השבוע בבייסבול: זיכרו את השם: האנטר גרין (כוכב-העל הבא בבייסבול) / בונוס: אתמול נחבט כדור בשיא 119 MPH/ מנחם לס

כולם זוכרים את ההוצאה של ספורטס אילוסטרייטד שהציגה לראשונה את לברון ג'יימס לעולם.

לא זוכרים?

אז הנה היא:

 

הוא היה בכתה י"א של התיכון כשהם קבעו שהוא יהיה "הדבר הבא בכדורסל".

באותה רמה של ביטחון הם מציגים עכשיו את העילוי הבא בבייסבול, התיכוניסט האנטר גרין.

הסקאוטים של הדודג'רס ראו אותו כשהיה בן 9, והם כינו את משחקו במילה אחת – בן 9 היה הילד! – "FLAWLESS!".

ייתכן מאד שהוא הדבר הבא שהבייסבול היה זקוק לו: המשחק נמצא בירידה קבועה מבחינת מספר הצופים, רייטינג בטיווי, והופלה במדיה ובסושיאל מדיה. יותר ויותר זרים – בעיקר ממרכז אמריקה ועתה מיפאן וקוריאה מציפים את הליגה עם שמות מוזרים ופנים לא מוכרות, והמשחק שפעם היה "המשחק של אמריקה" ללא כל תחרות, נראה כאילו הוא בורח להם מבין הידיים.

הפוטבול מזמן עבר את הבייסבול כספורט מס' 1 של ארה"ב, ועכשיו הכדורסל מתקרב בצעדי ענק לתפוס את מקומו של הבייסבול כמשחק מספר 2. והבעייה הגדולה ביותר? בריחת השחורים האמריקאים מהמשחק. כמו שישנם פחות ופחות לבנים אמריקאים בכדורסל כך ישנם פחות ופחות שחורים אמריקאים בבייסבול.

הסיבה? אין יותר ג'ק רובינסונים במשחק. אין יותר האנק ארון. אין יותר לירוי 'סצ'ל' פייג', סמי סוסה, פרנק רובינסון, ווילי מייז, ג'ו מורגן, בוב גיבסון, דווייט גודן, רג'י ג'קסון, קן גריפין, בארי בונדס, ועשרות אחרים שהיו ידועים ומוערצים כביל ראסל, ד"ר ג'יי, מייקל ג'ורדן, קובי בריאנט, שקיל אונ'יל, טימי דנקן, והיום ג'יימס לברון, ראסל ווסטברוק, סטפן קרי, או ג'יימס הארדן.

האנטר הוא האול-אמריקן שנראה – כמו לברון בשעתו – ועושה הכל יותר מדי טוב. מבחינה זאת הרבה יותר טוב מלברון שידע רק כדורסל (אמנם היה בעל IQ שנמדד גבוה כבר בתיכון) בעוד שהאנטר הוא טוב מאד בהכל, כולל אומנות, ואפילו צעיר רב פעלים לשיפור חיי חסרי המזל ובני עוני. הוא טוב מאד בלימודים (STRAIGHT 'A' בתיכון נוטר-דאם שבשרמן-אוקס, קליפורניה), בעל חיוך כובש, בעל גוף 'מושלם' (4'6 – 1.94 מ', 98 ק"ג), זורק כדור כפיצ'ר במהירות 102 מייל לשעה, "משחק הגנה כדריק ג'יטר מהיאנקיס בשורט-סטופ" כפי שאמר עליו האנק דורוביץ', הסקאוט הראשי של הרד-סוקס, וחובט כדור אל מאחורי היציעים של האיצטדיון הקטן (ישיבה ל-350 צופים) שנימדד כ-450 פיט (כפי שעשה כמה פעמים במשחקי קבוצת ה-AAU, הווה אומר 145 מטרים, מרחק שבביג-ליג רוב רובם של השחקנים חולם עליו בלילות).

בגיל 17 הוא שלח כדורים מאחורי הגדרות של פטקו פארק בסאן דיאגו וריגלי פילד בשיקגו. בדודג'רס סטדיום כדורו ניקה את היציע העליון, ובאיצטדיון הג'איינטס בסן פארנציסקו כמה כדורים שלו נחתו במים.

אז מה זאת אומרת "יותר מדי טוב"??? הוא פיצ'ר נפלא בהתהוות. הוא שורט סטופ שמעולם לא נראה אחר כמוהו בגיל כזה צעיר, והוא "HEAVY HITTER". אתה לא יכול להיות גם זה וגם זה בביג ליג. יצטרכו למצוא עבורו את קן הזהב שם הוא יחולל פלאים וישבור שיאים.

אגב, כבר בגיל 14 בליטל ליג מכשיר הרדאר המיוחד מדד את כדורו המהיר ב-93 מייל לשעה, והיום בגיל 17 הוא זורק 'סליידר'ים' במהירות כזאת – קנאת הרבה מטובי הפיצ'רים במייג'ורס.

 

 

(כבר בגיל 14 חבט כדורים למרחקים של 115 מטרים, וזרק פאסט-בולס במהירות 93 מייל לשעה)

מה אגיד לכם? אפילו שמו – HUNTER GREENE הוא שם של כוכב בעשייה. כבר בגיל 12 UCLA ו-USC הציעו לו מילגות, כשהם יודעים שהסיכויים הם שרגלו לא תידרך לעולם בשערי קמפוס זה או אחר. המקצוענים יחטפו אותו ויכסו אותו במיליונים. בגיל 15 הוא כבר נבחר לייצג את ארה"ב  באליפויות פאן אמריקה של "UNDER 18", ו"אליפות העולם בבייסבול לנוער", טורניר חדש בן כמה שנים.

הוא מנגן בכינור, וכבר ניגן את "הבלתי אפשרי" – המנון ארה"ב "THE STAR SPANGLED BANNER" בכינור לפני 10,000 צופים בריגלי פילד. הוא שפוט HIP-HOP, ויש לו אוסף מוזיקת 'קאונטרי' כאילו היה מקצועני. ברשימת ה-"הוא יותר מדי טוב בהכל" יש להוסיף ציור. בנוסף לציוריו המקשטים את אולמות בית ספרו, הוא לומד ציור עם לו-איג יאנג, הצייר הטייוואני המפורסם וציוריו (על קנבס) מיוחדים הם מאד בצבעיהם הבהירים.

הוא מודע לגורלם של הומלסים וילדי גטו, וכשקרא סיפור על ילדי גטו המשחקים 'ליטל-ליג' עם סניקר קרועים, ושלא מיועדים לבייסבול הוא אירגן בעירו "יום בייסבול סניקרס" והשיג 2,300 זוגות נעלי בייסבול שחולקו לנצרכים. כששמע שב- SKID RAW בבתי הסוהר קיימת אותה בעייה הוא אירגן בהצלחה מבצע דומה נוסף, וקיבל תעודת כבוד ותודה מראש עיריית לוס אנג'לס כשהיה בן 15.

לי הכל נשמע גדול מדי ומוגזם מדי אך ב-SI לא כותבים דבר מבלי שייבדק 10 פעמים. אז במאמרו של לי ג'נקינס, אחד מטובי הסופרים של SI, מתואר על נאום שהוא נתן בגיל 8 על הסיכונים של המשחק לילדים למפרקי הזרוע והכתף אם הם לא לומדים לזרוק ולחבוט בצורה נכונה כבר מגיל הטף. בגיל 7 הוא שוחח עם דן רת'ר, אז איש המפתח בחדשות CBS על גזענות בספורט שהוא ייבחר 'כשיהיה גדול' (בייסבול) , ומגיל 6 הוא בחר במספר 42, מספרו של ג'קי רובינסון.

 

 

האמינו לי או לא, הגעתי רק לחמישית המאמר על נער הפלא הזה. זהו מאמר שעל כל חובב ספורט בכלל, וכל חובב בייסבול בפרט, לקרוא. ממש סיפור מהסרטים. אז זיכרו את השם HUNTER GREENE. בעוד 6-8 שנים הוא יהיה הלברון ג'יימס של הבייסבול, ואתם יודעים זאת לפני כולם.

כולם מדברים כבר על הדראפט בבייסבול. הוא הטוב ביותר בהתקפה והוא הטוב ביותר בהגנה. הוא הפיצ'ר הטוב ביותר שראו בנוער כבר עשרות בשנים והוא החובט הטוב ביותר שראו. הוא גם השורט סטופ הטוב ביותר שראו אי-פעם מנער.

אז לאיזו עמדה הוא ייבחר?

רגע. קודם שיסיים תיכון.

המאמר כולו ב-

https://www.si.com/mlb/2017/04/24/hunter-greene-mlb-draft

**********************

אתמול נחבט הכדור המהיר אי-פעם!

 

היה זה במשחק אתמול (28/4 בו בולטימור הובילה 9-1 רק כדי להפסד ליאנקיס 11-14!!!

f you turned off Friday’s Orioles-Yankees game during the middle innings, you missed a stunning display of resilience and power as the Bronx Bombers rallied from an eight-run deficit to win 14-11 in 10 innings.

In total, the Yankees hit five home runs during their comeback. That included Starlin Castro’s game-tying two-run homer in the ninth, and Matt Holliday’s three-run walk-off blast in the 10th. Prior to that, Jacoby Ellsbury provided a critical grand slam and Aaron Judge hit not one home run, but two.  One of which broke a Statcast record.

 

Judge started the barrage on Friday, rifling a long solo home run to left field in the fifth inning. That trimmed the lead to 5-1 at that point.

In the next half inning, Baltimore’s Mark Trumbo launched a grand slam that made it 9-1 and seemingly put the game away. That was, until Judge went yard again for a two-run shot in the bottom half to cut the lead to 9-4.

But this wasn’t just any home run. At 119.38 mph off the bat, it was the hardest hit homer measured during the Statcast era.

הכדור הזה של מארק טרומבו היה הכדור שנחבט במהירות הגדולה ביותר אי-פעם שנימדדה!

 

Step aside, Giancarlo Stanton. Here comes “

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. איזה תענוג של פוסט
    רב גוני הבחור ובדרך כלל קשה לקבוע לגבי עתיד של פיצרים בליגה בעיקר בגלל פציעות שעשויות להיות הרסניות לכל פיצר
    מנחם זה פוסט שמזכיר לי את שנות ה 80 שהיית מספר לנו מסיפורי הקולג׳ים כדורסל התיכונים ועוד
    פוסט נפלא שרק אתה מסוגל להוציא בכל עולם בכל פלנטה

  2. מידן, הצעיר מיוחד במינו. SI לא יוצר בסיפורים כאלה עם תמונת שער אלא אם כן זה צעיר ברמה מאד מיוחדת במינה, כפי שכתבו על לברון. הדבר המסכן היחיד את עתידו הוא פציעה. אחרת – היום אין במייג'ורס זורקים של 102 מייל (אולי 2-3 הגיעו לזה בעונה שעברה), ועם גוף כשלו ואינטיליגנציה כשלו – העולם פתוח לפניו. הוא כנראה עילוי מיוחד במינו.

  3. אני יודע שזה לא מתאים אבל אני חייב להוציא את זה – לעולם לא אצליח להבין מה אנשים מוצאים במשחק האיטי הזה.. פשוט משמים. אפילו פרצי האנרגיה (חבטה? וזהו בערך) לא באמת כאלה מרהיבים – בפוטבול לפחות כן יש קיקים של אדרנלין בכל ריצה, אבל גם שם יש עצירה כל רבע שניה וזה בלתי נסבל..
    ספורט אמריקאי. *meh*

    1. משבית שמחות שבמוך…
      ברור שאי אפשר לזרוק כדור במהירות כזו תשוו לטניס ותוסיפו את המומנט של המחבט בשביל להבין.
      בקשר ליתר המאמר הכל באנגלית תענוג לא הבנתי כלום וגם לא קראתי ….
      ורט טילוסטרייטד חייב לשנות את השם לאגדות לילידים …
      אמריקאים אןהבים סיפורי אלף לילה ולילה…
      אז אולי כדאי לישראל היום ךהפיץ גם בארהב את הציזבאטים שלו …

    2. טעות גדולה שלי. חנן, זה לא "דיוק קטן". זאת שגיאה איומה אז תוגדה שהערת לי על זאת ואני מוציא את כל הקטע בגלל ההערה הנכונה שלך!
      תודה

  4. תודה מנחם.

    2 נקודות קטנות על העונה שעדיין בחיתוליה:

    היאנקיס. כרגע עם המאזן הטוב בליגה (ניצחו 14 מ-16 משחקיהם האחרונים), ועם הפרש החבטות הגבוה ביותר
    (ב-MLB, אחרי 20 משחקים, מאזן לא אומר הרבה. אבל הפרש החבטות הגבוה בהחלט מראה שהמאזן לא מקרי).

    ראיין צימרמן. 0.41 כשהוא חובט,
    11 הום ראנס.
    פתיחת עונה נהדרת – לו, ולוושינגטון.
    צימרמן מוליך את הטבלאות – גם בהום ראנס, גם באחוזים, גם ב-RBI. עוד חזון למועד, אבל האחרון לזכות בטריפל קראון היה מיגל קבררה ב-2012 .
    אבל זה נדיר.
    ב-100 השנים האחרונות היו 12 זוכים (זה 12 מתוך 200, בגלל שהסטטיסטיקות של ה-AL ושל ה-NL נספרות בנפרד)
    ב-50 השנים האחרונות היה זוכה אחד.

  5. תודה מנחם, סיפור כיפי. לי ג'נקינס הכתב האהוב עליי כיום. באמת אין בבייסבול היום מישהו שיכול להיות 'הפנים של המשחק'. מקווה שיצליח הילד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט