/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/57482897/usa_today_10395190.0.jpg)
אטלנטה הוקס (2 – 9) 107 – בוסטון סלטיקס (9 – 2) 110
טייטום במשחק נהדר (21 נק', 8 רב', 3 מ-5 מהשלוש),
הורפורד בעוד משחק שמראה עד כמה הוא שחקן רב גוני (15 נק', 10 רב', 9 אס'),
וקיירי, ששוב מוכיח שהוא הרכז מס' 1 במזרח (35 נק', 7 אס', והמון נק' קלאץ'),
הספיקו בשביל ניצחון דחוק בלבד לסלטיקס.
הסיבה?
בודנהולצר.
הבן אדם קוסם.
אם במהלך 3 וקצת רבעים אפשר היה לתת את הקרדיט לכך שאטלנטה בעניינים למשחק טוב של שרודר (באותו שלב לשורדר היו 21 נק', לקיירי 20, ול-2 8 מ-13 מהשדה),
אז ההתפרצות ההתקפית של קיירי, לצד העלמות של שרודר (קלע עד הסיום רק עוד 2 נק', עם סל בודד מ-7 ניסיונות),
הראתה שבודנהולצר יודע לשחק היטב עם חבילת הקלפים הקלוקלת שהוא מחזיק ביד.
הלילה אלו היו דלייני (13 נק', 3 מ-3 מה-3), בלינלי (19 נק'), וקולינס (8 נק') שאלו מהספסל והחזירו את אטלנטה למשחק, כאשר שלשה של דילייני, 2 דקות לסיום, מעלה את ההוקס ליתרון 103 – 101.
2 דקות בלתי ניתנות לעצירה של קיירי הספיקו בשביל בוסטון לסיים את המשחק הצמוד עם עוד ניצחון,
ובשביל בודנהולצר וההוקס, לסיים עם המחמאות.
(ועם צעד קטנטן שמקרב אותם ללוקה דונצ'יץ'…)
פיניקס סאנס (4 – 7) 92 – ברוקלין נטס (4 – 6) 98
אין הרבה מה לומר על המשחק.
2 הקבוצות עלו לפרקט, ובאמת השקיעו –
רצו, ניסו להגן, ניסו לשחק.
לקרוא לזה "משחק כדורסל"?
זה קצת קשה.
הסאנס סיימו את המשחק עם 35% מהשדה, 26% מהשלוש.
ברוקלין סיימו את המשחק עם 40% מהשדה, 26% מהשלוש.
כאמור, לא באמת כדורסל…
וב-"לא באמת כדורסל" הזה, ניצחה הקבוצה שהצליחה למצוא שחקן שנתן תפוקה סבירה,
והקבוצה הזו היא ברוקלין.
הסאנס שרדפו אחרי הנטס לאורך כל המשחק, כבר עלו ליתרון 75 – 74 ברבע האחרון,
אחרי שכבר פיגרו ב-13 הפרש במהלך המשחק,
אבל דקות טובות של ד'אנג'לו ראסל אפשרו ךנטס לעלות שוב ליתרון של 4 – 6 נקודות,
יתרון עליו הם שמרו עד לסיום המשחק.
ד'אנג'לו ראסל (23 נק', 9 אס', 8 מ-13 מהשדה) היה הקלע המוביל שח הנטס, והמצטיין במשחק.
האריס (18 נק') וזלר (12 נק') תרמו רבות לניצחון כאשר עלו מהספסל, ועזרו לבלום את ריצת הסאנס בתחילת הרבע הרביעי.
וורן (20 נק') היה הקלע המוביל של הסאנס.
גולדן סטייט ווריורס (8 – 3) 97 – מיאמי היט (4 – 6) 80
רבע וחצי, החזיקו מיאמי מעמד.
הם אפילו הצליחו להוביל, אי שם במהלך הרבע השני.
אבל אז המפלצת ששמה גולדן סטייט התעוררה,
וגמרה את המשחק.
הם הפכו יתרון נקודה לזכות מיאמי, 5 דקות למחצית,
ליתרון 13 לזכותם בהפסקה.
רבע שלישי אחד, היה מספיק בשביל להפוך את הרבע האחרון לזמן זבל
(18 הפרש לזכות גולדן סטייט בסיומו של הרבע השלישי).
מיאמי סיימו את המשחק עם 34% מהשדה,
כאשר ג'יימס ג'ונסון הוא היחיד שמציג כדורסל סביר (21 נק', 9 רב', 6 אס').
בשורות גולדן סטייט, זה היה מאמץ משותף בהגנה שעשה את ההבדל,
כאשר למעט גרין, אין שחקן חמישייה עם 50% מהשדה
(דוראנט עם 21 נק' היה הקלע המוביל של הקבוצה).
תודה רבה על הסיקור המהיר
איזה מהירות!
סיקור מהיר יותר מהצעד הראשון של שרודר
תודה רבה על יופי של סיקור!
המשחק באטלנטה ממש הפתיע.
קיירי כוכב עליון, הורפורד פשוט נהדר, טאטום הראה איז עתיד(והווה) יש לבוסטון ועדיין הניצים לא היו רחוקים מניצחון.
גיא, השולף המהיר והמדוייק בארץ הקודש.
סיקור יפה ומהיר!
אוף טופיק: מה עם דירוג הופס?
תודה רבה
בסרטון – גיא לומד בצעירותו את ההבדל בין צפייה במשחקי פיניקס סאנס לצפייה במשחקי קבוצות אחרות… 😉
https://www.youtube.com/watch?v=YTHL0y6xvLE
אטלנטה מפתיעים. ממש.
תודה על הסיקור
בוסטון התחלפה היום עם אטלנטה בתפקיד הקבוצה הנחמדה עם המאמן המצוין שלא תגיע לשום אליפות
אתה אומר את זה בזלזול כאילו זה דבר רע. יש איזה 27-28 קבוצות שהיו רוצות להתחלף עם בוסטון כרגע.
כן אבל לבוסטון בניגוד לאטלנטה יש פוטנציאל אליפות כי כל שחקני המפתח חוץ ,מהורפורד צעירים
ציניות יהודית במיטבה. 🙂
בו לא נשכח שתמיד היו ותמיד יהיו הפתעות, ובתור אופטימיסט אני תולה את תקוותי להפתעה בבוסטון יותר מבכל קבוצה אחרת. הם נראים נהדר ויוצאים מקיירי דברים שלייד ג׳יימס לא באו לייד ביטוי.
לבוסטון עדיין אין את השחקן שעליו תרכיב קבוצה אלופה
הפריק במילווקי, אמביד וסימונס פילדלפיה, פרוזינגיס בניקס, הם כן, וזה רק המזרח. בוסטון עוד צריכה את החלק הכי חשוב לקבוצה אלופה וזה לא הפצוע מיוטה
נכון.
סה"כ נבחר ראשון בדראפט. היה רוקי השנה, ארבע פעמים אולסטאר, שלוש פעמים הגיע לגמר, ניצח פעם אחת (עם טבעת שלגמרי רשומה גם על שמו), העז לפרוש מקרקס מנצח, וכל זה לפני גיל 25 שלפי כל קנה מידה נחשב לפנטסטי מבחינת נסיון-כושר-שנים טובות קדימה.
אם על שחקן כזה אתה לא מרכיב אלופה, השם יודע על מה כן 😉
1000+
אלן איברסון היה רוקי השנה ובחירה מס' 1 ו-11 פעם אולסטאר וגם MVP, בלייק גריפין כנ"ל ו-5 פעם אולסטאר, אלטון ברנד, כריס וובר, דרק רוז, לארי ג'ונסון, יש בלי סוף. זו לא ערובה לכלום. לאליפות צריך סטף (פלוס קליי ודריימונד, נגד קבוצה פצועה), או סטף ודורנט (פלוס פלוס), או לברון (וקיירי ושערורית שיפוט), או טים דנקן וקוואי (פלוס פלוס פלוס), או לברון (פלוס וויד, בוש), או קובי (פלוס גאסול וכו') וכן הלאה, צריך שחקן-על-חלל. קיירי הוא אפילו לא אחד מ-15 השחקנים המובילים בליגה ואם הוא הכוכב הגדול שלך, זה לא יביא אליפות.
קיירי עשה V בשנותיו הראשונות על כל מה שכל האנשים ברשימה שלך לא השיגו כל הקריירה שלהם.
חוצמזה שההיסטוריה אינה צועדת במשעולים שכבר הותוו. כלומר – מה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה. הדטרמניזם לא עובד.
(סתם דוגמה שקפצה לי לראש – דטרויט 2003)
פעם אחת ולתמיד: ההרחקה של גרין מגמר 2016 הייתה מוצדקת לחלוטין והפעולה שביצע הצדיקה הרחקה ודרשה הרחקה, גם אם היא הייתה תגובה לפרובוקציה!!!
18th in '18
גיא – מה אתה חושב על ג'וש ג'קסון עד כה? אני רואה שהוא לא מקבל הרבה דקות ושבכלל הסאנס מעדיפים את וורן על פניו? האם זה בגלל שהוא מסריח את הפרקט? או שזה עוד דוגמא לרשלנות של הסאנס בלבחור שחקן שיושב על עמדה שהם לא צריכים?
אל תיקח הרבה מהמשחק הלילה.
הוא דווקא מקבל 20+ דקות למשחק בדרך כלל. בהתחלת העונה הוא פתח והסאנס נראו זוועה מאז שפיטרו את ווטסון הוא עולה מהספסל ודווקא נראה יותר טוב. אבל מ-10 משחקים עדיין קשה להגיד הרבה.
מה שעידו אמר.
בנוסף, יש לו את הנטייה להגיע לצבע, במהירות אדירה ועם זינוק לשמיים,
ואז קצת לאבד את עצמו.
זה משהו שרואים אצל לא מעט מפלצות אתלטיות בגיל צעיר.
כאשר יילמד "לרסן" את כישוריו הטבעיים,
הוא יהיה דומיננטי מאוד.
המעבר לחמישייה השנייה, דרך אגב, רק עשתה לו טוב.
גם הזריקה מבחוץ מראה רמז של פוטנציאל (35.5% מה-3 , 42.3% כאשר זה בקאצ' אנד שוט).
אולי זו האופטימיות שמדברת דרך גרוני,
אבל יש לי תחושה שבטווח הארוך, הסאנס עשו נכון כאשר בחרו בו.
ומבנדר אמור לצאת שחקן ?
לדעתי כבר לא 🙁
כלומר אולי הוא יעשה קריירה ב-NBA אבל לא חושב שהוא יהיה מה שאתה מצפה משחקן בחירה 4 בדראפט.
אני מאז ביקורו של מרכוס פייזר בארץ הקדוש מגיע עם 0 ציפיות לבחירה מספר 4 🙂
פייזר דווקא היה בסדר עד הפציעה שלו.
בוא נגיד שאני חותם עכשיו על יכולת כזו עבורו.
תודה. לא רואה את הסאנס השנה. אבל מאוד אהבתי את ג'קסון כבחירה.
אני עדיין נוטה להאמין שחלק מהבעייה עם צעירי הסאנס היא מחסור במאמן שיוכל לפתח אותם.
אני מבין שבסוף אלו שהם יחידי סגולה יגיעו לפסגות גם ללא מאמן טוב, אבל מדובר באמת על מתי מעט.
אני אישית חושב למשל שאם סמארט ורוזייר היו תחת מאמן כמו טיירון לו או ארל ווטסון, הם לא היו נראים כמו שהם היום.
גם ככה הסאנס בקונפרנס מאוד קשה והם רחוקים מלהיות רלוונטיים, אז למה לא להביא מאמן שהכשרון הכי גגול אצלו הוא פיתוח צעירים? ככה אני מאמין לפחות שהמחשבה בהנהלת הסאנס צריכה להיות.
הצעות?
דיוויד בלאט 🙂
מה דעתך –
סטיב נאש,
יסכים לחזור למדבר?
בלאט? כדי שאז לברון יבוא למדבר ויפטר אותו באמצע העונה?
נאש? וואלה לוקח. מאמנים עם גב דפוק זה באופנה.
הליגה כיפית השנה ,כל מטאטא יכול לירות בכל משחק נתון , אפילו קרבות תחתית נגיד של הקבוצה הגרועה במזרח כמו קליבלנד נגד קבוצה סבירה כמו אטלנטה הופך למשחק מעניין…
ברוקלין קבוצה מהנה מאוד לדעתי תמיד משחקים עם אקשן , כמו מילווקי לעניים .
כל הליגה רדומה , אמרו לגודל ןשהם לא שומרים ,אז הם חנקו את מיאמי במשחק הזה בהגנה , אחרי 11 משחקים אפשר להגיד בביטחון שכל הציפיות שיהיה תחרות השנה כרגע לא יתממשו ונחזור לאליפות שלהם..
למי היו ציפיות? אולי רק למי שרוצה למכור ליג פס
האלופה פיבוריטית כמו מיוודר נגד ליצן
בכל זה OKC יוסטון וקליבלנד עשו רעש של " היי תראו אנחנו גם פה" , והיה אפשר לפנטז על קרב איכותי , שאת הספרס תמיד חייב לקחת ברצינות.
פשוט זה נראה שכולם(מלבד יוסטון) לא יעמדו בציפיות יותר מידי (ועדיין זה ממש מוקדם לקבוע ותמיד יכול להיות פציעה כזו או אחרת) אבל הליגה בחלק האמצעי שלה והמעקב אחרי הצעירים יותר מספק מהקרבות צמרת ( תביאו לי מילווקי- פילי ואני אשמח לראות יותר מגולדן-OKC)
+11
אני תושב סן פרנסיסקו, כך שאני שמח מאד על המפלצת שצמחה לנו במיפרץ ועל ה KD היקר.. אבל הרגת אותי עם מייווטר נגד ליצן .
חזק 😉
וכמובן תודה רבה לגיא שתמיד מסקר את המשחקים במהירות וברמה גבוהה! אתה תהיה במפגש הופס גיא ?
כנראה שכן.
אני מתכנן להגיע מאילת אז אני מצפה שתגיע גם שאוכל להעשיר את הידע שלי
אגב לגבי בוסטון אני אופטימי ופסימי ביחד. אני לא נוטה להתלהב מסטטיסטיקה אישית מאסיסטים מכיוון שלא כל אסיסט נברא שווה וגם מכיוון שסגנון משחק וסוג השחקנים סביבך ישפיעו על המספר האישי. ברמה הקבוצתית זה יותר חשוב (לכדור יש אנרגיה).
הסלטיקס כרגע במקום השלישי בליגה באחוז הסלים מאסיסטים אחרי הווריורס ופילי. זה נתון מדהים לקבוצה שמובלת על ידי קיירי. בנוסף הם זורקים יותר מבחוץ ונמצאים במקום השישי באחוז הסלים שנקלעים משלוש. העניין הוא שהם לא עושים מספיק נקודות קלות בפאסט ברייק או בכלל נקודות בצבע.
הם מנצחים עם התקפה בינונית כשההגנה שלהם אדירה. במדדי ההגנה המתקדמים הם לא מרשימים. הם נוטים לא לאבד את הכדור ולאסוף ריבאונדים בהגנה ובכך קשה לקבוצות לרוץ נגדם או לקבל הזדמנות שנייה. הם לא עושים הרבה פאולים או מנסים לחסום זריקות אלא פשוט להפריע לזריקות פנויות. ואז בהתקפות עומדות הם פשוט משחקים הגנה חזקה שמורידה את אחוזיי היריבה משמעותית. היריבות נגדה קולעים 42% מהשדה ו32% משלוש (טופ 5 בליגה). השאלה היא האם קבוצות הגנה טובות יכולות ב2017 ללכת רחוק בפלייאוף כאשר הסופרסטארים יתחילו לקבל שריקות ןהזריקות לשלוש לא יכנסו. האם קיירי יהיה היחיד שיוכל להגיע בעקביות לצבע? 11 משחקים זה רחוק ממדגם מייצג לכן שווה להמשיך לעקוב.
אין חלק בתגובה שלך שאני לא מסכים אתו,
אבל אני מרגיש צורך להדגיש ש –
א. אני לא חושב שהם ציפו להתחבר כל כך טוב, כל כך מהר.
ב. גורדון הייוורד פצוע. הוא היה אמור להיות שסתום שחרור הלחץ, במהלך הפלייאוף.
(קצת כמו מה שקיירי היה עבור לברון…)
מה שגיא אמר
הקטע עם האסיסטים ממש לא מפתיע ולא קשור בכלל קיירי אלא לסגנון המשחק של בוסטון שסטיבנס מכתיב. גם בשנה שעברה עם אייזאה תומאס כרכז זה היה בדיוק אותו דבר ואי אפשר להגיד שהוא יותר "מוכוון מסירה".
לעניין האסיסטים כתב יפה אחד מעיתונאי הספורט של ישראל שכדי להתקרב קצת יותר למשמעות הפרמטר הזה היה ראוי לייחס 1.5 אס' לשלשה וגם לייחס אס' למצב זריקה שהפך לזריקות עונשין.
באתר הליגה כבר עושים את זה
האם אתה מתכוון שנתונים האלה זמינים או שסטטוס השחקנים הסטנדרטי מופיע כבר לפי השיטה הזו? כי יש הבדל לא קטן בין הדברים האלה.
אני נתכוון שהנתונים זמינים (בדרך כלל).
מה הכוונה בסטטוס שחקנים סטנדרטי?
http://stats.nba.com/players/traditional/?DateTo=11%2F06%2F2017&sort=PTS&dir=-1&Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season
מסורת לוקח הרבה זמן לשנות. בעיני מספר הריבאונדים ששחקן לוקח הוא אחת הסטטיסטיקות הכי מטעות שיש מבחינת המשמעות.
אבל לפחות לווסטברוק זה עזר כדי לקבל MVP…
אם כדורסל ימשיך לשרוד עוד 50 שנה תראה שורה סטטיסטית אחרת לגמרי ב"traditional".
מסכים עם כולכם.
לגביי השאלה שלך John, מי שעוקב אחרי סטיבנס בראיונות שלו יודע שגם הוא מודע לבעייה הזאת. – ההתקפה בינונית וגם לא מנצלת מספיק נקודות קלות שהיא אמורה לצבור במהלך משחקים.
מצד אחד זה מרשים, אך מצד שני, קשה להאמין שיכולת התקפית כזאת לא תפגע בקהוצה לאורך זמן. ובטווח הארוך, קשה לראות איך מתקדמים במעלה הפלייאוף עם יכולת התקפית כזאת.
מה שכן ראוי בעיניי להדגיש ונאמר כאן גם על ידי עידו וגיא הוא:
1) החסרון של GH היה ויישאר מהותי וכנראה גם בלתי ניתן להחלפה: הפציעה של היווארד בהחלט טרפה את הקלפים מבחינת תוכנית העבודה של בוסטון לעונה זו. כשאנו רואים כעת את היכולת של בוסטון אנו מבינים עד כמה החמישייה של קיירי-בראון-היווארד-טייטום-הורפורד הייתה יכולה להיות קטלנית. GH היה מוסיף מוביל כדור שלישי להתקפה אחרי קיירי והורפורד, אך החשוב מכל היה שהוא היה משחרר את הלחץ של ההגנה על קיירי בכך שגם הוא שחקן התקפי שלם ויכול ליצור לבדו נקודות לקבוצה. בעונה החולפת הואמהיה מהשחקנים היעילים לטעמי בליגה בהשוואה לכמות ההזדמנויות שהיו לו בשביל לתת את התפוקה שהוא נתן. והוא מנוסה בלהנהיג התקפה של קבוצה וזה היה תורם המון. כעת התפוקה שלו מתחלקת בין כולם ואין כרגע לבוסטון שחקן שיכול למלא את החלל, למרות כל הכשרונות שקיימים בסגל.
2) השיטה ההגנתית וה-"חסרונות" שלה מכוונות לטעמי.
על פי מה שסטיבנס מטיף באימונים ומנסה להכתיב על המגרש, בוסטון לא מחפשת כל כך גורם מרתיע בצבע, אלא גמישות מקסימלית של שחקנים מבחינת הוורסטיליות שלהם בחילופים ויציאה אל זורקי השלשות של היריבה. המטרה כך היא שאותם שחקנים גם יוכלו לחפות אחד על השני, גם לתת מענה לזריקנץה מהשלוש ולהקשות עליה במידה מסויימת וגם להיות במצב שאותו שחקן יכול גם להקשות על הזריקה, אך יהיה מהיר מספיק בכדי לנסות גם להגיע לריבאונד.
לפחות כרגע נראה שהשיטה הזאת עובדת ואני סומך על המוח החריף של סטיבנס ובכך שאם הוא מאמין שזאת תהיה שיטה הגנתית שתוביל אותם קדימה, אך הוא כנראה צודק.
אגב – כמובן שבוסטון היו רוצים שחקן שיכול גם לחסום זריקות ולהוות גורם מרציע בצבע, אבל כמה כאלה כבר יש היום שבנוסף ליכולת זו, הם יכולים גם לצאת ולשמור על שחקן בקו השלוש? זה מה שיש לקבוצה וגם מה שהם תעדפו מתחת לוורסטיליות של שומריה.
בכל מקרה, הלילה ראינו למשל שאכן לבוסטון יהיו קשיים עם ההתקפה שלהם העונה ובצדק (אנחנו מודעים לכך שההתקפה מושתתת כרגע על שחקן יוצר אחד, 2 שחקנים מתחת לגיל 21, סנטר אחד שלם ועוד שחקנים צעירים רבים ולציגם ווטרנים שאף לא אחד מהם הוא סלע להישען עליו בהתקפה). אי לכך, האקס פקטור לטעמי היא אותה התקפה, כי ההגנה תהיה טובה כנראה, אך לא ניתן לצפות שהיא תציל אותם כל הזמן.
ג"ס השתעשעה היום. דוראנט היה ענק בהגנה, עם הגובה שלו הוא אימלל את החדירות של שחקני מיאמי. בכמה מקרים הוא הסתובב ברחבה מחכה לטרף שיפול לו לידיים.
resistance is futile
so is bitching every 5 seconds
bitching?
http://www.dictionary.com/browse/bitching
עדיין לא הבנתי
Being a bitch
המשמעות שהתכוון גילרי היא התבכיינות/התקטננות.
ובאמת, לא חבל? ארגיובלי שלושת הקלעים הטובים בהיסטוריה ב1-2-3 שלהם, שחקן הגנה אדיר ב4, השחקן ה6+7 הטובים בליגה בהפרש ניכר, ואפילו רוקי אדיר. ניהול מעולה, בחירות חכמות, מאמן אשר פתח את קריירת האימון שלו באופן המוצלח ביותר (by faaaaaaaaar) בהיסטוריה.
מסכים איתך שכספי הוא סיבה טובה לשנוא אותם, אבל אם המטרה היא לשחק כדורסל ברמה הגבוהה ביותר, well..
התקטננות, נוקדנות?
מגילרי, דוקא מגילרי?! לא יכולתי להאמין
גם את הסטודנטים שלך אתה מאכיל בכפית?
תסתכל שם ב-7:
Slang. to complain; gripe:
They bitched about the service, then about the bill.
(עידו עכשיו אל תיקח ללב אבל הקיבוצניק שבי יוצא החוצה לפעמים)
לא רק לך מותר להיות נודניק!
רק לך מותר להיות נודניק?
לך מותר להיות נודניק!
מותר להיות נודניק
להיות נודניק?
נודניק!
***
נכון!
ולכן אש תענה באש.
בענין ברוקלין.
60000 איש לפחות ראו אתמול את אשדוד נגד נס ציונה.
אני ראיתי את פניקס ברוקלין ולדעתי זה היה משחק מצוין. ביצועים, מוטיבציה, מתח. למרות אחוזי הקליעה הבינוניים והשגיאות.
מאות מיליונים צופים בכדורגל, משחק עם אחוזי הבקעה של 1%.
98% מהמהלכים מסתיימים באיבוד כדור והעברתו לקבוצה השניה.
לטעמי, פניקס – ברוקלין היה אחלה משחק.
מבלי להגן על כדורגל (חוץ ממונדיאל אני לא צופה בו בכלל), פרשן כדורגל מפורסם אמר בעבר שאחוזי ההבקעה האפסיים הם בדיוק גורם המשיכה שלו למיליונים.
הקהל נמצא בציפייה ובמתח בלתי פוסק לקראת הגול המיוחל שלא תמיד מגיע, וכשהוא כבר כן מגיע, האופוריה אצל הצופים היא ברמה של שלשת ניצחון על הבאזר בכדורסל.
דבר דומה קורה גם בפוטבול, אבל במינונים קצת נמוכים יותר, ואולי זו הסיבה שזה הספורט מספר אחד בארה"ב.
נשמות אפשר להרגיע על קיירי ובוסטון..
אל הורפוד הוא טים דאנקן המזרחי, בפלייאוף הוא כבר יהיה אפרורי ולא יעיל.
אבל דאנקן בפלייאוף היה יעיל, אפילו מאוד
מה שסמיילי אמר
https://soundcloud.com/dor-barak-990344026/4a-1
רוצים לגלות מי השחקנים שיכולים לשנות לכם את השבוע !?
סליפרים הפינה השבועית של מדברים מספרים !!!
https://soundcloud.com/dor-barak-990344026/4a-1
רוצים לגלות מי השחקנים שיכולים לשנות לכם את השבוע !?
סליפרים הפינה השבועית של מדברים מספרים !!!!
2 נתונים מעניינים שמצאתי:
1 – על דווין בוקר.
Phoenix Suns guard Devin Booker has reached to 3,000 career points tonight!
Booker is the 4th youngest player in NBA history to do so behind LeBron James, Kevin Durant, and Carmelo Anthony!
2 – על ג'ייסון טייטום.
BrianTRobb: Jayson Tatum is averaging 14.3 ppg despite attempting just 9.3 shots per game. 50% FG, 52.9% 3-pt, 82% FT.
נהדר גיא. מי לדעתך יהיו הגארדים באול סטאר?( נכון שיש עוד זמן) וול וקיירי שם – אבל אחריהם לא רואה מישהו יוצא דופק. לאורי/קמבה/ אולי סימונס? מעניין איך זה יתפתח. במערב זה הולך להיות עוד יותר מפחיד.
כרגע נראה שקמבה מוביל.
אם סימונס ייכנס זה יהיה בתור SF (למרות שהוא רכז) – אני מניח שהוא יהיה בקטגוריה של הפורוורדים.
2 הגארדים שהקהל בוחר –
זו שאלה של מה יהיה סימונס בהצבעה.
אם הוא יחשב כגארד,
אז יש לי תחושה שהוא בפנים במקום וול,
ואז וול ודרוזן יבחרו על ידי המאמנים.
אם הוא פורוורד,
אז אני מנחש שוול וקיירי יבחרו על ידי הקהל.
קמבה ודרוזן על ידי המאמנים.
אבל מה אני יודע?
אני כתבתי שהסאנס מנצחים הלילה…
לטעמי, אם שארלוט תדשדש יחסית ולא תעבור את המקום ה-6 במזרח, כאשר DC עצמה תהיה בטופ 4 לאורך אותה תקופה, אז בראדלי ביל ייבחר לפני קמבה ווקר. למרות שווקר הוא המנהיג וזה שמוביל את שארלוט, ביל גם נותן עונה טובה עד כה. ולגביי דרוזן אני מסכים. קשה לי להאמין שמתוך השלישייה הזאת (ווקר, ביל ודרוזן) הוא זה שיישאר בחוץ.
אגב, לפי דברייך אני מבין שבכל מצב (האם סימונס ייספר כגארד או פורוורד), קיירי יהיה בפנים.
אני דווקא רואה זאת ככה:
סטטוס מצב נוכחי למצבת הגארדים לאול סטאר מהקונפרנס המזרחי –
פותחים: וול וקיירי
ספסל: ביל (השלישי לאחר וול וקיירי), דרוזן (אחרי ביל), ווקר
סוס שחור: אולדיפו, פורנייה
מרשימים, אך בקבוצות גרועות ולכן כנראה לא ייחשבו – ראסל ושרודר.
קשה לי לראות את אולידופו ופורנייה בעיקר בגלל שתודעתית הם לא שם( וזה דבר לא פחות חשוב), ולדעתי קיירי חייב להיות, כי בוסטון תיהיה גבוה והוא הפנים.
מעניין אם בוסטון יהיו גבוה( דבר לא מופרך עם החזרה של באטום) אם נזכה לראות את דוויט בפנים.
בכללי עקב זה שהמזרח "בינוני" יש הרבה שחקנים מועמדים השנה.( הפריק, ולברון בפנים, כל השאר? ) יהיה מעניין, צריך לראות איך העונה מתפתחת.
המזרח אכן בינוני, אבל חמישייה של –
קיירי, יאניס, לברון, פורזינגיס, אמביד,
יכלה להיות יופי של חמישייה.
תודה רבה על הסיקור
בכל מקרה החמישיה השנה היא לא של מזרח נגד מערב. יהיו שני קפטנים שיבחרו את הקבוצות שלהם מתוך השחקנים שהגיעו למעמד הנל
נכון,
אבל הליך הבחירה יהיה זהה לשנה שעברה.
16 דק 2 נק' 2 ריב' 2 איבודים וחטיפה
EVREY BODY KNOWS – TIMOALLSTAR
.
פניקס השיגו בחירת סיבוב ראשון מהבאקס.
יפה להם. אי אפשר היה לקוות ליותר, גם אם הבחירה תהיה בסביבות 20.
מעניין אם מונרו נחתך, לאן הוא הולך.
מונרו היה חלק מהחבילה, לא?
אוהב את הדיל הזה.
מה אומרים על הטרייד? בלדסו זה מה שהגריק פריק צריך?
כי ראיתי כמה משחקים של מילווקי השנה, והחולשה של שאר השחקנים לעומת יאניס מאוד בולטת. היה ברור שצריך משהו, אבל השאלה אם בלדסו זה המשהו הזה