חג הודיה שמח – משחקי חג ההודיה ב-NFL, וסיכום שבוע 11 / גיא רוזן

 

דטרויט ליאונס (6 – 4) – מינסוטה ויקינגס (8 – 2)
(יום ה', 19:30)
לא תמיד אנחנו זוכים לראות במחזור חג ההודיה משחק שמתחיל בשעה נורמלית, ושהוא גם שווה צפייה.
דטרויט – מינסוטה?
בהחלט עונה על ההגדרות.
הויקינגס בכושר נפלא.
יש להם הגנה נהדרת.
יש להם התקפה טובה שמפקדת מאחורי קו הגנה פשוט אדיר.
דטרויט?
הם עדיין מחפשים את עצמם.
בעוד שמתיו סטאפורד בהחלט מצדיק את חוזה הענק שהוא קיבל, עד כה
(9 בליגה בפאסינג רייט, 6 ביארדים למשחק, 4 בטאצ'דאונס),
התחושה היא שחסר משהו בקבוצה.
הם משיגים פעם אחר פעם את היארדים הדרושים, אבל ברד זון, זה לא זה.
התחזית:
אם דטרויט רוצים להעפיל לפלייאוף, הם חייבים לנצח הלילה.
ההימור שלי?
סטאפורד מעלה את רמתו, ודטרויט מנצחים אחרי משחק צמוד.

 

דאלאס קאובויז (5 – 5) – סן דיאגו צ'ארג'רס (4 – 6)
(יום ה', 23:30)
יחזקל אליוט, טיירון סמית', שון לי. ה-3 חסרו מאוד לדאלאס במשחק ההפסד לאיגלס.
הלילה, אליוט (כמובן) בחוץ, לי בחוץ, סמית' בספק.
אם הוא לא ישחק הלילה?
אז אני הולך עם הצ'ארג'רס.
ההגנה שלהם במקום השלישי בסאקס העונה,
ובמקום הרביעי באינטרספשינס.
בשילוב עם ההתקפה שנתנה משחק שיא ביום א' (הכי הרבה נקודות לצ'ארג'רס בעידן פיליפ ריברס),
הם קבוצה מצויינת.
כזאת שבהחלט מסוגלת לנצח בדאלאס כאשר אלו בהרכב כל כך חסר.

 

וושינגטון רדסקינס (4 – 6) – ניו יורק ג'איינטס (2 – 8)
(יום ו', 03:30 לפנות בוקר)
הג'איינטס נתנו משחק מרשים מול קנזס ביום א', בעיקר ההגנה שלהם.
הרדסקינס, הם הפסידו לסיינטס אחרי משחק נהדר,
אבל קאזינס היה נפלא, למרות ההפסד.
התחזית:
במשחק בית, נגד הג'איינטס אחרי שאלו כבר נתנו את משחק "ההפתעה, שלהם,
אני בוחר ברדסקינס.

 

 

סיכום שבוע 11:

 

שיקגו ברס (3 – 7) 24 – דטרויט ליאונס (6 – 4) 27

 

ג'ון פוקס מצליח לעשות את הלא ייאמן –
הוא הופך את הברס לתחרותיים.
אבל ווינרים הם עדיין לא…
ההפסד ב-3 נק'?
הוא אחרי שהקיקר של הקבוצה החמיץ שער שדה מ-46 יארד, 8 שניות לסיום.

 

קליבלנד בראונס (0 – 10) 7 – ג'קסונוויל ג'אגוארס (7 – 3) 19

 

40 סאקס, 13 אינטרספשינס, 14 forced fumbles יש כבר להגנת הקבוצה.
אם כזו הגנה, יש לאוהדים שלהם (לראשונה מזה באמת הרבה זמן) סיבות מצוינות לאופטימיות.

 

גרין ביי פקרס (5 – 5) 0 – בולטימור רייבנס (5 – 5) 23

סיפור המשחק ב-3 מילים:
"ואיזה מסכנים האוהדים…"

 

מיאמי דולפינס (4 – 6) 20 – טמפה ביי באקנירס (4 – 6) 30

 

ג'יי קאטלר. 3 אינטרספשינס היו לו הלילה, עד שעזב את המשחק בגלל זעזוע מוח.
או שאולי זה היה גייס שהיה מזועזע? . .

2 – 0 לטמפה ביי מאז שפיצפטריק החליף את ווינסטון הפצוע העמדת הקווטרבאק.

 

מינסוטה ויקינגס (8 – 2) 24 – לוס אנג'לס ראמס (7 – 3) 7

 

שחקן השבוע: אדם תילן. 6 תפיסות, 123 יארד, טאצ'דאון.
יש לא מעט כישרון במינסוטה –
מי אמר שצריך בריידי או רודג'רס בשביל להצליח?

אם כבר מדברים על הקווטרבאק שהוא לא בריידי או רודג'רס:
קייס קיינום.
השנה, קו ההתקפה של הויקינגס בריא. ויש להם המון כישרון בעמדות הרסיבר.
התוצאה:
קווטרבאק שסיים עוד משחק עם 0 סאקס. 5 פעמים בלבד הפילו את קיינום השנה בסאק. 0 פאמבלס יש לו עד כה.
המסקנה:
כאשר בונים קבוצה נכון, וכאשר יש מזל עם בריאות השחקנים, לא חייבים כוכב נוצץ בעמדת הקווטרבאק.

 

ניו אורלינס סיינטס (8 – 2) 34 – וושינגטון רדסקינס (4 – 6) 31

 

מרשון לטימור. הקורנר המוכשר, הוא אחד המעומדים לתואר "רוקי העונה".
ובמשחק נגד הרדסקינס, ראו היטב למה –
הוא יצא מהמשחק בעקבות פציעה בקרלסול,
והרדסקינס סיימו את המשחק עם 31 נקודות, אחרי שהגנת הסיינטס אפשרה רק 12.3 נק' למשחק קודם לכן.

אז ביום בו הסיינטס נקלעו לפיגור,
ביום בו ההגנה הייתה בינונית (קאזינס היה נפלא עם 3 טאצ'דאונס, 322 יארד),
זה היה היום בו דרו בריס החזיר אותם למשחק עם קמבאק נהדר,
כאשר הוא מסיים את המשחק עם 2 טאצדאונס (ואינטרספשן), ו-385 יארד.

 

ניו יורק ג'איינטס (2 – 8) 12 – קנזס סיטי צ'יפס (6 – 4) 9

 

לפני המשחק הלילה היו לקנזס העונה רק 2 אינטרספשינס.
אחריו?
עוד 3. סטטיסטיקות מתאזנות…

הכי משעשע:
2 מתוך 5 האינטרספשינס הם לא של אלכס סמית', קווטרבאק הקבוצה.
הראשון היה של טייריק היל (נסיון לטריק פליי), השני הלילה, של טרוויס קלסי (ניסיון לטריק פליי).
אולי כדאי למשיך לתת לאלכס סמית' למסור???

 

יוסטון טקסנס (4 – 6) 31 – אריזונה קארדינלס (4 – 6) 21

 

מזל טוב, טום סאוואג'! לראשונה בקריירה (עונתו ה-5 בליגה) הוא מסיים משחק עם יותר מטאצ'דאון אחד (סיים את המשחק עם 2 טאצ'דאונס).

היו לו במשחק גם אינטרספשין ופאמבל. שזה אומר 10 איבודים ב-3 משחקים בהם פתח מאז פציעתו של ווטסון. אאוץ'.

בליין גברט. הוא סיים את המשחק עם 3 טאצדאונס. שיא קריירה.
זה לקח לו רק 7 עונות (פתח ב-41 משחקים) בשביל להגיע למספר 3. מזל טוב.

 

סן דיאגו צ'ארג'רס (4 – 6) 54 – באפלו בילס (5 –5) 24

 

זוכרים שהבילס היו הפתעת העונה?
אז כבר לא…
3 הפסדים רצופים. 101 – 34 ליריבות בשבועיים האחרונים. אאוץ'.

54 לצארג'רס. 34 לשאר נציגות ה-AFC מערב בשבוע 11.
פתאום מאזן 4 – 6 לא נראה כל כך נורא…

 

דנבר ברונקוס (3 – 7) 17 – סינסנטי בנגלס (4 – 6) 20

 

ברוק אוסוויילר. עוד משחק, עוד אינטרספשין (טוב, הוא גם מסר מסירה אחת לטאצ'דאון).
יש בהחלט מצב שבקרוב מאוד נראה את הקמבאק של פקסטון לינץ'!

האינטרספשין של אוסוויילר?
קירקפטריק החזיר את הפוטבול 100 יארד, אבל לא השיג את הפיק 6.
הוא נעצר על קו 2 היארד, כאשר "פימבל" את הפוטבול –
פאמבל עליו השתלטו שחקני סינסנטי.
זו ההחזרה הארוכה ביותר שהסתיימה ללא ניקוד. אי פעם.

 

אוקלנד ריידרס (4 – 6) 8 – ניו אינגלד פטריוטס (8 – 2) 33

 

6 ניצחונות רצופים בהם הגנת הפטס לא מאפשרים בשום משחק יותר מ-17 נקודות.
ברוכה הבאה לעונה, הגנת הפטס. עדיך מאוחר מאשר אף פעם…

השיא המגניב של המחזור:
בריידי הוא הקווטרבאק האשון למסור 300+ יארד ב-3 ארצות שונות (ארה"ב, אנגליה, מקסיקו)

 

דאלאס קאובויז (5 – 5) 9 – פילדלפיה איגלס (9 – 1) 37

 

4 משחקים יתרון, יש לאיגלס על דאלאס במאבק לראשות הבית המזרחי של ה-NFC.
פתאום יש תחושה שמשחק סיום העונה בין ה-2 לא באמת ישנה למישהו…

9 – 1
ל-50 קבוצות עבר היה מאזן כזה במהלך העונה.
אף אחת מהן לא החמיצה את הפלייאוף. 23 מתך הקבוצות הנ"ל העפילו לסופרבול.
אם אני אוהד האיגלס, אני מרגיש לא רע בכלל לקראת המשך העונה.

 

סיאטל סיהוקס (6 – 4) 31 – אטלנטה פלקונס (6 – 4) 34

מי שצפה באטלנטה בשבועיים האחרונים, יודע.
הטראומה עברה.

 

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. עידו גילרי

    23 נוב 2017 19:37:10

    קארמת הפוטבול עשתה את שלה השבוע כשהבילס החליטו לספסל את טיירוד טיילור עבור נתן פיטרמן בלי סיבה ממשית חוץ מחיפוש שעיר לעזאזל.
    התוצאה? מחצית של 5 אינטרספשנס של הרוקי וחזרה לספסל. את המשחק השבוע טיילור יפתח שוב.

  2. רב דוויד

    23 נוב 2017 20:14:35

    הליונס לא מצליחים כלום בהתקפה כולל איבוד כדור של אמיר אבדולה שהוביל לTD. מצד שני הויקינגס מנעים כדור יפה מאד

  3. רונן

    23 נוב 2017 20:49:19

    משחק סיום העונה עשוי בהחלט לשנות לאיגלס במאבק על ראשות ה NFC וביתיות בפלייאוף, ואולי גם לקאובויס במאבק על ויילדקארד

  5. בוני

    24 נוב 2017 02:06:36

    פיליפ ריוורס הוא הק"ב היחידי בליגה שלא צריך קיקר כדי לנצח משחקים.

    דאק פרסקוט מצד שני נראה כמו רוקי חסר מושג

  6. אפלטון

    24 נוב 2017 05:23:20

    דאלאס מביכים. צפיתי במשחק תוך כדי מסיבת חג הודיה עם המשפחה בדאלאס, כולם אוהדים שרופים של הקאובויס. ברבע השלישי הטלוויזיה עברה למיוט וכולם עם פרצופים מיואשים מהעונה הזו. מוכנים לזרוק את המאמן ואת ג'רי ג'ונס לכלבים.

    2. עידו גילרי

      24 נוב 2017 13:20:26

      זוכר מה אמרתי לך בשנה שעברה גם על אליוט וגם על פרסקוט?
      אז מה שאתם חווים העונה הוא תולדה ישירה של פגיעה במערך הזה.

      1. אפלטון

        24 נוב 2017 15:41:42

        "זוכר" ו "שנה שעברה" אלו שלוש מילים שעוברות בקווים מקבילים ולעולם לא יפגשו אצלי באותו משפט. זה תקף גם ל"שבוע שעבר" ו"אתמול".
        אבל מעבר לקו ההגנה הרצוץ וקו ההתקפה הלא מתפקד כל הבעיות של פרסקוט צצות העונה, במיוחד חוסר היכולת לתת מסירות ארוכות. עדיין לא שם כלום עליו אלא על אלו שאמורים להגן עליו.
        הקטע ההזוי ששנה שעברה הלכו על כיסויים איזוריים בהגנה כמעט באופן קבוע והשנה נראה שנטשו לרוב את הטקטיקה שעבדה לא רע בשנה שעברה.

        1. עידו גילרי

          24 נוב 2017 15:48:32

          אמרתי לך שההצלחה שלהם נובעת מקו התקפה ברמות הגבוהות ביותר. מהרגע שחלק ממנו עזב וחלקים אחרים נפגעו אתה רואה את שניהם חוזרים לממדים טבעיים.

          2. גיא הרשע

            24 נוב 2017 16:24:47

            דווקא אליוט, עם כל הבלגן של ההשעיה, האימונים המבוטלים, והלחץ התקשורתי,
            הצליח לשמור על רמתו הגבוהה מהעונה שעברה.
            נכון, הוא ירד מ-5.1 יארד לניסיון ריצה ל-"רק" 4.1,
            אבל זה לא מפתיע, לאור העובדה שחלק גדול יותר מהתקפת הקאובויז נפל על כתפיו השנה.
            783 יארד על הקרקע + 210 יארד ממסירה + 7 טאצ'דאונס ריצה + 2 טאצ'דאונס ממסירה, ב-8 משחקים?
            אלו נתונים מצוינים.
            97.9 יארד למשחק מציבים אותו במקום הראשון מבין הראנינג באקס השנה בקטגוריה זו.

          3. עידו גילרי

            24 נוב 2017 16:54:34

            החלק שנפל על הכתפיים של אליוט מאד דומה לשנה שעברה. הירידה שאתה מדבר עליה היא משמעותית. הוא עשה 10יארד למשחק פחות משנה שעברה על הקרקע עם יותר נשיאות. 4.1 לנשיאה זה ממוצע לחלוטין לשם השוואה העונה אלפרד מוריס שמחליף אותו עושה 5.7 יארד לנשיאה. ההבדל בין רץ של 5.0 לנשיאה ל-4.0 הוא מה שהופך התקפה מבוססת ריצה לקטלנית.
            באותה מידה יכולת להגיד שגם פרסקוט "שומר" על הרמה מכיוון שהוא גם ירד רק ב-20 יארד למשחק (מבחינת אחוזים זה די דומה). ברור שהוא לא באותה רמה מכיוון שהוא חוטף הרבה יותר סאקים ומוסר יותר חטיפות.

            עכשיו כל הדברים האלה נובעים מהשינויים בליין. העמדות שנפגעו היו של התאקלים מה שבאופן טבעי יוביל קודם כל לפגיעה ביכולת של הק"ב (אפילו אתה ציינת את ההשפעה שיש לשינוי חיובי בליין על היכולת של הק"ב במינסוטה). אבל זה גם משליך על משחק הריצה שתלוי בכל הליין .

            אני לא טוען שאליוט לא שחקן טוב וגם לא פרסקוט. אלא שהם פשוט חזרו לממדים נורמליים בעקבות הפגיעה בליין. לזה יש השפעה הרבה יותר גדולה על הרקורד של הקאובויס מאשר להשעיה של אליוט.

          4. גיא הרשע

            24 נוב 2017 17:29:28

            אין ויכוח על זה שהשנה הוא פחות טוב מבשנה שעברה.
            אני גם חושב שאין ויכוח על הסיבות.
            אבל הוא עדיין אחד מהראנינג באקס הטובים בליגה.

            http://www.footballoutsiders.com/stats/rb

            תשווה בין הנתונים המתקדמים מהעונה שעברה, לאלו של השנה.
            הפערים לא עד כדי כך גדולים.

          6. עידו גילרי

            24 נוב 2017 17:43:11

            אין ספק ש"הממדים הטבעיים" שלו הם אחד הרצים הטובים בליגה. הענין הוא שכמו כל רץ אחורי הוא מאד תלוי בקו ההתקפה כדי לייצר לו חורים שדרכם יוכל להתחיל לרוץ. כשהקו מעולה גם הוא אדיר. כשהקו ממוצע אז הוא הופך לטוב. ועם ליין גרוע גם הוא יתקשה לשגשג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט