סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס 86 (2 – 2) – פילדלפיה סיקסרס 97 (1 – 3)

ברוכים הבאים לליגה, סיקסרס.
כנראה שמה שהיה צריך בשביל ללחוץ על בלוטות החשק זה קצת זלזול (אמביד),
ותקופת הסתגלת למים הקרים של ה-NBA (סימונס)
ה-2 הגיעו לשחק הלילה,
ו-WOW איך שהם שיחקו!
אמביד החליט ששוב הוא סנטר, הוא לקח רק זריקה אחת מ-3 (וקלע גם אותה),
כאשר בשאר הזמן הוא נותן בית ספר ל-"איך משחק סנטר מודרני".
11 מ-15 מהשדה, 30 נק', 9 רב', 2 חטיפות (וגם 7 איבודים),
וכל זה ב-28 דקות של כדורסל נהדר.
בן סימונס.
הוא אולי עדיין לא מצא את היד שלו מבחוץ.
אבל זה לא מפריע לו לדעת מה לעשות עם הכדור בשאר הטווחים…
21 נק', 8 מ-11 מהשדה, 12 רב', 12 אס', וניהול משחק מופתי.
כל כך הרבה מדברים על לונזו בול,
אבל שבוע לתוך העונה, ויש מועמד אחד שמוביל בבטחה במירוץ לתואר "רוקי העונה",
וזה בן סימונס.
במשחק עצמו,
הסיקסרס לקחו פיקוד כבר ברבע הראשון, כאשר עלו בסיומו של הרבע ליתרון 9 נק',
יתרון אותו הגדילו ל-13 הפרש עד המחצית.
ברבע השלישי ההפרש צמח עד ל-17 הפרש,
אבל אז דטרויט התחילו בניסיון קמבאק,
ניסיון שהצליח לצמצם את ההפרש ל-3 נק' בלבד, 3 דקות לסיום.
הגנה טובה, ודיוק מהעונשין הספיקו לסיקסרס בשביל לעצור את הקמבאק של דטרויט,
ולסיים עם הניצחון הראשון שלהם העונה.
בשורות דטרויט דרומונד היה סביר + כאשר סיים את המשחק עם 14 נק', 14 רב', 4 חטיפות וחסימה אחת.
דרומונד גם הראה המשכיות של הרנסנס אותו הוא חווה העונה מהעונשין, כאשר סיים את המשחק עם 4 מ-6 מקו העונשין (26 מ-32 מאז תחילת קדם העונה. 81% לשחקן שבעונה שעברה חלם על 40%+)

 

 

מיאמי היט 104 (2 – 1) – אטלנטה הוקס 93 (1 – 3)

תוצאה לא מפתיעה,
אבל הדרך כן.
זה היה צפוי שמיאמי תהיה הפייבוריטית –
ובמחצית הראשונה הכל התנהל כצפוי.
אחרי רבע ראשון צמוד (3+ למיאמי בסיומו של הרבע),
נראה היה שלהוקס ששיחקו גם אתמול, נגמר החמצן, וההיט ברחו במהלך הרבע השני,
כאשר להפסקה הם יורדים ביתרון של 18 נק'.
רק שאלו ההוקס.
יש להם את אחד הסגלים החלשים בליגה,
אבל יש להם גם את אחד מצוותי האימון הטובים בליגה.
מולם פשוט אסור להוריד את הרגל מהגז.
רבע שלישי של 29 – 15 לזכות ההוקס הוריד את ההפרש ל-2 בלבד בתחילת הרבע האחרון.
מי שעשו את ההבדל ברבע השלישי הם מוסקולה, דדמון, ופרינס.
הגנה חזקה (לפעמים חזקה מדי – פלגרנט והמון טכניות חולקו במהלך הרבע, כאשר האווירה במשחק התחממה, ומשום מה הזכירה קצת משחק פלייאוף),
וכמה שלשות מתוזמנות היטב היו המנוע של הריצה ברבע.
10.5 דקות לסיום והקמבאק הושלם –
סל של קולינס אחרי רב' התקפה קבע שוויון 81.
דקות טובות של אוליניק וג'וש ריצ'רדסון החזירו את היתרון להיט,
והפעם להוקס כבר באמת שלא נשאר דלק במנועים בשביל קמבאק נוסף.
ג'וש ריצ'רדסון (21 נק'), ווין אלינגטון (20 נק') ודראגיץ' (19 נק') היו הקלעים המובילים של ההיט.
בייזמור ופרינס (20 נק' כל אחד) היו הקלעים המובילים של אטלנטה.

 

 

יוסטון רוקטס 90 (3 – 1) – ממפיס גריזליס 98 (3 – 0)
דם, יזע, ודמעות.
ככה אוהבים את זה בממפיס.
ככה ממפיס השיגו הלילה ניצחון חוץ חשוב.
סיפור המשחק?
28 – 14 לממפיס ברבע האחרון.
33 נק' ליוסטון במחצית השנייה.
המחצית הראשונה התנהלה בקצב של יוסטון,
ולמרות שההפרש לא קפץ למחוזות דו מספריים,
התחושה הייתה שיוסטון שולטים במשחק.
ולא פלא –
57 – 50 ליוסטון במחצית, כאשר אריק גורדון וג'יימס הארדן נותנים הצגה.
רק שאלו הגריזליס.
נגדם קשה מאוד לתת הצגה על פני 48 דקות.
מארק גאסול היה אדיר ב-2 צדי המגרש (סיים את המשחק עם 26 נק'),
וספסל הקבוצה בראשות צ'אלמרס (11 נק', 4 אס', 2 חטיפות),
תרמו גם הם תרומה קריטית לניצחון, בעיקר בצד ההגנתי.
סל של הארדן, 6 דקות לסיום, העלה את יוסטון ליתרון 88 – 78.
וכאן נכנס "סיפור המשחק".
כתבתי 28 – 14 לממפיס ברבע האחרון.
אבל הסיפור האמתי התרחש ב-6 הדקות האחרונות.
מאותו סל של הארדן שהעלה את יוסטון ליתרון 10,
ועד לבאזר שסימן את סיומו של המשחק,
יוסטון קלעו 2 נק' נוספות בלבד.
ממפיס קלעו 20!
קונלי סיים את המשחק עם 17 נק' ושלשה גדולה שהשוותה את המשחק 2 דקות לסיום.
את קלעי יוסטון הוביל גורדון עם 27 נק'. הארדן סיים את המשחק עם 22 נק'.

 

 

מילווקי באקס 103 (3 – 1) – שארלוט הורנטס 94 (1 – 2)
זה היה צריך להיות צמוד יותר.
אבל לפעמים אפשר לסכם משחק שלם בשורה סטטיסטית אחת קטנה:
0 מ-9.
זה מה שדווייט האוורד עשה הלילה בביקוריו בקו העונשין.
9 זה גם ההפרש בו הסתיים המשחק.
8 נק', 22 רב' (מתוכם 7 בהתקפה), היו לדווייט הלילה.
אבל שחקן של 0 % מהעונשין, הוא לא יכול לתרום לקבוצתו במאני טיים.
ושארלוט,
להם אין באמת כוכב אחר שמסוגל בקביעות לשאת בנטל.
קמינסקי עם 18 נק' הוביל את קלעי הקבוצה,
קמבה ווקר וג'רמי לאמב קלעו 15 ו-17 נק' בהתאמה, אבל באחוזים רעים.
כאשר ממול משחק גיאניס, ה-"גריק פריק" ?
זה פשוט לא מספיק.
גיאניס,
בשבילו זה היה עוד יום בעבודה.
ההגנה החזקה של שארלוט הצליחה להחזיק אותו על 6 נק' פחות מממוצעיו העונה,
אבל זה אומר שהוא קלע הלילה 32 נק' (שוב באחוזים אדירים: 13 מ-21 מהשדה),
כאשר בנוסף הוא מסיים את המשחק עם 14 רב' ו-6 אסיסטים.

 

 

סן אנטוניו ספרס 101 (3 – 0) – טורונטו ראפטורס 97 (2 – 1)
יכול להיות שהפציעה של קאוויי תתברר כדבר הטוב ביותר שקרה לספרס העונה.
משחק נוסף שקאוויי לא משחק, ניצחון נוסף לספרס.
ההיעדרות של קאוויי מכריחה שחקנים אחרים בסגל לקחת יותר על עצמם –
וזה אומר שאלדרידג' חייב לזרוק יותר, ולקחת יותר אחריות.
זה אומר שגרין חייב להיות דומיננטי.
זה אומר שהשחקנים הצעירים חייבים לתרום הרבה יותר.
וזה בדיוק מה שהם עשו הלילה.
מול הקבוצה החזקה מטורונטו,
במשחק שהיה צמוד לכל אורכו,
אלדרידג' (20 נק', 8 רב'),
גרין (17 נק', 8 רב', 3 שלשות),
ומורי (16 נק', 15 רב', 6 אס'),
היו הסיבות המרכזיות לניצחון,
כאשר פוש ברבע האחרון הקפיץ את ההפרש שהיה צמוד לאורך רוב המשחק לפער דו ספרתי,
פער אותו טורונטו הצליחו רק לצמצם.
(מה שבלט במשחק זו התרומה האדירה של הגארדים במאבק על הרב' –
הספרס ניצחו 56 – 33 במאבק על הרב')
דרוזן (28 נק') היה הקלע המוביל של טורונטו.

 

 

דאלאס מבריקס 103 (0 – 4) – גולדן סטייט ווריורס 133 (2 – 2)
לא כוחות.
בכל רגע בו גולדן סטייט שיחקו ברצינות,
הייתה רק קבוצה אחת על הפרקט.
ברבע הראשון הם שיחקו ברצינות, והם סיימו את הרבע ביתרון 40 – 24.
ברבע השני הם הורידו את הרגל מהגז, ואפשרו לדאלאס לצמצם את ההפרש,
כאשר הקבוצות יורדות להפסקה בתוצאה 65 – 62 לזכות גולדן סטייט.
אבל כל מה שדאלאס השיגו זה לגרום לגולדן סטייט עצבנית להופיע המחצית השנייה,
והפרש של 3 נק' במחצית הפך להפרש של 33 נק' בסיום המשחק.
קרי (29 נק') ודוראנט (25 נק') הובילו את קלעי גולדן סטייט.
מת'יוס (19 נק') היה הקלע המוביל של דאלאס.

 

 

דנבר נאגטס 104 (1 – 1) – וושינגטון וויזרדס 109 (2 – 0)
משחק נהדר שוחק הלילה בדנבר.
2 קבוצות שקולות נתנו כדורסל מצוין,
במשחק שהיה צמוד מהפתיחה ועד לבאזר.
הדקה האחרונה של המשחק הייתה מיקרוקוסמוס מייצג למשחק כולו –
פורטר העלה את וושינגטון להפרש של 5 נק' עם 2 קליעות קלאצ' מהעונשין.
דנבר בהתקפה מהירה מצמצמת את ההפרש ל-2 בלבד אחרי שלשה גדולה של יוקיץ', 1:05 לסיום.
התקפה אחר כך זה וול שמעלה את היתרון של הוויזרדס ל-4,
רק בשביל שמורי המצוין יוריד את ההפרש ל-2, 32 שניות לסיום.
מה שגמר את המשחק עבור דנבר זו עבירה טכנית מיותרת של יוקיץ',
עבירה אותה ניצל ביל בשביל להעלות את ההפרש ל-3,
ומספר שניות אחר כך, אותו ביל העלה את ההפרש ל-5 אחרי התקפה יפה של הוויזרדס (אסיסט יפה של וול).
את ההפרש הזה הוויזרדס כבר לא איבדו,
כאשר הם מסיימים משחק חוץ קשה עם ניצחון חשוב.
וול סיים את המשחק עם 19 נק' באחוזים רעים, ו-12 אסיסטים.
ביל היה הקלע המוביל של הוויזרדס עם 20 נק'.
יוקיץ' (29 נק', 9 רב', 5 אס') היה המצטיין של הנאגטס,
אבל 8 איבודים + טכנית בדקה האחרונה, יכול להיות שהיו ההבדל בין ניצחון להפסד.

 

 

פיניקס סאנס 117 (1 – 3) – סקרמנטו קינגס 115 (1 – 3)
ללא ווטסון שפוטר, וללא בלדסאו שהושבת (כרגע מוצב על חלון הראווה של הקבוצה, בדרך למכירה פומבית…),
הסאנס פתחו את משחק הבית מול הקינגס בסערה.
36 – 17, הייתה התוצאה לזכות הסאנס אחרי רבע 1
אבל אלו הסאנס –
אי אפשר באמת להצמיח הגנה, או משחק קבוצתי, בן לילה.
מול כל קבוצה אחרת הייתי שואל, רגע אחרי שפרץ ההתלהבות של הסאנס פג –
מה יגמר קודם?
ההפרש, או הזמן?
אבל אלו הקינגס.
שלא בשונה מהסאנס, הם לא מאריות הליגה.
כל מה שהם הצליחו לעשות זה לצמצם את ההפרש לפער של 6 נק', אמצע הרבע השלישי.
עד סיום הרבע, הסאנס החזירו את ההפרש לפער דו ספרתי,
וברבע האחרון, ניתן היה לצפות שהסאנס ישייטו כל הדרך לניצחון.
אבל אלו הסאנס.
לבעוט בדלי זה הקטע שלהם –
למרות שהם הובילו 109 – 98 , 3 דקות לסיום,
הם מצאו את עצמם שוויון 112 , 58 שניות לסיום, אחרי סל של ד'ארון פוקס.
הדקה האחרונה לא באמת היה קשר לכדורסל, כאשר 2 הקבוצות מרבות לטעות,
אבל בסיום, הפלא ופלא, הסאנס מצאו את עצמם בצד המנצח אחרי שהקינגס נכשלו בניסיון לנצח את המשחק.
כריס (19 נק'), בוקר (22 נק'), ומייק ג'יימס (18 נק', 7 אס', כולל דקות מעולות במאני טיים), היו הקלעים המובילים של הסאנס.
טמפל (23 נק' מהספסל) היה הקלע המוביל של הקינגס.

לפוסט הזה יש 82 תגובות

    1. גיא, ג'קסון מהסאנס הראה לי ניצוצות של סופר-כוכב. וואווו…הניתור שלו…זרועותיו שלא נגמרות…קבוצה צעירה שתשתפר מאד. צריכה עוד 2-3 חלקים

  1. סיקור סופר מהיר מהאיש שלא ישן אף פעם.
    יוסטון חטפה חזק, זה היה שיעור טוב באיך להתמודד מול קבוצות גבוהות, חזקות, ושיש להן את קונלי וגאסול. עדיין יוסטון תהיה העונה טובה יותר מממפיס. סימונס מתחיל להתפתח יפה.
    דאלאס נראו לא רע בחלקים רבים ברבע השלישי, אבל זה באמת לא כוחות.
    דווייט הווארד – זה עצוב מה שנהיה ממנו, כמו שחקן זקן והוא עוד יותר צעיר מלברון.

  2. תודה על הסיקור המהיר.
    בחיי שהליגה נראית ממש טוב. משחקים אינטנסיביים עם סמי-קטטות יביאו עוד צופים.

    מה יהיה עם האולם של יוסטון? תמיד חצי ריק. והכיסאות האדומים האלו- בחירה עיצובית לא נכונה.

  3. ראיתי את הסופים של ממפיס והספרס. תובנות:
    1- ממפיס הם ממפיס.
    2- קונלי נהיה קלעי שלשות מעולה. כמה ביג שוטס!
    3- הארדן רך ולא יקח אליפות כשחקן מוביל(לא רק בגלל ג"ס)
    4- הספרס הם הספרס: לא יאומן איך תמיד הם מתגברים על כל קושי ואיך כל שחקן שם מעלה את הרמה שלו בסינרגיה מושלמת עם החברים. קייל אנדרסון ומורי היו פשוט נהדרים.

    1. ממפיס זה בית ספר לקשיחות ויעילות בשני צידי המגרש..
      צ'אלמרס הולך על תואר קאמבק השנה, מתגלה כהימור מנוסה ומוצלחת של הדובים כרכז מחליף.

  4. תודה על הסיקור המהיר
    פילי מתחילה לממש את הפוטנציאל
    לדעתי הווארד נותן עבודה יפה… נראה שזה יום כזה שכלום לא נכנס.

    מה הייתה התוצאה בדנוור-וושינגטון ?

    1. לא יודע,
      מהערימת כישרון שהיתה לו + כל בחירות הדראפט ששדד מברוקלין יש אינסוף אפשרויות. בשורה התחתונה איבד כמעט את כל הקבוצה המנצחת של שנה שעברה ובחירת דראפט ראשונה. בשביל היוורד שנפצע וקיירי. והשאיר את בראון סמארה והורפורד. במערב גם כולל היוורד זו קבוצה שיכולה להשאר מחוץ לפלייאוף

  5. תודה רבה!

    למרות הפתיחה היפה, לא ברור למה פופ לא משתף יותר את ברטנס ופורבס, במיוחד כשקוואי ופארקר אינם.

    לגבי יוסטון, הקריפטונייט עבד שוב.
    הייתי מציע להארדן את ה"זנב לשועלים" מהפריוויו, התחת שלו עדיין פתוח לרווחה ממה שממפיס עשו לו.

        1. אתמול 2 שחקנים בסך הכל קבלו מעל 30 דקות. אולרידג' קיבל הכי הרבה והוא עדיין ישב רבע שלם (במצטבר) על הספסל. במקום החמישי מבחינת דקות יש 3 שחקנים עם 21. אני חושב שאפשר להדביק את הבוקסקור הזה במילון תחח הערך ניהול רוטציה. וזה עוד כשפרקר וקוואי לא משחקים.

          הימור שלי: שניהם עוד יקבלו דקות השנה.

  6. מורי סיים עם 15 ריבאונדים!
    אם תשימו לב אחרי הדחיפות של למרכוס ואיבקה מורי עושה לפופ "I got it " כשהוא מתקרב אליהם
    אני מתחיל לפתח אהבה לשחקן הזה

      1. מעניין מאד מה גורם לגפרור הזה בלי טיפת מאסה מינימלית ל- NBA ולא מי יודע מה גבוה ובטח לא אקספוליסיבי לקחת כל כך הרבה ריבאונדים יחסית לרכז.

        יופי של שחקן, יופי של מנהיגות.
        הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לספרס זאת חזרה של פארקר

        1. סתם לדגומא גם מוטה אלים או ג'מאל קרופורד הם "גפרורים" במבנה גופם ועושים סלים בלי בעיות.

          זה פשוט כישרון לדעת איפה הכדר ינחת. מורי גם ארוך מאוד ואתלט ככה שזה גם עוזר

    1. פולץ הוא מסוג השחקנים שבלי ההייפ של המדיה לא היית מבדיל בינו לבין דניס סמית ג'וניור רק שהאחרון בנוי טיפה יותר טוב ל NBA ואתלט יותר טוב ממנו. אז מה ראו בפולץ חוץ מזה שהוא לקח את כל הזריקות במכללה לא רלוונטית אני לא יודע.
      אם פילי חכמים הם מטרידים אותו ממילא בן סימונס הוא המוביל כדור העיקרי

      1. פולץ מאוד טכני, יש לו גובה וראיית משחק, וגם פוטנציאל ליכולת הגנתית. וגם יד טובה… למרות שהעונשין מחייב שיפור. הוא הגיע למצב של חוסר בטחון אולי בגלל סימונס שלקח לו את תפקיד הרכז. אחד הקשיים בלתחזק אסופת כשרון כזה היא לרצות את כולם וזה האתגר הגדול של פילי העונה

    2. פולץ פשוט לא מקבל מספיק דקות משחק מבראון. פילי הולכים בכל הכוח עם סימונס (שמצויין עד עכשיו). ולא משאירים הזדמנות לפולץ לדקות משחק כדי לקבל ביטחון ולהתפתח.

      לדעתי הם צריכים לשחק עם שניהם ביחד ושילמדו לנהל משחק אחד עם השני (לשניהם יש יכולות ורק צריך להביא אותם לידי ביטוי).
      יתר החמישייה: רדיק, קובינגטון/סאריץ ואמביד

    3. פולטס לא עצמו. אני אמתין לפחות חצי עונה לפני שאקבע את הכיוון. הכעס שלי היא שפילי במקום לעצור ולהשבית אותו עד שמגלים מה יש לו (גם אם זה נפשי/מנטאלי) במקום לזרוק לו 10-12 דקות כדי להיות מושפל על המגרש. הוא לא מסוגל לשחרר את הזריקה הקודמת שלו שנכנסה יפה מאוד בטענה שזה מסב לו אי נוחות וכאב. הוא בצעד מטופש שינה לעזמו את הזריקה בניגוד לדעת הקבוצה וזה נראה כאילו הם עושים דווקא כדי שיחזור לזריקה הקודמת שלו.

      1. או, נשמע כמו רעיון חכם להיכנס למלחמה עם השחקן שלך, שכל חטאו היה שהוא טוען שכואב לו. זה באמת נורא קשה ולא הומני לבקש מהם לחשוב על ללכת אליו ולנסות למצוא ביחד זריקה שתעבוד.

        1. אני חושב שטנקינג בשביל הנהלות זה תענוג גדול. ציפיות אין, זמן יש, האשמה היא בשחקנים (צעירים לא ממושמעים וחסרי ניסיון) ולמי שמתלונן שמים מולו שלט: "שקט, כאן בונים!" לכן כולם רוצים או טנקינג או אליפות

          אבל הגיע זמן לשים מראה מול פילי ולחטט להם בפגמים

  7. לא מובנת לי ההתנהלות של הליגה. סטף (שור מועד) היה חייב להיות מורחק לכמה משחקים. פעם שניה שהוא מתנהג כמו בשכונה – וגם פוגע באנשים. תירוצים לא מעניינים.
    למרכוס היה חייב להיות מורחק גם הוא – מרפק לצוואר של לאורי כתוצאה מתגובה פראית, חזרה לפנים של איבקה ודחיפה של ערס.
    האנ בי איי נהיה שכונה. זו לא קשיחות, זו התנהגות של ערסים פחדנים (תוסיפו את הדחיפה הרכה של הזקן). אני במקום סילבר מעיף את כולם למשחק או שניים (כולל צ׳אלמרס השפל).

      1. + 10 ועוזר לו סטיב קר הזחוח והשחצן. היה צריך להיענש אף הוא על דבריו המלגלגים כלפי השופט (שהושפל על ידי הנסיך). רצח וגם ירש

  8. מבסוט על אולדריג, הדחיפה עם הידיים מיותרת אבל זה שהוא התעמת עם איבאקה היה במקום

    אשך תמיר בתור מומחה – אולי היה ניתוח להגדלת ביצים בקיץ? תרומת אשך ממאנו?

  9. תודה גיא.
    הבוקס סקור של הספרס טומן בחובו כמה פנינים מפתיעות – גאסול עם אפס משש מהשדה, עשרים אסיסטים על עשרים איבודים, ו25% לשלוש נשמע מתכון די בטוח להפסד. יפה שהצליחו לנצח עם הנתונים האלה.

    1. גאסול לא מוצא את עצמו על המגרש. עוד יעצרו אותו על שוטטות.

      יש את הרגע הזה בקריירה, שנייה וחצי אחרי שבאמת צריכים לפרוש (ע"ש גארנט), שמתחילה נפילה חדה מאד בביצועים. אני חושש שהגענו לנקודה הזאת.

      עצוב יותר החוזה המופרך שהספרס העניקו לו ל- 3 שנים.
      הסיכוי היחידי לסחור בחוזה כזה זאת קבוצה שעושה כל מאמץ לוואנקינג: שיקגו? אטלנטה? פיניקס?

  10. סיקור מעולה, לערב משחקים לא רעים בכלל.
    הסיפור עם פולץ לא ברור בכלל. אם סימונס הוא הרכז, בשביל מה פילי בחרו אותו בכלל? אפילו להתפתח הוא לא יוכל מי יודע מה בלי הרבה דק משחק מיותרות.
    ממפיס מזכירים לי שחקן בשכונה שמגיע למשחק קליל ומתחיל לשחק חזק ולהשקיע. יוסטון כאילו במה נפלתם עלינו? שבוע ראשון לעונה תנו לשייט בכיף..

    יאניס נח היום במשחק. הטבעות קלילות, בלי יותר מדי מרדפים בהגנה. אחרי המשחקים הראשונים הייתי מודאג שהוא לא יוכל להמשיך להתאמץ ולהשקיע כך לאורך עונה ארוכה, אז מסתבר שגם במוד מנוחה הוא עדיין מפלצתי.

  11. זה לא יאמן מה שקורה בספרס! אם אותו סגל השחקנים היה עם שם של קבוצה אחרת ומאמן אחר הם קבוצה שלא מתקרבת לפליאוף

    1. 1000+ וגם ממפיס לא רחוקים מהתיאור הזה. משב רוח מרענן בליגה שנראה שהולכת לכיוון של סופרטימז. יאללה מלחמה!

  12. הפיק אנד רול של סימונס ואמביד פשוט יפהפה, סימונס מוביל כדור מצויין, ורואה את המגרש. אי אפשר להביא עזרה כי אמביד קולע משלוש, באחד כל אחד אמביד מסוגל לגרום לסנטר כמו דראמונד להיראות כמו ילד. איזה עתיד יש לשניהם!
    פולץ עוד לא השתלב במערכת, וזה התפקיד של הצוות להכניס אותן וגם לתת לו ביטחון.

  13. 1.פילי תשתפר ככל שתתקדם העונה, בסוף העונה במשחק בינם לבין הפיסטונס הגרבג טיים יתחיל ברבע השני.
    2.אטלנטה במצבה הנוכחי נראית כמו קבוצת תחתית ביורוליג.
    3.ממפיס כל הכבוד, גאסול וקולני צמד IN-OUT מהטובים בליגה.
    4.הגריק פריק עומד באתגר של קוב
    5.פופ מוכיח שוב שגם ב NBA יש מקום לכדורסל קבוצתי והמאמן כן משפיע.
    6.חאלאס עם דאלאס.
    7.הסאנס מנצחים בקרב בין נמושות המערב, שלא יתבללו בפניכס הם לא הולכים להיות מאריות הליגה גם אחרי הניצחון על הקינגס.

  14. אני לא יודע איזה סונג'ס ליסט אמינם דפק בערב פתיחה בדטרויט, אבל יש לי תחושה שבסוף העונה הוא יצטרך להקדיש ל ואן גאנדי את הלהיט הנושא את שמו – "STAN"…

    1. Dre can't lead, i'm wondering why, i build a team around him at all.
      My shooters don't seem to find a window, they don't hit the basket at all.
      And even if they could Reggie won't pass, but Dwight still don't pick n roll
      It reminds me it's not so bad
      It's not so bad.

      1. Dear stan

        I read yor letter
        Hope D end of seezen u ' ll B better
        NOT know y u so mad
        Aint no hater
        – Think u & yor moustache shoulda b together

        Jesus…

        Understood
        "Only when i wanna tell u… "see ya soon
        …That it was u

        …Soomsoom

        10BADBOYFOREVER#

  15. איכס, גועל נפש של שיפוט ביוסטון.
    הדבר הכי מגעיל שראיתי בחיי, כמובן שההפסד גם על יוסטון אבל רבאק! גועל נפש מה שהלך שם, שיפוט חד צדדי ברמה הנמוכה ביותר- שריקות שלא היו ולא נבראו והתכלמטת מוחלטת מפאולים על שחקני יוסטון והכי גרוע שילוב של שתיהם.

    1. בקטע הזה יוסטון חריגים משאר הליגה –
      דווקא בבית הם סובלים לא מעט משוט עויין (אני זוכר כמה משחקים עם שיפוט הרבה יותר נוקשה כלפי יוסטון לעומת זה מהלילה), ואילו במשחקי חוץ הם זוכים לא מעט לשיפוט אוהד.

  16. אי אפשר לא לאהוב את הגריזליס. 3 שחקני ליגה לגיטימיים, סגל חלש אבל הגנה חזקה שעושה הכל מול כל יריבה. המורשת האמיתית של אלן ורנדולף

  17. נהניתי מאד מהסיקסרס. סימונס הוא שמאלי מסוכן ביותר שקשה מאד לעצור את חדירותיו, ואמביד הוא סנטר מצויין מקרוב ומרחוק, רק שיישאר בריא. איבקה החליט להתעסק עם אולדרידג' והוא נילקח על כך לבית ספר. משחק די טוב בספארס. בפיניקס התלהבתי מהרוקי ג'קסון. ממפיס ממשיכה לעשות זאת ואני לא מבין כיצד. מאק גאסול וקונלי מצויינים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט