Free No More 2015 – ניתוח שוק ההחתמות של קיץ 2015 / עומר מזיג

מהדורת 2014:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

זה אני בקיץ הזה:

לכאורה, ידענו שזה יהיה ככה – כולם חזו שהתקרה לא רק תעלה השנה לאזורי ה67 מיליון, אלא בעיקר תעלה בשנה הבאה לאזורי ה90 מיליון ושנה אחרי ל108 מיליון (ושם תתייצב), ושזה יוביל לכמה חוזים מטורפים. אבל כמו הרבה דברים בחיים, זה דבר אחד לדעת שאנס קאנטר הולך לקבל חוזה מקסימום, ודבר אחר לראות את זה קורה.

הכתבה הזאת הולכת להיות הרבה יותר קשה מזו של השנה שעברה. המצב שבו הNBA נמצא היום מזכיר קצת את המצב של שוק הדירות בישראל כשיאיר לפיד הכריז על מע"מ 0 – השוכרים אמנם פועלים תחת ההגבלות של חוקי המשחק הישנים, אבל כולם יודעים שעוד שנתיים החוקים ישתנו ולכן צריכים למצוא איזושהי אסטרטגיית ביניים ולשלם לפיה. יש קבוצות שבחרו לנפח את הפיירול עכשיו בציפייה לכך שבעוד שנתיים זה לא יהיה כזה נורא (ספרס). יש קבוצות שמשתמשות בקפיצה כדי לאפשר השארה של כל סגל השחקנים בלי השלכות נוראיות לטווח הארוך (שתי הפיינליסטיות). יש קבוצות שנשארות בחוץ, בין אם בגלל שהן חושבות שהם במצב טוב (יוטה) או בגלל שהן יודעות מה מחכה להן בקיץ הבא (אוקלוהומה). ויש קבוצות שחולמות על כל הFAים הגדולים ובסוף מחתימות חבורה גדולה של רול פליירס (סורי דובי ודדי).

הlandscape השתנה לחלוטין. חוזה שהיה טוב בכל העשור האחרון שבו עקבתם אחרי הNBA נהיה פתאום חוזה מדהים, וחוזה שלא הייתם מדמיינים שקבוצות חכמות יתנו הפך לאפשרי. מצד שני, אתה לא רוצה להיות הבעלים שלא קרא נכון את המפה ונתן יותר מידי כסף לשחקן חופשי שיכל להיות שלך יותר בזול, או לחלופין זה שחשב במושגי השכר הישנים ולא הביא חזרה את הסגל שלו במחיר שבעתיד יחשב כמשתלם.

אלה היו שבועיים משוגעים של אינספור החתמות, וכמו בשנה שעברה אני אנסה לתת את הפרספקטיבה האישית שלי עליהן. תזכורת לחוקים נמצאת בלינקים לשנה שעברה. ההחתמות יחולקו ל3 קטגוריות לפי השכר העונתי הממוצע לשחקן:

  • כסף גדול – מ16$ מיליון לעונה עד המקסימום
  • כסף בינוני – מהMid-Level Exception המלא ($5.464 מיליון שכר התחלתי) עד 16$ מיליון
  • כסף קטן – מהMid-Level Exception המלא ומטה

כסף גדול

ננקה קצת מהרשימה עם הFAR = 10 הברורים ביותר:

לברון ג'יימס נשאר בקליבלנד – $46,974,673 לשנתיים – $23.5 מיליון לעונה – אופציית שחקן בעונה השנייה

אותה התחלה כמו שנה שעברה. וזה לא באמת שנתיים – לברון עשה את זה בשנה שעברה ויעשה את זה גם בשנה הבאה, בגלל שכלכלית משתלם לו לחתום על חוזה מקסימום ארוך טווח רק ב2017. למי שמתעניין למה.

קווין לאב נשאר בקליבלנד ומארק גאסול נשאר בממפיס – $113,211,750 לחמש שנים – $23.5 מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 5

שניהם שחקני מקסימום, גאסול עלה השנה לקטגוריה הזאת מ"לפעמים אולסטאר" ולאב ירד לקטגוריה הזאת מ"פרנצ'ייז פלייר". לא ממש הייתה לקבוצות פה ברירה.

למרכוס אלדריג' לספרס – $84,072,030 לארבע שנים – 21$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 3

הספרס לא יכלו להציע לאלדריג' שנה חמישית (יתרון שהיה שמור לפורטלנד) אבל לא נראה שזה הפריע לו. הוא יצא בודאות (אם לא יקרה משהו נורא) מהחוזה בשנה השלישית ויחתום על חוזה חדש ב2018, כשהתקרה תעלה לאזורי ה108$ מיליון והמקסימום שלו יהיה מקסימום ותיקים של 35% מתקרת השכר (לעומת 30%).

ג'ימי באטלר נשאר בשיקאגו וקאווי לאונרד נשאר בספרס – $94,343,125 לחמש שנים – 20.9$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 5

אותו רעיון כמו לאב וגאסול, רק שהמקסימום שלהם שווה פחות כי יש להם ותק של פחות מ6 שנים בליגה, בניגוד ללאב וגאסול שנכנסים לקטגוריה של בין 7 ל9 שנות ניסיון.

דריימונד גרין נשאר בגולדן סטייט – $82,000,000 לחמש שנים – 16.4$ מיליון לעונה

הוא אמנם לא בקליבר של השחקנים הנ"ל, אבל לא הייתה לווריורס ממש ברירה כאן. אין שחקן בליגה שיכול לעשות מה שהוא עשה בשביל הווריורס העונה, ולמרות שהוא שווה להם הרבה יותר מלכל קבוצה אחרת, בטוח שמישהי אחרת הייתה מציעה לו את המקסימום. אני קצת מופתע שהוא לא לקח אופציה על השנה החמישית – כנראה זה כדי לא להשאיר דם רע בין שני הצדדים ולעשות איזשהו ויתור ג'נטלמני מהצד שלו.

חוץ מזה, הוא מחזיק בשיא "הכי שיכור במהלך שידור חי בNBA-TV":

אי אפשר לשים מחיר על זה.

על כל אלה – FAR=10. ועכשיו לחלק הקשה:


 

דיאנדרה ג'ורדן למאבריקס נשאר בקליפרס – $87,616,050 לארבע שנים – 21.9$ מיליון לעונה

 בווווווווווווווווווווווווווווווווווווווז

מה שדיאנדרה עשה לדאלאס היה נבזי ברמת נבל בWWE. הכל כבר נאמר על זה וזה לא הנושא שלנו היום, אז אני רק אגיד את זה – אם קבוצה הייתה רוצה להתקדם בקונפרנס שלה, לגרום לקבוצת פלייאוף אחרת באותו הקונפרנס לשמור את הכסף שלה עבור שחקן שלא יבוא, עד שלא נשארים שחקנים חופשיים טובים בשוק, הייתה יכולה להיות דרך מעולה לעשות את זה.

וכמה שאני שונא אותו עכשיו, אני לא מצליח למצוא שום דרך להגיד שהוא לא שחקן מקסימום. הוא ריבאונדר היסטורי. באמת. הוא לקח העונה 1226 ריבאונדים. זה הכי הרבה מאז רודמן ב94. [abbr title="ריבאונדים/הזדמנויות לריבאונדים. הזדמנות לריבאונד – כל כדור שנופל מהטבעת בקרבה של מטר משחקן"]אחוזי הריבאונד שלו הם 73.6%, הכי גבוה בליגה העונה[/abbr]. להמחשה – אנס קאנטר חונה ליד הסל ולכן יש לו כמעט אותה כמות הזדמנויות לריבאונד, אבל האחוז שלו הוא רק 58 ולכן הוא לוקח הרבה פחות ריבאונדים למשחק מDJ.

לגבי משחק ההתקפה – רועי ויינברג אמר בתגובות מתישהו שהוא אוברייטד ו"לא עושה כלום בהתקפה חוץ מליי-אפים ודאנקים". אז החלק הראשון לא נכון, והחלק השני… דווקא כן נכון. אבל זה לא אומר שמשחק ההתקפה שלו רע! 71% מהשדה זה לא מספר שצריך לזלזל בו, לא משנה איך אתה עושה את זה. ג'ורדן הוא אחד משחקני הפיק אנד רול הכי טובים בליגה, ובגלל יכולות הריבאונד שלו והיכולת לתפוס האלי-אופים, אתה לא יכול להביא ממנו עזרה, לא על בלייק ולא על CP3. הOffRtg של הקליפרס בעונה הרגילה הוא 114.3 כשהוא על המגרש. 98.8 כשהוא בחוץ. לא יודע אם יש עוד פער כזה בליגה להוציא את כריס פול (ואת לברון בפיינלס). ההשפעה הזאת מגיעה גם לאזורים לא צפויים – כשהוא על המגרש הקליפרס זורקים ב40% מהשלוש, כשהוא על הספסל ב32%. כמו שזאק לואו אמר – "Deandre is a sensational offensive player – He just happens to only do one thing".

ההגנה שלו היא חידה. מצד אחד, כשאני חושב עליה, התמונות שעולות לי בראש הן של פוזשנים כאלה, שבהן הוא כל כך מפחיד שחקנים (טובים!) שהם אפילו לא מעזים להרים זריקה:

מצד שני, הוא לא מוריד את אחוזי הקליעה של השחקנים שהוא שומר עליהם, יריבות זורקות ב48.5% בטבעת שהוא מגן עליה (נתון ממוצע לחלוטין בקרב סנטרים בליגה), והכי גרוע – הDefRtg של הקליפרס משתפר כשהוא יורד מהמגרש. אז איך זה מתחבר? אולי הפוזשן הזה מסביר:

אף אחד לא שומר פה – פול נותן לפארקר לעבור בסופר קלות ובאופן כללי הוא ורדיק רק חצי שמים לב למה שקורה לאורך הפוזשן. בארנס מפספס לא פחות מ3 הזדמנויות לעזור על 3 חדירות שונות, וגריפין מפספס גם הוא עזרה על חדירה של גרין וגם נותן לדיאו לעבור בצורה מביכה בדרייב האחרון. הספרס הכי טובים בליגה בלנצל סיטואציות כאלה, ובכל זאת דיאנדרה מצליח לבדו למחוק שלוש הזדמנויות ללייאפים בסל, ולהוביל את הפוזשן לזריקה קשה של דיאו מעליו. ואולי זאת הנקודה – DJ שני בליגה רק לאיבאקה בכמות הזריקות שהוא מאתגר (ראשון אשתקד). ככה, למרות שהדקות שהוא על המגרש הן לא לוקדאון הגנתי טוני אלן סטייל, הוא מטאטא את כל הטעויות של שאר החמישייה, ומאפשר להם לשמור אנרגיות לצד השני של המגרש.

אולי. אולי הוא אוברייטד בצד הזה ומבחן העין משקר.

בכל מקרה, כשכל זה יכול להיות שלך ל2800 דקות לעונה (מספרים משוגעים לסנטר – הכי הרבה בליגה), משחקן שלא פספס משחק NBA בארבע העונות האחרונות, אתה משלם את המקסימום. קו העונשין הוא הdisclaimer היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו, אבל אין לי ספק שהליגה תאסור או תקשה את ביצוע הHacking בדרך מסוימת השנה או בשנים הקרובות.

FAR = 10

ברוק לופז נשאר בנטס – $63,497,025 לשלוש שנים – 21.2$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 3

נתחיל מזה – זה החוזה הכי טוב שלופז יכל לקוות לקבל. אם הכל הולך בסדר, הוא חוזר לשוק בדיוק כשהתקרה קופצת לאזורי ה108 מיליון דולר ובגיל 29 כנראה מקבל חוזה עם משכורת התחלתית של 30 מיליון דולר. ואם לא – וב"לא" אני מתכוון לפציעות מהסוג שהשבית אותו ל2 עונות כמעט שלמות בשנתיים האחרונות, הוא עדיין מרוויח טונות של כסף.

ואני לא מבין למה הנטס נפלו לזה. אני אחזור שוב למי שפספס – 5 משחקים ב2011-12, 17 משחקים ב2013-14. פחות מ30 דקות לערב העונה וחודשיים וחצי שמייסון פלאמלי – אני חוזר על החזרה – מייסון פאקינג פלאמלי, פותח במקומך בחמישייה.

-אבל אני סופמור! -"אתה מסוגל להוריד ריבאונד? אחד? כנס לשם!"

כן, ברוק לופז זה כוח התקפי בפוסט שבימים טובים גם מכריח דאבל טים וכן, הוא מסוגל להיות גבוה ולעמוד עם הידיים מתחת לטבעת ולהפריע להרבה זריקות. אבל זה בדיוק מסוג הכישרונות שלא צריך בNBA של היום. יודעים מה כן צריך, אם אתה בכל זאת מתעקש להיות גבוה כזה? לקחת ריבאונד (פחות מ7.5 למשחק), למסור (1.2 אסיסטים ל100 פוזשנים, בוטום 10 בליגה העונה), ובעיקר לשמור על הפיק & רול (לא יכול לשכוח לו את משחק 5 מול אטלנטה, כשבשלוש הדקות האחרונות טיג את הורפורד הלכו 4 פוזשנים רצופים לפיק & רול איתו והשיגו 8 נקודות):

לופז הוא תזכורת לקרלוס בוזר-ים למיניהם שפעם היו מקבלים הרבה כסף בליגה, והיום קרנם ירדה (גיא??) אצל הGM החכמים בליגה. אבל אנחנו מדברים על בילי קינג, שיכל כנראה להוציא עסקה הרבה יותר טובה מברוק לופז עם כל סימני השאלה שלו אבל שילם לו כאילו הוא שחקן פרנצ'ייז מוכח. בספר שלי זה הרבה יותר מידי.

FAR=2

פול מילסאפ נשאר באטלנטה – $60,216,100 לשלוש שנים – 20.1$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 3

ככה נראה הפאוור פרוורד של הNBA החדש. יכול להחליף על גארדים ולשמור את שתי עמדות הפרוורד. ריבאונדר טוב. מוסר טוב. מוריד כדור לרצפה. קולע שלשות ב35%. כל החבילה.20 מיליון דולר זה המון כסף, אבל מילסאפ הראה שהוא שווה את זה בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה שבה הצליח לשחזר את התפוקה שלו מהשנה שעברה באופן מרשים כשהקבוצה הפכה לקונטנדרית. ואין מה לעשות – אי אפשר להחזיק לנצח סגל שמורכב רק מחוזים טובים כשהופכים לקבוצה מובילה – בשביל יציבות צריך לשלם.

הנקודה השלילית היחידה – אם ההוקס היו משכנעים את מילסאפ לחתום על חוזה קטן יותר של 53.7 מיליון דולר לאורך שלוש השנים האלה, הם היו יכולים להכניס אותו תחת [abbr title="מאפשרת להחתים שחקנים עם ותק של שנתיים בקבוצה, לחוזה שמתחיל מ175% מהמשכורת הקודמת של השחקן עם קפיצות של 7.5% כל שנה"]חריגת הEarly-Bird[/abbr], ולהחזיר גם את קארול שעזב לטורונטו.

אבל זה היה מעלה את אטלנטה מעל למס המותרות (בבערך מיליון, לא משהו שאי אפשר לסדר בטווח הקצר), כשהם עוד צריכים להחתים מחדש את הורפורד בקיץ הבא ליותר מה12 מיליון שהוא מרוויח היום. זה אולי שווה בשביל להחזיר סגל שעשה גמר מזרח (ומחוזק בספליטר), אבל צריך גם לזכור שאורלנדו הציעה למילסאפ 80 ל4 שנים, ושהוא טס לשם בעצמו ושקל את זה ברצינות.

FAR=8

דווין וויד נשאר במיאמי – $20,000,000 לעונה

נפלתי איתו שנה שעברה – חשבתי ש15 מיליון זה יותר מידי בשבילו ובטח שלא חשבתי שהוא יצא מהאופציה שלו בשנה השנייה כדי לקבל יותר מזה. הוא שיחק רק 32 דקות בממוצע ב62 משחקים, אבל זה לא מעט עבורו וזה קשה להיות סקורר של 21 נקודות למשחק בליגה הזאת. הוא אמנם עושה את זה עם יותר זריקות מהשדה ויותר איבודים ממה שהיה במיאמי, אבל 47% מהשדה זה מספר יפה לגארד עם נפח כזה של זריקות, גם אם זה נחות מוויד הישן.

הוא עדיין מנהל הרבה מהמשחק של מיאמי, אבל זה עומד לרדת השנה בעונה השלמה הראשונה שלו ליד PG דומיננטי כמו דראגיץ. הוא כבר לא לוקח ריבאונדים או חוסם, פשוט כי זה לא שווה לקבוצה שהוא יבזבז קפיצות על זה. אנחנו יודעים מה הוא – שומר אישי ממוצע ושומר קבוצתי מעל הממוצע, עם משחק התקפה טוב שנחלש ככל שמתרחקים יותר ויותר מהטבעת. הוא עדיין לא למד לקלוע שלשות וגם העונה נע סביב ה28% מהטווח הזה, קרוב לממוצע הקריירה שלו. מצד שני, הוא מקבל יותר Phantom Fouls מהשופטים והולך לקו כמות מכובדת של 6 פעמים במשחק.

זה לא מספיק לחוזה של 20 מיליון דולר. אבל יש כאן תוספת סמל, וזה רק לשנה אחת שבה מיאמי בכל מקרה 12 מיליון דולר מעל תקרת מס המותרות, ככה שלהוציא את רענן כץ זה לא מעניין אף אחד. למרות שהיא הייתה שגויה, אני בוחר להעביר את התחזית שלי מהשנה שעברה להשנה – הוא לא יהיה שווה את הכסף, אבל מיאמי תהיה טובה יותר ואנחנו נשכח את זה בגלל שהוא חבר של לברון ומיאמי חייבים לו כסף בהסכם ג'נטלמני וכשהג'אמפ שלו יכנס זה יהיה "וואו הוא מזכיר את פלאש הישן!!" ולא "הוא על המגרש פעם ראשונה מזה שבוע".

FAR = 5

רג'י ג'קסון נשאר בדטרויט –  $80,000,000 לחמש שנים – 16$ מיליון לעונה

זה אחד החוזים שמייצגים את מה שקרה בקיץ הזה בNBA בצורה הכי טובה, אז נתחיל מקצת מתמטיקה פשוטה:

  • התקרה השנה – 70 מיליון דולר
  • התקרה בשנה הבאה – 90 מיליון דולר (הערכה)
  • התקרה בשלוש השנים שאחריהן – 108 מיליון (הערכה)

ביחד זה 484 מיליון דולר בחמש השנים הבאות, שמתוכם 80 הולכים לרג'י. אלו 16.5% מתקרת השכר של דטרויט, והמקבילה לכך בעונה החולפת בNBA הייתה משכורת שנתית של 10.4 מיליון דולר.

אז קצת קונטקסט לכם ולג'ון וול – זה לא מטוווווורף כמו שזה נראה במבט ראשון.

זה כן מקרה של אחת הדילמות הכי ישנות ומוכרות בספרי ההיסטוריה של הFree-Agency – דילמת ה"פוסט אולסטאר". זה רג'י ב50 משחקים העונה עם התאנדר:

12.8 ppg, 4.0 rpg, 4.3 apg, 0.8 spg, 1.8 tpg, 43-27-86%, 2.3 FTA, 22.7 USG%

וזה רג'י ב27 משחקים העונה עם הפיסטונס:

17.6 ppg, 4.7 rpg, 9.2 apg, 0.7 spg, 3.5 tpg, 44-34-80%, 3.8 FTA, 28.4 USG%

אין שאלה שרג'י "פוסט-אולסטאר-2015" ג'קסון שווה את הכסף הזה. הוא היה שחקן הפיק & רול הכי מובהק ואולי גם הכי טוב בליגה – ויצר בתקופה הזאת כמות בלתי נתפסת של 23.7 נקודות למשחק בפיק & רול (ראשון בליגה בפער עצום). הוא העלה את היעילות שלו כSpot-Up Shooter, מהאחוזון ה25 באוקלוהומה (0.78 PPP) לאחוזון ה95 בדטרויט (1.26 PPP).

והכי חשוב – הוא פיתח קשר כדורסל נהדר עם שחקן העתיד של הקבוצה, אנדרה דראמונד. 36% מהנקודות של "דרה" אחרי האולסטאר באו מאסיסטים של רג'י, 2.4 כאלה למשחק. הוא זרק 70% מהשדה ממסירות ממנו ו47% בשאר הזמן, ומי שראה אותם משחקים יכול להבין איך:

https://www.youtube.com/watch?v=TEwizdOxZGQ

הוא עדיין לא שומר טוב, אבל השתפר מאוד מאז שהגיע מאוקלוהומה ועבר לשמור על עמדה 1 במקום על 2 וקרוב להיות שחקן הגנה ממוצע.

אז לפי מה אתה משלם – לפי רוב מוחלט מהקריירה של השחקן, או לפי החודשיים האחרונים שלו, שחמים אצלך בזיכרון? לפי מה שהוא הראה שהוא, או לפי מה שהוא יכול, אולי, בסיטואציה מסוימת, להיות? זו שאלה קשה, וקריטית לעתיד של הפרנצ'ייז. דטרויט הימרה ובחרה באפשרות השנייה. ראינו מקרים שזה עבד מצוין (דראגיץ מיוסטון לפיניקס תמורת 7.5$ מיליון לעונה ב2012) וראינו מקרים שזה לא (ג'רמי לין מניו יורק ליוסטון תמורת 8.3$ מיליון לעונה באותו הקיץ).

במקרה הזה, חייבים לזקוף את האפסייד לטובת דטרויט – ג'קסון רק בן 25, ועם תקרה גבוהה יותר ממה שראינו ב3.5 מתוך 4 השנים הראשונות שלו בליגה. ובפעם הראשונה שבה נתנו לו להוביל קבוצה הוא עמד באתגר בכבוד והעמיד מספרים יפים. לא הרבה שחקנים יכולים להגיד את זה.

אין ספק – רג'י ג'קסון, בכסף הזה ובNBA החדש, זה הגיוני לחלוטין.

ככככככן אבל…:

  • דטרויט לא ניצחה יותר משחקים עם ג'קסון. (היו 39% ניצחונות בתקופתו ובדיוק אותו הנתון בשאר העונה)
  • אסיסטים יכולים להיות מדד מטעה מאוד, בטח כשהם באים בקבוצה מפסידה. זוכרים את ואסקז (9 למשחק ב2012)? זוכרים את קנדל מארשל (8.8 למשחק ב2013)?
  • עמדת הרכז מ-פ-ו-צ-צ-ת-!-!-!-1. הוא הרכז עם הPER ה19 בטיבו בליגה. ברור שזו הפשטה, אבל זה בעיקרון אומר שהוא קצת פחות טוב מהרכז הפותח הממוצע בNBA, ובין השאר גם פחות טוב מ:
  • ברנדון ג'נינגס, שיחזור לשחק בעונה הבאה!!!! זוכרים את החודש הכיפי הזה אחרי שחתכו את ג'וש סמית, וג'נינגס עשה 20 נקודות ו7 אסיסטים על 2 איבודים, ודטרויט עשו 12-4 והיו בתמונת בפלייאוף? זה היה החודש הכי טוב ב6 השנים האחרונות של הפרנצ'ייז!!! למה ואן גנדי כל כך ממהר להפריע לדבר היחיד שעבד השנה טוב בקבוצה שלו? שניהם לא יכולים לזוז לעמדה 2 (ג'קסון צריך להוביל את המשחק וג'נינגס לא יסתדר הגנתית), ושניהם הוכיחו לנו מעבר לכל ספק בקבוצה הקודמת שלהם שהם לא משחקים טוב עם עוד מוביל כדור. איך הם ישחקו ביחד?

מבחינת face-value, זה מהלך סביר של דטרויט – אסור אסור אסור לאבד נכסים בליגה הזאת, ובטח כאלה שזרקת עבורם 3 שחקני רוטציה איכותיים עם חוזים טובים לפני פחות מחצי שנה. אבל הסיטואציה כל כך לא מסתדרת. האחוזים של ג'נינגס עולים כשהוא זורק בלי לכדרר, אבל אני לא יודע אם יש לו את היכולת המנטלית לעשות את השינוי ולעבור לשחק רחוק מהכדור. אסור לשכוח שגרג מונרו עזב את הבוכנות, ולמרות כמה גבוהים נחמדים שהם הביאו בקיץ אין שם מישהו שמסוגל לקחת על עצמו לייצר נקודות, מה שמשאיר אותם תלויים כמעט לחלוטין בפיק אנד רול בין ג'קסון לדראמונד וביכולת האישית של ג'נינגס, שחוזר מפציעה קשה בגיד האכילס, לייצר מהלכים.

אני לא אוהב את זה. בלי עוד מהלך שיטפל בבעיות של הסגל, זאת החתמה לא טובה שבאה במקום החתמה של פורוורד שיודע לייצר נקודות, ושהיה משדרג יותר את הקבוצה. יותר מזה – זה לא שהייתה מלחמת מחירים על ג'קסון. להפך:

דטרויט הציעו לו את החוזה בשלב מאוחר יחסית ואחרי שלרוב מוחלט מהקבוצות כבר לא היה כסף להציע לו, בטח כשחקן חופשי מוגבל. הם בכל זאת הצליחו לחסוך 10 מיליון דולר עליו אחרי שההצעה דווחה במקור כחוזה מקסימום של 89 מיליון דולר, אבל הם היו יכולים לקבל אותו אפילו בפחות כסף.

FAR = 4

אנס קאנטר נשאר בתאנדר – $70,060,026 לארבע שנים – $17.5 מיליון לעונה – אופציית שחקן על שנה רביעית

עוד אחד מפליטי פברואר המטורף של השנה שעברה, שהעביר 9% משחקני הליגה קבוצה, והעביר אותו משממת האי רלוונטיות המורמונית היישר אל מאבק הפלייאוף במערב. קאנטר לא עמד בציפיות מבחירה שלישית בדראפט ב3.5 העונות הראשונות שלו ביוטה, אבל כמו ג'קסון, שהיה חלק מאותו טרייד משולש, גם לו המעבר עשה רק טוב. קאנטר ב49 משחקים ביוטה:

27.1 mpg, 13.8 ppg, 7.8 rpg, 0.5 apg, 1.9 tpg, 49.1% FG, 2.4 FTA, 24.1 USG%

וב26 משחקים באוקלוהומה:

31.1 mpg, 18.7 ppg, 11.0 rpg, 1.1 apg, 2.0 tpg, 56.6% FG, 4.5 FTA, 25.2 USG%

השורה השנייה נראית מדהים. אף אחד העונה לא עשה 18 נקודות למשחק ביותר מ55%, וזה הישג שבד"כ שמור לשחקנים כמו לברון ושאקיל. וקאנטר עשה את קפיצת המדרגה הזו בלי הקפיצה הצפויה באחוזי השימוש, שנשארו כמעט זהים. הוא זרק יותר זריקות וקלע אותן באחוזים טובים יותר, שני שיפורים שכמעט אף פעם לא באים ביחד.

אבל כמו ג'קסון, גם הוא לא עזר לקבוצה לנצח. אחוז הניצחונות אמנם השתפר מ53% ל59% מאז שהוא הגיע, אבל יש הרבה סיבות לחשוב שזה היה נסיבתי. המרכזית ביניהן, ואחת שהיא תמיד סימן רע בבחינת ערך של שחקן, היא שהNetRtg של הקבוצה כשהוא על המגרש נמוך משמעותית מאשר כשהוא על הספסל – 0.7 שלילי מול 2.9 חיובי.

הנתון האחרון נובע מהבעיה הגדולה ביותר שלו – הוא שחקן הגנה קטסטרופלי. הדירוג ההגנתי של התאנדר נוסק מ103 נקודות ב100 פוזשנים ל110 כשהוא עולה לפרקט. הוא גם הצליח להתברג פעמיים לרשימת הבוטום 5 של הליגה העונה בהגנה על הטבעת, נתון מביך, שנהיה מביך הרבה יותר כשמחשיבים את זה שאת רוב הדקות שלו העונה על הפרקט הוא בילה ליד שלושה מחמשת השחקנים שמובילים את הרשימה מהצד השני.

אבל אי אפשר לקחת ממנו את היתרונות שלו בהתקפה – אנס "פוסט-אולסטאר-2015" קאנטר היה ראשון בליגה בנקודות מputbacks עם 5.4 (!!!) למשחק, וחמישי בליגה בנקודות כחוסם בפיק & רול עם 4.1 למשחק. הוא מדורג באחוזון ה75 ביעילות בשתי הקטגוריות האלה, ואלה כמעט 10 נקודות קלות כל משחק שהוא משיג ב"חינם" – בלי להכביד על משחק ההתקפה של הקבוצה. הוא זורק 64% בRestricted-Area, נתון שהוא קצת מעל הממוצע, ולצד משחק מיד-ריינג' בינוני (33% ביוטה, 42% באוקלוהומה) הוא הראה יכולת לזרוק שלשות עם 35% עונתיים וטכניקה לא רעה:

https://youtu.be/eTDyr6K3e40?t=1m23s

הוא גם הריבאונדר השביעי בטיבו בליגה מאז האולסטאר. גוברט, המחליף שלו בחמישייה של הג'אז, שלישי ברשימה. אבל מי סופר…

בסופו של דבר זה מסתכם לאותה השאלה כמו במקרה של ג'קסון – האם אתה מוכן להמר שה26 משחקים שראית מקרוב הם הקאנטר האמיתי, ולא ה3.5 שנים הראשונות שלו ביוטה? אני אישית מאמין שכן – קאנטר היה קבור בשנתיים הראשונות שלו מאחורי קוים קדמיים מאוד עמוסים ביוטה, וגם בשנה השלישית לא קיבל הרבה אמון מטיי קורבין ועלה רוב העונה כמחליף של מרווין וויליאמס מהספסל. מה שהוא עושה בהתקפה מסתנכרן בצורה מושלמת עם מה שמשחק ההתקפה של איבאקה הפך להיות, והוא לא אמור להיפגע יותר מידי מהחזרה של דוראנט.

הצד השני של המגרש הוא הבעיה. חשוב להדגיש – זה לא סתם מקרה של סנטר שלא שומר כל כך טוב או לא משקיע מספיק – קאנטר היה אחרון בליגה מבין כל הסנטרים בRPM הגנתי. וזו רק בקושי התדרדרות מהשנה שעברה, בה דורג במקום האחד לפני האחרון (ותודה לג'ון הנסון). הוא רע ברמה היסטורית. אני לא הייתי בוחר לשלם לסנטר כזה מקסימום.

אבל זה לא כאילו שהייתה להם ברירה, נכון? בניגוד למקרה עם רג'י, פורטלנד הייתה זו שבאה עם ההצעה הזו והשאירה לOKC שתי ברירות – להשוות אותה, או לוותר על הנכס היחיד שהקבוצה צרפה ב3 השנים האחרונות. אני קצת ספקן לגבי כמה דוראנט, כזכור חופשי בשנה הבאה, היה רואה בעין יפה ויתור נוסף על כישרון צעיר בגלל קמצנות של ההנהלה, בעיקר אחרי שזו העבירה עבורו בחירת סיבוב ראשון. אני לא יודע איזה עוד ברירה הייתה לתאנדר חוץ מלאכול את החוזה הזה (כולל אופציית היציאה ב2018, שמשרתת את קאנטר מצוין), ולקוות שהבעיות ההגנתיות יהפכו לנסבלות ככל שהטורקי, רק בן 23 להזכירכם, יבלה יותר זמן במערכת מנצחת וליד שחקנים כמו איבאקה ואדאמס. זה בטח עדיף על לאבד אותו ללא תמורה, בשלב שבו כבר לא נשארו כמעט שחקנים חופשיים בשוק.

FAR = 7

ווסלי מתיוס לדאלאס – $70,060,026 לארבע שנים – $17.5 מיליון לעונה

אני חצוי. קשה להפריז בכמה טובות היו 5 העונות של מתיוס בפורטלנד:

ב6.5 מיליון דולר לעונה, מתיוס היה גניבה. אחד מעשרת החוזים הכי טובים בליגה.

אבל הימים האלה נגמרו. עכשיו הוא שחקן מקסימום בן 28 שאמור להבריא [abbr title="אותה האחת שהייתה לקובי וג'נינגס "]מפציעת אכילס קשה[/abbr] בדיוק בזמן לפתיחת העונה. כל מה שאני שומע על ההחלמה שלו ועל סוג הבנאדם שהוא אומר לי שהוא לא עומד להסתפק בחוזה הזה, וילחם כדי לחזור חזק לעניינים:

אבל זו פציעה קשה, שכבר הרסה בעבר את הקריירות של אלטון בראנד וכריסטיאן לייטנר, שחטפו אותה בערך בגיל הזה. חייבים להזכיר גם שההתאמה הקבוצתית לא מצויינת – D-Will הוא כבר מזמן לא השחקן שיכול לייצר זריקות לקלעים לידו כמו שהיה ביוטה, או כמו שלילארד היה העונה בפורטלנד. אני בטוח שקרלייל ימצא מספיק דרכים לנצל את מתיוס בסכמה ההתקפית, אבל אלה כמה שלשות פנויות בכל ערב שלא יחזרו בשבילו.

מתיוס שווה את החוזה הזה אם הוא לגמרי בריא, משתפר עוד קצת בהגנה עבור קבוצה שזה הצד החלש שלה, ומצליח לעשות את המיני-קפיצה מהאופציה ההתקפית השלישית לשנייה. הפציעה שלו הופכת את זה לסיכון שלא שווה לקחת, בטח אחרי הנטישה של דיאנדרה (שאגב הקפיצה את החוזה ב10 מיליון דולר ממה שסוכם בין שני הצדדים בהתחלה) וגם בגלל שהאפסייד לא כזה גדול – הוא לא עומד להפוך למשהו לגמרי אחר ממה שהוא היה בפורטלנד. עם כמה שאני שמח בשביל מתיוס שהפציעה המתסכלת הזו לא עלתה לו כסף ושהוא מתוגמל על 5 השנים האחרונות, דאלאס הייתה צריכה לקחת אותו, או מישהו דומה לו דוגמאת דמארה קארול או קריס מידלטון, בפחות כסף.

FAR=4

גרג מונרו למילווקי – $51,437,513 לשלוש שנים – 17.1$ מיליון לעונה – שנה שלישית אופציית שחקן

הנצר האחרון למכללת ג'ורג'טאון, שהביאה לנו כמה מהסנטרים הגדולים בהיסטוריה ביואינג מוטומבו ומורנינג. חשבנו עד לאחרונה שזה היברט, אבל זה התדרדר לתהומות הנשייה הן ביכולת והן בטרייד ללייקרס הסתמיים. המקרה של מונרו היה תקדימי בשתי דרכים:

ראשית – הוא אחד היחידים בהיסטוריה שהימרו על עצמם ולקחו את הQualifying Offer – ותוגמלו שנה לאחר מכן. קצת הסבר על התהליך למי שלא מכיר – כשחוזה רוקי מסתיים ושחקן נהפך לחופשי מוגבל (RFA), השחקן רשאי לקבל הצעה מקבוצתו או לחתום על טיוטת חוזה עם קבוצה אחרת – שלקבוצתו יש זכות להשוות. אם אף אחת מהאופציות הללו לא מתאימה לו, הוא יכול לחתום על חוזה לשנה נוספת במשכורת רוקי, שקבוצתו מחויבת להציע לו, ולהפוך לשחקן חופשי בלתי מוגבל בקיץ הבא. זה מה שמונרו עשה וזה תקדים חשוב – חוסר הביטחון הכלכלי והרצון להימנע משנה בעייתית בקבוצה שיודעת שאתה עוזב עם הרבה דם רע, גרמו לכך שעד מונרו רק 17 שחקנים השתמשו באופציה הזאת, שזמינה לכל שחקן שמסיים חוזה רוקי בליגה. בן גורדון היה היחיד שהתקרב עם 58$ מיליון ל5 שנים מדטרויט, אבל אף אחד מעולם לא חתם על המקסימום בשנה לאחר מכן. ההצלחה שלו תגרום לכך שבפעם הבאה ששחקן חופשי מוגבל יגיע לקיץ בלי טיוטות חוזה קונקרטיות מקבוצות אחרות (עיין ערך אריק בלדסו בשנה שעברה), הוא ידע שהקבוצה לא שולטת בו והוא לא מחויב לחתום על כל סכום שהיא תציע. זה כוח גדול לשחקנים.

שנית – כולם חשבו שהוא יוצא מדטרויט כדי שיהיה לו את החופש לעבור לשוק גדול, ובאמת [abbr title="לצד פורטלנד, אופציה שנפלה מאוד מהר ברגע שכל החמישייה ואפללו ברחו"]3 המועמדות המרכזיות שהוזכרו היו הניקס, הלייקרס והבאקס[/abbr]. והוא בחר בפאקינג באקס!!! זה דבר שכמעט ולא היה קורה בNBA – [abbr title="מהראש ומההיסטוריה הקרובה, ובלי סדר כלשהו – סטודמאייר, שאקיל (פעמיים), כרמלו, לברון, בוש, דוויט, ודראגיץ שתכף נגיע אליו"]שחקנים גדולים כמעט תמיד חתמו/דחפו את עצמם בטריידים לשווקים הגדולים[/abbr]. אבל ב2015? שימו לב שאנחנו כבר בחוזה ה14 ועדיין לא ראינו אף החתמה מהשלישייה הגדולה – לייקרס/ניקס/היט. הסלטיקס בכלל לא יהיו בחלק הזה, ולקליפרס נדרש מסע שכנוע שחצה את גבול המוסרי כדי להימצא בו. זו בשורה טובה לקבוצות כמו אוקלוהומה סיטי או ניו אורלינס, שיודעות שכשהן מקבלות כוכב גדול מהדראפט הן יכולות להיות יותר מקרש קפיצה לקבוצה אחרת למשך 7-8 שנים.

ולעניינו – מונרו הוא שחקן מטרה בהתקפה שמגיע לקבוצה שלא היה לה אחד כזה העונה. קצת בדומה לדיאנדרה, היכולת ההתקפית שלו מוגבלת מאוד ומכריחה את הקבוצה לסגנון משחק מאוד מסוים – יותר מ90% מהזריקות שלו בעונה החולפת הגיעו מתוך הצבע, תדירות יוצאת דופן עבור גבוה שקולע כל כך הרבה. למעשה, מלבד [abbr title="שאם רק היו יכולים לשחק ביחד היו מתאחדים איפשהו תחת הכינוי "The Big 3D""]דוויט, דיאנדרה, ודראמונד חברו לשעבר לקבוצה[/abbr], אף גבוה שקלע יותר מ9 נקודות למשחק לא היה חדגוני כמוהו כשזה הגיע לחלוקת זריקות.

בשביל לנצל את מונרו בהתקפה, הבאקס יצטרכו ללכת הרבה ללחם והחמאה שלו – לזרוק לו את הכדור בפוסט ולרווח (41% מכל הזריקות שלו העונה באו מפוסט-אפ). הבעיה היא ביעילות של המהלכים האלה – מונרו מסיים את הפוזשנים האלה עם PPP של 0.87, קצת מעל לממוצע הליגה בפוסט-אפ, והרבה מתחת לממוצע הליגה בפוזשן התקפי רגיל. הדבר המתבקש לחשוב היה שמעצם היותו מוסר מצוין (באמת מצוין), הוא יצליח לייצר מצבי זריקה טובים לחבריו לקבוצה. אז לא – בעונה שעברה בדטרויט הקבוצה זרקה 38% מהשדה ממסירות שלו.

הרבה מהפסקה הקודמת אפשר להפיל על שימוש לא נכון במונרו, סנטר בטבעו, שבשנתיים האחרונות נאלץ לשחק פורוורד בהרכבים חסרי ריווח, עם דראמונד בסנטר וסמית בעמדה 3. הדרך הנכונה לשחק עם גבוה כזה היא כמו שואן גנדי שיחק עם דוויט באורלנדו (וכמו שהוא הולך לשחק עם דראמונד השנה) – להקיף אותו בארבעה קלעים טובים ולשלוח אותו לעבוד בפנים ולהוציא נקודות/פאולים/מסירות לקלעים מול דאבל טים. הבעיה היא שכמו שזה לא התאים בדטרויט, זה גם לא יתאים במילווקי – הקבוצה זרקה 1500 שלשות בלבד בעונה שעברה, מקום חמישי מהסוף בליגה. היא אמנם קלעה אותן ב36.3%, הנתון השביעי בטיבו, אבל איבדה 636 מהזריקות האלה בנייט דאדלי ואיליאסובה שעברו בטריידים, ובלעדיהם האחוזים מהשדה יורדים ל33.9%, בוטום 10 בליגה. בהנחה שלא נראה קפיצה יוצאת דופן מג'אברי (1 מ4 עונתי) אנטטוקומפו (7 מ44 עונתי) וMCW (עומד על 4 מ28 מאז שהגיע לבאקס), אפשר להניח שגם הפעם מונרו יתקל בפנים בהרבה צפיפות ועזרה הגנתית.

אבל אולי זה בדיוק יספיק למילווקי. קשה להפריז בכמה מונרו יהווה שדרוג התקפי על כל אחד מקרוסלת הסנטרים שלה בעונה שעברה, או בכלל על כל אופציה לייצור נקודות במשחק עומד (והוא עומד הרבה). החלק החזק של הקבוצה הזאת היה בהגנה, ושם הסנטר החדש של הבאקס לא מצטיין. האחוזים של יריבות דטרויט מהשדה היו הכי גבוהים בדקות שלו על המגרש (46.3%) והכי נמוכים כשהוא על הספסל (44.7%), ובצירוף של 55% בטבעת, נראה ששחקני NBA אוהבים לשחק התקפה כשגרג מונרו בצד השני.

ההגנה של מילווקי מוזרה – היא אפשרה השנה הכי הרבה שלשות מהפינה ליריבות, NO-NO גדול לפי כל מה שאנחנו מכירים, ומצד שני אפשרה הכי מעט זריקות מהמיד-ריינג' ומהצבע מסביב לאזור המוגבל, שני האזורים הכי לא יעילים סטטיסטית, שהליגה זורקת מהם פחות מ40%. אז איך היא שנייה ביעילות? כי במקום לכפות על יריבות לזרוק מאיפה שהיא רוצה, היא גורמת להן לזרוק מתי שהיא רוצה. 20.3% מהזריקות נגדה באות ב7 השניות האחרונות של שעון ההתקפה (הכי הרבה בליגה), ו22.9% מהזריקות נגדה באות בזמן האופטימלי של 15-22 שניות על שעון ההתקפה (הכי מעט בליגה). אה, והיא גם גורמת ל18 איבודים של היריבה על כל 100 פוזשנים, נתון ש, Surprise Surprise, מוביל את הליגה.

אז איך מונרו ישתלב בכל זה? כתבתי כבר כמעט 1000 מילים ואני עדיין לא בטוח :-(. אין ספק שהגנתית היה עדיף למילווקי איזה טייסון צ'נדלר שיהיה יותר מובילי ויסגור חמישייה הגנתית ארוכה ומפחידה, אבל היא פשוט לא יכולה להתמודד עם עוד עונה התקפית נוראית כמו האחרונה, שהסתיימה בקריסה מול הבולס בסדרה של 88.5 נקודות למשחק. מונרו יעזור בצד הזה, גם אם ההתאמה הקבוצתית לא מעולה וקיד יצטרך לחשב כמה מסלולים מחדש. בסופו של דבר הבאקס צוברים פה נכס גדול ונחוץ, ובהתחשב בעובדה שאין להם אף שחקן מרכזי שהם צריכים להחתים מחדש ב2016 אני אפילו מוכן לוותר להם על האוברפיי הקטנטן. זה הזמן לתת עונה טובה ולהפוך ליעד כדורסל אטרקטיבי לקראת 2016.

FAR = 7

גוראן דראגיץ נשאר במיאמי – $85,002,250 לחמש שנים – 17$ מיליון לעונה – אופציית שחקן על עונה 5

הנה רשימת הדברים הטובים שקרו למיאמי בשנה האחרונה מחוץ למגרש:

  • הם פגעו שלוש פעמים עם החתמות אמצע עונה במינימום, כולם לשנתיים, עם טיילר ג'ונסון הנרי ווקר והכי חשוב – חסן וייטסייד.
  • הם הביאו את השחקן הכי מבוקש בחלון ההעברות של פברואר.
  • לואל דנג לא יוצא מאופציה של 10 מיליון דולר לעונה הבאה, למרות שהתפיסה המקובלת היא שהוא יכל להרוויח יותר ליותר שנים.
  • בחירת הדראפט של מיאמי, מוגנת טופ 10 לפילי, נופלת בלוטרי בדיוק במקום 10, מה שמשאיר אותה אצל ריילי.
  • ג'סטיס וינסלו, שבכל תחזית דראפט אפשרית נע בין בחירה 4 ל7, נופל למיאמי ב10.
  • ג'ראלד גרין ואמארה סטודמאייר חותמים על המינימום.

זה הרבה. כנראה שהקארמה ממש רוצה לראות אותם נוקמים בלברון ומעיפים אותו בפלייאוף, ולמה לא? תראו את הסגל שלהם!!! זה מפחיד. אם בעונה שעברה היה חסר לקבוצה הזו עומק, זו לא תהיה בעיה השנה.

אה, ועוד משהו קטן:

  • דראגיץ לוקח 25 מיליון דולר פחות מהמקסימום שלו, וחותם על חוזה קטן יותר מרג'י ג'קסון

די כבר!!! איך אתם עושים את זה???זה היעדר המיסים? המזג אויר? הבטחתם לעוד אח שלו חוזה???

אני אזכיר לרפי הזיכרון שבאתר – דראגיץ היה הרכז הרביעי בטיבו בליגה בעונה הסדירה שקדמה לזו. היה את פול, ווסטברוק, קארי וזהו!

אני מוותר לו על העונה האחרונה. עד אליה, הוא עשה התקדמות כמעט לינארית בקריירה שלו. בשנה שעברה אמרתי בכתבה הזו שהבעיה של מיאמי תהיה שכל החמישייה שלה פרט לוויד סטאטית וזקוקה למישהו שייצר לה מצבי קליעה, ודראגיץ הוא בדיוק השחקן הזה, בתוספת שתי עונות רצופות של 50% מהשדה, נתון יוצא דופן לרכז.

הבעיה היחידה היא שהחמישייה של מיאמי לא מותאמת לשחק בקצב שדראגיץ רגיל, כשוייטסייד וויד ודנג לא מסוגלים לרוץ יותר מידי. האתגר שלו יהיה לשחזר את היכולת שלו מפיניקס בסכמה התקפית איטית יותר, ולנצל את היכולות שלו לפיק & רול עם בוש ולמציאה של וויד ודנג בחיתוכים לסל. אני יכול לראות את זה קורה – יש הרבה היגיון בסגל של מיאמי השנה, והוא יכול ללכת עד גמר המזרח. גם החיסרון ההגנתי (היחסי) של דראגיץ מחופה כשארבעת חבריו לחמישייה הם כולם שחקני הגנה מעל הממוצע לעמדתם, וצ'אלמרס המחליף (סוף סוף!) גם כן ידוע כשומר אישי טוב.

מבחינת משא ומתן, לא ברור לי איך דראגיץ לא יצא מהקיץ הזה עם חוזה מקסימום. היה לו את כל המינוף האפשרי – מיאמי העבירה שתי בחירות דראפט עבורו, וזו הייתה קטסטרופה עבורם אם הוא היה עוזב. הוא רק בן 28, ויכל לאיים עליהם עם דרישה לחוזה קצר, שהיה מחזיר אותו לשוק בגיל 30 כשהתקרה גבוהה ב50%. ומהסיבה שציינתי לפני שתי פסקאות, הם היו חייבים שהוא יחתום כדי להצליח השנה. אבל ריילי השתמש ב:(מחק את המיותר)

  • בכושר השכנוע שלו ושל ה"Miami Mafia"
  • "הבטחה שקטה" מדראגיץ בפברואר
  • הפחד של דראגיץ מעוד פרידה מלוכלכת מפרנצ'ייז
  • העובדה שלמרות שזה החוזה הגדול הראשון שלו, דראגיץ לא נראה [abbr title="“I mean, of course every offer, we’re going to go through,” he said, with the Los Angeles Lakers among the potential suitors. “But I think that the most important thing is the team, who is around me, what kind of style. Because, first of all, I want to be happy, happy to play that style of basketball that I want to play. And I think that’s the main thing for now, not the money.”"]לחוץ מידי על הכסף[/abbr]

כדי להחתים אותו על מחיר שבהתחשב בשאר הכתבה הזאת, הוא לא פחות ממציאה. כל הכבוד.

FAR = 10

טריסטן תומפסון נשאר בקליבלנד – $80,000,000 לחמש שנים – 16$ מיליון לעונה

בלה בלה בלה השחקן השני הכי טוב של קליבלנד בפיינלס, בלה בלה בלה ריבאונדר ההתקפה הכי טוב בליגה, בלה בלה פרח בפלייאוף בלה בלה בעיות ריווח כשהוא ב4.

כולנו יודעים בדיוק מי זה טריסטן תומפסון – הוא עולה, נלחם, מתיש את הגבוהים היריבים ומשיג 4 או 5 אקסטרה פוזשנים לקבוצה. הוא יכול לעזור בהגנה אבל לא כרים פרוטקטור יחיד, ובהתקפה הוא מוגבל לסיומות של לתפוס כדור קרוב לטבעת ולסיים, מה שהוא עושה טוב מאוד. והוא לא עומד להתפתח להרבה יותר מזה.

ואתה לא רוצה שהוא יעשה את זה למשך הרבה דקות כמו שקרה בפלייאוף האחרון. הנה משהו שאני בטוח שהרבה מכם לא ידע – קליבלנד הייתה פחות טובה בפלייאוף איתו על המגרש מאשר בלעדיו, ובפער גדול – NetRtg של +1.7 איתו ו+9.3 בלעדיו. המספרים נרגעים קצת כשלא מחשיבים את הסיבוב הראשון כשלאב היה בסגל, אבל המסקנה נשארת ברורה – אתה לא רוצה אותו כPF פותח. וזה מוביל אותנו לשאלה המרכזית:

כמה צריך לשלם למחליף הכי טוב שלך?

כמו במקרה של רג'י ג'קסון, השכר הזה מקביל לשכר של 10.4 מיליון דולר בעונה האחרונה. היום אין אף מחליף בליגה שהרוויח סכום כזה (ואני מוציא מהחשבון שחקנים כמו דיוויד לי או איגודאלה, שחתמו על חוזה במטרה להיות שחקני חמישייה ונהיו מחליפים בגלל סיטואציה/התדרדרות ביכולת). לו-וויל, אייזאה תומאס, ג'מאל קרופורד, מירוטיץ, ג'יי אר, גיבסון, אנדרסון, מאנו, פטרסון, דיאו  – כולם משחקים על חוזים בין 5 ל8 מיליון דולר. זו תקרת הזכוכית של "מחליף איכותי ל25 דקות".

אז איך תומפסון שבר אותה? קפץ גבוה מידי לכדור חוזר והתנגש בה?

ראשית, תומפסון חולק סוכן עם לברון. ומי שעדיין חושב שזה לא משנה חי בעולם הרבה יותר נחמד ונעים מזה של דן גילברט, שלברון ממשיך להחזיק בביצים עם חוזים חד-שנתיים. גילברט חייב לשמור את לברון שמח, גם אם זה יעלה לו בחשבון של 200 מיליון דולר בסוף העונה הבאה (אבל הוא שווה 4.8 מיליארד, אז אל תרחמו יותר מידי. זה לא שמדובר באיזה ג'וש סמית מסכן). הנקודה השנייה היא שאם הם לא מחתימים את תומפסון, הם לא מחתימים אף אחד במקומו, כי הקאבס הרבה מעל התקרה.

אני ממש שונא את ההחתמה הזאת, כי ברור לי שזה חוזה גרוע, אבל אני לא יודע אילו ברירות היו לקאבס חוץ מלתת אותו. זה בכל זאת 10 מיליון דולר פחות מהמקסימום לקנדי הסימפטי, וחוזה ל5 שנים תורם יותר לקליבלנד מאשר לתומפסון בהשוואה לחוזה קצר יותר. עדיין, אני לא מסוגל לתת לו יותר מ4

FAR = 4

טוביאס האריס נשאר באורלנדו – $64,000,000 לארבע שנים – 16$ מיליון לעונה

האריס חגג 23 לפני שבועיים. הוא צעיר בשנתיים מדמיאן לילארד, ויכנס כבר השנה לעונתו החמישית בליגה. לא שאפשר לראות את זה על משחק ההתקפה שלו – הבחור ליטרלי מסוגל לעשות הכל ולעשות את זה טוב. הוא מוביל פיק & רולים בתדירות ויעילות גבוהה. הוא קלעי ספוט-אפ נהדר שמשתמש בנשק הזה ב25% מהפוזשנים שלו בהתקפה, ולמרות בעיות הריווח באורלנדו מצליח לקלוע אותם באחוזים טובים מהממוצע בליגה. והוא גם בעשירון העליון בליגה ביעילות ב3 תחומים שונים – פוסט-אפ, פוט-בקס וחיתוכים לסל.

כל השאר בסימן שאלה – המסירה, הקבוצתיות, היכולת לתרום לקבוצה מנצחת. לי הוא מאוד מאוד מזכיר במשחק ההתקפה את מקגריידי הצעיר, עם קצת פחות שליטה בכדור וקצת יותר קליעה.

הוא 103 קילוגרם על 2.03 מטרים. מה שיכריע איפה הוא ייפול על הסקאלה הכל-כך-קריטית שבין "שחקן ורסטילי" ל"טווינר", יהיה היכולת ההגנתית. תאורטית, יש לו את הגוף מצד אחד ואת הרגליים מצד שני לשמור עמדות 2 עד 4 (עם אקספשיינים ל2ים מהירים ו4ים חזקים). מעשית, הוא לא הראה שהוא יכול לעשות אף אחד מהדברים האלה ברמה גבוהה עד עכשיו.

במילים אחרות, התקרה שלו נעה בין רודי גיי, סקורר סתמי של קבוצה קטנה, לפול ג'ורג', שחקן שמשנה תוכניות של פרנצ'ייז. אגב, הנה ת'רד בפורום של הבאקס בrealGM, שנפתח ביום שהאריס הועבר משם תמורת חצי שנה של ג'יי ג'יי רדיק, ומכיל 300 עמודים של אוהדי באקס מעדכנים על הסטטיסטיקות של האריס באורלנדו ומאבדים אט אט את שמחת חייהם.

מבחינת המג'יק, זו הוצאה טובה. תמיד יש פחד להיות זו שהחתימה את האריק גורדון הבא, ובמקרה הזה הוא די מוצדק – גם האריס שיחק פחות משלושת רבעי המשחקים של הקבוצה שלו ב4 השנים שלו בNBA, לא מעודד במיוחד משחקן בגיל הזה. אבל הגרעין הצעיר של אורלנדו רץ ביחד כבר מספיק זמן, והם יכולים צריכים ואפילו חייבים להתחיל לנצח עכשיו, ולהפוך ליעד יותר אטרקטיבי לשחקנים חופשיים ב2016, כשיהיה לקבוצה המון מקום פנוי מתחת לתקרה ואף שחקן רוטציה חשוב להחתים מחדש. בגלל זה הם הלכו על סקוט סקיילס בעמדת המאמן אחרי שנים של ז'אק ווהן האנמי, ובגלל זה הם ניסו להפתיע את אטלנטה ולנעול את מילסאפ לחוזה מקסימום שלהוקס יהיה קשה להשוות. אחרי שזה כשל, האופציה הכי טובה הייתה האריס, והם הצליחו לנעול אותו בחוזה נמוך משמעותית מהמקסימום, שלא מכיל אופציית שחקן. אני שופט את החוזה הזה לפי המבחן שאני תמיד אוהב להעביר חוזים בליגה – האם הייתי רוצה שהחוזה הזה יהיה אצלי בקבוצה או לא. והייתי מת שהאריס יהיה בסלטיקס במחיר הזה.

FAR – 8

זה היה חלק 1. חלק 2 יבוא בחודש הקרוב.

ומשהו לא קשור עבור מי ששרד את 6000 המילים האלה – אני פותח חשבון טוויטר ואתחיל לכתוב שם הגיגים ומחשבות שלי על הליגה (רק שלי, ורק על הליגה) לאורך השנה. זו פלטפורמה נחמדה בשבילי לפרסם בקלות דברים ופלטפורמה נחמדה בשבילכם לקרוא רק 140 תווים ממני במקום ה20000 שאני בד"כ מגיע אליהם פה. מוזמנים לעקוב – מבטיח לא להציף לכם את הפיד עם ריטוויטים ונושאים אחרים.

 

לפוסט הזה יש 65 תגובות

  1. אני אחזור על שלי לכבוד המאמר המדהים שלך עומר: קראתי את המאמר כבר 3 פעמים ,האחרון עים בוץ ,מדהים ומענג.תודה

  2. מצויין.
    מונרו החתמה שדי נכפתה על מילווקי עם השטויות של סנדרס, אבל אני די קיוויתי שהשחקן שאני הכי אוהב שם- ג'ון הנסון סופסוף יעשה את הפריצה שלו. ההחתמה של מונרו די ביטלה את האופציה הזו.
    ההחתמה של ג'קסון מוזרה לי בטירוף אבל לך תדע, המספרים שהצגת משכנעים יותר מלראות אותו משחק.
    אגב, בטח תגיע לזה יותר בפוסט הבא אבל קיי ג'יי מקדניאלס לקח הימור גדול יותר ממונרו שוויתר על אופציה של חוזה מובטח בחוזה הרוקי שלו ויצא בעצם מוקדם מחוזה הרוקי כדי להרוויח 10 מיליון ל-3 שנים. עוד הימור שהשתלם.
    בכלל נראה שלשחקנים יש יותר ויותר כוח בליגה שזה נחמד מצד אחד, אבל מצד שני רואים תופעות כמו לברון השחקן/מאמן/ג"מ/בעלים שפשוט מגעילות. עם כל יום שעובר אני מתקרב למועדון המפוקפק של האשך, יניב, ג'וג'ו וחברים.

    1. מועדון מפוקפק?! לועג לנו אבל בקיא במעללי הקרדשיאנז, שנאמר הפוסל במומו פוסל.. 🙂
      ותודה לעומר על הפוסט המעניין (חלקנו עדיין מקווים שתומפסון לא יצליח לסחוט את קליבנד ויקבל סכום ריאלי).

      1. פחות בקיא במעללי הקרדשיאנז אבל יותר בקיא במעללי המזוקן, אכן תקופה יבשה באתרי האוהדים של יוסטון. היית צריכה לראות את הבחורה הקודמת שלו… בואי נגיד שהקרדשיאנז זו עלייה ברמה
        יש גם תמונות אבל רק אם האשך יבקש יפה

    2. יש רק תופעה אחת כמו לברון (שעקב רמת משחקו, עם חמישה גמרים רצופים, מצדיק זאת) שולט בכל הנעשה בקבוצת הכדורסל בה הוא משחק

  3. רג'י ג'קסון הוא עוד אחד שאמר תנו צ'אנסה ותראו שאני יכול לקחת קבוצה… בעצם אני לא פחות טוב מווסטברוק, ומנהל משחק יותר טוב ממנו… רק תנו לי קבוצה…
    נתנו לו קבוצה, וכמו שעומר כתב, לא הוכיח שהוא שווה את זה, ולמרות זאת קיבל פיצוץ של כסף.
    מזל של כלב ליפול על קבוצה של פראיירים.

  4. מיאמי הייתה חייבת לוויד כל סכום שהיה מבקש. בכסף הוא שווה את זה לאריסון כמו שקובי שווה לבייבי באס.
    עם כל הכבוד לבוש ודראגיץ', וויד הוא מיאמי.
    מבחינת ה"צדק" כמובן שמגיע לו אחרי שהוריד בשכר לטובת קבוצת הכוכבים הארורה ההיא ואז ראה את בוש ולברון מקבלים מקסימום.

  5. הציון לעסקה של האריס עם אורלנדו גבוה מדי. לפני שנתיים אמרנו עליו הנה הנה רגע רגע עוד שניה הוא מתפוצץ ומראה איזו שטות עשו הבאקס שוויתרו עליו.
    מאז ההתקדמות הכי גדולה שלו הייתה במשקל. בארבע עונות הוא לא שיחק יותר מ68 משחקים בעונה, ובכל מקרה לא מתקדם כמו שהיה צפוי לפני שנתיים.
    אמנם העונה שעברה הייתה טובה, אבל הייתה שנת חוזה.
    ההימור שלי – העונה הבאה שלו תהיה נפילה.

  6. אם זעפרני נותן לך את מחמאת החיים מי אני שיגיד,
    אך אחרי השקעה עצומה כזו מגיע לך חופש,
    כתבה מקצועית מקצוענית אקסלנט.
    התגובות שלכם פה טובות ומצחיקות.

  7. דיאנדרה ג'ורדן -זה היה ברור (וקצת מעצבן למען האמת) כבר הרבה זמן שהוא יקבל בקיץ מקסימום ממישהי. בכל מקרה, לדעתי הוא היה נכשל בדאלאס (מי היה אמור למסור לו שם?), ועם כל ההתנהגות הילדותית והמגעילה שלו בקיץ, אני די שמחתי עבורו שנשאר בקליפרס. הוא פשוט מתאים לשם.

    אנס קאנטר – עזב בצורה מאוד מגעילה את יוטה שהשקיעה בו המון, אבל כמו שיוטה הרוויחה את גובר, הוא הרוויח את ההזדמנות לשחק בקבוצת על. באשר למחיר, כמו שציינת, איזו ברירה כבר הייתה לאוקלהומה? להיתקע עם סטיבן אדאמס?

    דרך אגב, בדיוק כמו שיוטה הרוויחה מהעזיבה של קאנטר, גם פורטלנד תרוויח מאי ההגעה שלו. הוא לא באמת היה מושך אותם לפלייאוף, ועכשיו פלאמלי, אד דיוויס, לאונרד (מעניין מה הוא שווה כשהוא משחק הרבה דקות) ובעיקר נואה וונלה יקבלו הרבה יותר זמן משחק.

    נחזור לטורקי – לגבי השלשות, 35% עבור בחור בגובה שלו זה אחלה, אבל שחקן עם משחק פנים שלו לדעתי צריך להישאר בפנים (ובאוק' הוא בסה"כ עושה את זה, זרק בכל התקופה 4 פעמים), מה גם שאיבקה השתולל בעונה שעברה עם יותר מ-3 זריקות מחוץ לקשת למשחק (אני מניח שזה יירד משמעותית כשדוראנט יחזור לתפקד למשך עונה שלמה)

    מיאמי – קיץ אדיר בפלורידה. רק אני חושב שהסגל שלה הכי חזק על הנייר? אני מאוד מקווה שוינסלו יקבל מספיק דקות, ולא יהפוך לעוד רוקי שבגלל שנה-שנתיים ראשונות כמחליף לא יפרוץ לעולם.

    1. יוטה השקיעה בקאנטר המון? שנים היא קברה אותו מאחורי מילסאפ וג'פרסון. לא שזה מצדיק את איך שהוא לכלך עליהם, אבל הם בקושי נתנו לו הזדמנות להראות מה שהוא יודע.

  8. אני מת על הפוסטים שלך. פשוט ברמה גבוהה.

    בהקשר של ווסלי מתיוס אני אזכיר משהו שזאק לואו דיבר עליו – כל הזכרונות על כך שהפציעה הזו מסיימת קריירה אלה זכרונות מפעם. רפואת הספורט השתפתחה מאז. למרות שיש מקרים כאלה בשנים האחרונות כמו בראיינט ובילאפס, מדובר בשחקנים בסוף הקריירה שלהם ולא שחקן בגיל 28.
    אני מקווה שהוא צודק. אני מת על מתיוס

  9. אחד המאמרים…

    אוקלהומה ומיאמי נראות מפחידות. גם קליפרס ושתי הפיינליסטיות.

    אם כולם שם ישארו בריאים הולך להיות שמח העונה.

  10. מאחר וזה מאמר כה חשוב ומקיף, ראוי לדעתי להכניס כאן גם את התגובות המקוריות שהושמטו עקב תקלה טכנית והנה הן:

    1. אחד העם 31. יולי, 2015 19:26
    אני חייב להפסיק באמצע למרות שאני מרותק. הטורים שלך הם מאסטרפיס באופן קבוע.

    2. drymond 31. יולי, 2015 20:56
    טור נהדר,תודה

    3. שגיא נאור 31. יולי, 2015 20:56
    אני חושב שזה הפוסט הכי טוב שקראתי באתר.
    מאסטרפיס זו לגמרי המילה המאימה. ביי פאר נכתבה הכי מעמיקה בנושא הפרי אייגנסי בתקשורת הישראלית

    4. bobby תאריך. 31. יולי, 2015 22:09
    ערב טוב! לאחרונה לא ממש יצא לי להגיב כאן באתר. אני משתדל לקרוא כמה שיותר פוסטים, אבל איכשהו מתפספס לי תמיד הזמן להגיב (אולי בין היתר כי בימים אלה אין לי יותר מדי זמן שכזה..).
    בכל מקרה – אחרי שקראתי את הפוסט הזה, אני לא יכול שלא לכתוב תודה רבה על כתיבה נהדרת, מושקעת, מלמדת ומעניינת. תאמין לי שבכלל לא שמתי לב שהפוסט כזה ארוך, ככה שלעניות דעתי, אין שום צורך לכך שתעבור לפלטפורמת הטוויטר
    אז שוב תודה, ושבת שלום!
    o עומר מזיג 31. יולי, 2015 22:17
    לא עובר. מוסיף שם דברים שאני לא אכתוב כתבה בשבילם. ותודה!

    5. עידן 31. יולי, 2015 22:28
    תשמע בנאדם איזו השקעה אדירה (כתוצאה מדהימה לא פחות)
    שאפו ענק
    רק דבר אחד בנאדם, מה נסגר עם הצבעים, קצת יותר מידי רדיואקטיבי. אבל חוץ מזה מאמר דבש.
    o עומר מזיג 31. יולי, 2015 23:49
    אין לעורך של האתר פונטים, אז זו פחות או יותר הדרך היחידה להפריד כותרות.

    6. יואל 31. יולי, 2015 22:34
    עומר פשוט מדהים,אני קראתי פעם שניה היום לאיוורור האינפו
    תודה.

    7. ולדי קוגן 31. יולי, 2015 22:39
    כתבה מטורפת. מסכים עם רוב הציונים שנתת(ותודה על הציון 7 שנתת לקנטר).
    אני הייתי מצרף את הכתבה הזאת לקורות חיים שלך ושולח לגרנטלנד. אני נותן לך ציון 10.

    8. עידו 31. יולי, 2015 22:46
    רמה גבוהה מאוד . כן ירבו . תודה

    9. מנחם לס 31. יולי, 2015 22:52
    מאמר שיכול היה להיכנס כפי שהוא (אבל ללא הצבעים!) לגרנטלנד, ואני לא מגזים!

    10. יונתן שגב 01. אוגוסט, 2015 01:37
    מדהים! מרתק! מאסטרפיס! מודה מקרב (חסרה לי פה מ׳) לב.

    11. אביתר שקנאי 01. אוגוסט, 2015 02:28
    +10000000
    פוסט מדהים!!! נהנתי יותר ויותר ככל שהמשכתי לקרוא

    12. IDO תאריך 01 אוגוסט, 2015 05:33
    מאמר מנומק הייטב.
    מעניין יהיה לדרג את הטריידים של שנה שעברה בדיעבד.
    אני חושב שמיאמי דווקא נפלו, וימצאו דרך לא להתחבר או להפצע שוב.
    קליפרס לא שינו כלום במצבם ולכן עדיין יהיו סיבוב שני
    היחידים שעשו משהו מעניין זה הבאקס

    13. גיא 01. אוגוסט, 2015 06:34
    מדכא לקרוא את הפוסט שלך על הבוקר.
    עכשיו, כל פוסט שאני אכתוב יהיה דומה לציור שהבת שלי ציירה בגיל 4, ותלינו על המקרר כי היא הייתה כל מאושרת מהתוצאה.
    הפוסט שלך זה הקדישמן בסלון.
    (וקצת יותר ברצינות:)
    יכולת הניתוח של זאק לואו, ההומור של סימונס. ואני לא מגזים.
    תענוג של פוסט!
    פוסטים כאלו לצד התיבה של מנחם הופכים את האתר ליחודי בנוף כתיבת הספורט בארץ.
    ככה שאני גאה להיות הזבוב על הפיל.

    14. סוס מעץ 01. אוגוסט, 2015 06:55
    תענוג של ניתוח והצגה של הדברים
    אחלה פוסט!

    15. חגי 01. אוגוסט, 2015 07:23
    בהחלט כתבה מעמיקה ןמעניינת, מינון מדויק של סטטיסטיקות וענייני חוזים יחד עם כדורסל וצבע. יפה!

    16. פאקו 01. אוגוסט, 2015 07:51
    פוסט מהטובים והמעמיקים שראיתי כאן ובכלל אי פעם. מסכים עם הדוק לגבי יכולת ההשתלבות שלו באתרי ספורט מקצועיים.

    17. דובי 01. אוגוסט, 2015 08:00
    לא פחות ממדהים, בחיי. כמויות חומר ענקיות, עריכה מצויינת, שילוב של סטטיסטיקה, ניתוח, משמעויות, וידאו… באמת יוצא דופן ברמת ההשקעה והתוצר בכל קנה מידה, בכל אתר.
    רק בעיה אחת וכבר כתבתי לך את זה בשנה שעברה – נורא קשה לדבר על הפוסטים מהסוג הזה בגלל הכמות הענקית של החומר.
    ההתייחסות לדיאנדרה ג'ורדן למשל. התייחסת לציטוט של רועי, הבאת סטטיסטיקה, הוכחה מצולמת, ניתוח… הכל.. זאת פיסקה ששווה פוסט שלם ודיון על היכולות ההגנתיות שלו ושל אחרים. ובאמת מעבר לתשואות רמות, שכל אחת מהן מגיעה לך ויותר, והערה ממנחם על הצבע, לא באמת דיברנו על מה שכתבת.
    קצת חבל כי זה באמת אחד הפוסטים הכי איכותיים ומושקעים שעלו כאן.
    בקיצור, שכל אחד יבחר לו שחקן ותתחילו לדבר.

    18. נתן גולד 01. אוגוסט, 2015 08:15
    נהדר מסכים כמעט עם הכול.
    אני חושב שרג'י ג'קסון יצדיק את החוזה שלו. אני מאמין בשילוב בינו לבין ג'נינגס זה יכול להיות מאוד מעניין. ג'קסון הוא שחקן שפרץ כמחליף של ווסטברוק ולהתבלט בתור מחליף כזה זה קשה מאוד. יש לו פוטנציאל לא קטן אבל קצת יסודות בעייתיים שהוא למד מהחבר מאוקלהומה. עוד עשר שנים נדבר על הקבוצה של אוקלהומה ששיחקו בה בו זמנית שלושה שחקני על, כוכב וצוות משלים נהדר. ברוקס ייזכר לדיראון עולם בתור המאמן שהרס קבוצה שיכלה להיות אימפריה.

    19. רן הנרגן 01. אוגוסט, 2015 09:16
    פוסט מענין. תודה
    לא ממש קשור אבל ג"ס החליפו את גרלד ואלאס בגיסון אותו קיבלו מבוסתון תמורת דיויד לי בגיסון תומפסון אות קיבלה פילדלפיה הסקרמנטו.
    מבחינת ג"ס המלהכים הנ"ל מבטאים חסכון של 22 מיליון בתשלומי שכר ותשלומי מס השנה בתוספת גידול בהתחיביות של 2.8 מיליון בשנה הבאה.
    בתחינת הרכב הסגל הם החליפו שחקן עם אופי נהדר ונוכחות חיובית בחדר ההלבשה אבל עם תרומה מאד נמוכה לסגל (לי חלש בהגנה וחווה ירידה דרמטית בכושרו ההתקפי בשנתיים האחרונות) שתרומתו בשנת האליפות היתה נמוכה מאד. הם קיבלו שחקן התקפה מוגבל אבל ריבאונדר טוב ומגן מעל לממוצע.
    לג"ס יש כרגע בסגל את בוגוט וגרין כצמד הפותח ומאחוריהם את אוזילי כסנטר מו ספייטס ותומפסון שיכולים לשחק בשני התפקידי הגבוהים וגם את מקדו ולוני הצעירים.
    בראיה שלי זה מצב טוב יותר ממה שהיה עם לי.

    20. עידו גילרי 01. אוגוסט, 2015 10:03
    עומר מצויין כרגיל.
    אני מסכים עם דובי שמאד קשה להגיב באופן ספציפי בגלל רוחב היריעה. אפשר לדעתי להעלות שחקן ביום.זה בודאי יהיה ממוקד אבל לדעתי יהיה מספיק בשר ואז גם נוכל לקיים דיון רציני בנושא.
    מה שמביא אותי לתהיה הבאה. אני יודע שזה ייקח לא מעט זמן, אבל יש מצב למבט רטרוספקטיבי על ההחתמות של שנה שעברה? אני עוד זוכר לך את ה-10 לחוזה של סטיבנסון (way to FAR).

    21. סומסום 01. אוגוסט, 2015 10:36
    פנומנלי. תודה על ההשקעה. זכית בקורא נאמן.

    22. Berch תאריך 01. אוגוסט, 2015 10:48
    איזו השקעה…. ואוו…
    אם אתה כזה אלוף ב 20000 מילה מה לך בטוויטר ??
    כמו שהיילה גברסילאסי יעבור ל 100 מטר….
    בהצלחה בכל מקרה ואל תבזבז שם את כל המילים

  11. סחתיין על הכתבה עומר – שם את זאק לואו בכיס הקטן, הן בתובנות והן בהסברים לקורא. רמה עולמית, תודה!

  12. מאמר מעולה… איזו העמקה…. מסכים עם מרבית הנקודות ולמדתי המון על האופציות לשחקנים ולקבוצות תחת התקרה
    תודה!

  13. מאמר יפה מאד ומושקע.

    יש לי כמה וכמה חילוקי דעות עם המסקנות והציונים (ועוד כל מיני קטנות), אבל אין לי ממש כח להיכנס לכולן.

    ובכל זאת, דבר אחד שממש בלט לי זה הציון של קאנטר.
    אי אפשר לתת לו "7" כאילו זה עולם תיאורטי בוואקום.

    הדבר היחיד שחשוב זה מה האלטרנטיבות של אוקלהומה ומה יכולה להיות המשמעות של קנטר עבור הקבוצה הזאת.

    האלטרנטיבה היתה להביא שחקן ב 3.4 מיליון.
    המשמעות שלו בקבוצה היא סופר חשובה –

    1. סיכוי מצויין לאליפות, ובדיוק בגלל שהוא מוסיף מימד התקפי שהיה חסר להם בגובה. החולשה ההגנתית שלו הרבה פחות משמעותית ליד איבקה ואדאמס (וקוליסון ומקגרי).

    2. שליחת מסר ברור לדוראנט שימי הקמצנות עברו מן העולם גם אם לא יצליחו לקחת אליפות העונה (אלמנט קריטי לעתיד ארוך הטווח של המועדון) –
    אוקלהומה ישלמו וואחד מס מותרות על כל דולר במשכורת של קאנטר.

    מעבר לכל הנתונים האלה, המשכורת ה"אמיתית" של קאנטר הולכת להיות שוות ערך ל 12 מיליון במושגים של היום בעוד שנה (והערך ימשיך לרדת עם השנים).

    העובדה שאולי הוא לא "שווה" בדיוק 17 מיליון ובעצם אולי "מגיע" לו רק 13-14 היא גם חסרת משמעות לחלוטין והיא גם המינוס היחידי של הצעד הזה לעומת האלטרנטיבה של לאבד אותו ולהחתים שחקן בגרושים.
    אוקלהומה (וספציפית בעלי הקבוצה), הראו כאן בפעם הראשונה את סוג המחוייבות שנותנת להם סיכוי אמיתי ללכת עד הסוף (ולדעתי הסגל שלהם עוד ישתפר אפילו יותר עד לסוף העונה).

    בהתחשב בכל זה – אין שום מצב שההחתמה הזאת לא שווה ציון 9, בטח כשאתה טוען שלאב (יותר כסף, אחרי פציעה רצינית, שיחקו מצויין בלעדיו, ההתאמה שלו לקבוצה אישית ומקצועית היתה בספק), הוא "10 ברור" ולקליבלנד "לא היתה ברירה"…

    1. בדיוק שמעתי את ואן גנדי אתמול אומר אצל זאק לואו בדיוק את מה שאמרת שאי אפשר לשפוט החתמות בואקום. על כמה שקאנטר מתאים ליד איבאקה כבר השתפכתי בכתבה בפברואר.

      הנה למה ה7 הוא לא 10 – אוקלוהומה לא קצת מעל התקרה – היא מחויבת ל97 מיליון השנה בלי הרבה גמישות לשנה הבאה. ווייטרס מסיים חוזה של 5 מיליון שישתדרג לאזור ה8-9, מה שיקזז את החוזה הנגמר של נובאק. אוגוסטין יחזור על לפחות 3 מיליון או שהם יביאו רכז אחר בכסף הזה, כי ספק עם קמרון פיין יהיה מוכן להיות רכז מחליף ראשון בקונטנדרית. ואני לא רואה אותם חותכים ולא לוקחים את האופציות על החוזים של אדאמס מאגרי ורוברטסון.

      זה משאיר אותם עם 80 מיליון מחויבים לשנה הבאה לפני דוראנט. זה אומר לפי כל ההערכות בערך 13 מיליון דולר פנויים בקיץ הבא וזו הנקודה – ב7 מתוך 10 תרחישים ההחתמה של קאנטר מסתדרת והוא ועוד סמי-סטאר שמסכים לחתום בסכום הזה מספיקים לה כדי לשכנע את דוראנט להישאר ולהרכיב סגל מ-פ-ח-י-ד. אבל ב3 מתוך 10 מקרים קאנטר עולה לOKC באפשרות להחתים עוד שחקן מקסימום שKD רוצה/מכניס אותם כל כך עמוק למס המותרות שהם לא מעזים להחזיר את ווסטברוק ואיבאקה ב2017/כל כך פוגע בקבוצה הגנתית שהם לא מצליחים להגיע למטרות שלהם העונה. את כל שלושת התרחישים האלה אפשר למנוע שם בלא לעשות כלום ולרדת מתחת לתקרת המס העונה, כדי לצוץ שם חזרה בעונה הבאה ולהימנע מהמס החוזר.

      שוב, אני לא אומר שזה מה שאני חושב שסביר שיקרה – אני אוהב את ההחתמה הזאת בסה"כ בגלל כל הסיבות ששנינו ציינו. אבל יש תרחישי דרדור סבירים שבהם החוזה הזה רע יותר מסתם שחקן רוטציה במיד-לבל.

      ואתה מוזמן להגיב גם על השאר – אני מאוד אוהב להתווכח איתך. מזמין אותך להגיד לי בדיוק איפה אני טועה מאוד ונראה בסוף העונה 🙂

      1. אתה מתכוון להתווכח על דברים כמו האם לפניקס יהיה מקום לשחקן מקסימום בקיץ הזה ?… 🙂

        זה פשוט יותר מדי דברים. הפוסט ארוך ומפורט, וזו ממש עבודה להתחיל לחפש. אולי יותר מאוחר היום אמצא איזו נקודה ספציפית ואעלה אותה, אבל זה לא בהכרח דברים כל כך גדולים או חשובים.

        לגבי מה שכתבת כאן – קודם כל זה עניין של עדיפויות.

        והעדיופיות של אוקלהומה הן קודם כל לשמור את דוראנט לטווח ארוך, ולזכות באליפות השנה.

        והדברים קשורים זה בזה באופן ברור.

        אבל אם יש סיכוי כלשהוא שדוראנט יבחר להישאר באוקלהומה גם בלי אליפות – זה רק אם הבעלים יראו שהם מוכנים להשקיע את הכסף הנדרש כדי לבנות קבוצה אלופה, ולא ימשיכו להראות דפוס עקבי של התקמצנות ברגע האמת.

        אז בשורה התחתונה – המהלך של השוואת החוזה של קנטר הוא הפיתרון הנכון לכל התסריטים והעדיפויות של של אוקלהומה.

        לפגוע בסיכויים של הקבוצה העונה – ועוד לעשות את זה על ידי (שוב) התקמצנות על שחקן חופשי – זו התאבדות מבחינתם.

        אוקלהומה היא לא יעד אטרקטיבי במיוחד לשחקנים חופשיים, ל 90% מהליגה יהיה מקום בתקרת השכר בקיץ הבא – כולל קבוצות סופר חזקות עם מקום לדוראנט, ולפגוע בסיכויים של הקבוצה השנה בשביל הסיכוי שדוראנט בכל זאת יסכים להישאר וגם שחקן משמעותי וטוב מקאנטר יסכים להגיע ?
        טירוף.
        ככה לא מנהלים סיכונים, וככה לא מנהלים קבוצת נבא.

        גם לא הייתי עושה תכניות כאלה ארוכות טווח לגבי הסגל שלהם.
        אני בכלל לא בטוח שווייטרס יגמור שם את העונה, ויש להם לא מעט תחמושת להוסיף שוטינג גארד איכותי בטרייד במהלך העונה או פשוט בהחתמה אחרי שחרורי השחקנים של סוף פברואר (לא השתמשו במיני מיד לבל שלהם).

        זה ברור שקנטר מקבל יותר כסף משהיה אמור לקבל בעולם תיאורטי, אבל על זה שאוקלהומה בחרו בכל זאת לשלם לו את הכסף הזה כי זיהו נכון את הסיטואציה שלהם והעדיפויות (לפחות לדעתי) – מגיע להם הרבה הרבה קרדיט וציון 9 לפחות ממני.

        1. כל מה שכתבת הוא הסיבה שהעליתי אותו ל7. אבל אני לא יכול להתעלם מכמה הוא גרוע בהגנה, ונמאס לי לראות שחקנים כאלה מקבלים מלא כסף. אתה אומר שאחרי הנירמול הוא עושה 12 – אני חושב שהוא שווה הרבה פחות, בטח עם הדקות שהוא לוקח לחביבי סטיבן אדאמס. אבל זה באמת לא מעניין זה ויכוח על מספרים קטנים ושקילה שונה של פרמטרים שונים בדירוג.

          לגבי חוזה המקסימום לפיניקס אין ספק ששברת אותי… אני מתנחם בזה שאני מנצח בהימור ללונג-הול – הויתור על תומאס והבחירה של הלייקרס לא נראים טוב בינתיים.

    2. ולגבי לאב – בעיני לא מספיקה שנה כדי למחוק אותו. אני מאוד מאמין בתאוריה של שנת הסתגלות בנוגע אליו. אין שחקן כמוהו בליגה והוא אבסולוטלי שווה מקסימום לכל קבוצה, בטח לקליבלנד שהוא עומד בה בניגוד יפה לתומפסון ובהתאמה תיאורטית טובה ללברון.

  14. בין אם זה יותר משמעותי או פחות – זה שאולי קאנטר לא לגמרי שווה את הכסף אובייקטיבית, רק צריך להעלות את הציון של הצעד הזה של אוקלהומה.

    ברור שזה מעלה שאלות (שלא לומר סימני קריאה) לגבי מה שהם עשו עם הארדן, אבל לא צריכה להיות לזה משמעות לגבי ציון להחלטה האם לשמור על קאנטר במשכורת מוגזמת ומס מותרות גדול לעומת האלטרנטיבה של להביא שחקן ב 3.4 מיליון.

    אי אפשר לשפוט את ההחתמה הזאת כמו ששופטים החתמה שעושה קבוצה עם מקום בתקרת השכר ואלטרנטיבות, או אפילו קבוצה במצב דומה אבל בלי סיכוי לאליפות.

  15. ראיתי את המיילים אבל רק עכשיו קראתי. וואו אחד גדול ! רמת הידע וההשקעה היא פשוט מדהמה. אשרינו שאתה כותב זאת באתר עברי ובשפת הקודש.
    גם אני חושב שניתן היה לפצל את המחקר לכמה פוסטים נפרדים, נניח אחד לדיאנדרה, אחד לתומפסון וכ"ו.
    אני יודע שזה קשה אבל תכתוב יותר.

  16. אני לא אחמיא, אני פשוט אציין שזה שמור לי במועדפים 😉

    אין לי בעייה לא עם הצבעים ולא עם הסטטיסטיקות, לדעתי זה מוסיף.

    אם להיות ענייני בנוגע לכתבה

    ברוק לופז -מזכרון לפי ולא מבדיקה מעמיקה, שני השחקנים עם משחק הפוסט (מהלכים וסיומת-יכולת וכישרון) הכי טוב, מגוון ומנוצל (מבחינת שימוש) זה ברוק וביג אל ג'פרסון (טימי משחק טיפה יותר רחוק, דימו לא משחק מספיק).
    לפחות ממה שראיתי העונה, כשהוא מקבל את הכדור מספיק ובאזור הצבע הוא סופר יעיל התקפית.
    אין סרט שהוא מצדיק יותר את החוזה?

    רג'י ג'קסון – אחוז הנצחונות איתו ובלעדיו הוא 39%, זה לא אומר שהוא השלים בצורה ראויה את מקומו של ג'נינגס הפצוע? (כמובן שלפני ואחריו העזיבה של ג'וש סמית האחוזים אחרים, לפני נמוך יותר ואחרי גבוה יותר)

    1. ג'קסון – דטרויט פתחו 5 – 23. שחקן בכסף הזה צריך להביא שדרוג ממה שהיה לך עם ג'נינגס. השאלה היא איך הם יעבדו ביחד.

      לופז – שחקן פוסט אפ מעולה. אבל הppp של מהלך פוסט אפ ממוצע הוא 0.88, רק טיפה מעל 0.85 ppp של בידודים והרבה מתחת ל1.05 של מהלך ממוצע בליגה. בסה"כ היום בליגה נראה שזה פשוט לא כל כך עוזר להיות שחקן פוסט אפ טוב, אם זה הדבר היחיד שאתה טוב בו.

  17. עוד פעם אתה מתמקד בכסף במקום באלטרנטיבות.
    יחסית ליכולת, לגיל, ולמי שהיה פנוי עבור דטרויט – ג'קסון הוא החתמה מעולה.
    אחרי תקופת התאקלמות מסויימת גם המפרים שלו הראו את זה.

    גם זה שהוא היה שחקן חופשי מוגבל שלהם מעלה את הערך שלו כי כמו שהסברתי שנה שעברה עם מקרה ברנדון נייט בקיץ – אתה יכול לסכם איתו בעל פה (ולכן בדרך כלל משלם קצת יותר כדי לקנות לעצמך שקט ומרחב פעולה), ואז להחתים עוד שחקנים עד לגובה תקרת השכר לפני שאתה מעשית חותם עם ג'קסון, וככה הוא תופס רק מקום קטן יחסית בתקרת השכר.

    אין בכלל שאלה איך ג'נינגס וג'קסון יעבדו ביחד.
    זה הדבר האחרון שמעניין את דטרויט.
    ג'קסון הוא רכז העתיד שלהם, ואין להם שום תכניות לבנות על שחקן שחוזר מהפציעה הכי קשה בכדורסל. הם רק מתפללים שיחזור בצורה סבירה כדי שיצליחו לקבל עליו משהו בדד ליין, ואם לא – הוא מסיים חוזה ולא יוחתם שוב בקיץ הבא.
    נכון לעכשיו מבחינת דטרויט ג'נינגס הוא הרכז המחליף שלהם לעוד עונה אחת בלבד.
    אם הוא יפתיע בקאמבק בלתי צפוי – זה יהיה בונוס מבחינתם.

    ולופז הוא לא שחקן פוסט אפ קלאסי.
    הוא פשוט שחקן התקפה מעולה.
    לואו פוסט, מיד פוסט, רחוק מהסל – זה לא משנה.

    על מה בדיוק הנטס ויתרו כשהחתימו אותו ?
    על איזה שחקן מדהים שהיה בוחר בהם בקיץ הזה או אפילו בקיץ הבא או זה שאחריו ?
    שורה תחתונה – הם השאירו את אחת הגבוהים הטובים בליגה ויצרו לעצמם עוגן לקבוצה או נכס לטרייד אם הדברים יזרמו לשם.
    וגם הסיכון שלו לפציעות לא יגרום להם נזק דרמטי כי ברור גם להם שהקבוצה לא רלוונטית לאליפות בכל מקרה ב 3 שנים הקרובות – ואחריהן לכל המאוחר החוזה של לופז מסתיים.

    החתמה ממש ממש לא רעה, ובטח שלא שווה ציון כזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט