סיכום עונת יורוליג / הגולש גרשון רוקח

 

סיכום עונת יורוליג

.


טוב, אז עונת היורוליג באה אל קיצה ואחרי עונה שלמה של פריוויו שבועי, סיקורים ובכלל עבודה מדהימה של לביא על תחום היורוליג, החלטתי (ובהסכמתו מו"ר לביא שוורצגורן) לתת יד לסיכום. היתה איזו התלבטות אם זה יהפוך לפרוייקט של מספר כותבים או שאכתוב לבד. בסופו של דבר, ניגשתי למלאכת הכתיבה בעצמי. אך בשלב הזה, האחריות היא עליכם- אני ממש אשמח שבתגובות תתנו משפט על כל אחת מהשאלות שעולות פה.
הפרוייקט מחולק לשני חלקים- הראשון הוא עובדה או אגדה- סטייל אי.אס.פי.אן של פעם או וואלה ספורט לפרוביצניאלים שבינינו. החלק השני הוא הבחירות שלי לסיכום עונת היורוליג. מקווה שתהנו. אם לא, תמיד אפשר להתנחם באיזה פריוויו של לביא או סיקור של תמונת סיכויים של אהרון.

עובדה או אגדה ? המתכונת החדשה של היורוליג היא הצלחה מסחררת

הקדמה: העונה, לראשונה בהיסטוריה  עברה היורוליג לשיטה של ליגה- כולן משחקות נגד כולן. לצורך העניין צומצמה הליגה ל16 קבוצות (במקום 24) ונוצר משבר עם פיב"א שהשפיע בעיקר על המפעל המשני של היול"ב- היורוקאפ. 11 מתוך הקבוצות משוריינות לשנים הקרובות ביורוליג (שלוש ספרדיות, שתי יווניות, פנר ואנאדולו הטורקיות, צסק"א, מכבי, ז'לגיריס ומילאנו).
גרשון: עובדה. היו בעיות בעונה הראשונה של היורוליג במתכונת החדשה, אך השורה התחתונה היא המון משחקים איכותיים. כמעט בלי קבוצות שלא מתאימות לרמה. כל שבוע נפגשו שתיים מהקבוצות הטובות באירופה למשחק בעל משמעות. במבחן העניין, הליגה הצליחה בגדול.
לליגה יש שתי בעיות:
1. חוסר עניין של קבוצות רבות בחצי השני של השנה- האמת? זה המחיר של ליגה ואין מה לעשות נגד העניין הזה. זה קורה בNBA, זה קורה בליגות מקומיות בכדורסל וכדורגל. אפשר לנסות לחשוב על פתרונות שיסכנו את מקומן של הקבוצות החלשות (והפיתרון הנוכחי של שלוש עונות בתחתית מוגזם). אבל לא בטוח שזה שווה את זה
2.בחירת הקבוצות- 11 מ-16 קבוצות משוריינות ביורוליג ורובן הצדיקו את מקומן, כולל ז'לגיריס החביבה. לדרושפאקה חסרת הקהל, לגלאטסראיי זוכת היורוקאפ ולקאזאן הבינונית כנראה לא יהיה כרטיס בעונה הבאה ובעיניי מה שאמור להנחות את היורוליג בשלב הזה אלה קבוצות עם פוטנציאל קהל גבוה. היורוליג צריכה קבוצות גדולות ומשחקים עם אווירה- לשם צריך לכוון.

דיוויד בלאט הוא המועמד הטוב ביותר למכבי בעונה הבאה


אגדה. נניח בצד את הצורך לשינויים בהנהלה. בהנחה שאלו לא יתרחשו, הדבר המרכזי שמכבי צריכה בעונה הבאה הוא שקט. היחסים בין בלאט להנהלה הנוכחית מכילים כל-כך הרבה מתחים, כאלה שאני לא חושב שישרדו את המשבר הראשון. מכבי צריכה להביא מאמן שהוא אוטוריטה (חבל שסשה אוברדוביץ' יישאר בקובאן), כזה עם יכולת עמידה, אבל כזה שהיחסים שלו שלו עם ההנהלה מתבססים על אמון בסיסי. זה משהו שבלאט לא יכול להשיג. רימאס קורטינאיטיס  ואנדרה טרנקיינרי הם המועמדים הטובים ביותר בעיניי (בהנחה שפראסוביץ' יישאר באנדולו).

עדיף שלא יקרה – בלאט בצהוב



כדי להצליח ביורוליג צריך כוכבים בעמדות החוץ, לא חייבים כאלה בעמדות הפנים

עובדה. נתחיל מהסכמה סביב ההגדרה ש"כוכבים"= שחקנים דומיננטיים בהתקפה.
נסו לחשוב על הגדולות של היורוליג, בצסק"א יעלו לכם לראש דה-קולוסיץ' המופלאים, בריאל אלה יהיו יול (ובואו נחליט עכשיו על יול ולא יוי… בסדר?) ודונציץ' (למרות הקו הקדמי הטוב ביורוליג ללא עוררין עם רנדולף, רייס, האנטר ואיון), באולמיפיקוס זה יהיה ספאנוליס שהוביל את שתי הזכיות המופלאות ההן. וכן הלאה. יש הרבה קבוצות צמרת שהשחקנים הטובים ביותר שלהם הם שחקני פנים (פרינטזיס, אודו, בראון של אנאדולו- ויסלחו לי לביא ותומא הרטל), אבל זו לא ממש חובה. אם יש לך גארדים מספיק טובים, מספיק לך איזה אלכס טיוס או בראיינט דאנסטון שיחסמו ויתגלגלו טוב בהתקפה ובעיקר ישמרו טוב את הפיקנרול בהגנה. עם גל מקל כרכז ראשון אתה לא תזכה ביורוליג, עם שחקן מוגבל בעמדות הפנים אתה עשוי להפתיע.


מילוש תיאודוסיץ הוא השחקן שבכושרו הנוכחי הוא המתאים ביותר לאן.בי.איי

 

אגדה. מילוש תיאודוסיץ' הוא השחקן שיציאה שלו לאן.בי.איי תעשה את ההייפ הכי גדול, בגלל מי ומה שהוא ביורוליג. תיאודוסיץ' גם מדבר בקול על עזיבה לליגה של הגדולים וכולנו כבר מדמיינים אותו מעיף את ההתקפה של הספרס. אבל למילוש יש יותר מדי חסרונות שיקשו עליו מאוד מעבר לים: הוא לא ממש שומר ולא מספיק אתלט, אבל הוא בעיקר כוכב, כזה שלהיות שחקן משלים לא מתאים לאופי שלו. לפני 12 שנים יצא המאמן הנוכחי של ז'לגיריס לסיבוב באינדיאנה וגולדן סטייט וחזר לאירופה מאוכזב. הדברים שהפריעו לו והפריעו לאמריקאים בו, הם בדיוק הדברים שיפילו את מילוש. מי כן? בהתחשב בסט היכולות ובכושר הנוכחי ועל אף הכישלון בניסיון הקודם, אין שחקן יורוליג שהייתי לוקח לקבוצת את אן.בי.איי לפני ננדו דה-קולו. בעתיד אלה יהיו כנראה דונציץ' וזיזיץ'.

 

טייריס רייס צריך להיות השחקן הראשון שמכבי מחתימה בקיץ (בהנחה שהדבר מתאפשר)

 

עובדה. לרייס יש חוזה בברצלונה, אבל סביר מאוד ששני הצדדים ישמחו להיפרד לאחר העונה המביכה שעברו יחד. את הקריירה של רייס בטופ האירופי (מאז עזב את באיירן) אפשר לחלק לשני חלקים: שתי עונות וחצי במכבי וחימקי כווינר האולטימטיבי ועונה וחצי בחימקי בברצלונה שבה הכל השתבש לו. בחלק הראשון זכה טייריס ביורוליג וביורוקאפ והיה השחקן הדומיננטי ביותר בקבוצה שלו (במכבי זה קרה רק בשלושת החודשים האחרונים). בחימקי הוא הוביל את הקבוצה לזכיה ביורוקאפ ומקום ביורוליג בעונה הבאה. גם את עונת היורוליג הבאה )2015/16 פתח רייס בסערה וחימקי שלו, קופונן ושבד עלתה מהמקום השני בבית המוות של העונה שעברה (ריאל, פנר והכוכב האדום של מילר, צירבס וקינסי). אלא שבית המוות היה תיאור עדין לבית שאליו נפלה בטופ 16- צסק"א, קוצ'ה לבוראל, ברצלונה, אולמפיאקוס, ריאל מדריד וחימקי (יחד עם באמברג החביבה וז'לגיריס הבינונית) הרכיבו ככל הנראה את הבית הקשה ביותר במתכונת שמונה הקבוצות בטופ 16. חימקי עמדה בזה בכבוד, אך הודחה בשל פיגור בבית המשולש עם ריאל ובאמברג, שהעלה את ריאל לרבע הגמר. מהרגע הזה, הקריירה של רייס קצת שינתה כיוון. חימקי הודחה בחצי גמר הVTB ואיבדה את המקום ביורוליג לקאזאן. טייריס קיבל הצעה מפתה מברצלונה וזו הפכה להיות הקבוצה שלו. על ברצלונה ארחיב בהמשך, אך במילה אחת זה היה כישלון.
טייריס רייס הוא בדיוק מה שמכבי נמנעה ממנו עד העונה- הוא כוכב יורוליג מוכח. במכבי הבינו aשלקוות כל שנה לזכות עם הטייריס רייסים והריקי היקמנים של העולם (נכון ל2013/14, לפני שהפכו לכוכבים) זה נאיבי, והלכה השנה על כוכבים מוכחים (גאודלוק וווימס הם הטופ לכאורה ומילר וצירבס הגיעו אחרי עונת יורוליג מצויינת). בעונה הבאה מכבי תמשיך לחפש כוכבים שהיא יכולה להרשות לעצמה להביא, ועדיף שאחד מהם יהיה בעמדת הרכז. ההיכרות של רייס עם המערכת בצירוף היכולות המוכחות מחד והרצון לכפר על עונה חלשה מאידך הן בדיוק הסיבות שבשלן טייריס רייס חייב להיות הרכז הראשון של מכבי תל-אביב בעונה הבאה.
נ.ב טייריס רייס עזב את מכבי לפני שנתיים בגלל הכסף. היו אנשים בצהוב שכעסו עליו אז, לא מאמין שאותם אנשים יעמדו בדרכו לשוב לצהוב.

הבחירות של העונה

 

מי תהיה האלופה?
 העניין הזה של להמר על אלופה בשיטת פיינל-פור הוא טריקי. בגדול, כל העונה היה נראה כאילו ריאל וצסק"א הן רמה מעל השאר. מניח שרוב ההימורים יחזרו לשתיים הללו. לי יש תחושה שזו העונה של ריאל, גם בגלל הקו הקדמי האדיר, גם בגלל לוקה דונצ'יץ' מפעיר הפיות (כלומר, שגורם לפיות להיות פעורים) אבל בעיקר בגלל שיש תחושה שמהיום הראשון של העונה, על הגביע הזה כתוב סרחיו יול. ועוד הימור בונוס: צסק"א לא תהיה בגמר.

 

מיהי הקבוצה המפתיעה של העונה?

הכוכב האדום וז'לגיריס מייצגות את כל מה שהכדורסל האירופי היה עד לפני 20 שנים. משחק של תשוקה, של הזדהות ושל שחקנים מקומיים. התקציבים הנמוכים של השתיים, הנטישה ההמונית לאחר כל עונה מוצלחת ושיטת הליגה החדשה, היו אמורים למצב את שתי הקבוצות החביבות עמוק עמוק בתחתית. בפועל, הכוכב האדום רחוקה ניצחון אחד מהעפלה שניה ברציפות לרבע הגמר, בעוד ז'לגיריס סיימה עונת יורוליג מדהימה עם ארבעה-עשר ניצחונות והמקום העשירי. לפני ברצלונה, מכבי ומילאנו העשירות בהרבה. ההצלחה של השתיים תעלה להן ביוקר, מכבי כבר גיששה עם יוביץ' (כפי שהיא נוהגת לעשות עם שחקנים של הכוכב האדום במהלך העונה), הרכז הנפלא של הכוכב ונראה שגם שאר הכוכבים ישחקו בשנה הבאה ברוסיה, ספרד וטורקיה.
אז זה בדיוק מה שנפלא בקבוצות הללו, זה עשוי לקחת יותר מעונה אחת, אבל הן תחזורנה עם סגל צעיר וייתנו אחת לכמה שנים עונה נפלאה. העוצמה הזו קשורה בהמון דברים, אבל בעיקר לתרבות כדורסל שמבינה את המשחק לעומק. כזו שתנסה להפוך גם את השחקנים הגבוהים להכי מגוונים שאפשר, כזו שמכירה בחשיבותם של רול-פליירס ובתרומתם לקבוצה ובעיקר כזו שמלאה בתשוקה ואהבה למשחק.
אין סימבולי מהמשחק בין דרושפאקה העשירה, חסרת הקהל שדרכה ליורוליג מעוררת חשד (חברת דוגוש שמאמצת את דרושפאקה נותנת חסות למפעל… כן, בדיוק מה שקראתם) לבין הכוכב האדום הסוערת, הענייה בעלת הקהל המופרע. בסוף, הכסף מנצח וזכיה של ז'לגיריס כמו ב99' לא תחזור בעשור הקרוב, אבל איזה כיף יהיה לקבל עוד ערב אחד של רומנטיקה וניצחון של הסרבים.

 

שארס בעונת בכורה חלומית

 

ומיהי הקבוצה המאכזבת?

אחרי שישה מחזורים עמדה ברצלונה על מאזן חיובי של ארבעה ניצחונות ושני הפסדים.  לאחר תשעה משחקים עמדה מכבי על מאזן של חמישה ניצחונות וארבעה הפסדים. מכבי אמנם כבר החליפה מאמן בשלב הזה, אבל נראה היה שהעונה שלה עולה על מסלול חיובי. מהרגע הזה מכבי הפסידה 16 פעמים וניצחה רק חמישה משחקים. ברצלונה שסבלה ממכת פציעות (בעיקר של הסמל הפציע נבארו ושחקני המשנה, דולמן, אולסן ופרפרולוגלו)  הצליחה להתייצב סביב המנהיגות של טייריס רייס ואפילו קיבלה די מהר את פטרי קופונן שנפצע בתאונת דרכים קשה בקיץ. אבל בנקודה הזו, ברצלונה איבדה את עצמה, שישה הפסדים בשבעת המשחקים הבאים כולל השפלה ביתית מול הקסטליאנים השנואים (102-63 ללהקה של יול), הפכה את העונה של ברצלונה לסיוט. כל מה שהצליח לברצוקאס בעונה הקודמת בקובאן, כשל הפעם כישלון חרוץ. ברצלונה ומכבי המשיכו ללכת יד ביד אל עבר הכישלון. לשתי הקבוצות יש נסיבות מקלות של פציעות, אבל הכישלון היה מעבר לשחקן כזה או אחר. מכבי וברצלונה מצאו את עצמן סביב המחזור ה-20 משועממות, מחכות שהעונה האירופית הזו תסתיים. אם מכבי עוד התנחמה בגביע מקומי, ברצלונה, שמשחקת בליגה הקשה באירופה, אפילו לא היתה באזור. אם בכל זאת מחפשים אופטימיות בקטלוניה, אפשר לדבר על השינוי במבנה הניהולי לקראת השנה הבאה. הקונספט המשונה הזה של לנסות לשנות דברים מהותיים אחרי כישלון עדיין זר למכבי תל-אביב, אבל אולי הצלחה של ברצלונה בעונה הבאה תזיז משהו בקבוצה שפעם היתה לה מדינה.

 

מיהו הMVP של העונה?

נתחיל בהשוואה קצרה- השחקן הראשון קולע 20 נקודות ב27 דקות. הוא עושה את זה באחוזים הזויים תוך פתיחת מועדון חדש:55-45-95. הוא מוביל את היורוליג עם מדד של 22.4 והקבוצה שלו תסיים שניה את העונה הסדירה. השני קולע בדקה אחת יותר רק 16.5 נקודות באחוזים של 51-32-85. משמעותית פחות טובים מאלה של הראשון. הוא אמנם מוסר יותר אסיסטים,, אבל אם נסתכל על שורת המדד הוא מספק מדי משחק 17.2 במדד ומדורג רק שישי במפעל. הרבה פחות טוב מהשחקן הראשון. אה, והMVP שלי הוא השחקן השני, סרחיו יול, עם כל הכבוד לננדו דה קולו ועוד עונה מופלאה.

יול הוא הMVP בעיקר בגלל התחושה שהוא השחקן החשוב ביותר לקבוצה הכי טובה  ביורוליג. לפני שנתיים, לאחר שקליי תומפסון נתן את הרבע הלא ייאמן ההוא נגד סקרמנטו, כתב מישהו באחד האתרים "יכול להיות שהMVP המיועד (התכוון לקרי) הוא אפילו לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו?". אז קרי שחקן טוב יותר מקליי, אבל זה מקום טוב להתחיל את הטיעון כנגד המועמדות של דה קולו. סביב דה קולו תמיד תרחף עננת התיאודוסיץ'. קשה לי לתת MVP שנה שניה ברציפות לשחקן שאני בכלל לא בטוח שהוא השחקן הטוב ביותר בקבוצה שלו. ריאל מדריד היא הקבוצה של סרחיו יול. והעונה, בלי האחות רודריגז, הוא עשה את קפיצת המדרגה המצופה. הוא ויתר על חוזה אפשרי של 6-8 מליון דולר בעונה ביוסטון בשביל להיות המלך של מדריד, ובכל יום שעובר יול רק ממצב את מעמדו כווינר הגדול של הכדורסל האירופי העונה. עם כל הכבוד למספרים של הגארד הצרפתי הנפלא, זו העונה שלו.


חמישיית העונה היא…
ננדו דה-קולו: עכשיו נסתכל על המספרים של דה-קולו, ולא בפרספקטיבה של MVP. הוא מוביל את היורוליג במדד, הוא קולע באחוזים לא הגיוניים, הוא משחק באחת משתי הקבוצות הכי טובות ביורוליג. אז אני לא יודע אם דה-קולו שחקן טוב יותר מתיאודוסיץ'. אני יודע בוודאות שהוא ראוי למקום בחמישיית העונה. אגב, דה-קולו מאבד העונה מעל שלושה כדורים למשחק. אם יש משהו שעשוי להפיל את צסק"א בשלבים הבאים אלה בעיקר איבודי הכדור של הגארדים המופלאים שלה.

סרחיו יול- ע"ע MVP

דריק בראון- הכוכב הגדול של אנאדולו אפס, היה המנהיג של החבורה האתלטית שבנה פראסוביץ' באיסטנבול. אנאדולו התגברה על פתיחת עונה בינונית וסיימה במקום השישי לקראת סדרת רבע-גמר אדירה מול היוונים האדומים. בראון זרק העונה הרבה יותר משלוש, לקח יותר ריבאונדים, אבל בעיקר היה הסלע היציב בעונה המרשימה של הטורקים. הטורקים מסיימים את העונה עם שמונה ניצחונות בתשעה משחקים והכושר הנוכחי שלהם אמור לגרום לשחקן שמופיע מתחת לבראון להתחיל להזיע.

יורגוס פרינטזיס– עיין למטה- השחקן האהוב.

אקפה אודו- עונה קשה עברה על החבורה של השועל הסרבי באיסטנבול. פציעות של הגארדים, החתמה של אנתוני בנט ועונה בינונית של יאן וסלי. בתוך כל זה עמד כמו סלע יציב אודו הנפלא. 12 נקודות, 8 ריבאונדים ושתי חסימות לערב. ברמת היורוליג אי אפשר לצפות ליותר מהסנטר שלך. בסופה של עונה, למרות העליות והירידות, הצליחה פנר להתחמק ממפגש עם צסק"א/ריאל בסדרה, האחראי המרכזי לכך הוא אודו.
אה, ואם כבר דיברנו- פאו נגד אוברדוביץ', יוונים נגד טורקים… יש מצב שזו הולכת להיות הסדרה הכי טובה בשנים האחרונות.

אודו שחקן הפנים הטוב באירופה

 

הסיפור הגדול של השנה הוא…

לוקה דונצ'יץ'. הילד הסלובני שחגג 18 רק השנה הוא הדבר הכי מגניב ביורוליג. אם בעונה שעברה הוא נתן משחק סביר במוסקבה, וחוץ מזה לא ראינו אותו מספיק, העונה דונציץ' הפך להיות שחקן משמעותי מאוד בקבוצה הכי טובה ביורוליג. הוא מדורג שני במדד בריאל מדריד והוא כבר היום שחקן האול-אראונד הכי טוב ביורוליג. טוב ברמה כזו שההימור הסביר יהיה שהוא יעשה טריפל-דאבל בעונה הבאה. דונציץ' אמור להיבחר באחד משלושת המקומות הראשונים בדראפט הבא לפי כל האתרים. תשכחו כל מה ששמעתם על פלופים אירופיים, על ברניאני, צכטישווילי (זוכרים אותו?) ומיליצ'יץ'. דונציץ' הוא הדבר האמיתי. רכז גבוה, קלעי מצוין, בעל ראית משחק ורמת ניהול משחק גבוהה. בניגוד לריקי רוביו בעל הקליעה החשודה, שהיה הגארד האירופי האחרון שעורר הייפ דומה בגיל הזה, לדונציץ' אין עקב אכילס משמעותי במשחק שלו. דוחות הסקאוט מדברים בעיקר על בעית מהירות שתפריע לו לשמור על שחקנים מהירים. אני מאמין שיהיה בסדר. אגב, ראיתי בדוחות הסקאוט השוואות לגלניארי והזוניה. אל תאמינו לזה, זה ממש לא הסגנון.


 מיהו שחקן היורוליג האהוב עליך?

יורגוס פרינטזיס- אם אתם צופים משחק של אולמפיאקוס נסו לבחון האם פרינטזיס ימני או שמאלי. הסיומת שלו בשתי הידיים כל-כך טובה. המגוון של הדברים ההתקפיים שהוא יכול לעשות ובכלל ההתנהלות האלגנטית והחביבה על המגרש. פרינטזיס כבר הביא לאולמפיאקוס תואר יורוליג ב2012 עם סל בשניה האחרונה, והעונה הוא הפך באופן רשמי להיות השחקן הטוב בקבוצה (ויסלח לי הווינר הגדול של היורוליג בעשר השנים האחרוות- ספאנוליס). פרינטזיס הוא בדיוק מה שהייתי רוצה שייצא מליאור אליהו. שחקן שעובד מצוין עם הגב לסל ועם הפנים אליו. קליעה סבירה מבחוץ. הוא נותן 13 נקודות וחמישה ריבאונדים למשחק (מה שבNBA  יוגדר כרול פלייר סביר, באירופה שווה חמישיית עונה).
אבל עזבו מספרים והסברים, פרינטזיס הוא השחקן האהוב עלי. אין לזה הסבר או היגיון. כי זה הרעיון באהבה, לא?  

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  4. אלעד אייל

    9 אפר 2017 00:42:35

    סיכום ברמה הגבוהה ביותר. תודה גרשון. צריך לחשוב קצת על הבחירות, אבל באמת סיכום נפלא! תענוג לקרוא

  5. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:10:11

    גרשון קודם כל מאמר נפלא ומושקע מאד.
    השאלות מעניינות אנסה להתייחס לכל שאלה בתשובה מפורטת בפני עצמה.
    המתכונת החדשה של היורוליג לא הצלחה מסחררת אך גם לא כישלון.
    הדברים החיובים .
    1. כל קבוצה ניצחה לפחות 25 אחוז ממשחקיה וכל קבוצה הפסידה לפחות 20 אחוז ממשחקיה זה מראה על ליגה תחרותית.
    2. גם יחס הסלים מוכיח זאת מילאנו ומכבי הגרועות ביותר סיימו עם מינוס 6. ריאל הטובה ביותר +8 מה שאומר שככלל הליגה צמודה.

    הדברים הבעייתיים .
    1. יותר מדי קבוצות שגומרות עמיין מוקדם מדי כפי שכתבת מקומות 11-16
    2. אין חשש לאבד מקום ביורוליג.

    לכן הצעה לפתרון שלי מאד פשוטה.
    לפתוח את החוזה ולהציע יורדות או לכל הפחות יורדת אחת.
    במידה ולא ניתן להציע יורדת הייתי מנסה להגדיל את הפליאוף ל 12 קבוצות
    כאשר קבוצות 1-4 עולות אוטומטית לרבע הגמר וקבוצות 5-12 מתמודדות בסיבוב מוקדם זה היה מייצר יותר עניין סביב המשחקים…ואם הייתה גם יורדת היה ניתן לייצר עניין גדול גם סביב מקומות 13-16.

  6. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:14:54

    בלאט במכבי הצל(ח)ה מסחררת.
    ההצלחה עדיין בספק אבל ההצלה מובטחת וזה אולי הדבר היחידי שיכול להחזיר את האמון של הקהל בקבוצה.
    אני גם חושב עוד דבר …בסופו של יום בלאט אימן את מכבי משך 4 עונות שלמות !!!!! נצח במושגי מכבי בעשור האחרון .
    ראו פני הלך בשנת 2006 והנה הרשימה עד חזרתו
    ספאחיה (עונה שלמה) ,קטש ,צביקה,אפי ,ופיני (עונה וחצי).
    זאת אומרת 5 מאמנים בבערך 4 שנים…ואז בלאט מאמן אחד ב 4 שנים ואז
    ….גודס ,טבק,ארז,הדר,בגצקיס כשבאמצע הבליחו גם לובין ואבן.
    מדובר על 5-7 ב 3 שנים.
    אני גם חושב שההנהלה מבינה מה המחיר שהיא תשלם אם בלאט יגיע .
    בלאט הוא אדם נח מאד (גם אם לא יקבל תכתיבים ) יש לו יחסי אנוש טובים והוא מכיר את המערכת…מכבי מקבלת כאן גם שייע וגם קשטן באותו מחיר …זו החלטת חובה מסט ממש.

  7. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:17:10

    שחקני החוץ.
    בעיני אכן שלושת הגדולים ללא תחרות העונה הם
    1. דה קולו (מספרים מטורפים) ואז תיאודוסיץ ויול כשגם ללרקין למשל היו מספרים יפים כמו לכישרון העולה של ריאל…עדיין כדאי להמתין לפליאוף ובעיקר לפיינל פור בכדי להיות פסקני כי אנו מכירים את האמירה שאת הגביע לוקחים עם סנטרים ולא מהשלשות…לא בטוח שזה עדיין תופס אך צריך להמתין…

  8. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:19:03

    שחקן הנ.ב.א המתאים ביותר.
    חלק מהקושיות של פסח…שאראס הייתי בטוח שיצליח והוא נכשל אודריך למשל די הצליח …זו חידה שתלויה כמובן בסיטואציה הנכונה…בכל אופן קשה לי להאמין שבגילו הוא יהיה הצלחה מסחררת דה קולו למשל נראה לי יותר בטוח וכמובן הכוכב הצעיר של ריאל.

      1. גרשון רוקח

        9 אפר 2017 19:38:51

        לא הגיע ישירות מהספרס… עשה עוד סיבוב קצר בטורונטו.
        הזכרתי בכתבה שיש לו עבר באן.בי.איי… עדיין מאמין שיש לו שם מקום בתור שחקן משלים משמעותי.

  9. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:21:30

    רייס לא יודע בכלל.
    בסופו של יום הוא נתן רבע גמ ופיינל פור מדהימים במכבי.
    אך הוא לא היה נראה יותר טוב מפארגו למשל הוא אפילו מלנגפורד (למעט העניין שהוא ידע ..להיות ווינר וזה כמובן חשוב).
    עוד נתון שמצריך התייחסות הוא העובדה שברצלונה שהייתה לגמרי שלו סיימה כקבוצת ההתקפה הגרועה במפעל.
    בלאט בעיני חשוב עשרות מונים מרייס.

  10. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:24:12

    האלופה :
    אני הוכחתי כאן במאמר משנת 2014 (סליחה שאיני יודע איך להעלות אותו ) שקבוצות האנדרדוג הם בעצם הפייבוריטיות (פרדוקוס) לניצחון בשיטת הפיינל פור.
    מבלי להביא את המאמר שבהחלט שווה קריאה (וסליחה על "הצנעות היתרה ") …הרי שההיסטוריה מוכיחה זאת למשל עם
    ספליט 88 ,פרטיזן 92 ,לימוז 93 , קובנה 99 ,אולימפיקוס 2012 ומכבי 14.
    פנרבחצ'ה נראית כסוג של אנדרדוג ואני הולך עליה …

  11. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:25:44

    מסכים בבחירה בכוכב וקובנה ביניהם גם בגלל שהכוכב בכל זאת הצליחה אשתקד הייתי הולך על קובנה שהייתה נראית לי אולי החלשה במפעל ..כל הכבוד לשאראס.

  12. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:27:16

    מסכים גם בקבוצה המאכזבת.
    מכבי היא אולי ההנהלה המאכזבת אך ברצלונה הביאה מאמן שהגיע אשתקד לפיינל פור עם קובאן ובאמתחתו יורליג עם אולימפיקוס 2013.
    יש לה המון נסיבות מקילות אך קבוצה בקליבר הזה הייתה חייבת להיות בטופ 8 ובטח לקרוא תיגר לפחות.

  13. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:28:43

    אם וי פי …תשמע המספרים של דה קולו הרבה יותר טובים ..גם הפציעה שלו מוכיחה כמה הוא טוב ..אלמלא הפציעה צסק"א לפני ריאל אין בכלל מה לדבר דה קולו נמבר ואן בענק

    1. גרשון רוקח

      9 אפר 2017 04:40:40

      רק רוצה לציין שבמשחקים ללא דה-קולו צסק"א במאזן של שישה ניצחונות והפסד בודד… לא נראה לי נכון לתלות בכך את איבוד המקום הראשון לריאל.

  14. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:32:24

    חמישיית העונה שלי ….תשמע ככלל אני בוחר בחמישיית העונה לפי תפקידים אא"כ יש הפרש קיצוני …בדיוק כמו העונה .
    דה קולו שקרקס את ה 50,40,90 עשה 57,45,96 זה משהו לא נורמלי בעליל הוא חייב להיות הראשון אך גם יול כפי שכתבת ותיאודוסיץ שגם עשה 58 ,38 ,91 עם מדד 17.5 חייבים להיות בחמישייה.
    איתם בודואי אודו של פנרבחצ'ה כשלגביה אחרון איני סגור אולי סינגלטון (פאו).

    1. גרשון רוקח

      9 אפר 2017 04:45:59

      סינגלטון הוא בהחלט אחד משחקני הפנים הטובים העונה במפעל… הוא פשוט סנטר וליד אודו זה נראה לי קצת מאולץ. מצד שני, גם בראון וגם פריזנטיס משחקים בעמדה 4, אז אולי ראוי היה לתת את המקום של בראון לסינגלטון. על פרינטזיס אני כמובן לא אוותר 🙂

  15. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:33:24

    אתה מתכוון הסיפור האישי הגדול של העונה…כי הסיפור הגדול של העונה הוא הכישלונות של ברצלונה ומכבי

  16. אהרון שדה

    9 אפר 2017 02:34:11

    דמות היורוליג האהובה עליי היא בלאט…אבל אם נתעלם מקשר אישי /ישראלי .
    אני מתחבר לסלוקאס מפנרבחצ'ה או היינס מצסק"א וכמובן רייס של ריאל .

    1. גרשון רוקח

      9 אפר 2017 02:46:14

      וואו, תודה אהרון… אני בדרך לשדה התעופה אז אני אענה בקצרה… רק רציתי לומר שסלוקאס זו בחירה נפלאה. גם אני אוהב אותו מאוד.

  17. no funny shtuff

    9 אפר 2017 06:29:40

    איזו השקעה, יפה מאוד.

    דבר קטן- דה קולו כבר ניסה את מזלו ב-נ.ב.א (ספארס) אבל לא ממש הלך לו. תיאודוסיץ כבר השיג מספיק באירופה, הוא חייב לעצמו את קפיצת המדרגה, יהיה מעניין לראות אם יצליח (גם בספארס שגם ככה משוועת לגארדים).

  18. The Comedian

    9 אפר 2017 07:59:24

    אחלה כתבה נהנתי לקרוא על אף שלא עקבתי הרבה אחרי היורוליג השנה, פרינטיזיס תמיד היה נראה לי כגרסא יותר ומוצלחת ויוונית של ליאור אליהו בגלל השימוש בגוייבה (דבר שהביא לו אליפות אירופה), אבל מדובר בווינר שאי אפשר לשכוח את הווינר שוט שלו מול ברצלונה ששלח את אולימפיאקוס לפיינל פור (קליעה לשלוש עוד פרמטר שמראה שהוא גרסא טובה יותר), וגם שומר טוב יותר (לא קשה למצוא כאלה).
    סרחיו יול השנה מטורף כמובן שהוא אחד משלושת השחקנים הטובים ביבשת שמקומו בנבא, והוא פשוט בכושר מפחיד, ראיתי אותו פעמיים מנצח את בארסה פעם על הבאזר ופעם על 20 נקודות בשלושה רבעים שליטה אבסולוטית שלו על כל מה שקורה במגרש

  19. אפלטון

    9 אפר 2017 08:07:54

    מעולה גרשון, תענוג לקריאה.
    אני עדיין שואל את עצמי אם המתכונת החדשה היא הצלחה או כישלון.
    בהתחלה הייתי ממש מבסוט, אבל כמו שאמרת, עם התקדמות העונה הרבה מהעניין אבד.
    בניגוד לשיטה הקודמת שם ההתחלה היתה חסרת כל חשיבות אבל הפכה למעניינת מאוד לקראת שלבי ההכרעה.
    נראה לי שזה פלייאוף יכריע אם זה הצלחה או כישלון. ובהצלחה לבלאט ודרושפקא הקטנה מול ריאל האימתנית

  22. אהרון שדה

    9 אפר 2017 09:57:37

    אסף תודה..וזה המקום בקצרה להתייחס לסדרות רבע הגמר ….לפחות בנקודה פיקנטרית אחת.

    ריאל -דרושאפקה.
    משחק בין הקבוצה המעוטרת ביותר במפעל לדורותיו ושמותיו .
    לבין קבוצת שנה ראשונה ביורוליג ( ….אך עם הופעות בשנות ה 50 /60 ואפילו הודחה על ידי ….הפועל תל אביב ).

    עוד נציין שבלאט חוזר לרבע גמר לראשונה לאחר הזכייה שלו ….וכמובן שחזור הקרב בלאט / לאסו.

    צסק"א- באסקוניה.
    מפגש בין 2 מקבוצות בעלות המסורת ביותר במפעל נפגשו גמר בשני פיינלפוריםבחצי הגמר ( 1-1 ).
    זכור במיוחד היה פיינל פור 2005 במוסקבה…צסק"א מגיעה עם1-21 ופייבוריטית מוחלטת עד כדי כך היא הייתה בטוחה בגמר שכאשר איבקוביץ המאמן רצה לזעזע את שחקניו באימונים הוא צווח עליהם ששארס ופארקר יקרעו אותם…..אמממה שאראס ופארקר היו אמורים לקבל את צסקא בגמר……
    בכל אופן הרוסים לא קלעו מהקו ונוצחו וכך אירופה פספסה אולי את הסופר קלאסיקו הגדול בתולדות הגמרים מול מכבי (….התקבל שנה אח"כ …אך דווקא אז צסקא שהייתה פחות טובה ונטולת כוכבה הבכיר בשנים אלו מרכוס בראון זכתה ).

    אולימפיקוס – אפס.
    קרב יווני / טורקי ראשון מבין 2.
    שיחקו ביניהן סדרת פליאוף אדירה ב 2013.
    היוונים הוליכו 0-2 אפס השוו לפני שהיוונים ניצחו את המשחק המכריע כל הדרך לזכייה סנסציונית.

    פאו -פנרבחצה.

    מספיק לומר שאובראדויץ מגיע לפאו לקבוצה עמה זכה ב 4 גביעים ואמרנו הכל.

    ולתחזית.
    ריאל וצסקא יעפילו ב 90 אחוז.
    לאולימפיקוס יש יתרון איכותי וביתיות ככה שגם היא ב 70 אחוז.
    פנרבחצה עדיפה בעיני על פאו ( בטח אם בוגדנוביץ חוזר ).
    אך יתרון ביתיות של יוונית. זה לאעניין של מה בכך.
    בכל זאת אוברדוביץ מסוגל לכך ואם ינצח נקבל שיחזור מושלםשל פיינל פור 2015 כולל במשחקים שזה חסר תקדים ( היה כבר שחזור של 4 קבוצות פיינל פור אך כמדומני כרגע שלא תעתיק מושלם של המשחקים ).
    אז שיחקו בפיינל פור ריאל -פנרבחצה וצסק"א -אולימפיקוס בדרך לניצחון של ריאל על אולימפיקוס בגמר.

  25. ינון יבור

    9 אפר 2017 21:20:47

    נהדר גרשון. תודה רבה. לי היה קשה שלא היו שידורים של מכבי בערוץ "פתוח". קצת התנתקתי בשל כך.
    בכל מקרה נהניתי לקרוא

כתיבת תגובה

סגירת תפריט