MLB 2017 – הגשת הפתיחה / אור בן-יעקב

ביום ראשון תיפתח סוף סוף עונת הבייסבול האמריקאי לשנת 2017. האם העונה הקרובה תצליח לעמוד ברף הריגוש של העונה הקודמת? כל שנה אני חושב שלא – ואז מופתע מחדש. ב-2014 שהג'יינטס זכו באליפות שלישית בחמש שנים אחרי שהעפילו מהווילד-קארד חשבתי שיותר טוב מזה כבר לא יהיה – ואז באה 2015 עם הקנזס סיטי רויאלס ששברו בצורת של 30 שנה. בסוף אותה עונה כבר חשבתי שזה באמת השיא, אבל בעונה הקודמת הגיעו השיקגו קאבס ושברו בצורת של 108  שנים עם סדרה מרגשת מול הסינדרלות מקליבלנד, שכבר הובילו 3-1 והפסידו.

לצופה המתחיל בבייסבול – הנה מדריכים על המשחק שנכתבו כאן באתר:

בייסבול למתחילים

בייסבול למתקדמים

בייסבול לידוענים

אז מה מצפה לנו העונה? רק אלי הבייסבול יודעים. להלן תחזית שלי לעונה הסדירה:

AL EAST:

1.     בוסטון רד-סוקס

2.     טורונטו בלו ג'ייז

3.     ניו יורק יאנקיז

4.     בולטימור אוריולס

5.     טמפה ביי רייז

הרד-סוקס מעמידים את אחת משתי הקבוצות הכי חזקות על הנייר העונה, ביחד עם הקאבס. הם התחזקו משמעותית בקיץ עם הטרייד הגדול על כריס סייל וביחד עם דיוויד פרייס וריק פורסלו יש להם את אחת הרוטציות הכי חזקות בליגה. בגזרת החובטים הם הביאו את מיץ' מורלנד כתחליף חיוור לדיוויד אורטיז שפרש, אבל עדיין מציגים ליין-אפ חזק מאוד עם קסנדר בוגרטס המצוין, אנדרו בנינטנדי שמועמד לרוקי העונה, מוקי בטס המועמד ל-MVP ועוד. הבלו-ג'ייז איבדו את אדווין אנקרנסיון בקיץ אבל התחזקו בקנדריס מורלס והצליחו לשמור על חוזה באוטיסטה האמוציונאלי ועל ג'וש דונלדסון המצוין. הם מעמידים רוטציה טובה עם ארון סאנצ'ז, מרקו אסטרדה, ג'יי.איי האפ, מרקוס סטרומן ופרנסיסקו ליריאנו – חמישיית פותחים שכל קבוצה בליגה הייתה שמחה לקבל.  האוריולס והיאנקיז יתחרו על המקום השלישי – אני צופה יתרון קטן ליאנקיז בזכות הדור הצעיר-  גארי סאנצ'ז וטיילר אוסטין שפרצו באמצע העונה הקודמת, אבל זו לא תהיה הפתעה לראות את האוריולס משיגים אותם עם ליין-אפ מצוין שכולל את כריס דיוויס, מאני מצ'אדו, מארק טרומבו ואדם ג'ונס. טמפה-ביי? אין יותר מדי מה להרחיב עליהם – הרוטציה שלהם לא טובה כמו שהם חושבים, כריס ארצ'ר הוא לא האייס שציפו ממנו להיות וקשה לי להאמין שהם יקבלו עונות קריירה שוב מאוון לונגוריה ובראד מילר – שגם בעונה שעברה לא הספיקו ליותר מדי.

כריס סייל במדי הרד-סוקס

 

AL CENTRAL:

1.     קליבלנד אינדיאנס

2.     דטרויט טייגרס

3.     קנזס-סיטי רויאלס

4.     שיקגו וויט-סוקס

5.     מינסוטה טווינס

הבית הזה שייך לאינדיאנס – אין להם כאן שום תחרות אמיתית. קליבלנד התחזקה בקיץ באדווין אנקרנסיון, מקבלת בחזרה את מייקל ברנטלי שאולי סוף-סוף יחזור מהפציעה ותיהנה מההתפתחות של פרנסיסקו לינדור. אם הם יגיעו לפוסט-סיזן בריאים יש סיכוי טוב שהם יצליחו לעשות את הצעד הנוסף שהיה חסר להם בעונה שעברה. דטרויט ניסתה בקיץ לעשות מהפכה ולהיפטר מהכוכבים המזדקנים שלה ללא הצלחה – ונשארה בסוף כמעט עם אותו הסגל. הם יהיו טובים ואולי יצליחו להעפיל לווילד-קארד, אבל לא יותר מזה. הרויאלס הם סיפור עצוב – אחרי הזכייה ב-2015 הם איבדו את כוכבי הבולפן גרג הולנד וווייד דיוויס, נפרדו מקנדריס מוראלס ובעצם כרגע הם תקועים באמצע שום מקום. הרוטציה לא מספיק טובה (בעיקר לאחר מותו המצער של יורדנו ונטורה), הליין-אפ מזדקן והבולפן בינוני ומטה. למזלם הם נמצאים באותו בית עם הוויט-סוקס והטווינס שנמצאות בתהליך בנייה מחדש ארוך ומייגע. הווייט סוקס ינסו לפתח את הצעירים – טים אנדרסון וקרלוס רודון שצפויים להנהיג את הקבוצה בעוד 3-5 שנים, בטווינס ינסו לעשות את אותו הדבר עם מיגל סאנו, מקס קפלר, ביירון בוקסטון וחוזה בריוס. אל תצפו מאף אחת מהקבוצות הללו ליותר מדי.

AL WEST:

1.     יוסטון אסטרוס

2.     טקסס ריינג'רס

3.     סיאטל מרינרס

4.     לוס אנג'לס איינג'לס

5.     אוקלנד אתלטיקס

האסטרוס קוראים שוב תיגר על ראשות הבית, אחרי שהחמיצו את הפלייאוף במשחקים בודדים בעונה שעברה. הם הביאו את קרלוס בלטראן, בריאן מק'קאן וג'וש רדיק וחיזקו את הליין-אפ עם צ'ארלי מורטון. זה לא יספיק לאליפות – אבל בהחלט נותן להם את הסיכוי הטוב ביותר לזכות בראשות הבית. הריינג'רס הביאו את מייק נאפולי וג'יימס לוני שחוברים לליין-אפ חזק עם רוגנד אודור, אדריאן בלטרה וג'ונתן לוקרוי – אבל זה לא יספיק להם מול האסטרוס, אלא אם קול האמלס ויו דרוויש ישחקו כמו אייסים אמיתיים והבולפן הבינוני יתעלה על עצמו.  סיאטל כנראה תהיה ההפתעה של הבית ותיתן פייט רציני על המקום השני וכרטיס לווילד-קארד. המרינרס מקדמים תהליך בנייה כבר כמה שנים ולדעתי העונה סוף-סוף נראה מהם תוצאות. באיינג'לס מייק טראוט ימשיך לשחק עם עצמו – השחקן הכי טוב בבייסבול היום, בקבוצה חסרת כיוון עם רוטציה בינונית ובולפן גרוע. אוקלנד? בואו נגיד רק שרג'איי דיוויס וסנטיאגו קאסייה, ההחתמות החדשות שלהם, לא יעזרו להם להתקדם לאיזשהו מקום.

NL EAST:

1.     וושינגטון נשיונלס

2.     ניו יורק מטס

3.     מיאמי מרלינס

4.     אטלנטה ברייבס

5.     פילדלפיה פיליס

הנשיונלס התחזקו באדם איטון ודרק נוריס, אבל איבדו את הקלוזר המצוין מארק מלנקון. הם עדיין מחזיקים באחת הרוטציות הטובות בליגה עם סטיבן שטרסבורג, מקס שרצר וטאנר רוארק. בנוסף – העונה הגרועה של ברייס הרפר כנראה לא תחזור על עצמה. המטס כנראה יעפילו לווילד-קארד עם רוטציה אדירה שנוטה לסבול מפציעות (סינדרגרד, ג'ייקוב דגרום, מאט הארווי וסטיבן מץ). גם החובטים שלהם טובים מאוד- אבל נוטים להיפצע (ניל ווקר ודיוויד רייט בעיקר). המרלינס ינסו להתגבר על מותו של חוזה פרננדז ולצאת לעונה טובה – אבל אין להם מספיק מגישים טובים בשביל להתקרב ל-2 הראשונות בבית. מה שכן – צפו להתאוששות מרשימה של ג'יאנקרלו סטנטון. הברייבס היו בעונה האחרונה הקבוצה הכי גרועה בליגה ובקיץ פתחו בית אבות כשהחתימו את אר.איי דיקי (42) וברטולו קולון (40). הם יהיו פחות גרועים העונה. הפיליס קבוצה צעירה בתהליך בנייה – עם ג'רמי הליקסון כמגיש מספר 1 יהיה להם קשה לנצח משחקים ב-MLB, אבל העתיד נראה ורוד – Trust the process.

NL CENTRAL:

1.     שיקגו קאבס

2.     סנט.לואיס קרדינלס

3.     פיטסבורג פיראטס

4.     סינסינטי רדס

5.     מילווקי ברוארס

הקאבס איבדו את ארולדיס צ'פמן בקיץ והביאו במקומו את ווייד דיוויס. הם לא עשו ניסיונות להשתפר יותר מדי העונה – סומכים שם על אותו סגל שזכה באליפות האחרונה שיביא אותם לאותו מקום שוב. לא בטוח שזה יספיק לאליפות – אבל לראשות הבית כן. הקרדינלס גם הם עשו כמה שינויים מינוריים ויישארו העונה באותו מקום מינורי. פיטסבורג נראית כמו קבוצה שרק הולכת אחורה – אחרי שקיבלו עונה נוראית מאנדרו מקאצ'ן ולא הצליחו להיפטר ממנו בקיץ הם חוזרים לעונה הנוכחית עם אותו סגל בדיוק –  וכמו שאמר פעם אלברט איינשטיין: "טירוף פירושו לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם, ולצפות לתוצאות שונות". סינסינטי ומילווקי ימשיכו לשבת במקלטי-הליגה ולחכות ל… לא יודע למה הן מחכות האמת, אבל אני לא חושב שהשנה זה יגיע.

הקאבס לאחר הזכייה בוורלד סירייס -נראה את זה שוב?

 

NL WEST:

1.     לוס אנג'לס דודג'רס

2.     סן פרנסיסקו ג'ייאנטס

3.     קולורדו רוקיז

4.     אריזונה דיאמונדבאקס

5.     סן דייגו פאדרס

הדודג'רס כנראה שוב יזכו בראשות הבית – השאלה אם הפעם הם סוף-סוף יצליחו לתרגם את העונה הסדירה להצלחה בפוסט-סיזן. בלוס אנג'לס סובלים מאוד מהעשור הנוכחי בו הם רואים את הג'יינטס עוקפים אותם בסיבוב בכל פלייאוף מחדש – למרות שהם נראים יותר טוב במהלך העונה. הג'איינטס שוב יסיימו במקום השני ויעפילו מהווילד-קארד – כשבסן-פרנסיסקו באמת מדובר בקלף פרוע שאף אחד לא יודע איך הוא יסתיים. הם הביאו בקיץ קלוזר מצוין בדמות מארק מלנקון, מה שאמור לייצב את הבולפן הרעוע שהיה להם בעונה הקודמת. הרוקיז עשו שלושה צעדים קדימה בקיץ כשהחתימו את איאן דזמונד וגרג הולנד. הבעיה היא שדזמונד מגיע מעונת שיא ולא סביר שיצליח לשחזר אותה והולנד חוזר מפציעה. באריזונה חוו אכזבה נוראית בעונה הקודמת וינסו להתאושש השנה – הרבה תלוי ביכולת של זאק גרנקי, שלבי מילר והבולפן. סן-דייגו? יסיימו את העונה עם המאזן הגרוע בליגה.

 במהלך העונה יעלה כל שבוע טור המסכם את אירועי השבוע שחלף. לפני שניפרד – וידאו סיכום העונה הקודמת:

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. גיא הרשע

    1 אפר 2017 15:23:07

    תודה, אור. פריוויו נהדר!

    אין ליגה שקשה יותר לחזות מה-MLB.
    אבל אני אנסה –

    ההימור שלי הוא שהג'איינטס יצליחו השנה לעשות במשך עונה מלאה את מה שבשנה שעברה עשו במחצית הראשונה של העונה.
    ההתחזקות היכולת לסגור משחקים היא בדיוק מה שהיה חסר להם.

    מהאמריקן ליג, אני בוחר בקליבלנד. הם היו מרחק נגיעה מאליפות היסטורית,
    אבל שלוב של חוסר מזל, וחוסר עומק, הכריעו אותם.
    השנה, יש לי תחושה שהם שוב יצליחו להגיע לוורלד סיריס.

  2. יונתן .S.

    1 אפר 2017 15:53:07

    אחלה פריוויו!

    חייב לציין שלפחות על הנייר אני לא חושב שיהיה קשה לחזות את מנצחות הבתים. מאידך, יותר קשה לחזות מי יגיעו בווילד קארד לפוסט-סיזן.

    אני חושב שצפוי קרב אדיר ב-AL מול קליבלנד ובוסטון. אגב, נחמד לראות שכמו ב-NBA, גם כאן התחרות צמודה בין הערים הללו.

    אני אישית חושב שהדודג'רס עשויים להפתיע, אך בסופו של יום, שיקאגו עדיין משוכה קשה ב-NL.

    אבל אותי מעניין לראות איך הרד סוקס והאינדיאנס יתפקו. בעיניי הן ה-2 המרתקות של העונה כרגע (למרות שבטוח תהיה קבוצה מסוימת שתפתיע ביכולתה ותמשוך עניין סביבה).

  3. מנחם לס

    1 אפר 2017 16:10:12

    אור! סוף סוף יש בייסבול קבוע באתר.
    נקווה שלאט לאט יתווספו גולשים שיידעו להעריך את המשחק המצויין הזה ויתחילו להשתתף. זה ייקח קצת זמן אבל זה יגדל.
    רק תמשיך בשלך. לאט לאט ילמדו מה קורה.
    תודה מכל לב שלקחת את הפרוייקט על עצמך!

  5. סומסום 9-73

    1 אפר 2017 16:45:39

    תודה על הסקירה המצוינת.

    איזה הבדל עצום בתחרותיות בין ה-NBA ל-MLB. בעונה שעברה סיימו 30 הקבוצות, במאזנים של לא פחות מ-42% נצחונות, ולא יותר מ-58% (למעט שתי חריגות קלות, אחת למעלה ואחת למטה).

    זה אומר – כל משחק נתון פתוח, ובהתאם, ההבדלים המזעריים נותנים מראש להמון קבוצות תחושה מוצדקת, שהן יכולות לקחת את כל הקופה. על זה יבוא גם הפוסט-סיזן, שתמיד – אבל תמיד – מניב הפתעות (נניח, הסוויפ של קליבלנד הפצועה על בוסטון עתירת הכוכבים).

    לכן, אף אחד לא ייפול מהכיסא אם השנה זו תהיה נניח יוסטון או בלוטימור שיגיחו ויזכו בתואר, כמו עוד 8-9 שמות נוספים, שהזכרת בסקירה.

    אבל אנחנו המטס, והשנה תהיה שלנו. לעילוי נשמת הקדוש גארי קארטר, והגיבורים דויויט גודן, דאריל סטרוברי, קית' הרננדז, ומ-מ-מ-וקי ווילסון.
    נשמח לקבל בסוף הדרך את האינדיאנס, שקנו את לבי בפלייאוף שעבר, והפעם בגירסה בריאה יותר, מנוסה יותר, בתוספת הרכש הנוצץ של הקיץ האחרון, אדווין אנקרנסיון (שהבריז לדומיניקנית מאליפות העולם).

    כמובן, נשמח למלחמת הכל-בכל הצפויה בבית האמריקן איסט – ואנא, החריבו את היאנקיז עד עפר, תודה.

    עוד כדאי להוסיף את חלוקת המשחקים של כל קבוצה, 162 במספר:
    19 משחקים מול כ"א מ-4 היריבות בבית = 76;
    6-7 משחקים מול כ"א מיתר 10 היריבות בליגה = 66;
    20 משחקי אינטר-ליג מול כמה יריבות בליגה השניה:
    סדרה מול "היריבה הטבעית" (מטס-יאנקיז, קאבס-ווייט סוקס, בולטימור-וושינגטון, סינסי-קליבלנד, וכו');
    ועוד סדרה אחת מוכל כל היריבות של אחד מ-3 הבתים המקבילים, ברוטציה.

    השנה הרוטציה מפגישה את AL איסט עם NL סנטרל, AL סנטרל עם NL ווסט, ו-NL ווסט עם NL איסט –

    זאת אומרת, היאנקיז, רד סוקס, האוריולז ושות' יפגשו את שיקאגו קאבס, קליבלנד תגיע לחוף המערבי להיתקל בג'איינטס ובדודג'רס, האסטרוס והריינג'רס יטעמו מהמטס ומהנשיונלז. כדאי מאוד לסמן בלוח את המפגשים היותר מרתקים לטעמכם – הם חד פעמיים בהחלט (פרט לוורלד סירייז, אם וכאשר).

        1. עידו גילרי

          2 אפר 2017 08:31:20

          לא, הסיבה להבדלים הקטנים יחסית באחוז הניצחונות קשורה לאקראיות המובנית במשחק ולא לתחרותיות של הליגה. היכולת של שחקן בודד להשפיע על הצלחת הקבוצה היא הרבה יותר קטנה וזה הגורם העיקרי. רק להזכיר שאין תקרת שכר ויש הבדלים אדירים בפיירול של הקבוצות.

          1. סומסום 9-73

            2 אפר 2017 15:18:01

            הבנתי. אבל "אקראיות" דווקא?
            אתה מתכוון ליוסז' המוגבל של שחקנים. לכך שקבוצה לא יכולה לחבוט שוב ושוב עם החובט 300. , עם הסטף קארי שלה. אבל עדיין – החובטים הם טובים יותר ופחות! כמו שיש קלעים יותר טובים ופחות. על כורחך שאם היתה מין גולדן סטייט כזו, חובטים רק מעל 300 באותה קבוצה – היו מגיעים להישגים יותר גדולים.
            אז בהכללה, הקבוצות נאלצות להשתמש גם בשחקנים פחות טובים, באותה מידה כמו עם היותר טובים. לא הייתי קורא לזה אקראיות, אלא נורמלייזינג של ההרכב, ולכן גם של התוצאות. לא?

          2. עידו גילרי

            2 אפר 2017 15:25:05

            לא. אני מתכוון לזה שאין ממש מהלך קבוצתי בהתקפה בבייסבול (הכללה גסה אני יודע אבל אני מנסה להעביר נקודה). כלומר היכולת לשים נקודות על הלוח תלויה הסתברותית ברצף של הצלחות. כל הצלחה כזו כמובן תלויה ביכולת אישית של שחקן. אבל מכיוון שברמה העקרונית הכי גסה אלו מאורעות בלתי תלויים יש כאן רמה גבוהה מאד של אקראיות ולכן קבוצת הכוכבים הכי גדולה לא בהכרח תזכה להצלחה. היו כבר קבוצות שבהחלט ניתן להשוות לווריורס שלא זכו להצלחה. ולא, קבוצה של כולם מעל 300 זה ממש לא דוגמא טובה.

  8. Mbk

    2 אפר 2017 02:12:26

    ה NL צפויה להיות מרתקת
    סן פרנססיקו והדודגרס במערב המטס וושינגטון במזרח הקאבס , הפיראטים וסנט לואיס + מפתיעה
    בייסבול לרוב תחזיות קדם עונה לא שוות הרבה
    אני לא מוכן להמר על הטופ 5 כי זה הולך להיות קשה

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט