מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-11 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

יוסטון עלתה לסיבוב השני, סן אנטוניו עלתה ל-2-3 ויוטה התקרבה לניצחון חוץ חשוב.

*
יוסטון-אוקלהומה סיטי.

יוסטון: סדרה טובה של הרוקטס שהסתדרה גם במשחקים לא משהו של אריזה ואנדרסון. הם הראו הרבה עומק כשכל פעם כמעט מישהו אחר מתעלה והצליחו לחזור מפיגורים בחלק גדול מהמשחקים והספסל היה מצויין. כשהם נראים ככה, הם גם יכולים לעבור את הספרס. לקראת הסיבוב השני הם יקבלו בשאיפה את סם דקר לרוטציה ויכולים להיות מאוד מעודדים מהיכולת של הספסל.

אוקלהומה סיטי: אחת הקבוצות המסקרנות לקיץ. הם חייבים שינוי מבחינת הבחירת זריקות וההירו בול של ראסל, שזרק, ואני מקווה שאתם יושבים, 30.4 זריקות במשחק בסדרה הזאת. זה הרבה יותר מדי למשחק קבוצתי ועוד סופר-סטאר, או סתם משחק יותר קבוצתי כשהוא לוקח את הפיקוד ברבע האחרון, זה הכרחי. יש להם לא מעט על מה לחשוב בקיץ שבו לא מעט שמות מסקרנים (בלייק גריפין?) יהיו שחקנים חופשיים.

*
סן אנטוניו-ממפיס.

סן אנטוניו: ההתקפה של הספרס נראתה מעולה הערב, הרבה בזכות הספסל שלא בלט יותר מדי במשחקים הראשונים. פטי מילס היה אדיר בהתקפה, פאו גאסול עשה עבודה טובה בשני צדדי המגרש ומאנו הביא את חוכמת הכדורסל הותיקה שלו. לצד תנועה טובה בלי כדור של הגבוהים ומשחק פנטסטי נוסף של קוואי הם הגיעו ל-116 נקודות באחוזים מצויינים כשהם מקשים מאוד על ממפיס.

זה בלט מתחת לסל. לא רק שממפיס הוגבלו ל-62 הזדמנויות ריבאונד, הם לקחו 31 מתוכן לעומת 34 מ-55 של סן אנטוניו. פשוט עבודה נהדרת של הספרס ב-boxing-out שמנעה מהגריזליס לעשות מה שהם רוצים בצבע. כשדווין דדמון החולה (שיחק היום ב-2 דקות) יחזור לאט לאט לכושר מלא, הוא יתרום לכך ויאזן את היתרון בצבע של הדובים, אבל כבר ראינו את ההבדל בין ממפיס של הבית וממפיס של החוץ במהלך הסדרה.

ממפיס: הגריזליס סבלו מהשינוי החכם של הספרס בצבע עם גאסול ורנדולף ולא ניסו לחשוב יותר מדי מחוץ לקופסה (אין להם יותר מדי כלים לזה על הספסל) ולנסות לעלות את קצב המשחק. עדיפים משחקים כמו הרביעי, בו הם איבדו המון פעמים אבל ניצחו וקלעו 110 נקודות, על משחק של 72 זריקות והפסד. בדקות שבהם הספרס הצליחו לרוץ לא היו להם יותר מדי פתרונות, וזה לא טוב בלשון המעטה.

פתרון כזה יכול להיות הרכב של אניס, קונלי, קרטר וטרוי דניאלס ליד מארק גאסול. זה הרכב נמוך במיוחד אבל כזה שיכריח את אולדריג' לצאת החוצה ויסבך את ההגנה של הספרס, מה שיוכל להביא לגריזליס נקודות בקלות ולשנות את המומנטום במשחק. זה הרכב שאולי כדאי לפיזדייל לשים על המגרש ברגעים שבהם הספרס מתחילה לרוץ והדובים כבר לא מצליחים לשלוט בקצב.

*
קליפרס-יוטה.

יוטה: הניצחון הגדול ביותר של הג'אז היה השליטה בקצב המשחק. הם הגבילו את הקליפרס למעט זריקות, גובר נראה בריא לחלוטין וגם שאר ההגנה עבדה טוב מאוד כשהקליפרס בלי יותר מדי כלים, עכשיו כשיוטה בהרכב מלא ועם ההגנה הטובה בליגה. הם עצרו את המארחים על 58 נקודות בשלושה רבעים, וברבע האחרון ההגנה התרופפה כשגובר נכנס לבעיית עבירות (3 עבירות ב-10 דקות).

באותו רבע הם הצליחו לנצח בזכות Iso Joe (ג'ונסון) ובזכות הוד שהיה טוב מאוד ונתן נקודות חשובות מהספסל, לצד היווארד באחד ממשחקיו הטובים ביותר בסדרה. לכן גם ביום רע של אינגלס והיל הם הצליחו לנצח בחוץ, וכמו שזה נראה כרגע הם בדרך די בטוחה לניצחון בשישה משחקים.

קליפרס: הדקות הטובות ביותר של הקליפרס במשחק, בהן הן הצליחו לשלוט בקצב, היו עם מבאה א מוטה כפאוור פורוורד ליד קרופורד, רדיק וכמובן פול ודיאנדרה. זה ההרכב שצריך לפתוח במשחק הבא – הניסוי של מוריס ספייטס כפאוור פורוורד לא עובד ורק משחק לידיים של יוטה עם קצב משחק איטי יותר. זה אותו הרכב שנתקע בשלושת הרבעים הראשונים.

אי אפשר לנצח את הג'אז במשחק איטי (טוב, אלא אם אתה סן אנטוניו) וריברס הבין את זה שלושה רבעים מאוחר מדי. אני מאמין שבמשחק הבא זה ישתנה ונראה אותם מנסים לנצח בדרך שלהם. כי לנסות לנצח את יוטה לא יעבוד, והערב הייתה להם הזדמנות – בבית, כשגובר לא בריא לחלוטין, והיל עם 3 מ-12 מהשדה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה, רועי.

    מה שאני למדתי זה שליוטה אין מספיק כוח אש.
    מה שיש להם, זה מספיק בקושי מול הקליפרס המקרטעים,
    אני בספק אם זה מספיק בשביל להימנע מסוויפ בסיבוב הבא.

  2. תודה רבה, רועי !
    "לבד אי אפשר" – גם מייקל הבין את זה. ראסל צריך שיפור בצוות המסייע ושינוי בסגנון המשחק. אולי רכז טוב שישחרר אותו מניהול המשחק

      1. שחקן פרימטר הגנתי מושלם שיוכל לשחרר אותו לנהל את ההתקפה ויום אחד יגדל להיות גם משהו משמעותי בהתקפה? איפה לכל השדים והרוברסונים הוא יכול למצוא אחד כזה?

          1. עונשין זה חור שלו עם עצמו, אבל איך תשיג אסיסטים או תשתפר במשחק התקפי אם לא תקבל כדור? ראס חייב לעשות מה שג'ורדן עשה אחרי עונות שיא הטירוף-תיעוב עצמי שלו ונתן לאחרים גם לשחק ולהתפתח סביבו.
            רוברסון יכול אולי להיות כזה בסביבה המתאימה.

            מילסאפ לראס אל ברוק זה לא הפיפן לג'ורדן, זה הפאו לקובי. לא שזה רע או שאני לא מסכים איתך, אבל להביא את מילסאפ זה להביא כוכב מוכן – ממש לא מה שפיפן היה כשפגש את ג'ורדן.

    1. מה שבלט בסדרה זה היעדר PG מחליף שיכול בעת הצורך לשחק ליד ווסטברוק ולהוריד ממנו את עול ניהול המשחק.
      הייתי חושב לקראת שנה הבאה על צ'אלמרס בהנחה שהוא בריא.

  3. תודה על הניתוח.

    כפי שכנראה כולם אומרים, ואמרו מיד לאחר פציעתו של גריפין… הסדרה מתהפכת. בדומה למה שאומרים במזרח על בוסטון-שיקגו.

    ללא גריפין ובמשחק חוץ, כאשר ביוטה היוורד החלים וחזר לתת עבודה (במשחק הקודם שיחק 9 דקות כי הרגיש לא טוב) + גובר שחזר, אין להם הרבה מה לחפש. זה יגמר ב 4-2 במשחק הבא. אפילו אסחף קצת ואומר שזה יגמר די קל.

    ואז יוטה תבוא לשחק מול הלוחמים… ושם יקבלו בראש. כי לא יצליחו להוריד את הקצב של הלוחמים בהרבה. כוח האש + המאצאפ עם דוראנט וכמובן שגם הלוחמים יודעים לעשות הגנה… לא יספיק להם.

    אני מעריך את הסדרה הזו ב4-0 ללוחמים. אולי אולי אולי יוטה תגנוב משחק אחד בבית. אבל זה בספק.

  4. "גם במשחקים לא משהו של אריזה ואנדרסון" היה צפוי. מאז אופרת הסבון "Home and Away" (אם מישהו עדיין עוקב אחרי הסדרה – מה שלום משפחת פלטשר?) לא היה סיפור מרתק למסכים כמו של ריאן אנדרסון ומשולש האהבה שלו עם מרכז טויוטה ושאר אולמות הליגה. במהלך העונה ריאן תמיד קלע יותר ובאחוזים יותר גבוהים כאשר שיחק מחוץ לאולם הביתי.

  5. ממפיס – איזה שיחוק זה ג'מייקל גרין.
    יחד איתו ועם קונלי וגאסול, יש בסיס טוב לעונות הבאות.
    היו חייבים להיפטר איכשהו מהחוזה של פארסונס השנה ולהביא עוד שחקנים משמעותיים.

    1. החוזה של פארסונס זה בהחלט אחד הפארסות הגדולות של הקיץ הקודם..
      ועוד לחשוב שדירוג הFAR שהוא קיבל מעומר מזיג היה גבוה, לדעתי אפילו יותר מהדירוג המשותף לגורדון ואנדרסון 😜
      (עומר, כמובן שזאת חכמת הבדיעבד ואני לא מלין חלילה על הניתוחים המעולים שלך בסוף כל קיץ. אני רק בא להדגיש כמה צ׳נדלר פארסונס הוא בעצם צ׳נדלר פארסה).

  6. רועי, הנה מה שלמדתי היום:

    1. שאתה מספיק לראות משחקים שלמים ולכתוב פוסט תוך דקות ספורות.
    2. מסכים איתך בנוגע ליוטה, קצת חלוק עליך בנוגע לקליפרס.
    3. תתחיל לעשות כסף מטורים מעולים.

  7. יוסטון-OKC: יוסטון הרוויחו בסדרה הזו את הספסל שלהם והראו שיש להם הרבה כלי נשק מלבד הארדן (או שהמזוקן ביום רע). הם יכולים לחכות להארדן שיקח אותם במאני טיים ע"י התפוקה של הספסל.
    הרבה מחשבות ל-OKC לקראת הקיץ. הם צריכים PG מחליף (שגם יכול לשחק לצד ווסטברוק) וגם SF התקפי. אם הם מצליחים להביא את גריפין אז טרייד של גיבסון מתבקש. אפשר גם לקוות המקדרמוט יראה התקדמות וירוויח את מקומו בחמישייה או כספק נקודות מהספסל. אני חושב שהיה שימוש מועט מדי בקנטר בסדרה הזו.
    ס"א-ממפיס: אני חושב שהספרס פשוט שיחקו את המשחק שלהם (ואז הם רמה מעל הגריזליס). הם שמרו והוציאו טוב לפועל את התרגילים בהתקפה, ככה שלממפיס אין הרבה מה לעשות.
    ממפיס צריכים לקוות לעוד ימים רעים של הספרס. קונלי פשוט מצויין בסדרה ומראה למה הוא שווה כל דולר מהחוזה שלו.
    קליפרס-יוטה: שגריפין איננו מעמדות ה-SG וה-SF של הקליפרס לא הגיעו לסדרה ליוטה הרבה יותר קל, במיוחד שמדובר מלכתחילה בקבוצת הגנה טובה מאוד.
    מה שנשאר ליוטה זה להתמקד בפול, שהוא המנוע של הקליפרס, ולהמשיך לשחק סביב ג'ו ג'ונסון שנותן סדרה מצויינת (והוא מיס מצ' כרגע לכל שומר של הקליפרס).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט