אז אחרי שבוע עמוס שכלל מחויבויות רבות, ובעקר לא כלל סיקור למחזור הכפול ביורוליג, עימכם הסליחה, אנחנו חוזרים לסיקור המחזור החמישי שבו הפסידו לראשונה כל הבלתי מנוצחות, לוקה דונצ'יץ' הזכיר לכולנו שהוא עדיין ילד, אנדרו גאודלוק חזר למנורה מבטחים ולא זיהה את החבורה בצהוב וניצחון בכורה לבאסקוניה ומאמנה החדש- פדרו מרטינז.

יאללה מתחילים

באסקוניה (4:1) נגד פנאתנייקוס (3:2) 84-85

במונדיאל 2014, היה דפוס- קוסטה ריקה עברה את יוון בפנדלים והודחה בסיבוב הבא מול הולנד. בפנדלים. ההולנדים, שגברו על החבורה החביבה של נבאס, הודחו בחצי הגמר מול ארגנטינה. שוב בפנדלים. הארגנטינאים עלו לגמר וכל כך חששו מגורל דומה, שהם נתנו לגצה להבקיע שער ניצחון לפני סיום ההארכה, רק כדי להימנע לפנדלים. אפשר לקרוא לזה קארמה, תסוגה לממוצע או כוח עליון, אבל אם זה גרם להולנדים לנצח דו-קרב פנדלים, כנראה שהיה שם משהו. (כן, ברזיל עברה בשמינית הגמר את צ'ילה בפנדלים ועברה גם את השלב הבא, אבל תסכימו איתי שהעונש בחצי גמר היה גרוע יותר מכל הפסד ברזילאי ברבע הגמר).

הקבוצה מספרד נראתה כמו הקבוצה הכי חלשה ביורוליג עד עכשיו- בלי ניצחונות ועם מאזן שלילי אפילו בליגה, נראה היה שהבאסקים היו זקוקים לעזרה מכח עליון. את העזרה הזו אולי הם קיבלו בסל הניצחון של פאפאס על פנר בשניה האחרונה במחזור הקודם. הבאסקים, שנפרדו כידידים מאז הטור הקודם מפריג'יוני המאכזב, הגיעו למשחק כשעל הקווים עומד פדרו מרטינז, אלוף ספרד עם ולנסיה שבאופן משונה לא המשיך בקבוצה. ההתלהבות מנוכחותו של מאמן חדש, יחד עם חמישייה שונה עם פוארייה הצרפתי בעמדת הסנטר הובילה את הבאסקים ליתרון 11-22 בפתיחה. המחצית המשיכה להיות בשליטה ספרדית וההפרשים נעו רוב הזמן בין 4-8 נקודות וסל ג'יימס גיסט החזיר את היוונים לפיגור 2 עם הרידה להפסקה. ברבע השלישי, ההגנה של פאו הגיעה, בשעה טובה, לעונת 2017/18 ועצרה את הבאסקים על 16 נקודות בדרך למהפך בניצוחו של קלאת'ס, יחד עם שלשות חשובות של קיי.סי ריברס. ברבע האחרון, שהיה בשליטת היוונים, היתה תחושה שהבאסקים יישארו נטולי ניצחונות. 56 שניות לסיום, החטאה של שאנגליה נתנה ליוונים כדור ביתרון 4. ואז הגיעה הקארמה- קיי.סי ריברס החטיא שלשה (אחרי שלוש קליעות ללא החטאה), הכדור עבר לבאסקים וג'ייסון גריינג'ר קלע את השלשה השישית שלו והוריד את ההפרש לנקודה. ניקוס פאפאס, זה מסל הניצחון בשבוע שעבר, נחסם בחדירה שלו לסל ורודריג בובואה במין יורו-סטפ לא ממש אלגנטי קלע סל ניצחון שהביא לחבורה של מרטינז ניצחון ראשון.

גריינג'ר הוביל את הבאסקים עם 20 (6/7 לשלוש), שאנגליה ובובואה הוסיפו 15. האיש שלנו בחבל הבאסקים, יאניס טימה, שוב היה בינוני וסיים עם 9 נק' ועדיין רחוק מלהזכיר את הרב גוניות מזניט ונבחרת לטביה. את היוונים הוביל שוב ניקוס פאפאס, שבדומה ליאניס, עומד באתגר שהוצב לו (כן, השוויתי את עצמי לקובי בראיינט) שסיים עם 22, גיסט הוסיף 16 נק' כולל רצף של הטבעות יפות, סינגלטון תרם 15 וקלאת'ס סיים עם דאבל-דאבל מרשים של 14 נק' ו14 אסי'.

שימו לב ש…- היוונים סיימו את המשחק עם 11/22 לשלוש, הבאסקים היו אפילו טובים יותר עם 13/25 (כולל שתיים של השודד בטרנינג מאט ג'נינג). באסקוניה קלעה עד עכשיו העונה בערך ב30% מחוץ לקשת. אז אפשר לייחס את הניצחון להתלהבות ולעבודה הטובה של מרטינז, אבל קשה להאמין שבאסקוניה תקלע ככה עוד הרבה פעמים. כדי להראות שיפור אמיתי במשחק שלה, הקבוצה של מרטינז תהיה חייבת ללמוד להשתמש בקו הקדמי שלה, שבו, כל מי שאינו שאנגליה, עדיין לא ממש הגיע לעונה.

מכבי ת"א (2-3)- ארמאני מילאנו (4-1) 68-79

המשחק הכי טוב העונה של מכבי, השאיר את פיאניגיאני וגאודלוק חסרי אונים כאשר תוצאת הסיום אפילו מחמיאה לאיטלקים. מכבי הגיעה אחרי שני הפסדים צמודים במחזור הכפול, בעוד האיטלקים התאוששו מהפתיחה הרצחנית (שלושה הפסדים לצסק"א, פנר וריאל מדריד) עם ניצחון על ברצלונה הצוללת. לפני המשחק כתבתי הודעה לחברים שלמכבי יש מצ'-אפ טוב עם האיטלקים, בעיקר בגלל שהשומרים הטובים של הצהובים (קול, קיין ודיברתולומיאו) נמצאים בעמדות החוץ בהם מרוכזים הכוכבים של האיטלקים ונראה שלנקודה הזו היתה חשיבות גדולה. האיטלקים התחילו את המשחק וניסו להוכיח שיש להם מה למכור גם ליד הסל כשהלכו פנימה לטרזוסקי פעם אחר פעם. מכבי מצידה נהנתה מפתיחה טובה של פרחוסקי. כרגיל, הכניסה של קול ותומאס כמה דקות מהפתיחה, יחד עם תרומה של טיוס וקיין, הוסיפה המון לצהובים שברחו ליתרון 13 ברבע השני ו29-39 במחצית שבה הכדורסל של פיאניג'יאני היה נראה כמו הומאז' לקבוצה של בגאצקיס בעונה שעברה. האיטלקים עלו מלאי אמונה למחצית השניה, אבל מכבי באה לדרוס ודקות מצוינות של כל מי שעלה על המגרש נתנו למכבי יתרון 20. מכאן עד הסיום היתה לאיטלקים אפשרות למזער נזקים ולאוהדים של מכבי לחגוג סופסוף עם קבוצה שנלחמת, שורטת ואפילו מנצחת.

חלוקת הנקודות אצל מכבי היתה מאונת כששישה שחקנים סיימו עם דאבל פיגרס- תומאס סיים עם 14, קיין וטיוס עם 12 ו15 ריב' (8 מתוכם בהתקפה, כשמכבי מסיימת עם 19 כ"ח בהתקפה!). קול המצוין, ג'קסון ופרחוסקי סיימו עם 10. אצל האיטלקים, ברטאנס עם 13 וגודייאטיס עם 11 היו הסבירים מכולם. גאודלוק (4/15 מהשדה) וג'ורדן תיאודור (2 נק' ו5 איב' ב30 דקות על הפרקט), לא הסתדרו עם ההגנה של הצהובים.

אהבתי: ההחתמה של דיאנדרה קיין לוותה בקיץ בהרמת גבה. גם שלי. הגארד החביב ששיחק בעבר באילת, היה אמנם אחד השחקנים המרשימים סטטיסטית בעונה שעברה ביורוקאפ ובVTB, אבל זה בעיקר בגלל הקבוצה שבה שיחק. קיין היה המוציא לפועל המרכזי של ניז'ני והמספרים היו בהתאם. בקיץ, היה נדמה שההחתמה של קיין מנסה לקחת את היתרונות שלו (בעיקר הגנה) ולבנות ממנו רול-פלייר שהוא אף פעם לא היה. אתמול היתה הפעם הראשונה העונה שבה ראיתי את דיאנדרה קיין מסתגל לתפקידו. הוא כמעט לא ניסה לעשות דברים באחד על אחד, נע הרבה בלי כדור, היה אקטיבי בריבאונד ובעיקר שמר מצוין. אם קיין, בעל הקליעה החשודה, יתרגל למעמדו כרול-פלייר שניזון מאחרים ומהגנה, יכול להיות שמכבי הרוויחה יופי של שחקן רוטציה.

הכוכב האדום בלגראד (3-2)- באמברג (2-3) 75-69

ניצחון שלישי רצוף לגרמנים שמתאוששים מהפתיחה החלשה. הסרבים, שהגיעו אחרי שני ניצחונות ביתיים על ברצלונה ומכבי, חוזרים למאזן שלילי. לוקה מיטרוביץ' חזר לאולם שבו היה בעונה שעברה חלק מאחת הקבוצות המרגשות במפעל. טרקניירי המשיך באמריקניזציה שהחמישייה שלו עוברת כשעלה עם האקט, ברייס טיילור, רייט וראביט יחד עם ניקוליץ' הבינוני. הפתיחה הזכירה מאוד את המשחק הביתי של הכוכב האדום נגד מכבי בשבוע שעבר, כאשר דקות טובות של הגרמנים ברבע הראשון הובילו אותם ליתרון דו-ספרתי בתום הרבע הראשון שהפך לתשע נקודות הפרש במחצית. כדרכם של הסרבים, הרבע השלישי שוב היה זה של החזרה למשחק כשהם מורידים ל4, אבל איבוד של רוצ'סטי ושלשה של מאודו לו החזירה את הגרמנים ליתרון סביר לפני הרבע האחרון. ברבע האחרון המרדף הסרבי נמשך והפער ירד לשתי נקודות. קור רוח גרמני וסל חשוב של זיזיס השאירו את הניצחון אצל הגרמנים.

משחק טוב של הקו הקדמי של הגרמנים עם 15 נק' אוגוסטין ראביט ו11 ו7 ריב' של ראדוסביץ' החביב. היקמן הוסיף 12 מהספסל ומאודו לו עם 8 נק' ב13 דקות. את הסרבים הוביל כרגיל טיילור רוצ'סטי עם 22 נק', מתיאס לסורט שוב היה מצוין עם 14 נק' ו9 ריב'.

בטח לא שמתם לב ש…-  דורל רייט, עד לא מזמן שחקן אן.בי.איי לגיטימי לגמרי, חתם בבאמברג. באופן מאוד מוזר, את העונה הזו פתח דורל רייט בקבוצה בוסנית שכוחת אל שמשחקת בליגה האדריאטית. אחרי חודש הוא כבר הגיע למקום שתואם יותר רמתו כרגע- היורוליג. רייט כבר לא אותו שחקן שהיה בשנותיו היפות בגולדן סטייט ופילדלפיה  הבינוניות, אבל הגובה שלו, יחד עם הרכות האירופית בעמדה 4, מאפשר לו לשחק כפאוור-פורוורד בחמישייה של טרינקניירי. השחקן החשוב והטוב ביותר של באמברג בעונה שעברה היה ניקולו מלי שנתן ריווח והמון חכמת משחק מעמדה מס' 4. רייט יכול להיות תחליף נפלא לעמדה הזו, גם אם מדובר בשחקן שונה לחלוטין.

ריאל מדריד (1-4)- חימקי מוסקבה (1-4) 86-80

ריאל מדריד מגלה שבערב בינוני של דונצ'יץ' (מסתבר שיש דבר כזה) ועם קו קדמי דליל, קשה לנצח אפילו קבוצת דרג שני כמו חימקי. רנדולף חזר לסגל של ריאל מוקדם מהצפוי, אך הוגבל בדקות ושיחק מעט בהפסד הראשון של ריאל העונה. הרבע הראשון היה צמוד, וכראוי לשתי הקבוצות, גם התקפי מאוד והסתיים בתוצאה 23-25 לאורחים ממוסקבה. פתיחת הרבע השני היתה שייכת לחניכים של ברצוקאס שברחו ל12 נקודות הפרש אחרי סל אלכסיי שבד. כפי שהיה ברור לכולם שיקרה, דונצ'יץ' חזר לפרקט והמשחק חזר להיות צמוד, רק 4 לרוסים במחצית. הרבע השלישי התנהל במתכונת דומה כשעל כל בריחה של הרוסים, מגיבים החניכים של לאסו בחזרה משלהם. שלשה קאמפאצו חמש דקות לסיום החזירה את היתרון לריאל אחרי הרבה דקות, הרוסים הגיבו וחזרו ל9+ שלוש דקות לסיום. ריאל רצה 9-2 והורידה לשתיים עם כדור ביד אחרי החטאה של שבד. לוקה דונצ'יץ' קיבל הזדמנות פז לנצח את המשחק, אבל השלשה שלו הלכה החוצה וגררה תגובה קורעת לב. אנדרסון לקח את הכדור החוזר והבטיח את הניצחון מהעונשין.

שבד הוביל את המנצחים, שהוכיחו שהפתיחה הטובה אינה רק תוצאה של ההגרלה הנוחה,  עם 20 נק' ו5 אס', אנדרסון עזר לו עם 16 וסטפן מרקוביץ' שהופך להיות הגארד השני בחשיבותו, סיים עם 9 נק' ו8 אסי'. אצל ריאל היה זה שוב דונצ'יץ', שלוש פעמים MVP של המחזור בארבעת השבועות הראשונים, שסיים ערב בינוני של 12 נק' ו6 ריב' (לא קלע במחצית השניה), קאוזר, איון וטיילור הוסיפו 10 כל אחד. יקיר המדור קאמפצו סיים עם 9 נק', 5 איב' ו4 חט'.

לא אהבתי: הקו הקדמי של ריאל הולך ואוזל. טריי תומפקינס עדיין לא שיחק העונה, קוזמיץ' החביב סיים את העונה עם קרע ברצועות לפני שבועיים. רנדולף חזר רק ביום חמישי מפציעת כתף וכבר נאלץ לשחק 30 דקות בליגה ביום ראשון בגלל הפציעה של שחקן הפנים הכי חשוב של ריאל- גוסטבו איון. המצב של איון לא ברור, אבל ייתכן מאוד שריאל תגיע ביום חמישי להיכל מנורה מבטחים עם קו קדמי שכולל כמעט רק את רנדולף ופיליפה רייס הוותיק, שהיה מצויין השבוע בליגה (ויסלח דינו ראדונצ'יץ' הצעיר) . יופי של הזדמנות לפרחוסקי לתת משחק דומיננטי סופסוף.

פנרבחצ'ה (2-3)- ולנסיה (2-3) 66-79

תצוגה מרשימה מאוד של הטורקים שהחזירה את ולנסיה לקרקע אחרי שלושה ניצחונות רצופים. פנר, שהחלה את העונה בגמגום, סימנה כוונת על הראש של אריק גרין והפכה את אחד משלושת השחקנים הכי טובים ביורוליג עד עכשיו לחסר השפעה על המשחק. שלשה של דורנקאמפ העלתה את ולנסיה ליתרון 2-3 וזו היתה הפעם האחרונה שהספרדים הובילו, עם זאת, הם הוכיחו אופי כשפעם אחר פעם סגרו את הפער שיצרו הטורקים. שלשה של סלוקאס העלתה את פנר ליתרון 12 לקראת סיום הרבע השני. פער שצומק לשמונה במחצית בזכות ואן רוסום המפתיע. ולנסיה נשארה במרחק סביר גם במחצית השניה ושלוש דקות לסיום זה רק 5 הפרש. מכאן השתלטו הטורקים על המשחק בעזרת דקות טובות של וסלי הצ'כי.

את הטורקים הוביל דאטומה, שפתח את העונה בצורה יציבה וטובה, עם 16, נאנלי הוסיף 13, וסלי 12 וסלוקאס עם 10 נק' ו7 אס'. סאן אמטריו קשישא הוליך את הספרדים עם 11, כשטיבור פלייס וואן רוסום מוסיפים 10 כ"א. הכוכב של ולנסיה בתחילת העונה, אריק גרין, סיים עם 4 נק' בלי אף סל שדה.

אהבתי: ההגנה של פנר על גרין היתה לא פחות ממאסטר-פיס, זה התחיל משמירה אישית טובה מאוד של וונאמייקר ונאנלי, המשיך עם יציאה גבוהה של השחקן הגבוה אחרי הפיקנרול כדי להוציא מגרין את הכדור מהיד והמשיך ברוטציות הגנתיות מושלמות שלא נתנו לספרדים לנצל את הדאבל-אפ הגבוה על גרין. הביצוע היה כל-כך טוב, שאני מניח שכשדונצ'יץ', שבד ואפילו נוריס קול יגיעו לשחק נגד החבורה של ז'ליקו, המאמנים שלהם יהיו חייבים לחשוב על פתרונות התקפיים יצירתיים.

ברצלונה(3-2) -אולימפיאקוס (1-4) 51-73

W.T.F?? אפשר להכריז רשמית שאין לי שום מושג איך לאכול את ברצלונה. הקבוצה הקטלאנית, שהחלה את העונה בטירוף עם ניצחון ענק בבית על פאו, הפסידה שלושה משחקים לקבוצות בינוניות והשבוע, אחרי הפסד לסילבן לנדסברג ואסטודיאנטס בליגה, היא הגיעה ליורוליג ושיתקה לחלוטין את אולימפיאקוס הבלתי מנוצחת. אולי בהמשך לשיח על עצמאות קטלוניה יהיה נכון עבור ברצלונה לעבור לליגה היוונית?! הרבע הראשון נתן רמז לקצב המשחק העתידי עם שוויון 14 לאחר פתיחת 2-8 של היוונים. הרבע השני היה בשליטת ברצלונה וקווין סראפין חתם את המחצית עם סל ועבירה ויתרון 7 לקטלאנים. הרבע השלישי נמשך באותה צורה, מילוטינוב עוד הוריד לנקודה, אבל ברסה חזרה לשלוט וסיימה את הרבע ביתרון 8. רבע אחרון חזק של החניכים של סיטו אלונסו הסתיים בתוצאה 10-24 וניצחון חשוב מאוד.

הקו הקדמי של ברצלונה היה דומיננטי עם 13 נק' לסראפין ו11 לאוריולה. הארטל היה רגוע עם 6 נק' ו5 אס'. ליוונים שסיימו עם 21 איב פאפטרו סיים עם 11 והוביל את הקלעים. קחו לכם כלל אצבע, אם פאפטרו מוביל את הקלעים של אולמפיאקוס, כנראה שהמצב לא משהו.

כמעט שיא שלילי: אולימפיאקוס היא חברה קבועה ביורוליג מאז 2002, היא מגיעה לפיינל-פור מדי פעם והיא מעולם לא קלעה פחות מ-51 נק' במשחק יורוליג (יורוליג במובן של המפעל של יול"ב, לא מחזיר אתכם לשנות השמונים והתשעים המחרידות). למזלם של היוונים, שהעפילו השבוע לגמר הגביע היווני (פאו הודחה!!), קליעת עונשין של הוליס תומפסון היתה ה-51 שלה והיא רק השוותה את השיא השלילי של המועדון שנקבע לפני שלוש שנים במשחק נגד מילאנו.

אפס אנדולו (5-0)- אוניקאחה מלאגה (3-2) 79-74

ברכות לאפס פילזן, הקבוצה היחידה עם אפס באחד הטורים, כמה חבל שהוא בצד של הניצחונות. מלאגה הגיעה אחרי שלושה הפסדים רצופים קיבלה בחזרה את נמניה נדוביץ' האהוב עלי מאוד. הספרדים פתחו מצוין וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 25-19. הטורקים הידקו את ההגנה ברבע השני, וקליעת עונשין של סאלין קבעה שוויון 35 בהפסקה. הרבע השלישי המשיך באותה מגמה וסל של ג'וש אדאמס סיים את הרבע השלישי ביתרון 59-53 לקבוצה הביתית. 7 דקות לסיום הטורקים עוד הובילו בשבע, אבל ריצת 5-18 של מלאגה עם ג'יימס אוגוסטין הוותיק הביאה ניצחון חוץ ראשון העונה לאנדלוסים.

נדוביץ' (8 אס'), מקולום ושארמנדיני זכור לטוב הובילו את מלאגה עם 13 נקודות, אוגוסטין הוסיף 11. אצל הטורקים, שמשוועים לחזרתו של דריק בראון, היה זה שוב סטימאץ' המצויין עם 17 נק' ו11 ריב'. ברוק מוטום הוסיף 16 וקרוניסלאב סימון סיים עם 15.

שימו לב: במשחק הראשון של העונה, הסבתי את תשומת ליבו של פראסוביץ' לכך שהקבוצה שלו משחקת כדורסל נוראי שבו מקולום ולדו הגארדים זורקים 50% מהזריקות. מאז הדגש של ההתקפה הטורקית עבר פנימה ופראסוביץ' עולה עם הרכב גבוה של סטימאץ' ודאנסטון (שאני לא זוכר מתי שיחק לאחרונה בעמדה מס' 4). אבל השינוי מתרחש בעיקר בדקות של הקו האחורי. השבוע, אריק מקולום שיחק פחות מרבע שעה וריקי לדו פחות מ20. לעומתם, אדאמס הסולידי וקרוניסלאב סימון המנוסה שיחקו 25 דקות כל אחד פחות או יותר. אני מרוצה מהתהליך ומאמין שחזרה של דריק בראון תמשיך את התהליך, יותר דקות לגארדים שמנהלים, פחות לאלו שזורקים.

צסק"א מוסקבה (1-4)- ז'לגיריס קובנה (3-2) 91-94

התוצאה בסיום קצת מרמה, אבל החבורה של שאראס יכולה לצאת מעודדת מעוד ערב לא רע בכלל מול אחת הקבוצות הכי טובות במפעל. רבע שני חזק של הרוסים ושלשה של וויל קלייבורן עם הבאזר של המחצית נתנה להם יתרון 15. הליטאים עשו קולות של חזרה, וסל של אקסל טופאן הוריד ל5, בדרך ליתרון 7 של צסק"א בסיום הרבע השלישי. ריצה נוספת של הרוסים קבעה 86-70. הליטאים ניצלו את הגארבג' טיים לשפר את מצבם ושלשה של יאנקונס עם הבאזר קבעה את התוצאה.

לרוסים, שחסרו את ווסטרמן שפיספס מפגש עם האקסית, היו בעיקר שניים: ננדו דה קולו שנכנס אט-אט לעונה עם 25 נק' באחוזים טובים ו10 אס'. וויל קלייבורן, יקיר אולם הפחים, סיים עם 26 נק' ב34 דקות. מסתבר שלמאמנים של קלייבורן יש נטיה לא להוריד אותו מהמגרש, תשאלו את דן שמיר. את ז'לגיריס הוביל ואסיליה מיצ'יץ' שגם אני לא האמנתי שיפרוץ בשלב מוקדם כל-כך של העונה, שסיים עם 20 נק' ו7 אס' בלי איבוד. אולנאבוס הוסיף 14. יאנקונאס היה חלש וסיים עם 9.

העברת שרביט- עד השבוע היה פאוליוס יאנקונס השחקן עם הכי הרבה קליעות עונשין ללא החטאה- 22. השבוע יאנקונס החטיא והעביר את השרביט לננדו דה-קולו שעומד על 19 מ-19. כנראה שיתיישר, לא? אז זהו שדה קולו הוא כנראה אחד מקלעי העונשין הטובים בעולם. את העונה שעברה הוא סיים עם 139/145 מהקו, באחוזים זה יוצא 95.9%. זה ממש לא חד פעמי, זו היתה עונת היורוליג הרביעית שלו ובכולן הוא קלע מעל 90%. מדובר באחוזי קריירה חריגים בטירוף. ריאן טולסון שאיכשהו עדיין מחפש קבוצה, הוא יריב ראוי על התואר קלעי העונשין הטוב בעולם. אבל התואר המכובד יילך כמובן לאלנה דלה-דון המופלאה שמעמידה אחוזי קריירה מטורפים של 94.1% מוזמנים לגגל ולהתרשם.

בברכת הקולות של פיראוס מזכירים את ספאנוליס,

ביי