לקראת יורובאסקט 2017 – הבית הרומני (והספרדי) / רועי ויינברג

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאליפות אירופה בכדורסל, והיום נתמקד בבית שישוחק ברומניה, באולם פוליואלנט על 10,000 מקומותיו. בתפריט האליפות האחרונה (ככל הנראה) של פאו גאסול, קרואטיה החזקה שרוצה להחזיר עטרה ליושנה ולהגיע לפחות לרבע הגמר, ועוד כמה נבחרות שיכולות להפתיע.

*
ספרד

מי אנחנו: אלופת אירופה המכהנת, שזכתה ב-3 מ-4 האליפויות האחרונות. 7 שחקני NBA מהעונה האחרונה בסגל.

מורשת קרב: 3 זכיות ביורובאסקט (2009, 2011, 2015) ו-6 הפסדים בגמר (האחרונים ב-2007 ו-2003). 3 מדליות כסף אולימפיות (1984, 2008, 2012) ומדליית ארד מהאולימפיאדה האחרונה ב-2016. זכו באליפות העולם בכדורסל ב-2006.

איך נקלענו לכאן: זכייה באליפות אירופה האחרונה הבטיח להם מקום באליפות הזאת.

המושך בחוטים: סרג'יו סקריולו. אימן את ספרד בכל אחת מהזכיות שלה ואחראי לתקופה המוצלחת ביותר בתולדות הנבחרת, כשהיה על הקווים מ-2009 עד 2012 (2 אליפויות אירופה, מקום חמישי באליפות העולם ומדליית כסף באולימפיאדת לונדון בתקופה הזאת). הוא חזר ללה רוחה, הנבחרת הספרדית, ב-2015, וזכה איתה באליפות האחרונה ובמדליית ארד אולימפית.

הנפשות הפועלות: השם הראשון והבולט ביותר הוא כמובן פאו גאסול. הספרדי לא הצטיין יותר מדי בסן אנטוניו ורשם את הממוצעים הנמוכים בקריירה בכל קטגוריה (מלבד אחוזים מהשדה), אבל כן פיתח קליעה מהשלוש. כולנו זוכרים את האליפות המדהימה האחרונה שלו בה נבחר ל-MVP, כשכמעט לבד הוא הוביל את הספרדים בשלבי הנוק-אאוט. בניגוד לאותה אליפות, השנה הסגל מסביבו, על הנייר, חזק יותר.

הסייד-קיק הבולט של פאו יהיה אחיו, מארק גאסול. שחקן ההגנה של ה-NBA לשעבר נבחר השנה לאול-סטאר ונתן, אולי, את העונה הכי טובה שלו עד עכשיו בליגה מבחינה התקפית (19.5 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים למשחק במדי ממפיס) והודח נגד פאו בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הוא לא שיחק עם הנבחרת ב-2015 או 2016, ועכשיו חוזר בגיל 32.

עוד צמד אחים שצפוי להיות בנבחרת, וישמש בעיקר כמחליפים של פאו ומארק, זה האחים הרננגומז. ווילי נתן עונה לא רעה בניקס (חמישיית הרוקיז הראשונה) וחואן לא הרשים יותר מדי בדנבר, אבל השימוש בשניהם כשחקנים שיכולים לתת זמן מנוחה לחבר'ה הותיקים נותן המון עומק לסקריולו. הם לא צפויים לקבל יותר מ-15 דקות למשחק כל אחד.

בעמדות הגארד יש לנו את ריקי רוביו, הפליימיקר המצויין שנראה טוב מאוד בסוף העונה שעברה (16 נקודות ו-10.5 אסיסטים למשחק לאחר פגרת האול-סטאר) וסרחיו רודריגז שנתן עונה נאה בפילדלפיה השנה. לצידם, בכנפיים, ישנם אלכס אברינס מאוקלהומה שינצל את המבטים הפנויים לשלשות. עוד קלע שישחק כאן, באליפות האחרונה שלו, זה חואן קרלוס נבארו הותיק. הוא לא הצטיין השנה בברצלונה, אבל עדיין יש לו את הקליעה.

אז מה יש לנו כאן: העומק שפירטתי עליו למעלה אכן מאוד מרשים. האפשרות לעלות עם חמישייה שכוללת את רוביו, אברינס והאחים גאסול בולטת לטובה, והשילוב בין רוביו (או רודריגז) ואסופת שחקנים שקלעה ביותר מ-38% מהשלוש השנה ב-NBA יכול לעשות את החיים קשים לכל יריבה. הם יודעים לשחק ביחד, מנוסים ולקחו את האליפות הקודמת עם סגל חלש יותר בהרבה.

על הנייר, זה נו-בריינר. ספרד יכולה לקחת בהליכה. פאו גאסול של הנבחרת שחקן פשוט נהדר והחבורה מסביבו יודעת להתעלות כשהם לובשים את המדים הלאומיים. גם באולימפיאדה, בה לא זכו, הם הודחו רק כשפגשו את נבחרת ארצות הברית, והיו היחידים שהצליחו לשמור על משחק נוק-אאוט תחרותי מול הפסים והכוכבים. סקריולו מאמן טורנירים מהשורה הראשונה, ואין סיבה להמשיך לפרט על היכולות הרבות של הספרדים.

למרות זאת, יש מספר סימני שאלה שיכולים לעלות בקשר ליכולת שלהם ללכת עד הסוף. קודם כל, רוב החוזק הספרדי בגבוהים. בעידן שבו הכדורסל נהיה מהיר יותר, וגם באליפות הזאת אנחנו יכולים לראות לא מעט חמישיות נמוכות, לא בטוח שיש צורך בשני סבן פוטרים (שחקנים בגובה 2.13 מ' ומעלה) על המגרש בכל רגע. עם האחים גאסול והרננגומז, כמעט בטוח שזה מה שיקרה.

השנה היה ניסוי דומה ב-NBA. סן אנטוניו שיחקה ברוב הפלייאוף עם שני גבוהים, והצליחה להתמודד מול מלכת המשחק המהיר, יוסטון, כשלמרקוס אולדריג' ופאו גאסול ביחד על המגרש. זה מראה שפאו יכול לשחק מול סמול בול כשגבוה נוסף לידו, אבל מארק גאסול זה לא אולדריג'. הוא פחות נייד וקולע פחות מהמיד-ריינג' (למרות שבאופן כללי הוא שחקן טוב יותר). לשלוח את מארק לרדוף אחרי שחקני חוץ זה פשוט בזבוז של יכולות ההגנה שלו בצבע, וגם לפאו, בגיל 36, אין את הכוח בשביל זה. ווילי הרננגומז, ששיחק השנה ליד מגן דומיננטי בצבע, אפשרות טובה יותר לתפקיד, אבל אין מה להשוות בין תרומתו ההתקפית לזאת של האיש שזכה ב-2 אליפויות עם הלייקרס.

ההגנה יכולה להיות בעייתית, במיוחד בעמדות הגארד. רוביו לא שומר אישי מצטיין, וכך גם אברינס, צ'אבי רבסדה (שחקן גראן קנריה שבסגל הנבחרת) וכל השחקנים האחרים בעמדות 1-3. מול הרבה נבחרות שמציגות כישרון בעמדות האלה, ביניהן יוון, צרפת, סרביה ורבות אחרות, זה יכול להתברר כבעיה של ממש. מאוד יכול להיות שנראה שמירה אזורית במשך לא מעט דקות בניסיון לחפות על כך ולנצל את ההגנה בצבע של מארק גאסול ויכולת קריאת המסירות של רוביו.

הפנטזיה: רוביו מצליח למצוא את חבורת הקלעים שמסביבו פעם אחר פעם, ויחד עם טורניר נהדר של מארק גאסול ב-2 צדדי המגרש ותצוגת MVP נוספת של פאו, דור הזהב הספרדי נותן יורובאסקט אחרון בסטייל ומסיים עם זכייה רביעית ושנייה ברצף.

תחזית: ספרד, כמובן, היא אחת הנבחרות החזקות ביותר. מאוד סביר שהם יזכו בסופו של דבר, אבל יש לי הרגשה שהם יסיימו עם המקום השלישי אחרי הפסד בחצי הגמר. כל מקום בין 1 ל-4 סביר בהחלט.

*
צ'כיה

מי אנחנו: נבחרת חביבה שמתפתחת בהדרגתיות והגיעה למקום השביעי באליפות אירופה האחרונה.

מורשת קרב: יש רזומה לא רע של נבחרת צ'כוסלובקיה, בעיקר משנות ה-50' (ו-2 מדליות, כסף וארד, באליפויות אירופה מתחילת האייטיז). מאז הפיצול בין המדינות צ'כיה הגיעה מספר בודד של פעמים לאליפות, וההישג הבולט היחיד הוא המקום השביעי מ-2015.

איך הגענו לכאן: עלייה ישירה בזכות המקום השביעי באליפות אירופה האחרונה.

המושך בחוטים: ננו גינזבורג. המאמן הישראלי מאמן את הנבחרת בהצלחה מאז 2013 ואת נימבורק הצ'כית מאז 2011, והפך לאחד ממוחות הכדורסל המובילים במדינה. הוא עבר גם בקבוצות בינוניות בליגה הישראלית (מ.כ. הבקעה, א.ס רמת השרון ובני השרון/הרצליה). הוביל את צ'כיה בהדרגה ממצב שבו היו בדרג ב' (שבוטל) עד למקום השביעי ב-2015.

השמות הבולטים: שחקן ה-NBA היחיד בנבחרת הוא תומאש סטרונבסקי שהיה רכז מחליף בוושינגטון ולא בלט יותר מדי. השם הבולט הנוסף הוא בלייק שליב, המתאזרח הורסטילי. גם יז'י וולש הוותיק חוזר, לאליפות אחרונה.

אז מה יש לנו כאן: צ'כיה הייתה ההפתעה הנעימה של יורובאסקט 2015. סטרונבסקי היה מצויין באותו טורניר עם ממוצעים של 14-7-5 למשחק והם הציגו הגנה טובה שספגה 71 נקודות למשחק, ובמשחקים ספורים עצרה את היריבה על מתחת ל-60 נקודות. ההגנה האפקטיבית הזאת הצליחה להקשות גם על ליטא והובילה את הנבחרת לרבע הגמר, כשהם נותנים הגנה קבוצתית מרשימה והרבה מאוד נחישות.

ההגנה הזאת, וזה שהסגל מכיר אחד את השני ורץ לא מעט זמן ביחד, יכולים להיות שווים הרבה גם בטורניר הזה. העדרו של יאן ווסלי, שהיה השחקן הטוב ביותר בטורניר הקודם, ישפיע משמעותית. היכולת שלו לספק נקודות וריבאונד בכמויות הייתה חשובה מאין כמותה ב-2 צדדי המגרש, ובהעדרו יהיה קשה לצ'כיה להסתדר. אין לצ'כיה עוד סנטר ברמתו, והנוכחות שלו בריבאונד חיונית להגנה. חבורת השחקנים מסביבו שומרת לא רע, אבל העדר הסייז יכול לפגוע בהם, במיוחד בקבוצה עם שיטה הגנתית יותר.

מבחינת השחקנים המשלימים, השם הבולט ביותר הוא בלייק שיילב, המתאזרח שהיה אחת נקודות האור הבודדות בעונה החלשה של גלאטסאריי השנה (4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק). הוא איש הדבק האידיאלי ושחקן חיוני, שגורם לחבורה שמסביבו להיות טובה יותר בהרבה. בניגוד לסטרונבסקי הוא בא לטורניר אחרי אחת העונות היותר טובות שלו, וזה יכול להיות שווה לא מעט.

שאר השחקנים לא בולטים יותר מדי, אבל מספר משחקני הסגל משחקים ביחד בנימבורק של גינזבורג, מה שנותן עוד יתרון לתיאום – הם מכירים אחד את השני ויודעים להסתדר ביחד על המגרש. לקבוצות הגנתיות, במיוחד בטורנירים כל כך אינטנסיביים, זה חשוב מאוד. זה אחד היתרונות של נבחרת שהאיכות שלה לא מה שהייתה לפני שנתיים על הנייר, אבל גם אז איש לא ציפה מהם להגיע לרבע הגמר.

הפנטזיה: המשך ההתקדמות של הכדורסל הצ'כי עם הגעה סנסציונית לחצי הגמר, והפסד לאימפריית כדורסל כלשהי שם, בדרך למקום רביעי מעודד.

התחזית: הוואקום שנוצר בהעדרו של יאן ווסלי גדול מדי, תרתי משמע. לכן אני לא חושב שנראה את הצ'כים מגיעים שוב לרבע הגמר, אלא מודחים בשלב הנוק-אאוט הראשון (שמינית הגמר). לא נעים, לא נורא.

*
קרואטיה

מי אנחנו: נבחרת לא רעה על הנייר שנעה בין טורנירים מוצלחים מאוד (מקום חמישי באולימפיאדה האחרונה) ורעים (הודחה לפני רבע הגמר באליפות אירופה האחרונה).

מורשת קרב: נוסף על רשימת ההישגים הארוכה (מאוד) עם יוגוסלביה, יש את דור הזהב של 1992 עד 1995, שזכה במדליית כסף אולימפית, 2 מדליות ארד באליפויות אירופה ואחת בעולם. בזמן האחרון ההישגים הבולטים הם מקום רביעי באליפות אירופה של 2013 וחמישי באולימפיאדת ריו.

איך נקלענו לכאן: עלו אוטומטית בזכות המקום התשיעי ביורובאסקט הקודם.

המושך בחוטים: אלכסנדר פטרוביץ'. אחיו הגדול של דראזן שאימן את הנבחרת בהצלחה גם באולימפיאדה, כשהם הפסידו ברבע הגמר על חודה של נקודה והוביל אותה בטורניר העלייה לאולימפיאדה בו ניצחה. אימן בעבר את קרואטיה (ב-1995 ובין 1999 ל-2001) ואת בוסניה והרצגובינה, ועבר גם במועדונים המקומיים, כשהתקופה הבולטת שלו הייתה בצדוויטה זאגרב.

הנפשות הפועלות: דריו סאריץ' השם הבולט ביותר. הייתה לו עונת רוקי פשוט נהדרת (12.8 נקודות ו-6.3 ריבאונדים ב-26 דקות לערב) בסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה, ובשליש האחרון של העונה, כשהוביל את ה-76', הוא קלע 17 נקודות עם 7 ריבאונדים למשחק; מספרים של פאוור פורוורד ותיק. לידו יש רוקי שנתן עונה חלשה בהרבה, דראגן בנדר. נוסף על שניהם יש את בויאן בוגדנוביץ', הידית האנושית ששיחק העונה בוושינגטון וברוקלין וקלע נקודות טובות באחוזים גבוהים לפני שחתם על חוזה מרשים באינדיאנה.

אז מה יש לנו כאן: נבחרת. למרות שהסגל שלהם מאוד אפור מעבר לסאריץ' ובוגדנוביץ', וכולל את בנדר ושחקנים אירופאיים ממוצעים, הם הצליחו להתעלות על עצמם עם פטרוביץ' עד עכשיו. זה בלט גם בטורניר ההעפלה לאולימפיאדה ובטורניר עצמו, כשהם הצליחו לקלוע מעל 80 נקודות למשחק בממוצע. הם פעלו בצורה חכמה – נתנו לשני הכוכבים שלהם לשחק, והם החזירו להם בתמורה.

השילוב בין רוקו אוקיץ' (הרכז הפותח) וסאריץ' כמובילי כדור הופך את בוגדנוביץ' להרבה יותר טוב. באולימפיאדה הוא קלע 25.3 נקודות למשחק, יותר מכל אחד אחר, ובאחוזים טובים (50.6% מהשדה, 45% מהשלוש, 78.6% מהעונשין). כשהוא מגיע אחרי העונה הטובה ביותר בקריירה שלו הוא יכול להיות אפילו יותר מסוכן, וזה משהו שיעזור מאוד לקרואטיה.

סאריץ' עשה הכל מהכל בריו ויעשה את זה גם באליפות. נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, יו ניים איט. לכן הוא קיבל 33 דקות למשחק (מתוך 40, לא 48) באולימפיאדה והצדיק אותן. גם הוא מגיע אחרי עונת קריירה (לפחות עכשיו, מאוד יתכן ששיאו עוד לפניו) ויהיה שימושי. מסביבם יש נבחרת טובה, לא מדהימה, עם הרבה שחקני רוטציה די דומים ברמתם.

בדומה לספרד, ההגנה יכולה להתברר כחולשה שלהם – סאריץ' ובוגדנוביץ' לא שומרים גדולים, והם ספגו באולימפיאדה מעל 82 נקודות למשחק בממוצע. קרוסנלאב סימון הותיק יכול לעזור גם בזה, אחרי שבאולימפיאדה הוא היה אפקטיבי עם 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ב-25 דקות למשחק, אבל הם לא קבוצה שתחנוק את היריבות, אלא כזאת שתיתן למשחק יותר לזרום, כשהיא מתבססת על הכוכבים שלה. ברגע שאתם עוצרים את שחקני הסיקסרס והפייסרס, אתם עוצרים את קרואטיה – זה כזה פשוט.

הפנטזיה: נבחרת שמסיימת במקום החמישי באולימפיאדה באה לטורניר עם ציפיות גדולות. אם האבנים יפלו בסדר הנכון, קרואטיה יכולה לנצל טורנירי ענק של בוגדנוביץ' וסאריץ' בשביל להגיע עד לגמר כשהם מחוררים רשתות ערב אחרי ערב. הסיכוי לא גבוה, אבל קיים. מצד שני, הם גם יכולים להיות שוב מודחים בשלב הנוק-אאוט הראשון.

תחזית: אני חושב שהנבחרת הזאת תתאכזב באופן יחסי, עם הדחה מכובדת ברבע הגמר. חצי הגמר גם אפשרי, אבל הסיכוי קטן.

*
הונגריה

מי אנחנו: נבחרת קטנה שהגיעה לאליפות אירופה ראשונה במאה ה-21.

מורשת קרב: אליפות אירופה, סגנות, מקום שלישי ו-3 פעמים המקום הרביעי, כולם בין 1946 ל-1963. מ-1971 עד היום השתתפו באליפות בודדת ב-1999 וסיימו במקום ה-15.

איך נקלענו לכאן: מקום ראשון בבית 7 במוקדמות שהבטיח עלייה אוטומטית.

המושך בחוטים: סטויאן איבקוביץ' ממונטנגרו, מאמן הנבחרת מאז 2013. אימן כמה קבוצות בהונגריה וזכה שם במספר תארים מקומיים.

השמות הבולטים: היחיד שמשחק מחוץ להונגריה הוא אדם הנגה, בחירת דראפט של הספרס מ-2011 ששיחק השנה בבסקוניה וזכה בתואר שחקן ההגנה של השנה ביורוליג. הוא השם המוכר היחיד בסגל האפור שלהם ושחקן לא רע בכלל, כשלצד ההגנה הוא קלע השנה 12 נקודות ב-57% מהשדה למשחק במפעל האירופי הבכיר.

אז מה יש לנו כאן: ההגרלה האירה פנים, באופן יחסי, להונגריה. הם דורגו בדרג הרביעי מתוך 6, יחד עם רוסיה, גרמניה וסלובניה – נבחרות עדיפות משמעותית. הם קיבלו את מונטנגרו הנוחה מדרג 5 (ולא גרמניה או פולין), כך שיש להם סיכוי לא רע, על הנייר. במוקדמות הם סיימו עם מאזן מושלם, כשהם עדיפים בהרבה על בריטניה נטולת לואל דנג, מקדוניה ולוקסמבורג.

מי שבלט במוקדמות, לצד הנגה שהוביל את הקלעים עם 19.4 נקודות למשחק, היה דיוויד וג'ודה, שוטינג גארד/סמול פורוורד שהיה משמעותי מבחינת ניהול המשחק. גם אקוס קלר, שחקן נוסף מתוך הליגה ההונגרית, היה לא רע ומשמעותי מתחת לסל כשהוא הסנטר של הדאבליסטית ההונגרית, טי.אל אלבה. שניהם שחקנים משלימים טובים, אבל הכוכב, כאמור, הוא הנגה.

לצד הנגה יש הגנה לא רעה שספגה כמות נמוכה מאוד של נקודות, קצת יותר מ-68 למשחק, מהנתונים הגבוהים ביותר מאותו שלב מוקדמות. ההגנה הזאת יכולה להיות שימושית מאוד בקרב על העלייה, במיוחד מול מונטנגרו (ובמידה פחותה רומניה). זה אולי הנכס החשוב ביותר של הנבחרת החלשה הזאת, שתנסה להוציא כמה שיותר מהעלייה הנדירה (ובתקווה לא חד-פעמית).

פנטזיה: עלייה משלב הבתים והדחה מכובדת בשמינית הגמר, שמשאירה טעם של עוד.

תחזית: הדחה בשלב הבתים.

*
מונטנגרו

מי אנחנו: מדינה יוגוסלבית לשעבר, שיותר חלשה מחברותיה.

מורשת קרב: עלו פעמיים לאליפות אירופה ולא יצאו משלב הבתים. זכו פעם אחת באליפות המדינות הקטנות של אירופה, והשנה בכסף בתחרות שנערכה בסן מרינו (כדורסל שפל).

איך נקלענו לכאן: עלו מהמקום השני בבית המוקדמות.

המושך בחוטים: בוגדן טנביץ', המאמן הותיק והאיכותי שעבר בטורקיה (והביא אותה לגמר אליפות העולם), באיטליה (זכו באליפות אירופה), יוגוסלביה (גמר אליפות אירופה), פנרחבצ'ה, לימוז' והרבה קבוצות אחרות. זכה באליפות אירופה לקבוצות ובתארים בתוך צרפת ואיטליה. אחד השמות הגדולים בטורניר.

השמות הבולטים: ניקולה ווצ'ביץ' הוא הכוכב הגדול ביותר, בתור סנטר פותח ב-NBA (פתח ב-55 משחקים העונה מתוך 75), כשב-4 מ-5 העונות האחרונות הוא מסיים עם ממוצע של דאבל-דאבל. נוסף עליו יש את טייריס רייס שהוביל את מכבי ת"א לזכייה סנסציונית ביורוליג ב-2014 והשנה היה השחקן המרכזי של ברצלונה אנמית.

אז מה יש לנו כאן: נבחרת עם לא מעט כישרון על הנייר. ווצ'ביץ' הוא שחקן התקפה טוב שקולע בקביעות באזור ה-15 נקודות למשחק בסיטואציה העצובה שהיא אורלנדו, ויודע לזרוק מהמיד ריינג' באחוזים גבוהים. הוא ריבאונדר טוב ונתן השנה 14.6 נקודות עם 10.4 ריבאונדים (לצד 2.8 אסיסטים, חטיפה וחסימה) בקצת פחות מ-29 דקות לערב.

לא משנה איך מסובבים את זה, הוא סקורר טוב וצריך להיות הגו-טו-גאי של מונטנגרו באליפות. רייס לידו הוא מנהיג לא רע ואחלה מספר 2, שקלע העונה 13 נקודות למשחק בברצלונה (ביורוליג) ויוכל לנצל את המצבים שבהם שומרים על ווצ'ביץ' רחוק מהסל בשביל להיכנס ולקלוע. ההתקפה שלהם בלטה לטובה במוקדמות, כשקלעו 93.8 נקודות למשחק, יותר מכל נבחרת אחרת.

היכולת הזאת ליצירת נקודות תהיה שווה לא מעט בטורניר. ההגנה שלהם לא מושלמת, אבל סבירה, והם בכל מקרה לא יתבססו עליה אלא על המשחק המהיר יותר. הם נבחרת שיהיה מעניין לראות בזכות היכולת הזאת, כשגם שחקני המשנה (מרקו טודרוביץ' ו-ולדימיר מיכאלוביץ' בולטים) מצטרפים לחגיגה ויכולים לתת ערבים של 15 נקודות בהפתעה.

פנטזיה: פוטנציאל האקספלוסיביות של הנבחרת, לצד הניסיון של טנביץ', יוצרים את הסערה המושלמת ומובילים לקמפיין המוצלח בהיסטוריה הקצרה של מונטנגרו כישות כדורסל עצמאית. הם מגיעים למקום השלישי בשלב הבתים ועולים לרבע הגמר, שם מפסידים לקבוצה עדיפה בהרבה ומסיימים במקום החמישי בטורניר בסופו של דבר.

תחזית: הם עדיפים על הונגריה ורומניה ולכן יעלו משלב הבתים, אבל ככל הנראה לא ימשיכו לשלב לאחר מכן.

*
רומניה

מי אנחנו: המארחים של בית ג'.

מורשת קרב: השתתפות באולימפיאדת 1952, פעמיים מקום חמישי (1957, 1967). לא עלו לאף אליפות אירופה מאז 1989.

איך נקלענו לכאן: עלייה אוטומטית כמארחת הבית.

המושך בחוטים: מרסל טנטר. שחקן מכבי אשדוד לשעבר שמאמן את הנבחרת מאז 2013 ועבר במספר קבוצות ברומניה, עם האחרונה אותה מאמן כיום זכה באליפות הליגה (קלוז' נפוצ'ה).

השמות הבולטים: אדריאן טודור ו-ולאד מולדויאנו בלטו במוקדמות של 2015, אבל אין אף אחד שמשחק מחוץ לרומניה או בלט במסגרת אירופית כזאת או אחרת השנה.

אז מה יש לנו כאן: אין סיבה לפרט יותר מדי. נבחרת יחסית חלשה (במוקדמות של יורובאסקט 2015, ב-2 שלבי הבתים, סיימה עם 5 ניצחונות ו-5 הפסדים מול כל נבחרות היבשת). באותו קמפיין מוקדמות הם לא עלו בגלל הפרש סלים, מה שמציב אותם, דאז, באזור המקום של הנבחרת ה-25 החלשה ביותר באירופה. אין שם שחקנים שיביאו את הניצוץ להתקפה או הגנה חזקה, אלא בעיקר ביתיות.

פנטזיה: הקהל הרומני דוחף אותם מעל מונטנגרו והונגריה והם מצליחים להגיע לטופ 16, ושם מפסידים.

תחזית: יסיימו במקום האחרון בבית. סיכוי סביר שגם בלי ניצחון אחד.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. עידן

    29 אוג 2017 09:44:09

    תודה רבה רועי.
    הבית הכי צפוי בתחרות על הנייר.
    ספרד פייבוריטית ברורה למקום הראשון
    קרואטיה פייבוריטת ברורה למקום השני
    מונטנגרו מקום שלישי
    צכיה מקום רביעי

  2. אהרון שדה

    29 אוג 2017 09:47:47

    תודה רבה רועי .
    על פניו ספרד הפייבוריטית המובהקת והברורה.
    אך צריך לסייג .
    1. בנוקאאוט במשחק בודד הכל יכול להיות .

    2. דווקא התחושה הזו של הפייבוריט מסוכנת….לפעמים עדיף לבוא אנדרדוג עם כוכב על שנותן את כדורסל חייו …..כן אני מתכוון לספרד וגאסול על פני פייבוריטיות מוחלטת .
    בכל מקרה אם ספרד תזכה השאלה המשנית מי יהיה האם וי פי נראה סביר שהאח הקטן לבית גאסול יזכה בכבוד .

    נבחרות יוגולסיביה לשעבר בבית הזה מעניינות מאד .
    גם קרואטיה וגם מונונגרן מתבססות על שני כוכבים גדולים וצוות מסייע .
    כמובן הצוות המסייע הקרואטי הרבה יותר איכותי .
    ואני בכלל תמהה איך הנבחרת המופלאה הזו של ברצלונה 92 ..ואליפיות אירופה הסמוכות ( עד 95 ) פתאום נעצרה מלהגיע לפודיום .
    ולכן נראה לי שהגיע הזמן מבחינתה לתחושתי זה יכול לקרות לאור ההיעדרות בנבחרות הגדולות .

    גם מונטנגרו מעניינת מכיוון שהגבוה שלהם באמת יציב מאד למרות שזה באורלנדו .
    לרייס יש הרבה מה להוכיח ….ואיני בטוח שיש לו קבוצה לעונה הבאה ככה שנראה לי שהוא ייתן חתיכת אליפות ויכול לעשות את מונטונגרו מה שמקלב עשה למקדוניה לפני 4 שנים שזה חצי גמר .

    לננו צפייה עבודה קשה ולא יהיה לו פשוט כלל להגיע אפילו לרבע הגמר מול רומניה המארחת והונגריה השכנה.

  3. ספלאש

    29 אוג 2017 10:03:16

    את ספרד אני תמיד אוהב לראות, אפילו במשחקי אימון..
    דווקא רוביו לדעתי נחשב לשומר טוב ברמה אירופאית. הבעיה שלו שהוא נוטה לקחת סיכונים בהגנה ולעשות עבירות.
    הבעיה העיקרית שלהם בהגנה הייתה כשרודריגז ונבארו שיחקו ביחד, שניהם שומרים לא מספיק טובים באמת, ואברינאס קצת התקשה מול פורוורדים גבוהים וחזקים קצת.
    סה"כ ההגנה אף פעם לא הייתה הצד החזק של ספרד, אלא ההתקפה, ולפי משחקי ההכנה פאו עדיין בלתי עציר ביבשת שלנו, וגם מארק כשהוא לא מתאהב בפייד אוואי או בשלשות שלו יותר מדי.
    אני חושב שווילי הרננגומז יקבל יותר מ15 דק, בטח מול הנבחרות החלשות יחסית. הוא לא שחקן חכם כמו הגאסולים, אבל מסיים מאוד יעיל ליד הסל, וגם התחזק ותפס מאסה לאחרונה. חואן האח מביא בעיקר מלחמה, ויכול גם הוא לתפוס יום לעיתים.
    ההגנות האירופאיות אוהבות להשאיר את רוביו לבד שיזרוק מבחוץ, והוא ממש מהסס אחרי החטאה או שתיים, בטח משלוש. זה החיסרון היחיד הבולט בהתקפה הספרדית.

    אז בקיצור, ספרד עדיין ההצגה הטובה ביותר ביבשת, עם התקפה חכמה דרך הגאסולים, רוביו ורודריגז, עם קלעים טובים מסביבם (אברינאס ונבארו), ועד כמה שחקנים משלימים טובים (סאן אמטריו, הרננגומזים ועוד..)

    1. רועי ויינברג

      29 אוג 2017 11:35:12

      בשלבי ההכרעה אני לא חושב שהרננגומז 1 או הרננגומז 2 ישחקו יותר מדי, אבל בבתים זאת בהחלט אפשרות – מול מונטנגרו למשל אני יכול לראות הרבה דקות של וילי ומארק גאסול נגד צמד הטווילים שלהם כדי לשמור את פאו יותר רענן.

      רוביו השתפר בקליעה מרחוק באותו שליש האחרון של השנה (35.3% מהשלוש עם 2.8 ניסיונות למשחק זה מאוד טוב) ומעניין לראות אם סתם היה לו רצף טוב או שבאמת יש שינוי בקליעה שלו.

      1. ספלאש

        29 אוג 2017 11:57:10

        ווילי ממש הרשים במשחקי ההכנה. אתה לא מבין, הוא פשוט עשה סל מתי שהוא רצה כמעט, גם מול הגבוהים של ליטא.
        ורוביו, שוב לפי משחקי ההכנה, עדיין לא פוגע. רק מחצי מרחק יש לו קצת ביטחון

  4. יאיר

    29 אוג 2017 10:14:11

    בית חלש מאוד. הונגריה ורומניה נוראיות וגם מונטנגרו בינונית להחריד. צכיה מגיעה בלי הכוכבים. בקיצור ספרד, קרואטיה ועוד שתי טרמפיסטיות יעלו.

    תודה רועי על הפריוויו!

  5. Berch

    29 אוג 2017 10:18:19

    אבות אבותי לוחצים עלי לאהוד את רומניה
    יאללה… בטח תהיה מסיבה טובה על ההישג של ההשתתפות
    הצוויקה תישפך כמים 🙂

    1. עידן

      29 אוג 2017 10:47:34

      יול נפצע בהכנה ויעדר חודשים רבים.לגבי רודי אין לי מושג אם הוא פצוע אבל הוא לא ברמה של נבחרת ספרד כבר הרבה שנים

      1. רועי ויינברג

        29 אוג 2017 13:00:17

        מירוטיץ' (ואיבאקה) העדיפו לא להשתתף בנבחרת השנה, קלדרון כנראה לא נבחר – בקושי שיחק באולימפיאדה

  7. גרשון רוקח

    29 אוג 2017 10:27:57

    מעולה רועי, תודה… הבית החלש באליפות עם שתי נבחרות שמצויות בחמש החלשות באליפות. צ'כיה היתה באליפות הקודמת מה שאוקראינה היתה בזו שלפניה- הצלחה מקרית. מדובר בנבחרת בינונית, אך ההבדל בצ'כיה בין אליפות בינונית להצלחה מסחררת הוא בסך הכל משחק אחד בשמינית הגמר. כך גם בישראל.
    קרואטיה הנבחרת השניה בטיבה בבית הזה, וחשוב לאזכר את קרונסילאב סימון ששיחק העונה במילאנו המזעזעת. אחלה שוטינג-גארד שתיאורטית יכול לשחק גם כרכז. סאריץ' ובוגדנוביץ' אמורים לתת מקום ברבע הגמר, לא רואה אותם ממשיכים רחוק יותר מזה.

    הימור לבית:
    ספרד
    קרואטיה
    מונטנגרו (מעניין לראות איך שיתוף הפעולה בין דובלייביץ' של ולנסיה, אחד הסנטרים הטובים באירופה, לווצ'ביץ' יעבוד).
    צ'כיה
    הונגריה
    רומניה

  9. אסף

    29 אוג 2017 11:00:54

    באמת על פניו הבית המוקדם המשעמם והצפוי של הטורניר ….
    מה שכן הקרואטים זו הנבחרת הכי לא צפויה באליפות הזו בערך אז אהמר שהיא תעשה את קפיצת המדרגה לחצי הגמר השנה…
    (אין איזה בראקט של הופס על הטורניר הזה בשביל העניין?)

  11. אהרון שדה

    29 אוג 2017 13:57:14

    זה הזמן לציין את שחרור שמחון
    הסגל הסופי
    טימור אוחיון מקל
    הלפרין
    דאוסן כספי פניני בלייזר
    אליהו כדיר
    זלמנסון האוול .

    צר לי על שחרור שמחון למרות שהיה צפוי

    1. עידן

      29 אוג 2017 14:37:10

      בגלל שהיורובאסקט הופך מעכשיו להיות פעם ב 4 שנים ולמונדובאסקט לא נגיע זה הטורניר האחרון בודאות של הלפרין פניני אליהו וכדיר וסיכוי לא רע גם של אוחיון.

      לגבי שמחון הייתי שם אותו במקום פניני או כדיר אבל ארז לא יגע בהם אז זה היה צפוי

        1. עידן

          29 אוג 2017 14:46:19

          כן ויוגב גם חולה במחלת קרוהן שפוגעת בו מאד במהלך הקריירה ולא נראה לי שבגיל 34 הוא עוד יהיה בנבחרת.הוא פספס כבר איזה קמפיין או שניים בגלל המחלה הזאת

      2. ערן

        29 אוג 2017 16:24:24

        עידן, יכול להיות שאתה צודק שזה הטורניר האחרון של הנ"ל, אבל לא בטוח. דווקא אליפות העולם הקרובה מהווה הזדמנות, כי מאירופה יהיו 12 עולות. בהחלט ריאלי עבור ישראל, מה גם שהמוקדמות ייערכו במהלך השנה, כלומר ללא שחקני נבא. אנחנו נפסיד את כספי, אבל יש נבחרות שייפגעו אפילו יותר.

        משחקי המוקדמות מתחילים כבר בנובמבר הזה ולא מן הנמנע שבנבחרת יירצו קצת ניסיון לצד הדור הצעיר ויזמינו לפחות אחד או שניים מהרשימה שלמעלה. אליהו כבר פחות או יותר הכריז שזה הטורניר האחרון שלו, אבל דווקא הוא יוכל להיות חשוב לתקופת המעבר הזו.

        מהדור הצעיר, הייתי מצרף את תומר גינת בלי לחשוב פעמיים. כבר עכשיו הוא טוב יותר מכדיר ונתן טורניר אוניברסיאדה מצויין.

  13. ינון יבור

    29 אוג 2017 15:36:53

    למה אתה מזלזל בהגנה של רוביו? הוא זריז, חוטף הרבה וכבר לא שחיף לכן גם יכול לשים גוף.
    מצטרף להימורים מעליי. לא מבין איך אתה נותן כל כך הרבה קרדיט לנבחרת כל כך מוגבלת כמו צ'כיה (חצי גמר?!? ינשקו את הרצפה אם יגיעו לרבע). הם יכולים להפתיע ולסיים שלישיים, אבל לא רואה אותם עוברים שמינית (אם בכלל יגיעו אליה)

    1. רועי ויינברג

      29 אוג 2017 18:44:49

      אני עדיין לא חושב שהוא יכול לעצור את פארקר. החבר'ה מסביבו גם לא שומרים טובים ככה שיהיה קשה להחביא אותו בצורה סבירה. צ'כיה – יש להם פוטנציאל לדעתי למרות שווסלי לא משחק. נבחרת מאומנת

      1. ינון יבור

        30 אוג 2017 09:52:30

        מה קשור פארקר? הוא לא באליפות ובכלל כבר מבוגר ואיבד מהצעד הראשון המהיר שלו. עם מי הוא יתמודד? חוץ מסטורנסקי אני לא רואה מישהו שיכול לשלוט במצ'אפ מולו, וגם זה ממש לא בטוח. וזה בדיוק העניין – למה להחביא אותו? מדובר במגן מהשורה הראשונה. בכלל לא ברורה לי המחשבה שלך כאן.

  15. no funny shtuff

    29 אוג 2017 18:23:28

    המלצת צפייה-
    בערוץ הספורט רצה התכנית "העשירייה" על עשרת הנצחונות הגדולים של נבחרת ישראל בכדורסל.
    באולפן- גיל ברק וה"אהרון שדה" של הערוץ אלי סהר ששולף בשידור עובדות היסטוריות על ימין ועל שמאל.
    בגזרת המאמנים-פרשנים-נוסטלגיים: מולי קצורין במראה ההירואין שיק, וגולת הכותרת של המאורע- צביקה שרף.
    כן, כן- צביקה שרף ואלי סהר יושבים באותו אולפן ואפילו די קרוב. זה מתחיל בגישושים ואווירה קצת מתוחה אבל לקראת הסוף חוץ מלהתחבק ולשיר "הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה" נדמה שהקרח נמס לגמרי.
    וכמובן- המשחקים. מיקי, בורשטיין, גורדון, בוזי. תענוג.

      2. no funny shtuff

        29 אוג 2017 19:15:22

        כמות הפנינים שם לא תסולא בפז:
        "אני לא נפגעתי, אני פגוע ויותר מפגוע"
        "הוא עשה לי חיסול ממוקד"
        "הוא חיסל לי את הקריירה"

        ועוד ועוד.

  16. אהרון שדה

    29 אוג 2017 20:10:52

    ההבדל ביני לבין אלי סהר שאני דווקא פירגנתי לצביקה ….למרות שכעסתי עליו מאד על השלשה ההיא של קודלין …

      1. אהרון שדה

        29 אוג 2017 20:25:50

        קדולין היה קלעי נדהים ששיחק בצסק"א הם באו לכאן באמצע שנות ה 90 כמדומני סוף 95 (עונת 95-96 ).
        היה משחק ביתי למכבי וניצחון היה פותח מומנטום טוב למכבי .
        קודלין הזה היה משהו כמו 8/8 מחוץ לקשת והוא פשוט רתח .
        ואז מכבי עלתה ל+2 10 שניות לסוף כדור רוסי אחרון ….התחננתי וצעקתי לטלוויזיה תעשו פאול תעשו פאול .
        הרי ההנחה הכי גרועה שצסק"א שמה את שני הכדורים מהקו בפנים אז כדור אחרון של מכבי וגם אם מחטאים לכל היותר יש ההארכה (כאן בהיכל ונדמה לי שגם כמה רוסים יצאו בחמש עבירות ).
        בקיצור היית צריך שאחד מה3 יקרה .
        שהרוסי לא יקלע את הראשון או את השני או שאנו נקלע בכדור האחרון .
        אבל צביקה שכונה הרס"ר היה עקשן כפרד והיה לו כלל מצחיק שהוא סומך על ההגנה שלו (עד היום לא הבנתי למה אפשר אצלו לסמוך על ההגנה ולא על ההתקפה ).
        לכל זב חותם היה ברור שבסוף זה איכשהו יגיע לקודלין והוא יתפור שלשה.
        זה אכן מה שקרה כמובן בבזאר מאיזה 9 מטר ורק רשת.
        כמות הקללות שקיללתי את צביקה בשניות הללו היו לספר שיאי גינס בטח לאדם עם כיפה על ראשו ….טוב שהטלוויזיה ניצלה מתסריט לה מרמור

        1. דורון האסטבן

          29 אוג 2017 20:36:40

          אהבתי את אלי סהר עוד בזמנים שהייתי רואה,
          הוא נתן בראש לצביקה פיני או כל מאמן שחושב
          שהשמש זורחת לו מהתחת,
          שרף לא מאמן רע אלא קצת ר"סר חסר מעוף.
          טוב שמישהו העיז לרסק קצת את האגו המנופח שלו
          אגו מנופח יש עוד להרבה מאמנים ושחקנים
          גם אם הם מחביאים את זה יפה.

        2. דורון האסטבן

          29 אוג 2017 20:40:17

          🙂 אותי זה מצחיק התגובה אף שחמתך עלתה,
          בטח היום גם את צוחק.
          (אגב נשבע לא קראתי את הר"סר בתגובתך וכתבתי דומה
          טוב בעצם כולם יודעים)

  17. דורון האסטבן

    29 אוג 2017 20:31:27

    כיסוי נהדר של רועי, ממש כיף לקרוא.
    השופטים הולכים לדפוק את הרומנים שבאמת טובים
    סתם מנסה לחמם את גיא 🙂

  18. Smiley

    29 אוג 2017 20:38:07

    אלי סהר הוא בהחלט פטריוט גדול של הכדורסל הישראלי ואנציקלופדיה מהלכת.
    לגבי הבנתו בפרשנות כדורסל… מממממ… ממממממ… מממממממ… לא, אני לא מוצא משהו לרשום.

    עושה רושם שלפעמים הוא בסוג של תעמולתבחירות עבור החוק הרוסי והכדורסל הציוני.

  19. דורון האסטבן

    29 אוג 2017 20:43:21

    ותודה לנו פאני, שראה שאנחנו שקטים ודאג לחמם את האווירה
    כמו סיפורי הקיבוץ על האוהדים המחממים.
    🙂

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט