מספר תובנות לגבי הלוחמים לקראת סיום עונת ה-NBA:
- זה לקח אמנם מספר משחקים, כיוון שלוקח זמן לארגן מחדש את הרוטציה וההיררכיה, אחרי פציעת שחקן מרכזי, קל וחמר בסדר הגודל של קווין דוראנט, אך כמו שאמר אחד מגדולי לוחמי עמנו – "מעז יצא מתוק". שחקני ספסל, שעד אותו רגע היו בעונה בינונית ומטה, נקראו לדגל ונתנו תפוקה שעלתה על הציפיות. הזמן המושלם מבחינתם להיכנס לעניינים, בדיוק לפני הפלייאוף. אם עד כה נקודת התרפה של הלוחמים היתה העומק, לא נראה לי שעכשיו ימשיכו לטעון זאת. כמו כן, ובאופן לא מפתיע, גילינו שזה לא באמת שהשחקנים המרכזיים של הלוחמים ירדו בכושרם, אלא ששחקן כמו קווין דוראנט ממלא מקום מרכזי יותר משחקן כמו האריסון בארנס, ומן הסתם נשאר פחות לאחרים לבוא לידי ביטוי. ברור בשעתו הפציעה של דוראנט נראתה כמו סוג של אסון, אבל אם הוא יחזור אפילו ב-70% בהתחלה וישתפר ככל שיחלוף הזמן ויתקדמו בפלייאוף, היא היתה ברכה. ואפילו לא קטנה.
- נכון, אי אפשר תמיד לדעת איך שחקן יחזור מפציעה כזו, ועוד ישר לחלק הכי אינטנסיבי של העונה, קרי הפלייאוף, אבל, למעשה, הלוחמים הבטיחו את המקום הראשון במערב, מה שמסדר להם סדרת סיבוב ראשון יחסית קלה. סדרה שגם בלי דוראנט מרבית הסיכויים שהיתה מסתיימת בטאטוא. גג 5 משחקים. מושלם כדי להכניס את דוראנט בחזרה לעניינים. כושר של 70% סיבוב ראשון, 80% סיבוב שני, 90% גמר אזורי ו-100% גמר אינו דמיוני לדעתי. וגם אם נוריד 10% בכל שלב, זו עדיין תוספת כוח עצומה.
- הלוחמים הם הדבר האמיתי. שני ניצחונות, בלי קווין דוראנט, גב אל גב, ביוסטון ובסן אנטוניו. היש מרשים מזה? הלוחמים מגיעים לכושר השיא שלהם בדיוק בזמן הנכון. זאת בניגוד לעונה שעברה, בה הגיעו לסיום העונה עם הלשון בחוץ. תהליך ההתגברות שהעביר אותם הגמר האחרון יסולא בטבעות בסיום העונה.
- יש עדיין חולשה מסוימת של הלוחמים בהגנה על השחקנים הגבוהים, כפי שנוכחנו שוב הלילה, אבל זה בטל בשישים לעומת הגנת הקו האחורי המדהימה שלהם. להתייחס לקבוצה הזו כקבוצת התקפה מופלאה ותו לאו חוטא למציאות. הלוחמים מקבוצות ההגנה הטובות בליגה, אם לא הטובה שבהן. אולי בליגה עם אוניל, רובינסון ואלוג'ואן היתה להם בעיה, אבל כששחקני הפנים של היריבות הפוטנציאליות הם קאפלה, תומפסון ודדמון, החולשה הזו תנוצל כמו שמשיה באיסלנד – אפשר לעשות בה שימוש, אבל זה לא באמת משנה יותר מדי את המצב.
- תחת הסייג שהלוחמים לא יחוו עוד פציעה של אחד מארבעת שחקני הליבה ותחת ההימור שדוראנט יגיע לשלבים המתקדמים של הפלייאוף בכושר סביר, לכל הפחות, ההימור שלי הוא שעונה אחרי שבירת שיא העונה הסדירה, הפעם נראה שיא בפלייאוף – פו, פו, פו ופו.
סקירה יפה .
במיוחד אהבתי את דימוי השמשיה באיסלנד, למרות שהיו לנו שם גם ימי שמש בטיול לפני שנתיים וחצי . אי עם נופים מדהימים – היפים ביותר שראיתי ( ועכשיו גם הולכות להיות טיסות ישירות ) . רק צריך לשריין לינות מראש ולהכין את הארנק – לא זול שם בכלל .
הייתי שם בפעם הראשונה בתחילת החודש, ומתוך 8 לילות ב4 לילות ראינו את הזוהר הצפוני! סוף סוף אחרי 2 נסיונות כושלים הגשמתי את החלום הזה. ובכלל היו נופים שלנסות לתאר אותם במילים זה מיותר. מומלץ ביותר!
אני רוצה לחזור לשם בחורף בשביל הזוהר הצפוני . אנחנו היינו בקיץ , עם רכב 4X4 , חצינו נהרות והגענו למקומות קסומים גם בתוך האי – כולל הר הגעש אסקיה ומכתשי לאקי .
זה היה הטיול הכי טוב בחיי.
לצערי את אורות הזוהר הצפוני החמצתי יום אחר יום.
מקווה לחזור לשם יום אחד.
מה שהיה הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש.
הנוסחה הוצגה עוד בינואר:
KD + (9-73) = ∞
(http://www.hoops.co.il/?p=87265, תגובה 66)
רק סייגתי בהמשך – פו, פו, פו, אנד ג'נטלמן סוויפ.
והמשחק האחד יהיה ההיילייט של הפלייאוף. מרגש.
ניסיתי להזהיר אותך עם תחזית משלי לגבי "המפץ הגדול" של האן בי איי, אי פעם, אבל …U DIDNT LISTEN
מהפוסט הזה, תגובה מספר 4, מומלץ…:
http://www.hoops.co.il/?p=60535
הנוסחה המפגרת הזאת שווה לטענה שבליל ירח מלא יש יותר אור מבאמצע היום.
למה? ירח מלא + שמש = אור עצום ורב.
אתה מתעלם מכך שזו לא אותה קבוצה כמו שאתעלם מכך שהשמש שוקעת בערב.
זו לא אותה קבוצה. למה אתה מתעקש להתעלם מהעובדות?
להתעלם מהעובדות = דמגוגיה.
אם באמת ספורט והערכות שלו היו מדויקים מתמטית, אז אף אחד לא היה כאן. ה"נוסחה" הזו היא דרך תיאורית, ומצחיק שאתה מכל האנשים מבקש להעמיד אותה בכללים של מנשה דובשני (פתרון בחינת הבגרות בכימיה).
ולגופו של, זו בגדול קבוצת ה-9-73, כל השלישיה שם, גם איגי, גם ליבינגסטון. והספסל הזה שהתחלף? נו שוין. בוגוט מילא התרסק. אזילי ממילא נעלם. מי עוד, ברבוסה וספייטס? ובתמורה הגיעו דיוויד ווסט וזאזא וג'בייל מקגי? נו, אולי אפילו לא ניזוקו, אפילו הרוויחו.
זה ה-9-73 + MFKD, וזה אוכל הכל, את כו-לם, עד להודעה חדשה.
עזוב שטויות… העפת מבט בקישור "נבואת המפץ הגדול" ששמתי לך ?
איזה תחזית הא… מה אתה אומר.. אני יכול להחליף את שרון ווקסלר כשהיא יוצאת לשמירת הריון וחופשת לידה ?
בנוסף לשרשור של תגובה 4, תסתכל גם בשרשור של תגובה 15, אנחנו עורכים שם קרב נבואות קטן.
ראיתי, מרשים ביותר. זה היה בימים שהפעלת את הקופסה, לפני שהעגלה אכלה הכל.
אין פה שום דבר מרשים, כולה תחושת בטן שהתממשה.
אם הייתי יודע בדיעבד שהסדרה שאוק' יגיעו לגמר המערב מול גולדן וימתחו אותם ל 7 משחקים כאלו פסיכיים, הייתי מוריד את האחוזים מ 90 ל 50 – 70 אחוז.
מה נו שוין? בוגוט היה עמוד תווך ב-73-9. גם בארנס. ברבוסה, ראש, אזילי וספייטס היו ספסל שנתן נקודות, התלהבות ושלשות (ואזילי הגנה בצבע בעונה הרגילה).
המחליפים של היום ממש לא ברמה זאת כרגע.
בנוסף, יש את הדבר החמקמק הזה שנקרא "כימיה", ו"רוח קבוצה".
כשאתה משנה כ"כ הרבה חלקים משפיעים אז אתה משנה גם אותם.
בקיצור, לא אותה קבוצה.
אני מתחיל להאמין (למרות שאני מנסה להוכיח לעצמי (עם פחות ופחות הצלחה שהבולס של 1995-6 היא-היא) שהווריורס היא הקבוצה החזקה בהסטוריה. יש בין שחקניה כימיה עילאית, בלתי מובנת. רק שם גרין יכול להיות אול סטאר של ממש, וזה בגלל שהוא ה-INGREDIENT המשלים את המרק
לפני פחות משבוע טענת שאין בליגה קבוצות טובות.
זה היה לפני ממפיס, יוסטון וס"א
המפתח במשחק היום וכן בסדרה עתידית מול הספרס הוא הגיוון בהגנת הפרימטר של הווריורס. בקו האחורי של הספרס יש רק שחקן אחד שחייב יחס מיוחד- קוואי. כל השאר (פארקר, מילס, גרין, מאנו וסימונס) לא ישתלטו על המשחק ואפשר בנחת להשאיר מולם את סטף או כל שומר בינוני אחר. על קוואי יש לווריורס שני שומרים אדירים- דוראנט (הוא אדיר) ואיגי. אם שניהם מצליחים רק להאט את קוואי, הסדרה הזו גמורה. אפשר להוסיף גם את בארנס ומקאדו לכמה דקות של הצקה לקאווי. וזה בלי להיכנס בכלל לנשק יום הדין של דריימונד גרין על קאווי.
בצד השני עומדת קבוצת התקפה אדירה. אי אפשר להחביא אף אחד מול החמישייה הראשונה של ג"ס. פארקר יצטרך לשמור על קרי לאורך דקות ארוכות. המחשבה האוטומטית היא שהספרס צריכים להאט את המשחק, אבל ההתקפה של הווריורס כל כך טובה ומוכשרת, שאני לא בטוח שזו הדרך. בסוף, יש פער של כישרון ומצ'-אפים בקו האחורי שמאוד יפתיע אותי אם הספרס יצליחו לסגור. הרעיון ללכת פנימה הוא נכון, אבל מסופקני אם הוא יספיק. במובן הזה, אני חושב שפופ צריך להתחיל לוותר על דדמון במשחקים מול הווריורס. יותר מכל דבר, הספרס צריכים להצליח לעמוד בקצב ההתקפי של קרי-קליי-דוראנט-גרין. חמישייה שכוללת את גרין-פארקר-דדמון לא יכולה לעשות את זה. על אף הפתיחה המופלאה היום. גאסול חייב לשחק הרבה דקות וכך גם דייויד לי. זה יפגע בהגנת הטבעת של הספרס, אבל בעיניי הספרס צריכים ללכת התקפי כדי לנסות לעמוד בקצב.
האמת, שהמשחק הזה השאיר אותי קצת חסר תקווה, בבק-טו-בק, אחרי משחק נפלא ביוסטון, בלי קווין דוראנט מול הספרס בכושר נפלא וזה נגמר בדו ספרתי. אני לא יודע אם יש מצב לפו, פו,פו,פו (ליליארד כבר יגנוב להם משחק לדעתי), אבל אני רואה אף קבוצה במערב שבאמת מאיימת על הווריורס בסדרה. שני משחקים יהיו מעל ומעבר גם בשביל הספרס והרוקטס. ממש כמו שסומסום טוען כל העונה.
תגובה מצויינת של רוקח
+1
הו איסלנד איסלנד
יש לי שם חבר שמגדל תותים 🙂
נראה מעניין אבל קר מדי.
באמצע אוגוסט אהיה כנראה יותר סלחני ואתיחס למקום כיעד נסיעה : -)
ויד להם גם כדורגל לא רע
אין מקום אחר שהייתי ממליץ עליו יותר. אבל אולי אני משוחד.
עשית לסומסום את היום.לדעתי אין מאושר ממנו כרגע 🙂
לעצם העניין אז אם נלך אם הנקודות שלך אז ב1.נסכים לחלוטין.
2.פה אני לא בטוח כי זה לא כזה לינארי מן הסתם ועל זה הלוחמים יכולים להעיד על זה מניסיון אישי בפליאוף של שנה שעברה.מה עוד שסדרת סיבוב ראשון מול פורטלנד שכוללת את נורוקיץ,מקולם וכמובן לילארד זה לא טיול בפארק.
3.צודק לחלוטין בהחלט אחד הדברים המרשימים ביותר של העונה הרגילה.2 ניצחונות מדהימים.
4.לא בטוח בהחלט יכול להיות שבפליאוף פופוביץ יידע לשחק יותר טוב על החולשות האלה ויחשוף אותם.וגם קליבלנד עם לברון כ4 יכולים לעשות להם נזק.
5.יש מצב הכל תלוי בכושר של קליבלנד
להגיש לגרין את לברון, במקום להרחיק אותו ממנו, זה לשחק לידיים של ג"ס. קליבלנד הצליחו כי קרבו את לברון לגארדים והכריחו את גרין לעזור.
להגיש לגרין את לברון זה מתכון לאסון . בשבילנו . ולא מבחינת כדורסל נטו . דריימונד יתפתה לסגור חשבונות עם הפרובוקציה הכי קטנה של לברון . והיא תגיע .
פופ ניסה להפתיע ברבע האחרון עם קוואי על קארי אבל הם עדיין המשיכו לבצע חילופים אוטומטים וקארי מצא את עצמו עם גבוהים כמו גאסול שומרים עליו ונכנס עד לטבעת בכל מהלך.
מצד שני אם אין חילוף אוטומטי קארי אוטומטית עולה לשלשה, אני לא בטוח מה עדיף כרגע.
בכל אותם מהלכים המפתח היה ההרכב הנמוך של גולדן סטייט, פיק עם גרין או עם ווסט הביא את גאסול או אולדרידג לשמור על קארי וההגנה קרסה פעם אחר פעם, כשווסט מקבל את המרווח שלו ליד העונשין זה או לייאפ או זריקה חופשית של ווסט שקולע ב60 אחוז, שזה שקול לחלוטין ל40 אחוז של קארי משלוש, זה מגוחך פשוט לא להכין את עצמך לשחקן כזה.
בצד השני הספרס ניסו לשים את קארי על גרין או על לי ולצערי הם לא הלכו על זה מספיק.
לספרס יש בעיית מאצאפ עם גולדן סטייט, אין להם קו אחורי.
לדעתי שתי הקבוצות היחידות שגם יש להם גבוה שיכול לשלוט בחלק הפנימי וגם גארדים שמסוגלים לאיים כנגד החילופים האוטומטים של גולדן סטייט בהגנה הם קליבלנד ופורטלנד.
לדעתי הסדרה הכי טובה בפלייאוף הזה תהיה בסיבוב הראשון.
לא רואה אף אחד פרט לקצת דוראנט מתמודדים עם נורקיץ.
אני לא מזלזל בפורטלנד . אני מעדיף לקבל את דנוור לסיבוב ראשון . אבל בין פורטלנד לממפיס עדיף פורטלנד. היא מתאימה לג"ס יותר בסגנון שלה . ההגנה שלנו בפרמטר תקשה על לילארד ומשולם מבחוץ , ועם כל הכבוד לנורקיץ' , הוא חוגג על האין -הגנות של חודש מרץ ושל קבוצות רכות .
מצויין, עמירם!
כמה קשקושים…
נתחיל בגילאור שפשוט כותב כמו ילדה מתלהבת . ראית את הרבע הראשון? התערבות שבסדרה סאן אנטוניו תיקח אותם?
אתה לא צופה במשחקים אבל מביע דעה כאילו ראית. תתבייש
נמשיך בשאר זבי חוטם- כמה שטויות כותבים פה הבן של והייט אשבורי
אין לי בעיה עם ביקורת. אפילו שאינה בלשון נקייה. אבל בחייאת – גילור!!!
1+
מתן, אתה יודע הרי כמה אתה טוב, אז של מעיניך ביקורות שטותיות.
סע לאיסלנד . הנופים ירגיעו אותך, אולי יתנו לך קצת אינטליגנציה כדורסלנית .
מתן, תודה רבה !
הנושא של פו, פו & פו כבר לא כל כך מתקיים בשנים האחרונות (לפחות כך נדמה לי).
כצפוי הם עדיין הפייבורטים במערב ובכלל לזכות בטבעת אבל אני לא חושב שיטיילו כל כך בקלות לשם … לא הייתי מוחק כל כך מהר את הספרס (למרות החולשה האיומה שלהם בקו הגארדים הבכירים) וגם לדעתי לפורטלנד בסיבוב ראשון יש כלים להטריד אותם לאיזה 5-6 משחקים ואולי אפילו יוטה בסיבוב שני שהיא אפורה אך מאוד קשוחה הגנתית במידה ותעבור את הקליפרס. בקיצור לא רואה אותם מסיימים פלייאוף ללא הפסד.
אני חושב שניתוחך אודות מצבם של גולדן סטייט הוא מדויק (העיקר בסעיף ההגנה. מה שגרין עושה השנה זה מאסטרפיס).
אני פחות מסכים עם השורה התחתונה.
גולדן סטייט, לדעתי, סובלים מ-2 בעיות, אבל הן מהסוג שבולט פחות בעונה הרגילה –
אין שסתום "שחרור לחץ". יש להם התקפה מדהימה. וכאשר הכל מתקתק, אין קבוצה טובה מהם ב-NBA.
רק כפי שלמדנו לגלות לא פעם בעבר, לפלייאוף יש חוקיות משלו –
"מותר" להרביץ הרבה יותר, והאסים של היריבות מקבלים הרבה יותר "זמן מסך".
זה אומר שביום בו ההתקפה נתקעת (וצריך להכיר בעובדות – השנה גולדן סטייט פוגעת פחות מאשר בשנה שעברה), האחוזים מבחוץ נופלים, וההגנה שממול לא נותנת לגארדים אוויר לנשימה,
חסר השחקן שאפשר לבודד אותו לאחד על אחד, למהלך עם הגב לסל, או לחדירה/פול אפ.
החיסרון השני הוא בעמדות הפנים. בסדרה, פערים ברב' הופכים לבולטים הרבה יותר, כאשר קבוצות לומדות לנצל בדרך המיטבית את היתרונות היחסיים שלהן. וגרין + זאזא, זה חסרון במאבק מול קבוצת רב' התקפה דומיננטית. ראינו את זה לפני שנתיים מול מוזגוב, ראינו את זה בשנה שעברה מול תומפסון ולברון.
אובייקטיבית (או לפחות ניסיון כנה להיות אובייקטיבי), האם הם הקבוצה אם הסיכויים הגדולים ביותר לזכייה באליפות?
התשובה, לדעתי, היא "כן".
האם יש להם יותר מ-50% סיכוי לזכות באליפות מול שאר שדה המתמודדות?
במקרה זה, לדעתי, התשובה היא "לא".
(מספיק שנגדיר את סיכויי פורטלנד להפתיע ב-5%, את סיכויי הקליפרס/יוטה ב-10%, את סיכויי הספרס/יוסטון ב-20% ואת סיכויי הקאבס ב-30%, ועדיין הסיכויים שלהם מול השדה הם פחות מ-50%)
לגבי החסרונות אז בשביל החסרון הראשון שאתה מציין הביאו בדיוק את דוראנט.שחקן אחד על אחד מעולה שרגיל לשחק הירו בול ושהכל ייתקע הכדורים ילכו אליו ואז אם תשים את כל הדגש על דוראנט תפנה ואפילו בקצת את אחד מהספלאס בראדרס
דוראנט לצד קרי הוא אולי הכישרון ההתקפי מס' 1 ב-NBA.
אבל הוא more of the same.
כשקליבנד הגיעו למצב בו הם תקועים בעונה שעברה, הם הלכו ל –
ISO של קיירי, כאשר כל הקלעים מרווחים לכיוון ההפוך לתנועה שלו.
פוסט אפ של לאב.
פוסט אפ של לברון, שמתחיל עם כדרור מה-elbow, וממשיך עם תנועה עם הגב לסל.
השנה, פתרון הקסם של גולדן סטייט זה ISO של דוראנט.
וזה עובד לא רע בכלל, אבל הניסיון מלמד –
שבפלייאוף זה עובד פחות.
אל תשכח שאם ניקח את הגמר של שנה שעברה אז קליבלנד באמת חנקו והרביצו לקו האחורי ולא נתנו להם לנשום וכתוצאה מכך בארנס נשאר חופשי ומאושר לאורך כל הסדרה וכאות הוקרה לקליבלנד הוא החליט להחטיא את רוב הזריקות שלהם.השנה אין לך אפשרות לעשות את זה.
יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשמור בצורה כל כך חזקה ולוחצת שלא תיתן מבט פנוי גם על קרי גם על קליי וגם על דוראנט.
הלו?!!?? גולדן סטייט פחות פוגעת העונה? הם קולעים ביעילות היסטורית בטח כשמדברים על התקופה לפני הפציעה של דוראנט.
ירידה של 3% באחוזים מה-3
אז אנחנו זורקים רק שלשות מעכשיו? העונה שעברה הייתה חריגה בקנה מידה סטטיסטי מחוץ לקשת.
לא מה שטענתי.
אני טוען שהם פגיעים יותר בימים בהם הזריקה מבחוץ לא נכנסת,
אני גם טוען שהשנה יש יותר ימים כאלו.
הבנתי. לא בטוח שזה נכון. בסך הכל סטיית התקן באחוזי הקליעה שלהם מבחוץ די דומה.
העונה 10% בשנה שעברה 9.5%.
ויש את "המנעד" של הקליעה שלהם מבחוץ.
השנה ב-14 ההפסדים שלהם הם קלעו 26.2% מה-3 ,
בשנה שעברה ב-9 ההפסדים של העונה הרגילה , הם קלעו 32.7% מהשלוש,
וב-9 הפסדי הפליייאוף הם קלעו 34.1% מהשלוש.
טוב ברור שבהפסדים אחוזי הקליעה יהיו נמוכים מהממוצע. השאלה היא האם באופן כללי הם חווים יותר ימי קליעה גרועה. כפי שכתבתי הפיזור שלהם די דומה לשנה שעברה רק צריך לזכור שבעונה שעברה הממוצע מבחוץ היה גבוה בהרבה (כמעט 4%). בקיצור סביר שיש לזה משמעות אבל לא יודע עד כמה.
טוב, הסתכלתי קצת יותר מקרוב ויש משהו במה שאתה אומר. השנה כבר ב-22 משחקים הם קלעו מתחת ל-33% מהשלוש בעונה שעברו היו רק 12 משחקים כאלה.
מצטער, זה נראה כל כך חסר משמעות. יש כל כך הרבה משתנים שיכולים להסביר את זה (למשל רמת הקבוצות האחרות)
באותה מידה אנ י יכול לומר גולדן הפסידה 9 משחקים שנה שעברה ולא זכתה באליפות, אז אם עכשיו כשהם מפסידים באזור ה15 משחקים – בוודאי שלא יקחו אליפות.
שנה שעברה הם לא חוו פציעה משמעותית בעונה הרגילה, אלא בפלייאוף. השנה הפציעה של דוראנט אחראית לרצף ההפסדים – תקופת הסתגלות כנראה, זה כל הסיפור. עכשיו השאלה באמת היא איך מכניסים את דוראנט פנימה. נשבע לכם שבעולם נטול אגואים, אני מעלה שחקן 6 מהספסל ג'ינובילי סטייל עם ערך מוסף.
מעלה את דוראנט 6.
גיא, מסכים אתך לגבי הפלייאוף שהוא סיפור שונה מהעונה הרגילה, אבל – לצערי הרב, ולמרות שאני מנסה לומא 'לא, לא' – אני מתחיל להאמין שזאת הקבוצה הגדולה ביותר בהסטוריה (כשדוראנט איתם), גדולה מהבולס של 1995-6
סליחה על הקטנוניות, גיא, אבל המספרים לא מצטרפים לחמישים אחוז. אם הסיכוי של ג"ס להפסיד לקליבלנד הוא 30%, והסיכוי שלהם להפסיד לספרס\יוסטון הוא 20%, שני המקרים האלה קשורים: ג"ס לא במיטבה. אז זה יותר קרוב להישאר 30%-35% עבור כל היריבות ביחד.
טור יפה.
אפשר לשרוק את הסיום.. 🙂
https://www.youtube.com/watch?v=ktxixO_nQMo
מאוד מאוד הרשימו בשני הנצחונות האחרונים. אכן כך. אבל פו-פו-פו – בשום אופן לא. לא במערב, ולא בגמר. אבל הם במצב מעולה לזכות באליפות בעזרת התוספת של דוראנט לקבוצה שעשתה 73 נצחונות – מה שיוכיח את האפקטיביות של המהלך הזה.
לא פו פו פו & פו
יותר כמו פייי כוסאמק דיימו דפק עליינו סדרה!
יש שתי תפיסות לגבי הווריורס העונה שבעיני מאד מוטעות.
הראשונה היא שהספסל נחלש או שהם איבדו עומק. צריך לזכור שההבאה של דוראנט הורידה דקות וזריקות מהספסל. בהשוואה לחבורה של העונה שעברה הם גם קולעים יותר טוב וגם שומרים יותר טוב. אני לא חושב שהם איבדו עומק.
השנייה היא שלווריורס יש בעיות בהגנה במשחק הפנים. הווריורס עושים משהו שלדעתי הוא גישה שתתחיל לתפוס יותר ויותר. הם נותנים ליותר כדורים להיכנס פנימה כדי למנוע זריקות פנויות מהשלוש. הם סומכים על העזרה שתגיע מספיק מהר ותהפוך את הזריקות האלה מהצבע לפחות אפקטיביות. ובאמת הווריורס הם בין הראשונים בליגה באחוזי היריבה בתוך הצבע. כלומר המחיר של נקודות בצבע כאן הוא לא נורא מכיוון שהאחוזים הם סביב האחוז האפקטיבי הממוצע בליגה כך שבסופו של דבר זה משתלם.
למה זה סותר? כלומר, הם יכולים להיות פחות טובים בהגנה בצבע מתוך הימור מושכל שזה גורם פחות נזק.
השאלה למה אתה קורה פחות טובים בהגנה בצבע? הם מנתבים זריקות לצבע אבל הם נכנסות באחוזים נמוכים בהשוואה לשאר הליגה אז זה פחות או יותר טוב?
האמת שהביטוי "הגנה בצבע" לא מדויק. אני התכוונתי להגנה על שחקני הציר של היריבה. לדעתי, הם לא עושים את זה מספיק טוב. אבל זה הגיוני. בוחרים את הרעל, בין היתר, לנוכח היתרונות של היריבות שלהם. כמה כבר דיוויד לי יטחן אותך? יעשה 12 נק' ב-60%? נו, שוין. זה עדיף בהרבה מאשר להביא עזרה ולקחת סיכון על השלשות של גירן, מאנו, מילס.
איך שהם הגנו היום אין להם שום בעייה בכלל…
אני הבנתי שזו הכוונה. אבל זה מה שהם מאפשרים זריקות לשחקני הפנים. כלומר הם לא נותנים את החדירות לסל (זאת אומרת לא באופן מכוון).
1. כששחקן כמו קווין דוראנט ממלא מקום יותר מרכזי ומשאיר לאחרים פחות מקום לבוא לידי ביטוי, הם יורדים בכושרם.
2. להיפך. עדיף לסיים 2 ולפגוש את ממפיס מאשר את פורטלנד הלוהטת+נורקיץ', שכמובן מצאה את הגרוב לקראת הישורת האחרונה במיטב המסורת של לילארד. פורטלנד יכולה להקשות מאוד על ג"ס וגם להעיף אותה. הייתי אומר 60-40 לג"ס.
3. מסכים, חוץ מהשורה התחתונה. תמיד אמרתי שזה יהיה בין ג"ס לס"א, וגם שאף אחת אחרת לא תעצור את ג"ס גם בלי דוראנט.
4. פאו? דייוויד לי? אולדריג' במוד ראבאק? נורקיץ'? אני חושב שבסידרה הם הולכים להיטחן
5. אין סיכוי. כבר מול פורטלנד הם יאבדו לפחות 2
6. תודה רבה
כתבתי למעלה , ואחזור שוב :
אני לא מזלזל בפורטלנד . אבל אתה בונה על מספר משחקים בעונת הגארבג' והופך אותה קונטנדרית .
אני מעדיף לקבל את דנוור לסיבוב ראשון . אבל בין פורטלנד לממפיס עדיף פורטלנד. היא מתאימה לג"ס יותר בסגנון שלה . ההגנה שלנו בפרמטר תקשה על לילארד ומשולם מבחוץ , ועם כל הכבוד לנורקיץ' , הוא חוגג על האין -הגנות של חודש מרץ ושל קבוצות רכות .
שני דברים, קצת מנוגדים:
– כשמתקרבים לחודשי הקיץ, והשמש מתחילה לדחוק את הירח החוצה מהזיכרון, מגיעים לחמש דקות "חושך" ביום – אני מוצא ששמשיה היא משהו מועיל.
– אין קוקטייל ניצחון טוב שמגיע בלי שמשיה קטנה.
ג"ס חזרה להיות קבוצת העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה (או שניה-שלישית, מה זה חשוב).
אבל בפלייאוף דברים מוזרים קורים.
שאספר לכם מה קורה? קורה שקבוצה שגימגמה כל העונה והגיעה מקום שישי במערב ושמיני-תשיעי בכל הליגה מתעוררת ומנצחת את היריבות שלה כנגד כל הסיכויים וללא הביתיות.
קורה שלשחקני היכל התהילה רועדות הידיים.
קורות פציעות.
האליפות לא נקבעת לפי סיכויים ממוצעים אלא על פי "הבקעה". ארוע אחד גדול ובלתי סביר מאפיל על הרבה קטנים. זה יתחיל מהתעלות של קליבלנד באמצע הסיבוב השני כשכל החלקים יתחילו פתאום לתקתק וצלפי השלשות יתעוררו ויצטרפו לקיירי וללברון. דם, יזע ודמעות והרבה מכות ללא שריקה של השופטים (ISH 🙂 ), ואנחנו נקבל ארוע סינגולרי ו-upset כנגד ההגיון.
בעצם זה כבר קרה בשנה שעברה, אינשאללה גם השנה.
עגל עם "אני סבור…" וסומסום עם הקללה – אתם שני הקמיעות שלנו השנה . אתם עובדים מצויין – תראו איך התגברנו יפה על המכשולים האחרונים . גם ההחלמה של KD מתנהלת יפה . תמשיכו בעבודה הברוכה .
אבל מה כל כך טוב בזה שאתה כל כך מעוניין בזה?
לא הבנתי מה אתה מתכוון.
אם הגמר יהיה ג"ס נגד קליבלנד אני אהיה מרוצה. אני מרוויח בשני המיקרים
איך?
למה לא להיות בעד התאנדר נגיד בגמר נגד הוויזרדס? או, ואני יודע שזה רעיון משוגע לחלוטין ממש ממש מטורף, להיות בעד הרוקטס מול מי שלא יהיה?
המשחק הלילה היה דוגמא טובה למגבלת הכשרון של הספרס – למעט בעשר דקות הראשונות כשג"ס למעשה עוד לא נכנסו למשחק, הכישרון של ג"ס פשוט עלה בכמה רמות על הספרס. וזו למעשה הנקודה המרכזית השנה – אם ג"ס משחקים ברמה הרגילה אצלם הם ינצחו את כולם וכל ענייני המאץ' אפ, הנורקיץ', הגריזליס או פופ פשוט לא ישנו שום דבר. אם הלוחמים יקפאו או יסבלו מפציעה נוספת של שחקן מרכזי, יש אפשרות להפתיע אותם, אבל בתרחיש הסביר אין סיכוי לאף קבוצה אחרת. דומיננטיות שלא ידענו שנים רבות.
הם האלופים בוודאות
גרין מדהים בהגנה ואנרגיות. שצריך סל גם יודע.
קליי שומר מעולה שלא מקבל על זה קרדיט
קרי לא שומר גדול אמת אבל…
מקום ראשון בחסימות הסטות כדור וגגות.
שלא לדבר כך התקפה.
פשוט קבוצה.
נקודה.
דוראנט זכה שנפל בחלקו להצטרף.
KD random thought :
I might just sit it out rest of the way for an easy ring.
They dont really need me.
My real job was to weaken OKC out of contention.
יופי של כתבה.