הטור של מל ליום שני: למה האמריקאים הכי טובים בספורט?/ מנחם לס

הטור של מל ליום שני: למה האמריקאים הכי טובים בספורט?/ מנחם לס

עוד אליפות עולם. עוד יום מדליות לאמריקאים. כשהם ניצחו את שני משחי השליחים 4X100 חתירה כשבשני המשחים יש להם שחיינים חדשים, שאלתי את עצמי פתאום מה עושה מהאמריקאים ספורטאים טובים יותר מכל עם אחר בעולם? הנצחון של קטי לדקי ב-400 חתירה הוא אוטומטי, אבל פתאום צצה שנייה משום מקום, ליאה סמית, עוד אמריקאית.

*
*
מהיכן הם מגיעים? מה יש בשיטה האמריקאית, אורח החיים האמריקאי, או האופי האמריקאי שגורם למעיין הכשרונות לא להתייבש אף פעם? דור הולך ודור בא, והאמריקאים ממשיכים לנצח באולימפיאדות ובאליפויות העולם יותר מכל אומה אחרת. באותו זמן שהיום הראשון בבריכה הסתיים מצויים לאמריקאים, שני אמריקאים סיימו 1-2 בבריטיש אופן בגולף, וככה זה נימשך ונימשך.
*
*
חשבתי על כך אחרי נצחון הצעירות האמריקאיות החמודות ב-4 כפול מאה חתירה עם שתי שחקניות שלא הכרתי (וכן בגברים 4 כפול מאה עם שני שחיינים חדשים). החלטתי ללכת ולחפש את גודל יתרון האמריקאים על שאר העולם באולימפיאדות, ונידהמתי (אכניס רק את חמשת הראשונות)!:
*
*
USA
976 – זהב
759 – כסף
668 – ארד
2,403 – ס"ה מדליות
*
*
URS 
395
319
296
1,010
 *
*

GBR 

Britain
236
268
269
773
 *
*
FRA 
203
224
244
671
*
*
GER 
175
182
216
573
*
*

כמעט פי שניים וחצי מהמקום השני (שהוא רוסיה ובריה"ב יחדיו)?

*

*

כמובן שישנה סיבה אובייקטיבית אחת והיא גודל המשלחת האמריקאית. אבל גודל המשלחת תלוי מאד בטיבה, וכמעט כל אמריקאי במשלחת אמריקאית הוא תחרותי במידה מסויימת. ועוד פרט חשוב: אף אחד מהמשלחת לא השתמש אפילו בסנט "ממשלתי" או "צבורי" אחד. הכל מתרומות.
*
לא אלך עתה לבדוק את מספר האמריקאים האלופים במקצועות ספורט בהם נערכות אליפויות עולם, אבל אני משוכנע שאם תחפשו את מספר האמריקאים האלופים במקצועות ספורט נוספים לא"ק ולשחייה, כגון טניס, גולף (אליפויות מייג'ור), כדורגל, כדורסל, אגרוף, ואני לא בטוח אם ישנן עדיין אליפויות עולם בהרמת משקולות וטניס שולחן), ועוד ועוד, תמצאו בוודאי שהשליטה האמריקאית די דומה לשליטתם באולימפיאדות.
*
החלטתי להקדיש טור זה לשאלה למה זה קורה. אנסה בכל מאודי להיות אובייקטיבי ככל שאני יכול בטור זה, כי אהבתי לארה"ב ואהדתי אליה הן שניות רק לישראל. הרבה מכם התגוררו (ומתגוררים) בארה"ב ויודעים ומכירים את הספורט האמריקאי והעם האמריקאי ואשמח לשמוע את דעתכם בנידון. כמובן שכל שאר הגולשים יודעים כנראה על הספורט האמריקאי טוב יותר מאשר על הספורט בכל מדינה אחרת מלבד ישראל, וגם לכם ישנן דעות בנידון.
*
אלה לדעתי הן הסיבות הראשיות להצלחת האמריקאים בספורט:
*
1. השלטון האמריקאי הוא החופשי ביותר בעולם, והתחוקה האמריקאית היא השליט הראשי בחיינו, והיא קבועה וחקוקה כבר משנת 1787. כמובן שהיתה מלחמת אזרחים וכו', אבל ניתן לומר שבגדול התחוקה האמריקאית היא השלטת בחיים כאן כבר כמעט 250 שנה ללא שינוי. העובדה שהחיים כאן הם תחת תחוקה אחת תקופה ארוכה כזאת עשתה מארה"ב מדינה יותר קבועה בדרכיה ממדינות אחרות בעולם. "הקביעות" בשיטת החיים האמריקאית פיתחה גם קביעות מסויימת בצורה שהספורט מאורגן כאן.
*
*
2. ארה"ב היא המדינה ההטרוג'נית ("בלתי אחידה") ביותר בעולם. מדינה של מהגרים שבסיסה אנגלי אבל לבסיס התווספו מהגרים באחוזים גבוהים מכל רחבי העולם, וכמובן מיליוני שחורים מאפריקה. ההטרוג'ניות – הלא אחידות – מולידה אנשים במבני גוף שונים, אנטרופולוגיה שונה, ותכונות פסיכולוגיות ומנטליות שונות ומעורבבות.  ההטרטג'ניות הזאת מביאה לעולם האמריקאי תינוקות עם כל התכונות הפיזיות והמנטליות השונות, ומהערבוביה הזאת ישנו מבחר גדול של מבני גוף, ותכונות פסיכולוגיות ומנטליות שונות. מכל הדייסה הזאת צצים הטובים והמוכשרים ביותר.
*
*
3. ארה"ב הצליחה יותר מכל אומה אחרת בעולם בעירוב גלויות מוצלח. הדגל, ההמנון, והתחוקה גורמים לכמעט כל אמריקאי – יילוד או מהגר – לאהוב את ארה:"ב, להרגיש בן בית, והחשוב ביותר – להיות גאה במדינתו. אין מדינה בעולם שתושביה גאים בזהותם כמו האמריקאים, וניתן לראות זאת בקלות בכל אולימפיאדה, אליפות עולם, או כל תחרות בינלאומי עם ה-"USA", "USA!" שמעלף ומדמם כל קריאה אחרת.
*
*
4. סיבה קרובה ל-"3" היא הגאווה העצומה שישנה לכמעט כל אמריקאי המייצג את מדינתו בספורט. כמובן שההצלחה ההסטורית של ארה"ב כמדינה כמעט בכל אספקט שניתן לחשוב עליו – כלכלי, מדעי, רפואי, מלחמתי, ספורטיבי – יוצרת את הגאווה שמרגיש כל אמריקאי המייצג את מדינתו. היד המכסה את הלב של כמעט כל אמריקאי בהשמעת ההמנון מספרת את כל סיפור האהבה והגאווה.
*
*
5. בארה"ב אין כל מעורבות ממשלתית ברמה פדרלית או ברמת ה-STATE בספורט. "אפס התערבות". אין כל תמיכה ממשלתית כספית או כל תמיכה אחרת בספורט. הספורט שייך לעם (בבתי הספר) וברמה היותר גבוהה הספורט מתקיים טוטאלית על תרומות וכסף פרטי. זה מוציא כמעט לחלוטין את כל הפוליטיקה והשפעותיה השליליות על הספורט החובבני והמקצועני. כל בחירות הספורטאים להשתתפות – כמו האולימפיאדה – מושתתות רובן ככולן על מבחנים אובייקטיביים.  בחירות הספורטאים לייצוג קבוצות נעשה ע"י קבוצה ניבחרת של בוחרים (שנוסף אליהם המאמן) וכמעט לא היו מקרים – אני למעשה לא שמעתי על אף מקרה – של קונספירציה או "הטיית" הבחירה. כל הסיפור של אי בחירת אייזיה תומאס לנבחרת החלומות של 1992 הוא מצוץ מהאצבע.
*
*
6. האתלט האמריקאי לא מרגיש כל לחץ מלבד לחץ אישי להצליח. אף אמריקאי לא מרגיש לחץ או צורך "להגן" על כבוד מדינתו. כמובן שכספי חברות עתידיים לקידומי מכירות ופרסומת הם לחצים, אבל הם לחצים אישיים וקפיטליסטיים ולא לחצי חברה סוציאליסטים, או לחצי "מדינה" או שליטיה. הלחץ עליו, לכן, הוא לחץ אישי והמוטיבציה להצלחה היא אישית (אפילו אם היא מבוססת בעיקרה על ממון והצלחה).
*
*
7. בארה"ב קיימות שיטות משיטות שונות לארגון הספורט, שייכות לגופי ספורט, לארגוני ליגות וכו'. הדבר הקבוע והמאורגן היחידי הוא הספורט בבתי הספר הציבוריים. לדעתי זוהי גם אחת הסיבות העיקריות להצלחת הספורט האמריקאי: בכל מדינה בארה"ב ללא יוצא מין הכלל ענייני חינוך תלויים כמעט לחלוטין בקהיילה. הקהילה מצביעה על תקציב לחינוך, ותקציב  זה כולל תקציב לספורט. הקהילה מחליטה אם לבית הספר התיכון תהיה קבוצת כדורסל, פוטבול, קבוצת שחייה, או סייף. אם הקהילה מצביעה על קבוצת שחייה זה כולל כמובן תקציב לבריכת שחייה, מאמן, וכו'.  משך מאתיים השנים נוצר מין סטנדרד קבוע – לפי גודל בית הספר – איזה מיני וסוגי ספורט הוא יכלול. אותו דבר קיים בבתי ספר פרטיים אלא ששם ההורים המשלמים שכר לימוד גבוה – ולא הקהילה – קובעים בענייני ספורט. מאחר ו"הקהילה" כוללת את בניה ובנותיה, כל בית ספר צבורי מקבל תקציב מהמדינה, העיר, או ראשות העיירה שהקהילה מחליטה מה לעשות איתו. הסטנדרד הוא שלכל בית ספר ישנם מתקנים שלא ניתן למצוא כמותם בשום מקום אחר בעולם: אולמות כדורסל מודרניים, איצטדיוני פוטבול, בייסבול, כדורגל, טניס, ומה לא, אבל מאחר והם ניבנו מכספי התושבים, המתקנים פתוחים לקהל לליגות של מבוגרים ומה לא. ברוב הקהילות בארה" ב הספורט מתחיל בבית ספר עממי תחת מאמנים ותחרויות, ועובר לבתי הספר  JUNIOR HIGH (כיתוז ז' ח' ו-ט') ואז תיכון. כל מאמני בתי הספר חייבים להיות מורים וכמעט בכל מקצועות הספורט עליהם להיות בעלי רשיונות אימון הניתנים אחרי השלמת קורסי אימון ע"י הליגות השונות, או במחלקות לחנ"ג של האוניברסיטאות.
*
*
8. כל ליגות הספורט מחוץ לבתי הספר (למשל LITTLE LEAGUE או JUNIOR SOCCER LEAGUE ) מתקיימות מסביב לסקדואל של בתי הספר ומסביבו. בית הספר בא ראשון. כל הליגות האחרות – מסביב תוכניות בתי הספר – הן משניות גם במתקנים וגם בזמנים.
*
*
9. רוב האתלטים המצטיינים המעוניינים להמשיך בספורט, ממשיכים אותו באוניברסיטאות השונות, אוניברסיאות המדינה, העירוניות, או הפרטיות. כל מחלקת ספורט של כל אוניברסיטה פועלת ע"פ תקציב שנקבע ע"י חבר הנאמנים של האוניברסיטה, וכמובן שכיום ישנן כ-300 אוניברסיטאות ברמת דיביזיה 1A הפועלות על תקציב של מאות מיליונים, והאוניברסיטאות הסופר-גדולות הן גם בית ל-12 האיצטדיונים הגדולים ביותר בארה"ב (לפוטבול). הן מנוהלות כעסק פרטי לכל דבר  עם הכנסות והוצאות. מאות אלפי ספורטאים אמריקאים, אבל גם אלפי (אם לא עשרות אלפי) ספורטאים זרים מכל רחבי העולם זוכים במילגות ללמוד, להתאמן, להתחרות ולשחק במכללות השונות.
*
*
10. בעיית הספורטאי האמריקאי היא כיצד להמשיך להתאמן ולהתחרות בסיום לימודיו באוניברסיטה. מכאן והלאה כל אתלט חייב למצוא את דרכו הוא ומה מתאים לו ביותר, בעיקר אם הוא נמצא בסוג ספורט בו המקצוענות מוגבלת, כגון א"ק, שחייה, רכיבת אופניים, ומקצועות כג'ודו והתאבקות חופשית (או יוונית-רומית), וכו' וכו', ספורטים בהם על הספורטאים למצוא ספונסורים שיפרנסו אותם ויפצו אותם על נצחונות. בכל עיר ומחוז קיימים ארגוני ספורט, קבוצות AAA, וליגות מקצועניות וחצי מקצועניות ברמות שונות. כאן אין חוקים – כל אתלט מוצא את הדרך היעילה ביותר עבורו להמשיך להתקיים מהספורט של בחירתו..
11. כמובן שארה"ב היא אחת המעצמות בה נמצא אחוז השחורים שמוצאם מאפריקה הגדול ביותר. על יתרונות הגזע השחור בספורט דיברנו מספיק.
*
*
12. אני מאמין שמה שעושו מהאמריקאי ספורטאי מיוחד הן לא רק המעלות הפיזיות והמנטליות של אומה הטרוג'נית, אלא גם הצורות השונות של המשכיות במעורבות הספורטיבית. אין חוקים ואין "דרך אחת". כל אחד מוצא את דרכו-הוא, ובין כל עשרות אלפי "הדרכים השונות", כמה מהן הן כנראה היעילות ביותר.
*
*
13. האמריקאים – בצדק או שלא  – מרגישים מין "עליונות" על שאר העולם. משך כל כך הרבה דורות הם היו העם הממציא, המוביל, המנצח, שהם אף פעם לא מרגישים  "פוביאת נצחון" ('פחד מלנצח'; כאילו 'לא מגיע לי' או 'אני לא מספיק טוב'). להיפך, הם מרגישים שאם הם ניצחו במבחנים האמריקאים יש להם את כל הזכות בעולם להרגיש פייבוריטים בתחרות בינלאומית
*
*
14. הסיבה ה-14 והאחרונה היא אהבת הספורט של האומה האמריקאית. היום בבריטיש אופן הודיעו שנישבר שיא צופים לטורניר של 220,000 צופים לארבעת ימי הטורניר. ב-USA OPEN וב-MASTERS זהו מספר הצופים ביום אחד. ברולנד גארוס, באליפות אוסטרליה, ווימבלדון בטניס, אני רואה קרחות ביציעים. בארה"ב כל יום ב-US OPEN הוא סולד-אאוט מחלט. האמריקאים הם הסאקרים מספר 1 בעולם לספורט. באולימפיאדת 1996 באטלנטה הייתי במשחק הנשים ארה"ב נגד סין באוניברסיטת ג'ורג'יה. מספר הצופים"? 90,000. אמש נבחרת ארה"ב ניצחה את קוסטה ריקה בחצי גמר CONCACAF Gold Cup Semi-final בדאלאס, באיצטדיון AT&T. מספר צופים? 88,000.  בכל אולימפיאדה המדינה עם מספר הצופים הזר הגדול ביותר היא תמיד ארה"ב.
88,000 צופים באמצע הקיץ במשחק כדורגל בדאלאס (דמפסי מבקיע שער שני נגד קוסטה ריקה, 0-2)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 123 תגובות

  1. אלה פוסט מנחם
    גם בישראל יש הטרוגניות יחסית וזה עוזר לנו לפשל על בסיס קבוע
    אני חושב שבארצות הברית הגישה לספורט היא פשוט מדהימה ,הגישה עושה את ההבדל
    אפשר למצוא שם מגרשי כדורסל / כדורגל ואפילו בייסבול כמעט בכל בית ספר /פארק / מקום עבודה ( כן כן )
    שלא לדבר על מכוני כושר ועוד
    מספיק לראות בכל שנה ושנה ספורטאים ממוצא יהודי זוכים במדליות כשהם במדי הלבן אדום כחול ואלו מהכחול לבן אפס מפשלים כמעט תמיד ברגע האמת
    יש המון ביקורת על הקריטריון האמרקאי למשחקים האולמפים אבל בסופו של יום הגישה – ווינר טייק איט אול
    אחרי קולורדו ספרינגס הלחץ של המשחקים האולמפים הוא כמו ההבדל בין טירונות לשירות סדיר
    האמרקאים שיטתיים מספיק לראות את נבחרת ישראל בביסבול שהייתה מורכבת על טהרת האמרקאים או על הזכיות של מכבי תל אביב בגביע אירופה תמיד היו שם אמריקאים שמחונכים הרבה יותר טוב לנצח
    כאן חולמים שם זו המציאות

  2. תודה רבה מנחם.
    אגב כמה הטרוגניות יש בתוך זוכי המדליות באולימפידה. כמה שחורים וכמה לבנים? (בשנים שזה יתאפשר)

  3. אכן ממוצע הצופים הוא בפער עצום משאר העולם (למעט בכדורגל), אך בכל זאת : בריץ שעבר הייתי בגמר ה US OPENc בפלאשינג מדו, ולא רק שרכשתי את הכרטיס בלילה שלפני, היו כמה קרחות ביציעים

    1. אבל בד"כ "הקרחות" הן כרטיסים שנמכרו או ניתנו כצ'ופר לחברות ואנשים לא הופיעו. חוץ מזה, קיבןלת האיצטדיון בפלאשינג מדו היא כפולה מוימבלדון או צרפת.

  4. מניח שיש בזה הרבה מאוד אמת, אבל גפ להקודוץ האלה יש:
    האמריקאים הם המעצמה הכי גדולה בעולם, אולי הם אלה שקובעים גם מה ספורט "נחשב" ומה לא (לצורך העניין – למה קפיצות למים, התעמלות אמנותית או ספורט "סיני"/"רוסי"/אחר נחשבים לפחות מעניינים?). בהקשר – הספורט ככלל הוא דרך להציג עצמה של מדינה (ראו ערך ברלין 36, בייגין 08 ובמידה מסויימת גם לא 80 ומוסקבה 84)
    יש פה גם את העניין הכספי שמופיע בין השורות במאמר שלך. גם אם המדינה לא משקיעה בספורטאים באופן ישיר – היכולת של האמריקאים להעמיד מתקנים ומאמנים טובים וכיוצא בגל לתת לאמריקאים את היתרון הקטנטן הזה שהוא הרבה פעמים ההבדל בין נצחון להפסד, נובעת מהעוצמה הכלכלית של המדינה.
    ומדובר גם על המדינה השלישית בגודלה בעולם, ככה שהמאץר שלך מלכתחילה הוא עצום. ידיין צריך למצוא ולאמן את האנשים הנכונים, אבל זה מאתר עצום (כמו שהסינים למדו).

    1. המתקנים ניבנים או בכסף פרטי, או בכספים שהציבור בחר לשלם (העיריה הכריחה אותו בהרבה מקרים במיסים, אבל זה תמיד נעשה תוך חישוב כלכלי של הכנסות עתידיות לעיר, והציבור הוא שבחר בראש העיר וחברי העירייה שלו). דאונטאונים כמו פיטסבורג, קליבלנד, אטלנטה, בולטימור, דטרויט, ועוד ועוד העוררו לחיים חדשים בגלל האיצטדיונים שבנו שם)

  5. במספר המדליות למדינה לא משנה אם הזהב הוא בריצת 100 מ' או בחתירת קיאקים. זה שהם "נחשבים" לפחות מעניינים זה לא מפחית מהעובדה שזהב באומנותית הוא זהב. זהב בכדורסל הוא אותו זהב

  6. מאמר מצויין מנחם
    מסכים ברוב הנקודות
    מאוד נהניתי לראות את ארה״ב שוחקת את קוסטה ריקה
    בחוכמה עם הרבה אגרסיביות
    הגנה מצויינת בראשות עומר גונזלס ובראדלי המצויין
    קישור אקטיבי וכמובן דמפסי שהוא גולר ענק ואני לא מבין למה הוא לא הצליח באירופה
    ברוס ארינה נראה הרבה יותר מתאים להשיג תוצאות מהנבחרת מאשר קלינגסמן שחשב שהשמש זורחת לו מהתחת.

  7. אתה צודק בכל מלבד דבר אחד: דמפסי למעשה גמר. הגול שלו היה מבעיטת עונשין. הוא לא הצליח באנגליה כי הוא שחקן די עצלן שלא אוהב להגן . אבל יש לו חוש אדיר לשערים.

  8. 15. אמריקאים כמכלול תחרותיים בטירוף ואוהבים לנצח/שונאים להפסיד. שזה משהו שכנראה מוטמע אצלכם בגנום.

    16. האמריקאים תמיד יהיו הראשונים לאמץ טכנולוגיות חדשות.

    17. בכלל שארה"ב היא האומה העשירה ביותר היא יכולה להעמיד דור חדש שיכול להיות פנוי להתאמן (זמן VS מטלות). ולשים בבתי הספר הפרטיים טונה של ציוד על!

    וזה עושה את התחרות מולם סיוט. אני יכול להזכר בטיפוסים מגעילים כמו קורייר וקונורוס ששנצחו הרבה מעבר למשקלם. קורייר הראשון לאמץ את דור המחבטים החדש והגריפ שמתלווה לזה וקונורס ומקנרו הסוציופטים. אפשר גם להכניס את סארינה לעגלה שלהם.

  9. היום הלכתי בעשר בבוקר לאימון כדורגל של הבן שלי. אמא שלו מצאה את זה וחשבתי שזה סתם קשקוש. האמון היה על דשא ברמה גבוהה, עם קונוסים, וכדורים שמתאימים לילדים וציוד אימון ברמה גבוהה. עד סוף האימון הבן שלי כדרר על המגרש והתקדם מקונוס לקנוס עם כדור. כל ההורים של כל הילדים היו גם באימון ועודדו את הילדים. אה ושכחתי, הבן שלי כולה בן שנתיים… תרבות ספורט שאין שניה לה

  10. מצוין מנחם. וגם המגיבים הוסיפו הרבה.
    עוד 2 נקודות ברשותך:
    1. זה לא רק "הגזע השחור" אלא שממש היתה פה השבחת גזע. לקחו כעבדים את בעלי האפריקאים עם היכולות הפיזיות הגבוהות ביותר ואז הם התרבו בינים לבין עצמם (לבין מי שהחזיק בהם לפעמים). התערבות כזו היום ברמת עשרות אלפי אנשים היא משהו שלא יכול לקרות בעולם. הנסיבות ההיסטוריות הולידו ריכוז גדול מאד של בעלי יכולת פיזית גבוה (מסוג מסוים כמובן) במספר אזורים.
    2. ארה"ב היא מדינת העולם הראשון הגדולה ביותר והעשירה ביותר. הכל מתחיל מאותו מקום – זה תא שטח רווי משאבים שקיבל ידע שנרכש באמצעות כילוי המשאבים של אירואסיה ובמידה פחותה אפריקה, בדגש על מסופוטמיה החל מהמהפכה החקלאית ואירופה בהמשך ולאחר מכן מזרח אסיה, צפון אפריקה וכיו"ב. כאפשר להעמיד את כמות האנשים הגדולה ביותר, עם המשאבים הרבים ביותר והתנאים הטובים ביותר (בנוסף לכל מה שרשמת), חזקה שארה"ב תהיה אימפריית הספורט מספר 1 בעולם.

  11. נגעת ברוב הנקודות החשובות.
    הענין העיקרי הוא תרבות הספורט. מכיוון שמדובר במדינה מרובת תרבויות הספורט הוא מכנה משותף מאחד. מגיל מאד צעיר מעודדים כל אחד להשתתף עם דגש לא רק על הניצחון אלא גם על ההשתתפות כתרומה.
    ככה כשמגיל צעיר זה מהווה מוקד הזדהות יש השתתפות רחבה מאד של האוכלוסיה בספורט.
    כמובן שזה גורר איתו כמו שציינת הקמת מתקנים מתאימים כמעט בכל בית ספר, ובהתאם כמות הכסף המטורפת שנשפכת על זכויות שידור בהמשך.

    * הערה קטנה -לאה סמית' לא צצה משום מקום היא זכתה גם בריו בארד, וייצגה את ארה"ב עוד קודם.

  12. די מוזר שסין והודו לא מצליחות להיכנס לטבלה שלך. וגם יפה מאוד לראות את המקומות של בריטניה וצרפת שתי מדינות שבהחלט מעמידות ביחס לגודלן פייט מעולה לאמריקאים ולמעשה אם תעשה חישוב ביחס לגודל האוכלסיה יש להן לא פחות מדליות מאשר לאמרחקאים וגם בעצם הרבה מהסיבות שמנית להצלחה של האמריקאים שייכות גם להן: עקב האימריות שהיו להם יש להן גיוון אתני גדול מאוד. יש להם תרבות ספורט עממי ותחרותי מאוד רצינית ומסורת וגאווה

      1. ההגבלה על מספר משתתפים ממש לא אומרת שהם היו זוכים ביותר מדליות. הם מביאים הרי את ההכי טובים שלהם בכל תחום. זרוק להם עוד חמש מדליות ארד על הפתעות של כאלו שלא נבחרו לנבחרות (והייתי נדיב כאן) ופה פחות או יותר נגמרת.

        יש בארהב פי (יותר מ) 5 מליון תושבים מאשר בבריטניה, והם לקחו פחות מפי 2. בבריטניה אין את התרבות ספורט והחינוך לספורט שיש בארהב.

        1. רק בכדורסל הם היו לוקחים עוד כסף וארד. אני חושב שאתה נותן פה הערכת חסר קיצונית. שלא לדבר על תקופות אחרות בהן זה יכל גם להגיע לעשרות מדליות.
          "הם מביאים הרי את הכי טובים שלהם בכל תחום." – לא תמיד. הם מביאים את מי שניצח את התחרות הקדם אולימפית בארה"ב. אלא לא תמיד הטובים ביותר. שלא לדבר על זה שזה מביא אותם לשיא יותר מדי מוקדם ופוגע להם בביצועים באולימפיאדה.

          1. קח עוד שתי מדליות בכדורסל, עלי.

            שאני אבין, אתה אשכרה מתווכח עם זה שהם (כמו כל מדינה אחרת) מנסים להביא לאולימפיאדה את ההכי טובים שלהם?!! מה העמדה שלך מתן, בוא נפתח את זה. אתה טוען שהם מנסים להביא את אלו שהם לאו דווקא הכי טובים, אבל היה להם את היום שיער הכי מוצלח בבוקר נתון? או אולי ההכי נחמדים שלהם? את ההכי יפים? את אלו שמתלבשים הכי טוב? בוא נדבר על זה, את מי בדיוק האמריקאים שולחים לתחרויות, אם לא את ההכי טובים שלהם?

          2. זה לא משנה מה הם מנסים. מה שמשנה זו השיטה. והשיטה אומרת שיש מקצה אחד והמנצח/ים בו ייצג/ו את ארה"ב באולימפיאדה.
            אני לחלוטין טוען שזה גורם לזה שלא תמיד הכי טובים הולכים. לא יודע להעריך באחוזים. ברור שלא ברוב המקרים.
            וכן, אני לגמרי טוען שלא תמיד מנסים שהכי טובים ילכו.
            אפילו בלבנט זה ככה. למשל בלונדון היו תנאים שיותר התאימו לנמרוד משיח. אפילו צוברי יודה בזה. אבל מה לעשות, קיימו תחרות, צוברי ניצח, אז הוא הולך.
            אז לא, ישראל לא ניסתה להביא את הכי טוב, אלא נתנה שוויון הזדמנות לשני הבכירים שלה (או יותר, אם מישהו היה מצליח לייצר תוצאות עדיפות).
            ככה זה בארה"ב. בחלק מהמקצועות שוויון הזדמנויות גובר על הרצון לשלוח רק את הטובים ביותר.
            כמו כן, כפי שכתבתי גם בתגובה הקודמת, התחרויות האלה כדי להבטיח מקום עד שלב קרוב מאד לאולימפיאדה לא פעם פוגעות בביצועים של הספורטאי. מומלץ לחפש ראיון עם עמית ענבר בנושא הזה (הנה, עוד דומגה, פרידמן היה בעל סיכוי גדול יותר למדליה, אבל ענבר נסע, כי ניצח בהתמודדות הפנים ישראלית).

  13. באולמפיאדה ריו; בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, הולנד, ספרד, הונגריה לקחו ביחד יותר מדליות מארה״ב. ארה״ב 320m, גרמניה 80m, איטליה 62m, 64m, ספרד 48m, הונגריה 10m, הולנד 17m. יש עוד מעצמות ספורט. לא בטוח שמשוקלל לגודל אוכלוסייה, תמ״ג הם הגדולים. תרבות ספורט יש בהרבה מדינות.

    כל המדינות
    מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
    1 ארצות הברית ארצות הברית 46 37 38 121
    2 בריטניה בריטניה 27 23 17 67
    3 סין סין 26 18 26 70
    4 רוסיה רוסיה 19 18 19 56
    5 גרמניה גרמניה 17 10 15 42
    6 יפן יפן 12 8 21 41
    7 צרפת צרפת 10 18 14 42
    8 קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 9 3 9 21
    9 איטליה איטליה 8 12 8 28
    10 אוסטרליה אוסטרליה 8 11 10 29
    11 הולנד הולנד 8 7 4 19
    12 הונגריה הונגריה 8 3 4 15
    13 ברזיל ברזיל (מארחת) 7 6 6 19
    14 ספרד ספרד 7 4 6 17
    15 קניה קניה 6

      1. את הזהב לוקח הטוב ביותר. האמריקאים מזמן לא הטובים ביותר בריצות קצרות (להוציא משוכות) בריצות ארוכות מ 800 והלאה, במקצועות טכניים פטיש, כידון, ברזל, בקיאקים, טניס, כדור נוצה, כדורגל ועוד. לכן טענתך לא מדויקת. בשחייה עדיין שולטים אבל אי אפשר לקחת 2 מדליות זהב ב 400 מטר נשים לדוגמא.

  14. הרבה יוהרה במאמר . צריך לשפוט יחסית לגודל אוכלוסיה . יש מדינות שזוכות ביותר מדליות מהאמריקאים יחסית לגודלן .
    האמריקאים בולטים מאוד בשחיה , כי זה ספורט שמתאים לצורת החיים ולתרבות המכללות . אבל איפה הם בטניס למשל ? כמה שנים הם לא מצליחים להעמיד טניסאים גברים בטופ העולמי ? איפה הם באופניים , אם נתעלם מהשקר הקרוי לאנס ?
    גם באתלטיקה , בענפים רבים שאינם ריצות מסלול הם רחוקים בטופ .
    ועכשיו כמה דוגמאות מאולימפיאדת ריו 2016 :
    1. בריטניה , רבע מאוכלוסית ארה"ב , זכתה ביותר ממחצית כמות מדליות הזהב של האמריקאים , ויותר ממחצית בכמות הכוללת .
    27 מול 46 , 67 מול 121 . הבריטים שמו את האמריקאים בכיס הקטן .
    2. אוסטרליה , 22 מיליון תושבים, 7% בלבד מתושבי ארה"ב . כלומר יש פי 15 אמריקאים מאוסטרלים . האוסטרלים זכו ב-8 זהב לעומת 46 של האמריקאים , וב-29 לעומת 121 בסה"כ . וזה באולימפיאדה שנחשבה חלשה מבחינתם .
    אני יכול להביא עוד דוגמאות רבות .
    נכון , כפי שהעירו , שכמות הספורטאים בכל ענף מוגבלת וזה לרעת האמריקאים שיש להם יותר עומק. ועדיין , הקביעה שלך , מנחם , מופרכת . באוסטרליה הספורט הוא דת , יותר מארה"ב . פשוט משעמם להם שם , אז בזה הם מתרכזים .

    1. על איזו יוהרה אתה מדבר? צורת הכתיבה שלך היא בין המגעילות באתר, למזלך כשפגשתי אותך נשמעת נורמלי לחלוטין.

    2. למעשה יכולת הרכיבה באופניים של לאנס היא לא שקר כי התברר שלסימום לא הייתה יכולה להיות השפעה על יעולת הרכיבה מסיבות כאלו ואחרות שאיני זוכר, כך שהוא גם יצא נוכל וגם דפוק/טיפש/אהבל.

      1. אז עכשיו נהיית גם מומחה לשיפור ביצועים?
        לחומרים שארמסטרונג ( ואחרים בספורט) צרכו הייתה השפעה ברורה ומשמעותית על הביצועים שלהם.

  15. מנחם אחלה פוסט רק הערה קטנה לגבי סעיף 1, רק רוצה להזכיר שבמדינה החופשית ביותר בעולם להיות גבר או אישה שחורים עד לפני פחות מ-50 שנים לא היה בדיוק תענוג גדול ובטח שלא היית שווה זכויות שלא לדבר על הפרדה גזעית שהתחוללה בחלק מהמדינות.
    האמת שגם היום וגם אחרי שתי קדנציות של אובמה הם עדיין חשים לא פעם מדרגה אחת מתחת ללבנים על אף שהיום מבחינת החוקה הם שווי זכויות.

  16. שכחת עוד שני מרכיבים להצלחה האמריקאית מבחינה היסטורית:
    1. ארה"ב נבנתה על תשתית של אירופאים. זה כולל מנהל תקין, זכויות אדם וזרעים של דמוקרטיה. ישראל דומה אבל רק חצי מהמהגרים שהקימו את המדינה היו מאירופה. החצי השני הגיע ברובו ממדינות ערב והביא את התרבות השלטונית והמנהלית של המדינות האלה.
    2. לארה"ב אין אויבים. כולנו זוכרים כמובן את המלחמה עם מכסיקו ואת החשש התמידי מהפלישה הקנדית אבל בתכלס אין אויבים. המלחמות של ארהב הן כלכליות (תכנית מארשל והחדירה העסקית לדרום מזרח אסיה). זה משפיע גם על הפניית משאבים וגם על גיוס חובה לצעירים המהווה קטיעת קריירה ספורטיבית.

    חוצמזה הכל נכון :1)

    1. וגם אלה שהגיעו מאירופה הגיעו ברובם ממדינות מזרח אירופה והביאו איתם את התרבות הקומוניסטית (מפא"י מפ"ם) העסקנית המפלגתית והלא דמוקרטית

  17. הבלאגן בקליבלנד רק גדל. סטיבן איי סמית' מפרסם שבמחנה קיירי חושבים שמי ששחרר לתקשורת את בקשת הטרייד של קיירי הוא לברון. מערכת היחסים היא מעבר לתיקון.

    1. למי יש אינטרס להדליף?

      ההדלפה שקיירי רוצה טרייד מורידה את ערכו במקרה של טרייד, ומקטינה את רשימת השותפות הפוטנציאליות.
      אם לברון היה רוצה לפגוע בקיירי, הזמן הנכון להדליף פרטים מסוג זה היה אחרי טרייד,
      לא לפניו.

      אז עכשיו קיירי יכול לסמן קבוצות מטרה, ובנוסף, המחיר של הטרייד יהיה פחות גבוה, כך שהקבוצה החדשה שלו תהיה טובה יותר.

  18. על דרך ההיפוך – הספורט הישראל מסריח בגלל תרבות השקר. המעורבות של "המדינה" כאן בספורט היא כולה כדי לייצר סידור עבודה לג'ובניקים, מקורבים, עסקנים, חברים של חברים של סגן ראש העיר, "מאמנים" לילדים שעושים זאת כהשלמת הכנסה יום כן יום לא, וכל הווג'ע אראס הזה שמעורבים בו אלפי גברים עם כרס וסיגריה, שגם חיים ממנו ובעיקר מקבלים כרטיס למשחק של שבת (כי בישראל "ספורט" = כדורגל).
    וכשאתה מתחיל בתרבות של שקר, של העמדת פנים, עיגול פינות והסתרה, והכל לא באמת אלא בקריצה – לעולם תישאר רפובליקת בננות. מי שהכיר את בני פלד (מפקד חיל האוויר) אולי שמע ממנו פעם את התובנה הנכונה ש"מדינת ישראל היא בעצם שטייטעל אחד גדול". אני ממש מסכים לזה, וענייני הספורט מוכיחים זאת.

  19. קונור מקרגרור פשוט חיסל את דריימונד גרין, חייבים להגיד לא היה כזה דבר בספורט מאז ומעולם מכניס את עלי לכיס הקטן.

      1. קריירה שבנוייה ממיליים לא בטוח האיש השיג השגים יוצאי דופן בufc היום הוא הספורטאי היחיד שעומד בהבטחות שלו,הלחימה המנטלית שלו פשוט מדהימה.

  20. מנחם בגדול מסכים למרות שלא בטוח שכל סיבה שמנית נכונה.
    למשל פטריוטיות יש בה מקום ואיני בטוח שבאמריקה יש יותר.
    בעיני כמביט מהצד זה מאד פשוט .
    לארה"ב יש משאים שאין לרוב מדינות תבל וזה מאפשר לה להשקיע בספורט (גם אם לא בכספי הממסד ).
    וכשאין לך יותר מדי טרדות הישרדות (כמו בארץ ) אז אתה מצליח.

    סיבה נוספת היא התפרקות ברה"מ שהייתה מתחרתה העיקרית עד סיאול 88 (מנחם מעניין מה הייתה הטבלה לאחר סיאול 88 בין ארצות הברית לברית המועצות ….לפני התפרקות האחרונה ).

    בעשור האחרון חלה עלייה גדולה של הסינים ….אך הם לא היו לפני. ..וארצות הברית (אכן בזכות היציבות שלה ) היחידה שהצליחה לאורך זמן .

  21. תודה מנחם פוסט מעולה ומושקע. נראה לי שיחד עם התוספות מהתגובות די נתתם כאן את כל הסיבות.
    לגבי מי שהסיק משהו מאולימפיאדת ריו, יש בזה משהו. זה בעיקר נובע מהחשיבות המופחתת שנותנים היום לאתלטיקה. עדיין בכל בית ספר יש קבוצת ריצה ומתקנים משובחים, אבל האתלטים הטובים ילכו כבר בגיל צעיר לפוטבול/כדורסל/בייסבול ועכשיו אולי גם כדורגל לפני שיבחרו באתלטיקה כמקצוע.
    הספורט שם הוא חובבני כמעט עד הסוף מבחינת תקצוב, אבל לא מבחינת השקעה ומעורבות. אין דחיפה של מדינה כדי לטפח ספורטאים. אבל הדחיפה האמיתית היא דווקא יוקר האוניברסיטאות ושיטת המלגות.
    להורים שווה להשקיע כבר מגיל צעיר בדחיפת הילד להצטיינות בספורט. זה שווה להם עשרות ומאות אלפי דולרים. מובן גם שהם אשכרה יכולים להרשות לעצמם לפנות זמן להתנדב לאמן את הילדים וללוות אותם למשחקים ולאימונים.
    כבר אמרתי שהייתה לי הזדמנות לצפות באליפות טקסס לבתי ספר תיכון בפוטבול. דבר כזה לא ראיתי. ילדים בני 15-17 מקצוענים לכל דבר. 80 אלף צופים (!) ושידור המשחק בטלוויזיה וברדיו בשידור ישיר. וכל מה שמדברים שם עם ההורים זה לא למי יש סיכוי להגיע למקצוענים. אולי ילד אחד מתוך כל המשתתפים יגיע למקצוענים בסוף. כל הדיבור היה איזה אוניברסיטה תיתן לילדים מלגה שיוכלו לקבל חינוך ברמה גבוהה שתיתן לו עוד יתרון בחיים האמיתיים אחר כך. לילדים זה בשביל ספורט

      1. לילדים מסוימים (אגב שוב בעיקר מהאוכלוסייה השחורה) זה גם קרש הצלה מעוני אפלטון ולא חסרים סיפורים כאלה על כוכבים ב-NBA

  22. אני חושב שהכותרת שגויה בפני עצמה. האמריקאים טובים בסוגי ספורט מסויימים(רבים ככל שיהיו) תודות לסיבות היסטוריות תרבותיות וכלכליות (רבות מהן מצוינות במאמר)., אבל זה לא שהם הכי טובים בספורט נקודה. מדינות שונות טובות (ואולי גם הכי טובות)בספורטים מסויימים שונים באופן דומה. בספורטים הפופולרים בארה"ב הם מייצרים מעיין פידבק לופ שבו ההצלחה גוררת פופולרית שגוררת אחריה השקעה שמביאה לעוד הצלחה. אם האמריקאים היו הכי טובים בספורט הם כבר היו לדוגמה צריכים להעמיד נבחרת כדורגל שתזכה במונדיאל.

    1. תן לזה 15-20 שנה אני מבטיח לך שיזכו במונדיאל ויהפכו לנבחרת הדומיננטית מכולם.
      זה עניין של דורות החינוך לספורט, לא תוך דור אחד והופ יש הצלחה.

      1. זה מה שחשבתי לפני 25 שנה מאז הם לא עשו את ההתקדמות הצפויה אם מניחים את ההנחה שהם אכן הכי טובים בספורט. כשהסינים רצו לעשות מצג של השנה אנחנו טובים בספורט לקראת בייג'ינג, הספיקו להם שמונה שנים לייצר מדליסטים.

      2. התחרות הזו של "מי הכי טוב בספורט" קצת מזכירה את כל דיוני "הספורטאי הגדול בכל הזמנים".
        הספורט מושרש בתרבות האמריקאית והוא תופס מקום משמעותי בחברה שם. זה לא בא לקחת ממדינות אחרות שגם שם יש תרבות ספורט מאד מפותחת.

      3. שומעים את הסיסמה הזו כבר הרבה מאד שנים. לא הייתי מבטיח דבר כזה. בינתיים הם לא מראים גרף שיפור. אין אף שחקן אמריקאי בפרופיל שאפילו שחקן ישראלי כמו בניון הגיע אליו.
        סוקר-מאמס זו תופעה בכיוון, אבל שלא מתקרבת בהיקפים שלה למה שקורה בגרמניה, אנגליה או ספרד. במדינות כאלה וגם ברזיל או ארגנטינה, זה מושרש הרבה מעבר לחוגים.
        האם כשהולכים בפארקים בארה"ב רואים כדורגל יותר מכל דבר אחר? האם בחוף היד יש המוני ילדים עם כדור? כשהם יגיעו למקומות האלה יגיע הזמן להבטחות בסגנון. 🙂

        1. אני חושב שכן. קשה לדעת מתי ספורט יתפוס ומה גורם לו לתפוס במדינה מסויימת ולא באחרת. וכמובן שיש כאן מן גאווה אמריקאית וסוג של אנטי כלפי כל מה שבא מה"עולם הישן". מה שגרם להם להתנער מקריקט וליצור בייסבול או להפוך ראגבי לפוטבול. אבל אני רואה את כל הילדים עם הכדורגל ביד וכל מתקני האימון המפוארים, ואני רואה עלייה גדולה באוכלוסייה הלטינית ואני די בטוח שגם כדורגל יתפוס שם. באירופה מדובר על מסורת של 100 שנה לפחות, תן להם עוד דור.

  23. נכון שהאמריקאים הכי טובים אבל, כמה מדליות הם הביאו בשחייה(ששמה יש 45 אלף מקצים, 100 גב, חתירה, מעורב, פרפר, בלי ראש, עם ברכיים וכו') . ובכדורגל שזה ענף הספורט *הפופולארי* בעולם הם דיי חלשים; אז נניח אתלטי העל של כל מדינה ישר הולכים לכדורגל(ובצדק, שמה הכסף הגדול והפרסום), אז הם נפגעות מזה קצת ברמת האתלטים(ועדיין האמריקאים הכי טובים בספורט אבל לדעתי עם הטיה).
    בנוגע לישראל כמובן שהכל רקוב פה, אבל עוד נקודה שפוגעת בנו זה הצד הביטחוני, טובי נערינו חולמים להיות בצבא ובוחרים להתגייס לסיירות מובחרות(דבר שמן הסתם פוגע בהתפתחות) שלא נדבר על הצבא שקוטע ל3 שנים את ההתפתחות של רוב הספורטאים.

    1. אם בארה"ב הכדורגל היה פופולרי כמו הפוטבול,
      אז הם היו עושים לכדורגל את מה שהם עשו לכדורסל.

      כמות הכישרון שיש בפוטבול לא דומה לזו שיש בשום ענף אחר.
      היות ובכדורסל יש פילטר של מגבלת גובה,
      אז יוצא שמיטב האתלטים נמצאים בפוטבול.

          1. יש להם יותר סיכוי להצליח בבייסבול מבדיסקוס, כדור ברזל או פטיש. אבל זה גם לא נחשב כי בייסבול הוא לא באמת ספורט. מה שמעלה עוד נקודה כנגד הטענה שהאמריקאים הכי טובים בספורט.

          2. גם ספרינטרים. ילד שרץ 100 מ' הכי מהר בבית הספר ישלח לאימוני פוטבול וריצה. איזה ספורט נראה לך שהוא יתעדף? אם הוא גם יהיה מספיק כשרוני וחזק לפוטבול הוא ישאר שם. אם לא ימשיך בריצה.

          3. טוב אם התכוונת לליינבאקרים ובועטים כמי שלא היו יכולים להצליח בסוגי ספורט אחרים, אני די מסכים איתך. יש להם תכונות ייחודיות לספורט הזה. אבל ראנינג באקס ו-ווייד רסיברס? אני די בטוח שהיו יכולים לצאת משם אלופים אולימפיים. כמובן שזה די בעייתי להוכיח, כי הם לוקחים את ספורט הריצה כספורט משני מגיל מאוד צעיר. הם מכוונים את הגדילה הפיזית והאימונים שלהם בצורה אחרת לגמרי מאשר אם היו מתמקדים בפיתוח היכולות ספציפית לריצה, דוגמת הג'מייקנים.
            גם כך, באופן די קבוע שחקני פוטבול עומדים בצמרת הרצים באתלטיקה בארה"ב בתיכון ובקולג'.

          4. אני כן חושב שבענף ריצה כלשהו אחר יכול להיות ששחקן פוטבול כלשהו היה מגיע במסלול אחר להיות אלוף עולם בו, אבל היוקרה של ה100 גורמת לי לחשוב שדווקא זה ספציפית לא.

          5. ווילי גולט שזכה עם הברס בסופרבול,
            היה חלק מנבחרת ארה"ב ב- 110 משוכות ו- 4X100 לאולימפיאדת 1980.
            הם בסוף לא השתתפו, אבל הוא היה בצמרת האתלטים העולמית באותה תקופה.

            מייקל בייטס זכה במדליית הארד בריצת ה-200 מטר בברצלונה 92',
            באותה שנה הוא נבחר בסיבוב השישי של דראפט ה-NFL.
            הוא סיים קריירה עם 5 פרו-בול.

            וכמובן יש את בוב הייז, זוכה מדליית הזהב ב-100 מטר, ושיאן העולם, מאולימפיאדת טוקיו.
            מייד אחרי הזכיה הוא פרש מהאתלטיקה הקלה, ועבר לשחק פוטבול בשורות הקאובויז, אתם זכה בסופרבול.
            הוא סיים את הקריירה עם 3 פרו-בול.

            יש עוד, אני פשוט לא זוכר את כולם.

            הגיעו ל-NFL מספר אתלטים עם תוצאות מדהימות,
            רק שאותם ה-100 מטר לא ממש עניין –
            הם רדפו אחרי החוזים של הקבוצות המקצועניות,
            ולהם חשוב יותר התוצאות בקומביין.

    2. אתה יכול להגיד את זה על כל מדינה.
      כמה מדליות הבריטים לקחו עם השנים על כל המקצים השונים ברכיבת אופניים במסלול? או במקצי החתירה השונים?
      רוב האמריקאים נמשכים בכלל לענפי ספורט שכמעט לא מיוצגים באולימפיאדה. זה לא מונע מהם להצטיין כי כפי שצוין כאן יש בסיס שמאפשר התפתחות גם בענפים האולימפיים.

      1. "רוב האמריקאים נמשכים בכלל לענפי ספורט שכמעט לא מיוצגים באולימפיאדה."

        בדיוק הפואנטה שלי.

        הסיבה (לדעתי) שבכדורגל הם לא מצליחים כמו בענפים אולימפיים אחרים היא ששאר הענפים האולימפיים סובלים בעולם גם הם מהתחרות על הפופולריות,
        בעוד שכדורגל – לא.

        1. אתה צריך להבין אבל שכל עניין הפופולריות בארה"ב נובע מהצלחה, אז כל עוד אין הצלחה הפופולריות לא תגדל. לספורט חדש שמומצא בארה"ב יש סיכוי הרבה יותר גדול להיות פופולרי שם רק מתוך זה שעוסקים בו והמצליחים בו יהיו אמריקאים כברירת מחדל מאשר ספורט מבוסס שפופולרי בעולם.

          זה לא מקרי שהכדורסל הפוטבול והבייסבול הם פופולריים כל כך בארה"ב.

      2. אז אולי המדד לפי המדליות זה לא כזה מושלם, מצד שני אין לי מדד יותר טוב.
        תדמיין טניס וכדורסל שאלו ענפי ספורט(שלפי הבנתי) יותר פופולארים מרוב ענפי הספרוט באוליפיאדה- כמה מדליות זה שווה ? 4/6 משהו כזה. לעומת זאת בשחייה יש רק ב100 מטר איזה 4/5 מקצים לכל מין.
        אולי הקביעה שארה"ב הכי טובה ברוב ענפי הספורט נכונה, פוטבול ובייסבול לפי הבנתי אלו משחקים שלא פרצו מחוץ לארה"ב, גם כדורסל (שמה לגנים יש המון השפעה, במיוחד הגובה) לא פופולארי ברוב העולם(לדעתי גם במזרח אירופה הוא לא פופולארי לעומת הכדורגל).

  24. מאמר מעולה.
    הסיבות העיקריות להצלחת האמריקאים בספורט:
    השקעה ותרבות ספורט.
    כל מי שראה שם משחק NBA או בייסבול יכול להבחין בזה מהשניה הראשונה והמצב כנראה זהה בפוטבול, כדורגל והוקי. אתה רואה את זה בכל פינה.
    יש לי קרובי משפחה עם 4 בנים מגילאי 8 עד 18. כולם שם מתעסקים ב-4 ענפי ספורט. זה לא יאומן.

  25. אני לא חושב שהאמריקאים טובים יותר (או פחות) בספורט מההולנדים או מהנורווגים, לדוגמה.

    במדינות בהן יש תרבות של ספורט + חינוך לספורט + משאבים,
    יש גם ספורטאים מצליחים ברמות הגבוהות.

    ההבדל בין ארה"ב להולנד ונורווגיה?
    הגודל.

    1. גודל, כסף, השפעה פוליטית והעניין קטן ופעוט שבשטח המדינה לא קרתה מלחמה מעל 150 שנים גם תורמת משהו לדעתי.

  26. ארבעה וחצי מליון איש גרים בניו זילנד. פי 73 פחות מאשר בארה״ב. ניו זילנד הביאו 18 מדליות בריו. לניו זילנד יש כבר שנים את נבחרות הרוגבי והקריקט בטופ 3 בעולם. ניו זילנד היא גם פאוור האוס במקצועות שייט למיניהם וגלישה. יש להם מדליות גם באתלטיקה, שחייה, אופניים ואפילו גולף. משנת 2000 הם היו בארבע אליפויות עולם בכדורסל וב2 אולימפיאדות. יש להם אפילו את שון מרקס – המנג׳ר של ברוקלין.
    קיצר, למי שרוצה ללמוד איך מייצרים אלופים באמת, ולא מתוך פול עצום של מדינה עשירה להחריד, שיסתכל על מה שנעשה בניו זילנד.

    1. לגמרי. מדינת הספורט מספר אחד. מצד שני אין להם הרבה אופציות אחרות. או ללכת עם ספורט או ללכת עם כבשים.

      1. טוב זה לא שלאנשים הטובים ממקומות כמו קנטאקי, נבראסקה, אידהו, ויומינג, מונטאנה, ניו מקסיקו, אולהומה, קנזס, אלבאמה או מיסיסיפי יש יותר מה לעשות בחייהם.

        1. תתפלא. אני גר היום בדרום קרולינה ונידהם ממש מרמת התרבות בגרינוויל (תזמורת פילהרמונית, 8 תיאטראות, 14 אוניברסיטאות, וגרינוויל כולה 100,000 תושבים (אמנם במטרופוליטן 600,000). פסטיבלים יום ולילה – אמנות, חקלאות, מה לא. קונצרטים חופשיים כל ערב ממש באונ' פורמן, בפארק לידי, בפארק מפלי המים. תפתח עתון יום ששי ותקרא מה קורה בוויקאנד אחד וראשך יתפוצץ. אותו דבר בכל המדינות שהזכרת בערים גדולות ובינוניות.

      1. תנמיך מההישגים שלהם כמה שאתה רוצה אבל תראה שבאליפויות עצמן הם ממש לא עושים פדיחות. יש להם יופי של קבוצה. ושוב אני מזכיר, מדינה של 4 וחצי מליון איש.

          1. את תהיה דמגוג מתן, אתה יותר טוב מזה. הכוונה שלי בתגובה היתה שהם ממש טובים, ואפילו בכדורסל הם נותנים בראש. באחת מההאליפויות עולם הם אפילו הגיעו למקום ה4.

          2. מאז שהחלפתי את התמונה לדני איינג׳ מנחם קוטל לי את התגובות. הוא די חיבב את התגובות שלי כל עוד היתה לי את התמונה של קובי, ובחמש-שש שנים מעולם לא קיבלתי ממנו אפילו תגובה שלילית אחת. תסיקו מזה מה שאתם רוצים.

  27. פוסט מעולה.
    "תרבות בספורט" – כמט מסכם את כל מה כתבת.
    אותי מסקרן דווקא לראות את הפערים במדליות ב- 5 אולמפיאדות האחרונות שבהם שאר מדינות העולם צמצמו באופן ניכר את 14 הסיבות שהזכרת.
    סיבה מס' 1 לא רלוונטית להישגים בספורט אלא יותר בכלכלה.
    סיבה 2 אמורה להקשות על ההישג ולא להועיל.
    לא רואה הבדל בין סיבה 3 ל4.
    סיבות 5 -14 למעט 11 הם למעשה תרבות בספורט.

  28. סיבה 5 וסיבה 7 הן האחראיות הבלעדיות לשלטון האמריקאי בספורט העולמי. כל השאר ניתן להפריך בקלות והן תורמות לתמונה הכללית ותו לא

  29. אפשר להוסיף עוד, אמנם כמדינה גדולה שמיצרת ,ספורטאים תחרותיים ארה"ב מצליחה, אבל כמדינה שמייצרת אזרחים "ספורטיביים" בעלי אורח חיים בריא, היא נכשלת בגדול, אז מה בעצם הערך של הספורט? תחרותיות לשם התחרות?

    1. בעניין בריאות (אוכל, פעילות גופנית) יש כאן מסע צלב אדיר בגודלו בעיקר במדינות כמו דרום קרולינה שאחוז הOBESITY הוא מהגדולים בכל מדינות הדרום

        1. דוגמאות: אין יותר ג'אנק פוד בבתי הספר, רק אוכל "בריא". דוגמא אחרת: הוציאו את כל מכונות השתייה מבתי הספר.דומא שלישית: יצירת "SILVER SNEAKER" הנותן זכות לכל אזרח שבמדיקארד (65+) זכות אימון בכל מכון כושר בחינם.

          1. תיקון: סילבר – "שערות שיבה" – סילבר סניקר משולם ע"י חברות הביטוח – הווה אומר שזה נכון לכל מי שיש לו ביטוח רפואי, MEDICARE שכמעט לכל הזקנים יש.

          2. הוצאת השתייה הקלה ממחזור התזונה האמריקאי תביא לשיפור עצום בתזונה, כנ"ל צריכה של כל הסוכר הלבן והפחמימות הריקות. במדינות מתקדמות גם נאסר הפירסום של מוצרים עם המון סוכר. זו לא התיפיפות בריאותיסטית, זו ממש מגיפה שעולה המון לכלכלה ועולה בהרבה איכות חיים!

  30. גם הפוסט הזה בנוגע לספורט, וכמובן ההיסטוריה כולה, מוכיחים את האמת המצערת: קולוניאליזם מביא עושר. כל התרבות האירופית והמערבית מושתתת על מאות שנה של מסעות כיבוש, ומשם כמובן אל העולם החדש, וארה"ב בפרט, שלמדה יותר טוב מכולם – או בעצם הכי רע – איך לגנוב ואיך לערבב.
    ורק אצלנו, הכיבוש הוא קדחת.

  31. השלטון האמריקאי הוא החופשי ביותר בעולם?????
    שטפו לך את המח ומכרו לך לוקשים. ארה״ב אפילו לא בעשיריה הפותחת, לא כשנכתבה החוקה (שאמרה שאדם שחור שווה 2/3 מאדם לבן) ולא עכשיו כשלחלק גדול מידי מאזרחי המדינה אסור להצביע או לקבל טיפול רפואי הולם.

    1. אין אף אזרח אמריקאי שאסורה עליו הבחירה אלא אם כן הוא פושע מיני לחיים, ועוד שתיים או שלוש מגבלות.

      כל אדם יכול להיכנס ל-EMERGENCY ROOM בבית חולים ולקבל טיפול. זה חלק מהאובמהקר וזה חלק ממה שטראמפ רוצה להגביל

      1. ראשית, מספיק שיהיה אחד (פושע או לא) וכבר הפכנו את ארה״ב לפחות חופשיה מישראל למשל. כך או אחרת יש למעלה מ 6 מליון אזרחים שלא רשאים להצביע בארה״ב (רובם שחורים כמובן), לא רק על פשעים מיניים אלא על מגוון ״פשיעות״ כולל עבירות סמים קלות והונאת מס, כאשר חלק כבר סיים את תקופת הכליאה ועדיין לא רשאי להצביע. בנוסף חוקי ה״אנטי זיוף״ שהרפובליקנים חוקקו במספר רב של מדינות לא מאפשרים להצביע ללא תעודה עם תמונה, שעולה כסף (כי לא כולם נוהגים ברכב או טסים לחו״ל). ברגע שההצבעה עולה לאזרח ולו סנט בודד, בהגדרה היא כבר לא זכות אלא פריבילגיה.
        אפשר להתווכח על נושא ביטוח הבריאות, אבל בכל דמוקרטיה מערבית הויכוח הסתיים כבר די מזמן, רק ארה״ב עוד מאחור (קצת כמו בנושא ההפלות).

        בכל מקרה, אין מצב שארה״ב היא המקום הכי חופשי בעולם. לא היתה ולא תהיה, יש עשרות מדינות חופשיות יותר לפי כל הגדרה שניתן לחפש.

  32. פוסט מעולה, לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל כל מיני דברים שהוא אומר וכאלה שלא:
    א. האם האמריקאים הם האומה המצטיינת בספורט ביחס לגודל האוכלוסייה:
    אוסטרליה – מדינה של 22 מליון ו- 432 מדליות (חמישית מהמדליות פחות מעשירית מהאוכלוסייה)
    הונגריה – מדינה של פחות מ- 10 מליון בני אדם ו- 474 מדליות
    נורווגיה – מדינה של קצת מעל ל- 5 מליון בני אדם ו-144 מדליות
    מעניין…

    ב. מדינות כמו אנגליה, צרפת משקרות את הסטטיסטיקה מכיוון שמדובר במדינות מבוססות קולוניות שרוב בעלי המדליות באו משם

    ג. האם יש קורלציה בין עושרן של המדינות להתפתחות הספורט התחרותי בהן?
    מרוויחים יותר=> יותר תרבות פנאי => יש יותר ספורט=> יותר הישגים בספורט?

    אז זהו שלא:
    למעשה יש 2 אוכלוסיות "המועדות" למדליות בספורט:
    אוכלוסייה עשירה מאד ואוכלוסייה ענייה מאד
    העשירה: ארה"ב, הסקנדיוויות, אוסטרליה, קנדה ומערב אירופה
    הענייה: השחורים בארה"ב, קנייה, סין וכו'
    אבל גם כאן, אי אפשר להשוות תזונה של ילד שחור בהארלם לילד בהודו או בסין
    וגם כאן העוני הוא יחסי

    ד. הטענה שלך לגבי הפרטת הספורט לגורמים פרטיים בלבד היא נפלאה. היא נכונה גם לגבי הפרדת המדינה מהדת. רק חבל שאי אפשר לבודד אותה מכל הנתונים האחרים.

  33. מה לכל הרוחות הנושא המטומטם הזה, בלי להוריד מכבוד הכותב מנחם יש פה גם נקודות שראוי להתייחס אליהם אבל קודם כל אוכלוסיה פשוט מאוד.
    וההוכחה היא שאפילו סין שהם חבורה של טמבלים בספורט, מספיקה הכמות של האוכלוסיה כדי להניב את המדליות האלו.
    אז ארה״ב הם לא טמבלים בספורט, אז השילוב עם האוכלוסיה המרובה מניב תוצאות.
    כל מדינה מפגרת עם אוכלוסיה ענקית תניב מדליות.

    1. התגובה לא עומדת במבחן המציאות:

      אחרי ארה"ב ברשימת המדינות המאוכלסות ביותר:

      אינדונזיה, 263 מיליון תושבים.
      ברזיל, 207 מיליון תושבים.
      פקיסטן, 197 מיליון תושבים.
      ניגריה, 190 מיליון תושבים.
      בנגלדש, 162 מיליון תושבים.

      בארה"ב יש 325 מיליון תושבים.

      לפני ארה"ב ברשימת המדינות המאוכלסות:

      סין, 1,384 מיליון.
      הודו, 1,318 מיליון.

      בריו, לארה"ב היו 121 מדליות.

      להודו + אינדונזיה + ברזיל + פקיסטן + ניגריה + בנגלדש היו ביחד 25 מדליות.
      לסין היו 70 מדליות.

      כך שלארה"ב היו 27% יותר מדליות מאשר לשאר המדינות שתופסות את 8 המקומות הראשונים ברשימת המדינות המאוכלסות ביותר.

  34. פעם לימדו אותי שאחת הסיבות שהאימפריה הרומית הייתה מנצחת את רוב המלחמות שלה, הייתה פשוטה: בכל פעם שנגמרו החיילים AKA מתו בקרב נגד לוחמים טובים יותר, הם פשוט שלחו עוד לגיונות. אינסוף חיילים, בכל המינים והצבעים מכל רחבי האימפריה. אין בכל כדי להעיד שהחיילים או המצביאים הרומיים לא היו מוכשרים, אבל סטטיסטיקה וזה.

  35. לגבי המדליות של ברית המועצות והמדינות הקומוניסטיות בכלל הייתהשם מדיניות ממשלתית של סימום ובפרט בנשים שכולן היו מסוממות. ולכן הן שוות הרבה פחות מדליות ממהשסכו

  36. יש טעות גסה בכתבה .
    בוויקפדיה יש בעמוד המדליות פסקאות מיוחדות לברית המועצות עם רוסיה וגרמניה המאוחדת ולא מאוחדת .

    לברית המועצות ורוסיה שהמשיכה אותה יש
    זהב 598 כסף 486 481 ארד
    1565 מדליות סך הכל ולא ככתוב למעלה

    גרמניה
    428 זהב 442 כסף ארד 476 1346סך הכל

    כך ששהפרש קטן בהרבה ממה שכתוב .

    באמצע היו מלחמות עולם ארה"ב מדינת שפע ומתו לה הרבה פחות גברים וגם נשים מברוסיה וגרמניה שם מתו עשרות מיליונים במלחמצת העולם השניייה ועוד עשרות מייונים במלחמת העולם הראשונה .

    גם ההתאוששות הכלכלית לקחה זמן .

    למה לשקר ?

    גם כך ארה"'ב ראשונים והכל עניין של כסף ושפע .

    בנוסף עם מוסיפים את אולימפיאדות החורף ההפרש קטן עוד יותר כי הרוסים והגרמנים טובים מהאמריקאים במדליות חורף

    לולא המלחמות הקשות שגרמו לעוני ומוות ההפרש היה קטן יותר ובל נשכח שגרמניה מדינה קטנה יותר עם שליש מהאנשים שבארהב" ולמרות זאת יחסית יש לה יותר מדליות פר אוכלוסיה .

    גם רוסיה קטנה יותר מבחינת אוכלוסיה . פעם זה היה הפוך אבל העוני היה שם גם בשפע .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט