אין אקורד סיום ראוי מזה לעונה של מכבי ת"א; הפועל ירושלים נגד מכבי חיפה בגמר הפיינל פור

צילום: עודד קרני, מינהלת ליגת העל

תמו להם חצאי הגמר של פיינל פור 2017. מתח? לא היה לנו. דרמה? גם לא. כדורסל גדול? פה ושם ראינו ניצוצות. ובכל זאת, זה היה ערב לא רע בכלל בסיומו אנחנו יכולים להכריז שתהיה לנו אלופה חדשה וששוב, בפעם השלישית ברציפות, היא לא תהיה מכבי ת"א.

ביום חמישי, בשעה 21:05 ביד אליהו, גמר הפיינל פור – הפועל ירושלים מול מכבי חיפה.

מכבי חיפה – מכבי ת"א 74-85

הפיתוי לסקר את המשחק מנקודת מבטה של המפסידה, מכבי ת"א, הוא גדול. אבל האמת, לא מגיע למכבי ת"א את היחס הזה ומה גם שאין שום דבר חדש בהפסד שלה ולכן נתחיל עם המנצחת הגדולה של הערב ושל השבועות האחרונים בכדורסל הישראלי – מכבי חיפה.

עונה שלמה אנחנו טוענים מעל דפים אלו שמכבי חיפה לא מממשת את הפוטנציאל שלה שכולל סגל ישראלי רחב וטוב, זרים מוכשרים וקהל תומך. עונה שלמה שאנחנו מעירים להם על זה שהם מפסידים משחקים צמודים ולא מצליחים ליצור המשכיות. ובכן, סליחה ומחילה בפני עופר רחימי ושחקניו. מכבי חיפה הגיעה לעונה בדיוק ברגעים הנכונים שלה ובניגוד ליריבה שלה שעשתה מצג שווא ברבע הגמר, היא בהחלט שיפרה מאוד את רמת הכדורסל שלה ונמצאת צעד אחד לפני אליפות.

זה לקח לעופר רחימי 8 חודשים אבל בסופו של דבר הוא מצא רוטציית שחקנים מצומצמת שתוביל את הקבוצה שלו לגבהים. עושה רושם שכל שחקן שקבוצה הירוקה יודע את מקומו וכל אחד מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. גרגורי ורגאס ניצח על התזמורת בפתיחת המשחק והוביל את חיפה לבריחה, שמחון קלע כמה סלים חשובים אחרי פסקי זמן ונתן נקודות וכתף בהגנה כל אימת שהיה צריך, בלייזר נלחם כמו אריה וקינח גם בשתי שלשות חשובות, ווילי וורקמן שכשמו כן הוא בא לעבודה ונותן 100% בריבאונד, בנקודות ובהאסל ומעל לכל אלו היו שניים – קווין פינקני, מצטין המשחק שבשתי ידיו העייפות שלט בצבע, קטף ריבאונדים והשיג עוד ועוד סלים קלים וג'ון דיברתולומיאו שמרגע שהכדור הראשון שלו נכנס לטבעת – השתלט על המשחק ולא נתן לאף אחד לקחת לו ולקבוצה שלו אותו.

המסע המופלא הזה של מכבי חיפה, יימשך ביום חמישי ולמרות, מאזן הכוחות על הנייר, שנוטה בבירור לטובת הירושלמים, אני לגמרי לא בטוח מי הפייבוריטית לנצח.

*

ועכשיו למכבי ת"א. 4:54 דקות לסיום, אחרי שלשה של גרגורי ורגאס שקבעה 54-75 למכבי חיפה ואפשר היה להכריז בלשון פיני גרשון 'תם הטקס', נראה היה שאין אקורד סיום טוב יותר לעונה של מכבי ת"א.

כמו שחקן פוקר גרוע הגיעה מכבי ת"א לשבועות האחרונים בלי קלפים אבל עם פרצוף שמנסה לספר לכולנו שיש לה עוד מספרים גבוהים בשרוול. אריק שיבק צץ משום מקום להציל את המולדת (כי כשמכבי ת"א קוראת לך, אתה בא!), אנדרו גאודלוק הכריז שהם יוצאים לדרך חדשה, קווינסי מילר נראה פתאום כמו שחקן שבאמת יכול להצדיק משכורת מנופחת כמו שלו, ויקטור ראד סובב את הברגים בראש לצד הנכון, הרצליה פרשה בפני הצהובים שטיח אדום ובהנהלת מכבי ת"א הכריזו שסוף כל סוף הם מצאו את הדרך שתוביל אותם קדימה.

כל אותו הזמן, באנו כאן ואמרנו שמכבי ת"א תיבחן כשזה יהיה קשה, לא מול קבוצה פצועה וגמורה כמו הרצליה. במכבי ת"א, משום מה לא הקשיבו והגיעו למשחק הזה שאננים כמו שרק במכבי ת"א יודעים להיות. לדאבונם, מכבי חיפה לא קנתה את הבלוף. הזמנים הקשים הגיעו מהרגע הראשון וחיפה התנפלה על המשחק כמו מירי רגב על הצגה שמבקרת את חיילי צה"ל.

ואז – כצפוי, הכרכרה חזרה להיות דלעת מחוררת. מילר התגלה כשחקן רכרוכי, גאולדוק התגלה כאגואיסט שלא יכול לבדו, ראד שכח את התחמושת בבית ומקל כדרר את עצמו לדעת. אריק שיבק יכול להיות מוצלח בתור מנתח פלסטי כי הוא הסתיר יפה את הקמטים עד כה, בכל מה שקשור לכדורסל – הוא עוד צריך ללמוד כמה דברים.

מכבי ת"א חזרה הערב להיות הקבוצה הנרפית (רק תראו מה חיפה עשתה להם בריבאונד), חסרת האדרנלין וההירארכיה. קבוצה בלי תרגילים ראויים, בלי גיבוש בין השחקנים ובלי מנהיגות, לא על הקווים ולא על המגרש. היא הייתה ככה כל העונה והיא סיימה את העונה בצורה הראויה לה ושאף אחד לא יחשוב בטעות שיש שם התנהלות נורמאלית של קבוצה.

ובכל זאת יש חדשות טובות הערב לכל מי שאוהד את מכבי ת"א – הסיוט הזה שקוראים לו עונת 2016/17 נגמר, אפשר ללכת הביתה ולנסות לשכוח מהעונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה, עונה ששברה כל שיא שלילי אפשרי, שהיו בה חמישה מאמנים (הראשון והאחרון לא הגיעו יחד למספר דו ספרתי של משחקים) והסתיימה, כמה סמלי, בהפסד דו-ספרתי במשחק בית…

מכבי חיפה פתחה בסערה. שלשה של שמחון, וסלים של מנדז ולדז ובלייזר, הריצו את הקבוצה של רחימי ל0-7 וסימנו את זה שחיפה הגיעה למשחק אגרסיבית כהמשך לסדרת רבע הגמר. קווינסי מילר בסל קל שם את מכבי ת"א לראשונה על הלוח, 2:10 דקות מפתיחת המשחק, אבל חיפה המשיכה ללחוץ, לרוץ ולקלוע כשקווין פינקני שולט בצבע ובלייזר וורגאס צולפים מבחוץ בדרך ל8-22, כשתיים וחצי דקות לסיום הרבע ובצד השני גאודלוק יורד לספסל בתסכול עם פתיחה של 0/4. שלשה של סילי, האסל של איתי שגב וסל של מקל עזרו למכבי ת"א לסיים את הרבע בפיגור 8 בלבד 22-14.

הרבע השני התחיל עם 4 רצופות של מכבי ת"א וחוסר יכולת של דיברתולומיאו למצוא את הטבעת ואלה סגרו ריצת 0-10 של הצהובים שצמצמו את הפער ל-4 נקודות בלבד (18-22). רחימי הזעיק טיים אאוט וחיפה חזרה ממנו עם אנרגיות ורצה 0-6 בדרך ל18-28. 4:38 לסיום המחצית הגיע גאודלוק למשחק עם 2 ראשונות אבל שלשה בסוף שעון של וורקמן החזירה את חיפה לדו ספרתי 22-34. מכבי ת"א ניצלה את החטאות של חיפה ורכות שלה מתחת לסל בשביל לחדור ולצמצם ל28-34, פינקני ושמחון הגיבו מהצד השני, מקל קלע 2 קלות וורגאס בשתי קליעת עונשין חתם את תוצאת המחצית על 30-39 לחיפה והרבה הבטחות לקראת המחצית השנייה.

החצי השני התחיל בהמשך המגמה. מקל קלע את הסל הראשון, אבל חיפה שוב לחצה על הדוושה ושלשה של בלייזר קבעה 34-46 לירוקים. מכבי ת"א השיבה מייד עם שלשה של ראד ואחר כך עוד אחת של מקל ומייד אחריה סל ועבירה של גאודלוק ופתאום הפער יורד ל-3 נקודות בלבד 43-46. חיפה שוב איבדה את הראש בהתקפה אבל מילר החטיא שלשה שיכלה להשוות את המשחק ובצד השני קליעות עונשין מוצלחות של פינקני ודיברתולומיאו עם נקודות ראשונות החזירו את חיפה לחוף מבטחים, כששלשה של דיברתולומיאו שמה את חיפה שוב בהפרש דו ספרתי 43-53. שתי דקות ללא נקודות הסתיימו בשתי קליעות עונשין של פינקני הנהדר ואריק שיבק החליט לעבור להרכב נמוך מבוסס גארדים עם מקל, אוחיון וסילי יחד. לצערו, גם לחיפה היה הרכב גמדים משלה ווילי וורקמן הנהדר השתלט על המשחק והטיס את חיפה ליתרון שיא ל-44-61 שלשה של גאודלוק הורידה את מכבי ת"א עם מעט תקוות לקראת הרבע האחרון 47-61 ירוק.

הרבע האחרון התחיל כשמכבי חיפה מכניסה כדורים פנימה לפינקני וורקמן ומכבי ת"א פונה לישועה המעטה שמספק לה אנדרו גאודלוק. במצב של שלשה מטורפת של דיברתולומיאו יחד עם עבירה, 7:34 דקות לסיום, שמה את חיפה על יתרון 18 – 49-67 ושיבק שלקח טיים אאוט התחיל לשאול את עצמו למה הוא היה צריך את זה. פינקני וראד החליפו שלשות, חיפה המשיכה לשלוט בריבאונד ההתקפה ו-5 דקות לסיום מצאה את עצמה מכבי חיפה ביתרון 21 אחרי שלשה של ורגאס – 54-75. מכאן, מכבי ת"א רצה ל0-8 אבל נעצרה אצל פינקני ודיברתולומיאו שבוירטואזיות הטביע את היריבה והשאיר  עוד כמה דקות גארבג' טיים שהיוו זמן לאוהדים של מכבי חיפה להתענג על הקבוצה שלהם, זמן לאוהדים של מכבי ת"א להתקפל ולהצטער על הרגע שבו הם האמינו שהקבוצה שלהם שווה משהו אחרי סדרת רבע הגמר וזמן להנהלת מכבי ת"א לעשות חשבון נפש ולקוות שבשנה הבאה הם יצליחו לעבור את חצי הגמר…  74-85 לחיפה, שתפגוש את הפועל ירושלים ביום חמישי בגמר.

קלעו למכבי חיפה: פינקני 20 (9 ריב'), דיברתולומיאו 19 (כולן במחצית השנייה), ורגאס 14 (8 ריב'), שמחון 10, וורקמן  (7 ריב') ובלייזר 9 נק' כ"א, מנדז ולדז 4, פרימן שיחק ולא קלע

קלעו למכבי ת"א: גאודלוק 24, מקל 12, ראד וסילי 10 כ"א, אלכסנדר 8, שגב ואוחיון 4 כ"א, מילר 2, דווין סמית' ופניני שיחקו ולא קלעו.

סטטיסטיקה קבוצתית:

מכבי חיפה: 46% ל-2 נק' (16/35),37% (10/27) ל-3 נק', 88% (23/26) מהעונשין, 43 ריב', 19 אס', 11 איב'

מכבי ת"א: 50% ל-2 נק' (18/36), 36% (8/22) ל-3 נק', 64% (14/22) מהעונשין, 30 ריב', 14 אס', 11 איב'

הפועל ירושלים  – מכבי ראשון לציון 76-93

אם מסתכלים על העונה של הפועל ירושלים מבחינת הכדורסל, אז כנראה שלא מדובר באחת העונות הגדולות בתולדות המועדון או בכזאת בה הקבוצה הגיעה למיצוי היכולת שלה. אבל אם מסתכלים על העונה של ירושלים מבחינת ההישגים – אז ירושלים בסופו של דבר עמדה בציפיות. הערב, אחרי ניצחון על מכבי ראשון לציון ועליה לגמר ליגת העל, בפעם השלישית ברציפות, אפשר גם להגיד שירושלים עמדה בציפיות בכל מה שקשור לליגה שלנו ומכאן, עוד ניצחון אחד והיא גם תיקח מהעונה הזו תואר שייזכר.

אחרי שברבע הגמר עברה ירושלים את נהריה בזכות ההגנה, הגיעה לחצי הגמר גם ההתקפה של ירושלים. הקבוצה של פיאנג'יאני שהוכיחה לנו כמה כישרון יש לה בצד ההגנתי, מצאה מולה את הקבוצה הבינונית להחריד של שמוליק ברנר וניצלה את זה בשביל סלים קלים בצבע, מתפרצות אנרגטיות, שלשות ובאופן כללי משחק התקפי שוטף ומהנה. הכישרון בסגל של ירושלים עולה עשרות מונים על זה של ראשון לציון וכמו בשניים מתוך שלושת המפגשים בין הקבוצות העונה, זה נגמר בתבוסה ובנקמה מתוקה של סגנית האלופה על זו שניצחה אותה בביתה בשנה שעברה.

ראש וראשון לשחקנים שבלטו בירושלים היה ג'רום דייסון שעם 23 נקודות, 10 מהן בריצה ברבע השלישי שהבריחה את ירושלים לניצחון, שוב היה האנרג'ייזר של ירושלים. גם ריצ'רד האוול שרקד בצבע של הכתומים  וטרנס קינזי שכהרגלו, היה בכל מקום תרמו לניצחון הירושלמי. ירושלים מגיעה לגמר בכושר משביע רצון ועם תחושה שיש לה מספיק כשרון בשביל לעשות את זה מול מי שלא תהיה היריבה שלה. עושה רושם שגם העובדה שהפיינל פור לא נערך במגרשה הביתי, מסייעת להקל על הלחץ הירושלמי.

ומה נגיד על ראשון? הקבוצה של שמוליק ברנר מסיימת בסופו של דבר עונה בה היא לא ביזתה את תואר האליפות בו זכתה בעונה שעברה, הגיעה לחצי הגמר למרות עונה רגילה לא מרשימה ובכך עשתה את שלה ולא מעבר לכך. הבעיות המקצועיות של ראשון לציון היו שם כל העונה כמו גם במשחק האחרון ובמשחק היום מול הירושלמים לא ראינו שום דבר חדש שלא ידענו. ראשון עוד ניסתה בחצי הראשון ואף הובילה ב7 נקודות במהלך הרבע השני אבל עושה רושם שבכל פעם שירושלים לחצה על הדוושה היא לא גילתה מולה שום התנגדות. בשום שלב במשחק היום לא היה נראה כאילו ראשון לציון מאמינה שזה תלוי בה ואף על פי שהקבוצה של ברנר בהחלט הייתה מאומנת, המחסור בכישרון והכניעות מול הסגל הנוצץ של ירושלים נצצו.

שון דאוסן היה השם שבעונה שעברה לקח את ראשון לציון הכי רחוק שאפשר. השנה הוא סיים את המשחק עם 5 נקודות בלבד ומשחק חיוור. בהעדרו ובהתחשב במשחק הרע של פטריק רישרד לראשון לציון לא היה הרבה מה למכור. קצת צ'ארלס תומאס, קצת קמרון לונג בחצי הראשון ולוא הרבה מעבר לזה. מה שבטוח, שעם הסגל הנוכחי, ראשון עשתה מעל ומעבר.

וזה מה שהיה לנו מבחינת כדורסל: הרבע הראשון החל בשליטה ירושלמית שעלתה במהירות ל2-8 אחרי 6 נקודות רצופות של ריצ'רד האוול. ראשון לא התכוונה לתת לירושלים לברוח ושתי שלשות של קמרון לונג קבעו 8-10 לכתומים. ראשון לציון המשיכה לחפור פנימה ולחדור תוך שהיא מנצלת את הצבע הרכרוכי של ירושלים, שמהצד השני השיבה בכמה מתפרצות והלכה להאוול שסיים את הרבע עם 12 נקודות. לונג עם 10 נקודות ברבע הראשון לצד שתי קליעות עונשין של ברנדווין השאירו את היתרון אצל האלופה בסיום הרבע הראשון 19-20.

הרבע השני המשיך את נדנדת הסלים. שני סלים של סטודמאייר שמו את ירושלים על 22-23 אבל ראשון המשיכה לדחוף את הכדורים מתחת לסל וזלמנסון ותומאס העלו אותה ליתרון 5, 23-28 וגרמו לפיאנגי'אני להזעיק טיים אאוט. ראשון המשיכה במומנטום גם אחרי הטיים אאוט וברחה ל25-32 קצת יותר מ6 דקות למחצית. עבירה בלתי ספורטיבית של דאוסון ושלשה של טימור צמצמו את הפער ל29-32 ואינטנסיביות של ירושלים בהגנה גרמה לראשון לקחת זריקות קשות כששלשה של ג'רלס מעמידות את התוצאה על 32 לכל. ברנר לקח טיים אאוט ושלשה של לונג נתנה לראשון קצת אוויר לנשימה אבל 5 רצופות של קינזי וסל במתפרצת של ג'רלס נתנו לירושלים את היתרון מחדש 37-41. ברנר הזעיק עוד טיים אאוט ועד המחצית ראשון צמצמה במקצת 39-42 לאדומים בהפסקה.

5 רצופות של צ'ארלס תומאס שמו את ראשון ביתרון בתחילת השלישי 42-44. ירושלים הגיבה עם ריצת 0-7 ופתחה פער 5, אבל ראשון השוותה עם 5 משלה ושלשה ראשונה של דאוסן (49-49). עכשיו היה התור של ירושלים לרוץ וג'רום דייסון עם 10 נקודות  לצד סל קינזי הטיסו אותה ל0-12 ולא עזר פסק זמן של ברנר באמצע הריצה. עד סיום הרבע ראשון אמנם הצליחה לקלוע כמה סלים אבל אמארה סטודמאייר שם את ירושלים ביתרון שיא 53-69 לקראת הרבע המכריע.

דקות חלשות של שתי הקבוצות בתחילת הרבע האחרון, נמשכו דווקא עם התאוששות ירושלמית שברחה ל57-76, 6:20 לסיום. טיים אאוט של שמוליק ברנר בשלב הזה היה בבחינת 'מעט מדי, מאוחר מדי'. האוול המשיך לחגוג מתחת לסל ושם את ירושלים על 21 הפרש. ראשון עוד ניסתה ללחוץ על כל המגרש אבל נכשלה במשימה לעשות משהו מיוחד או אפילו לצמצם דרמטית את התוצאה. ירושלים מנצחת 76-93 ועולה לגמר.

קלעו לירושלים: דייסון 23, האוול וקינזי 18 כ"א, ג'רלס 15 (8 אס'), סטודמאייר 8, אליהו 6 (12 ריב'), טימור 3, הלפרין 2 (7 אס'), פיטרסון זליקוביץ' ובר שפע שיחקו ולא קלעו

קלעו לראשון לציון: לונג 16, תומאס 14 (8 ריב'), כדיר 10, זלמנסון ובן שימול (8 אס') 9 כ"א, ברנדווין 7, דאוסן 5, רישרד 4, נקרשביץ' 2, ג'י.ג'י מור, רום קורנליוס וחנוכי שיחקו ולא קלעו.

סטיסטיקה קבוצתית:  

ירושלים: 59% ל-2 (30/51), 38% ל-3 (6/16), 68% מהקו (15/22), 37 ריב', 24 אס', 14 איב'.

ראשון לציון: 49% ל-2 (21/43), 39% ל-3 (7/18), 81% מהקו (13/16), 31 ריב', 22 אס', 19 איב'

*

וזה מה שאמרנו לפני המשחקים:

18:45: הפועל ירושלים (3) – מכבי ראשון לציון (7)

מאזן כל הזמנים: 21-49 לירושלים (70% – 30% באחוזי הצלחה). תוצאה ממוצעת: 83-85 לאדומים.

מפגשי עבר בפליאוף:

השתיים נפגשו לראשונה בחצי גמר הפיינל פור הראשון בעונת 2005/06 וירושלים ניצחה בשיניים מקליעת עונשין של הוראס ג'נקינס 65-66, לא לפני שראשון קלעה ב37% מהעונשין (12/33) וחירבה לעצמה את הסיכויים לגמר פיינל פור ראשון. תמאר סליי עם 18 (ו-14 ריבאונדים) וג'נקינס עם 12 הובילו את ירושלים. גילכריסט קלע 13 לקבוצה של גיא גודס.

בעונת 2009/10 נפגשו השתיים לסדרת רבע הגמר ושוב היו אלה האדומים עם ידם על העליונה. ירושלים שנהנתה מביתיות ניצחה את המשחק הראשון 69-73 (פו ג'טר הוביל אותה עם 23 נק', אוניקווה עם 20 ואובאנון עם 18 לא הספיקו לראשון). המשחק השני בעיר היין גם הוא הסתיים לטובת ירושלים 64-75 כשליאו ליונס מוביל את האדומים עם 16 נק' אל מול 12 של טפירו, אורלנד ואובנון. המשחק השלישי הסתיים בהפתעה וניצחון של ראשון לציון 78-87 במלחה עם 26 נקודות של יהוא אורלנד (8/13 מחוץ לקשת) על הקבוצה של גיא גודס (הפעם הוא אימן בירושלים) אותה הובילו קוקיה וסימונס עם 19 כ"א. אבל ירושלים התאוששה וסגרה עניין עם 56-62 ו1-3 בסדרה כש-16 של דיז'ון תומפסון מספיקות מול 15 של ארון מגי הכתום.

עונה לאחר מכן (2010/11) נפגשו השתיים שוב והפעם למשחק חסר חשיבות על המקום השלישי לאחר שהפסידו למכבי ת"א (ראשון) וגלבוע/גליל (ירושלים) בחצי. הירושלמים המאוכזבים של עודד קטש התנחמו בניצחון קל על ראשון לציון 74-94 כשנעימי עם 24 וג'ייסון ריץ' עם 21 מובילים אותם אל מול כמעט שיא קריירה של ניצן חנוכי עם 26 ו-21 נוספות של ארון מגי.

עונת 2014/15 הייתה המפגש הבא בין שתי הקבוצות, הפעם לסדרת חצי גמר הפליאוף (אוהבים לשנות פה את השיטה אם לא שמתם לב…). ירושלים ניצחה את המשחק הראשון בארנה 73-81 (אליהו ודיון תומפסון עם 15 כ"א, דומיניק ג'ונסון עם 24 ושון דאוסן עם 18 הובילו את ראשון), את השני בראשון לציון 75-76 (25 של דונטה סמית' מול 24 של דאוסן) וקינחה בסוויפ בארנה עם 74-90 בשלישי (15 לדיון ת'ומפסון, 14 לבר טימור ודונטה סמית' אל מול 24 של דאוסן) בדרך לזכייה באליפות המדינה בגמר מול אילת.

והייתה גם פעם אחרונה בה שתי הקבוצות נפגשו – העונה שעברה בה ראשון לציון חזרה מפיגור במחצית וגברה על הפועל ירושלים במבצרה הביתי בגמר הפיינל פור, בדרך לאליפות היסטורית עם 77-83 כשדרל מונרו עם 29 נק' ושון דאוסן עם 21 מובילים את הכתומים לניצחון ומשאירים מאחור 20 נקודות של טוני גפני ו-16 של אי.ג'י רולנד.

מאזן עונתי: 1-2 לירושלים.

במחזור התשיעי ניצחה ירושלים בקלות את ראשון לציון בארנה 59-79 כשג'רום דייסון מתפוצץ עם 20 נק' (6/9 מה-3), ליאור אליהו מוסיף 18 נק' וקינזי מסיים עם 11 למנצחים. מקריי עם 23 נק' ו-13 ריבאונד הצטיין בשורות המפסידים.

במחזור ה-20 הגיעה ירושלים לראשון לציון כשהיא פצועה ועייפה. זה לא מנע מהאדומים לקרוע את המארחים הנדיבים שלה 68-82 במה שהפך למשחקו האחרון של אריק שיבק בקבוצה הכתומה. דייסון עם 22 נקודות שוב הוביל את ירושלים, פיטרסון וג'רלס עם 17 כ"א וקינזי עם 15 חברו אליו. מקריי ודאוסן עם 14 כ"א לצד מאליק ווינס עם 13 הובילו את הכתומים.

במחזור ה-24 הגיעה הנקמה. ראשון לציון שהתחילה לשחק כדורסל תחת שמוליק ברנר המאמן החדש התפוצצה על הירושלמים השבוזים מההדחה באירופה והביסו אותם בבית מכבי 59-83. קמרון לונג עם 18, כדיר ותומאס עם 17 כ"א הובילו את ראשון לציון. קינזי עם 15 היה הירושלמי היחיד בדאבל פיגרס.

אתה מוכר לי מפעם (אגף האקסים): אלישי כדיר מראשון לציון בילה שלוש עונות באדום (2011-2014). בהפועל ירושלים אין אף לא שחקן אחד ששיחק בראשון לציון.

ולמבט המקצועי…:

שתי הקבוצות מגיעות לפה אחרי שהזיעו בחמישה משחקים בשלב רבע הגמר ואחרי שאת שתיהן כבר לא חשבנו שנראה במעמד הזה. אך למרות ההעפלה למעמד המכובד, קשה להגיד ששתי הקבוצות שכנעו אותנו בסדרות רבע הגמר או בעונה כולה.

ירושלים מגיעה למשחק הזה כפייבוריטית. בכל זאת, הסגל שלה עולה עשרות מונים על זה של ראשון לציון ולא רק מבחינה כספית. ירושלים גם הצליחה לנצח שלושה משחקי נוק אאוט ברצף, דבר שבוודאי ייתן לה מוטיבציה לקראת הפליאוף. הסוד הירושלמי במשחקים הנ"ל היה אחד – הגנה. השמירה האישית המצוינת של ג'רום דייסון וטרנס קינזי לצד לחץ ירושלמי, אגרסיביות ומוטיבציה מפתיעה בחיובה היו הרבה מדי בשביל נהריה המוגבלת. את הנשק הזה ירושלים תרצה להביא איתה לחצי הגמר (ובתקווה לגמר).האתלטיות של האדומים מרשימה הרבה יותר מזו של הכתומים, דבר שבולט בעיקר בקו הקדמי (האוול וסטודמאייר הקפיציים מול כדיר ותומאס) אבל גם בזה האחורי עלול להיות פקטור משמעותי.

הדבר הכי חשוב בשביל ירושלים לעשות במשחק הזה הוא להמשיך לשחק כאילו היא נלחמת על חייה. המלחמה כנגד כל הסיכויים במשחקים האחרונים שירתה את ירושלים. הרצון להוכיח לכולם הביא אותה למקסם את יכולת (לפחות בצד ההגנתי). ירושלים צריכה לעלות על המשחק כמי שחייבת את הניצחון, אפאתיות תהיה בשבילה אסון.

לכן אולי איש המפתח של המשחק הוא טרנס קינזי. הגנה טובה שלו על שון דאוסן לצד סלים חשובים כמו במשחקים האחרונים, יכולים לא רק לתרום לירושלים מקצועית אלא גם מנטאלית. והרי כולנו יודעים שהבעיה של ירושלים השנה הייתה פעמים רבות הרבה יותר מנטאלית מאשר מקצועית… בקיצור, ירושלים באטרף זה ירושלים מנצחת, פחות מזה וראשון בהחלט יכולה ועלולה לעקוץ.

ומה ממליץ הרופא לאלופה? ראשון, כאמור, לא ממש הרשימה מול אילת אבל כן גילתה אופי, נחישות וניסיון. מהמצרכים האלה יש לה המון עדיין ועם שחקנים כמו כדיר, בן שימול, חנוכי, תומאס וגם דאוסן היא תוכל להרגיש בטוחה אם תגיע לדקות האחרונות כשהמשחק צמוד.

איך ראשון תגיע למשחק צמוד? המפתח מול ההגנה הלוחצת של הפועל ירושלים היא יוזמה אצל מובילי הכדור (כמו אצל נהריה, רק הפוך…). סבלנות, מסירה ועוד מסירה ורכז שיודע לעשות את הצעד הבלתי צפוי ולהפתיע את ההגנה, אלו המרכיבים בשביל לשבור את הלחץ הירושלמי. לשמחתה של ראשון לציון יש כמה אנשים שמסוגלים לעשות את העבודה. אבי בן שימול קצת נחלש בחצי השני של העונה ולכן החשוד המיידי הוא עודד ברנדווין. לא הרבה דיברנו על השחקן הנמוך בן ה-29 הזה העונה אבל אין כמו חצי הגמר בשביל לציין את התרומה הייחודית שלו לראשון לציון, את החוכמה והווינריות שלו ברגעי האמת שעזרו לשמוליק ברנר להפוך את ראשון לקבוצה מנצחת בסיבוב השלישי. בשקט, בשקט, ממש כמו מאמנו, ברנדווין מצליח לשנות משחקים לקבוצה שלו ולעשות לא מעט בלאגן להגנות היריב, יחד עם קמרון לונג האנרגטי, השניים האלה בהחלט יכולים להוציא את ירושלים משיווי משקל.

ומה ראשון לציון עוד יכולה לעשות? לשחק פנימה. בסופו של דבר, הקו הקדמי של ירושלים מורכב מסטודמאייר העייף, ריצ'רד האוול שקיבל מניירות של מגן ישראלי עוד לפני שהתאזרח, ליאור אליהו שההגנה היחידה שהוא מכיר היא קרם הגנה אותו הוא ייקח לים בעוד שבוע וטרוויס פיטרסון שמעדיף לשוטט על קו השלוש.  אלישי כדיר, צ'ארלס תומאס וזלמנסון הם לא הגבוהים המאיימים שהיה דריל מונרו בשנה שעברה אבל קשיחות מול הקו הקדמי של ירושלים וניסיון ללכת לסל, כנראה שלא יתקלו בהתנגדות כל-כך מהר.

ויש כמובן את שון דאוסן שכמו שניתן לקרוא בשורות הנ"ל מתעורר תמיד בפליאוף עת הוא פוגש את הפועל ירושלים. דאוסן בהחלט יכול להיות האקס פקטור וההוא ששובר את התבנית ההגנתית של ירושלים. הוא יכול לעשות את זה מחוץ לקשת, בחדירות, בריבאונד התקפה וגם בהגנה. הוא יכול להיות השחקן האחד יותר מדי שירושלים לא תמצא מה לעשות איתו. אם הוא יהיה כזה – אז ראשון בהחלט יכולה לחלום על ריפיט.

ואם צריך להמר: ההימור שלי לא הרבה יותר טוב משלכם (כמו שאפשר היה לראות בהימורים על רבע הגמר…) אבל אני אלך עם ההימור הפחדני ואלך על הפועל ירושלים ב-12.

*

21:15: מכבי ת"א (4) – מכבי חיפה (8)

מאזן כל הזמנים: 10-100 למכבי ת"א (90.9% – 9.1% באחוזים), תוצאה ממוצעת: 71-90 לצהובים.

מפגשי עבר בפליאוף:

הפעם הראשונה בה נפגשו השתיים לסדרת פליאוף היה רבע הגמר של עונת 1983/84. מכבי ת"א הביסה את החיפאים בראשון 81-109 כשמיקי ברקוביץ' ממטיר 25 נקודות, אולסי פרי תורם 20 ובצד השני ג'יימס טרי עם 24 וגרג קוק עם 23 לא מצליחים לצמצם את ההשפלה. המשחק השני ברוממה היה צמוד יותר ומכבי ת"א ניצחה בו 70-72 בלבד כשלו סילבר מוליך אותה עם 28 ופרנק בירוקבסקי עוזר לו עם 12 אל מול 29 של טרי ו-21 של קוק. תל אביב השלימה סוויפ והשפלה עם 62-114 כשמיקי ברקוביץ' מפציץ 43 נקודות, שיא הקרירה של מ-י-ק-י וטרי עם 28 לא עוזר לחיפאים בדרכם הביתה.

נריץ קדימה אל עונת 98-99' ושוב אנחנו ברבע גמר הפליאוף כשמכבי ת"א השנייה פוגשת את מכבי חיפה השביעית (ירושלים סיימה ראשונה אחרי שלא הפסידה לאף קבוצה בליגה חוץ מפעמיים ל… מכבי ת"א). הפעם אנחנו בסדרת הטוב מ-3 ומכבי ת"א שוב עושה סוויפ עם 72-82 במשחק הראשון (18 של שפר, 17 של ויקטור אלכסנדר, 16 של קטש, 15 של הנפלד למכבי ת"א המאומנת בידי פיני גרשון; 24 של סטיב הוד, 19 של אנדרו קנדי ו-15 של טפירו למכבי חיפה של אבי אשכנזי) ואותו הפרש בדיוק 68-78 במשחק השני (20 לקטש, 19 לשפר בתל אביב, 20 להוד, 16 לטפירו ו-11 לאסף הררי בחיפה).

הלאה. עוברות עונתיים והשתיים נפגשות בסדרת חצי הגמר של עונת 2000/01. שוב סוויפ, שוב מכבי תל-אביב. 67-88 הייתה התוצאה במשחק הראשון ביד אליהו (נייט האפמן 16, שארפ 13, הנפלד 12 לת"א; מרקו בוליץ' הצלף עם 23 ואיבן קראסיץ' עם 19 הובילו את חיפה). 73-105 הייתה התוצאה במשחק השני בחיפה (18 לאנתוני פרקר, 14 להנפלד, 11 לצ'ורה, שלף, שארפ ומקדונלד בת"א; 15 לסטנלי ברנדי ו-12 לבוליץ' בחיפה). המשחק השלישי הסתיים גם הוא בתבוסה וסה"כ 81 הפרש בין הקבוצות בשלושה משחקים 87-115 כשאריאל מקדונלד עם 25 והאפמן עם 22 מובילים את הקבוצה של פיני גרשון, בוליץ' עם 24, ברנדי עם 21 ומוכתרי עם 20 מובילים את הקבוצה של אפי בירנבוים.

שנה עברה ושוב דבר לא השתנה. חצי גמר עונת 2001/2 מפגיש את שתי הקבוצות. איך זה נגמר? נכון, סוויפ. הפעם ההפרש התל אביבי הסתכם ב-92 נקודות בשלושה משחקים עם 69-98 בראשון (האפמן ויואב ספר עם 17, בורשטיין עם 15 לת"א; בוליץ' ולקסר עם 16, אילן קדוש עם 14 לחיפה), 74-110 בשני בחיפה (24 של בורשטיין, 19 של מקדונלד, 18 של שארפ; מוכתרי עם 17 ויצקן עם 16), ו-65-92 במשחק שסגר את הסדרה (24 להאפמן, 16 לבורשטיין וספר בקבוצה של דיוויד בלאט; 21 לאילן קדוש, 12 ליצקן ולקסר בקבוצה של אפי בירנבוים).

המפגש הבא בין שתי הקבוצות פתח סדרה של שלושה מפגשי עבר ביניהן בגמר הליגה. זה קרה בעונת 2008/09 וחיפה, העולה החדשה פגשה את מכבי ת"א, שהתרגלה למעמדה כסגנית אלופה אחרי שהפסידה בגמר אשתקד להפועל חולון. לרגעים היה נדמה שמכבי חיפה עוד תצליח למתוח את מכבי ת"א, לאחר שירדה במינוס 4 במחצית בלבד אבל לאט ובטוח מכבי ת"א ביססה את היתרון שלה וניצחה 72-85. קרלוס ארויו עם 22, דאור פישר עם 19 ועמרי כספי, במשחקו האחרון במכבי ת"א, עם 15 נקודות הובילו את האלופה החדשה. צמד החמד דורון פרקינס עם 25 ודבון ג'פרסון עם 16 הובילו את חיפה.

עברו להם ארבע שנים וסוף סוף זה קרה – ניצחון פליאוף למכבי חיפה על מכבי ת"א (אחרי 12 הפסדים). ולא סתם ניצחון, אלא ניצחון בגמר הפליאוף ואליפות היסטורית למכבי חיפה שגם אירחה את הגמר באותה עונה. חיפה ניצחה 79-86, אחרי שנכנסה לרבע האחרון בפיגור נקודה. פט קלאת'יס עם 22, גל מקל עם 21, פול סטול עם 14 ודונטה סמית' עם 13 הובילו את החיפאים להישג המרשים בתולדותיהם והתואר היחיד שלהם עד כה. היקמן עם 28 היה היחיד שבלט במכבי ת"א השבורה של דיויד בלאט.

שנה אחר-כך, עונת 2013-14, התייצבו הקבוצות שוב לסדרת הגמר והפעם, מדובר היה בשיטת הטוב מ-2 (הראש היהודי ממציא לנו פטנטים). השיטה הייתה אמנם אווילית אבל התוצאה הייתה מרתקת. מכבי ת"א ניצחה בחיפה את המשחק הראשון 77-81 כשטייריס רייס מוביל את אלופת אירופה דאז עם 30 נק', היקמן מוסיף 14 ובלו 12 ובצד השני דונטה סמית' עם 29 ובריאן רנדל עם 27 סוחבים את העגלה הירוקה. אלא שלמרות ההפסד הביתי חיפה עלתה למשחק השני נחושה ובתום 40 דקות מצאה את עצמה ביתרון 75-79. הולכים להארכה. בהארכה לא כל השחקנים הבינו למה יש תוספת זמן (יותר מכולם לא הבין את זה השעון במגרש שחשב שהמשחק נגמר…) אבל מכבי ת"א ניצחה את תוספת הזמן 5-7, הפסידה בסך הכל הכללי 84-82 וחגגה את ההפסד המשמח ביותר בתולדותיה. דונטה סמית' עם 29 הוביל את המנצחים שהפסידו, רודריק והונינג עם 15 ורנדל עם 14 סייעו בידו, היקמן עם 22, רייס עם 15 וטיוס עם 10 הוליכו את המפסידים שניצחו…

מאזן עונתי: 1-2 למכבי ת"א.

שתי הקבוצות נפגשו לראשונה במחזור התשיעי. מכבי חיפה רדפה אחרי האורחת שלה ברוב דקות המשחק וזריקה משלוש של עמית שמחון בשנייה האחרונה הלכה החוצה (הייתה עבירה?) וקבעה ניצחון תל אביבי 81-83. ראד עם 21, לנדסברג עם 13, ווימס וגאולדוק עם 11 הובילו את תל אביב. טוני מיצ'ל המנופה בלט בחיפה עם 28 נק' ו-15 ריבאונד, שמחון תרם 17 ובלייזר 12.

גם המשחק השני בין שתי הקבוצות במחזור ה-20 הלך צמוד. כל-כך צמוד עד שהוא התגלגל להארכה תודות לקאמבק תל-אביבי בדקות הסיום. בהארכה ורגאס יכל לנצח ביד אליהו כשהכדור האחרון בידיו אבל כדרר את עצמו לדעת ותל אביב שוב יצאה עם ידה על העליונה 96-97. אייברסון ומקל עם 21 כ"א וראד עם 18 הובילו את ת"א. גרייבס עם 34 וורגאס עם 18 בלטו בחיפה.

החלק השלישי בטרילוגיה של העונה הסדירה היה גם נקודת המפנה. חיפה הגיעה ליד אליהו ופגשה שם מכבי ת"א מפורקת של בגאצקיס אותה היא הביסה 63-79 במה שהיה ניצחון הליגה הראשון אי-פעם של חיפה בהיכל המפואר. ורגאס עם 20, דיברתולומיאו ושמחון עם 16 פר קפיטה הובילו את חיפה. סמית' עם 14, מקל עם 13 ואייברסון עם 12 הוליכו את ת"א.

אתה מוכר לי מפעם (אגף האקסים): גל מקל, רכז מכבי ת"א, זכה באליפות עם מכבי חיפה בעונת 2012/13 ויהפוך להיות הישראלי הראשון אי פעם לזכות ב3 אליפויות עם 3 קבוצות שונות במידה והצהובים ילכו עד הסוף; סילבן לנדסברג שיחק בעונתו הראשונה בארץ, עונת 2010/11 בחיפה; אריק שיבק התחיל את קריירת האימון שלו בליגת העל כעוזר מאמן של פיני גרשון במכבי חיפה מודל 1986/87. לאף חיפאי נוכחי אין צהוב בעברו (להוציא את עוזר המאמן, תומר שטיינהואר).

ולמבט המקצועי…:

שתי הקבוצות מגיעות אל המשחק הזה בתחושה שהן בכושר הטוב ביותר שלהן העונה. במקרה של מכבי חיפה זה אכן נכון. הקבוצה של עופר רחימי הפתיעה את כולנו עם סדרה יציבה, נחושה ולוחמנית נגד הפועל חולון וניצחה את הקבוצה שסיימה ראשונה את הליגה הסדירה בצורה חד-צדדית (זה לא היה רחוק מסוויפ). לחיפאים היו כמה חריקות במהלכי משחקים אבל בשורה התחתונה עופר רחימי ייצב את הרוטציה, נתן את המפתחות לג'ון דיברתולומיאו לצד גרגורי ורגאס, וורקמן, מנדז-ולדס ובלייזר הגיעו חדים, פינקני היה נהדר מתחת לסלים ובחיפה חוזרים לפיינל פור אחרי שנתיים הפסקה.

החוכמה של חיפה תהיה לשמור על המומנטום הזה גם מול מכבי ת"א הביתית והמאיימת ולהראות לנו שלא מדובר היה רק במאצ'-אפ מוצלח מול הקבוצה של דן שמיר אלא ביציאה לדרך חדשה. איך הם צריכים לעשות את זה? ובכן, יש כאן כמה תשובות.

קודם כל, חיפה היא כנראה הקבוצה שמגיעה לפיינל פור הכי נינוחה. לקבוצה שסיימה את הליגה במקום השמיני וכבר התחילה לחשוב על העונה הבאה, אין מה להפסיד. החבורה הזו עשתה את שלה ובגדול בניצחון על חולון וכל מה שיקרה מעכשיו יהיה רק בונוס. כשחיפה שיחקה כדורסל משוחרר ופתוח העונה היא גם ניצחה. כשהיא נכנסה למשחקים צמודים ולחץ היא לרוב הפסידה. אם חיפה תעלה בלי לחץ למגרש הערב, היא בהחלט יכולה להפתיע.

הדבר השני שחשוב שיישמר בחיפה זה רמת האנרגיה שהייתה לירוקים בסדרה מול חולון. דיברתולומיאו, וורקמן, בלייזר ופינקני היו בכל מקום. נשכו, צבטו, הטרידו וניג'סו. ככל שחיפה תלחיץ את מכבי ת"א היא תאלץ את הקבוצה של שיבק למצוא יותר פתרונות מקצועיים ומכיוון שלשיבק אין היסטוריה כ"כ ארוכה במכבי ת"א כמו גם מכיוון שמכבי ת"א לא התאפיינה השנה בעמידה במצבי לחץ או במנהיגות של אחד השחקנים – זה עלול להיות מתכון להפתעה. אגרסיביות ולחימה כראוי לפליאוף, בהחלט עלולים לשחק לטובת מכבי חיפה. כמו במקרה של ראשון, גם חיפה מתמודדת מול קבוצה בלי נוכחות בצבע, אלא שבמקרה של מכבי ת"א, מדובר על היעדר סנטרים מוחלט. אם קווין פינקני ישלוט בריבאונד ההתקפה יחד עם עזרה של בלייזר (אולי ראשון פרימן?) זה ייתן לחיפה עוד יתרון משמעותי.

ויש כמובן את איש המפתח, ג'ון דיברתולומיאו, שעל כפיו הביא את חיפה לשלב הזה ובכושר הנוכחי (קלע 22.5 נק' למשחק ברבע הגמר, ב67.9% מה-3, 61.5% מה-2 ו-100% מהקו) הוא שחקן מסוכן מאין כמותו. דיברתולומיאו גם היה השחקן שבכל פעם שנראה היה שחולון משנה מומנטום מצא את הדרך להשתיק אותה (לרוב עם שלשה בלתי אפשרית). חדות של הרכז החיפאי ולחימה בלתי מתפשרת עלולים לפתוח את הדלת גם לשאר השחקנים.

בצד השני, נמצאת מכבי תל-אביב וגם היא מגיעה לסדרה מעודדת אחרי שבטשה את הרצליה בשלושה משחקים קלים. במכבי ת"א צריכים להיזהר שהתחושה הטובה לא תהפוך לשאננות ובהחלט להתכונן לזה שהיריבה שלהם הפעם תהיה קשה יותר מהקבוצה המפורקת של מיקי גורקה. החדשות הטובות מצד מכבי ת"א בסדרת רבע הגמר היו ההתעוררות לחיים של קווינסי מילר ואנדרו גאודלוק כמו גם הכושר הטוב של ויקטור ראד (שסך הכל תמיד מספק את הסחורה) ודי.ג'י סילי שיוצרים למכבי נשק שלאף אחד מקבוצות הליגה אין איך לענות לו.

כן, כן, למרות הכל ואחרי הכל, למכבי ת"א יש את השחקנים הטובים בליגה וככזו היא בהחלט פייבוריטית. המפתח של מכבי ת"א במשחק הוא לשמור על קצב משחק גבוה. משחק הריצה והמעבר עושה טוב למכבי ת"א כשהיא מבצעת אותו כמו שצריך ומותר לה בהחלט להזמין את חיפה לדו-קרב קליעות. מכבי קלעה ב43.5% מחוץ לקשת מול הרצליה ו-57% מטווח שתי הנקודות. מספרים דומים או סתם כושר קליעה מוצלח יהוו אינדיקציה טובה לכך שמכבי ת"א בדרך הנכונה.

ויש כמובן את אנדרו גאודלוק – האיש למשימות מיוחדות. גאודלוק צריך לקבל את הכדור לידיים ברגעים קשים. אין מישהו אחר שיעשה את זה ולא היה במכבי ת"א העונה מי שלקח את האחריות על התחום. גאודלוק הוא יתרון על כל שחקן בליגה הזו ובמציאות בה הוא מרגיש בנוח עם מאמנו, נושא ונותן עם ההנהלה על חוזה בעונה הבאה וטרי אחרי כל-כך הרבה זמן ישיבה בחוץ – הוא צריך לתת תמורה בעד האגרה ולהוביל את מכבי ת"א לשלב הבא. זה עד כדי כך פשוט.

ואם צריך להמר: אם תהיה הפתעה, היא תגיע מהמשחק הזה. נדמה לי, שלא תהיה כזו. מכבי ת"א ב-15.

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 125 תגובות

  4. amitlahev

    12 יונ 2017 10:25:28

    פריוויו משובח כרגיל. יוחזרו הסדרות לאלתר! נמאס כבר מגביע קופל. וגם הגיע הזמן שיהיו לנו שחקנים ישראלים מובילים.

  6. אהרון שדה

    12 יונ 2017 11:09:01

    יאיר מעולה .
    בליגה שלנו אין מה להמר ואני התחלקתי יחד איתך ברבע הגמר.
    אך הימור אחד שלי זה כמה חודשים עדיין בחיים….והוא שדווקא השנה ייפגשו שתי "הגדולות " מכבי תל אביב והפועל ירושלים למשחק הגמר לראשונה מזה כעשור לגמר " סמי בכר" הידוע .

  7. יניב

    12 יונ 2017 12:39:57

    אני אלך על הפתעה כאשר הגמר יהיה ירושלים -חיפה.
    הסדרה מול הרצליה הייתה מאוד משקרת כי הרצליה היו מפורקים.חיפה זה אופרה אחרת

  8. אייל

    12 יונ 2017 13:13:21

    כל קבוצה היתהי מפרקת את הרצליה שלא נשארו לה ישראלים .המשחקים יהיו צמודים מאוד לדעתי.אני מהמר על אליפות של חיפה

  9. no funny shtuff

    12 יונ 2017 14:01:42

    פריוויו ברמה הכי גבוהה שיש.

    כמו שכתבת, סדרות עדיפות ע"פ פיינל פור, אבל אין ספק שזה ערב שאין להפסיד, עד כמה שהספורטיביות ממנו והלאה.

    מאוד יתכן שבסוף העונה המשוגעת הזו, בה מכבי סיימו במקום הרביעי, ירושלים בשלישי וחיפה ואילת במקום הראשון והשני, וכל מיני שיאים שליליים הזויים שנשברו ביד אליהו וכו', נקבל גמר "קלאסי" בין הפועל ירושלים למכבי ת"א שלא נפגשו בגמר כבר איזה עשר שנים..

  12. ניב

    12 יונ 2017 14:55:43

    תודה יאיר, כתיבה מעולה כהרגלך, לדעתי המפתח של ירושלים הוא שקצב המשחק שלה יהיה מהיר בניגוד למה שהמאמן שלה מכתיב כל העונה, זה קרה במשחקה האחרון מול נהריה שם דייסון פרח ולא במקרה כי קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותו ככה. כמובן שהגנה חזקה היא מפתח נוסף אך קשה לעזות עם אליהו (קרם הגנה מהשמש, הרגת) בחמישיה. לגבי חיפה מקווה שינצחו את מכבי, חייבים לשים דגש מיוחד בהגנה על גאוגלוק וקווינסי שבכושר טוב.

  15. דורון האסטבן

    12 יונ 2017 17:57:14

    אדיר יאיר. סיקור נהדר. ברור שאפשר לכבד ולאהוב את הכתיבה
    של זעפרני יותר מהליגה עצמה.
    עומק הכתיבה מושך לקנות כרטיסים למשחקים
    האקסים שחכתי את כדיר ומקל השנוי במחלוקת.
    חדות של זעפרני שכנראה תדביק את הקבוצות.

  28. אפלטון

    12 יונ 2017 20:26:19

    תודה, רק עכשיו התפניתי לקריאה. נראה לי שאני היחיד שנהנה ממשחקי נוקאאוט. אמנם הסדרות היו תענוג עד עכשיו, מותחות ואמוציונליות אבל אין כמו משחק אחד על הכל כדי להביא את הכל.
    נשאר לי לתמוך בצפונית האחרונה (צפונית עאלק), אז יאללה מכבי!

  29. no funny shtuff

    12 יונ 2017 20:28:12

    טוב, כצפוי שיטת הפיינל פור נתגלתה במערומיה. בתכל'ס לא מגיע להוגי השיטה משחקים צמודים שיחזקו את המותג. לצערנו, האוהדים, ההפסד הוא כולו שלנו.

      1. no funny shtuff

        12 יונ 2017 20:54:56

        ראית חיפה-חולון? זה למה
        ראית י-ם-נהריה? זה למה
        ראית אילת-ראשון? זה למה

        מבאס לראות שעונה שלמה וארוכה מוכרעת במשחק אחד שמשוחק באולם גדול וחצי ריק. לא אוהב את זה.
        זה מתאים לטורניר חד פעמי וקסום עם 64 קבוצות כמו בטורניר המכללות. ליורוליג זה מתאים לפעמים בתור ליגת רקע (גם שם הייתי מעדיף סדרות עד הסוף).

        1. אפלטון

          12 יונ 2017 21:06:32

          ראיתי רק את נהריה-ירושלים ואת המשחק האחרון של חיפה-חולון. אחרי הכל זמננו קצוב כך שאי אפשר לראות הכל. בגלל זה גם הפיינל פור.הרבה יותר מתאים. ריכוז כל הטוב לשני ערבים שבהם הכל יכול לקרות. הלוואי וגם בNBA זה היה ככה

          1. ןno funny shtuff

            12 יונ 2017 21:15:16

            הכוונה היא שכל העולות הפסידו את המשחק הראשון וניצחו את הסדרה. תשווה את ההתרגשות של האליפות של הגליל בעונת הדובדבנים אחרי שהעיפו את מכבי בסדרה בחצי הגמר וניצחו את הפועל ת"א בגמר, לניצחון החד פעמי של חיפה/גליל/ראשון וכו'.
            מבחינתי, לא בר השוואה בכלל.

          2. אפלטון

            12 יונ 2017 21:19:45

            לא חושב שזה היה בגלל סדרה, זו פשוט היתה קבוצה כל כך מיוחדת שאי אפשר להשתוות להתרגשות של מה שהלך שם. מה שכן אם היה משחק אחד בתל אביב או ירושלים כנראה שלא הייתי זוכה להיות שם ולחוות את ההתרגשות הזו.
            אז מסכים איתך שבתור אוהד מסור עדיף סדרות, בתור צופה מזדמן חצי אכפתי, עדיף פיינל פור.

          4. אפלטון

            12 יונ 2017 22:14:32

            חיפה פראיירית, היתה צריכה מרווח יותר גדול. תל אביב משחקת כמו שציפינו אבל מסוגלת לתת ריצה שתשנה מומנטום במהלכי יחיד

  31. ןno funny shtuff

    12 יונ 2017 21:17:25

    זו הבעיה עם ההמנון שלנו. אין לאחים אדלר את האופציה לתת את האומפה-אומפה-אומפה עם מפוחיות הענק שלהם.

  40. נמרוד

    12 יונ 2017 21:54:25

    מכבי משחקים הירו בול לגמרי, בינתיים זה רחוק מלעבוד, בטח כשגאודלוק מתקשה להיכנס לעניינים מול ורגאס.

    מהצד השני חיפה משחקת כדורסל נהדר בינתיים ב2 הצדדים. קצת יותר ריכוז בהתקפה כי לצד התקפות נהדרות עם תרגילים מתוכננים יש גם התקפות מבוזבזות לגמרי וחבל על זה

  48. מולי

    12 יונ 2017 22:07:09

    מחצית. תשע הפרש למכבי חיפה על מכבי תל אביב.
    הבעיה של תל אביב היא בעיקר שזו אינה קבוצה אלא אוסף של יחידים. היחידים שמנסים בה, ודי מצליחים הם שגב וגל מקל.

  50. נמרוד

    12 יונ 2017 22:12:45

    מה שאהבתי אצל חיפה זה שמכבי כבר עשו 2 מיני-ריצות וחזרות לאיזור ה4 הפרש וחיפה שרדו אותן. אין ספק שיהיו עוד השאלה אם יצילחו לעמוד ם בהן

  51. ip

    12 יונ 2017 22:16:41

    היה ברור שהסדרה נגד הרצליה היא חרטא מוחלטת. מכבי נראית נורא, ואם לא יסגרו את הפער בדקות הראשונות של המחצית השנייה אני מעריך שרמות הלחץ שם יהיו כאלה שהם לא יתפקדו.
    תכלס, אם אני אוהד מכבי (ואני ממש לא!), יש מצב שאני מעדיף להפסיד את האליפות כדי שמישהו לא יחשוב שם בטעות שעשו משהו נכון העונה.

  58. אסף

    12 יונ 2017 22:49:26

    דיברתלומאו הגיע בול בזמן, לוקח על עצמו את המשחק, וורקמן המצטיין של חיפה עד כה, מכבי בהירו בול מוחלט של גאודלוק ומקל שפרט להם אף אחד לא נוגע בכדור, חיפה צריכה לתת מסובבת רצינית לדלי בשביל להפסיד פה. חיפה קבוצה בניגוד למכבי וקשוחה מאוד.

  61. אסף

    12 יונ 2017 22:53:24

    בחיפה כל מטאטא יורה למרות שבאמת שכל העונה הם קבוצה שחיה או מתה על הקליעה שלה. נק' מריבאונד התקפה 17-2 ,שם טמון רוב ההפרש כרגע.

  62. עידן

    12 יונ 2017 22:55:16

    אני בשנים האחרונות לא רואה את העונה הסדירה בכדורסל ומצטרף רק בסדרות הפלייאוף וחיפה הכי הרשימה אותי מכולן גם בסדרה נגד חולון וגם היום נגד מכבי תל אביב והם עוד עם וייל גרייבס שנפצע להם

  66. אסף

    12 יונ 2017 23:03:45

    משחק שמשקף את כל העונה של מכבי, חיפה כל הדרך מהמקום השמיני לגמר, לפחות הפעם צדקתי בהימור שלי על הגמר. לא אופתע מניצחון שלהם בגמר בחמישי.

  67. אפלטון

    12 יונ 2017 23:04:36

    האמת שחיפה הפתיעו אותי, דווקא במחצית השנייה גם.מבחינת אופי אבל גם מבחינת איכות כדורסל. אליפות אפשרית לגמרי

    1. אפלטון

      12 יונ 2017 23:22:06

      נתון די מדהים. אנשים כאילו מזלזלים בזה בגלל הפיינל פור אבל לדעתי מה שמוריד את הערך זה שלא משנה מה, מכבי ת"א תהיה במפעל האירופאי הבכיר בשנה הבאה (לדעתי בצדק, לאלופות ישראליות חוץ מתא וירושלים אין תקציבים מתאימים).
      צריך ליהנות מהתחרותיות הזאת בליגה. 23 שנה היא נראתה כמו חלום רחוק

  71. Mbk

    12 יונ 2017 23:07:18

    זה לא מפתיע שתל אביב בדרך להפסד
    זו העונה הגרועה בתולדות המועדון
    כל תוצאה אחרת הייתה חוסר צדק
    הרצליה הגיעה פצועה וכנראה שזה קצת הטעה
    כל הכבוד לעופר רחימי

    1. החבר של צ'ומפי

      12 יונ 2017 23:12:31

      ואיזה "צדק" זה יהיה בדיוק?
      הפועל ירושלים סיימו במקום גבוה יותר ממכבי חיפה במובן זה ניתן לומר שיותר "צודק" שהם יקחו אליפות.

  75. נמרוד

    12 יונ 2017 23:13:48

    עם איך שהפלייאוף והמשחקים היום נראו אוהדי ירושלים צריכים להיות מבואסים שחיפה ניצחו, הם לדעתי הפייבוריטים בגמר

    1. דורון האסטבן

      12 יונ 2017 23:25:05

      שימון נראה כפוף יותר ויותר, טוב שההגמוניה שלהם נעלמה
      (אהדתי אותם בילדותי עד שליכלכו מול הנפלד וחוסר פייריות..)
      היום נגדם חוץ בגביע אירופה שם תומך בכל הישראליות

  77. דורון האסטבן

    12 יונ 2017 23:18:45

    ת"א נעלמה מהמפה (מול המשפט שלטל ברודי)
    כבוד לחיפה ולירושלים
    רחימי מאמן חיפה התרגש מצטנע בראיון ורוצה להתפלל לאליפות.
    לא מעכל, מדברים על חוסר אגו בקבוצה אולי זו גולדן סטייט

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט