הטור של מל ליום ראשון – המשך לטור הדראפט ממוצאי שבת

 

 

דראפט ה-NBA הפך לחלק כה חשוב בתכניות העתיד של כל קבוצה, שישנם מקרים (לא מוכחים!) בהם קבוצות אמורות היו – כאילו – לעשות 'טנקינג' כדי לזכות בבחירה גבוהה. כנראה שאני אחד היחידים בעולם הטוען שכל עניין הטנקינג מצוץ מהאצבע, ואם באמת ישנה קבוצה העושה טנקינג (אין לי מושג כיצד אפשר בכלל לבצע דבר כזה), הרי שהיא יותר מטומטמת משחשבתי, וזה כמובן מכוון ישר לבעל הקבוצה, נשיאה, והמנכ"ל שלה.

מדוע כל רעיון הטנקינג הוא  אווילי וכסילי שרק רפי הבנה מאמינים בו? (אבל עלינו לזכור שגם כמה 'מבינים' באתר עלו עלי כשטענתי שוב ושוב שאין דבר כזה 'טנקינג', ואם יש, אז הוא אחד מטמטומי העולם הגדולים ביותר – בסדר גודל של אופרה ביידיש, כיסוי הגוף בבוץ השחור של ים המלח לריפוי דלקת פרקים, ואכילת עשבי ים להורדת לחץ דם).

מדוע רעיון הטנקינג הוא טפשי? נסו 'מתאם פחות מבינוני (באחד המחקרים r=0.54) בין מיקום בבחירת הדראפט והצלחה ב-NBA'. מספיק להיזכר שאנשים כמו איבן טרנר, 'האיש שלי' האשים ת'אביט, מייקל ביזלי, אנטוני בנט, אוג'יי מאיו, אדאם מוריסון, אנדריאה ברגניני, מרווין ויליאמס, בן גורדון, דרקו מיליצ'יץ' וקוואמי בראון נבחרו כולם בין שלושת הראשונים בדראפט. אחרים שנבחרו גבוה מאד והיוו אכזבה גדולה היו דניס הופסון, כריס וושבורן, מיקאל אולואוקנדי, קית' ואן הורן, מחמוד עבדול-רעיף, ודני פרי.

במאמר של אתמול הדגשתי שרק מתי מעט שחקנים היו כה טובים בתיכון ובמכללה שלגביהם לא היה ספק. הם כל כך מעל כולם שאין אפילו סיכוי לטעות מהסוג של "FALSE POSITIVE". אז מה, הכדאי לעשות 'טנקינג' עבור שקיל או'ניל? בוודאי. עבור לברון ג'יימס? בוודאי. עבור קווין דוראנט? בוודאי. אבל אפילו איתם ברשימת הדראפט להרוס עונה שלמה כשאתה מסיים עם משהו כ-10-15% סיכוי לבחור ראשון? זה צ'אנס גדול שאתה לוקח. אבל לעשות טנקינג עבור שחקן שאתה לא יודע על סיכוייו להצליח ב-NBA יותר מהטלת מטבע? זה כבר טירוף. טמטום מדרגה ראשונה!

תנו מבט ב-10 הדראפטים האחרונים ותראו לי שחקן אחד שנבחר 1 , 2  או אפילו 3, שעבורו כדאי היה להרוס עונה שלמה בטנקינג! האחרון היה קווין דוראנט ב-2007, אבל אז איש לא שיער איזה כוכב הוא יהפוך להיות. אולי האחר הוא אנטוני דייויס שנבחר ראשון ב-2012, אבל הוא לא מסוג השחקנים שאתה רץ לעשות עליו 'טנקינג'. לא היה אף אחד אחר אלא אם כן אתה מוכן לעשות טנקינג שלם עבור טאונס או – GOD FORBID – אנטוני בנט.

קחו את הדראפט של השנה, שנחשב למצויין.

על מי היית עושה טנקינג, פור גוד סייק? מרקל פולץ? חצי מאוהדי ה-NBA חושבים שזאת היתה פאשלה של פילדלפיה שהחליפה את בחירתה עם הסלטיקס, ונתנה לה עבור כך בחירת דראפט בשנה הבאה, כשהיה ברור לכולם שבוסטון כבוחרת ראשונה לא בוחרת בפולץ, וגם הלייקרס לא. הוא יהיה מין כריס פול לעניים. לא עושים טאנקינג על אנשים כמוהו.

אז על מי הייתם עושים 'טנקינג' כשהשחקן היחידי שיהפוך לכוכב-על אמיתי מהנבחרים נבחר בכלל במקום חמישי ע"י סקרמנטו? (אגב, הוא נושא הטור שלי למחר!).

פעם בעשר שנים צץ כוכב כלברון, או דוראנט, שלגביו אין כל ספק שהוא יהפוך לשחקן עליון. על שחקנים מהסוג של סטפן קרי, קאווי לינארד, או ג'יימס הארדן, אין דרך לנחש, או שיש, אבל אם כן זהו הסוד הכמוס בעולם והנוסחה שמורה בכספת בפורט-נוקס (נכון, פופ, או שאתה סתם בנזונה בר מזל?).

 

אף שחקן מאלה שהזכרתי בתחילה הפוסט שניבחרו 1, 2, או 3 היה יותר מ"בינוני" (במקרה הטוב) בפרודוקציה שלו ב-48 דקות ((calculation explained here) אחרי ארבע עונות. אף אחד לא היה "GOOD PLAYER".

מה זה "GOOD PLAYER"?

ההגדרה של "שחקן טוב" לפי המאמר הזה (הרפרנס למטה) היא אם תרומתו לניצחון הקבוצה (הנוסחה למעלה) ב-48 דקות אחרי ארבע שנים בליגה היא מעל הממוצע של שחקני ה-NBA.

 A player is “good” if his career production of wins per 48 minutes (calculation explained here) is simply above average after four seasons in the league

אנא קראו את הקטע הבא לאט-לאט:

  Since the ABA-NBA merger in 1976, only 54.3% of players selected with the top three picks were above average four years into their career. Or more than 45% of top three selections were not above average. That suggests that landing a “good” player with one of the top three choices is little better than a coin flip. 
*
(https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2014/06/why-do-top-nba-draft-picks-always-disappoint/373338/)

הסיכוי לעשות דראפט של "GOOD PLAYER" בבחירת דראפט ראשונה, שנייה, או שלישית, אינו גדול בהרבה יותר מזריקת מטבע (54.3%). רגע, הסיפור נעשה גרוע יותר ויותר: מהדראפט של 1976 ואילך קרה רק פעמיים שכל שלושת הנבחרים הראשונים יכולים להיות מוגדרים כ-"שחקנים טובים": בראפט של 1984 שלושת הראשונים היו האכים אולג'ואן, מייקל ג'ורדן, וסם בואי, ובדראפט של 1999 שלושת הראשונים היו אלטון בראנד, סטיב פרנציס, ובארון דייויס.

מסקנה:

סדר הבחירה בדראפט הוא אינדיקציה חלשה מאד בנבואה מי יצליח ב-NBA. כפי שכבר ציינתי אתמול, הקורלציה בין המיקום בבחירת הדראפט לבין "הצלחה" ב-NBA נותן r של רק 0.54, מה שאומר שמיקום השחקן בדראפט נותן אינדיקציה על הצלחתו ב-NBA שהיא רק בערך ב-25% יעילה יותר מניחוש! (r בריבוע).

הצעה:

יש לי הצעה שאם אחד הצעירים באתר הולך עליה, יש סיכוי שנגלה משהו חדש לחלוטין והוא (והאתר) יוכל להתפרסם ברחבי העולם. אני לא מאמין שאיש עדיין לא חשב עליה:

הצעתי היא להפוך את ה-INDEPENDENT VARIABLE (המשתנה 'הבלתי תלוי') – המיקום בבחירת הדראפט – למשתנה התלוי' (DEPENDENT VARIABLE), ואז להגדיר "הצלחה ב-NBA" כמשתנה הבלתי תלוי, אבל לקבוע "הצלחה" בצורה אחרת לחלוטין מאשר עשו עד עתה (כפי שהסברתי אתמול בשימושי PER, "תרומה לניצחונות" , יעילות הגנה, יעילות התקפה, ושאר המשתנים שהזכרתי) אני מציע שהמשתנה הבלתי תלוי – ה-INDEPENDENT VARIABLE – יהיה יכולת השחקן, אבל היא תיקבע בצורה אחרת לחלוטין: על ידי מיקום השחקן ב-POWER RANKING!

מאחר ו"מיקום בדראפט" ו-"הצלחה ב-NBA" הם שני משתנים שלא תלויים אחד בשני, וכל מה שאנחנו מנסים לעשות זה למצוא "קשר" בין השניים, זה לא משנה מתמטית, או מבחינה הגיונית, איזה משתנה יהיה ה'בלתי תלוי' ואיזה יהיה 'המשתנה התלוי'.

ז"א, אנחנו ננסה למצוא את המתאם בין הפאור-רנקינג של 200 הראשונים (לא משנה של מי מהמומחים הפאור רנקינג נקבע –  יאהו, ESPN, או SI) והמיקום שהם נבחרו בשנת הדראפט שלהם. אני אישית סומך יותר על קביעת "יכולת שחקן" או "טיב שחקן"  מהפאור רנקינג של 5 ממומחי SI למשל, מאשר הסתמכות על PER או "יעילות הגנה".

כל מה שיש לזה שבא לו ללכת על זה לעשות זה לרשום ב'אקסל' את שמות ה-200 הראשונים, ובטור "2" שליד השם לכתוב את הפאור רנקינג בסדר מ-1 עד 200. בטור השלישי "3" יש למצוא את מיקום השחקן בדראפט בשנה שנבחר. ב-EXCEL ישנה פונקציה PEARSON PRODUCT CORRELATION שבלחיצת כפתור תתן לך את ה-r שאנחנו מחפשים בין טור "2" וטור "3".

זה שיתנדב יוכל גם TO PLOT את נקודת כל שחקן שתראה את מיקומו באור רנקינג, ואיזה מספר הוא נבחר בדראפט:

 

לעניות דעתי המתנדב יהיה הראשון לחקור בדטה מהסוג הזה  אני מבטיח למתנדב פרסום הפוסט באחד המגזינים או האתרים החשובים בארה"ב. אני מבטיח גם עזרה בכתיבת המאמר באנגלית: מטרתו, חשיבותו, מתודיקה, תוצאות, מסקנות, ובסוף – המלצות. המאמר יהיה בשמו של עושהו, ורק למטה יהיה כתוב מ-HOOPS.CO.IL.

השלב הבא של מחקר מסוג זה הוא לעשות FACTOR ANALYSIS (שיטת דוליטל, או שיטה דומה) למצוא, ולהגדיר את התכונות החשובות ביותר של 200 השחקנים ע"י MULTIPLE CORRELATIONS, ואיזה משקל לתת לכל אחת מהן (כך בדיוק הורכבה בחינת ה-IQ לאינטיליגנציה), ואז המוק דראפטים יהיו מבוססים על משתנים שונים, וכמה מכל אחד מהם יש לשחקן תיכון זה או אחר. אז, ורק אז, המתאם בין המיקום הדראפט והצלחה ב-NBA יעלה לרמות רציניות.

אבל עבור מחקר מסוג זה ה-NBA תצטרך לתת לנו GRANT של 4-5 מיליון דולארים, פלוס כרטיסי טיסה לארה"ב ל-5-6 חוקרים, פלוס כרטיסי טיסה לכל ערי ה-NBA עם רשות כניסה לאימונים, לריאיונות, בדיקות, ומדידות.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 101 תגובות

  1. גיא הרשע

    25 יונ 2017 05:36:11

    תודה, מנחם.

    ההגדרה של מה זה שחקן טוב כפי שהיא מוצגת בפוסט היא פשוט שרירותית מדי.
    למה 4 שנים? שחקנים שנבחרו בגיל 19, יסבלו מנתוני השנתיים הראשונות לקריירה שלהם.
    שחקנים שמשחקים העמדות הפנים, גם להם בדרך כלל לוקח יותר זמן למצות את הפוטנציאל שלהם.
    ופציעות.
    דראפט 2014 מכיל 3 שחקנים ש-2 מהם עברו פציעות לא קלות –
    אמביד, פארקר, וויגינס.
    בהחלט יכול להיות שזה דראפט של 3 ראשונים שיסיימו קריירה כאול סטארים.

    עוד דוגמה זה דראפט 2005 .
    לכל 4 הראשונים יש ממוצע קריירה של WS/48 גבוה מ-0.1 (הממוצע בליגה),
    רק שתחילת קריירה מגמגמת של מרווין וויליאמס מוציאה אותו ממשוואת ה-"שחקנים הטובים".

    לסטיב נאש הייתה רק עונה אחת של WS/48 גבוה מ-0.1 ב-4 העונות הראשונות שלו,
    והוא זוכה 2 MVP, ואחד הרכזים המלהיבים ששיחקו בליגה.

    הדראפט הכי "אמין" דרך אגב,
    היה דראפט 96', אז כל 5 הנבחרים הראשונים סיימו קריירה עם WS/48 ממוצע גבוה מ-0.1 , וכולם שיחקו כמת דו ספרתית של שנים ב-NBA, וכולם היו או אול סטאר/שחקן ההגנה של השנה
    (אייברסון, מרכוס קמבי, שאריף עבדול ראחים, סטפון מרבורי, ריי אלן)
    (גם דראפט זה לא ענה על הקריטריון של 0.1 WS/48 ב-4 השנים הראשונות של 3 הנבחרים הראשונים).

    אז עשיתי בדיקה ב-20 הדרפטים האחרונים שהשלימו 4 עונות בליגה (עד דראפט 2013) ובדקתי –
    בכמה שנים "כדאי" היה לעשות טאנקיג. הקריטריון הוא דראפט בו ל-4 מ-5 הנבחרים הראשונים (טווח הבחירות של קבוצה שתסיים את העונה באחד מ-2 המקומות האחרונים) יש WS/48 קריירה של 0.1+
    (80% לתפוס שחקן טוב).
    יצא בדיוק 50%
    ב-10 דראפטים מתוך ה-20 עד דראפט 2013, יש לפחות 4 שחקנים "טובים".
    שזה לא שונה מהשורה התחתונה של נתוני 3 הראשונים ב-4 שנותיהם הראשונות.

    אבל –
    כשלוקחים בחשבון שהיו מספר שנים בהם היה ברור שאנחנו הולכים לקראת דראפט רע, ושהיו שנים בהם היה ברור שזה יהיה דראפט מצוין, אז התמונה משתנה קצת לכיוון הטנקינג.

      1. גיא הרשע

        25 יונ 2017 11:57:38

        בחירות סיבוב ראשון של ששיחקו בשורות הספרס (מ-2014) :

        2014 קייל אנדרסןן (WS/48 גבוה ה-0.1)
        2011 קורי ג'וזף (WS/48 גבוה ה-0.1)
        2010 ג'יימס אנדרסון (WS/48 נמוך ה-0.1)
        2008 ג'ורג' היל (WS/48 גבוה ה-0.1)
        2007 טיאגו ספליטר (WS/48 גבוה ה-0.1)
        2005 איאן מהימני (WS/48 גבוה ה-0.1)
        2004 בנו אודריך (WS/48 נמוך ה-0.1) (בזמן שלו בספרס – גבוה יותר)
        2001 טוני פרקר (WS/48 גבוה ה-0.1)
        1999 מאני ג'ינובילי (WS/48 גבוה ה-0.1) (סיבוב שני)
        1998 פליפה לופז (WS/48 נמוך ה-0.1)
        1997 טים דאנקן (נו, באמת…)

        למעט דנקן, 8 מ-10 שחקנים הציגו יכולת גבוהה מהמצופה,
        כאשר הבחירה הכי גבוהה בעידן של אחרי דנקן (לא כולל קאוויי, שהגיע בטרייד) היא הבחירה ה-20 בדראפט 2010 (דווקא הוא, לא הצליח…)

        כך שמסתבר שהדרך הטובה ביותר להצליח בדאפט היא לגנוב את פנקס הסקאוטינג של הספרס…

        (ואת המאמן, ואת השיטה…)

        1. עידו גילרי

          25 יונ 2017 12:18:36

          גיא זו אנליזה מצחיקה.
          הספרס הקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות ב-20 שנה האחרונות אז כמעט כל שחקן שעובר בה יהיה עם WS מעל הממוצע כשהוא שם. רובם גם עברו לקבוצות מנצחות לאחר מכן. אפשר לראות בקלות מי לא – אודריך לדוגמא.

          1. גיא הרשע

            25 יונ 2017 13:06:05

            בגדול, אתה צודק.
            אבל –

            אודריך הציג בסקרמנטו נתונים דומים לאלו שהציג בספרס,
            גו'רג' היל ומהימני שיפרו את נתוני ה-WS/48 שלהם,
            אצל קורי ג'וזף יש ירידה בנתונים.

            אם תבדוק איך ה-WS מתחלק בקבוצות עשירות בניצחונות,
            אבל מאסקולה שונה מזו של הספרס,
            תראה שעודף הניצחונות לא גרם ל-WS/48 של הספסל לקפוץ כמו אצל
            הספרס.

            בשורות הלייקרס עם 67 ניצחונות ב-2000 היו 7 שחקנים עם WS/48 גבוה מ-0.1,
            גם בשורות המאבריקס של 2007 (67 ניצחונות) הין 7 שחקנים עם WS/48,
            בעוד שבספרס של העונה שעברה היו 13 שחקנים עם נתון שכזה (גם כן 67 ניצחונות).

            צריך לזכור – רוקי שנבחר לקבוצה מנצחת, לא בהכרח מקבל את הבמה.

            בשנה שעברה הרוקים שהגיעו ל-WS/48 גבוה מ-0.1 לא הגיעו מקבוצות של 45+ ניצחונות.
            ברוגדון ומקר ממילווקי, הרננגומס מהנאגטס.
            יוצא הדופן הוא ג'קוב פרטול מטורונטו.

            ב-2016 14 רוקיס שיחקו יותר מ-300 דקות וסיימו את העונה עם WS/48 גבוה מ-0.1
            רק 3 מתוכם הגיעו מקבוצה של יותר מ-45 ניצחונות.
            פאוול מטורונטו, סימונס ומאריונוביץ' מהספרס.

          2. עידו גילרי

            25 יונ 2017 13:35:42

            מה המשמעות של כל הנתונים האנקטודלים הנ"ל?
            זה הכל נובע מאיך שהמדד הזה בנוי. אין לו יכולת ממשית למדוד יכולת אישית של שחקנים מחליפים. כשתסתכל לאורך זמן בסופו של יום שחקנים מקבוצות מנצחות יהיו בעלי WS/48 טוב מהממוצע ולהיפך.

          3. גיא הרשע

            25 יונ 2017 13:49:12

            ברור ש-WS/48 הוא נתון שהוא גם תלוי ניצחונות.

            אבל כאשר בודקים רוקים, לאו דווקא השחקנים שנבחרו על ידי קבוצות צמרת הם אלו עם WS/48 גבוה מ-0.1 ,
            למעט שחקני הספרס.

            תבדוק את נתוני הלייקרס לאורך זמן.
            הרוקיס שנבחרו בתקופת האליפויות, להם דווקא יש WS/48 נמוך יותר.

          5. גיא הרשע

            25 יונ 2017 14:17:16

            איכות הבחירה, והשיטה.

            הספרס מצטיינים בלבחור, לפתח, ולהשתמש, בשחקנים מבחירות נמוכות. ולכן בקבוצה של 67 ניצחונות יש 13 שחקנים עם WS/48 גבוה מ-0.1

            לבולס, בין השנים 87' – 98' היו לא פחות ניצחונות מלספרס ב-12 השנים האחרונות.
            הפ פגעו בול עם הוראס גראנט (בחירה 10 ב-87') וקוקוץ (סיבוב שני ב-90'), והצליחו יחסית עם ארמסטרונג (בחירה 18) ופרדו (בחירה 11).
            אם שאר בחירות הסיבוב הראשון באותה תקופה הם 0 מ-10 בלמצוא שחקן נוסף שיעבור את רף ה-0.1 WS/48

            4 מ-12 לבולס,
            8 מ-10 לספרס.

            והבולס ניצחו יותר משחקים מהספרס באותה תקופה.

          8. עידו גילרי

            25 יונ 2017 14:30:25

            לא ענית לשאלה. מדוע ה-WS./48 של השחקנים שאתה מדבר עליהם בספרס גבוה ובעוד שבקבוצות אחרות הוא נמוך?
            בקיצור איך אתה מסיק מכל זה ששחקנים זוטרים שהצליחו בספרס היו מצליחים במקום אחר וששווה לגנוב את פנקס הסקאוטינג שלהם?

          9. עידו גילרי

            25 יונ 2017 14:33:10

            ולפני שאתה מתייחס למה שכתבת כמה תגובות מעל אני מתכוון תכלס. כלומר מה הם עשו (מבחינה סטטיסטית) שגרם לערכים עליהם אתה מדבר.

          10. גיא הרשע

            25 יונ 2017 14:36:17

            בטח שעניתי. שיטה, איכות הבחירה.

            איכות הבחירה:
            יש שחקנים שנבחרו על ידי הספרס, ולא הצליחו.
            העובדה שהם יודעים למצוא את ה-"ג'ורג' הילים" מלמדת שהם יודעים לבחור. ג'ורג' היל, לדוגמה, הוא שחקן שנמצא כרגע בדרכו לחוזה שמן במיוחד.
            הוא מצליח, לא רק במדי הספרס.

            השיטה:
            WS/48 לא נותן יתרון מובנה לדקות משחק כמו WS,
            אבל דקות משחק (ניסיון) הן ללא ספק מרכיב מכריע ביכולתו של שחקן להצליח בליגה.
            ואת זה הספרס עושים. הם נותנים לשחקנים את ההזדמנות להוכיח את עצמם.

            קבוצה שמוכנה לשחק בשיטה של הספרס,
            לדעתי, תרוויח מהפנקס של פופ.

          11. עידו גילרי

            25 יונ 2017 14:57:46

            טוב, מכיוון שאני רואה שפספסת את התגובה האחרונה שלי אני אנמק.
            יש שתי דרכים עיקריות להעלות את הWS/48.
            1. לפוצץ את הבוקס סקור בדקות שאתה משחק.
            2. לשחק הרבה דקות בקבוצה מנצחת.
            אז התשובה שלך למעשה מסבירה חלקית ממה הכל נובע. שחקנים בספרס רואים הרבה דקות. זה קשור לשיטת משחק לא ליכולת בחירה בדראפט.
            עכשיו אני לגמרי לא חולק על זה שהספרס יודעים לעשות קסמים עם הבחירות הנמוכות שיש להם באופן תמידי. רק טוען שלהשתמש ב-WS/48 כדי להדגים זאת זה פשוט לא נכון.

          12. גיא הרשע

            25 יונ 2017 15:09:01

            הסיבה שבכלל השתמשתי ב-WS/48 היא שבפוסט הביאו את הנתון WS/48 גדול מ-0.1 בארבע השנים הראשונות של שחקן בליגה,
            כרף ל-"שחקן טוב".
            ההמשך היה תשובה לשאלה של מידן.

            הבעייתיות של הנתון בעייתית.
            בעשור האחרון, הרוקי עם ה-WS/48 הגבוה ביותר הוא…
            בובאן במדי הספרס.

            אבל דווקא נתון זה מלמד אותנו הרבה על הספרס עצמם.
            ,הם לא רק שנותנים את המקום להתבטא, הם נותנים את הבמה להתבטא באפקטיביות.
            כל מי שראה את דדמון השנה יודע עד כמה הספרס יודעים לנצל את מה שיש להם ביד.

  2. רן הנרגן

    25 יונ 2017 06:47:22

    אני רוצה להציע הסתכלות אחרת על הצלחה הסטאטיסטית בדראפט. בחינה של ההצלחה של כל קבוצה ביחס לבחירות שלה עצמה.

    המשתנה הקבוע יהיה המיקום והמשתנה התלוי יהיה עמידה בציפיות ביחס למיקום. צריך יהיה להגדיר מה זה בדיוק עמידה בציפיות אבל זה לא בלתי אפשרי אפילו אם ההגדרה תהיה שרירותית משהוא.

    לשם יעילות כדאי להריץ את הבחינה במספר נקודות זמן אחורה, דהינו לבחון את התמונה בשנה השניה הרביעית והחמישית למשל.

    התוצאה תראה לנו האם יש קבוצות שבוחרות טוב מאחרות ותאשרר או תדחה את מודל קבלת ההחלטות בקבוצות האלו.

    לגבי טאנקינג, מעט קבוצות בוחרות לבצע אותו החל מהיום הראשון של העונה, הרוב פונות אליו רק במהלך העונה. בניגוד להנחה המקובלת הוא לא מתבצע רק לגבי המקומות הראשוניםץ

    דוגמא, בעונת 2012 ג"ס הלה בביצוע טאנקיג בערך במחצית הדרך במטרה שלא לסיים מעל למקום השביעי, אחרת הבחירה היתה הולכת לגאזז. הם נזקקו להטלת מטבע מוצלחת כדי להשים את המשימה.

    במקום השביעי הם בחרו בהריסון בארנס. לטעמי הצלחה בטאנקינג.

    במקום ה 35 הם בחרו בדרימונד גריין דרך אגב.

      1. עידו גילרי

        25 יונ 2017 17:36:06

        איתו זה היה פשוט כי הוא נפצע.
        אבל לדוגמא העיפו את מונטה אליס תמורת בוגוט שלא יכל לשחק. פתאום לקראת סוף העונה כולם היו "פצועים".
        רק תעיף מבט בחמישיה שלהם ב-10 המשחקים האחרונים ותבין.
        הם היו חייבים את זה בגלל ההגנה על הבחירה.

  3. הייט אשברי

    25 יונ 2017 07:34:32

    הערה לגבי הבחירות של הספרס . לדעתי חלק מההצלחה שלהם היא גם דרך הטיפול בשחקן אחרי שהוא מגיע לקבוצה , וגם העובדה שהם משחקים כקבוצה ולא אוסף שחקנים .
    יש לא מעט שחקנים שהקריירה שלהם לא המריאה , ואם פופ היה בוחר אותם היו מטביעים חותם גדול בהרבה מאשר בקבוצות אליהן הם הגיעו.
    מצד שני , קוואי לדוגמא לא היה מתפתח לשחקן שהוא ברוב קבוצות הליגה האחרות אם הן היו בוחרות בו .

    1. מיקי

      25 יונ 2017 08:18:55

      חד משמעית נכון.
      עם זאת, אני מניח שזה גם משפיע על הבחירות שלהם,כלומר יתכן מאוד שהם בוחרים את השחקנים המתאימים ביותר לאופן הטיפול שלהם ולשיטת המשחק שלהם, ומעניין לדעת איך מודדים וממדלים את התכונות הללו. לדוגמא, מה היה בקוואי שגרם להם לבחור דווקא אותו במקום החמש עשרה? פיזיות? העדר אגו? גודל כף יד? משהו אחר? והאם הנתונים שלו היו כאלה שהספרס היו בוחרים דווקא אותו גם אם הייתה להם בחירה בשלוש הראשונות? מעניין איך היה נראה המוק דראפט לפי הפרמטרים של הספרס – מה היו ההבדלים מהמוק דראפט הכללי? כנ"ל גם בנוגע לג"ס – מה ראו בקרי? למה לקחו את בארנס לפני גרין? כנראה שלעולם לא נדע.

    2. Mbk

      25 יונ 2017 09:50:20

      מדוייק
      ברגע שהספרס קוראים בשמך אתה יודע שאתה בדרך לעשות קרייירה
      השחקנים שם משתלבים כמו חתיכה בפאזל
      להיות רול פלייר ב NBA זה הרבה מזל. 20 שחקנים בינונים יכולים לפתח קריירות שונות בתלות לסיטואציה ( קבוצה שבחרה בהם,מאמן,שיטה)

    4. IDO

      25 יונ 2017 15:58:25

      סוד ההצלחה של הספרס הוא… שכולם משחקים שם. ימישייה ראשונה שניה ושלישית. ושמשחקים משתפרים.

      קבוצות אחרות מפחדים עושות רוטציות הרבה יותר קצרות

  4. אסף

    25 יונ 2017 07:47:10

    איו לי בעיה לעשות את הטבלה עם החישוב, אבל לא יהיה לי זמן לכתוב את המאמר אז אעביר את הטבלה למי שרוצה. אני בצבא אז רק ביום שישי היא תהיה מוכנה, אם זה מתאים לך מנחם

  5. `נזיר הנשמה

    25 יונ 2017 08:22:03

    מי בוחר 29 סן אנטוניו הנהלה מהטובות בליגה , מי בוחר 38 דולדן סטייט כנ"ל.מי בוחר 6 אורלנדו הנהלה מהגרועות בליגה.
    למה אני מציין את זה? כי אנו מניחים שהבחירות נעשות באופן רציונלי. זו הנקודה זה מאוד לא מדויק . מי הבוחרים הראשונים כל שנה ? הקבוצות הכי גרועות בליגה.כדי להיות גרוע במיוחד מן הסתם צריך להיות לך מנהלים מהפחות מוכשרים.וזו בדיוק הנקודה את הבחירות הראשונות בוחרים האנשים שבפוטנציה הם הכי פחות מוכשרים.וזה קורה כל שנה לרוב באותן קבוצות.
    יש קבוצות שיש להם מנוי חופשי חודשי ללוטרי. אורלנדו, פילי, מיניסוטה,פניקס, סקרמנטו.
    אם הן חוזרות ללוטרי משמע שלא בחרו נכון בפעם האחרונה. או שאין הבדל רציני בין בחירה 3 ל 17.מאחר והן לא בוחרות נכון יש סבירות גבוהה שיעשו זאת שוב ושוב.
    אני הייתי מתחיל את המחקר בקליפרס איזה 20 שנה הם כל הזמן בילו סביב הלוטרי.וכל פעם נשארו עם שחקן בינוני שלא תרם להם כלום.
    הקליפרס החדשים הם אורלנדו, הם בוחרים באופן קבוע שחקני קומבו . כל הקבוצה שלהם זה קבוצת קומבו. גורדון ועכשיו אייזיק 3 או 4? הזונגה
    2 או 3 או כלום?פייטון 1 או 2? פורנייה 2 או3?בוא ניקח את השנה חסר להם מישהו שינהל את העסק את מי הם לוקחים את דניס סמית שעדיין על הלוח, לא שחקן כמו אייזיק שיכול להיות שחקן טוב עוד כמה שנים רק בקבוצה טובה, באורלנדו יש לו סיכוי טוב להיות שחקן מבוזבז.
    מרכיב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא גיל השחקנים הטובים שהוא 18,19
    הם נבחרים גבוה כנראה בצדק , אבל חלקם צריך ליטוש. הבעיה הם נקלטים בקבוצות גרועות עם מנטליות של הפסדים, עם צוות חסר סבלנות שהורס את השחקנים. ואז לפתע פתאום יש לנו במקום כשרון איזה באסט.
    שיטת הדראפט היא גרועה ומבזבזת שחקנים עם פוטנציאל גבוה!

    1. יניב

      25 יונ 2017 09:50:31

      זה נכון ולא נכון.למה לא נכון כי כך לדוגמא את איינג'-הקונזצוס הוא שהוא אחד הGM הטובים בליגה אבל בתור בוחר בדראפט הוא אחד המזעזעזים.או דוגמא הפוכה פרבטי שהוא אחד הבוחרים בדראפט המעולים ביותר אבל מעבר לזה לא הוכיח שום דבר כGM.
      העניין שלבחור בדראפט זה מקצוע ואתה צריך לדעת איך לעשות את זה וזה לאוו דווקא קשור להנהלה דרועה או לא.
      דרך אגב פרופו קליפרס אז פעם השתעשעתי עם רעיון לפוסט על איזה קבוצה בחרה הכי טוב בדראפט משנות ה2000 שבחרתי כל מיני פרמטרים.הקיצר תתפלא לשמוע שהקליפס לא כאלה גרועים בבחירות דראפט שלהם ויצאו אחלה שחקנים מהבחירות שלהם.

    2. השרת

      25 יונ 2017 10:19:02

      ציינת פה נקודה מאוד חשובה, שאנחנו מניחים שהבחירות רציונאליות אם כי לאו דווקא כך, בני אדם הם לא בהכרח רציונאלים, אפשר לטעון שכל אדם נמצא על הסקלה בין אמציונאליות לרציונאלית, וגם הנקודה הזו לא קבועה אלא משתנה בהתאם לזמן, מקום והרוח.

      1. `נזיר הנשמה

        25 יונ 2017 15:33:01

        בני אדם לא חושבים באופן רציונלי, אני יודע את זה מנסיון רב שנים.תוסיף לזה שאת הבחירות החשובות באמת עושות ההנהלות הגרועות ביותר(ואל תחפשו לי יוצאי דופן פה ושם, או עסקאות דראפט) אז נבין למה אחוז כל כך גבוה של בחירות ראשונות מבוזבזות . למה בחירה 2 מביאה לאורך שנים תוצאות עלובות לרוב .
        זה כמו לתת לי ולשף חמאה כחומר גלם. אני אהרוס את חומר הגלם.השף יעשה מזה מטעמים.

  6. `נזיר הנשמה

    25 יונ 2017 08:27:01

    שאלה: יש לך ילד מוכשר בטירוף(לא בהכרח כדורסל) לאן תשלח אותו? לאיזה קולג קטן או להרוורד?
    איפה יש לו סיכוי(אני מדגיש סיכוי)גדול יותר להצליח? התשובה ברורה.
    בדראפט עושים בדיוק את ההפך!

  8. יאיר

    25 יונ 2017 08:56:36

    תודה רבה מנחם על הטור המעניין.

    אני לא מסכים עם זה הטענה שלך שאין דבר כזה טנקינג משלוש סיבות:

    1. אתה טוען שצריך להיות מטומטם בשביל לעשות טנקינג. ובכן, הנה כמה שמות:

    דל דמפס, פיל ג'קסון, רוב הניגן, דוק ריברס, ולאדה דיבאץ'.

    או במילים אחרות: הליגה משופעת במטומטמים. ולכן טנקינג קיים גם קיים.

    2. יש דבר אחד שלא לקחת בחשבון וזו שאלת האלטרנטיבה.

    אני מסכים איתך שטנקינג זה לא תעודת ביטוח לכך שתקבל שחקנים טובים יותר ותצליח (ולראייה אורלנדו מג'יק) אבל אם ניקח למשל קבוצה כמו פיניקס סאנס של לפני כמה שנים או מינסוטה למשל – האם יש להם סיכוי טוב יותר להתחזק?
    הרי שחקנים טובים אף פעם לא באים לחתום במקומות שכוחי אל כאלו, כסף גדול זה לא הסיפור שלהן ולכן טנקינג, גם עם מתאם נמוך הוא עדיין הסיכוי הטוב ביותר שלהן. ולכן, יש טנקינג.

    3. סם הינקי המושמץ הודה שיש טנקינג, גם אדם סילבר לא הכחיש את העניין. בכל זאת, כנראה שיש משהו כזה…

    1. ברלה

      25 יונ 2017 09:31:49

      מסכים איתך. וזה לא רק היעדר אלטרנטיבה אלא גם הרצון לתקווה. כמו למלא לוטו – למרות שסטטיסטית זה כמעט חסר סיכוי, כיף להסתובב שבוע עם תחושה שאולי עוד רגע אתעשר. אנשים מוכנים לשלם כסף בשביל אשליה זמנית.
      רק תראה כמה רעש יש כאן סביב הדראפט למרות שאין כמעט נביאים מוסמכים באתר

    2. השרת

      25 יונ 2017 10:26:41

      הדוגמא הכי טובה לטאנקינג שגם הצליח והוליד שושלת ל-20 (אנד סטיל קאונטינג) שנה היא סאן אנטוניו לפני שבחרה את דאנקן..

      1. אהרון שדה

        25 יונ 2017 12:29:57

        שום דבר ממה שכתבת בעניין ס.א
        לא נכון.
        1. רובינסון הכוכב הגדול באותה העת נפצע וגמר את העונה.
        2.ס.א פספסה במעט את הפליאוף (מקום 9 )
        ככה שתחפש דוגמה אחרת .

        1. עידו גילרי

          25 יונ 2017 12:34:56

          הדוגמא היא מצויינת.
          הספרס לא תכננו טנקינג אבל אז רובינסון שבר את הרגל אחרי שחזר מפציעה בגב. הם היו יכולים להחזיר אותו והעדיפו שלא מכיוון שהעונה הייתה גמורה (בגלל שהיו גם עוד פציעות, כמו פרסון ואליוט).
          הם ממש לא היו קרובים לפלייאוף אחרת רובינסון היה חוזר.

      2. א.ב

        25 יונ 2017 12:49:26

        אם אני לא טועה גם בוסטון עשו טנקינג כדי להשיג את דאנקן, דוגמה לא רעה לכמה הנושא מורכב:
        א. מזל – בוסטון היו גרועים ובחרו במספר 3.
        ב. חוזק הדראפט – דאנקן היה פרס ברור אבל חוץ ממנו היה חושך, שני שחקנים טובים והרבה חלשים, בעשיריה הראשונה יש 3 שחקנים טובים והשאר לא עשו קריירה.
        ג. כמה חשובה התאמה ויכולת לפתח שחקן – בוסטון בחרו בבחירה השלישית מצוין, את השחקן השלישי בטיבו בדראפט – צ'ונסי בילאפס, אבל בפועל הוא כשל שנים עד שמצא את מקומו, לא בבוסטון.
        ד. המשמעות של לקחת פוטנציאל – טורונטו לקחו בבחירה התשיעית את טרייסי מגריידי. פוטנציאל ישר מהתיכון, לוקח כמה שנים והוא מתפתח להיות שחקן מצוין כדי לעזוב כשחקן חופשי אחרי השנה הראשונה שתפס מקום בחמישיה.

        בקיצור, אני לא תומך גדול בטנקינג רשמי, אבל מאחר ויש היגיון בלפתח צעירים ולתת להם לרוץ, אז בהחלט לגיטימי שקבוצה מחוץ לפלייאוף תבנה סגל צעיר שגם אם ינסה לא ינצח הרבה עונה או שתיים, אבל בטח לא משהו ברמת פילדלפיה. זה פשוט לא עוזר.

        1. עידו גילרי

          25 יונ 2017 13:00:13

          הסלטיקס ניסו לעשות גם טנקינג עבור דוראנט. זה לא כל כך עובד להם הקטע הזה. לפחות במקרה השני זה הסתדר להם בצורה אחרת בסוף.

          3. רועי ויינברג

            25 יונ 2017 17:18:05

            אפשר במידה מסויימת להגיד שהטריידים האלה על גארנט וריי אלן היו קשורים גם לטנקינג שבוסטון עשו. אלן הגיע תמורת הבחירה החמישית בדראפט (שהפכה לג'ף גרין) לצד עוד שני שחקני רוטציה.

    3. מנחם לס

      25 יונ 2017 17:24:45

      יאיר, נניח שאתה מנכ"ל שרוצה לעשות טנקינג. תן לי בבקשה דוגמא איך זה עובד מעשית. מה הדבר הראשון שהוא עושה? ואחריו? ואחריו?

      1. רועי ויינברג

        25 יונ 2017 18:11:15

        מעביר את כל הנכסים שיש לו שיכולים לנצח עכשיו תמורת נכסים עתידיים, ומושיב את כל מה שהוא לא הצליח להעביר.

        למשל, פילדלפיה העבירה את מייקל קרטר וויליאמס שהיה בשיאו (16 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים, 1.7 חטיפות בשנה וחצי בליגה) למילווקי במה שהפך בסופו של דבר למרקל פולץ.

        פניקס הושיבו את כל הותיקים שלהם בצד העונה וניצחו 3 מ-19 המשחקים האחרונים של השנה (גם הלייקרס עשו את זה וניצחו 5 משחקים רצוף בסיום העונה)

  9. אהרון שדה

    25 יונ 2017 09:15:53

    מסכים עם יאיר ואוסיף ואומר.

    1. מנחם גם אם רוב השחקנים הם לא אינדקציה לכלום כפי שכתבת …עדיין יש עונות שהשחקן הבכיר ברור ביותר כמו בעידן שאק ולברון ולכן בעונה זו למשל הטענה הבסיסית שלך לא נכונה.

    2. גם אם לא עושים זאת באופן מוצהר בתחילת עונה ולא הולכים סתם לזרוק אותה לפח …הרי שבאיזה שהוא שלב העונה הולכת לפח ….ואז כשנשארים הרבה משחקים מיותרים …קבוצות ירצו " לשפר מאזן" באחוזי בדראפט .

    3. בנוסף יש כאן אסטרטגיה .אני מניח שברוב המוחלט של המקרים לא מתקבלת החלטה בחדר ההלבשה של להגיד לשחקנים תפסידו ….אם לכך התכוונת מנחם אני איתך.
    אלא שקורים הדברים הבאים.
    א. קבוצות מעבירות שחקנים בדראפט (סמוך לתקופת האולסטר ) לצורך בנייה מחדש .. וכן גם השיקול של החלשת הקבוצה לטובת הדראפט נלקח בחשבון .

    ב. קבוצות מצהירות על שחקן כפצוע כשברור לחלוטין שאם היו במאבק פליאוף הוא היה משחק .

    ג. קבוצות מחליטות לקדם רוקים צעירים ….מתוך רצון לקדם אך גם מתוך כך שהם לוקחות בחשבון שאותם הצעירים יפסידו יותר …וזה מסתדר להם באסטרטגיה.

    הסעיף האחרון מסביר גם למה לעיתים יש הפתעות וקבוצה חלשה שרק הפסידה פתאום מנצחת משחקים לא קשורים.
    שכן מחד הם לא מקבלים הוראה מפורשת.
    (זה רק הטבע שעושה את שלו ).
    ומאידך החבורה הצעירה והרעבה פתאום מתעלה על עצמה לאיזה ניצחון אחד מפתיע (או יותר ).

  10. רן הנרגן

    25 יונ 2017 10:08:53

    בהקשר של הנהלות.

    לו אתם בנעלי פידלפיה, מה עושים לגבי אמביד, שבשלוש שנים שיחק נהדר אבל מעט מהיה פצוע הרבה:

    לתת לו חוזה מקס, כפי שהוא בודאי דורש או

    לתת לו להפוך לסוכן חופי מוגבל בידיעה שאתם הולכים להשוות כל הצעה.

    אני הולך על אופציה ב אלא אם כן הוא נותן 50 אחוז הנחה על המקס (משהוא בסיגנון קרי).

    1. trusttheprocess

      25 יונ 2017 10:15:56

      אמביד יקבל הארכת חוזה של 100 מליון דולר ל 4 שנים
      כאשר השנה הרביעית תהיה טים אופשן , זה יהיה טוב לשני הצדדים.
      אם הוא לא נפצע שוב אז הוא שווה את הכסף ויקבל חוזה סופרמקס של 230 מליון דולר אחרי 4 שנים.
      ואם הוא נפצע שוב הוא עדיין קיבל 75 מליון דולר שזה די והותר לסדר אותו ואת המשפחה שלו בחיים ונותן לפילי לצאת מהחוזה בדיוק כשצריך להאריך חוזה לסימונס ופאלץ

        1. גיא הרשע

          25 יונ 2017 12:16:31

          א. אין ב-NBA "חוזה לא מובטח" כמו ב-NFL,
          במקסימום זה סעיף יציאה מהעונה האחרונה של החוזה.

          ב. בגדול, יש ביטוח נגד פציעות. אבל את סטודומייר לדוגמה, חברות הביטוח סרבו לבטח.

          ג. גם אם החוזה של שחקן מבוטח, יש עדיין את החלק ששכר השחקן תופס מסך הפיירול של הקבוצה.

          1. אור

            25 יונ 2017 12:24:32

            תודה, עדיין לא הבנתי האם השחקן מקבל את מלוא החוזה לא משנה מה גם אם נפצע לכל העונה לפני שהתחילה או שזה X אחוזים ממנו לפי כל מיני פרמטרים של ביטוח ו/או כמה משחקים השחקן מפסיד.

          2. גיא הרשע

            25 יונ 2017 13:07:46

            מהרגע שהחוזה חתום, השחקן מקבל את מלוא החוזה שלו.
            במקרה ונפצע, גם אם זה בקדם העונה, אז או שהקבוצה משלמת לו, או שחברת הביטוח.
            הוא בכל מקרה מרוויח את החוזה עליו הוא חתום.

    2. יניב

      25 יונ 2017 10:16:50

      סוכן חופשי מוגבל זה קצת ריסקי,כיוון שכל שאר הקבוצות יודעות שפילי תשווה כל הצעה הם עלולים לא להציע שום דבר ואז עד כמה שאני יודע שנה אחרי זה הוא ה ופך לשחקן חופשי לא מוגבל ויכול לעזוב(אני מריח לייקרס)

      1. trusttheprocess

        25 יונ 2017 11:14:24

        אם אף אחד לא יציע לו חוזה אז הוא יקח את ההצעה של פילי.
        שחקן כמו אמביד לא יוותר על 100 מליון דולר בשביל לקחת קווילינג אופר ולשחק עוד שנה על גרושים , מה קורה אם הוא נפצע שוב וגומר את הקריירה?

        פילדלפיה בחיים לא תיתן לו להגיע להיות שחקן חופשי מוגבל כי אז הוא יכול לעשות מה שדוראנט עשה מבחינת אורך החוזה , לקבל אופר שיט על חוזה לשנה + שנה עם פלייר אופשן , אז אחרי שנה הוא יכול לצאת מהחוזה ולהיות שחקן חופשי בלי הגבלות , זה לא יקרה.

    3. איתן זאב זרצקי

      25 יונ 2017 18:31:00

      בס"ד
      פילי לא צריכה עוד להחליט. תראה עונה הבאה האם נותן עונה מלאה או לא. אם מצליח לתת עונה מלאה הערכה שלי שהיא תתן לו מקס או קצת פחות/תנסה להחתים לקראת סוף העונה תמורת הנחה, כי אחרת ברוקליו תציע מקס על שחקן עם פוטנציאל סוםרסטאר

  11. השרת

    25 יונ 2017 10:20:14

    מנחם, ברוך השב למפעל המבורך שהקמת, מקווה שגילית את האמת בשמורת האינדיאנים, ושאולי שתית שם איזה שיקוי מגלה עולם.

  12. Berch

    25 יונ 2017 10:25:00

    אפשר להוסיף כמשתנה את מספר הפעמים שהשחקן מוזכר במדיה הציבורית. אזכורים רבים במדורי הספורט מעידים ברוב המקרים על שחקן בעל משמעות.
    הי, אפשר לנתח את הסקירות באתר HOOPS 🙂

  13. Ish

    25 יונ 2017 10:26:29

    שניה, אתה לא אותו אדם שאמר שהינקי גאון ומה שהוא עשה בפילי עוד ילמד בספרי ההיסטוריה ושהם יצטערו שהם העיפו אותו? מה בדיוק אתה חושב שהוא עשה שם ואיך אתה קורא לזה?

  14. תום

    25 יונ 2017 11:30:41

    לעניות דעתי, מרבית הבעיות בקונספט הטנקינג אינן בשחקן הנבחר, אלא במועדון הבוחר:

    1. כדי לעשות טנקינג מוצלח, מועדון צריך ליישם תרבות של הפסדים. אך לאחר הבחירה בכוכב העתיד, המועדון צריך באופן מיידי לעבור לתרבות מנצחת – זה כולל את השחקנים הקיימים וצוות הניהול והאימון. זה תהליך מאוד קשה להנחיל כזה מהפך תרבותי בארגון בזמן כה קצר. בינתיים הכוכב שלך מתבזבז.

    2. כדי לעשות טנקינג מוצלח, צריך שחקנים לא מאוד מוצלחים. במידה והצלחת להביא כוכב בעקבות זאת – הוא עדיין מוקף בשחקנים לא מאוד מוצלחים. כדורסל זה עדיין משחק קבוצתי.

  15. רועי ויינברג

    25 יונ 2017 11:58:33

    אחלה כתבה, אבל אני לא יודע כמה פאוור רנקינג של שחקנים זה מדד כי הוא מאוד סובייקטיבי. זה של ESPN בכל קיץ אולי יכול להתאים כי זה מדד משוקלל אחרי הרבה הצבעות, אבל המדגם קצר מדי. PER או Effective יכולים להתאים יותר לדעתי

  16. אור

    25 יונ 2017 12:07:16

    בגישה שאתה מציע, גם אם הצלחת למקם את הנתונים על ציר X,Y (לדעתי זה כבר טעות) לא נראה לי שיהיה קשר לינארי אז R^2 לא מתאים.

    אם כבר צריך להגדיר וקטור של מאפיינים ועליהם לבצע רגרסיה ולבדוק גם פולינומים.

    בכל מקרה אני לא מאמין שהקבוצות לא עושות את זה כבר שנים, ומפתיע שאין מאמרים חיצוניים כאלו.

    1. מנחם לס

      25 יונ 2017 18:30:50

      מה יגרום לקשר בלתי לינארי מלבד הזדקנות? אבל לא הולכים רחוק כל כך. הצעתי 4 שנים אחרי הדראפט. אפשר ללכת על 7 שנים אחרי הדראפט.

  17. אוהד ס"א

    25 יונ 2017 12:27:31

    טור נהדר,
    לפני כמה ימים כתבת כמה חשובה הכימיה של הקבוצה (וצדקת).
    אפשר היה לראות את זה יופי בגמר בין הכימיה המצויינת של גולדן סטייט לבין האינדיבידואליזם של הקאבס.
    אבל במאמר הזה אתה נוגע בנושא שרציתי להרחיב עליו וזאת "אלכימיה".

    היכולת של ארגון לקחת מתכת פשוטה ולהפוך אותה לזהב.
    הביטוי לכך הוא היכולת לקחת בחירת דראפט נמוכה ולמצות אותה הרבה מעבר לפוטנציאל שלה.

    יש מליון דוגמאות ממאנו, ג'רמי לין ואפילו סטף שנבחר מס' 9 ושינה את הליגה
    מהצד השני, יש גם הרבה GMים שלא משנה איזה זהב הם יקבלו הם יצליחו להפוך אותו לחרא
    ואפשר למצוא אותם בקבוצות שמקבלות חופשי חודשי לעשור שלם בבחירות טופ 10

  18. john

    25 יונ 2017 13:12:04

    כמו שאני תמיד אומר. הדראפט החשוב מתחיל בבחירת ה-GM, מאמן, והכי חשוב עוזרי מאמנים. הלוואי שלמישהו היה זמן להראות כיצד עוזרי מאמנים מסויימים מפתחים שחקנים טוב יותר מאחרים…

    למעט פוינט גארדים שהכדור ביד שלהם, רוב השחקנים זקוקים למסירות ולשיטה שממצה את היכולות שלהם. אתה לא יכול להביא פרארי ולצפות שתתן ביצועים בחול ים. ככל שאחוז ה-ISO בליגה יורד, ומספר הפוזשינים עולה בכלל הקורלציה בין כישרון גולמי להצלחה קטן.

    צריך לא לבצע בדיקות לפי שנים בליגה אלא לפי גיל, ולפי קבוצה. צריך לבדוק אותם בגילל 22 (גובה ומבנה עצמות סופי), בגיל 25 ובסוף הקריירה. בנוסף צריך להתמקד ב"פלופים". האם קיבלו דקות משחק? האם הוכיחו עצמם בפר 36 דקות?

    אבל מה שבכל זאת עוזר לשכנע זה לקחת את הטופ 100 בליגה בנתונים מתקדמים (PER, EFF/40, WS%, וכדו') ולבדוק היכן הטופ 100 נבחרו בדראפט. אבל בקטגוריות. כמה נבחרו בין 1-5, 6-10, 11-20, 21-30, סיבוב שני.
    מהסתכלות מהירה הרוב נבחרו בטופ בין 1-10 חלק נוסף בין 11-20 ומעט מאוד בסוף סיבוב ראשון. יש את דריימונד אייזיה באטלר ויוקיץ' ומילסאפ בסיבוב השני. זאת אומרת שההיסתכלות היא לא מה האחוז שהופכים לטובים אלא אלה שהפכו לטובים מהיכן הגיעו

  19. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    25 יונ 2017 14:00:43

    מנחם שמת גרף של חוק beer-lambert של הכימאים לבליעה של אור בתרחיף או חומר חצי אטום אחר . . .
    איך הגעת לזה למען השם?
    אני מוכן לקבל את הגראנט של ה 5-6 מ' דולר ולהסתובב בליגה ואח"כ לכתוב איזה משהו שיצדיק את הכסף שנתנו לי. אנחנו רגילים לזה באקדמיה . . .

  21. לביא

    25 יונ 2017 15:59:13

    כריס ג'נקיקס מווילאניבה חתם בוושינגטון. חשבתי שילך ליורוליג אבל ניסוי מעניין מאוד.
    מי שצריך זיהוי,.הבחור שקלע את שלשת הניצחון בגמר המכללות לפני שנתיים.

  22. john

    25 יונ 2017 16:34:39

    עסקה למחנה אימונים פירושו ג'נקינס יצטרך לשחק את דרכו אל מקום בסגל, או אולי בסופו של דבר ל-g-league. מקום בליגת הקיץ יש לו.

    בינתיים השחקנים שלא נבחרו בדראפט (חלקם בהפתעה גמורה) מוחתמים על ידי קבוצות בניסיון למצוא את הרוברט קווינגטון הבא 🙂

    כריס ברושר – הכוכב הראשי של אורגון שנפצע פציעת ACL לפני הטורניר ופיספס את הריצה המדהימה של קבוצתו, יצטרף לליגת הקיץ של ג"ס יחד עם חברו ג'ורדן בל שנבחר בבחירה 38 על ידי הדאבס

    אייזיה בריסקו – גארד, כוכב תיכונים לשעבר ושחקנה המצויין של קנטקי (טבע בים כוכבים), גם קיבל הזמנה לליגת הקיץ על ידי פילי.

    PJ דוזייר – ההוא מדרום קרולינה שדחף אותם לכיוון הפיינל פור, נשכח ביום הדראפט למרות שרוב המוקים דיברו עליו כבחירה בסוף הסיבוב הראשון עד אמצע השני, חתם לליגת הקיץ של הלייקרס

    נייג'ל הייס – הסיניור של ווסקונסין, שראה הכל ב-4 שנות מכללה ישחק בניקס בליגת הקיץ

    אייזיה היקס האלוף הטרי הולך לשחק בשביל הקליפרס (ליגת הקיץ)

    פיטר ג'וק – הצלף מאייווה יצטרף לפליקנס שימדודו אותו שלשה, שלשה

    ג'ונתן מוטלי ה"ברווז" האחרון מאורגון – גם לא נבחר (מאוד הופתעתי). הוא יתאמן עם דאלאס (סת' קארי, יוגי פארל, עכשו מוטלי מי צריך דראפט!)

    מסקנה: GMים מייחסים 0 ערך לטורניר ה-NCAA. הם לא מאמינים שכדורסל מהמכללות עובר ל-NBA. הליגה עוד רוצה להכריח שחקנים להישאר שנתיים…

  23. לבקן

    25 יונ 2017 17:56:09

    מנחם
    הלוגיקה שלך לסיבה שאין טנקינג היא נכונה אבל היא לא לוקחת בחשבון דבר אחד – הגאווה האנושית
    כל אחד בטוח שהוא הוא ישבור את הסטטיסטיקה ויצליח איפה שכולם לא בבחירת השחקן המושלם אם רק יתנו לו את הבחירה הראשונה/שניה/שלישית. בדיוק כמו שאם היו מקשיבים למתמטיקה וללוגיקה אף אחד לא היה מהמר. לכן התמונה ששמת של קוביות ברולטה מאוד מתאימה למאמר

  24. דורון למנחם

    25 יונ 2017 18:07:54

    מנחם, אולי בגרינוואל המוצלחת, יש מורים טובים למדיטציה
    אולי תחפש מורה שתתחבר אליו/ה.
    אפשר לבדוק בטלפון בשיחה, מישהו שבאמת אתה אוהב את הדרך
    שלו,
    מישהו שנותן מענה במקום, למחשבות לא רצויות שעולות במדיטציה.
    הציף האינדיאני אולי היה בסטייט אחר, וההדרכה שלו נשמעת
    אולי לא לאדם המודרני המתקדם כמוך.

  25. דורון למנחם

    25 יונ 2017 18:13:45

    מאד שימחת אותי שעשית מעשה אמיץ, לצאת ל 4 ימי מדיטציה.
    בגרינאוול (שלמדתי לאהוב אותה רק בזכותך מנחם)
    בטח יש מורי מדיטציה טובים.
    אני מניח שזה לא יקר,
    הפרופיט והאפקט שווה מיליונים.
    (גם קלינט איסטווד שאומר שזה שינה את חייו
    וכוכבי כדורסל וספורט עושים.
    הלוואי ותנסו במקום אחר.
    זה לעיתים דורש ניסיונות שלמצוא מורה מתאים.
    כמו למצוא שחקן שבדיוק מתאים לקבוצה.
    מקווה שתמצא את המורה הנכון.

      1. דורון האסטבן

        25 יונ 2017 19:43:57

        שימחת אותי, מדיטציה מתאימה לכולנו
        אתאיסטים, מאמינים, אלו שבאמצע, כל הדתות ,המינים, הגזעים
        אפילו לפושעים ועבריינים (היא מסוגלת להפוך אותם לאנשים
        הגונים שקטים ושמחים),
        תודה מנחם ובהצלחה!!!

        1. גיא הרשע

          25 יונ 2017 19:51:40

          אני מאמין גדול במדיטציה!

          מדיטציה רומנית –
          לשבת שעות מול המעשנת, ולבהות בעשן המיתמר עם כוס צויקה ביד
          (במקרה שלי – בירה. אני רק חצי רומני…)

  27. דורון למנחם והמגיבים

    25 יונ 2017 18:16:48

    2 הטורים האחרונים ענקים מנחם
    (אני מהסס לכתוב אך אולי טיפה של מדיטציה שכביכול לא חווית
    השפיעה לטובה, אתה הולך ומשתבח.
    ותראו איזה שירשורים ותגובות נהדרות ממש.

  28. דורון למנחם והמגיבים

    25 יונ 2017 18:19:14

    האתר כיסה את הפלייאוף הליגה הישראלית שיט אופניים סנוקר..
    בדרך הכי טובה שאפשר לדמיין.
    הכתבות מצוינות מאד
    והמגיבים מבריקים.
    האתר הכי טוב בעולם,
    בזכות מנחם ובזכותכם.

  30. trusttheprocess

    25 יונ 2017 18:45:40

    מנחם , נראה לי עדיין לא עברה ההשפעה של הפטריות שקיבלת מהאינדיאנים.
    הנה איך עושים טנקינג ואיך פילי עשו את זה ב 4 השנים האחרונות.
    עושים טריידים על השחקנים הסבירים\וותיקים תמורת בחירות דראפט.
    לא מחתימים פרי אייג'נטס ונותנים רק לרוקיס ושחקנים די ליג לשחק.
    אומרים להם לשחק הכי חזק שאפשר ולנסות לנצח כל משחק אבל ההנהלה יודעת טוב מאד שבגלל שאין מספיק כשרון הם יפסידו ויפסידו הרבה.
    לפילי גם היה מזל רע שהשחקנים שהם בחרו נפצעו והחמיצו עונות שלמות שבדיעבד עזר לטנקינג.

    יש גם טנקינג כמו של הלייקרס בשלוש השנים האחרונות.
    להחתים את המאמן הכי גרוע בליגה בידיעה שלמה שהוא לא אוהב רוקיס ושחקנים צעירים שונאים אותו .
    להחתים כל מיני שחקנים וותיקים שלא שווים כלום והורסים יותר מעוזרים.

  32. דורון האסטבן

    25 יונ 2017 21:28:45

    האתר היפה בעולם בעיני!!!
    המאמץ של מנחם וכולכם לייפות ולהפוך את הליגה
    להוגנת יותר ומתוחכמת יותר, יפייפה,
    ובעולם מתוקן היה נושא פרי.
    (התגובה ה100 כמו הציון של האתר)

  33. רובי

    26 יונ 2017 03:12:33

    מנחם לא השלים עם העובדה שהשואו טיים חזר הוא הריי אוהב את המזרח השחור והערסי .

    מנחם מנחם ?!?הבחור בהדחקה .
    כן פוקס יתפתח לשחקן מוביל אבל הוא במקרה הטוב ג'ון וול לעניים בלי הגנת ברזל גוף גדול וחזק ומסירה מצויינת ולא בדיוק מנהיג .

    יש לו מהירות של רוז ו ווסטברוק וניתור נהדר אבל הוא זורק לבנים כמו רוז ושחקנים כאלה לא מחזיקים מעמד בלי פציעות בלי גוף חזק דוגמת ווסטברוק אי אפשר לסחוב כשהולכים לסל ואין משהוא נוסף [אולי ההגנה תשתפר ]
    אם כל השחיפים הזרזים והחודרים בסוף קיד שיחק עד גיל 40 כמו טפירו אצלנו ואלו מסיימים קריירה מוקדם ראו ליובין וקטש ובNBA פרנסיס רוז ברנדון רוי ודומייהם .

    אני מציע לכולם להקשיב בקשב רב למסיבת העיתונאים עם מג'יק ג'ונסון שלא עשה הייפינג אלה אמר ברצינות את דעתו על היהלום שהוא לקח !!!
    כולם לשי BBB

כתיבת תגובה

סגירת תפריט