דירק הגיע ל-30K, ווסטברוק קלע 58 והפסיד במשחקי שלישי / רועי ויינברג

הלילה ב-NBA: עם 25 נקודות נוביצקי הפך לשחקן השישי בהיסטוריה שמגיע ל-30,000 נקודות בקריירה בניצחון דאלאס מול הלייקרס. וושינגטון ופורטלנד רשמו גם הן ניצחונות מול פניקס ואוקלהומה בהתאמה.

*

דאלאס מאבריקס 122 (36-27)-לוס אנג'לס לייקרס 111 (45-19)

נוביצקי הפך לשחקן השישי בהיסטוריה שקולע 30,000 נקודות בקריירה.

המשחק עצמו לא היה יותר מדי מעניין. דאלאס פתחה בטירוף, כשנוביצקי עם 18 נקודות ברבע הראשון והקבוצה קולעת 38 שמעלים אותה ליתרון דו ספרתי, ממנו המאבריקס לא נפרדו עד לסיום המשחק. הם הובילו ב-31 הפרש במהלך המחצית השנייה ונתנו ללייקרס הזדמנות לצמצם ברבע האחרון, כשאף שחקן בדאלאס לא משחק יותר מ-34 דקות.

הרגע המעניין ביותר קרה 10:58 לסיום הרבע השני. נוביצקי מקבל את הכדור מדווין האריס וזורק, כמה טיפוסי, פייד-אווי. הזריקה הזאת נכנסת והג'רמנייטור מגיע ל-30,000 נקודות בקריירה, מה שמכניס אותו למועדון ה-30 אלף יחד עם קארים עבדול ג'באר, קארל מלון, קובי בראיינט, מייקל ג'ורדן ו-וילט צ'מברליין. נוביצקי הוא השחקן השלישי בהיסטוריה (יחד עם מלון ובראיינט) שעושה את זה בקבוצה אחת והראשון שעושה זאת מבין אלו שנולדו מחוץ לארצות הברית. כרגע הוא מרחק 1,415 נקודות מצ'מברליין והמקום החמישי.

בדאלאס, נוביצקי הוביל עם 25 נקודות ו-11 ריבאונדים. קרי קלע 18, פרל 16 עם 7 אס', מת'יוס 15, בארנס 14, נואל 11 עם 12 ריב' ו-3 חס' וקוק קלע 10.

בלוס אנג'לס, רנדל הרשים עם טריפל דאבל של 13 נקודות, 18 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. הקלעים המובילים היו ג'ורדן קאלרקסון ודינאג'לו ראסל עם 22 כל אחד, יאנג ואינגרם (5 אס', 4 ריב') קלעו גם הם 13 נקודות כ"א.

לעמוד המשחק.

*

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 121 (29-35)-פורטלנד טרייל בלייזרס 126 (35-27)

58 נקודות של ווסטברוק לא הספיקו, ואו.קיי.סי עם הפסד רביעי ברציפות.

הת'אנדר פתחו נהדר עם 40 נקודות יתרון של 14 הפרש ברבע הראשון, אבל אז פורטלנד הראתה למה היא מסוגלת בהתקפה עם 70 נקודות ב-2 רבעים, בזמן שבצד השני ווסטברוק היחיד שמתפקד (29 נקודות ברבעים השני והשלישי). הם הצליחו, כשהם רוב הזמן עם אלן קראב ומיירס לנארד מקדימה ולא נואה וולנה ויוסוף נורקיץ', לייצר יתרון של 7 נקודות לקראת הרבע האחרון.

ברבע האחרון ווסטברוק נותן את כל מה שיש לו עם 17 נקודות שמסיימות משחק של 58 חיצים, אבל זה פשוט לא מספיק. פורטלנד מצליחה לשמור על ההובלה בעזרת קור רוח ולנצח בסופו של דבר. הבלייזרס סיימו את המשחק עם 55% מהשדה ו-48% מהשלוש.

בפורטלנד, קראב קלע 23 נקודות, לילארד 22 (8 אס'), מקולום 21, נורקיץ' 17 עם 8 ריב' ו-4 אס', לנארד ואמינו (7 ריב') 12 כל אחד ו-וולנה 11.

באוקלהומה, ווסטברוק (21 מ-39 מהשדה, 13 מ-16 מהעונשין) קלע 58 נקודות, שיא קריירה, עם 9 אסיסטים, 3 חטיפות ו-3 ריבאונדים. אולאדיפו קלע 16 וקנטר 11 עם 7 ריב'.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=dBtTO1O-Etc

*

פניקס סאנס 127 (43-21)-וושינגטון וויזארדס 131 (24-38)

ניצחון חוץ לוושינגטון במשחק המעניין ביותר של הלילה.

הוויזארדס עלו ליתרון 14 נקודות ברבע הראשון ונראה שהם בדרך לניצחון קל, תחושה שרק התעצמה ברבע שני שבו עלו ליתרון של 22 נקודות. פניקס לא נבהלה והצליחה לצמצם את זה ל-7 נקודות בלבד עם הירידה לחדרי ההלבשה הודות למשחק טוב של אריק בלדסו, מה ששמר על הכל פתוח.

ברוב הרבע השלישי, עם דריק ג'ונס כפאוור פורוורד במקום מרקיז כריס, פניקס מצליחה לעשות ריצת 2-20 ולעלות ליתרון של 11 נקודות, כשמרקיף מוריס ומרצ'ין גורטאט נראים חסרי אונים. זה השתנה כשג'ייסון סמית' ואיאן מהנימי עלו למגרש במקומם, ועם תרומה ב-2 צדדי המגרש עשו ריצת 22-5 משלהם. פניקס עוד חזרה מזה ופיגרה ב-2 נקודות בלבד, 94-92.

ברבע האחרון פניקס עלתה ליתרון, אבל בוגדנוביץ' חימם את היד. השחקן השישי של הקבוצה מעיר הבירה קלע 12 נקודות ברבע, כשהוא משחק על חשבון אוטו פורטר, ושם חותמת על המשחק, שנגמר בניצחון לא קל של וושינגטון.

בוושינגטון, בוגדנוביץ' הוביל עם 29 נקודות (3 מ-6 מהשלוש, 16 מ-16 מהעונשין), ביל קלע 27, וול 25 עם 14 אס', סמית' 17 (6 ריב') ומהנימי 15 (9 ריב', 7 חט' שהיו שיא קריירה).

בפניקס, בלדסו קלע 30 נקודות ובוקר 25. וורן ו-וויליאמס סיימו עם 15 נקודות ו-10 ריבאונדים כל אחד וברבוסה עם 12.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=ZwuKUOZ28mc

*

[table “13” not found /]
[table “15” not found /]

* הבטיחה עלייה לפלייאוף.
^ לא קיים סיכוי תאורטי שתעלה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. תגובה לגיא מהפוסט הקודם, לגבי ווסטברוק :
    מסכים איתך לגבי חוסר ההשפעה של דונובן על ראסל אבל אני לא בטוח שקיד מספיק חזק כדי לשנות את ראסל.
    לגבי ראסל – הוא הפך השנה לסוג של קובי-פוסט-שאקיל רק שקובי עשה את זה עם קבלות ולראסל עדיין אין. בפועל הוא לקח חבורה של צעירים מוכשרים והפך אותם, לא נעים לומר, ל… שלו. הם עולים ויורדים, שומרים כי צריך, זורקים כשהוא מכריח אותם או כשהוא בחוץ, ומוחאים לו כפיים כשהוא קולע. אני לא חושב שהם נהנים מזה ואני לא חושב שהם היו נהנים מזה יותר אם היה ניצחון הלילה (או בפיניקס, או בדאלאס וכו'). אף שחקן, בטח שלא שחקן צעיר, היה רוצה לשחק ככה.
    אני מתפלא על ראסל כי כולם אומרים שהוא אדם מדהים (נאמן לאשתו, נאמן לקהילה, תורם לקהילה וכו') – איך הוא מסוגל להשפיל את החברים שלו בצורה הזו ? אני חושב שהוא פשוט מאבד את יכולת השיפוט והביקורת העצמית שלו כשהוא עולה על המגרש.
    לגבי התחזית שלך לסוויפ בפלייאוף – אני חושש שהיא תתבדה. האתלטיות של אוק' סיטי תעשה את העבודה בפוסט-סיזן האינטנסיבי, בעיקר אם יהיו אלה הספרס הכבדים והאיטיים. גאסול, פארקר, מאנו ואפילו אולדריג' לא יעמדו בקצב של אדאמס, אולדיפו, גראנט, אברינס וסאבוניס. לדעתי – גם קאוואי יתקשה "טו קיפ אפ" עם ראסל.

    1. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

      לקחת לי את המילים בקשר לווסטברוק.
      עדיין לצפות בו משחק זה כמו לצפות באסון טבע עם מתים והרוגים – אתה נדהם ורוצה להתנתק אבל לא יכול

  2. הציפור הנדירה

    נוביצקי הוא הקלעי הטוב ביותר בין הפאוורים בכל הזמנים עם יכולת קליעה מכל הטווחים ומהקו כמו הקלעים הטובים ביותר בין שחקני החוץ. ואין פאוור שקרוב אליו ביכולת הקליעה מרחוק ומהקו.
    אם הוא היה מעולה בהגנה ובריבאונד כמו בהתקפה הוא היה מועמד להיות הפאוור הטוב בכל הזמנים.

    1. כולם (פחות או יותר) אוהבים את דאלאס. הבעלים פוץ אבל מילה שלו היא מילה, ריק קרלייל הופך חול לזהב, ודירק נוביצקי הוא החלום על פרנצ'ייז פלייר, עם הופעת היחיד (בדגש על יחד) אולי הכי מרשימה בפיינאלס. די-וויד קרוב לשם.

      ודווקא בגלל זה אני לא בטוח שאני רוצה לראות את הג'רמינייטור, במיוחד, ואת הקבוצה נרמסת בסיבוב ראשון. לא חייבים. נותנים עונה תחרותית – זה מספיק. שיזכו פעם גם בבחירת דראפט יפה, מה יש, לא זוכר מתי התפלקה להם כזו.

      1. בפעם האחרונה שלדאלאס הייתה בחירה טופ 10?
        דון נלסון הצליח להפוך את הבחירה ה-6 בדראפט לנוביצקי וסטיב נאש.
        (טרייד של הבחירה ה-6 ב-2 בחירות מאוחרות יותר, האחת היא נוביצקי, השנייה נשלחה לסאנס תמורת נאש. אחד הטריידים המבריקים ב-20 השנים האחרונות)

        1. עידו גילרי

          למרות שזה היה מהלך מבריק שרבים הרימו עליו גבה בזמנו, אתה קצת מאדיר את זה. המאבס נתנו גם את בחירת הסיבוב הראשון של העונה שאחרי שהפכה להיות שום מריון. בסופו של דבר גם הסאנס עשו כאן עסקה טובה. רק מילווקי יצאו דבילים עם טרקטור טיילור.

          1. היו ימים שבסאנס כל בחירת דראפט הייתה בול פגיעה!
            (איזה מזל שהם לא התפתו גם בדראפט של אותה שנה לקחת את בנדר…)

            (ג'ונתן בנדר. שנבחר בבחירה ה-5 על ידי טורונטו, אבל עבר לאינדיאנה.
            אחריו נבחרו – וולי שרביאק, ריצ'רד המילטון, אנדרה מילר, שון מריון, ג'ייסון טרי, רון ארטסט, אנדרה קירלנקו, וכמובן, האחד והיחיד – מאנו ג'ינובילי.)

        1. לברון 2016
          דירק שחקן ענק וכבודו מונח מאוד גבוה במקומו – ואולם – האליפות שלו התרחשה בעת ליקוי מאורות זמני וצר בליגה, אם תרצה – חילופי משמרות. לברון ו-ווייד עדיין לא היו סגורים על ההירארכיה ושאר כוכבי העל היו ממש על סף תחילת הסוף (פירס, גארנט, פארקר, טימי, קובי) או רגע לפני ההתחלה (דוראנטלה, סטף). דירק נכנס לחלון הזה וניצל אותו עד תום בתצוגה הירואית עם צוות די אפור שהתעלה לצידו (געגועי לרוצח צ'אנדלר). זו אליפות ראויה והצגת יחיד נהדרת, אבל לא כמו השתיים שציינת.

        2. הדגשתי, *היחיד*.
          כי ללברון היה את קיירי, ברמת FVMP ממש.

          למרות שאין שום ספק – לברון 2016 העמיד רף שאני לא רואה מישהו עובר. אפילו לא בסדרת פלייאוף רגילה. נדמה לי שלא מצאנו אפילו משחק בודד שבו שחקן הוביל את כל היתר, בכל 5 הטקגוריות. זה בלתי נתפס ממש. בתוספת לחזרה מ-3-1, וה-9-73, וכל הג'אז.

    1. זה עשוי להיות על הבאזר.

      דנבר: מאזן 34-29, יחס 10-9 משחקי בית-חוץ שנותרו, 3 משחקי בק2בק, לו"ז לא קל, הערכה גסה ואופטימית: 9 נצחונות נוספים.

      פורטלנד: מאזן 35-27, יחס 8-12 משחקי בית-חוץ שנותרו, 4 משחקי בק2בק, הלו"ז הכי נוח מהשלוש, הערכה גסה ואופטימית: 11 נצחונות נוספים.

      דאלאס: מאזן 27-36, יחס 11-8 משחקי בית-חוץ שנותרו, 3 משחקי בק2בק, לו"ז לא קל, הערכה גסה ואופטימית: 10 נצחונות נוספים.

      כלומר, זה יהיה בין פורטלנד ודנבר, ואני עם הרוח שהביא נורקיץ', הולך עם הבלייזרס.

  3. הימור מורכב מאוד…
    דאלאס בכושר טוב יותר מאז האולסטאר
    פורטלנד כל פעם מזכירה לנו למה היא מסוגלת.
    דנבר אומנם הפכפכה אבל היא מריחה ניחוח של הפלייאוף,הגיל שלה משחק תפקיד משמעותי.
    אני מהמר על דאלאס והניסיון שלהם

  4. כל הפרחים לנוביצקי.
    בינתיים, אצל שותפתה לחגורת התנ"ך, ראס מסתכל ואומר, אז זו כמות הנקודות שאני צריך לקלוע השנה כדי שננצח.

  5. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    תודה רועי.
    רק תיקון קטן – גם לד"ר ג'יי יש יותר מ- 30,000 נ"ק בקריירה.
    רק לא כולן היו ב NBA

  6. באופן מפתיע הסידרה הכי צפויה כרגע היא קליפרס נגד יוטה והקרב הוא רק על הסדר. יוסטון, ממפיס ואוקלוהומה ברחו כל אחת לצד הנגדי והשאירו להם את האמצע…

  7. ה-+/- של ווסטברוק היה חיובי היום. אני חושב ששינוי בחמישייה, אולי החזרת אולאדיפו לספסל ואברינס לחמישייה (יחד עם חילוף בין גיבסון וסאבוניס) יחזק את ההגנה של החמישייה הפותחת ויתן אופציות קליעה לספסל.

    1. סבוניס-גיבסון בהחלט ישפר את המאזן אבל אני לא חושב שמישהו מתכנן על טבעות חדשות הקיץ ולכן דונובן ימשיך בסבלנותו לבנות את הקבוצה.

      לדעתי כבר בשנה הבאה במידה ולא יהיו שינויים משמעותיים תוכל להסתכל לספרס ולרוקטס בעיניים במאבקי המיקום יחד עם סיבוב 2\3 והרבה אופטימיות דבר שבהחלט יחזק אצל RW את הרצון לחתום מחדש (תיהיה לו אופציית שחקן) ואם יעשו קצת סדר עם חוזים לגיבסון ורוברסון יחד עם העפת סינגלר, כריסטון, קול ואולי גם גרנט ויביאו לRW רכז מחליף נורמלי להערכתי זה יספיק לטבעות בעונת 18-19 אוטוטו.

  8. דורון האסטבן

    רועי הכתיבה רק הולכת ומשתפרת,
    כל מה שכתבת לאחרונה ענק
    יותר מווסט שהשתגע והפסיד
    להבדיל אתה גורם לאתר להשתפר פלאים ולנצח

כתיבת תגובה