מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום העשירי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

גולדן סטייט סגרה את הסיפור, טורונטו התקרבה לזה ואטלנטה השוו ל-2-2.

*
טורונטו-מילווקי.

טורונטו: החמישייה הנמוכה של טורונטו, עם נורמן פאוול כסמול פורוורד וסרג' איבאקה כסנטר, עשתה זאת שוב. הם נתנו הגנה נהדרת כבר מהרבע הראשון כשהם מצליחים להוציא את מידלטון מהמשחק (3 מ-8 מהשדה) ולמנוע מהגריק פריק להשפיע ברבע הראשון. ברבעים 2-4 יאניס קלע ב-11 מ-13 מהשדה וההגנה עליו ברבעים האלה טעונה שיפור, בעיקר ברבע השני בו פאוול לא שיחק יותר מדי. יכול להיות שהפתרון הוא להשאיר את פאוול לצד טאקר או קארול כשאנדטקומפו על המגרש בזכות התרומה ההגנתית שלו.

נוסף על כך, הם נתנו משחק התקפה נהדר עם 118 נקודות. היה במשחק הזה הכל – ניהול משחק טוב (לאורי, פאוול ודרוזן עם 20 אסיסטים משותפים. כל מילווקי סיימה עם 22), סחיטת עבירות חכמה, קליעה מחוץ לקשת ורוטציה שתרמה גם היא. משחק שבו כל החמישייה קולעת 90 נקודות הוא פשוט משחק נהדר, לא משנה איך תסתכלו עליו. וכמו שזה נראה כרגע, הם בדרך הישירה לסיבוב השני.

מילווקי: הבאקס צריכים למצוא דרך להתמודד עם החמישייה הנמוכה של טורונטו. אני חושב שפתרון אפקטיבי יהיה לשחק עם סנל כסמול פורוורד ליד דוולדובה וברוגדון, אבל גם פתרונות קיצוניים יותר (הגריק פריק בתור סנטר?) שווים ניסיון. להוציא מלקולם ברוגדון והפריק לא היה שחקן במילווקי שנתן משחק טוב, וזה משהו שדורש שינוי שישפיע בעיקר על ההתקפה התקועה של הקבוצה.

הגנתית הם גם צריכים הרבה עבודה, כשהם הציגו משחק רע גם מתחת לסל (הפסידו 23-40 בריבאונד) וגם בהגנת המעבר. מילווקי צריכה לבחור באחד מהם, ואולי ככה יהיה לה סיכוי. שווה לציין את זה שהם שמרו טוב על השלשות (הגנו על 24 מה-27 שלשות של טורונטו) ושסביר שלא יהיה לדינוזאורים עוד יום קליעה כזה טוב, אבל זה לא מספיק והשינוי חייב לבוא מהצד שלהם.

*
אטלנטה-וושינגטון.

אטלנטה: הפריחה של אטלנטה הגיעה ברבע שני נהדר שהיה כולו חוזה קלדרון. הספרדי המבוגר שלט במשחק בצורה מרשימה וזה לא מקרי שהוא מחזיק ב-+/- עצום של 29+. הוא פשוט גורם לכולם להיות יותר טובים מסביבו, וכשה-4 האחרים הם קנת' בייזמור, טאורן פרינס, פול מילסאפ ודוויט הווארד שנותנים הגנה מצויינת, יש פה הרכב טוב מאוד.

קלדרון חיפה על משחק רע של דניס שרודר שמראה חוסר יציבות די גדולה בפלייאוף, בהמשך לעונה הסדירה שלו. אני לא יודע כמה שווה לאטלנטה להמשיך עם שרודר בתור רכז פותח בשאר הסדרה, אבל מה שבטוח זה שלא כדאי להמשיך עם השילוב שלו ושל טים הארדוואי ג'וניור, שני שומרים בינוניים ומטה, מול ג'ון וול ובראדלי ביל. קנת' בייזמור במקום הארדוואי זה הכרחי, ולא מקרי שבשלושה משחקים מתוך ה-4, כולל השניים האחרונים, בייזמור הוסיף המון בדקות בהן שיחק.

וושינגטון: וול וביל היו טובים אבל כל מה שמסביבם לא. הוויזארדס הציגו הגנה בעייתית, במיוחד על מילסאפ ששלט במשחק עם מספרים דריימונד גרינים (9 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-19 נקודות). המפתח לעצירת אטלנטה הוא עצירה של מילסאפ ולמרות כל הירידות ההדדיות שלו ושל מרקיף מוריס אחד על השני, בשני המשחקים האחרונים האול-סטאר מנצח בגדול.

מעבר לזה הם יצטרכו תרומה יותר טובה מהפורוורדים גם בצד השני של המגרש. מוריס עם 3 מ-10, פורטר עם 5 מ-10 (13 נקודות) וגם מהספסל לא באה ישועה. כשגורטאט לא מתפקד בתור אופציה לנקודות בהתקפה אלא יותר בתור מישהו שמרווח את המגרש ומזיז שומרים מוול וביל, הם חייבים להתעלות. הם לא התעלו היום, וזה משהו שחייב להשתנות.

*
פורטלנד-גולדן סטייט.

גולדן סטייט: סדרת פלייאוף טובה מאוד של הגולדן בויס. למרות הפציעות הם הרוויחו את קרי של 2016 (29.8 נקודות ב-42.2% מהשלוש ו-45% מהשדה), גרין בכושר שיא (14 נקודות, 9.5 ריב', 7.5 אס', 4.3 חס' ו-1.5 חטיפות במשחק) ואיגודלה של 2015 לצד ג'אבל מגי שהיה פשוט מצויין בדקות בהן שיחק. להוציא שלושת הרבעים הראשונים של המשחק הראשון והמחצית הראשונה של הרבע השלישי הם שלטו בכל הסדרה והשיגו סוויפ בזכות ולא בחסד. עכשיו, בדומה לקליבלנד, יש להם שבוע שבו ליבינגסטון, דוראנט ומאט בארנס יוכלו לחזור לכושר מלא לקראת ההמשך.

פורטלנד: בהעדרו של נורקיץ' לא היה לטרייל בלייזרס יותר מדי מה לעשות. אולי לתת יותר דקות לאמינו, הרקלס ונואה וולנה ביחד, משהו שבלט במשחק הראשון ונעלם במשחקים שאחריו (והחליש את ההגנה שלהם משמעותית). בכל מקרה, הם יכולים להיות מעודדים – הטריו של לילארד, מקולום ונורקיץ' נראה טוב מאוד ושנה הבאה יכול להיות שנראה אותם במקום גבוה יותר. מצד שני, אמרנו את זה כשהודחו בשנה שעברה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. THE KING RUSSELL

    25 אפר 2017 09:42:31

    תודה רועי על עוד יום נהדר אני רק אעתיק מה שכתבתי בבלוג החי לגבי פאוול
    ההחלטה להעלות עם נורמן פאוול בחמישיה במקום ולנצ'ונס עשתה סוויצ' בכייון שהסדרה הלכה אליו. זה לא שהדק' של ולנצ'ונס השתנו הם היו 22 דק' ממוצע למשחק והם נשארו 22 דק' הוא עדיין קולע סביב ה10 נק' למשחק רק שהוא עושה אותם מפחות כדורים 9-25 ב3 המשחקים שעלה ב5 ב2 המשחקים מהספסל 8-10 גרג מונרו כן קולע עדיין נק' אבל פחות שזו גם נק' חשובה כי במשחקים הקודמים כשהוא היה על המגרש הוא בהחלט היה כתובת לכדור(ותחנה אחרונה) והיום בעיקר הוא לא הצליח לייצר זריקות היום הוא זרק 8 פעמים לסל לעומת לעומת ממוצע של 12 זריקות במשחקים הקודמים
    אבל זה רק בונוס מההורדה של ולנצ'ונס לספסל. העיקר זה העליה של נורמן פאוול בחמישיה.
    נורמן פאוול נותן סדרה פאנטסטית בכל המשחקים רק שהלילה זה התפוצץ. דוגמא טובה הם הזריקות שלו מדאון טאון שנכנסות באחוזים מטורפים. הוא קלע בסדרה 8 מ9 מהטווח הזה אבל זה רק התסמין.(גם הזריקות מהקו עם 12מ13)
    במשחק הראשון הוא שותף ל6 דק' קלע 5 נק' ב2-4 ומדד ה+- הראה -2
    במשחק השני הוא לא שותף בשלישי הוא כבר שותף ל15 דק' סיים עם 12 נק' ומדד ה+- הראה +3
    ובמשחק הרביעי הוא כבר עלה בחמישיה סיים משחק יחסית סולידי. ב34 דק' הוא סיים עם 12 נק' 4 אסי' אבל מדד ה+- הראה +15 וטורנטו השוותה את הסדרה והחזירה לעצמה את יתרון הביתיות
    במשחק החמישי שהיה הלילה,בטורנטו. הוא שוב עולה ב5 טורנטו מביסה את מילווקי ב25 הפרש מדד ה+- של נורמן פאוול מראה +23 ז"א שכמעט כל ההפרש נבנה בדק' שהוא היה על המגרש.
    זה לא קרה סתם. הוא מסיים עם שורה סטטי' קרובה למושלמת.
    25 נק' ב8-11 מהשדה כולל 5-5 מה3 4 רי' 4 אסי'(שרק דרוזן את לאורי מוסרים יותר מעמדת הרכזים) 3 חטי',בלוק ,אה ו5-5 מהקו.
    מה שנראה כמו המפתח שטורנטו כ"כ חיפשה בשביל "לפתוח" את מילווקי בינתיים זה נראה כמו מאסטר.

  2. אבי

    25 אפר 2017 10:07:51

    תודה רועי.

    בחלק של הלוחמים, הייתי מחליף את המילה "למרות" הפציעות… במילה "בזכות" הפציעות.

    תמיד אומרים שבטווח קצר אנחנו רואים את הרע שבדבר… בטווח הארוך לפעמים מוצאים גם את הטוב, בדיעבד.

    במקרה של GS כבר מראש, הטוב ידוע. כיוון שגם בלי KD זו קבוצה שלקחה אליפות + הגיע לגמר שני ברציפות (עם פציעות, הרחקות וכו').
    ולכן, כלים להמשיך להלחם – ברור שיש. רק שכעת הרוויחו גם את סטף, גם את קליי, גם את KD שיחזור לעצמו לאט לאט…. וגם את מגי שנותן אחלה עבודה מהספסל. כל קבוצה בליגה הייתה קונה השפעה כזו של משחקים מהספסל.

    כפי שזה נראה כרגע, לכאורה, הסדרה הבאה תהיה מול יוטה… כלומר עוד 4-0 ללוחמים.
    גם לקליפרס אין מה למכור מול הלוחמים, בטח ללא גריפין. לפחות כעת יש להם תירוץ…

    1. רועי ויינברג

      25 אפר 2017 14:57:01

      יש ליוטה יתרון גדול בריבאונד וכשגובר בכושר מלא זה יכול להשפיע, גם מאמן לא רע. בכל מקרה, אני לא רואה אותם מנצחים יותר ממשחק אחד

  4. יניב

    25 אפר 2017 11:16:59

    תודה רועי.ובאמת כל הכבוד לקייסי שכבר קטלנו אותו שהוא מתאים אך ורק לליגה ולא מראה שום דבר כבר פליאוף שני ברציפות והנה הוא עושה שינוי שמשאיר את קיד חסר אונים והשתלט חזרה על הסדרה.
    אם הם ממשיכים ככה אז בהחלט הם ייתנו את הפייט הכי חזק ללברון שיצטרך להתאמץ מעבר לרגיל ואפילו יפסיד 2 משחקים

    1. אשך טמיר המקורי

      25 אפר 2017 15:30:11

      אני אגיד את זה בשקט כדי שאף אחד לא ישמע, אבל אצלי הם בגמר מול הספרס… (כן כן לברון לא יגיע לגמר מהמזרח!)
      אופטימיסט נצחי או אינפנטיל הזוי? לא יודע עוד

      1. אבי

        25 אפר 2017 19:16:50

        חחח אשך… במזרח עוד איכשהו יש מצב שזה קורה.
        אבל תשכח מזה שהספרס עוברים את הלוחמים…
        כשהם ישחקו מולם, הבדלי הרמות יתבררו מוקדם מאוד.

    1. tripledouble

      25 אפר 2017 13:47:08

      זה היה אמור להיות המצב מלכתחילה אלמלא השביקה הלא ברורה של לאורי ודרוזן במשחקים הראשונים, אבל אחרי שהם התעשתו מתחילים להתברר הבדלי הרמות, אין להם שום כלים להתמודד עם טורונטו.

  7. עגל

    25 אפר 2017 13:36:43

    ג"ס במצב מצוין, כל השחקנים בכושר טוב.
    עכשיו רק צריך לשלב לאט את KD בלי להוריד מהיכולת של סטף.
    הסיבוב הבא שלהם צפוי להיות קל מאוד והמבחן יהיה רק בגמר המערב.

  8. נמרוד

    25 אפר 2017 14:00:27

    מעולה רועי.
    כיף גדול לראות את טורונטו משחקים ככה וממצים את הפוטנציאל. כידוע פאוול הוא מהשחקנים האהובים עליי בקבוצה ופלייאוף שני ברצף שהוא נהדר כשהוא משחק.
    כל העונה כשפתח בחמישייה שיחק מצוין והעמיד מספרים יפים.
    אבל מעבר להכנסה של פאוול זה הביא למצב שאיבאקה משחק 5 מול מייקר וג'טנאס משחק 5 מול מונרו, בשני המצבים האלה הראפטורס מנצחים וזה אחד השינויים המשמעותיים לדעתי בסדרה.
    מעניין מה יעשה קייסי אם וכאשר יעלו לשחק נגד הקאבס כי אז דווקא כדאי לפתוח עם jv ואיבאקה מול לאב וטריסטן וגם ואלנצ'ונס לא יכול לשחק מול פריי, אבל לא מקדים את המאוחר, עם הראפטורס אף פעם אי אפשר לדעת

  9. אפלטון

    25 אפר 2017 15:32:17

    רק בשביל האנקדוטה, נחשו איזו קבוצה בחרה את נורמן פאוול במקום ה-46 בדראפט 2015?
    ניחשתם נכון, מילווקי באקס.
    ג'ון האמונד הוא אולי הג"מ עם העין הכי חדה למציאות בדראפט.
    רק לצערו יוג'ירי הוא הג'י אם שיודע לעשות את הטריידים הטובים ביותר ונורמן עבר לטורונטו יחד עם בחירת סיבוב ראשון של השנה תמורת גרייביס פאקינג ווסקז

  10. Smiley

    25 אפר 2017 21:31:12

    טורונטו- מילווקי: הבדלי הרמות בין הקבוצות נראו בבירור במשחק הזה. טורונטו הניעו כדור מצויין ולא נלחמו על משחקהבידודים שלהם (הגדיל לעשות דרוזן שקיבל דאבל טים ומצא במסירות חכמות את האיש הפנוי). מילווקי די מוגבלים כי אנטטקומפו לבד כנראה לא מסוגל (עדיין) לנצח סדרה והראפטורס התלבשו על מידלטון והוציאו אותו מהמשחק. מלבד שני אלה אולי רק מונרוהוא האיש היוצר נקודות ואז הראפטורס שמים מולו את JV. בנוסף, איבקה נתן משחק שבשביל זה הביאו אותו.
    אטלנטה – וושינגטון: ההוקס מראים שעם המאמן הנכון אפשר להגיע רחוק עם חבורת מוגבלים ומילסאפ אחד. אם מחברים את כל השחקנים של אטלנטה ביחד יגיעו לשחקן מושלם. וושינגטון פשוט יורים לעצמם ברגל כבר שני משחקים (או שהחליטו לנוח…). וול היחידי שמגיע כל משחק ושאר הצוות המסייע מופיע מתי שמתחשק לו. מוריס עשוק בדיבורים במקום בלשחק ופשוט הוציאאת עצמו מהסדרה.
    ג"ס – פורטלנד: לא היה הרבה מה לרשום לפני אז בטח שלא יהיה מה לרשום אחרי. פורטלנד סימפטים אבל מישהו יצטרך לעשות שם בדק בית איך לחזק את הקבוצה למרות תשלומי המשכורת האסטרונומיים. לצערי אני רואה חבילת טרייד על מקולום עם החוזה של טרנר (כדי להיפטר ממנו ובטח מהחוזה שלו). עם נורוקיץ' יש איזו תקווה ונתראה בשנה הבאה.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט