פינת הגולש הצעיר: החבר’ה הגדולים / אורי בן עמי (15)

אורי בן עמי עם טור חדש על התפתחות השחקנים הגבוהים, שינוי תפקידם, ועתיד שלטונם.

המשחק משתנה בשנים האחרונות, זה לא סוד.
יותר ויותר קבוצות ושחקנים מתאימים ויתאימו את עצמם לקדמה, לסגנון המשחק החדש, ולמה שכיום נחשב הכי יעיל והכי טוב.
השחקנים שנאלצו לבצע התאמות במשחקם יותר מכל הם הביג-מנים, והיום אתן את הדוגמאות הבולטות ביותר בליגה (גם לכאלה שעתידים להגיע אתייחס).
אנסה להסביר מדוע זה קורה, איך זה קורה, וכמובן לנסות ולחזות מה יקרה בעתיד.

השינוי הראשוני

הגבוהים במשחק הכדורסל כשרק הומצא והחל להתפתח נחשבו לשוברי שוויון, וכל מאמן היה בטוח שאם יש לו סנטר טוב, הוא יכול לכוון לאליפות.
זה היה נכון, מפני שמה שהיו צריכים לעשות אז זה לקלוע את הכדור לסל בדרך הכי פשוטה שיש. בלי שלשות, בלי קרוסאוברס, בלי אלי-הופס.
פשוט להגיע קרוב לסל, ולהניח את הכדור בטבעת. עד דראפט 1984, השיטה הזו עבדה כמעט כמו קסם.

בדראפט 1984, נבחרו שני שחקנים ששינו את פני המשחק. אחד בהשפעה יותר רחבה על תפיסתו, אחד בהשפעה על העמדה שהוא שיחק בה. שני השחקנים האלה הם מייקל ג׳ורדן והאקים אולאג׳וואן.

באותו דראפט, אולאג׳וואן נבחר בבחירה הראשונה, כצפוי דאז וכחלק מהשיטה שציינתי לפני כן, הלא היא: סנטר טוב =  סיכוי לאליפות.
בדיעבד, גילינו שהיה אחד יותר טוב בדראפט הזה (אולי אפילו שניים, נתון לוויכוח). שמו היה מייקל ג׳ורדן אשר נבחר בבחירה השלישית.

מייקל ג׳ורדן הראה שאפשר לנצח המון בלי סנטר דומיננטי, ואחריו הגיעו הרבה גארדים גדולים וטובים (לא שהיו חסרים קודם, כן?) שהובילו קבוצות להישגים ללא סנטר משמעותי.

האקים אולג׳וואן שינה את המשחק של הסנטרים במקצת. פתאום הגיע שחקן שלא רק היה גבוה, חזק, חוסם ואתלטי, אלא גם אחד שמוסר, קולע מחצי מרחק, וזז בפוסט בתנועות חלומיות.
״דה דרים״ היה כל כך טוב וכל כך מרענן שהמון סנטרים בעבר וכיום למדו ולומדים ממנו, ואני בטוח שעוד ימשיכו ללמוד.
פתאום הסנטר לא רק עמד ליד הסל, אלא גם על איזור זריקת המיד ריינג׳, קיבל שם כדורים ומשם התחיל את תנועות הפוסט!

 

הקליעה והתנועות החדות

המשחק כיום התרחק אף יותר מן הסל, ועבר לקשת השלוש ואפילו מאחוריה.
במציאות כזו, שחקן שלא יכול לקלוע מעבר לקשת לא יוכל להפוך לשם דבר בליגה.
לכן, הסנטרים התאימו את עצמם.

החלוץ העיקרי של הטרנד והשחקן הבולט שריווח את משחקן עוד לפני המהפכה הוא דירק נוביצקי.
בעונתו הראשונה בליגה הוא קלע באחוזים מביכים של 20% מחוץ לקשת, אך כבר בעונתו השנייה ייצב את הידית, קלע 1.4 שלשות במשחק ב37.9%, ומשם המשיך עד היום לממוצע של 1.3 שלשות במשחק ב-38%. מספרים מדהימים לשחקן בגובה 2.13 מ׳.

גם בעונה האחרונה אנחנו רואים נפילים שמיידים זריקות מהשלוש.
B למשל, זרק עד לפני העונה האחרונה 31 זריקות מהשלוש וקלע 3 מתוכן –  *בכל שמונה עונותיו בליגה.* בעונה האחרונה הוא זרק 387 שלשות וקלע 134.
דהיינו, ברוק החביב קלע 1.8 שלשות למשחק ב34%.
ושוב, לפני העונה הזו הוא קלע ב9% למשך כל הקריירה.

https://www.youtube.com/watch?v=RU61q_ZxlX0

עוד דוגמאות לגבוהים שהוסיפו את תחום הקליעה מרחוק למשחקה הם דמרכוס קאזינס (1.8 שלשות, 36%) והאחים מארק ופאו גאסול (מארק- 1.4, 38%. פאו- 0.9, 53%).

דוגמאות לגבוהים שנכנסו לליגה בשנים האחרונות וזורקים שלשות טוב מאוד גם לא חסר. קריסטאפס פורזינגיס (קלע בשתי עונותיו 1.4 למשחק ב34%), קארל אנת׳וני טאונס (1.2, 36.7% בעונה האחרונה) וג׳ואל אמביד (1.2, 36.7%) הם חלק מהדוגמאות, ואין פלא שהם נחשבים לכאלה שאמורים להיות סופרסטארים בשנים הבאות. נקודת הפתיחה שלהם נותנת להם יתרון על כל סנטר אחר בליגה שלא יודע לקלוע שלשות.

נוסף על הקליעה שלהם, הם גם יודעים לשלוט בכדור מצוין. אם לא ראיתם עד עכשיו בן אדם בגובה 2.21 מ׳ עושה קרוסאובר, לא ראיתם קרוסאובר בחיים שלכם. אני אעזור לכם לצפות באחד כזה:

https://youtu.be/DzEixn3-ruM

גם סנטרים שעומדים להגיע לליגה ויודעים לקלוע ולהוריד כדור בכלל לא חסר. אני בטוח שרובכם שמעתם על מייקל פורטר ג׳וניור ועל מרווין בייגלי.
שני סנטרים שאמורים להירשם בשנה הבאה לדראפט ומתחרים יחד עם לוקה דונצ׳יץ׳ על המקום הראשון. אין לי כל כך הרבה סטטיסטיקות לתת כאן, אז פשוט אדביק סרטונים להתרשמות. שימו לב לחדות בתנועות שלהם, זה נראה כאילו הם גארדים הכלואים בגוף של סנטר. ושניהם מפחידים לגמרי.

מרווין בייגלי:

מייקל פורטר ג׳וניור:

 

ראיית המשחק

לאחרונה אנחנו חוזים בהמון אנשים גדולים אשר מתחילים למסור את הכדור ברמה גבוהה (כתבתי על זה גם כאן), וכנראה שנמשיך לחזות בכאלה גם בעתיד.

לאחרונה ההערכה לשחקני אול-אראונד גדלה כאשר אנשים החלו להבין כי אם יש שחקן שתורם בחמש קטגוריות שונות בצורה טובה מאוד, הוא עדיף על שחקן שתורם שתי קטגוריות בצורה מצוינת.

הגבוה הראשון שראינו מוסר ברמה גבוהה הוא האקים אולאג׳וואן כפי שהזכרתי קודם, אך הוא עדיין עמד רק על ממוצע של 2.5 אסיסטים למשחק בממוצע הקריירה (6 עונות של 3 אסיסטים ומעלה למשחק).
הגבוה הכי בולט בקטגוריית האסיסטים בשנים האחרונות הוא פאו גאסול. הספרדי המתנשא לגובה של 2.13 מטרים מסר בממוצע למשחק 3.2 אסיסטים למשך כל הקריירה, עם 3 עונות שבהן מסר מעל 4 אסיסטים למשחק. לגמרי מעיד על ראיית משחק נדירה לשחקן שרוב הזמן לא עם הכדור ביד.

מי שממשיך אותו עם ראיית המשחק הוא אחיו, מארק גאסול. גם ״אח של״ מוסר 3.2 אסיסטים בממוצע למשחק בקריירה, עם שתי עונות של 4 למשחק. אפשר להגיד שלא רק הגובה עובר במשפחה (מארק 2.16 מ׳), אלא גם הכישרון. יחד עם יכולת הקליעה של מארק, הוא הפך לאחד הסנטרים הטובים בליגה ללא ויכוח.

שימו לב גם לברוק לופז, השחקן הראוי היחיד בברוקלין פרט לג׳רמי לין בעונה שעברה, שמסר 2.3 אסיסטים.
זו הייתה העונה השנייה ברציפות שלו עם שני אסיסטים למשחק, כשלפני עונת 2015-2016 הוא לא עבר את האסיסט בממוצע למשך שלוש עונות.
בהחלט רואים גרף שיפור אצלו, אך אנימ לא יודע אם הוא יצטרך למסור יותר מדי בלייקרס השנה. יהיה מעניין לראות מה יעשה.

הבד בוי של הליגה, דמארקוס קאזינס מסר בעונה האחרונה 4.6 אסיסטים למשחק במדי סקרמנטו וניו אורלינס. חברו לקבוצה בעל הגבה מסר 2.1.
גם לגבוהי העתיד של הליגה יש אחלה ראיית משחק. קא״ט מסר בעונה האחרונה 2.7 כשרק וויגינס קלע אצלו בקבוצה בעונה שעברה. העונה יש אצלו את טיג ובאטלר. אני צופה שיעלה לאזור השלוש-ארבע העונה.

פורזינגיס מסר 1.4 אסיסטים פר משחק בשתי עונותיו, צפוי להשתפר גם בזה כחלק מגרף השיפור שלו. גם “The Process” לא רע בלמסור את הכדור לסל, מסר 2.1 בעונת הרוקי שלו, וגם אליו הצטרפו שחקנים לעונה הקרובה שיודעים לשים את הכדור בתוך הטבעת. צפו ממספר זה לעלות.

שימו לב שכל מי שציינתי עד עכשיו הוא סנטר ברמות הכי גבוהות, ועד היום נחשב לטופ 10 בעמדה לפחות.

את הטוב ביותר בעמדה השארתי לסוף, ניקולה יוקיץ׳. הג׳וקר מסר 4.9 (!) אסיסטים בממוצע למשחק בעונה האחרונה. והשתמשו בו רק ב23% מהזמן. אני מאמין שנראה עונה של 5 וקצת אסיסטים לפחות, יהיה כיף לצפות בו משחק.

https://www.youtube.com/watch?v=7ap2cffD9bo

 

אז מה הולך לקרות איתם?

לדעתי הסנטרים יחזרו לשלוט בליגה בשנים הקרובות, והפעם הם יהיו כאן כדי להישאר להרבה יותר זמן.
כאילו לא מספיק היתרון שלהם בגובה ובפיזיות, הם נהיים זריזים יותר, קולעים טוב יותר, ומוסרים טוב יותר. אנחנו שוב נחזור ונראה יותר ויותר סנטרים נבחרים בבחירות הראשונות, בטופ 5, בטופ 10 ובכל מקום אפשרי. כי הם פשוט יהיו הכי טובים בהכל, והכדורסל יישאר ככה להרבה מאוד זמן.

לפוסט הזה יש 116 תגובות

  1. ראיתי הבוקר דרוג של הסנטרים בnba. התפלאתי ששמו את גובר מקום שני. זה בניגוד למגמה שכתבת אבל לא מופרך, כי יש עוד צד למגרש.

    1. נכון, אבל יש סיבה אחת לכך שהוא בין הסנטרים הטובים בליגה מבלי להיות יוצא דופן בצד ההתקפי.
      הוא לא כישרון התקפי מיוחד, אבל בהגנה הוא טוב בפער מכל האחרים בעמדה וזה נותן לו יתרון עצום. עדיין בכל מקרה לא הייתי נותן לו את המקום השני, כי במכלול הדברים יש סנטרים שפשוט יותר טובים ממנו. אבל הוא טופ 5 בוודאות, ויש מצב שאפילו טופ 3.

      1. גם אם הוא לא כישרון התקפי מיוחד הוא עדיין טוב בהתקפה ומפני שהוא אדיר בהגנה אז ביחד עם יכולת טובה בהתקפה זה בהחלט פער ניכר על הרוב המכריע של שחקני הציר.

  2. יופי של פוסט.

    היו עוד כמה סנטרים מוסרים שצריך להזכיר –

    דיבאץ' של הקינגס הנפלאים,
    שם שחקני הפנים היו מנהלי המשחק האמתיים של הקבוצה
    (ב-04', לדיבאץ' היו 5.3 אס', לוובר 4.6 אס', לבראד מילר 4.3 אס'.
    השחקן היחיד בקבוצה שמסר יותר אסיסטים מ-3 הגבוהים?
    מייק ביבי. 5.4 אס')

    לבראד מקליבלנד של תחילת שנות ה-90', היו כמה עונות עם 4+ אסיסטים,
    כאשר ליכולת שלו לנהל משחק מעמדת הסנטר היה חלק חשוב בהצלחת אותה קבוצה נהדרת (קרייג אילו, מארק פרייס, לארי ננס, וההפסדים לבולס…)

    ביל וולטון מסר בעונת ה-MVP שלו 5 אסיסטים למשחק (הכי הרבה בקבוצה, באותה עונה),
    ובפלייאוף של עונת האליפות, הוא מסר 5.5 אסיסטים למשחק (שוב, הכי הרבה בקבוצה באותו פלייאוף).

    1. האמת שחידשת לי בכמה דברים, תודה רבה.
      אבל רציתי לכוון יותר לסנטרים שמתאימים לכלל ההתקדמות כיום, אז אף אחד מהם לא זרק שלשות למשל.

      1. אז קח את ג'ק סיקמה שזרק שלושת וניהל משחק מלמעלה בבאקס בשנות ה-80.
        או את סאבוניס בבלייזרס בשנות ה-90.

          1. דמארקוס קאזינס לקח 363 שלשות בעונה שעברה. 39 שחקנים זרקו יותר.
            ג'ק סיקמה לקח 216 שלשות בעונת 1988/89 והיו רק 12 שחקנים שזרקו יותר.

    2. וילט וראסל קדמו לוולטון והם שני הסנטרים המוסרים הטובים ביותר בכל הזמנים עם הכי הרבה שיאי אסיסטים לעמדה ולווילט לפחות שני שיאים שיאים לשחקן שאינו שחקן חוץ ויותר מכל פורוורד (ממוצעים לעונה מסוימת ולפלייאוף מסוים)

    3. וילט מסר 9 אס' למשחק בפלייאוף של האליפות עם פילדלפיה, שיא לשחקן שאינו שחקן חוץ. בעונה הסדירה היו לו 7.78 למשחק כשעונה לפני כן 8.56, שיא לשחקן שאינו שחקן חוץ. ממוצעי הקריירה הם 4.44 בעונה הסדירה, שיא לשחקן פנים, ו-4.2 בפלייאוף, שני בין הסנטרים.
      לראסל 4.35 בעונה הסדירה, שני בין שחקני הפנים ו-4.7 בפלייאוף, שיא לשחקן פנים.

  3. ישנו משהו שאני סקרן לגביו כבר זמן מה:

    מדוע הוחלט אי-פעם מראש ששחקנים גבוהים לא טובים בקליעה מרחוק?
    מילא שזה לא תפקידם, אבל מדוע עליהם בהכרח להיות גרועים בזה?

    1. כי שחקנים גובהים פשוט לא זרקו ל-3 אז בהגדרה לא היו טובים בזה…ומזה נוצרה סטיגמה שהם לא יכולים. בערך כמו לבנים שלא יכולים לקפוץ

      1. זה כמו לבנים שלא יכולים לקפוץ כי זה בטבע שרובם ככולם של הלבנים בטבעם אין להם את היכולת האתלטית הנדרשת לכך ואלו שיש להם כמו שהיה לבילי "הקנגורו" קאנינגהאם, זה חריג.
        אך לגבי שלשות, ראינו שיכולים להיום לא מעט גבוהים שטובים בזה.

        1. *זה לא כמו לבנים שלא יכולים לקפוץ.

          יש להוסיף שבצד השני ישנם שחורים שדלא כ"כ יכולים לקפוץ כמו ביל ראסל ושני המאלונים הגדולים.

    2. זו שאלה מצויינת מולי אבל לא נראה לי שזה הוחלט.
      בעבר אם יכולת לקלוע ליד הסל זה יה יתרון עצום ומן הסתם זה מה שפיתחו אצל שחקנים גבוהים. עכשיו לגבי היכולת צריך לזכור שיש פה ענין משמעותי של הסתברות. אם תבדוק איזה אחוז מהאנשים מעל 2.10 משחקים כדורסל תבין שהסיכוי שלשחקן כזה יהיה גם את היכולות לקלוע בדיוק גבוה הוא נמוך. (זו דרך אגב הסיבה שאני חושב שהרבה גבוהים הם חסרי תקנה בקליעה מעונשין). ככל שאתה יורד בגובה הסיכוי למצוא גם מישהו שיש לו מעבר ליכולת אתלטיות גם יכולת דיוק הולך וגדל משמעותית.

  4. תודה אורי.
    אני ממש לא בטוח שגרנט של 1991-1993 פחות משמעותי מלמבייר של 1989-1990. לא חושב שג'ורדן הוכיח משהו מהבחינה הזו. וכפי שכבר כתבתי בעבר באריכות בעבר, אני גם לא חושב שהוא שינה משהו מהותי בליגה, אם לוקחים בחשבון שבתקופתו היו גם דטרויט ופורטלנד כ-2 מ-4 הטובות בליגה שלא התבססו על סנטר דומיננטי (3/4 ביחד עם שיקגו) ואחריו קבוצות הטופ של הליגה המשיכו להתבסס על שחקן פנים דומיננטי (אלג'ואן, שאק, מלון, יואינג, קאמפ, דאנקן+רובינסון).
    חושב שהמגמה החלה להשתנות רק בעשור הקודם. כמה לג'ורדן יש בזה חלק? לא יודע. לדעתי פחות ממה שנהוג לייחס לו.

    לגבי חזרה לשליטה של שחקני הפנים – אני מסכים שהם מתאימים את עצמם טוב יותר לסיטואציה החדשה. אני פשוט לא בטוח איך בממוצע יחזיק הגוף של אנשים בגובה 2.15 מ' כשקצב המשחק והאינטנסיביות בעלייה. הם כבר לא חונים מתחת לסל, אלא נמצאים בתנועה רבה וצריכים להתמודד עם גארדים זריזים.

    אני לא יודע כמה זה ראלי, אבל מעניין לבדוק לאורך זמן כמה גבוהים בסגנון המשחק ה"חדש" מועדים לפציעות.

    לדעתי, נמשיך לראות שרוב הטופ של הליגה מורכב מפורוורדים אתלטיים וורסטיליים. הקרי והטאוונס יהיו היוצאים מהכלל.

    1. תשמע תכניס לליגה היום אחד כמו מארק איטון………..ותראה ש'המשחק משתנה'….כמו שאוהבים להגיד…המשחק לא משתנה זה השחקנים…עושים הכי טוב עם מה שיש וסנטר כמו כארים תמיד יהיה הכי טוב שיש גם בלי לקלוע 3. מה הוא צריך שלשות בכלל….אם הוא שם 70 אחוז מהשדה ל-2.

          1. לא. זו תמיד הייתה הדעה שלי. תביא את שאקיל הצעיר לליגה של היום ותראה חורבן והרס שלא היו כדוגמתם.

          2. ובכן… המשפט "…ותראה חורבן והרס שלא היו כדוגמתם."

            בהחלט לא אופייני לאדם מתודי כמוך.. אבל אני אניח שנתפסת לאמוציונליות רגעית..

          3. אם אתה יכול לתרגם לי את הסטט' של הניינטיז בהשוואה להיום, אתה מוזמן.

            תתחיל עם העונשין שלו.

          4. עונשין זה קל…
            זו באמת נקודת תורפה אצלו שלדעתי מטה את הכף לטובת הגולדן בויס שלך.
            אבל תבחר ואני אתרגם.

          5. אם אפשר להידחף רגע, דווקא הייתי רוצה לראות את ההרס והחורבן של שאקיל, בזמן שהוא מנסה לרדוף אחרי הגאסולים והקיט-קאטים על קו השלוש, או מושאר לאחד על אחד עם קרי, או בהתקפה מנסה לדחוף בצבע בזמן שהשומר מתלבט אם רק לסמוך על העזרה האזורית, לספור עד 3, 5 או סתם להתפלפ לו לעבירת תוקף.

          6. זו בדיוק הנק', אנחנו מדברים על סנטרים, וזו נק' תורפה אצל רובם בכל הזמנים.

            PACE ואינטנסיביות, יציאה ושמירה על הקשת, איך תתרגם את זה בדיוק להיום ?

            עזוב.. פשוט תסתכל על ניו אורלינס עם המגדלים שלהם, שלא נופלים מבחינת כשרון ועוצמה מתחת לסל מאף שאקיל של אורלנדו, וכולנו ובמיוחד יוסי עדיין מחכים להרס ולחורבן שיזרעו בליגה.

          7. שאקיל היה מסתדר עם קארי על הקשת ? בסדר…

            ונניח, נניח, נניח שהוא מסתדר.. אתה מתעלם מכל כוחות הסטמינה והקארדיו שזה היה נוטל ממנו..

            הבן אדם בניינטיז היה מתנשם כמו אחרי מרתון שלאחר מרתון סקס.

            אז היום ?

          8. קאזינס?
            לא באותו אזור חיוג כמו שאקיל.

            קאזינס, בשום כעונה בקריירה שלו, לא חצה את רף ה-50% מטווח 2 הנק'.
            שאקיל?
            הוא מול סנטרים כמו רובינסון, אלאג'ואן, ויואינג,
            קלע בין 56% ל-60% מהשדה.

          9. אתה מדבר על שאקיל של שנות ה-2000. בלהסתדר אני מתכוון כמו כל סנטר אחר של ימינו. תשאל את גובר אם התיישרו לו כבר הרגליים מהריקוד בשנה שעברה.
            קאזינס ודיוויס עם כל האיכויות האדירות שלהם נופלים משאק.

          10. נניח (וגיא, אי אפשר להשוות אחוזים של פעם לאחוזים של היום, מהרבה סיבות, כמו למשל שינויים בהגנות, זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שדי קשה לתרגם סטט' של אז לשל היום.) שהם נופלים לחוד, אולי.. אבל אני די בטוח ש דיוויס וקאזינס ביחד לא נופלים משאק 1.. אז איפה ההרס ? הם לא עושים פלייאוף..

          11. או למשל – לא לשכוח שהאחוזים שלך בהתקפה תלויים בכמות החמצן שמגיע לך למוח, אז אני בכלל לא בטוח כמה חמצן ישאר לשאקיל אחרי הטיולים המאורגנים שיסדרו לו הגארדים והסמול של היום על הקשת, ופנימה.

          12. אתה מגזים בהערכה שלך לכמה יותר אנרגיה הוא היה צריך להוציא. הוא פשוט היה משחק 3-4 דקות פחות במשחק כדי לאזן את זה.
            האחוזים שלו בפירוש לא היו נפגעים (האחוזים של סנטרים מתחת לסל היום הגבוהים אי פעם).
            הבעיה של קאזינס ודיוויס היא שהם לא משחקים מספיק מתחת לסל (וגם שהם קצת דורכים אחד לשני על הנקודות שבהם הם מעדיפים להיות). חוץ מזה גם שאק לא היה מגיע לכלום בלי שחקנים נוספים לידו (הוא עדיין היה זורע הרס וחורבן).

          13. בן ממזר,
            זה לא כאילו המציאו מחדש את הכדורסל ב-2015…

            סנטרים כבדים הצליחו, ויצליחו, להתמודד עם סגנון המשחק העכשווי.
            ב-2 מ-3 המשחקים שמארק גאסול שיחק נגד גולדן סטייט בשנה שעברה,
            הוא הסתדר מצוין (2 ניצחונות לממפיס, 2 משחקים מצוינים לגאסול) –
            לא חסר לא חמצן, בניצחון הקמבאק מול אותה גולדן סטייט (40 דקות באותו משחק).

          14. אני חושב שמי שמגזים זה אתה, כי הוא היה משחק 4 דק' פחות (אני חושב שאתה לגמרי ממעיט בעניין המאמץ וההשפעה שלו), חור הגנתי בחילופים (בוא לא נשקר לעצמנו, וכן גובר אכל אותה מקרי, וזו אחת הסיבות שסנטרים פחות רלוונטים, וזה עוד אחד הגנתי כמו גובר..)העונשין שלו לגמרי לא משתלם, וכל החטאה כזו האחרי האק הא זו שלשה בטרנזישן של קארי או יוסטון, והוא עדיין יהיה באורח פלא השחקן הטוב בליגה.. הוא אפילו לא היה הסנטר הכי טוב בניינטיז.. מי כן היה ? אחד שיותר מזכיר את הסנטרים של היום – אלג'ואן = סטמינה ואייקיו ניצח מאסה גם אז… בסוויפ…

            אני לא אומר שהוא לא היה שחקן טוב, אולי, אולי הסנטר הטוב בליגה (לא חושב בגלל מהסיבות שציינתי) אבל כובד המשקל כבר לא אצל הסנטרים.

          15. גיא , אתה עונה לדברים שלא טענתי, לא טענתי שהסנטרים יעלמו, טענתי שמרכז הכובד עבר לעמדות אחרות.

            ובוא באמת ניקח 2 מ 3 משחקים ונהפוך אותם לחזות הכל… שורה תחתונה גולדן קבוצה היסטורית עם זאזא פאצ'וליה, כשממפיס לא היתה בגמר עם גאסול וזאק רנדולף ביחד.. הנה הסנטרים שלך..

          16. שאקיל היה מדהים באותה סדרה מול הרוקטס.

            שאקיל של אותה סדרה:
            קל יותר, זריז יותר, ובעיקר,
            מוסר יותר –
            היה מתאים לכדורסל של היום כמו כפפה ליד.
            תקיף אותו בקלעים,
            ותקבל מתכון לקבוצה לא פחות בלתי ניתנת לעצירה מגולדן סטייט.

          17. בן ממזר,
            כובד המשקל בכל קבוצה יהיה תמיד סביב השחקן הטוב ביותר שלה.

            הדוגמה של ממפיס נועדה להראות שסנטר כבד משקל יכול להתמודד היטב עם הכדורסל של ימינו.

          18. שאקיל היה מדהים, אבל אלג'ואן יותר, ותכלס אלג'ואן הוא אולי האב טיפוס לסנטרים של היום, הרבה יותר משאקיל.

            עוד פעם… ופעם אחרונה – אני לא אומרררררר שהוא לא היה יכול לשחק היום. חאלס עם זה ! אבל הרבה דברים אצלו היו צריכים להשתנות (לא רק עונשין) כדי להתאים כמה שיותר טוב לתקופה ואז לא היה שאקיל שאנו מכירים.

            ואתה שוב מסדר לעצמך אתגרים קלים, כי אני לגמרי מסכים שלמשל –

            גולדן + שאקיל > גולדן + זאזא

          19. אוףףףףףף בפעם המיליון, הוא יכול להתמודד, משמע להיות שחקן לגיטימי, אפילו אולסטאר (כי צריכים לאייש את העמדה…), אבל מעצם היותו סנטר, והבנת תפקידה של הקשת, האינטנסיביות, ועוד מיליון סיבות, הוא לא יהיה השחקן הכי טוב בליגה. נקודה. סימן קריאה. והשחקן הכי טוב בכלל בממפיס זה קונלי…

          20. עם הרכב נכון סביבו (לא בשונה מקרי או לברון),
            שאק גרסת 95',
            בהחלט יכול להיות השחקן הכי טוב בליגה.

            המעבר של תשומת הלב מהצבע לקו ה-3,
            משמעותו –
            חיים קלים יותר לסנטרים.

            על אחת כמה וכמה, סנטרים שיודעים להשיג נק' בצבע,
            ולמסור את הכדור כאשר מגיע דאבל טים.

          21. המעבר של תשומת הלב מהצבע לקו ה – 3 משמעותה מעבר של תשומת הלב מהצבע לקו ה – 3.

            בדיוק כמו שכשתשומת הלב היתה בצבע, ומשמעותה – חיים יותר קלים לקלעים, לא בהכרח אומרת שהקלעים היו יותר טובים.

            על הסיבות שכבר כתבתי אני לא אחזור.

          22. יפה, הבנת.

            שים קלע נהדר לשחק בשנים בהם תשומת הלב היה בצבע,
            ותיתן לו לשחק –
            הוא יפרח.

            לא בשונה מהדוגמה של שאק כיום.

          23. סליחה על ההפוגה קאפקייק.
            ברור שיהיו מיסמאצ'ים שניתן לנצל אבל זה לא כל התקפה.
            בכל מקרה לעניין לדעתי עם שאקיל היה משחק בימינו היינו רואים משהו כמו 30-32 נקודות למשחק ב-60-65% עם 5-6 אסיסטים.

          24. אני הבנתי, אני חושש שאתה לא בדיוק הבנת.

            זו בכלל לא היתה הכוונה שלי.

            אבל בוא תגיד את המילה ההיפוטתית האחרונה.

          25. ולדעתי עם קארי היה משחק ב ימי 95 העליזים היינו רואים משהו כמו 40 – 42 נקודות למשחק ב70 – 75% עם 10 -12' אסיסטים ו 8 ריב'. מינימום.

          26. אתה צוחק עלי זה לא יפה!
            היה מאד מעניין לראות את קרי בשנות ה-90. הגנות לא היו יודעות איך להתמודד איתו. השאחלה רק אם היה לו מאמן שהיה יודע לנצל אותו כמו שצריך. הוא בהחלט היה יכול להפוך ל-MVP גם אז.
            לצורך העניין אבל היינו רואים פחות נקודות ואסיסטים בגלל שהקצב היה יותר איטי.

          27. לא צוחק עליך (חוץ מהקטע עם ה "עם"..)

            אם ב 2016 עם ההגנות היותר טובות הוא קלע 30 נק' בשלושה רבעים, מה בדיוק יעשו מולו בניינטיז כשהוא עולה מטר מהקשת ?

            הוא היה מכתיב ת' קצב.

          28. הוא לא יכול להכתיב את הקצב לקבוצה השנייה גם כשהסאנס שיחקו סופר מהר היו הרבה פחות פוזשנים למשחק כי הקבוצה השנייה עדיין שיחקה לאט.. אל תשכח גם שהוא לא היה משחק עבור קר. כמה מהר הוא שיחק תחת ג'קסון? לצערי נראה לי שזה היה יותר דומה לסגנון שבו הוא היה משחק בשנים הנ"ל.

          29. מה אתה רציני ? ברור שאני צוחק עליך.. ושזה גם תלוי תקופה.. אתה פשוט זורק מספרים באויר, אז אני מרשה גם לעצמי..

            מי היה השחקן הכי טוב בניינטיז ? שאקיל ?

          30. ברור. אז למה שאקיל לא היה הכי טוב בניינטיז, אבל אתה חושב שהוא יהיה הכי טוב היום, בתקופה שבברור מעדיפה את הגארדים על פני הסנטרים ?

          31. קודם כל זה לא מה שאמרתי. אם נתרגם:
            הרס וחורבן = דומיננטיות מתחת לסלים.
            אתה באמת רוצה שנמשיך אם השאלות ההיפוטתיות עד "מה ג'ורדן היה עושה בימינו"?

          32. ושאתה כותב על קארי, שמבחינת הקצב הוא היה צריך לעבוד ברוח התקופה, תזכור שזה גם עובד הפוך, שאקיל היה פחות טוב היום, כי ברוח התקופה והאבולוציה הכדור יותר אצל הגארדים והסמול בהוראת אותם מאמנים…, ולכן המשחק יותר מהיר עם הרבה נק' בהתקפות מעבר, ולא בגלל שהכדור נתקע בפוסט אצל שאק…

          33. ממזר אני איתך לגבי שאק, היה נמאס לו מכדורסל אחרי עונה שבה היה צריך לרוץ לקו השלוש בהגנה ולשמור על גארדים בפיק אנד רולים.
            לגבי קרי, היה מקסימום סטיב קר משופר. עם ההנד צ'ק נראה לך שמישהו היה נותן לו לזוז ככה? כבר עכשיו הוא צריך להתעטף כאילו מינימום הולך למשחק פוטבול. בשנות ה 90 רק היה מתקרב לקשת וחוטף נשיכה, יחד עם שחקנים מיועדים שהיו באים במטרה להוריד אותו. קח את בברלי, רק רע.
            אגב בקליעות כשצמודים אליו הוא לא עובר את ה 30% לשלוש אם אני זוכר את הלינק שגילרי העלה לפני כמה ימים, לפחות בעונה האחרונה (אזהרת זיכרון סלקטיבי).

          34. ג'ורדן/שאקיל זו בערך אותה היפוטתיות, עם ניואנסים אחרים אבל אותו עקרון.

            בסדר. אז הוא היה דומיננטי מתחת לסל. הרבה פחות מבתקופות אחרות.
            זה בטח לא היה משנה את מאזן הכוחות בין הגארדים לסנטרים, ועל זה הויכוח.

          35. קאפקייק אתה קצת מתבלבל אמצע-סוף שנות ה-90 עליהם אנחנו מדברים הכדור כבר עבר לידיים של הגארדים – זה מה שהאט את הקצב כי הם התחילו להקפיץ את עצמם למוות. אני אחזור על זה שוב -הכדור לא הולך פנימה לסנטרים כי אין אין לנו היום שחקנים כמו שאק או אהאקים שידעו מה לעשות איתו.
            ניב – זיכרון סלקטיבי זה לא מילה. בשנים שאתה מדבר עליהם כמעט ולא הפריעו לזריקות לשלוש. המשקל שנותנים להנדצ'ק מופרז ברמות מטורפות. קרי זה לא קר הוא היה מתעלל בהגנות גם אז.

          36. הנד צ'ק זה חרטא כמו כל הניינטיז. (בהשוואה להיום) תפתח יוטיוב. הגנת פרימטר כמעט לא היתה קיימת. בול הנדל וקרוס אובר היה בחיתולים (עד שאייברסון הגיע ב97 והעביר את הליגה הילוך). "סטיב קר משופר".. אתה פסיכי על כל הראש.

          37. קאפסנייק, גם אתה מתייחס לדברים שלא כתבתי ?

            אז הגארדים אז היו איטיים, והיום הם מהירים ותכליתיים (ולכן כדאי שתיקח את הקטע של ההתשה והאינטנסיביות של היום ברצינות ביחס לשאק עם כל הכבוד לו שהוא הסתדר עם הגארדים של שנות ה 90..). נו…

          38. אני תא אכנס לחור תולעת הזה של "מה אם", ולגבי הזיכרון הסלקטיבי זה היה לגבי הלינק לא לגבי משחקי שנות ה90.
            לא היתה הגנת פרימטר כי לא היה איום פרימטר אמיתי וזה לא היה מרכז העניינים. אבל הורדות זקיף היו דבר שבשגרה. נראה לך שגארי פייטון היה נותן לקרי לעבור ככה בחסימות? או סטוקטון? או אפילו וורנון פאקינג מקסוול? קרי מתקשה מול שחקנים פיזיים היום, אז אז?
            לא נוכל להוכיח את זה אז אני אוותר על המשך הדיון, רק אהנה לדמיין את קרי רץ בין קו אחד של ההגנה לקו השני וחוזר בוכה לספסל אחרי 2 דקות.

          39. אני אתחפש אליך לרגע:
            "כי ברוח התקופה והאבולוציה הכדור יותר אצל הגארדים והסמול בהוראת אותם מאמנים…לכן המשחק יותר מהיר עם הרבה נק' בהתקפות מעבר, ולא בגלל שהכדור נתקע בפוסט אצל שאק" אמרת או לא אמרת?
            אני מבין את הנקודה שלך אבל לא מסכים איתך אני חושב שין הבדל עצום באתלטיות ומהירות בין הגארדים של היום לאז. לדעתי את ה חוטא קצת כמו ניב רק בכיוון ההפוך בהאדרת הכדורסל של ימינו.
            בכל מקרה תודה על הדיון. אני אלך עכשיו לסיגריה שאחרי (ואני אפילו לא מעשן).

          40. "אז הגארדים היו יותר איטיים".

            זה פשוט לא נכון.
            וזה ממש לא מסובך לעשות השוואה –

            יש את נתוני הקומביין ב-18 השנים האחרונות.
            הבדלים באתלטיות ובמהירות בין 2001 או 2002 לבין 2017 או 2018 ,
            פשוט לא קיימים.

            http://stats.nba.com/draft/combine-strength-agility/?SeasonYear=2017-18#!?sort=MAX_VERTICAL_LEAP&dir=1

          41. יותר איטיים בסגנון וקצב המשחק, יא אמה… רשמת את בעצמך.. ובגלל זה הוספתי אחרי זה את המילה "תכליתיים" !

            ובכל זאת השדה של הגארדים היום הרבה יותר מגוון עם הרבה יותר יכולות (לא רק פיזיות)

          42. מה מסובך להבין גילרוס ? לעומת המהירות ו התכליתיות של הגארדים והסמול של היום, כששמים כדור בפוסט אצל סנטר כמו שאק זה מאט את הקצב, לעומת הנעת הכדור של ס"א 2014 לדוגמא. זה שהגארדים היו אז איטיים ובולהוג זה משהו אחר.

          43. היה לנו כבר את הויכוח הסמנטי הזה שכחת ? אתה מודד "איטיות" או קצב ככמה זמן נמשכת התקפה, אני טוען שהיום הקצב (אתה קורא לזה אינטנסיביות) יותר מהיר משום ששחקנים בהתקפה עצמה רצים יותר מבעבר (יותר חילופים, חסימות, גבוהים יוצאים החוצה, מורכבות תרגילים וכ"ו) ולכן היום הקצב פוזשנים נשמר כמעט אותו דבר ואולי יותר גם מבעבר בתקופות עם הקצב הכי גבוה, אבל בתוך ההתקפה עצמה יש עוד הרבה יותר תנועה ואינטנסיביות (ופי כך יותר מרחק על פני זמן – ההגדרה שלך לקצב) זוכר את הויכוח ?

          44. נכוון טוב שהזכרת לאיש זקן.
            אז המבון הזה אני אסביר את הכוונה: בידודים של לברון הם "איטיים" באותה מידה כמו פוסט אפ. פוסט אפ של שאק יכול להיות "מהיר" כמו התקפה של הווריורס עם הקלעים סביבו ממשיכים לעשות תנועה כדי לקבל כדור.

          45. זו דוגמא רעה מאוד שרק ממחישה את ההבדלים בין התקופות, ובין שאק ללברון/ווריירס.

            לברון הרבה יותר מגוון משאק מכל בחינה אפשרית (טווח 3,יכולת מסירה, עונשין,הגנה על גארדים,מהירות במתפרצת וכ"ו וכ"ו כושר, (אגב כושר זוכר איך לברון נראה אחרי 2 רבעים במשחק הגמר כשירד לספסל מותש אחרי שנח עשרה ימים בצרפת ? עכשיו תחשוב שאק…) פוסט אפ זה רק נשק אחד שלו, אם זה היה הנשק היחידי שלו כמו במקרה של שאק, הוא היה עציר לגמרי.

            לא בטוח שהבנתי את התרגיל שציירת עם הקלעים ושאק, תפרט. ושוב עם אתה שם את שאק עם קלעים נניח יוסטון, בווליום של היום, אז הערך שלו יורד, כי הקלעים מקבלים עדיפות, אותו דבר בווריירס (רצית שאפרגן לו קבוצה טובה לא ?…) הוא יסיים אולי עם יותר אסיסטים אבל עם פחות, הרבה פחות נק'. צייטגייסט…

          46. אגב, היה איזה מישהו שכתב פוסט על יוסטון בו הוא הראה איך לברון חתך באופן מאסיבי את השימוש שלו בפוסט אפ, ועבר להתמקד ב3… מעניין למה ?…

          47. קודם כל התייחסתי בהשוואה ל"מהירות" לפי ההגדרה שלך של המהלך. לא משווה בין לברון ושאקיל (שאק אפקטיבי בפוסט הרבה יותר מלברון ). דבר שני שאק לא היה עושה נקודות רק בפוסט אלא מן הסתם במהלך מספר אחד לש ימינו – פיק-אנד-רול.
            לגבי התנועה בפוסטים של שאק. יש לך שלושה שחקנים בוויק סייד., אם למשל אחד מהם (או שניהם) עושחים חסימה גבוהה שמאפשרת לשחקן מהפינה להגיע לקבל כדור למעלה שאק היה יודע למצוא אותו. אבל זה משני. אני מתייחס לזה שברגע שיש פוסט אפ זה לא אומר שכל השאר עומדים בצד ומסתכלים. ג

          48. נו.. אז קיבלת אורלנדו משופרת או דטרויוט משופרת של ואן גאנדי. ברגע שהוא מתחיל לחפור אני שולך אותו לקו, ובקצב פןינט פר פוזשן של היום אתה מפסיד את המשחק.

            זה לא מה שמביא היום אליפויות. להגיד שזה בגלל שאין היום סנטרים טובים זה מגוחך. הסנטרים היום מותאמים לכדורסל של היום, ובגלל זה הם נראים כמו שהם נראים, ושאק היה נראה אותו דבר, קצת אחרת,.

            והפיקנרול האפקטיבי ביותר היום הוא של גולדן והוא מאוד גבוה על הפרימטר לקלעים (כולל גרין) שיכולים לזרוק משם, וזה עדיין לא בהכרח התרגיל שהם הכי הרבה מריצים (אם כי בגמר קארי – דוראנט כן עבד חזק) בגלל הורסטיליות של אי התלותיות בסנטר, והיכולת להניע כדור.

          49. אז גם אתה מתחיל עם משפטי "X לא מביא אליפויות"? לגבי ההאק-א-שאק זה מאד גבולי. נורא תלוי על איזה צד של הממוצע הוא נופל. אבל כן אני מסכים איתך שזו נקודה שפועלת לרעתו. אתה יכול לגחך עד מחר על דעתי אבל ברגע שיבוא השחקן המתאים נוכל לבדוק (אמביד הדבר הכי קרוב אבל הוא לא מסוגל להישאר על המגרש).

          50. בתנאים האלו, ובחוקים האלו זה לא מביא אליפויות. איזה סנטר דומיננטי אחרון הביא לך אליפויות ? האחרון היה… שאק… ושל הלייקרס… לא של אורלנדו.. עם ווליום די נמוך מ 3 באותו זמן.

            אמביד זה סנטר של העתיד, עם ניידות, ונדמה לי גם קליעה מ 3. ועדיין יכול להיות שעם פחות מאסה הוא היה הרבה פחות פציע. הוא כבר לא יהיה השחקן הטוב בעולם, אבל אולי עם החוזה הטוב בעולם פר דקה על המגרש..

  5. נהדר בן עמי.
    אני חושב שהעמדה הזאת כבר לא תחזור לשלוט)ברור שיהיו שם שחקנים דומיננטים ונהדרים).
    העניין שעמדה זה דבר שרירותי – קווין דוראנט מבחינת גובה שווה ללא מעט סנטרים בליגה אז למה הוא לא סנטר? 4? בגלל מחסור במסת שריר, אז נטפל בזה בדרך כלשהי. היום הדבר העיקרי שמחפשים זה גיוון התקפי והגנתי קרי שחקן שיכול לעשות חילוף אוטומטי בצורה יעילה( זה הנשק הטוב ביותר לטיפול בפיק אנד רול) לכן שחקן כמו דריימונד שהוא שומר על יכול לתפקד כסנטר לא פחות טוב מפאו שצריך למצוא לו פתרונות בהגנה.

  6. אורי, בגדול הנקודה שלך נכונה – עמדת הסנטר השתנתה. אבל לא התחברתי לתיאור הכרונולוגי של ההתפתחות.
    קודם כל גם לפני ג'ורדן לקחו אליפות בלי סנטר דומיננטי. מעבר לכך אחרי ג'ורדן היו לך לא מעט אלופות עם סנטר דומיננטי.
    השינוי בתפקוד של הסהטרים הגיע במקביל להתעצמות השימוש בשלשה שהעביר את כובד המשקל מהם לשחקני החוץ.
    דירק נוביצקי הוא ממש לא החלוץ של הטרנד. קודם כל הוא לא סנטר והרבה לפניו היו גבוהים שזרקו מידריינג' וגם שלשות (קח את שיד לדוגמא).
    לגבי יכולת המסירה – אסיסטים של סנטרים הם רחוקים מלהיות מדד ליכולת מסירה ומעידים יותר על שיטת משחק. יש היום כמה סנטרים עם יכולת מסירה נהדרת אבל גם בעבר היו. זה בהחלט לא משהו חדש.
    דבר אחרון לגבי העתיד. יכולת קליעה מבחוץ של סנטרים היא תוספת מבורכת אבל מה שיהפוך סנטר שוב לגורם מאיים היא דווקא היכולת לעשות נקודות מתחת לסל. זו האמנות שעאבדה וכשיהיה שוב שחקן שישלוט בה הוא ישלוט גם בליגה. הריווח שנוצר עקב השלשות הוא כר פורה לסנטרים שלא ניתו יהיה להביא עליהם דאבל טים אגרסיבי מחשש לשלשות.

  7. מסכים עם עידו לגבי שאקיל. מי שבאמת הייתי רוצה לראות משחקים היום (וקורעים את הליגה, בן שחור) זה החלום והאדמירל.

        1. +101
          הפעם היחידה שהוא לא הטביע במשחק . . .
          שמע אם צ'מברליין היה נולד היום והיה מקבל אימון קליעות כמו שצריך ולא עם הנגרים של פעם הוא גם היה קורע את הליגה.

          1. אופסי . . .
            לא יודע למה אבל כל הזמן אני חושב ומפנטז על צ׳מברליין ומה הוא היה עושה היום.

  8. סליחה אבל המאצר חסר דיוק לחלוטין והכותב כנראה לא מכיר את ההיסטוריה של ה NBA.

    ויילט צמברליין היה סנטר של של פעם, עונה מסויימת היה מלך האסיסטים של הליגה.
    עדיין לא נולד הסנטר שיוכל להשתוות לביל ראסל באתלט פאס והוצאת הקבוצה למתפרצת מריכאונד הההגנה.
    האם יש היום סנטרים שמוסרים יותר טוב מביל וולטון או ארווידאס סאבוניס?
    ולגבי שלשות קצת לפני דירק היו מספר סנטרים שהיו איום מבחוץ למשל: ביל לאמביר, גק סיגמה ואפילו מנוט בול תחת ממציא השמול בול דון נלסון.
    כן נכון שתפקיד הסנטר משתנה ומפלצות חד מימדיים שכל ככם היה רק בצבע, חייבים להוסיף מימדים נוספים למשחק. אבל לכל הסנטרים הגדולים היה את זה וגם היום שקחנים כמו צמברליין, קארים ושאק היו קורעים את הליגה.

    1. לא אמרתי שהסנטרים כיום טובים מבעבר, אמרתי שהעמדה תחזור לשלוט והפעם תישאר שם פשוט כי לא יהיו יוצאי דופן שידעו גם למסור ולקלוע, אלא כי כולם ידעו לעשות את זה.
      והסנטרים בעבר לגמרי לא זרקו בכמויות של היום. אפילו לא דגדגו את הכמויות

  9. אתם צריכים להפריד בדיון בין מה היה יוצא מהם ומה היה אם היינו לוקחים אותם ומעבירים אותם אז איז.
    להרים את קרי ולזרוק אותו בשנות התשעים יתן לך את מה שהבן של אומר הוא היה רוצח את הליגה. לגדל את קרי כך שהוא יצא אל תוך שנות התשעים יתן משהו שונה.
    להרים את שאק ולזרוק אותו במשחק של היום יציב בפני שאק המון קשיים משני צידי המגרש שלא היו לו בזמנו. לגדל את שאק היום היה מייצר שאק שונה שכנראה זורק מרחוק ומתבסס הרבה יותר על תנועה מעל משחק פוסט.
    לקחת את ג'ורדן ולזרוק אותו במשחק של היום היה נותן לך במקרה הטוב דווין וויד. לגדל את ג'ורדן אל תוך המשחק של היום היה נותן לך ג'ורדן אחר שהיה זורק הרבה יותר משלוש וכנראה גם עושה זאת מצוין.

    1. טוב אם אתה מסוגל לסיים בטיעון ב" ג'ורדן היה עושה את זה מצוין" אז אני חייב להגיד שזו אכן נקודה חשובה ומדויקת (במשחקים ההי-פתטיים).

      1. מה הבעיה בטיעון זה כשבכל מקרה גם בגרסתו כפי שהייתה הוא היה קלעי טוב מרחוק ואף מצוין כשבאמת היה צריך זאת והוא קבע שיא שלשות למחצית בסדרת גמר עם שש שלשות נגד פורטלנד (לא זוכר אם השיא נשבר).

  10. יש טעות בסיסית במאמר: החלום לא היה הציר הראשון שהיה מוסר מצוין. וילט וראסל הרבה לפניו היו מוסרים נפלאים והם מחזיקים במרב ומטב שיאי האסיסטים לסנטרים ולווילט אף שיאי ממוצע עונתי ולפלייאוף מסוים לשחקן שאינו שחקן חוץ ויותר מכל פורוורד.
    גם כארים וולטון היו מוסרים גדולים לפני החלום. החלוםצ היה גם חוטף נהדר וזה הי חידוש בין הסנטרים.

  11. מאמר מעולה
    הייתי מכניס את סאבוניס לראשוני הסנטרים המוסרים וקולעים משלוש…. אבל אולי אני סתם מעריץ מתלהב 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט