא ספק זוכה מן ההפקר (שחייבים לבחור סנטר), כי עם כל הכבוד לעונה האישית הטובה שלו נ"א לא מתרוממת.

    אני מעריך שאם טאונס פתאום יפגין שיפור בהגנה, הוא ייכנס לאחת החמישיות, כאשר אולי הייתי מכניס אותו במקום דראמונד כבר עכשיו.

  5. MBK

    13 ינו 2018 09:49:13

    תודה
    דוראנט צריך להיות ב 2 החמשייות ההגנה ו החמשייה הראשונה
    אנקדוטה לגביי לו ווילאמס הוא פתח בחמשייה בפעם ה 100 בקריירה במשחק מול סקרמנטו ( מתוך 822 משחקים )
    הוא אחד משחקני הספסל הטובים בכל הזמנים עם קרוב ל 11000 נקודות בקריירה ( מאנו כמראה השחקן ה 6 האולטימטיבי )
    המשחקים האחרונים הקפיצו לו את הממוצעים

        2. יאיר

          13 ינו 2018 12:57:34

          רק תראה איך ההגנה של התאנדר נראית מאז שרוברסון פצוע (סופגים 16 נק יותר פר 100 פוזשנים כשהוא לא על המגרש ותבין כמה הוא חיוני.

  6. נתן גולד

    13 ינו 2018 09:58:21

    תודה מתן, מסכים עם הרוב.

    קאזינס התחיל את השנה מטורף ומאז נרגע והוא לא ראוי להיות בחמישייה הראשונה. לדעתי דוראנט חייב להיות בחמישייה הראשונה על חשבון קאזינס וההכרח המסורתי לבחור סנטר טבעי בחמישייה הראשונה הוא קצת מיותר בכדורסל נטול העמדות שלא מעט מקבוצות הליגה משחקות.
    בנוסף, דוראנט לדעתי גם חייב להיות בחמישייה ההגנתית הראשונה כשהוא נותן עונה הגנתית כמעט מושלמת בעיניי.

    בראד סטיבנס הוא בחירה ברורה אבל צריך לציין את פופוביץ' שאם לא היינו מתרגלים למסחטת הסלעים שלו הוא כל שנה היה זוכה במאמן העונה.

  7. הערבי

    13 ינו 2018 10:10:50

    מסכים על רוב הבחירות למעט
    -ג'ימי באטלר צריך להיות בחמשייה השניה על חשבון הרפורד עם כל הכבוד להרפורד שנותן עונה מצוינת אבל אטלר פשוט נותן עונה יותר טובה והוא משחק שני צידי המגרש (הרפורד משקיע יותר הגנה ומגיע לו תואר שחקן ההגנה) אני לא הייתי מכניס את הרפורד לחמישיה השלישית אפילו הייתי מכניס את אודוליפו לשם לפניו.
    -רוקי העונה ילך לסימונס או מיטצ'ל טייטום מצוין אבל הם יותר משפיעים כרגע בקבוצות שלהם וגם לא נראה לי שהליגה תיצר תקדים ותתן שלושה פרסים אישיים לאותה קבוצה (אם הוויריס בעונת 73-9 לא קטפו שלושה פרסים אישיים אף קוצה לא תקטוף.
    – למה אנדרה רוברסון ולא פול ג'ורג'?

  9. ולדי קוגן

    13 ינו 2018 11:53:10

    אני לגמרי בעד לפרגן לטייטום את רוקי העונה, למרות שלדעתי מיטשל בשוויון איתו. סימונס מתחיל לאבד את האחיזה בתואר הזה מהר מאוד.
    ה-mvp בסוף יהיה לברון, גם כי הוא נותן מספרים לא פחות מטורפים מהארדן, וגם כי הארדן הולך להחמיץ המון משחקים.

    1. מתן גילור

      13 ינו 2018 12:02:24

      קליבלנד על קצב של 50 ניצחונות. קשה לי לראות אותו זוכה בכזה מאזן. ווסטברוק זכה עם מאזן נחות, אבל היה שם משהו היסטורי ופה אין. (יש לשחקן בעונתו ה-15, אבל זה לא רלוונטי לעניין.)
      אולי אם ישחק 80 ומעלה משחקים ויסיימו עם 55 ניצחונות (וישמור על הרמה כמובן), אבל אני לא רואה את זה קורה.

  10. מבין קטן-בינוני

    13 ינו 2018 12:01:59

    תודה.
    גם אני חושב שדוראנט חייב להיות בחמישייה, גם על חשבון יאניס.
    זה די ברור לאור העובדה שהוא נותן עונה כמעט מושלמת קקלע (קרוב ל-50-40-90 עם מעל 25 נק') ולצידה עונה כמעט מושלמת כרים פרוטקטור.
    מדובר בשילוב חסר תקדים בקנה מידה היסטורי (מעולם לא היה מישהו במועדון 50-40-90 עם למעלה מחסימה למשחק), שצריך להילקח בחשבון.
    חוצמיזה, כל פעם שממש צריך אותו – נק' כשקרי פצוע; ריבאונד כשגרין חסר; סל ניצחון על לונזו; ואפילו אתמול ששלשה שלו גמרה את הבאקס – דוראנט מספק את הסחורה.

    1. מתן גילור

      13 ינו 2018 12:08:13

      תודה לך.
      מדובר על מספרים יפים ועגולים, אבל מה שבאמת משנה זו יעילות צבירת הנקודות. אם שחקן עשה 70% אפקטיבי אבל רק ב-39% מהשלוש וחסם יותר מפעם זה משנה משהו?
      המועדון (כמו TD) זה דברים נחמדים, אבל אני חושב שהמדדים המתקדמים ובחינת יעילות יותר משמעותיים.
      אני לא פוסל את מקומו של דוראנט בחמישייה וזה באמת צמוד, אבל הקומבינציה הספציפית פחות רלוונטית בעיני.

  12. אפלטון

    13 ינו 2018 12:17:05

    תודה מתן מצוין. תכלס בהתאם למגבלות העמדות, בחירות מדויקות. חכמת ההמונים לא היתה נותנת כאלו תוצאאות (רוקי העונה, שחקן ההגנה), אבל עשית כאן שקלול מעולה של יכולת אישית יחד עם הצלחה קבוצתית.

  13. עגל שסבור שיש לפרק את ג"סנ

    13 ינו 2018 13:10:40

    תודה מתן על פרוייקט ארוך שנים מוצלח בכל פעם.
    אני מסכים עם כל הבחירות למעשה; רק הייתי מעלה את ג׳ימי באטלר חמישייה אחת למעלה בגלל הערך המוסף והמנהיגות שהוא נותן. הוא הלב הווינרי של מינסוטה. אבל לא ברור לי על חשבון מי . . .

    1. עידו גילרי

      13 ינו 2018 13:57:07

      הגרסאות של הולינג'ר לVORP ו-WS. בגדול אבל עוד פעם לקווצץ' את הבוקס סקור למספר נוסף שאפשר לשים ליד שחקן. או במונחי הולינג'ר התאמת PER לעמדה / תרומה לניצחונות.

          1. מתן גילור

            13 ינו 2018 15:35:43

            אני כן רואה ערך במה שיודע (להתיימר) להסביר לי איך בא הערך הזה של המסורתי של השחקן לעומת הממוצע כתרומה לניצחונות לקבוצה.
            ברור שכערך נפרד זה לא נותן הרבה. אבל כשאתה מצליב כמה שיותר סטט' רלוונטיות וזה מסתדר לך עם מה שרואות העיניים זה עשוי לחזק את דעתך.

  15. ד"ר הופמן

    13 ינו 2018 13:41:26

    נתחיל עם מו ויליאמס, לדעתי, למרות שיש קבוצות שלוטשות אליו עכשיו עיניים בעונת חוזה ויהיו מוכנות להטריד בשבילו עכשיו ולקבל את החוזה הנגמר (סלטיקס רק אחת מהאופציות) הוא יקבל חוזה חדש יפה מאד מהקליפרס וישאר שם אז להפסיק לחלום.
    לגבי טאטום, מסכים שכרגע הוא בוויכוח של רוי וכן זוכה דעתי ברוי של החצי. רק שלא יתקלקל ואם הוא ייתן יותר בחצי השני אולי מגיע לו להיות ה רוי השנה. סימונס שחקן מעולה אבל בכדורסל המודרני

    1. ד"ר הופמן

      13 ינו 2018 13:43:49

      בכדורסל המודרני שמבוסס על שלשות הוא נופל ובגדול. גם בחצי מרחק הוא לא מחודדכך שלא הייתי מכנים אותו לוויכוח שם יושב מיטצ'ל שבאמת משחק נפלא התקפית אבל קצת פחות טוב מטאטום בהגנה.

  16. יניב

    13 ינו 2018 13:52:34

    טור מצוין. בחירות מעולות.
    איזו עונה משוגעת שאני לא מצליח לחשוב במקום מי הייתי מכניס את אולדיפו ודריימונד גרין שישר קפצו לי "איך הוא לא הכניס אותם?!?"
    ועדיין, את דריימונד הייתי דוחף במקום כמה..

  17. אסף

    13 ינו 2018 14:08:14

    מסכים מאוד עם הבחירות, אולי הייתי מחליף בחמישיות בין דרוזדן לקארי. הבחירה היחידה שאני חלוק עליה היא מאמן העונה…
    לדעתי זה הולך לפופ שהכוכב שלו עדיין לא התחיל את העונה בכלל
    ועדיין מקום 3 במערב עם קצב של 55 נצחונות לא הולך ברגל.

  19. שגיא נאור

    13 ינו 2018 15:40:26

    סיכום חצי מעולה.

    אולי היה מקום להוסיף כמות משחקים מתוך כלל משחקי הקבוצה כי זה משמעותי במיוחד במקרים של קארי ואמביד כשגם הארדן ודוראנט פספסו לא מעט. הייתי מוסיף גם איבודים.

    מדהים שבסיכומי רבע העונה כנראה פורזינגיס היה בחמישיה הראשונה ועכשיו הוא אפילו לא בשלישית ודווקא כשהקבוצה שלו בסך הכל במאזן סביר.

      1. .

        13 ינו 2018 16:36:47

        ההגנה שלו מאוד השתפרה בשבועות האחרונים,כמובן שאי לא מתקרבת לרמה של מגנים כמו אמביד או טאונס אבל זה כמו שאשווה לך את היכולות המדהימות של טאונס בהתקפה ולומר שהם לא מתקרבים לזה(אמביד עוד קרוב,דרמונוד?פחות)
        לדעתי זאת שטות לשים את דרומונד במקום טאונס בחמיישיה.

  24. הטמיר המקורי גלוח האשך מחוץ לתחתונים של ביל ליימביר

    13 ינו 2018 17:34:21

    מצוין.
    מסכים שדוראנט בחמישייה במקום קאזינס.
    המוח לא מוכן לקבל שהארדן יהיה mvp.
    אבל אני לא יודע מי כן.
    אולי באטלר אם ימשיך ככה

  25. Benjo

    13 ינו 2018 18:20:05

    תודה על הסקירה. הנתון שהכי עניין אותי בכל מה שכתבת הוא על לברון ועל העובדה שלמעשה מתחילת העונה האיש לא זכה אפילו למשחק אחד של מנוחה. לשחקן שנבחר בדראפט 2003 זו טעות שיכולה לעלות בעונה של הקאבס ואולי יכול להוביל אותו לפציעה שתסכן את הקריירה.. (אין מה לעשות מנטלית ולא רק פיזית זה שוחק יכול להיות שזה גם מסביר את ההתנהגות שלו לאחרונה וגם משחקים שבהם סיים עם ריבאונד אחד ב 33 דק או אסיסט אחד) קראתי באיזה שהוא מקום שטיירון לו אמר שהשחקנים הגדולים בעבר לא נחו… זו שטות הליגה התקדמה מאז הימים של מייקל. לברון כמה שהוא תופעת טבע עדין בן אנוש . לגבי הבחירות אני מסכים עם הבחירות שלך (נוח לי גם עם טייטום כרוקי השנה הטיעונים שהעלת נכונים בעייני למרות שזה לא cut clear).
    דוראנט לחמישיה ראשונה (יאניס לשניה). אולדיפו וקליי חסרים לי בחמישיות אבל לא יודע את מי הייתי מוציא בשבילם. אחלה סיקור תודה רבה.

    1. מתן גילור

      13 ינו 2018 19:11:26

      שהם מבצעים עוד מניפולציה מחדדת (מניח שמבוססת סטטיסטיקה).
      אתה בעצם מעניש/מזכה שחקנים לפי המיקום שלהם במגרש. יש מרחב מחייה שסטטיסטית צובר יותר PER וזה בא לנטרל זאת.
      מן הסתם שכמו בכל נרמול עבור השחקן הספציפי הוא יכול ליהנות/להיפגע לפי הכיוון בו הוא חורג מהכלל בעמדה שלו.
      ברור שבין VA ל-EWA ההבדל הוא הצגתי בלבד.

      1. עידו גילרי

        13 ינו 2018 19:21:07

        אז מה היתרון בלהציג את שניהם. אם יש לך נרמול לפי עמדה שאמור לנטרל בעיות ב-PER אז מספיק להציג אותו. בו אני אשאל את זה קצת אחרת. מה אנחנו לומדים אם שחקן אחד הוא 5 ב-PER אבל 7 ב-VA? שזה בערך הבדלים שנקבל?

        1. מתן גילור

          13 ינו 2018 19:31:27

          במילים פשוטות אנחנו לומדים שהבוקס סקור שלו ביחס לממוצע הליגה הוא החמישי בטיבו ובנרמול העמדה הוא שביעי בטיבו. 🙂
          ואם להיות רציניים יותר, רציתי להראות את ה-PER (שהוא המדד המקובל יותר) ואיך השינוי בעמדה משפיע על השינוי במיקום, וכן לבטל את הטענות של "נכון ש-X סנטר, אבל שיחק לא מעט גם SG" או "Y רכז, אבל משחק המון בקרבת הסל".
          מי שחושב שהנרמול לעמדה חשוב שיסתכל על VA/EWA ומי שחושב שהוא בעייתי שיסתכל על PER. וכמובן אלה בצירוף שאר המדדים הם רק חלק מהתמונה ובטח שאי אפשר לשפוט רק לפיהם.

          1. עידו גילרי

            13 ינו 2018 19:39:01

            לא יודע. לטעמי זה גורם לאנשים לטבוע בערימה של נתונים שלא אומרים להם הרבה. נניח איזה משמעות תוכל ליצוק לתוך זה שלברון שני ב-PIE אבל שלישי ב-PER.
            זה מרגיש שמרוב עצים לא רואים את היער.

          2. מתן גילור

            13 ינו 2018 19:48:49

            אז להטיל מטבע כדי לבחור מה יותר משקף?
            הבאתי זאת בשביל:
            1. למי שמבין לעומק את המשמעות של המדדים ורוצה לראות את המיקומים בהם.
            2. למי שפחות מבין, להבין שמספרית מדובר על שחקנים בטופ של הליגה בכל מיני וריאציות וסוגי מניפולציות.
            3. עבור מי שמבין את המשמעות לראות את השינויים במיקומים בין המדדים (כפי שהסברתי בדוגמה הקודמת).
            4. בתוך עמי אני חי. מעדיף יער סבוך מדי מאשר שיתחילו לשאול "כן, הארדן ראשון ב-PER, אבל איך הוא ב-VORP"? ושלא תעז לטעון שזה לא מסוג השאלות שרואים פה לא פעם ולא פעמיים.
            הנחתי שרוב אלה שזה כואב להם בעיניים (דווקא לא אתה מן הסתם) ידלגו.

  27. אהרון שדה

    13 ינו 2018 20:52:59

    מתן תודה רבה.
    עקרונית מסכים בוודאי עם החמישייה הראשונה בטח בהתחשב בכך שאתה מכבד את חוקי הליגה (שאם לא כן הייתי מחליף בין דוראנט לקאזינס).
    טופ 3 שלי לחצי העונה.

    3. פאריק

    2. לברון

    1. הארדן
    קרי גם בגלל הפציעות מחוץ לטופ 3 במעט אך התחרות צמודה ויכולה להשתנות .

    אשר לרוקי אני עדיין עם סימונס אך בבוסטון ההישגית המשמעות רבה יותר גם עם הסט' פחות טובה וזה תלוי גם האם סימונס יוביל את פילי' לפלייאוף בסופו של יום .

    מתחבר למה שנאמר לפניי (גם ברמת הליגה) לעשות בחירות לשחקן הוותיק מגיל 35 ומעלה .

  28. ori88

    14 ינו 2018 11:41:53

    מתן, קראתי קצת באיחור, אבל תודה רבה על סיכום זה. השקעה רבה מאחוריו (כמה זמן לוקח להוציא סיכום כזה?)
    באופן כללי הסיכום עוזר לי להבין איזו עונה נפלאה זו.
    עונה שבה ראסל רק בחמישייה השלישית.
    עונה שבה יש לפחות 3 רוקי'ס נפלאים ממש.

    הייתי הולך על דונובן כרוקי העונה ובסה"כ סיכומיך מקובלים עליי.
    האיזכור של אסף אשתר בתגובות – נפלא

  29. ינון יבור

    14 ינו 2018 20:23:51

    תודה מתן. מאוד מעניין.
    כמובן מסכים עם רוב הבחירות, על אף שלא נוח לי כל כך ההייפ סביב ההגנה של דוראנט, שלדעתי נסמך לא מעט על המשחק ההוא מול לברון בחג המולד, משחק שהוא דווקא ביצע בו כמה עבירות שפשוט לא משרקו.

  30. צביקה

    15 ינו 2018 07:57:33

    תענוג של תעודת מחצית. מנומק לעילא ומשקף היטב את העונה הטובה שאנו רואים. דוראנט צריך להיות בראשונה על חשבון יאניס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט