אטלנטה מפתיעים, הוויזארדס, הווריורס והספרס מנצחים ביום חמישי הגדול! / דור בלוך

וושינגטון וויזארס (20-29) 116 – לוס אנג'לס לייקרס (35-17) 108:

על אף שהויזארדס הובילו לאורך כל המשחק, הלייקרס הצליחו להישאר בו, ו-9 דקות לסיום סל של לו ויליאמס סידר להם שוויון, אבל איבודי הכדור ואחוזים נמוכים מהשלוש היו הגורם המכריע במשחק שבו וושינגטון לא הרשימה אבל לקחה W נוסף במאבקי המיקום בצמרת המזרח.

וושינגטון קיצרה מאוד את הרוטציה ושיתפה רק 9 שחקנים, כשהספסל שלה תורם 16 נקודות בלבד, אבל כשכל חמשת שחקני החמישיה של הקבוצה קולעים בספרות כפולות מי צריך ספסל? ג'ון וול הוביל עם 33 ו-11 אסיסטים, סוס שחור ל-MVP מישהו? ביל הוסיף 23 וגורטאט סיים עם 21 ו-14 ריבאונדים.

קלארקסון סיים עם 20 מהספסל עבור הלייקרס, כשראסל ודנג מוסיפים 17 כ"א, אבל ראסל הוסיף גם 7 איבודים שכאמור פגעו מאוד בקבוצתו שיורדת מנוצחת.

ניצחון שישי רצוף לוושינגטון ו-13 ב-15 האחרונה, וואו!

יוסטון רוקטס (17-36) 108 – אטלנטה הוקס (21-29) 113:

רבע רביעי סוחף סידר לאטלנטה, ולאקס יוסטון דוייט הווארד ניצחון יוקרתי בחוץ נגד הטקסנים החזקים.

יוסטון עלתה לרבע הרביעי עם יתרון מבטיח של 13 נקודות, שצמח כבר ל-20 8 דקות לסיום, אבל אז התחיל קמבאק מהמם של האורחים על הגף של טימי הרדוואי ג'וניור שנכנס לזון מטורף והוביל את החזרה של קבוצתו למשחק. 6 שניות לסיום ביתרון 3 להוקס, הייתה לאריזה הזדמנות להשוות את התוצאה, אבל הוא החטיא את השלשה שלו, ודיאנדרה במברי סגר עם דאנק מהדהד.

ההוקס רצו את זה הרבה יותר מה שבא לידי ביטוי בנתוני הריבאונד (38-56 להוקס), אבל היו מאוד מפוזרים עם 21 איבודים מול 9 בלבד של הרוקטס, ושתי הקבוצות לא קלעו טוב מה שהוביל למשחק מפוזר ולא ברמה גבוהה במיוחד שהסתיים בניצחונו של האנדרדוג.

טימי הרדוואי ג'וניור הוביל את אטלנטה עם רבע רביעי מטורף ועם 33 נקודות ו-6 ריבאונדים במשחק כולו. הווארד היה ענק זה לא מילה עם 24 נקודות ו-23 ריבאונדים משלו, ופול מילסאפ שיחק את הצלע השלישית היטב עם 16 נקודות.

בצד השניה הארדן סיים עם 41 8 אסיסטים ו-8 ריבאונדים, וקלינט קאפלה הוסיף 22 ו-9 ריבאונדים שלא הספיקו.

סן אנטוניו ספרס (11-38) 102 – פילדלפיה 76'ס (31-18) 86:

הספרס נטולי למרקוס אולדרידג' שקיבל מנוחה הלילה, השיגו עבור מאמנם הוותיק את שיא הנצחונות למאמן עם קבוצה אחת כשהוא מגיע ל-1,127 נצחונות ומשווה את השיא של ג'רי סלואן, רק שלו יש גם טבעות…

המשחק היה צמוד עד הרבע השלישי, אבל אז ההגנה של הספרס נכנסה לפעולה. אם היו חששות שללא אולדרידג' וגאסול הקו הקדמי הצעיר והמוכשר של ה-76'ס יקשה על הספרס, הרי שהחששות האלה התבדו לחלוטין, אמביד לא שותף וכך גם נואל וקובינגטון, ואוקאפור ששיחק 25 דקות קלע 9 נקודות בלבד.

סן אנטוניו הורידה את אחוז הקליעה של פילדלפיה מהשדה ל-34% וכפתה 24 איבודים, מה שסייע לה להחזיק את פילדלפיה על פחות מ-90 נקודות מה שהוביל לניצחון הקל ברבע הרבע הרביעי.

איליאסובה הוביל את פילדלפיה עם 25 ו-10 ריבאונדים, וסריץ' הוסיף 14, אבל אף אחד אחר בסיקסרס לא הצליח לקלוע בספרות כפולות וככה קשה להגיע למספיק נקודות כדי לנצח את הספרס. טוני פרקר היה קטסטרופה בספרס עם נקודה בלבד ו-6 אסיסטים ללא איבוד, אבל הקיבוץ של פופ נרתם כשכל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. לנארד תרם 19 עם 8 ריבאונדים בחליבה, ודדמון בקטיף הוסיף 13 2 גגות 10 ריבאונדים ונעילה של הצבע. ברטרנס הפתיע עם 12 נקודות, כמו גרין, לי ומילס. סימונס הוסיף 11 במשחק שבו הוותיקים היו חלשים מאוד והצעירים לקחו פיקוד.

מול פילדלפיה, זה עדיין מספיק.

לוס אנג'לס קליפרס (19-31) 120 – גולדן סטייטס ווריורס (7-43) 133:

התוצאה הסופית מעט משקרת, הווריורס שיחקו פה חצי קלאצ' מול הקליפרס ששיחקו בסופו של דבר עם בלייק גריפין וכמובן ללא כריס פול, ועדיין הביסו את הקליפרס שלא היו במשחק הזה אף לא לרגע, גם לא כשהצליחו להקטין את הפער לחד ספרתי מספר פעמים לאורך המשחק.

להגנה של הקליפרס לא הייתה תשובה לריבוי האפשרויות של הווריורס, שמובן הזה התחילו להזכיר את הווריורס של שתי העונות הקודמות, בהן היכולת של הכוכבים גרמה לכך שהקבוצה היריבה נאלצת להתמקד בהם ברמה שמשחררת את השחקנים המשלימים ומאפשרת להם לצבור סטטיסטיקות מרשימות.

הווריורס שלטו מתחת לסלים והובילו 45-56 בריבאונד, במשחק שהתאפיין בקצב גבוה ויכולת ביצוע לא רעה בכלל בשני צידי המגרש, אבל בעיקר בהגנות שלא יכלו לעמוד בקצב.

סטף קארי הוביל את הוויוריס עם כמה חדירות מלהיבות ו-29 נקודות על אף רק 3 מ-10 מהשלוש, דוראנט היה מצוין עם 26 ו-10 אסיסטים כשגם קארי תורם 11 אסיסטים. תומפסון סיים עם 21, אבל האקס פקטור היה הספסל כאשר איגודלה תורם 13 כולל 3 מ-4 משלוש, קלארק מסיים עם 11 ומקאדו עם 10 עבור הלוחמים.

בצד השני בלייק גריפין סיים עם 31 אבל הוא לא יכול לבד, קרופורד הוסיף 21 מהספסל, ריברס תרם 18, וראוי לציין שמדובר ברכז ליגה בהחלט סביר, אבל לא כזה שיכול להיכנס לנעליים הענקיות של כריס פול. רדיק הוסיף 17 משלו, שכאמור לא הועילו לקליפרס שיורדים מנוצחים, ועם הרבה מחשבות נוגות לקראת החודשיים הקרובים בהם פול צפוי להיעדר.

וזה נכתב לפני המשחק:

רק ארבעה משחקים לפנינו ביום חמישי הגדול אבל אוללה איזה ארבעה משחקים אלה הולכים להיות, כשבגכל אחת יש לפחות קבוצה אחת שרואה את עצמה בגמר האזורי בסוף השנה, ולקינוח נקבל עוד מפגש ענק בין הקליפרס לווריורס.

והפעם יום חמישי הגדול מוגש אליכם בליווי הפסקול של המחזמר המילטון הנפלא, נדמה לי שפרסמתי פעם את המחזמר כולו, אבל הפעם כדי להנגיש לקוראים, מצרף בנפרד כמה מהשירים הטובים והחשובים מהיצירה המופתית הזאת.

אז ללא תוספות מיותרות, בואו ניגש לאקשן!

וושינגטון וויזארס (20-28) – לוס אנג'לס לייקרס (34-17) 2:00:

בשקט בשקט וושינגטון הולכת והופכת להיות אחת מאותן קבוצות שאף אחד לא רוצה לפגוש בפלייאוף המזרח, ועם קצת מזל ובלי לפגוש את קליבלנד בדרך, הם בהחלט יכולים למצוא את עצמם השנה בעונת שיא.

עם חמישה נצחונות רצופים ו-9 מעשרת האחרונים, והם הקבוצה עם רצף נצחונות הבית הגדול בליגה וושינגטון היא אחת הקבוצות החמות בליגה.

ההתקפה הייתה שם מההתחלה, עם וול וביל, אין להתפלא שוושינגטון היא הקבוצה השלישית בליגה באחוזים מהשדה, אבל לקח זמן עד שהתיאום ההגנתי הדביק את היכולת ההתקפיתו כשזה קרה, וושינגטון הפכה להיות הקבוצה עם המאזן הטוב במזרח מאז ה-1 בדצמבר, והיא כעת ממוקמת במקום הרביעי במערב כשהיא לוטשת עיניים לעבר המקום השני בו ממוקמת בוסטון.

הלייקרס הם תמונת ראי של התיאור שקראתם זה עתה בנוגע לוושינגטון. קודם כל הם גרועים.

חוץ מזה, מדובר באחת מקבוצות החוץ הגרועות בליגה (5 נצחונות בלבד), ואחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה (מקום 27, סופגים 110.2 נקודות למשחק). הלייקרס יכולים רק להתנחם בריבוי הדקות שמקבלים הצעירים שלהם, ובעובדה שדאנג'לו ראסל מתחיל לתפוס מנהיגות על המגרש, כמו בנצחון על הנאגטס בו קלע 22 נקודות.

הימור: וושינגטון ב-15

בשיר הזה אלכסנדר המילטון, גיבור המחזה, ואחד מאבות האומה האמריקאית שהפך למוכר פחות מאחר והתפקיד הבכיר ביותר בו כיהן היה שר האוצר, הופך ליד ימינו של ג'ורג' וושינגטון, במהלך שהפך למשמעותי מאוד לנצחונה של ארה"ב המתהווה במלחמת העצמאות, וכן לעתידם של שני האישים.

https://www.youtube.com/watch?v=anyC4KyF3U4

יוסטון רוקטס (16-36) – אטלנטה הוקס (21-28) 3:00:

קרב מזרח מערב גדול, שהוא גם קרב דרומי בין שתי מדינות חובבות הוצאות להורג שהיו בצד הלא נכון של מלחמת האזרחים, וחם מגיע אלינו מטקסס, שם הרוקטס המקומיים יחכו להוקס.

שתי הקבוצות מפגינות לאחרונה חוסר יציבות, ואם במקרה של ההוקס מדובר בטרנד ארוך טווח שמאפיין אותם לא רק השנה, הרי שבמקרה של יוסטון, מדובר באכזבה מסויימת אחרי פתיחה מצוינת של העונה, והפסדים למילווקי, בוסטון ואינדיאנה לא היו בתכניות של ד'אנטוני והכוכב שלו.

היכולת של הארדן ממשיכה להיות מופתית, ומועמדות ה-MVP שלו נראת קרדבילית מתמיד. עם 28.4 נקודות למשחק 11.5 אסיסטים ו-8.2 ריבאונדים, בעוד יריבו במירוץ ווסטברוק הולך על כמות טריפל דאבלים, הארדן הולך על איכות והוא הדהים את הליגה כולו כאשר השיג טריפל דאבל עם 50 נקודות למשחק. פעמיים.

עם זאת, אם יוסטון לא תעשה משהו עם ההגנה שלה היא לא תפספס את ההזדמנות לעבור את יוסטון למקום ה-2, ועלולה להסתבך עם הקליפרס שמצויים תחתיהם בטבלה, ובמערב הקשה למיקומים האלה יכולה להיות משמעות דרמטית כשנגיע לפלייאוף.

ההוקס כאמור מחליפים ניצחון והפסד מדי משחק כבר 11 משחקים, אבל הרצף הזה עלול להסתיים הלילה. אמש ההוקס חטפו תבוסה מאוד לא נעימה מידי ההיט הלוהטים, והם מגיעים הלילה למשחק גב אל גב עם יריבה חזקה אף יותר.

ההוקס משחקים את מה שהפך להיות כדורסל שמאפיין את המאמן שלהם, עם חלוקת נקודת שוויונית ובלי כוכב שמתבלט יתר על המידה לקבוצה יש 5 שחקנים שקולעים בספרות כפולות, אבל הצד השלילי של האפיון הזה הוא שאין להם כוכב שיסחוב אותם כשהדברים מסתבכים, ולכן קשה לי לראות אותם עוצרים היום את הזקן וחברותו.

הימור: הרוקטס ב-15.

בשיר הזה, הטוב ביותר במחזה לטעמי, המילטון מתאר את עברו וקושר אותו עם האומה המתהווה (כמו ארצי, גם אני רעב וסקראפי), ומתחייב בפני עצמו והעולם לא לפספס את ההזדמנות לעשות היסטוריה, השיר מבטא את הרעב העצום של המילטון להכרה שדחף, אותו לפסגות אבל גם היווה מרכיב מרכזי במפלתו.

סן אנטוניו ספרס (11-37) – פילדלפיה 76'ס (30-18) 3:30:

והנה לכם תופעה מוזרה. הספרס עם 11 הפסדים בלבד, עומדים בציפיות כשהם מתמקמים במקום ה-2 במערב, אבל מתוך 11 ההפסדים האלה 6 היו לקבוצות עם פחות מ-50% נצחונות העונה, כאשר מנגד הם משיגים נצחונות מרשימים כמו הנצחון בפתיחת העונה מול הווריורס והנצחון הגדול על אוקלהומה ביום שלישי.

ההסבר שלכם לתופעה טוב כמו שלי. מעריצי פופיביץ' (כמוני) יגידו לכם שהוא מחלק את העומסים, ולא נותן לקבוצה שלו להיסחף מדי עם הישגי עונה סדירה, ולכן כשהקבוצה באה מול קבוצה גדולה וצריכה לתת אמירה היא עושה זאת, ואילו מול הקבוצות הקטנות יותר היא תמעד מפעם לפעם. אנשים סקפטיים יותר יגידו לכם שמדובר בחוסר יציבות, ובעייה של זחיחות.

כך או אחרת, הספינה של הספרס פחות או יותר משייטת בכיוון הנכון, ואותו נצחון על אוקלהומה היווה התאוששות מבורכת לאחר שני הפסדים רצופים.

לא פחות מעניין הוא הסיפור של פילדלפיה העונה, כשאולי אנחנו סוף סוף רואים את תחילת היציאה של הקבוצה מירכתיי הליגה והתהליך המושמץ.

פילדלפיה עם 6 נצחונות בעשרת המשחקים האחרונים, לא מהווה עדיין איום פלייאוף אמין אבל זה בהחלט עשוי להשתנות. אחרי שהפגינה יכולת מזעזעת ב-2016, והמשיכה להיות הבדיחה של הליגה, החל מה-30 בדצמבר 2016, היא הפסידה 6 משחקים בלבד למול 11 נצחונות כולל כמה מרשימים מול טורונטו, שארלוט, פורטלנד והקליפרס.

אבל מה שממשיך לרדוף את פילדלפיה, הוא הפציעות. אמביד מגיע לטקסס אבל הוא עדיין סובל מכאבים בברך, זיכרון לפציעה שלו ב-20 בינואר, הסנטר מוביל את הקבוצה העונה עם 20 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק, אבל הוא שיחק רק 31 משחקים, והיכולות שלו להישאר בריא הולכת להיות משמעותית מאוד עבור פילדלפיה.

הערב בכל מקרה, קשה לראות את פילדלפיה מאתגרת את הספרס ביתם, ואני מאמין שהוממנטום של הספרס מהנצחון על אוקלהומה ימשך גם הלילה.

הימור: ספרס ב-10.

לאורך המחזמר, המלך ג'ורג' מאנגליה מהווה ייצוג אירוני והומוריסטי של הצד נגדו נלחם המילטון וחבריו במלחמת האזרחים, השיר של המלך עוצב על ידי כותב המחזה (בעקבות שיחה עם יו לורי אגב), כשיר אהבה של המלך לנתיניו לשעבר, שמזהיר אותם לא לעזוב אותו, והשורה המופתית מתוכו שמבטאת את כל הרעיון כולו "אני אהרוג את חבריכם ומשפחתכם כדי להזכיר לכם את אהבתי"

לוס אנג'לס קליפרס (18-31) – גולדן סטייטס ווריורס (7-42) 5:30:

טוב מספיק להשתעשע, כעת אנחנו מגיעים אל המשחק המרכזי של הלילה!

שתי הקבוצות מגיעות מנצחונות קלילים בלילה הקודם, כך שהמשחק הוא באק טו באק עבור שתיהן, אבל מה שישאר טרי יותר לשתי הקבוצות, בוודאי לקליפרס, הוא המשחק בין השתיים אך לפני חמישה ימים.

144 נקודות המטירו הלוחמים על הקליפרס, והתוצאה משקרת במידה מסוימת, כשברבע השני והשלישי קלעו הווריורס מעל 40 נקודות, ונחו ברביעי כשקלעו רק 27. הקליפרס בפשטות לא היו יריב כשקארי קולע 43 נקודות כולל שלשה מחצי מגרש, והקליפרס נטולי כריס פול לא מוצאים את עצמם על המגרש.

פול צפוי להיעדר עד מרץ כך שהלילה שוב יצטרכו הקליפרס לנסות להסתדר בלעדיו, הפעם מול הקהל הביתי מול הווריורס הלוהטים שעומדים על 9 נצחונות בעשרת המשחקים האחרונים שלהם ומובילים בבטחה את המערב ואת הליגה כולה.

בצד של הקליפרס לעומת זאת יש חשש אמיתי מקריסה. בהרכב מלא מדובר בחלק לגיטימי מצמרת הליגה, אותן ארבע קבוצות במערב שיכולות באמת להתחרות, אבל בלי פול או גריפין, יש חשש אמיתי שהקליפרס שמובילים רק בחצי משחק על הג'אז ובשני משחקים על ממפיס, ויתרסקו לאזור במקום ה-6 במערב, ולמפגש סיבוב ראשון מול יוסטון או הספרס.

כדי להימנע מכך אחד השחקנים המושמצים בליגה, אוסטין ריברס, יצטרך למצוא דרך להוכיח שהוא לא רק הבן של אבא, אלא פוינט גארד לגיטימי לקבוצת צמרת בליגה.

קשה לראות את זה קורה הלילה, אבל יהיה מרתק לראות אותו מנסה.

הימור: הווריורס ב-8.

בשיר הזה שהושמע במסגרת 70 שנה לפרסי הטוני, מסופר הסיפור של הקרב ביורקטאון, קרב אמיתי שבו ניצחו חיילי הצבא של ג'ורג' וושינגטון בהובלת המילטון את צבא המלך, והכריעו את מלחמת העצמאות האמריקאית, הכותרת של השיר: "העולם התהפך", הוא כותרת של בלדה אנגלית, ולפי המסורת האמריקאית הוא הושמע על ידי החיילים הנסוגים ביורקטאון, מסמלים את ההלם הבריטי מההפסד לצבא הקטן והבלתי מצוייד של האומה החדשה.

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. תודה דור. חסרה לי קצת התייחסות לדוויט הווארד.
    בכל זאת, פעם ראשונה שהוא מגיע ליוסטון מאז הקיץ.
    מעניין איך יקבלו אותו, ואיך הוא יסתדר עם שלושת הסנטרים שמולו.

  2. אחלה פריביו, תודה.
    תיקון קל – המשחק האחרון הוא בלוס אנג'לס, ולא שזה ישנה מהותית את סיכויי הקליפרס. לא כוחות.

    נצפה למשהו בשני המשחקים הראשונים, ולא יודע למה, אבל אני שוב הולך עם הלייקרס. כי הסטריק המטורף של הוויזארדס צריך להיעצר מתישהו.

    יוסטון – אטלנטה זו הטלת מטבע. יכול בקלות להיות בלואו אאוט של הרוקטס, וגם נצחון יציב כזה של ההוקס. עד כדי כך אין לדעת מראש.

  3. תודה על הסיקור!

    ליוסטון יש נאחס מול אולנטה מאז עידן בודנהולזר, מקווה שהלילה הם יצליחו להשיג מיני נקמה על ההפסד מתחילת העונה ובכלל לשבור את הנאחס. מה גם שהידיות של הארדן וספלאש גורדון היו קצת חלודות לאחרונה, הלילה לדעתי יהיה כאן איפוס כוונות מוצלח..

    לגבי קליפרס-ווריורס –
    וואלה לא נראה שלקליפרס יש מה למכור מולם בלי פול. מצד שני הם ירצו לא להשפיל את עצמם כמו במפגש הקודם.
    לדעתי ייגמר בסביבות ה-15-20 הפרש לווריורס הפעם.

  4. מעולה דור, וואו אחלה משחקים הערב.
    דווייט מגיע ליוסטון, כמה חיכינו אחרי כל חרושת השמועות שרצה הקיץ, ועוד מול החבר ד'אתוני.
    מי ילחץ לו את היד ואיך יגיב הקהל (אל תדאגו מהקהל, כולם כבר בטייל גייט לסופרבול, היציעים יהיו ריקים מתמיד. או יותר מתמיד).
    הארדן מגיע אחרי משחק של 10 נק'. שמר כוחות להערב. אני צופה התפוצצות של הזקן

  5. אני מת לראות את המחזמר הזה, ועד אז מסרב לשמוע את השירים. כנראה שאצטרך להתעלם מהופעות מפתיעות שלהם עוד זמן רב.
    אז עמך הסליחה שהתעלמתי מהשירים הפעם.

  6. יופי של קדימון. חוץ מיוסטון אטלנטה רק המשחק של הקליפרס עם אימפריית הרשע מעניין.
    למיטב ידיעתי גריפין משחק, לא שזה ישנה הרבה. 2.5 רבעים של השתעשעות עם הטרף ואז מכת חסד מהירה. אני מהמר שהפעם קליי יהיה המוציא להורג.

    1. אני לא בטוח בזה בכל זאת פילי בבק טו בק אחרי שהם קיבלו בראש מדאלאס. אחרי הכל דיוויד לי עדיין יכול לתרום ודדמון ריבאונדר ברמה גבוהה.

  7. אני מקווה שהקליפרס יהיו הערב קבוצה שונה לחלוטין, ואני חושב שכך באמת יהיה.

    לספארס יהיה קשה מאד בפילדלפיה. הפסד לא יפתיע אותי.

  8. דבליו נ.ב.א
    שיקאגו סקיי עשו טרייד על אלנה "היפה " דלה דון עם וושינגטו מיסטיקס תמורת שתי שחקניות טובות ובחירת דראפט מספר 2.
    דלה דון ביקשה להתקרב לאחותה לינדזי בעלת הצרכים המיוחדים הגרה קרוב לוושינגטון בדאלואר.
    לדעתי הסיפור של דלה דון הוא אחד מהמרתקים בספורט והיא רק בת 24.

  9. כיף לראות את יוגב ופניני משחקים הרבה דקות. סמית׳ ולנדסברג נותנים את שלהם. הרוטציה קצרה יותר, ההגנה ברורה יותר. פתיחה לא רעה עד החצי

  10. הו! תודה רבה!
    הלייקרס היו צריכים להגיע ממש לשפל כדי להבין שצריך לשנות דיסק.
    ואצלם זה באמת דיסק הם המועדון הכי דינוזאור בליגה.
    הפרונט אופיס פשוט קרקס מהלך.
    כבר אמרתי בכמה הזדמנויות. פילידלפיה ניסו בכוונה לעשות טנקינג.
    הלייקרס ניסו לנצח ולבנות קבוצה מנצחת ובכל זאת מצליחים לשבור שיאים שליליים כל שנה מחדש.
    זה הישג בפני עצמו.

    גם קופצ'ק וגם באס בדרך הביתה. מיצינו הלאה.

    1. באמת הגיע הזמן שהדינוזאורים ילכו הביתה. אולי אפשר לבטל את החוזים של דנג ומוזגוב בטענה לאי שפיות זמנית?

  11. לפי מה שהבנתי דריימונד בחוץ. ככה שזה קצת משנה את התמונה. מי ישמור על בלייק? בכל מקרה עדיין קשה לראות איך הקליפרס מנצחים.

  12. ראיתם מה הרדאוויי הקטן עשה ליוסטון? ק-ב-ר אותם. חזרו מ-20 דפיציט רק בגלל שליוסטון אין כל RIM PROTECTION. הכל ב'מעורב' הבוקר.

  13. הקליפרס צריכים לשחק רק תחת הסל. ג'ורדן ובלייק. תחת הסל הווריורס ממש חסרי אונים אבל אף אחד לא מנצל זאת כראוי.

  14. הנה ההבדל בין ג"ס וס"א לקאבס, ג"ס ברבע הראשון נותנים 8 דק למקאו, 6 לקלארק ו2 ללוני, הקאבס מול ברוקלין לפני חודש – לברון וקיירי משחקים 35+ דק
    ואחכ לברון מתבכיין שהוא צריך פןינט גארד

    1. הבדל נוסף הוא שכשהמחליפים של הלוחמים עולים לשחק הם מרגישים חלק מקבוצה ומשחקים בכיף. למשל היום מקאדו. לברון נותן למחליפים הרגשה שהם זבל ובהתאם התפוקה שלהם

  15. דוק ריברס הוא אולי הכושל במאמני הליגה היום.
    מאה פעם שיחק נגד גולדן סטייט. בחיים לא הצליח להעמיד תוכנית משחק נורמלית. אף פעם. כלום.
    מסתמך רק על הכשרון ההתקפי העצום שיש לו והאתלטיות המדהימה של בלייק ודיאנדרה. ובהגנה? בק-דור אחרי בק-דור, וקליעות פשוטות אנ-קונטסטד מהצבע. ממש משחק מקצוענים נגד חובבנים.
    אפילו הנטס הצליחו לייצר אופוזיציה לגולדן סטייט. ולו לחלקים. מיאמי המוגבלת והחבולה. מינסוטה, נטולת ההגנה. הקליפרז כ"כ כושלים שזה מביך. לפחות תעשו מאמץ של תחרות.

  16. טעות של קר
    ההאק-א-ג'ורדן תגמור את העבירות של ורז'או
    הוא צריך אותו כי אין אף אחד מהספסל היום.
    עוד יעלה להם ביוקר.

    1. האתר בדעיכה כשיש משחק של גולדן סטייט.
      זו האמת, ואין מה לעשות נגד זה.
      העיקר שדוראנט וגרין יהיו מבסוטים.

        1. אומר לך מניסיון של העונה כולה.
          מוזמן לעבור אחורה, ערב אחרי ערב.
          מה יש להתפלא? קבוצה שהמשחקים שלה צפויים בד"כ מראש – אין הרבה מה לראות, ובטח אין יותר מדי מה להגיב.
          אם אתה לא אוהד אדוק, והרוב פה – עדיין – לא כזה.

          1. והסבר, כי אני – (אבל אני אני, לא "אני" שהוא רק אתה) – כי אני לא מתייאש ממקרים קשים:
            "האתר בדעיכה כשיש משחק של גולדן סטייט" – זו אמירה כללית, שמתייחסת לכל, או רוב, או שגרת משחקי גולדן סטייט. שנבדלים ממשחקים אחרים. sui generis.
            הכוונה לא למשחקי הערב בלבד.

            הלאה? הלאה.
            הרשה לי להמליץ אגב עכשיו על "דינוזאורים בקונגו", ב-yes2. מותח לאללה.

          2. חחח – הגדיר אותך יפה , טחינה . אתה חרטטן וחפרן בלתי נלאה .
            אני מניח שאצלך הלוחמים אשמים גם במפולת השלגים באיטליה , בפינוי עמונה ובאספקת השמפניות למיס פיגי .
            תעשה משאל בפורום איזו קבוצה נהנים יותר לראות מכל אחת אחרת ובשביל מי מוכנים לקום בלילה .
            אתה פשוט ליצן .

          3. מאדם שהגדיר עצמו כליברל, "הייט-אשברי", ילדי פרחים אולי, 1967, לינקים לשירי פסיכדליה לא רעים בכלל מהתקופה, פיס אנד לאב –

            תראה מה ה"הלוחמים" עשו לך. הפכו אותך לעוד פשיסטן-טוקבקיסט טיפוסי, שיודע לקלל בתור תשובה מנומקת להפליא ("ליצן", "חרטטן", "טחינה" – בטחינה אגב אולי יש גם נימה של התגזענות אנטי-מזרחית? הכל ייתכן).
            אינך רחוק, "הייט-אשברי", מאותם ילדי כאפות מעמונה שאתה כביכול היית אויב אידאולוגי שלהם, או משפחותיה הנרצעות של מיס פיגי.

            ככל מי שהפך פנאט דתי ותומך בדיקטטורה, אף אתה מצפה ל: 1 – נצחון כל הזמן ובכל תנאי. 2- שכולם ימשיכו לאהוב אותך, "לראות את המשחקים שלנו", "קמים בלילה במיוחד עבורי", כלומר עבורך במדי kd.

            לא יקרה. הפשיזם לא יעבור, אם שכחת את המשפט הזה שפעם בוודאי היה רקום לך על החולצה הכחולה או משהו.

            מקווה שהמחלה הזו ספורטיבית בלבד. ובאיחולי החלמה,

            (ואגב, הדינוזאורים אכלו בסוף את כל המשלחת הבריטית!)

          4. לא יודע מה הולך פה , רק רוצה לאמר שבהחלט גולדן זו ההצגה הכי טובה בעיר. בלי קשר חורף אמצע עונה יום שישי תנו לאנשים לנוח לקראת הפליאוף .

          5. אתה כל כך חוזר על עצמך שאתה אפילו לא מצחיק . אפשר ומותר לבקר ולרדת על ג"ס , גם אם זה לא נכון. אתה לא היחיד שעושה את זה כאן . אבל אתה היחיד שמשעמם , בעיקר בגלל האובססיביות הבלתי נגמרת . לפחות אם היית עושה את זה בחן ובהומור , וחשוב מכל במידתיות – הייתי מבין .
            כנראה היית ילד הכאפות של הכיתה.

          6. זה כמובן היה מכוון אליך , טחינה . ואל תתחיל לחרטט על הכינוי הזה . הוא פשוט נגזר מכך שעושים אותה מסומסום .

  17. כל שחקן שלובש גופייה של ג"ס הו]ך לאשף מה-3. 16 הפרש. 12:29. נראה לי שאני עוזב את המשחק ויורד למטה (בגרינוויל אנחנו ישנים למעלה; באטלנטה? למטה) להצטרף לאשתי החמודה (היא התלהבה יחד איתי מנצחון ההאוקס)

  18. לא כוחות . גולדן קולעת 104 ב3 רבעים בערב בינונמ מהשלוש , מה זה אומר על ההגנה של הקליפרס(שנעצרת על 87 נקודות בלי השומר מספר אחד של גולדן שהוא גם השומר הכי טוב על הסקורר הראשי שלה).

  19. מהלומת החסד של ג"ס הגיעה בסוף הרבע השלישי, כצפוי. וזה עוד בלי גרין וזאזא ועם (!) ורז'או.
    באמת מה הטעם לקום ולראות כשהקליפרס בלי פול?
    אני מאוד אוהב לראות את ג"ס משחקים, אבל כשיש פייט מול קבוצה חזקה, לא אסקופה נדרסת

  20. מעקב השיעמום של הארדן 16 מ21 מהעונשין.

    ושאלה מתי מאמנים וקבוצות יצפו בסרטונים של פופ מאמן?
    הוא מסביר איך מצליחים בפלייאוף, נותנים לשחקני ספסל לשחק במהלך העונה ויוצרים עומק וקבוצתיות
    מינימום רוטציה אצלו היא 10 שחקנים מעל ל10 דקות בכל משחק, ולא, השחקני ספסל שלו לא יותר טובים משל שאר הקבוצות.
    למה אטלנטה ויוסטון למשל שיחקו רק עם תשעה שחקנים, זה ממש מוזר.
    גם מול קליבלנד, עשרה שחקנים מול התשעה של קליבלנד
    אם העונה לא כזאת חשובה והיא באמת ארוכה למה לא לשתף 13 שחקנים במשחק ולהקטין את הדקות של לברון ושות?

  21. מסוג ההפסדים שאחריהם אני פשוט לא מבין למה אני אוהד את הרוקטס. כוסאוחתוק.
    ההפסד הזה הלילה היה הכי מגעיל של יוסטון עד כה העונה. בא לי להפסיק לראות אותם רק בגללו, בחיי.
    או דאנטוני או מורי צריכים להתעורר. לא יכול להיות שקבוצה תיראה ככה ברבע רביעי במשחק ביתי, מול פאקינג קבוצה בינונית כמו אטלנטה, כשפאקינג שחקן בינוני כמו הרדוואי ג׳וניור תופר אותם כאילו היה ג׳ינובלי בשנת 2006.

    1. בהחלט אפשרי.

      תכליס עדיף ליוסטון ולקליפרס להיפגש כבר בסיבוב הראשון במיקומים 4 מול 5, ולחסוך לפחות לאוהדים של קבוצה אחת את הציפיות שעוד בטעות היו נבנות להם.

  22. איזה הפסד מביך של הרוקטס. כשאתה מוביל 20 הפרש בבית 8 דקות לסיום, והקטע שהיה ברור שהיריבה תחזור כי זה תמיד קורה.
    פשוט מבאס וממש עניין של איבוד ריכוז. אם יאיר עשה פוסט של שחקן עם ADHD, יש לנו קבוצה שלמה עם ADHD.
    לגבי פתרונות, אני לא חושב שזה רק עניין של שינוי סגל אלא גם חלוקת הדקות בעייתית.
    הארדן נח 6 דקות ראשונות של כל רבע רביעי. ואז הוא נכנס לגמרי מחוץ לקצב. כשגורדון במשחק חלש כמו אתמול, זה פשוט גומר על הקבוצה ומזכיר שנים קודמות. עדיף לתת לו לנוח את ה-2 דקות האחרונות של השלישי ולהכניס אותו 8 דקות לסוף. אין לי את הסטטיסטיקה מולי אבל אני די בטוח שזו העונה שבה הארדן הכי גרוע ברבע הרביעי בקריירה שלו ביוסטון.

    1. פשוט דיכאון.
      בחיי שאני יכול לחיות עם הפסדים כמו שהיה מול אינדיאנה לפני כמה ימים, אבל פשוט לא מסוגל לסבול משחקים כמו זה של הלילה.
      אולי הנוסחה לאהדת יוסטון זה לצפות במשחקים עד סוף הרבע ה-3, בלי להתעדכן מה התוצאה בסוף, ורק באמצע אפריל לבדוק את המאזן הסופי והמיקום בפלייאוף.
      כאילו למה בפאקינג פברואר אני צריך לחוות כאלה עצבים, זה פאקינג עונה סדירה, שיחליטו אם הם מנצחים או מפסידים בשלבים יותר מוקגמים במשחק! ס׳עמקקק.

  23. אני אוהב את המשחק של דוראנט כשאחד מהאולסטארים האחרים חסר. היו חמישה משחקים כאלו השנה (גרין הפסיד שלושה, כל אחד מהאחים הפסיד אחד) ובכולם הלוחמים ניצחו. דוראנט הוא הסיבה המרכזית, כי הוא מוסיף לעצמו עוד תפקיד ועושה זאת מצוין. היום 10 אסיסטים לצד 0 איבודים…
    אגב, היה חסר לו שני ריבאונדים ל-TD (כבר במחצית 7) ועדיין הוא לא התנפל עליהם ו"נתן" לאחרים לקחת ריבואנדים קלים, כמו למקאדו אחרי זריקת עונשין.

  24. צריך לציין את ההרכב הלא שיגרתי של הלוחמים בהיעדרו של גרין עלו בחמישיה הפותחת סטף וקליי בקו האחורי , פאט מקאו בסמול ודוראנט ומקגי בעמדות 4 ו-5 . בקיצור דוראנט הוזז ל- PF ואת מקומו ב-SF תפס מקאו .

  25. אני חייב לציין שלראות את האחוזים של המחליפים בג"ס זה מדהים.איך כולם משתלבים בשטף ההתקפי ולוקחים זריקות טובות,פשוט מדהים

  26. כל אחד שמצטרף לג"ס נידבק במחלת המשחק הבוצתי והקליעה מה-3, ומצד ני אני לא מאמין כמה הקליפס גרועים (אי יודע שפול לא משחק)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט