טורונטו – הצפון כאן כדי להישאר / יובל בנשלום

טורונטו – הצפון כאן כדי להישאר

קישור לפייסבוק https://www.facebook.com/NBAintheholyland

תקציר: טורונטו אולי עדיין לא טובה מספיק כדי לעבור את לברון ג'יימס, אבל הקפיצה שהיא עושה השנה חשובה יותר ממאזן הניצחונות וההפסדים.

 

הקיץ שעבר היה קו פרשת מים בצד הצפוני של גבול קנדה-ארה"ב. לאחר הגעה לגמר המזרח ב-2016, והפסד מכובד (יחסית) לקליבלנד, טורונטו חשבה שביכולתה לעשות את הצעד הנוסף. שנה נוספת מצוינת של דמאר דרוזן וקייל לאורי, טריידים חכמים שהביאו את סרג' איבקה ופי ג'יי טאקר, התרסקו על קרקע המציאות העונה לשם לברון.

לא מעט אנשים חשבו שטורונטו חייבת לעבור שינוי משמעותי יותר, לאור האכזבות בפלייאוף בשנים האחרונות. איבקה ולאורי הפכו להיות שחקנים חופשיים, ורבים חשבו שה-GM מסאיי יוג'ירי יפנה לבנייה מחדש. אחרים, חשבו שדבריו של יוגי'ירי ביחס ל"שינוי התרבותי" שהראפטורס צריכים לעבור (culture change) מכינים את הקרקע לפיטורים אפשריים של המאמן דווין קייסי. אלא שיוג'ירי שימר את ליבת הסגל, והשאיר את קייסי על כיסא המאמן. ובכל זאת, טורונטו של השנה עשתה שינויים גדולים ביחס לשנים הקודמות. לדעתי, שינויים אלה יכולים להוות קפיצת מדרגה עבור הקנדים – בטווח הקצר והארוך גם יחד.

שינוי השיטה – להתראות בידודים, שלום מסירות.

על שינוי אחד בולט נכתב כבר לא מעט בבלוגספירה האמריקאית: טורונטו, שההתקפה שלה התבססה לא מעט על בידודים של לאורי ודרוזן, התחילה למסור ולהניע את הכדור הרבה יותר העונה. הראפטורס קפצו מהמקום ה-29 למקום ה-16 במדד ה-assists per possession, ומהמקום ה-25 לעשירי במדד ה-אסיסטים/איבודים. היכולת של הגנות היריבות להתמקד בפלייאוף בשמירה על לאורי ודרוזן, פגעה בטורונטו בפלייאוף. עכשיו, מקווים בקנדה, ההתקפה הרב-גונית תהיה יעילה יותר גם בפלייאוף.

מדוע השינוי בטורונטו גדול יותר משינוי שיטת המשחק

אנחנו כמובן לא יודעים איך יבוא ליד הביטוי השינוי בצורת המשחק של הראפטורס בפלייאוף. עם זאת, מהלכי הקיץ האחרון נותנים לקבוצה מקנדה אופק מבטיח יותר בשנים הקרובות, ובאלה שיבואו אחריהן. מדוע מהלכי הראפטורס היו שלם הגדול מסך חלקיו?

  1. המועדון הראה שהוא יכול ליישם שינוי מבלי לשפוך את התינוק  עם מים. – זה לא קל ליישם שינוי מערכתי ללא החלפה של כוכבי הקבוצה ו/או המאמן שלה. טורונטו הוכיחה שזה אפשרי. בכך היא מראה שמדובר במועדון רציני, שיש לו יסודות חזקים: מאמן ו-GM שעובדים יחד לאורך זמן, ומועדון שמצליח לחשוב לטווח הארוך תוך ביצוע התאמות נדרשות. בסוף קבוצות ב-NBA נבחנות גם ביחס ליכולות של הארגון להפגין התנהלות ארגונית מרשימה לאורך זמן (ע"ע סאן אנטוניו). טורונטו של השנים האחרונות, ובמיוחד לאור השינויים בעונה הנוכחית, מאותת לליגה שמדובר בארגון מוביל בדרך ההתנהלות שלו.
  2. אופק ברור ובר קיימא לשלד הנוכחי של הקבוצה – ה-GM יוג'ירי ניצב בקיץ הקודם בפני משימה שנראיתה לא פשוטה בכלל. כאמור, על מנת לשמור על טורונטו תחרותית, הוא היה חייב להחתים מחדש את קייל לאורי וסרג' איבקה. לאורי, החשוב מבין השניים, כבר חגג 31, ויוג'ירי חשש בצדק מחוזה ארוך מדי לרכז שמגיע לגיל בו רכזים מתחילים לאבד את יכולתם. בנוסף, חוזים יקרים ומוצדקים יותר (דמאר דרוזן) או פחות (דמארה קרול) איימו להטביע את הקבוצה מעבר לסף מס המותרות לעתיד הנראה לעין. אלא שיוג'ירי הצליח לרבע את המעגל. הוא החתים את לאורי ואיבקה על חוזים שמנים, אך הצליח להחתים את שניהם ל-3 שנים בלבד. כמו כן, הוא השכיל להעביר את קרול בטרייד לנטס ושילם על כך בבחירת סיבוב ראשון בשנה הבאה, שלא צפויה להיות גבוהה במיוחד. בכך יש לראפטורס בסיס של שחקני ליבה – דרוזן, לאורי, איבקה וולאנצ'יונס, שחתומים לשלוש-ארבע עונות הבאות ונמצאים (פחות או יותר) באזור שנות השיא של הקריירה שלהם. ההיפטרות מהחוזה של קרול אמורה לאפשר לטורונטו לא לעבור את מס המותרות, או לפחות להימנע מלעשות כן על בסיס קבוע.
  3. פיתוח שחקנים לקראת העתיד – המחיר שיוג'ירי שילם עבור השארתם של דרוזן את איבקה התבטא באיבוד מספר שחקנים משלימים חשובים. פטריק פטרסון ופי ג'יי טאקר עברו לאוקלהומה ויוסטון, קרול הועבר כאמור לנטס. סי ג'יי מיילס הגיע בטרייד מאינדיאנה כדי להחליף את קרול, אבל תמורתו הראפטורס העבירו את הגיבור המקומי קורי ג'וזף. הרוטציה של הראפטורס נראיתה קצרה יותר בתחילת העונה, אלא שגם כאן נראה שיוג'ירי עשה עבודה נכונה – הרול פליירז הוותיקים הוחלפו בצעירים נמרצים, מוכשרים ובעלי שמות שקשה להגות בעברית – יאקוב פולטל, אוג'י אנונובי, פסקאל סיאקאם, לוקאס נוגאיירה ופרד ואן-וליט. רובם נבחרו בדראפטים האחרונים ע"י טורונטו, שנכנסו לתפקידי המשנה בצורה חלקה. בנוסף לכך שהם מסייעים לטורונטו לשמור על ההווה אפקטיבי, אותם צעירים נותנים לאוהדי הראפטורס סיבות לחשוב שהעתיד שאחרי עידן דרוזן-לאורי-איבקה ימשיך להיות וורוד.

מה תעשה החבורה הזאת בפלייאוף?

כמובן, המבחן האמתי של הקבוצה הזו יגיע בפלייאוף, אם וכאשר הראפטורס ייפגשו את קליבלנד או בוסטון. כך או כך, העובדה ששחקני השלד המרכזי של הקבוצה המצוינת הזאת קיבלו אופק ברור וריאלי של שנתיים-שלוש להגיע אל הארץ המובטחת, פלוס העובדה שטורונטו הצליחה להניח יסודות גם לעידן שאחריהם, מוכיחה שוב שיוג'ירי, ה-GM הראשון מיבשת אפריקה, הוא אחד המנהלים המוצלחים בליגה. נכון, מעטים ישימו כסף על הקנדים בסדרה מול קליבלנד, אבל אל תופתעו אם נמשיך לראותם אותם עמוק בתוך הפלייאוף בשנים הקרובות, ולא רק בתור קבוצה שפשוט מתרגשת לשחק מול לברון.

 

 

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. מתן גילור

    9 ינו 2018 07:12:12

    תודה רבה.
    נכון לנקודת הזמן הנוכחית אני מדרג אותם במקום השני במדד העצמה של הליגה (עם התחשבות בפצועים כמובן). האם זה אומר משהו לגבי הפלייאוף? לא יותר מדי.

  2. Berch

    9 ינו 2018 08:39:24

    קבוצה טובה שעד היום הצליחה להיות טובה גם בפלייאוף אבל לא "הרימה את הרמה" כפי שנדרש בפוסט סיזון.
    מקווה שהשינוי התרבותי יכלול גם סעיפים שנוגעים לפלייאוף.
    אהבתי אותם כשהחתימו את פי ג'יי טאקרררררר
    אוהב אותם פחות אחרי שעזב. סורי
    🙂

  3. Smiley

    9 ינו 2018 15:05:04

    קבוצת עונה רגילה טובה מאוד שחובת ההוכחה עליה בפלייאוף.
    ההימור של יוג'ירי על שחקני הספסל הצעירים הלך לו מצויין ונראה כי יש השנה סגל רחב.

  4. גיא הרשע

    9 ינו 2018 15:55:50

    יוג'ורי ממשיך להוכיח שלפעמים, ההחתמה החשובה ביותר היא של ה-GM.
    מה שהוא עושה בקבוצה זה סוג של קסם.
    אין לטורונטו את ה-"אפיל" שמסוגל למשוך שחקני מקס מהשוק החופשי,
    לכן זו קבוצה שצריכה להיבנות מהדרפט,
    שצריכה למקסם את התמורה מהבחירות הנמוכות שיש לה,
    שצריכה להשאיר את השחקנים שהופכים לשחקנים חופשיים, בבית.
    את כל אלו הקבוצה עושה בהצלחה,
    וזה מבלי לוותר על ההתקדמות של הקבוצה (לא נכנעים לפיתוי לטנקק עונה או 2…)

  6. אסף

    9 ינו 2018 16:45:03

    פוסט נהדר יובל ובעיקר הדגש על שינוי שיטת המשחק. הצעירים מבשילים מתחת לראדר. קבוצת עונה סדירה נהדרת ,מעניין באמת לראות האם תגיע קפיצת המדרגה המיוחלת במאי השנה.

  8. אפלטון

    9 ינו 2018 17:38:10

    מצוין תודה.
    הקבוצה השניה במזרח לדעתי ואם דרוזן ימשיך בשיפור שלו גם יגיעו לגמר המערב.
    אם לאורי לא יפסיד תקופה ארוכה אז אני גם חושב שיסיימו במקום הראשון במזרח עם העומק שלהם.
    מדובר יותר מדי על הבידודים והפיקנרולים, אבל כשיש לך שחקנים כמו לאורי ודרוזן, זה פשוט דרך יעילה להשיג נקודות כך שאני בספק אם פתאום יתחילו להניע את הכדור כאופצית התקפה מרכזית

  10. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    9 ינו 2018 21:43:38

    אחלה פוסט, תודה רבה יובל.
    היכולת להפוך את המשחק ליותר קבוצתי היא מרשימה ולא טרוויאלית בכלל – OKC נכשלה בשנים האחרונות בדיוק בנקודה הזו, ואני מסכים של-GM יש בכך מניות בכורה.
    המבחן, כמו שכתבת, יהיה בפלייאוף. לדעתי בוסטון וקליבלנד עדיין פייבוריטיות מול טורונטו, בעיקר בגלל הקילינג אינסטינקט המוכח של קיירי ולברון, אבל אשמח להתבדות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט