אז להזכירכם, את סופי לא ראיתי מעולם פנים אל פנים. היא בת זוגו של בארט, אחד מחבריי הטובים המתגורר בניו אורלינס, והיא הציעה לי שגם היא תכתוב קצת על הופס, ומדי כמה ימים היא שולחת אלי חומר, ואני: מתרגם ומפרסם. מולי.
מוקדם בבוקר, כדי להימנע מן הפקקים בדרכה לעבודה, ישבה סופי לפלייר במכוניתה, שברולט שאבל קבריולט כחולה, עם שתי דלתות וגג נפתח. לקח לה שנים למצוא את הדגם הספציפי שרצתה, קבריולט מודל 1970 עם מנוע V8, Big-Block "" בנפח של 6,600 סמ"ק ותיבת הילוכים ידנית. סופי כבר לא היתה ילדה, אך בנפשה היא נותרה תמיד הנערה שקינאה בחברותיה לכיתה על המכוניות שהוריהן קנו להן. הוריה של סופי, למרות שהיו אמידים למדי, לא האמינו במתנות חינם וסופי שימשה כעוזרת המאמן של ג'ורג'י אספוזיטו משך שנים כדי שתוכל לקנות לעצמה מכונית, אך מעולם לא שקלה להוציא את כל חסכונותיה על מכונית, אפילו לא על שברולט שאבל.
סופי חייכה לעצמה חיוך מריר כשנזכרה בוויכוח שהיה לה בלילה שעבר עם בארט על העונה הנוכחית של הפליקנס. בארט עדיין האמין שהסגל של השנה הנוכחית יוכל להגיע להישגים של ממש, כלומר לפחות סיבוב שני בפלייאוף. סופי הייתה ספקנית הרבה יותר מבארט ואמרה לו את זה ישר בפנים, מה שלא תמיד שימח אותו במיוחד.
בארט, כמו כמעט כל הגברים, חשב שהוא מבין יותר מכולם, בטח בנושאי ספורט, ולמרות שלרוב דעותיו בנושאי כדורסל תאמו לרוב את אלו של סופי, הרי היא חשבה שהוא (בדיוק כמו מולי – חברו הישראלי לאהדת הפליקנס) לא מצליח להתנתק מהיותו אוהד הפליקנס ומרשה לאופטימיות, לכמיהות ולתקוות לערפל את שיפוטו – בטח בשלב שלפני תחילת העונה, לפני שהמציאות סוטרת לו בחוזקה על לחייו.
"צריך סבלנות בחיים," היא חשבה לעצמה, "ולאוהדי כדורסל – במיוחד לגברים שבהם – אף פעם אין סבלנות. תראו למשל איך העיפו את סם הינקי, הGM של הפילדלפיה 76, מי שטבע את המונח "Trust the process" בדיוק לפני שהתהליך שהוא כמעט הביא לסיומו נשא פרי. והנה, פילדלפיה השנה במאזן חיובי, וסופי ניבאה שבשנים הבאות המצב שם יהיה טוב הרבה יותר.
"חבל שלא כל הגברים הם כמו פרדינאן שאבל," היא חשבה לעצמה. "הנה מישהו שלקח את הזמן, ובסבלנות והמון עבודה יצר יצירה מופלאה, את "הארמון האידיאלי" שלו.
שבאל , שחי בעיירה שָׁאטוֹנֵף־דה־גָלוֹר (Châteauneuf-de-Galaure) שבצרפת, עזב את בית הספר בגיל 13, החל להיות שולייה לאופה ולבסוף מצא עבודה כדוור.
באפריל 1879, במהלך עבודתו, הוא נתקל באבן, ובחזון של רגע הוא שאב השראה מצורתה הייחודית והחליט שהוא יבנה את ביתו, את הארמון האידיאלי שלו, אבן אחר אבן בסבלנות ותוך הקפדה על כל פרט ופרט. וכך, משך שלושים ושלוש שנים, הוא אסף אבנים לארמון חלומותיו ושמר אותן בחצר ביתו. בעשרים השנה הראשונות הוא בנה לבדו, לאור מנורת שמן, את הקירות החיצוניים, ובהמשך גם את המבנה הפנימי כשהוא שואב השראה מהשפעות מגוונות החל מאדריכלות נוצרית ועד לאדריכלות הינדית.
"חבל שאין מי שלוקח את הפליקנס כפרויקט חיים," היא חשבה לעצמה בעודה דוהרת במכוניתה בשש ורבע בבוקר אל משרד האדריכלים שזה מקרוב התקבלה לשותפות בו. טום ברונסון כבר עבר את שיאו, ולמרות שהסיינטס, קבוצת הפוטבול של ניו אורלינס בהובלתו של דרו בריס, הקווארטר-באק המופלא שלהם, דווקא כן מצליחים העונה (אחרי לא מעט שנים שהם די כשלו) – הרי הפליקנס, לפחות בתחילת השנה, לא מצליחים לממש את ההבטחה.
אפלטון
6 נוב 2017 05:49:15מעניין הסיפור עם האבן.
מזכיר לי סיפור מדהים שנתקלתי בו בדרך להר ראשמור לפני 3 שנים. אז הסיפור על הר ראשמור מוכר וידוע, אבל בגבעות השחורות של דרום דקוטה, קצת מזרחית להר ראשמור המפורסם עומד לו פסל אבן מרשים וענקי.
הפסל הוא דמות של אינדיאני שנקרא crazy horse . מי שהחל לבנות אותו בשנת 1948 הוא פסל פולני בשם קורצ'ק זולקובסקי, שהיה שותף גם בבנייה של הר ראשמור. הבחור הפולני עבר עם המשפחה שלו לגור על ההר במטרה לבנות את הפסל הגדול בעולם. רק הראש של הדמות בגובה של 27 מטר (לשם השוואה הראשים של הר ראשמור בגובה 18 מטר). בכל מקרה קורצ'ק עבד כל חייו על ההר עד שמת, מעולם לא הסכים לקחת כסף מהממשלה, ומשפחתו ממשיכה לבנות את הפסל עד היום, כמעט 70 שנה אחרי תחילתו.
זו מסירות.
גיא הרשע
6 נוב 2017 07:40:22מולי, אתה חייב לתקן את הסיפור!
הביג בלוק האמתי של שאבל החלומות,
זה לא ה-396, אלא ה-454 , בגרסת ה-LS6
(450 סוסים לא מרוסנים שבוקעים ממנוע בנפח 7.4 ליטר).
(ועדיף שזה יהיה הארד טופ, אבל בגלל הדמות של סופי, אני מוכן להתפשר…)
http://images.gatewayclassiccars.com/carpics/LOU/1479/1479x.jpg
אחלה סיפור!
תודה, מולי.
גיא הרשע
6 נוב 2017 08:55:47דרך אגב,
ה-OCD שלי מבקש לתקן –
השבל שבתמונה שבפוסט, יכולה להיות רק מודל 68' או 69'.
ב-70' העיצוב השתנה, והגריל כבר לא נמתח בזווית, מתחת לפנסים הקדמיים.
מולי
6 נוב 2017 10:21:22מי אני שאקבע. רק אומר שוויקיפדיה טוענת אחרת ממך.
גיא הרשע
6 נוב 2017 10:52:33טוב, לא הייתה לי ברירה, אז הלכתי לבדוק.
בויקיפדיה בעברית, תיאור התמונה הוא "שברולט שבל קבריולט (דור שני)".
והדור השני, לפי אותה ויקיפדיה, יוצר בשנים 68' – 72'.
בויקיפדיה באנגלית, ניתן למצוא את התמונה הבאה:
https://en.wikipedia.org/wiki/File:69_Chevelle_SS396.jpg
עם התיאור:
"1969 Chevelle SS396 Hardtop Coupe"
(אם מסתכלים היטב, ניתן לראות שזו בדיוק גרסת הקופה של התמונה שאתה הכנסת)
וגם את התמונה הזו:
https://en.wikipedia.org/wiki/File:70_Chevelle_SS396.jpg
עם התיאור "1970 Chevelle SS396 Hardtop Coupe".
ניתן להבחין בהבדל בגריל של 2 השנתונים השונים.
זה של 1969 "נמתח" בזוית מתחת לפנסים הקדמיים,
זה של 1970 מגיע רק עד לפנסים הקדמיים.
סליחה על הטרחנות היתרה.
רק ש –
א. מכוניות שרירים אמריקאיות, אבל כאלו שהם רכבי אספנות, זה תחביב שלי.
ב. ויקיפדיה. כבדהו וחשדהו…
מולי
6 נוב 2017 11:07:27כמו שאמרתי: מי אני שאקבע…
מולי
6 נוב 2017 11:10:46וחוץ מזה, מבטיח לבקש מסופי להתייעץ בך לגבי הרכב הבא שלה. לא מאמין שבארט יהיה מוכן להתייעץ, אבל סופי – בטוח שכן,
מזכיר לך :
"אגב הילוכים, פפר, אתם יודעים, הבעלים של הבאר הזה, מעבר להיותו מוסיקאי פשוט משוגע על מכוניות הוט רוד," סיפר די, "במיוחד על 'גאסר הוט רוד'."
לאור מביט אי ההבנה של בארט, סופי הסבירה: "הוט רוד זו מכונית קלאסית, בדרך-כלל תוצרת אמריקה, שמכניסים לה מנוע מטורף, לפחות ארבע מאות כוחות סוס, מתלים, הילוכים ובלמים והיא מיועדת למירוצים. כמה כוחות סוס יש לזו של פפר?" היא שאלה את די.
"יש לו שברולט 1955 שהוסבה לגאסר בשנות הששים, ועמדה שנים מאז, עד שלאחרונה הוא דאג שישפצו אותה." אמר די. "היא נראית קצת גמלונית אבל יש לה 421 כוחות סוס.".
"גאסר זה מלשון גאז," הוא המשיך כשראה את מבטו של בארט שהיה עדיין המום מהסבריה של סופי, "זוהי מכונית שפועלת על דלק רגיל שאתה יכול לקנות בכל תחנת דלק בניגוד למכוניות הוט רוד שפועלות על תרכובות דלק אחרות, עשירות יותר."
"זו התמונה של הגאסר שם בקיר?" שאלה סופי.
"כן, אבל יש לי רעיון יותר טוב מזה, יש לי סרטון יוטיוב איתה הנה תראו:" אמר די ושלף את הסמארטפון שלו.
גיא הרשע
6 נוב 2017 11:39:03אני בן אדם שמרן.
אני מכבד הוט רודס (גאסר או לא),
אבל אוהב את ה-muscle cars של סוף שנות ה-60', תחילת שנות ה-70'.
גם בניגוד ל-"גיר הדס" שמשפרים/משדרגים מכוניות, והופכים אותן להוט רודס,
אני יותר בקטע של המשחזרים.
שמרן, כבר אמרתי…
IDO
6 נוב 2017 23:21:04המכונית של אבא היתתה הוט רואד כשקיבלתי רשיון.
בוא נאמר ששום מגונית מאז לא הביאה לי ריגושים כמו האוטו הראשון שנסעתי עליו.
PONTIAC DUSTER
5.6 ליטר
גיא הרשע
7 נוב 2017 03:40:22הדאסטר,
זו גרסת הקופה של הואליאנט.
וה-5.6 הייתה גרסת "החלומות" של אותה דאסטר (נמכרה כ-דאסטר 340).
(בארה"ב הוא נמכר תחת המותג פלימות', בעולם לעתים תחת מותג חברת האם –
קרייזלר)
האווי לאסוף
6 נוב 2017 17:15:12גיא, אם ידיעותיך המופלאות מגיעות גם לתחום הזה, אולי אוכל לבקש ממך עזרה?
כילד גדלתי עם מכונית (אמריקאיות הן חלק אינטגרלי מהמשפחה כמובן) ואליאנט 69-70, כמדומני, שלפחות על פי המיתולוגיה המשפחתית, הייתה רכב של שר בממשלה.
בחיפושי אני מתקשה לזהות בדיוק את הדגם הנל, אולי תוכל לעזור לי?
כתודה מראש, אצרף כאן את הפתיחה האלמותית הבאה:
"I got a sixty-nine Chevy with a 396
Fuelie heads and a Hurst on the floor"
גיא הרשע
6 נוב 2017 17:39:30https://www.youtube.com/watch?v=e4G_1hx4L74
1969 plymouth Valiant Signet
זה היה הרכב של אלופי צה"ל באותם ימים של אחרי מלחמת ששת הימים,
ואחר כך גם אחד מרכבי השרד של שירות המדינה.
בארה"ב הדגם הזה נדיר, וכמעט ואי אפשר למצוא דוגמאות שלו.
באירופה הוא נפוץ קצת יותר.
גיא הרשע
6 נוב 2017 17:44:12וסתם ככה, כי אין לי בשום מקום אחר לכתוב על זה…
ה-Hurst on the floor שספרינגסטין שר עליו,
זו תיבת ההילוכים האגדית של הרסט,
זו שכיכבה בחלמו של כל ילד חובב הוט רודס, ומכוניות שרירים, באותה תקופה.
האווי לאסוף
6 נוב 2017 19:19:53גם בזה חידשת לי, והוא אחד האמנים האהובים עליי.
תודה רבה ומכופלת, אתה מעיין בלתי נגמר של ידע
צביקה
6 נוב 2017 07:48:33אתה מתפייט לך. תמשיך תמשיך.
Berch
6 נוב 2017 07:56:44אהבתי את הכתיבה והסגנון.
גם התוספת של אפלטון חביבה 🙂
Berch
6 נוב 2017 08:07:33ומתי תאחד את הסידרה הזו עם סידרת הבלש, כמו שאסימוב עשה עם סדרות המוסד והרובוטים?
מולי
6 נוב 2017 08:09:36אולי בשנה הבאה. אבל הןפעת אורח של בארט אמורה להיות בימים הקרובים.
גיא הרשע
6 נוב 2017 08:16:46אבל אולי זה יהיה עדיף שהאיחוד לא ידמה לזה של אסימוב להכתיר את ר. דאניל אוליבאו כמציל האנושות…
מולי
6 נוב 2017 08:42:05מה בטוח הוא שהאיחוד לא יהיה, כמאמרו של סלאבור הארדין, "לפתוח ביצה באמצעות טיל אטומי" 🙂
מנחם לס
6 נוב 2017 15:01:41מולי אתה חייב לדעתי לעשות משהו יותר ברור בכותרת שיידעו מה קורה. אני בתחילה חשבתי שזה הסיפור הראשון. לדעתי עדיף (1), (2) וכו' על תאריך.
מולי
6 נוב 2017 15:26:01שיניתי