שיר פרידה, יומן אליפות אחרון ללוחמים / יוסי ברקלי
הבאתי גביע

שיר פרידה, יומן אליפות אחרון ללוחמים / יוסי ברקלי

הבאתי גביע

שיר פרידה, יומן אליפות אחרון ללוחמים / יוסי ברקלי

 

כבר הרבה שנים שאני משתדל להימנע מלהיות ציני. לאורך זמן, זה פשוט פוגע ביכולת ליהנות. מכל דבר.

עונת הנ.ב.א הנוכחית זרקה אותי עשורים לאחור, לימים של ציניות. תמיד דיברנו על העונה הרגילה כסוג של הקדמה, משחק מקדים לדבר עצמו – הפלייאוף. השנה, זה כבר הפך למוגזם. כמה כבר אפשר לדבר ברצינות או להתייחס שלא בציניות לקרקס הזה, לחוסר התחרותיות הקיצוני.  

קשה לשים את האצבע במדוייק. הליגה חלשה מאי פעם? גולדן סטייט וקליבלנד היסטוריות? אבל אחרי עונה שבה כל מה שעקבנו אחריו היה מאבק אישי לאמ.וי.פי., הגיע פלייאוף שהוכיח שהשעמום שהרגשנו היה מדוייק. תסלחו לי כולם. וושינגטון, קנדה, פורטלנד ודומותיהן לא משאירות חותם, עברו מאוזן אחת ויצאו בשניה, אפילו בוסטון וסן אנטוניו היוו גירסה חיוורת של עצמן.  

ובסוף, הגענו למקום ממנו יצאנו – גמר מול קליבלנד. שם זה התחיל. והאזור כולו לבש חג וצבעי גולדן סטייט, חולצות של הלוחמים החלו למלא את בתי הספר, ואת כל המרחבים הציבוריים. הרדיו המקומי וכמו-גם השיחות בין האנשים כאן נמצאות באותו מסלול: ניצחון חלק של הלוחמים, בין טאטוא לניצחון אחד מנחם לקליבלנד. כן, יהירות היא שם המשחק והרבה ביטחון עצמי.

אחרי דחייה מאכזבת לאקרדציה לגמר המערב, הנחתי שהבקשה לגמר היא סוג של בזבוז זמן. אבל היה לי זמן, אז בזבזתי אותו. והנה, בהפתעה ואושר גדול נחת עלי האישור לסיקור משחקי המערב. ידעתי שלקראת הגמר הליגה מעלה הילוך, אבל במהלך איסוף האישור הבנתי את גודל המעמד. צבא של מכולות הועמד במגרש החניה ולידו עיר אוהלים. המייל שלי התחיל לבעור מהודעות, שיחות וועידה עם השדרים המובילים, סטטיסטיקות, הזמנות, והמון, המון הוראות. בעיקר – לא לצלם את האקרדציה. כל התכנון שלי לנקר עיניים, נדחה.

הגמר (כמו שקראתם בכתבה של הברון) מרכֶּז עניין מ ט ו ר ף בכל העולם. כמות העיתונאים המכסים את האירוע ענקית וכמות האירועים – עולה על כמות העיתונאים. הצטרפתי להרמת הכוסית לקראת הגמר, קומה 36 במלון פאר בסן פרנסיסקו. כתבים מכל העולם, המון אוכל והמון אלכוהול. אהה. וגם אחד גביע אליפות בכבודו ובעצמו, על רקע העיר. הנ.ב.א. חושבים בגדול, בענק. הם לא חושבים על הקהל האמריקאי, הם מכוונים לעולם והגמר הוא הזדמנות להפגנת כוח. בערך עשרה צלמים מקצועניים של הליגה מסתובבים בקבלת הפנים הזו ומצלמים את… העיתונאים. וההיפוך הזה מהנה לכולם. עיתונאים בפוזות ליד הגביע, ככה יוצרים חיבור, ככה יוצרים מחויבות וחיוביות. ביין השלישי הפסקתי. בכל זאת יש חיים מתחת לקומה השלושים ושש.   

בשנתיים שאני כותב על גולדן סטייט הקבוצה נסקה לגבהים חדשים מקצועית' וזכתה לרכבת הרים תקשורתית. מי זוכר, אבל גולדן סטייט של לפני שנתיים הייתה המאמי הלאומית, זו שמנצחת את רודף הטבעות לברון. הקבוצה שנבנתה בדראפט בצנעה, ואלה שלא ראו בגולדן סטייט המאמי הלאומית, ראו בה אלופה עם כוכבית. ״לא שיחקו מול סגלים מלאים״, ״לברון לבד כמעט ניצח אותם״. כן, היה פה צ׳יפ רציני על הכתף והלוחמים מעמדת האלופה המפוקפקת פתחו מבערים ועשו עונה מטורפת. שתי סדרות פלייאוף – שהיו כמו חיים שלמים כל אחת – נגמרו בהפסד היסטורי ותדמית פחות חיננית' באדיבות גרין. בארבעה ביולי, הוכרזה הקבוצה לשנואה החדשה עם מעברו של דוראנט. את העונה הזו הם כבר העבירו בתור הרעים של הליגה, הורסי התחרות ואבירי האי-שוויון.

קיבלנו את הקרב שכולנו רוצים. את ״שובו של הג׳די״ של עולם הכדורסל…

בסרט הראשון: ״תקווה חדשה״ גולדן סטייט מגיחה מאי שם ולוקחת את הפרס.

בסרט השני: ״האימפריה מכה שנית״, לברון, אימפריה משל עצמו, מראה שמוקדם להספיד אימפריות.

ועכשיו, לסגירת הטרילוגיה. היה תענוג לכתוב את יומני האליפות ועל המשחקים בהם צפיתי, תודה גדולה למנחם על ההזדמנות ולכל הצוות (אפלטון העורך האגדי!) והקוראים. היה שווה לחכות, איזו התרגשות!!

 

תחזית שלי – 4:1 ללוחמים.

 

 

 

 

    

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. הייט-אשברי

    1 יונ 2017 08:37:26

    אני מבקש משחק אחד פחות . אפשר לחגוג גם באוהיו .

    ואני מאחל לשי לחזור לס"פ , לאחר 2 המשחקים הפותחים, במסגרת חופשה פרטית , ולא לאורקל באקרדיטציה. אני מוכן לתרום הרבה.

    גם הם מאוקלנד . אני מקווה שהחלומות המנופצים הולכים להיות של ה"מלך".

    https://www.youtube.com/watch?v=Soa3gO7tL-c

  2. ניב

    1 יונ 2017 08:44:12

    וואו איזה אדיר שגם קיבלת אקרדיטציה למשחק.
    כמה ראוי שגם שי, שעקב אחר קליבלנד כל השנה וגם אתה שכבר שנתיים מלווה את גולדן סטייט תזכו להיות שם.
    יהיה מגניב אם כל אחד יספר את הסיפור מנקודת המבט של הקבוצה שלו

  5. Dk

    1 יונ 2017 09:39:06

    אחרי המשחקים מבקש חוו״ד
    אמיתית וכנה
    איפה יותר מרגש ; אצלכם בחוף המערבי
    או על גדות הירקון , באולם המיתולוגי שלנו
    בשנת 92-3….

    1. dror2

      1 יונ 2017 19:52:44

      יש יותר סיכוי שקים ג'ונג און יתגייר ויכריז על פירוק הנשק הגרעיני והסבה מקצועית לבאולינג.
      אבל בלי קשר אני משום מה ממש בעד הקאבס. איזו התרגשות שיגיע כבר 4:00!

  9. מנחם לס

    1 יונ 2017 16:46:10

    איזה כיף יש לנו איש קליבלנד ואיד ג"ס במשחק (שהגיש בקשה בעצמו ללא התערבות שלי, ואפילו לא ידעתי שהוא קיבל ישר מהקבוצה ולא מה-NBA!)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט